עו"ד נועם קוריס – על כסף קל, תום לב וסטארטאפים משפטיים

עו"ד נועם קוריס – על כסף קל, תום לב וסטארטאפים משפטיים

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

אין לי ספק שבעלי הזיכרון הטוב מביננו שמו לב, שבשנים האחרונות יש פחות מעשנים פחות במקומות ציבוריים ואין לי גם ספק, שללא פיתוח טכנולוגי מתמיד ופעילות חקיקתית ומשפטית עניפה, היינו מקבלים הרבה יותר הודעות פרסומיות לא רצויות אל הטלפונים החכמים שלנו ואל תיבות הדואר הדיגיטליות.

פגשתי גם כבר מספר מקרים בעבר, בהם יושבים חברי הכנסת יחד עם אנשי המקצוע, בונים מנגנון של אכיפה אזרחית וזאת במטרה לחסוך בכספי משלם המיסים הנדרשים להקמתו ותפעולו של מערך אכיפה מנהלי לאכיפה יעילה של חוק. הרעיון של האכיפה האזרחית הוא מאוד פשוט ויעיל, במקום להקים מנגנונים ציבוריים, לממן פקחים ותובעים וניירת ומשרדים, באים ואומרים לציבור קבל פיצוי ללא הוכחת נזק על עוולה שבוצעה נגדך או אף קבל  תגמול על כך שהבאת אל בית המשפט עוולה שנעשתה לרבים, במסגרת תביעה ייצוגית.

האכיפה האזרחית בחוק ני"ע למשל, ותביעות ייצוגיות שהוגשו לצד אכיפה מנהלית או פלילית או במקומן, שינו את הסטנדרטים המקובלים בניהול ודיווח בחברות ציבוריות ובשמירה טובה יותר על הכסף של הציבור בישראל, בארה"ב ובכל העולם.

מנגד, היה עורך דין שהחליט לפני כמה שנים לקחת צעד קדימה את נושא מניעת העישון במקומות ציבוריים, אך בתביעות שהגיש או לפחות בחלקן, ראה בית המשפט "ביוזמה", משום חוסר תום לב המאיין (הופך מיש לאין) את הזכות לפיצוי בהתאם לחוק.

לאור הפרוטוקולים בוועדות הכנסת שניסחו את החוק והעדר דרישת הימנעות מיוזמה בחוק, לא בטוח שנכון היה למנוע את ההיגיון הכלכלי שבאכיפה האזרחית, כמו בעוד אחד מהמקרים המוכרים בשנים האחרונות, בחוק דואר הזבל.

בחוק דואר הזבל, הפיצוי ללא הוכחת נזק, נקבע בתיקון לחוק התקשורת והמוכר גם כחוק הספאם, והוא יכול להגיע לעד 1,000 שח לכל הודעה פרסומת.

החוק אומר בצורה פשוטה יחסית, שאם שולחים לאדם פרסומת לא רצויה מבלי לעמוד בתנאי ההסדרה- האדם שקיבל את הודעת הפרסומת זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק עד סכום זה, לכל הודעה.

על החלטות בבתי המשפט בהם פוסקים לטובת מקבלי דואר זבל אלפי שקלים אנחנו קוראים בתקשורת חדשות לבקרים, אך את הערך המוסף באכיפה האזרחית המתממשת והקטנת עוצמת המטרדים בחיי היומיום שלנו, ספק אם אנו יודעים לאמוד, במימוש החוק ללא עלויות הכרוכות בהפעלת מנגנוני פיקוח ואכיפה חסכונית לקופה הציבורית.

אז יהיו מי שיגידו ואולי בצדק שיש בישראל יותר מדי עורכי דין ובמצב שנוצר עורכי הדין עושים הכל בשביל למצוא לעצמם תעסוקה אבל יהיו גם מי שיראו בתהליך שנוצר חלק מהפנמת הקיימות ותהליך מבורך שנמצל את החסרונות במציאות הישראלית הקיימת ומביא הפםרטה חיובית למשק, גם בתחום האכיפה האזרחית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

עו"ד נועם קוריס – עזר מציון

                    משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

 

עו"ד נועם קוריס בלוג

ו"ד נועם קוריסקו עיתונות

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

NEWS1 נועם קוריס עו"ד 

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על חדלות פרעון ושיעור בחשבון

סיפרתי כאן על תיק פש"ר 37981-09-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו נכה התלוי ברכב הנכה שברשותו נאלץ להתמודד עם דרישות הבנק הבינלאומי לתפוס ולמכור את רכב הנכה, למרות האיסור לעקל כסאות גלגלים ורכבי נכה לפי חוק ההוצאה לפועל,  ואף עם דרישת המנהל המיוחד בתיק, לתפוס ולעקל את קצבת הנכות הזעומה, גם כן למרות הוראות חוק הביטוח הלאומי האוסרות על עיקול קצבת נכות.

סיפרתי גם באותו המאמר, שבשקט בשקט, מתנהלת בחודשים האחרונים מהפכה חקיקתית משמעותית אשר עומדת לשנות סדרי עולם בדיני חדלות הפרעון בישראל. שרת המשפטים אילת שקד יחד עם פרופ' דוד האן הכונס הרשמי של מדינת ישראל הצליחו לקדם את הצעת החוק לחדלות פרעון ושיקום כלכלי, אשר ככל הנראה כבר בזמן הקרוב תהפוך לעובדה בשטח ותחליף את פקודת פשיטת הרגל, ואשר לאחריה יש להניח, דיני החובות בישראל ישתנו ללא היכר.

בינתיים אני חייב לציין, היו כל מיני התפתחויות מוזרות בתיק הזה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבנק והחייב הגיעו להסכמות לפיהן תמורת 80,000 ₪ שצד שלישי הסכים לתרום, ישוחרר הרכב לידי החייב, כשהוא נקי מכל טענה או עיקול.

להסכמות האלו, התנגד המנהל המיוחד מטעם הכונס הרשמי, הוא טען שאין בכך די בשביל למלא את קופת הפש"ר הריקה. הוא גם טען שהעובדה שקיצבת הנכות מעוקלת אינה גורעת מהטענה שהחייב בינתיים לא שילם מתוכה את הסכום החודשי שנקצב לו, לצורך התשלום לקופת הפש"ר.

לפעמים אתה נשאר בלי מילים, כי בפועל לא רק שהחייב שילם את הסכום שנקצב למרות שעיקלו לו את קצבת הנכות, אז גם בסופו של דבר הסתבר, שההתנגדות הקשה של המנהל המיוחד לשחרר את הרכב תמורת 80,000 ₪ הובילה לעיכוב נוסף ולתשלום אחסון על הרכב לעוד זמן מה ובסוף להמלצה של המנהל המיוחד לשחרר את הרכב בפחות מהסכום המקורי, ב 77,000 ₪ בלבד.

אולי לא הבנתי משהו למרות שאני לא רע בחשבון, אבל להצעה השניה הנמוכה יותר, פתאום כולם הסכימו, מוזר לא ?

אז החוק החדש שסיפרתי עליו עדיין לא נכנס לתוקף אבל בקרוב זה כנראה יקרה, ולאחריו ולאורו יש להניח, שהמדינה תראה בשיקום החייב משום ערך עליון, אפילו על חשבון החזר החוב לנושים ותוך תפיסה חדשה, לפיה בראיה גלובלית מוטב להחזיר את פושטי הרגל למעגל הכלכלי הנורמטיבי במהירות האפשרית ולהימנע מהתהליך הארוך הנהוג היום, שבו משך כמה שנים פועל הכונס הרשמי בחקירה, הגבלות ודרישה כנגד החייבים, לצורך השבת החוב לנושים.

עניין מהפכני נוסף בחוק החדש הנו ביטול חלקי של קדימות הנשייה של הנושים המובטחים (בעיקר בנקים), והעברת תשלומים דווקא לנושים הקטנים והבלתי מובטחים של החייבים, שהנם בעיקר העסקים הקטנים, על חשבון חלקם של הבנקים.

בהתאם להודעת הכנסת מיום 24.5.2016, מצפה המחוקק, כי עם אישרורו של החוק החדש ישתפר  מצבם של העסקים הקטנים במצבת הנשייה, כך שהבנקים לא יוכלו לממש את מלוא השעבודים שרשמו לעצמם ואילו העסקים הקטנים יזכו לחלק מהתקבולים שיתקבלו ממכירת נכסים משועבדים על ידי הבנקים, במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק. עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על הצלחה, טעויות ופאבלו פיקאסו

במשרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' שבבעלותי והנושא את שמי נוהלו משך השנים, בערך 200,000  עניינים משפטיים שונים, עבור לקוחות רבים.

אם מישהו מצפה מצד אחד שאכיר באופן אישי כל אחד ממאות אלפי העניינים שעברו אצלי במשרד משך השנים, או מאידך אם מישהו חושב שאפשר לנהל מערכת גדולה מהסוג הזה ולעשות הכל תמיד מושלם, אז אני אפנה אותו לסיור של פאבלו פיקאסו, שהיה אחד האומנים הגדולים במאה העשרים.

פאבלו פיקאסו,  השאיר אחריו אלפי יצירות אומנות ותרבות שלמה לגבי קוביזם ובכלל ציור ופיסול מודרני. קראתי איפשהו, שאחד הסממנים של עבודתו האומנותית של פיקאסו, הייתה שמירת עבודות שהיו מעין טיוטה, בדרך אל היצירה המושלמת, וכך למעשה ובדיעבד, ייצר פיקאסו אלפי יצירות אומנות נפרדות, שכל אחד ראויה כשלעצמה לתואר יצירת אומנות ומנגד כל אחד מיצירותיו הינה יצירה נפרדת, שונה מרעותה.

אמנים אחרים, סירבו לחשוף את עבודותיהם לפני שהיו מושלמות, והעדיפו להשמיד את הטיוטות, שלא היו מושלמות לטעמם וההיסטוריה מדברת בעד עצמה, לפחות לגבי נוהגו של פיקאסו, שהשאיר לנו אלפי יצירות אומנות יחודיות, לא מושלמות לחלוטין לדעת האומן שייצר אותן, אך בעלת חותם מיוחד.

זה כנראה לא סוד, שבתחומים מסויימים טעויות ואגירת טיוטת עלולה להיחשב ליותר רע מאשר טוב, אבל נראה לי שכל יזם מודרני יכול לפעמים להזדהות עם פיקאסו, לגבי יוזמות או רעיונות שלא יצאו מושלמים, אבל עדיין ניתן לראות בהם כחלק מהדרך שנעשתה, עד ליצירה מושלמת.

אני כשלעצמי מוצא השראה בדרכו של פיקאסו, שכן ראיה בריאה היא ראיה, המצליחה לראות במשהו שנעשה בדרך בצורה לא מושלמת, רק חלק מהדרך אל ההצלחה אבל בשום מקרה לא כישלון.

אחד הנרטיבים הקובעים אצל כל האנשים שעשו בחייהם דברים גדולים וזכו להצלחות רבות הוא, שכל עוד ממשיכים לנסות אז לא באמת נכשלנו, וזוהי למעשה כל תורת ההצלחה כולה לתפיסתם של רבים.

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

נועם קוריס כותב בישראל היום

עו”ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס - ביטוח

עו"ד נועם קוריס: עו"ד אפי נווה, פרגון מוצדק ללשכת עורכי הדין

מאז שנת 2003, יוצא שאני מעורב במערכות הבחירות ללשכת עורכי הדין, ומכיר את כל יושבי ראש לשכת עורכי הדין באופן אישי. אני חושב שכל יושבי ראש לשכת עורכי הדין מאז היו אנשים רציניים טובים, שעשו ככל יכולתם לשפר את מצב מקצוע עורכי הדין בישראל.

בשנת 2015, כשיש כבר כמעט 70,000 עורכי דין ומדובר כבר בכוח אלקטוראלי של ממש, נבחר עו"ד אפי נווה כיושב ראש לשכת עורכי הדין, הבטיח שינוי במספר תחומים, ואת האמת- אחרי שנתיים כבר יש מקום לפרגן.

אני לא רוצה להעביר ביקורת, אבל היה נראה לי במשך לא מעט שנים, שלשכת עורכי הדין בעיקר עסוקה בהלקאה עצמית כנגד עורכי הדין וכנגד כל מיני אלמנטים הנובעים מהצפת עורכי הדין בשוק הישראלי.

מבלי לנגוע בכל הנושאים המצדיקים פרגון ומתוך ידיעה שלפחות בחלק מהמקרים מדובר בתהליכים שהתחילו עוד לפני בחירתו הרשמית של היו"ר ובכל מקרה שלא מדובר באיש אחד אלא בשורה ארוכה של בעלי תפקידים העושים במלאכה, אני רוצה להגיד שמעיניו של עורך דין הרבה יותר נעים לראות את הפרסומים המוצדקים בקמפיין שהשיקה לשכת עורכי הדין, לפיו מוטב לאזרח לשכור עורך דין לצורך ביצוע פעולות משפטיות, ולהימנע משימוש בכל מיני חאפרים ומעאכרים, שעלולים לגרום לנזק יותר מתועלת ושאין שום גוף שמפקח על התנהלותם.

מאוד מקומם כעורך דין לראות, שכל מיני חברות ומעאכרים שאינם עורכי דין מפרסמים בהתלהבות את שירותיהם לעיני כל, תוך שפרסום המשיג את גבול מקצוע עריכת הדין הוא אסור, ותוך שלעורכי הדין עצמם אסור לפרסם את שירותיהם המשפטיים- אלא תוך איסורים והגבלות מרובים.

אז כמו שאמרתי, בתוך פעילות עניפה ומורגשת, יש מקום לפרגן ליו"ר על הקמפיין לשכירת עורכי דין במקום מעאכרים ונראה לי שאת היתרונות בשכירת עורכי דין על פני מעאכרים רואה ומרגיש דווקא הציבור הרחב, והדבר ניכר בסופו של יום בתוצאות הטיפול שהציבור מקבל.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', 

הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן ,

עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , 

עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg,

עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc

עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר,

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר,

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, 

עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על כלכלת ספאם וכסף קל

שאלו אותי על יזמות בתחום המשפט ועל הפיכת חסרון ובעיה לעסקים אל יתרון והכנסה, זה הזכיר לי לדוגמא שבדצמבר 2008 נכנס חוק הספאם לתוקפו לאחר דיונים ממושכים והליכי חקיקה ארוכים, שהחלו אי שם בשנת 2005 ולאחר שמבלי הסדרה בחוק, בתי המשפט לא באמת רצו להתערב בתופעה.

אחרי שהסתיימה חקיקת החוק בנושא עלה שנהיה לנו חוק פשוט יחסית, אם שולחים לאדם פרסומת לא רצויה מבלי לעמוד בתנאי ההסדרה- האדם שקיבל את הודעת הפרסומת זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק- של עד 1,000 שח לכל הודעה.

אחרי שנכנס החוק, כתבתי עליו כמה מאמרים ובמקביל הצעתי לכמה מלקוחותיי הקבועים, לטפל להם בבעיית הספאם. הרעיון היה פשוט, יש חברה שמעסיקה 2000 עובדים ולכל עובד יש מחשב ומייל של החברה  ולחלק מעובדי החברה יש גם ניידים של החברה. בממוצע מגיע ספאם או שניים לכל אי מייל בכל יום.

כל עובד מבזבז איזה חצי דקה ביום על מחיקת הספאמים מתיבת הדואר הנכנס שלו, כפול 200 עובדי החברה, זה אומר כמעט שעתיים בכל יום מבזבזת החברה על הספאם, ומנגד החברה יכולה לתבוע עד 200,000 ₪ ביום, רק בגין בזבוז הזמן הנובע מדואר הזבל שהיא מקבלת.

די מדהים, כי תוך בערך 3 חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד עם מספר לקוחות על כל הודעות הספאם שקיבלו, כבר הצטברו אצלי בערך 10,000 תיקי ספאם נפרדים, שמגיע בהם פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה. מדהים!

בכל מקרה, היום המצב כבר אפילו יותר ברור, כאשר בתי המשפט כבר הורגלו במימוש החוק ופוסקים מדי יום ביומו גם את הסכום המקסימאלי לכל הודעת דואר זבל.

אפשר גם לדרוש פיצוי גבוה יותר שיכול להגיע לסכומים ממש משמעותיים, עד סכום הפיצוי במכפלת מספר מקבלי ההודעה, במסגרת חוק תובענות ייצוגיות שהוחל גם הוא בנושא.

פשוט נכון ? ועל הדרך גם מנקה את תופעת הזבל מתיבות הדואר הנכנס שלנו ומהסמסים המציקים שרבים מאיתנו מקבלים.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד, לאתר משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס- טיפה

עו"ד נועם קוריס – תודה לגולשים ותגובות כייפיות

חוץ מהבלוג שלי באתר המשרד עו"ד נועם קוריס יצא לי לכתוב כאן באתר כל הזמן מקבוצת קו עיתונות, עוד מספר מאמרים על הוצאה לפועל, חדלות פרעוןשכר טרחת עורכי דין, פלילים, פשיטות משטרה ואפילו על בנימין נתניהו ודונלד טראמפ. בעצם על דונלד טראמפ כבר כתבתי אפילו כמה פעמים…

כתבתי כאן גם כמה מאמרים על תביעות ייצוגיות, על גירושין, על סכנות בעסקאות נדל"ן ועל הפרטיות שלנו שנפגעת, לאור סמכויות הסוקרים לפי חוק הלמ"ס.

פרשתי כאן גם לקוראים, את הכללים והמידע על הקלטות ומתי ואיך אפשר להגיש הקלטה כראיה לבית המשפט.

יצא לי לכתוב כאן גם, על פסיקה תקדמית בענייני יבוא רכב מקביל, ועל חיוב חברת הביטוח לשלם מע"מ למבוטח, בניגוד לעמדת חברות הביטוח, ולטובת משלם המיסים.

כתבתי כאן גם כמה מילים על מנוע החיפוש של גוגל ועל הסרה מגוגל, וגם פרסמתי שאילתה כמו שהיא,  אחרי שאמרו לי שהיא יכולה לשמש ממש כמו כתבה.

בדרך כלל, המאמרים שאני כותב כאן כתובים יותר בצורה סיפורית ופחות כמאמר מקצועי, יותר סיפור כזה מעניין ופחות נתונים יבשים, ככה הסבירו לי , שזה יותר עיתונאי ופחות עורך דין.

הפעם רציתי להגיד כאן בטור שלי תודה לאחד הקוראים שלי כאן, זה כיף במיוחד שקורא של הטור שלך חושב שהמאמר שזה עתה הוא קרא הוא מאמר מעניין ששווה להמליץ עליו לעיתון המקצועי בתחום עיסוקו, וזה כיף כפול, שעורך של עיתון מקצועי מוצא לנכון לבקש ממך לפרסם את המאמר שלך גם אצלו, בעיתון המקצועי. הנה, כאן.

בכל מקרה, רציתי הפעם בעיקר להגיד תודה לגולשים ותודה לקוראים, כיף לקבל תגובות על כתבה או מאמר, אז תגיבו, כנראה שזה 'הדלק' האמיתי לכתיבה, של כל מי שכותב.

חוץ מהבלוג שלי באתר המשרד עו"ד נועם קוריס יצא לי לכתוב כאן באתר כל הזמן מקבוצת קו עיתונות, עוד מספר מאמרים על הוצאה לפועל, חדלות פרעוןשכר טרחת עורכי דין, פלילים, פשיטות משטרה ואפילו על בנימין נתניהו ודונלד טראמפ. בעצם על דונלד טראמפ כבר כתבתי אפילו כמה פעמים…

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

 עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מסחרי ובליטיגציה מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרדנועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044.

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס: על משמורת משותפת והרגשת שליחות של עורך דין

את עו"ד דנה בר-נר הכרתי בשנת 2003 כאשר התמחתי במשרד עורכי דין שהתעסק בעיקר בסכסוכים מסחריים, פירוקים וכינוסי נכסים. דנה אז הייתה כבר עורכת דין בכירה שניהלה ביד רמה כינוסי נכסים ותיקי ליטיגציה מורכבים בשווי של מאות מיליוני דולרים ויותר.

אותו משרד בו עבדנו יחד, היא כעורכת דין בכירה ואני כמתמחה, נתן אז שירותים משפטיים בתחום המשפט המסחרי לכל הבנקים הגדולים, לקבלני הבניין הידועים בישראל ואפילו לרשויות עצמן, בנושאים בהן הוחלט לתת למשרד מסחרי מקצועי לטפל בעניינים, ולא לעשות שימוש במחלקה האזרחית (המקצועית גם היא), של פרקליטות המדינה.

תמיד היה חשוב לדנה, שיהיה ברור שאת ההישגים המרשימים שלה בעולם המשפט היא משיגה בזכות עצמה וכנראה שבתור נסיכה של עולם המשפט ובת של שופט עליון ויועץ משפטי לממשלה לשעבר, ההישגים כבר אז היו פחות חשובים לה, העיקר שהיא תוכל להתגאות בדרך אליהם.

אחרי חיזורים מצד המשרדים המובילים בישראל, החליטה אז דנה לעבוד במשרד שקיבל אותה לעבודה על סמך הצטיינותה הרבה בלימודי המשפטים, ולא על סמך הקשרים של אבא, או על סמך הקשרים שרצו מסביב להשיג עם אבא שלה…

לא מזמן שמעתי, שעו"ד דנה בר-נר כבר לא עוסקת בתיקי ענק של ליטיגציה מסחרית, וכבר שנים שהמשרד שעתה היא עומדת בראשו, עוסק בעיקר בדיני משפחה, בגירושין, במשמורת ילדים ועם הרבה תשומת לב לענייני משמורת משותפת.

קצת הפתיע אותי, שעורכת דין שניהלה תיקים מורכבים עבור החברות הגדולות בישראל, החליטה יום אחד ולפני לא מעט שנים לעזוב את היוקרה שבדבר ולהתחיל לעסוק במשפטי גירושין, של אנשים רגילים ופרטיים, ממש כמו כל אחד מאיתנו.

אני חייב להודות, שההסבר של דנה שהכסף והיוקרה פחות חשובים מהשליחות וההרגשה בהחלט דיבר אלי, אין לי ספק, שעורך דין שנהנה ממה שהוא עושה ורואה בלקוחותיו את האפשרות לעשות את העולם טוב יותר עבור הילדים של זוגות מתגרשים, בהחלט מתיישב עם הרגש וההיגיון.

כשניסיתי לסכם ואמרתי, או קיי, אז את רואה שליחות בלסייע לגברים מתגרשים לנוכח המצב המשפטי בארץ, היא ישר קפצה ואמרה. מה פתאום, אני מסייעת לילדים והילדים צריכים אבא, ואת זה אני יודעת להביא לבית המשפט בצורה הנכונה ביותר עבור הילדים. זה הרעיון של משמורת משותפת.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

לפנייה במייל לעו"ד דנה בר נר

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים?

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות…"

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648 אנטולי מוחיילוב נגד פרטנר, צוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם …".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם- 17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel”

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'
R. Dworkin. Taking Rights Seriously (Harvard University Press.)(18777)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-69 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א. קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב. כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג. כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

– נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

– הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

– והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה… נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision”

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש- הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות'עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

 דג זהב - צילום נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס על הסרת תוצאות מכפישות מחיפוש ב'גוגל'

פעם שמעתי שהדרך הכי קלה לדחוק תוצאה שלילית בגוגל היא לייצר תוצאה יותר שלילית, שתמשוך יותר עניין. יש בזה איזה שהוא היגיון עקום, לשון הרע ופרובוקציות לצערנו, מושכים בדרך כלל יותר תשומת לב.

לא מזמן הבנתי שחייב להיות פתרון אחר, זה היה כש-י’ הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.
אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 200444.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו”ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס במגזין ביזנס