תגית: עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות' עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

בעידן בו אנחנו נמצאים, כל אחד מחזיק בידיו לפחות סמארטפון אחד, כך שלכל אחד מאיתנו יש מכשיר הקלטה צמוד. הקלטה של שיחת טלפון שביצענו או הקלטה של בן שיחנו בשיחה בארבע עיניים, יכולה מהר מאוד להגיע אל בית המשפט כראיה, גם אם אנחנו לא רוצים.

חוק האזנות סתר מחייב שלפחות אחד מהנוכחים בשיחה ידע על קיום ההקלטה ולפעמים, לצערך, זה לא תהיה אתה.

מה בכל זאת צריך בכדי להגיש הקלטה כראיה לבית המשפט ? "פסיקת בתי המשפט הכלליים קובעת כי ניתן להגיש הקלטה כראיה כפוף לשלושה תנאים: תנאי טכני – הבוחן את מהימנות ואמינות סרט ההקלטה; תנאי מהותי – המוודא את קבילות תוכנה של ההקלטה; ותנאי פורמאלי – הבודק אם ההקלטה אינה עומדת בסתירה להוראותיו של חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979 (י' קדמי, על הראיות – חלק שני, להלן – קדמי, עמ' 1141).

מטרתו של התנאי הטכני הנה להבטיח " כי המדובר במתקן הקלטה תקין ואמין, כי ההקלטה גופה שלמה, ברורה וניתנת לפענוח, וכי לא נעשה דבר לעוות האמת, לא על ידי התערבות פסולה בהליך ההקלטה ולא על ידי התערבות פסולה בסרט ההקלטה לאחר מכן" ( קדמי, בעמ' 1143). התנאים שנקבעו בפסיקה ושיש להוכיחם כדי להכשיר את קבילות סרט הקלטה מטרתם להבטיח, כי הסרט משקף נכונה את האירוע שהתרחש והוקלט וכי הוא מציג נכונה בצורה חוזרת ומדויקת את האירוע כפי שהתרחש. לצורך זה יש חשיבות להוכיח, כי המכשיר היה תקין בטרם ובעת ההקלטה, וכי לאחריה לא נעשו בסרט שינויים טכניים או אחרים שיש בהם לפגום באמיתות המוקלט וברציפותו. דיוק בכל אלה עשוי לרוב גם ללמד, אם האירוע היה טבעי והשיחה שהוקלטה נתקיימה מרצונם החופשי של משתתפיה.

על מנת לוודא זאת נקבעו בפסיקה אמות מידה, הבאות לבחון כי מכשיר ההקלטה בו בוצעה ההקלטה היה תקין; כי המקליט היה מיומן; כי ההקלטה מהימנה; כי קולות הדוברים מזוהים בבירור; וכי הקלטת נשמרה כדבעי, ללא חשש ל"עיבוד" מאוחר כלשהו ( ע"פ 869/81 שניר נ. מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169 (1984); ע"פ 323/84 שריקי נ. מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 505 (1985); ראו גם נ' זלצמן, סליל הקלטה כמסמך והדרישה הראייתית לכתב, עיוני משפט י"ב (1987) 77).

עם זאת המבחן, גם בהליכים פליליים ומכוח קל וחומר בהליכים אזרחיים, הנו תמיד מהותי ולא טכני, היינו – " השאלה העיקרית היא תמיד זו, אם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע, ואם התשובה על כך היא בחיוב, כי אז הונח היסוד לקבילותה" ( ע"פ 639/79 אפללו נ. מדינת ישראל, פ"ד לד (3) 561 (1980)).

ההלכות הנ"ל ועל אף הגמישות בדיני הראיות בבית המשפט לענייני משפחה , חלות כמובן גם בבית המשפט לענייני משפחה. עולה מהן כי דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו.

האמור לעיל הנו כאמור דרך המלך. בעניינו אין חולק כי "קלטת הלקט" אינה עומדת במבחן הטכני והמהותי שנקבע בהעדר המקור / סליל ההקלטה המקורי ממנו ועפ"י הנטען הועברו הועתקו השיחות לקלטת הלקט.

בע"א 4814/09 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מ"י נפסק ע"י כב' השופט ע. פוגלמן:

"הכלל שגובש בשיטתנו זה מכבר, הינו כי לשם הוכחת תוכנו של מסמך, יש להציג בפני בית המשפט את המסמך המקורי, שהינו 'הראיה הטובה ביותר' להוכחת האמור בו (ראו למשל עניין הולין, סעיף 25; ע"א 118/63 ראש העיר הרצליה נ' פישמן, פ"ד יז(4) 2805 (1963); ע"א 495/82 עמל הנגב בע"מ נ' מזור, פ"ד לט(3) 97 (1985)). מקורו של הכלל בחשש כי הוכחת טענה באמצעות ראיה משנית, אינה נהנית מרמת הדיוק ומרמת האותנטיות הגלומה במסמך המקורי. אכן, כוחו של מסמך נעוץ בהיותו "כתוב", וכל "חציצה" בין המקור לבין בית המשפט מקימה את האפשרות לשיבוש תוכנו של המסמך, לאי דיוקים או להצגה של התוכן לפי נקודת ההשקפה והאינטרסים של הדובר (ראו יעקב קדמי על הראיות 589 (2003)). כלל זה רוכך, אמנם, עם השנים, עד כי כיום מדובר בכלל של העדפה המתמקד במשקל הראיות ולא בקבילותן (עניין הולין, שם; ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169, 224 (1984); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5)"

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס- מהו מטרד לציבור לפי פקודת הנזיקין ?

מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית

בית המשפט העליון בפס"ד סלע נ' מדינת ישראל אימץ את הגדרתו של חשין, לפיה מעשה שלא כדין הוא מעשה "ללא הצדק בדין". בית המשפט העליון הוסיף כי "ההצדק… יכול שהיא קיים בכל דין שהוא" איון ספק שמעשים רבים  מסכנים את החיים של הציבור, את בטיחותו וכו'. מבלי שאיש יחשוב שבעצם ביצועם מבצע אדם עוולה אזרחית. למשל, נהיגה במכונית. מאחר שמדובר במעשה רגיל, שאינו חורג מהמקובל, ואינו יוצר סיכון בלתי רגיל, אין לומר שהמעשה הוא מעשה שלא כדין. לעומת זאת, שימוש בלתי שיגרתי בכביש, המגדיל את הסיכון הכרוך  בשימוש הרגיל של הציבור בו, יכול שיהיה מעשה שאינו כדין. היסוד של "שאינו כדין" איננו יסוד נפרד של העוולה, אלא חלק מעצם הגדרת טיבו של המעשה המהווה את ההתנהגות הדרושה להולדת אחריות משפטית. אלמלא הכללת המושג "שאינו כדין" בעצם הגדרת העוולה, היה כל מעשה המסכן את הציבור נחשב, לכאורה, כמעשה של מטרד לציבור, שעה שלא הייתה למחוקק כל כוונה לראות זאת כך. המונח "שאינו כדין" הוא מונח גמיש, ובית המשפט צריך למלאו תוכן. קרצ'מר סבור, כי בית המשפט רשאי לשקול את סבירותו של המעשה  לאור נסיבותיו השונות, כולל הסכנות או המכשולים שהוא עלול לגרום. פירוש הדבר, שבמקרים רבים תיווצר הקבלה בין עוולת הרשלנות ובעין עוולת מטרד לציבור, אך אין זאת אומרת ששתי העוולות חופפות. (אמנם כל מעשה רשלני, הגורם לציבור סכנה מן הסכנות המפורטות בסעיף 42, או המעמיד לציבור מכשול להשתמש בזכויות הכלל, יהיה גם "מעשה שלא כדין", לעניין מטרד לציבור, אך לא כל "מעשה שאינו כדין" גורר אחריו גם אחריות בגין עוולת הרשלנות, שכן לא תמיד קיימת חובת זהירות של הנתבע. ולא תמיד צריך בית המשפט לשקול את סבירותו של המעשה (למשל: עבירה על החוק תיחשב "כמעשה שלא כדין" ללא צורך בשקילת סבירות המעשה).

הצורך לבסס תביעה על מחדל ממילוי חובה יתעורר רק כשלא הייתה לנתבע יד ביצירת הסכנה או המכשול, והטענה היא שהוא היה חייב לדאוג למניעתם או להסרתם.

2. סכנה או מכשול לציבור

עיקר העוולה של מטרד לציבור הוא בפגיעה שגורם המעשה או המחדל לציבור. לכן צריך להוכיח, שהמעשה או המחדל יוצרים סכנה למספר בלתי מוגדר של אנשים, או שהמעשה או המחדל יוצרים סכנה ברשות הרבים, במקום ציבורי. סכנה לציבור אינה חייבת להיות אך בנושאים של איכות הסביבה. אדם המתחזה לרופא, ומעניק טיפולים רפואיים, שעה שאין רשיון לכך – יכול להיתבע במטרד של עוולה לציבור. אין שומעים לטענה, כי המעשה עצמו אין בו כל מטרד, אלא רק תוצאתו מהווה מטרד, למשל: אדם משקה את גינתו, והמים דולפים מגינתו למדרכה. החשיבות היא בתוצאה של המעשה.

אדם יכול לתבוע בעוולה של מטרד לציבור, רק אם נגרם לו נזק ממון, כפי שקובע סעיף 43. סעיף 2מגדיר "נזק ממון" כ"הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים"פרופ' טדסקי סבור, כי זאת הדרך לפירוש "נזק ממון" בעוולה זאת. לעומתו, פרופ' אנגלרד סבור כי אין זה הגיוני לדרוש שכאשר קיימת סכנה לחיים, יוכל אדם לתבוע הסרת הסכנה רק כאשר ייגרם לו נזק ממון. לכן, סבור פרופ' אנגלרד, יש לפנות ל – COMMON LAW האנגלי מכוח סעיף 1, ולכן הפירוש של נזק ממון יהיה "נזק מיוחד", דהיינו נזק המיוחד לתובע ואיננו משותף, לאחרים. פרופ' קרצ'מר מגדיר נזק ממון כנזק גשמי הנובע מגרימת הסכנה או העמדת המכשול, ולא אי הנוחות הטמונה בחשיפה לסכנה או בהיתקלות במכשול. בית המשפט העליון בפס"ד בלומנשטיין נ' המועצה המקומית בת ים (העותרים ביקשו צו מניעה כנגד המשיבות, על שגידרו את חוף הרחצה, וכתוצאה מכך התמעט מספר הלקוחות של העותרים) הגדיר נזק ממון: "מקום שאדם סבל, בעטיו של המטרד, "נזק ממון", היינו נזק מיוחד לו, להבדיל מן הנזק הכללי שבפגיעה בציבור, קנה לו, מחמת נזק מיוחד זה, זכות תביעה אשר אינה קנויה בידי הציבור". בית המשפט הגדיר נזק ממון לפי הגישה של פרופ' אנגלרד, אך הגדרה זאת לא ניתנה בעקבות דיון באפשרויות ההגדרה השונות.

מהדברים המצוטטים לעיל מפס"ד בלומנשטיין עולה, כי אמנם יכול אדם לתבוע פיצוי רק אם נגרם לו נזק ממון, אך הסעדים עצמם אינם מוגבלים לפיצויים בלבד, ויכול אדם לבקש גם צווי מניעה.

ההגבלה המצויה בסעיף 43 (1) לפיה כאשר לא נגרם נזק ממון, יכול רק היועץ המשפטי לתבוע צו מניעה, היא ארכאית בתקופה שהציבור רגיש יותר ויותר לנושא של איכות הסביבה. המחוקק היה מודע לעניין זה, ולכן בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) התשנ"ב – 19922, הקנה המחוקק זכות לאגודות ולעמותות הפועלות לשיפור איכות הסביבה לבקש צווי מניעה. בלי קשר אם היה נזק לאדם פרטי, כי שנקבע בתיקון לסעיף 6 משנת  1996. התוספת לחוק קובעת רשימה של שבע עמותות, כמו המועצה לגנים לאומיים, רשות שמורות הטבע ואחרות. השר לאיכות הסביבה רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עמותות נוספות. החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) נועד לתת כלים אזרחיים לדאוג לנושא של איכות הסביבה. החוק פועל כנגד  "מפגעים סביבתיים" וסעיף 1 קובע הגדרה רחבה למדי "למפגע סביבתי". (זיהום אויר, זיהום מים, זיהום מי ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, והכל כשהם בניגוד לחקוק, לצו, לתכנית, לרשיון עסק או לכל היתר או רשיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו שלא אדם או גרימת סבל ממשי לאדם). מפגעים אלה מהווים עבירות פליליות, אך בשל העומד על רשויות התביעה, מאפשר החוק לאנשים שנפגעו, או לעמותות הנ"ל להגיש תביעות אזרחיות. החוק מסמיך את בית המשפט לתת צו להימנע מעשיית המפגע, להפסיק לעשותו, לתקן את המעוות, ואף לעשות דברים הדרושים כדי למנוע הישנות המפגע (סעיף 2). אכן, סעד הציווי הוא הסעד העיקרי שמעניק החוק. פיצויים יינתנו רק במקרה של "מפגע סביבתי חוזר" (סעיף 9) בכל זאת יש הסבורים כי צו לתיקון המצב כמוהו כפיצוי, ולכן פורת סבור כי בית המשפט לא יטה לתת צו לתיקון המצב, אלא כאשר מדובר במפגע סביבתי חוזר. כמובן, שהנפגע לא יוותר ללא פיצוי, שכן כאמור בסעיף 17 לחוק: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל חקוק אחר ולא לגרוע מהן".

---

 

עו"ד נועם קוריס –  על פשרות, חלב, מלחמות משפטיות ותנובה

בתור בעל משרד עורכי דין מאז שנת 2004 ניהלתי לא מעט משפטים עבור לא מעט לקוחות. אין ספק שכיף לצאת בסוף צודק, ולפעמים שנלחמים עד הסוף, זוכים בגדול.

אני מודה ומתוודה, שבאופן אישי לאחר שעברו במשרד שלי אין סוף תיקים משפטיים, אני בדרך כלל תומך בפשרות, ומוצא בדרך כלל הרבה יותר היגיון בפשרות מאשר במלחמה "עד הסוף", בלי קשר כמעט למהות התיק או מי יותר צודק, אך כן עם הכרת הסטטיסטיקות השונות של ניהול הליכים משפטיים בישראל, מאז הקמת מערכת המשפט בארץ.

ידוע למשל, שמרבית התיקים שמנהלת הפרקליטות הפלילית או משטרת ישראל, מסתיימים בהסדר טיעון שהוא סוג של פשרה וגם בעניינים של התיקים האזרחיים שמתנהלים בבתי המשפט השונים, יש רוב מוחלט לתיקים המסתיימים בפשרה, על פני אלו שבהם ממוצים כל ההליכים המשפטיים העומדים בארגז הכלים המשפטי של הצדדים.

דוגמא שאני נותן מדי פעם בשביל להמחיש את הכדאיות בדרך כלל להתפשר, היא הדוגמא של התביעה הראשונה בישראל שאושרה כתביעה ייצוגית, בעניין הסיליקון בחלב של תנובה.

למי שלא זוכר, אי שם בשנות התשעים של המאה האחרונה באלף, הקודם, גילה תחקיר של עיתון מעריב, כי תנובה מכניסה אחוז אחד של סיליקון אל החלב שלה, מבלי לספר על כך לציבור. 

הייתה הרבה ביקורת ציבורית, ולא מעט אנשים ממש נגעלו מזה שהם גילו שבחלב שהם שותים כבר שנים 'דחפו' להם בלי שהם ידעו גם סיליקון, בעיקר שבתנובה הכחישו זאת שוב ושוב.

תביעה ייצוגית בעניין הוגשה ב ב-14.9.1995 ושנה לאחר מכן אף אושרה, לא אלאה אתכם בכל הערעורים וההליכים הנגזרים והנלווים, רק אציין שלאחר שהתיק קיבל פסקי דין במחוזי, עלה בערעורים לבית המשפט העליון ושוב ירד ועלה, הרי שפסק הדין הסופי בנושא ניתן רק ב 4 בדצמ׳ 2011. יותר מ16 שנים של התנהלות משפטית, אשר אם זכרוני אינו מטעה אותי, במהלך השנים האלו התובע המקורי ז"ל, בכלל נפטר.

עכשיו ובדיעבד, זה די ברור שכמעט בכל מקרה היה מוטב לתובע ז"ל להתפשר נניח בשנת 1996, אחרי ניצחון ראשון בערכאה הראשונה ולפני שנאלץ לנהל משפט עוד שנים רבות ושבסופו של דבר כלל לא זכה לראות את תוצאתו הסופית. פשוט ככה.

לא נכנסתי לשיקולים של תנובה באותו העניין ואפילו לא בדקתי כמה תנובה שילמו בזמנו בעבור ייצוג משפטי משך יותר מ 16 שנים בערכאות שונות ובהליכים נפרדים, עיקריים, נגזרים ונלווים, אבל אני באמת מאמין שגם לתנובה, כמעט בכל מקרה היה כדאי להתפשר אינספור פעמים בדרך, ולפנות נניח את המשאבים והזמן בשביל לשפר את החלב והתדמית.

עכשיו אני לא בטוח שזאת הסיבה, אבל אני כן יודע שגם עוד הרבה לפני הקמת מערכת המשפט בארץ ועוד בימי חושן המשפט, סי' יב ס"ב, וכפי שכתב שולחן ערוך:  "..וכל בית דין שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח".

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות, הטור של עו"ד נועם קוריס ב news1, עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, חלב, תנובה, פשרה, מלחמות

סיפרתי כאן באתר על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחוםחדלות הפרעון, הוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיות, חוק הספאם, דיני ביטוח, יואל חסון, וקיזוז מע"מ אבל היום אני רוצה לספר לכם על חוויה אחרת לגמרי, שקשורה דווקא לקולגה

היום אני רוצה לספר לכם על נתון קטן, שלדעתי רוב הציבור לא מכיר ושאני מאחל לציבור להכיר כאן מראש ועכשיו, או לא להכיר כלל…

ע' הנו אזרח ישראלי שהועסק מספר שנים בחברה מסויימת אשר לא שילמה לו את שכרו והחוב הלך ותפח.

מאחר והיה מדובר בשכר גבוה ובעוד זכויות שונות נלוות שלא שולמו לע' במשך מספר שנים, פנה ע' לעורך דין העוסק בתחום דיני העבודה וחתם עם עורך הדין על הסכם שכר טרחה "לפי הצלחה".

כאן המקום לומר, שהסכמי שכר טרחה "לפי הצלחה" מקובלים מאוד בתחומים שונים של מקצוע עריכת הדין, למשל בדיני עבודה כאשר במקרים רבים לעובד שלא שולם לו שכרו, אין די כסף לשלם את שכר טרחת עורכי הדין ועל כן נקבע מנגנון "לפי הצלחה", בהתאם לתביעת העובד.

כך למשל, אם נקבע שכר טרחת עורכי דין של 20% + מע"מ לפי הצלחה ומתקבל בסופו של תיק פסק דין על סכום של 500,000 ₪, על הלקוח לשלם לעורך הדין סך של 100,000 ₪ + מע"מ.

נשמע טוב ונוח לכולם ? אז זהו שלא… נראה לי מניסיוני, שכאשר לקוח דוגמת ע' חותם עם עורך דין על הסכם שכר טרחה לפי הצלחה, הוא בעצם מתכוון שאין לו כסף לשלם לעורך הדין עכשיו ולאחר שהנתבע ישלם את פסק הדין ורק אז, יוכל הלקוח לשלם את שכר טרחת עורכי הדין.

מנגד עורך הדין הנסמך על כללי לשכת עורכי הדין יסביר, שתפקידו של עורך הדין הינו "להביא פסק דין" בתחום מומחיותו ולא לגבות את פסק הדין, שכן לשם כך יש משרדי עורכי דין העוסקים בגבייה ובהוצאה לפועל.

כך קרה לע', וכך קורה לא פעם, בית המשפט פסק לטובת ע' פסק דין של למעלה ממיליון ₪, בתוספת ריביות בגין הלנת שכר ועוד הוצאות מרובות אחרות, אך בינתיים החברה שהעסיקה את ע' חדלה מלפעול והפסיקה לשלם את חובותיה, שכן לא נותרו לה משאבים לשלם את חובותיה, לרבות את פסק הדין כאמור.

אז מה נשאר לנו? עורך הדין מנופף בהצלחתו בבית המשפט ודורש מע' את שכר טרחתו שהנה נגזרת

 

עו"ד נועם קוריס – על מורה לשחמט וארבעים שנות ניסיון

לפני בערך 30 שנה, הכרתי את המורה לשחמט מוטי שטיינברג שלימד ואימן קבוצות נוער בשחמט כבר אז. למען האמת מסתבר, שמוטי שטיינברג מלמד שחמט כבר 40 שנה ומי יודע כמה תלמידי שחמט כבר עברו תחת אימוניו, כמו מוחות ישראליים הפנימו את עקרונות השחמט בזכותו.

מחקרים בארה"ב גילו, שכאשר מוסיפים לילדי בית הספר חוג לשחמט, עולים ציוניהם בממוצע בצורה משמעותית, הרבה יותר מכל חוג אחר שמוסיפים למטלותיו של התלמיד, ובצורה ברורה ומוכחת כמעט לגבי כל קבוצת תלמידים שהיא.

השחמט אומר מוטי, "הוא זה שגורם לנו להתרגל לחשוב על התוצאות לפני הפעולה שאנו מבצעים" ומוסיף ש"אין כמו לאמן את הראש לחשוב כמה צעדים קדימה, זה תמיד כדאי".

לא מזמן, זכתה נערה ישראלית בתואר המכובד מאוד "אלופת אירופה לשחמט" אבל כנראה שהמאמנים זוכים לפחות חשיפה ופחות תשואות, מי יודע, אולי בצדק.

בכל מקרה, מוטי כבר לא ילד, הוא בן 65 בקרוב, מחצית היום הוא עוסק כמאבטח במוסדות שונים ואחרי יום שלם של אבטחה הוא מתפנה לאהבתו האמיתית, שיעורים פרטיים בשחמט בכל מרכז הארץ, הפעלת חוגים במתנ"סים השונים ואפילו אימון קבוצת אליצור חולון בשחמט לנערים, אשר בדיוק נודע שאף עלתה ליגה לאחר מאבקי טבלה קשים.

אין לי אלא להוריד את הכובע, שכן בלי קשר לקושי שבעבודה במשרה כפולה, הרי שלאחר אימון שחמט של ארבעים שנה אין בכלל ספק, שמוטי שטיינברג המורה לשחמט עושה באמת את מה שהוא אוהב, ובתור מאמן שחמט גם מצליח בכך לא מעט.

אם גם עבורכם הגיע הזמן ללמוד שחמט, או שאתם רוצים לראות את הילדים קצת מפעילים את הראש ולא במשחקי מחשב, יכול להיות שמוטי יוכל לסדר משהו.

מוטי שטיינברג, מורה לשחמט, נייד: 050-4499100

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

בשנת 2004 כאשר רק הקמתי את משרד עורכי הדין שבבעלותי, אחד מלקוחותיי היה ח', בעל עסק בינוני שהיה מעביר אל משרדי את כל השיקים החוזרים שהתקבלו אצלו בעסק, לצורך גבייתם באמצעות ההוצאה לפועל.

יום אחד, במסגרת ישיבות העבודה ביננו, משך ח' את אחד מהשיקים החוזרים בחבילה אותה הביא אל משרדי לצורך הטיפול המשפטי בהם, ואמר לי: "את השיק הזה חבל לתת לך, זה שיק של שוכר בדירה שלי ואגש עליו בעצמי, חבל לשלם שכר טרחה…"

לא היה מדובר בשיק גדול, אלא בשיק בגין שכר דירה לחודש אחד בדירה קטנה בפריפריה ואחרי שהבעתי את תמיהתי מה ההבדל בין שיק זה לבין יתר השיקים שח' קיבל במהלך עסקיו הרגיל בעסקו, התראתי בחצי פה בפני ח' שחבל שיסתבך ועדיף לו לגבות את סכום השיק באמצעות משרדי ולאחר שהתעקש לגבות בעצמו את השיק הספציפי הזה, המשכתי בשגרת יומי.

כמה שעות לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת, התקשר אלי ח' מספר פעמים ולבסוף שעניתי סיפר לי ח' שהוא עצור בתחנת המשטרה מסובים, שכן ויכוח קולני בינו לבין השוכר החייב הביא את השכנים להזעיק משטרה, כאשר הבירור הראשוני שערכה המשטרה במקום, הצדיק לטעמה את הובלתו של ח' לעיכוב ולחקירה בתחנת המשטרה.

אז לא היה לי נעים לומר לח' "אמרתי לך" ולמרות שלא עסקתי בדין הפלילי כלל, נסעתי עוד באותו הלילה לתחנת מסובים של משטרת ישראל, שכנעתי את הקצינה האחראית לשחרר את ח' לדרכו, ונאלצתי לחייב את ח' בשכר טרחה המצדיק יציאת חירום של עורך דין באמצע הלילה ונסיעתו לתחנת משטרה…

אני לא זוכר בדיוק את הסכום של שכר הטרחה שדרשתי, אבל אני בטוח שהוא היה גבוה יותר מסכום השיק או מחודש שכירות של דירה קטנה בפריפריה (זה גם היה בשנת 2004, כשמחירי השכירות של הדירות היו פחות גבוהים), אבל מה שבטוח, הסיפור הזה הוא מהות המקצוע שלי וגם היום, כאשר משרדי מייצג חברות ענק כניופאן, בזק ואח', אני תמיד מזכיר את הסיפור הזה.

מוסר השכל: מסתבר שבישראל כמעט תמיד תצטרך עורך דין, ועורך דין ששוכרים לפני הבעיה תמיד יעלה פחות מעורך דין ששוכרים אחרי הבעיה.

תחשבו על זה.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004

כתבתי כאן לפני כמה ימים על פסיקה תקדימית בבית המשפט בנתניה בעניין יבוא רכב מקביל.

העירו את תשומת ליבי בנוגע לאותו פסק הדין, שניתן למצוא בו אפילו עניין מעניין יותר בקשר לחברות הביטוח, בעניין קיזוז המע"מ.

הסיפור הוא סיפור פשוט שלצערנו קורה יום-יום, יש תאונת דרכים, בעל הרכב הנפגע מזמין שמאי ומתקן את רכבו, ואז שולח את החשבון לחברת הביטוח, במקרה הזה חברת הביטוח שירביט.

חברת הביטוח בודקת את החשבון ואז קובעת שאת רכיב המע"מ בקשר לתיקון היא לא צריכה לשלם, כי המדינה תשלם אותו במקומה, לפחות אם מדובר בעוסק מורשה או בחברה בע"מ.

כך, להערכתי מיליארדים של שקלים, שהינם רכיב המע"מ בנזקי רכבים בתאונות דרכים לא משולמים למבוטחים על ידי חברות הביטוח, אלא שהנפגעים מופנים לקבל את רכיב המע"מ באמצעות החזרי מע"מ, בדיווח העוסק שלהם לשלטונות.

חברת הביטוח שירביט המורגלת כל כך בנוהג של לא לשלם את רכיב המע"מ לנפגעים ומבוטחים, הרהיבה טיעונים באותו דיון ואף הסבירה שעל מבוטח לקחת יעוץ מקצועי בתחום המיסים בכדי שהיא לא תשלם את רכיב המע"מ, והמדינה תשלם במקומה.

שופט אמיץ אחד בבית המשפט בנתניה, הסביר בפסק דינו לשירביט ואולי גם לשאר חברות הביטוח, שלפחות לדעתו, אי אפשר לכפות על נפגע בתאונה להתחיל להתדיין עם שלטונות המס בשביל לחסוך לחברת הביטוח כספים, וכדבריו בפסק הדין: "לא מקובלת עלי הגישה לפיה מי שניזוק בין היתר בתשלום מע"מ (להבדיל מעסקה רצונית שהובילה לתשלום מע"מ) צריך לנסות לשכנע את מע"מ לקזז את המע"מ ששילם במסגרת עיסקו…"

אומנם פסק הדין ניתן נגד חברת הביטוח שירביט, אבל נראה שהחלטת בית המשפט בהחלט יכולה  להתאים גם למקרים הקשורים ליתר חברות הביטוח ואולי עוד תובעים נחושים ושופטים אמיצים יביאו להפסקת הסבסוד של חברות הביטוח מכספי משלמי המיסים ומקופת מע"מ והמדינה.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004

עו"ד נועם קוריס כותב על הזהירות בעסקאות נדל"ן

פרתי כאן באתר על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחוםחדלות הפרעון, הוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיות, חוק הספאם, דיני ביטוח, יואל חסון,טרור ברשת, וקיזוז מע"מ אבל היום אני רוצה לספר לכם על חוויה אחרת לגמרי, שקשורה דווקא ליהודי שנקרא לו מ' ולקולגה שלי מתחום הנדל"ן.

מ' התלהב למדי מעסקת רכישת הדירה שהצליח לאתר אחרי חיפושים, השוואות וכיתות רגליים הנדרשים בכדי להפוך את מודעת מכירת הדירה הרבות בלוח לעסקה ממשית של קניית דירה.

הוא היה רגע לפני חתימה על 'זיכרון דברים' לרכישת הדירה, לאחר שביקר בדירה פעמיים, לאחר שהמחיר כבר סוכם, ודירת 4 החדרים, שהייתה לדברי הנכד שהראה את הדירה רק בבעלות הסבתא הקשישה.

מ' אפילו פגש את הסבתא הקשישה, והשתכנע שאכן היא החליטה לקבל את הזמנת משפחתו של בנה להתגורר עימם ואז שניה לפני שחתם, החליט להתקשר לעורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר.

אני בדיוק ישבתי ליד עורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר, במשרדה, בנוגע לעניין משפטי אחר, והסכמתי לחכות כמה דקות, בכדי שתערוך בזמן אמת בדיקה ראשונית בטאבו בשביל הלקוח שלה. אחרי הכל חתימה על זיכרון דברים בנסיבות אלו מחייבת את הצדדים.

אז היא בדקה.

בדיקה קצרה העלתה, שהדירה כלל לא בבעלותה המלאה של הסבתא, ולפי רישומי הטאבו, רק מחצית מהדירה רשומה ע"ש הסבתא, והמחצית השניה רשומה ע"ש בעלה, הסבא שנפטר זה מכבר.

בדיקה נוספת העלתה, שלמרות שהסבא ז"ל נפטר לפני שנים רבות, בני המשפחה מעולם לא פעלו להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה – מסמך משפטי הקובע מי יורשיו של המנוח, מסמך אותו יש להציג בטאבו, בין היתר, על מנת שניתן יהיה לרשום את הזכויות בדירה ע"ש היורשים.

אז זה לא אומר שמישהו בכוונה שיקר, אבל מסתבר שאותה הסבתא למרות רצונה העז, לא יכלה בכלל בשלב זה למכור ולהעביר ברישום את מלוא הזכויות בדירה, אלא לכל היותר מחצית מזכויותיה הרשומות.

כמו-כן התברר כי על הדירה רובץ שעבוד – משכנתא משנות ה-60 בסכום לא מבוטל בלירות, כשהמשכנתא לטובת גורם פרטי שאינו מוכר כלל לסבתא, והיא אינה יודעת אפילו באיזה נסיבות ומדוע נרשמה המשכנתא, שכן בעלה המנוח הוא שטיפל בעניינים אילו.

והנה, תוך לא הרבה זמן, ראיתי שוב הוכחה כמה חשוב, שכשקונים או מוכרים דירה כדאי שיהיה עורך דין או עורכת דין מתחום הנדל"ן, שיחסכו עוקצים לא נעימים, אי הבנות, ובעיות אחרות.

עורכת הדין מהסיפור היא עו"ד יפית לוי.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

עו"ד נועם קוריס – על אכיפה אזרחית ותום לב משפטי

אם לא מחפשים, זה  לא קל למצוא את הקשר בין אכיפה אזרחית לחסכון בכספי משלם המיסים ולשיפור רמת החיים בישראל, אבל אין לי ספק שבעלי הזיכרון הטוב מביננו שמו לב, שבשנים האחרונות יש פחות מעשנים פחות במקומות ציבוריים ואין לי גם ספק, שללא פיתוח טכנולוגי מתמיד ופעילות חקיקתית ומשפטית עניפה, היינו מקבלים הרבה יותר הודעות פרסומיות לא רצויות אל הטלפונים החכמים שלנו ואל תיבות הדואר הדיגיטליות.

פגשתי גם כבר מספר מקרים בעבר, בהם יושבים חברי הכנסת יחד עם אנשי המקצוע, בונים מנגנון של אכיפה אזרחית וזאת במטרה לחסוך בכספי משלם המיסים הנדרשים להקמתו ותפעולו של מערך אכיפה מנהלי לאכיפה יעילה של חוק. הרעיון של האכיפה האזרחית הוא מאוד פשוט ויעיל, במקום להקים מנגנונים ציבוריים, לממן פקחים ותובעים וניירת ומשרדים, באים ואומרים לציבור קבל פיצוי ללא הוכחת נזק על עוולה שבוצעה נגדך או אף קבל  תגמול על כך שהבאת אל בית המשפט עוולה שנעשתה לרבים, במסגרת תביעה ייצוגית.

האכיפה האזרחית בחוק ני"ע למשל, ותביעות ייצוגיות שהוגשו לצד אכיפה מנהלית או פלילית או במקומן, שינו את הסטנדרטים המקובלים בניהול ודיווח בחברות ציבוריות ובשמירה טובה יותר על הכסף של הציבור בישראל, בארה"ב ובכל העולם.

מנגד, היה עורך דין שהחליט לפני כמה שנים לקחת צעד קדימה את נושא מניעת העישון במקומות ציבוריים, אך בתביעות שהגיש או לפחות בחלקן, ראה בית המשפט "ביוזמה", משום חוסר תום לב המאיין (הופך מיש לאין) את הזכות לפיצוי בהתאם לחוק.

לאור הפרוטוקולים בוועדות הכנסת שניסחו את החוק והעדר דרישת הימנעות מיוזמה בחוק, לא בטוח שנכון היה למנוע את ההיגיון הכלכלי שבאכיפה האזרחית, כמו בעוד אחד מהמקרים המוכרים בשנים האחרונות, בחוק דואר הזבל.

בחוק דואר הזבל, הפיצוי ללא הוכחת נזק, נקבע בתיקון לחוק התקשורת והמוכר גם כחוק הספאם, והוא יכול להגיע לעד 1,000 שח לכל הודעה פרסומת.

החוק אומר בצורה פשוטה יחסית, שאם שולחים לאדם פרסומת לא רצויה מבלי לעמוד בתנאי ההסדרה- האדם שקיבל את הודעת הפרסומת זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק עד סכום זה, לכל הודעה.

על החלטות בבתי המשפט בהם פוסקים לטובת מקבלי דואר זבל אלפי שקלים אנחנו קוראים בתקשורת חדשות לבקרים, אך את הערך המוסף באכיפה האזרחית המתממשת והקטנת עוצמת המטרדים בחיי היומיום שלנו, ספק אם אנו יודעים לאמוד, במימוש החוק ללא עלויות הכרוכות בהפעלת מנגנוני פיקוח ואכיפה חסכונית לקופה הציבורית.

אז יהיו מי שיגידו ואולי בצדק שיש בישראל יותר מדי עורכי דין ובמצב שנוצר עורכי הדין עושים הכל בשביל למצוא לעצמם תעסוקה אבל יהיו גם מי שיראו בתהליך שנוצר חלק מהפנמת הקיימות ותהליך מבורך שמנצל את החסרונות במציאות הישראלית הקיימת ומביא הפםרטה חיובית למשק, גם בתחום האכיפה האזרחית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות, הטור שלעו"ד נועם קוריס ב news1

במשרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' שבבעלותי והנושא את שמי נוהלו משך השנים, בערך 200,000 עניינים משפטיים שונים, עבור לקוחות רבים.

אם מישהו מצפה מצד אחד שאכיר באופן אישי כל אחד ממאות אלפי העניינים שעברו אצלי במשרד משך השנים, או מאידך אם מישהו חושב שאפשר לנהל מערכת גדולה מהסוג הזה ולעשות הכל תמיד מושלם, אז אני אפנה אותו לסיור של פאבלו פיקאסו, שהיה אחד האומנים הגדולים במאה העשרים.

פאבלו פיקאסו,  השאיר אחריו אלפי יצירות אומנות ותרבות שלמה לגבי קוביזם ובכלל ציור ופיסול מודרני. קראתי איפשהו, שאחד הסממנים של עבודתו האומנותית של פיקאסו, הייתה שמירת עבודות שהיו מעין טיוטה, בדרך אל היצירה המושלמת, וכך למעשה ובדיעבד, ייצר פיקאסו אלפי יצירות אומנות נפרדות, שכל אחד ראויה כשלעצמה לתואר יצירת אומנות ומנגד כל אחד מיצירותיו הינה יצירה נפרדת, שונה מרעותה.

אמנים אחרים, סירבו לחשוף את עבודותיהם לפני שהיו מושלמות, והעדיפו להשמיד את הטיוטות, שלא היו מושלמות לטעמם וההיסטוריה מדברת בעד עצמה, לפחות לגבי נוהגו של פיקאסו, שהשאיר לנו אלפי יצירות אומנות יחודיות, לא מושלמות לחלוטין לדעת האומן שייצר אותן, אך בעלת חותם מיוחד.

זה כנראה לא סוד, שבתחומים מסויימים טעויות ואגירת טיוטת עלולה להיחשב ליותר רע מאשר טוב, אבל נראה לי שכל יזם מודרני יכול לפעמים להזדהות עם פיקאסו, לגבי יוזמות או רעיונות שלא יצאו מושלמים, אבל עדיין ניתן לראות בהם כחלק מהדרך שנעשתה, עד ליצירה מושלמת.

אני כשלעצמי מוצא השראה בדרכו של פיקאסו, שכן ראיה בריאה היא ראיה, המצליחה לראות במשהו שנעשה בדרך בצורה לא מושלמת, רק חלק מהדרך אל ההצלחה אבל בשום מקרה לא כישלון.

אחד הנרטיבים הקובעים אצל כל האנשים שעשו בחייהם דברים גדולים וזכו להצלחות רבות הוא, שכל עוד ממשיכים לנסות אז לא באמת נכשלנו, וזוהי למעשה כל תורת ההצלחה כולה לתפיסתם של רבים.

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

נועם קוריס כותב בישראל היום

עו”ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה