היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית להליך בבית המשפט המחוזי בת"א, העוסק בהחלטת חברת סליקת כרטיסי האשראי להפסיק מתן שירותי סליקה לחברה שיש לגביה חשש, כי גבתה כספים אגב הונאה של לקוחות ותוך השפעה בלתי הוגנת בעיקר כלפי אוכלוסיות מוחלשות ובתוכן אוכלוסיית הקשישים. בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, וזאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות וביניהם קשישים.
ההליך שבו התייצב היועץ המשפטי לממשלה הוא מקרה פרטי של תופעה כואבת ורחבת היקף בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקאות טלפוניות. נמצא, כי יותר ויותר עוסקים פועלים בשיטות פסולות בדרך של פנייה בטלפון או אמצעי טכנולוגי אחר או הגעה פיזית לבית הלקוח, ומפילים צרכנים רבים קורבן להטעיות ולחץ שיווקי, אשר מסבים להם חסרון כיס משמעותי של אלפי ולעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים. במקרים בהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי חיוב, בתי העסק נזקקים לשירותיהם של חברות הנותנות שירותי סליקה במסגרתם מועברת התמורה מהלקוח. המצב כיום הוא שכאשר מתעורר חשש ממשי מצד חברת הסליקה שהעסקאות הן תוצאה של הטעיית צרכנים ומעשי הונאה, חברות הסליקה מחליטות על סמך שיקול דעתן להפסיק לספק שירותי סליקה לבית העסק. לאור חשיבות הנושא, הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר בחודש דצמבר 2018, שלפיו במקרים בהם קיים חשש ממשי, כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.
הנתבעת בהליך הנוכחי, חברת הסליקה "מקס" (לאומי קארד), קיבלה תלונות מצד לקוחות רבים בנוגע לעסקאות שערכו עם התובעת, חברת "הלפ. פי. סי. טכנולוגיות", בהן נטען שהעסקאות נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין מצד התובעת. בעקבות כך, התעורר אצל "מקס" חשש כי העסקאות המועברות אליה מבית העסק לסליקה הן תוצאה של מעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן והיא החליטה לעצור את שירותי הסליקה לבית העסק. "מקס" התבססה בהחלטתה גם על כך שחברת "הלפ. פי. סי." עוסקת בממכר של מוצרי מחשוב ושירותי מחשוב באמצעות שיווק מדלת לדלת לבתי לקוחות ובאמצעות פניות טלפוניות יזומות ללקוחות. בעסקאות מעין אלו, הלקוח נמצא במעמד פגיע יותר. בעקבות הפסקת הסליקה, תבעה "הלפ פי סי" את "מקס" על מנת שתמשיך בשירותי הסליקה עבורה ושתעביר לה את התשלומים.
בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), צוין כי היועמ"ש מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי, והוא רואה בחומרה פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט, ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי הטעיה והונאה, תוך ניצול חולשותיהם הייחודיות.
עוד צוין, כי הודעת הרשות להגנת הצרכן לחברת "הלפ. פי. סי." על הכוונה לחייבה בעיצום כספי, לאחר ההחלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה ומאששת את המסקנה, כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.
לפי עמדת היועמ"ש, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר. פעמים רבות יש לחברת הסליקה מידע בזמן אמת על אופן התנהלות בית העסק והיא עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר להפסיק באופן מיידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן, תוך הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות. התייצבות היועמ"ש להליך נועדה לבטא את החשיבות הרבה שבצורך להגביר את ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים, מפני עוסקים המנצלים ציבור מוחלש, על מנת לגרום לו תוך מסירת מידע שגוי ותוך שיווק אגרסיבי והפעלת לחצים, לכרות עסקאות שאינן כדאיות עבורו.
לפיכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בכל הנוגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי עסק לגביהם עולה חשש ממשי לפגיעה וניצול לקוחות.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה בהובלת פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) ובסיוע היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, בנק ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.