הרשות השופטת- בתי המשפט המחוזיים – נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

בישראל שישה בתי משפט מחוזיים: בירושלים, בתל אביב-יפו, במחוז מרכז, בחיפה, בבאר שבע ובנצרת. מכהנים בהם כיום כ-‏90 שופטים.

סמכות: בית המשפט המחוזי יושב כבית משפט של ערכאה ראשונה וכבית משפט לערעורים על פסקי הדין של בית משפט השלום. כן יושב הוא בערעורים על החלטות שיפוטיות ומעין שיפוטיות שונות של בתי דין מינהליים ושל גופים שונים, על פי סמכות מיוחדת בחוקים המקימים אותו.

כערכאה ראשונה, יש לבית המשפט המחוזי מעין סמכות שיפוט שיורית. הוא דן בכל עניין שאינו בסמכותו של בית המשפט השלוםושאינו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר.

בעניינים פליליים, דן בית המשפט המחוזי בעניינים שאינם בסמכות בית משפט השלום. עיקרם – משפטים בשל עבירות שעונשן מוות או משפטים בעבירות שדינן מאסר העולה על שבע שנים, בכפיפות לאמור בעניין סמכות בית משפט השלום.

בעניינים אזרחיים, דן בית המשפט המחוזי בעיקר בתביעות כספיות שסכום התביעה או שווי הנושא בהן עולה על 2.5 מיליון ש"ח.

בית משפט לעניינים מינהליים, בשנת 2000 התקבל בכנסת חוק בתי המשפט לעניינים מינהלים. מכוח חוק זה מכהנים בתי המשפט המחוזיים גם כבתי משפט לעניינים מינהלים ודנים, בין היתר, בעתירות של הפרט נגד הרשות, בערעורים מינהלים על החלטות של גופים שונים בשורה של נושאים הקבועים בתוספת לחוק וכן בתובענות מינהליות.
שאר הנושאים שלא פורטו בתוספת לחוק, ממשיכים להיות נדונים לפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ).

בית המשפט המחוזי דן גם בעניינים אחרים. בכללם: עתירות אסירים, ערעורים בענייני מיסים וערעורים בעניין פנקס הבחירות לכנסת. ערעורים על תוצאות הבחירות לכנסת נדונים לפני בית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי בחיפה יושב גם כבית משפט לימאות. שופטי בית המשפט המחוזי, שנתמנו לכך, מכהנים כאבות בתי הדין לחוזים אחידים ולהגבלים עסקיים.

עד לשנת ‏1951 דן בית המשפט המחוזי ברוב ענייני המעמד האישי שאינם בסמכותם הייחודית של בתי הדין הדתיים. סמכות זו הועברה לאחרונה לבית משפט השלום בשבתו כבית משפט לענייני משפחה. העברה זו מסמנת מהפיכה בשיפוט בתי המשפט. תכליתה – להפוך בהדרגה את בית המשפט המחוזי לערכאת ערעור בעיקרה.
רוב סמכויות בתי המשפט המחוזיים בשבתם כערכאה ראשונה, לבד מפשעים חמורים ולבד מעניינים אזרחיים מסוימים, אמורות לעבור לבתי משפט השלום.

יש כוונה להעביר בהדרגה לבתי המשפט המחוזיים גם סמכויות מבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ). בשנת ‏1997 הוגשה לכנסת הצעת חוק המסמיכה את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לדון בעניינים מסוימים שהיו עד עתה בסמכות בג"צ. יישבו בהם שופטים שיתמחו בכך. הם יידונו על פי הסמכויות, העילות, סדרי הדין והסעדים הנוהגים בבג"צ.

כבית משפט לערעורים – יושב בית המשפט המחוזי בערעורים על פסקי דין של בתי משפט השלום. כן יושב הוא בערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים על פי סמכות מיוחדת בחוקים המקימים אותם ועל החלטות של ראשי ההוצאה לפועל.

הלכה מנחה – הלכה שפסק בית משפט מחוזי מנחה את בתי משפט השלום.

שופטים – בכל בית משפט מחוזי מכהנים מספר שופטים שקובע שר המשפטים. בראש בית המשפט המחוזי – עומד נשיא, ולידו – סגן נשיא אחד או יותר.

הרכב – ברגיל דן בית המשפט המחוזי בשופט אחד. בשבתו כבית משפט לערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, דן בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. כך גם בדונו, כערכאה ראשונה, בפשעים חמורים במיוחד (כגון: רצח, ניסיון לרצח, אונס, עבירות מין במשפחה ועבירות נגד ביטחון המדינה), ובכל עניין אחר שנשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא הורו שיידון בשלושה.

אב בית הדין – בית משפט מחוזי הדן בשלושה ונשיא בית המשפט ביניהם – הנשיא הוא אב בית הדין; אם סגן הנשיא ביניהם ואין נשיא ביניהם – סגן הנשיא הוא אב בית הדין; אם אין סגן נשיא ביניהם – הוותיק שבהם. את הוותק קובעים לפי תאריך המינוי של השופט לבית המשפט המחוזי.

ערעור – פסקי דין של בית משפט מחוזי ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון. הערעור הוא בזכות – על פסקי דין של בית משפט מחוזי בשבתו כערכאה ראשונה; ברשות – על פסקי דין של בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים. הרשות ניתנת בפסק הדין עצמו, או מאת שופט של בית המשפט העליון. החלטות ביניים של בית משפט מחוזי בעניינים אזרחיים ניתנות גם הן לערעור ברשות לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט העליון.

כתיבת תגובה לבטל