בג"ץ 4021/17 המטה למען ארץ ישראל נ' ראש הממשלה ואח'

הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל ,  עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrgעו"ד נועם קוריס כותב ב nfcעו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוקעו"ד נועם קוריס ביוטיובעו"ד נועם קוריס בטוויטרעו"ד נועם קוריס בגוגל פלוסעו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוקעו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ,  לכתבה בביזפורטלעו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק  
  בג"ץ  4021/17

 

לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן
  כבוד השופט י' עמית
  כבוד השופט א' שהם

 

העותרת: המטה למען ארץ ישראל

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. ראש הממשלה
  2. השר  לביטחון פנים
  3. השרה  לתרבות וספורט
  4. השר לירושלים ומורשת
  5. שר הדתות
  6. ראש העיר ירושלים
  7. מפכ"ל המשטרה
  8. ממ"ז ירושלים
  9. משטרת ישראל

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותרת: עו"ד אביעד ויסולי

 

פסק-דין

השופט י' עמית:

בעתירה שבפנינו מתבקשים מספר סעדים כלליים, שהראשון שבהם הוא להורות למשיבים להימנע מלהפריע לגישה חופשית של יהודים להר הבית ביום ירושלים הקרוב, שחל ב-24.5.2017.

העותרת מגוללת בעתירה את החלטת הממשלה 761 שהתקבלה בשנת 1967, לפני 50 שנה, ומספר פסקי דין שניתנו לאורך השנים בנוגע להר הבית, אך משום מה, מוגשת עתירה זו כשבוע לפני התאריך הנ"ל והעותרת אף מבקשת לקבוע הדיון בדחיפות עוד קודם לכן. זאת, על אף שמהעתירה לא עולה כל נתון שנתחדש לעותרת משך 50 השנים שנסקרו בעתירתה.

איני רואה כל סיבה שהעותרת תכניס את המערכת לסד זמנים דוחק של שבוע ימים לצורך מתן תגובה וקביעת דיון. כל זאת, לגבי עתירה המשתרעת על כ-30 עמודים (בצירוף נספחים) ומגוללת כמעט את כל עילות המשפט המינהלי, לרבות הטענה כי ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים "בכל הנוגע להחלטות אופרטיביות למשטרת ישראל" הנוגעות להר הבית.

זאת ועוד.

מהעתירה עולה כי העותרת פנתה אל המשיבים במכתב ביום 10.5.2017 ודרשה מהם ליתן תגובה עד ליום 15.5.2017, שאם לא כן תשקול פניה לבג"ץ. משלא השיבו המשיבים לעותרת תוך פרק הזמן של חמישה ימים ברוטו שקצבה להם העותרת בחסדה כי רב, הוגשה עתירה זו ב-16.5.2017.

על כך נאמר על ידי השופט מ' חשין בבג"ץ 6394/04 ארגון האמבולנסים הפרטיים בישראל נ' מגן דוד אדום (10.2.2005):

"המשיבים השיבו לבית המשפט במסמכים כבדים ומפורטים והשאלות השנויות במחלוקת (למצער חלקן) שאלות ראויות הן להתכבד בהן. ואולם אין בדעתנו להיכנס בעובי הקורה בשל טענת סף אחת שהעלתה המדינה ואשר אנו עומדים להיעתר לה. מסתבר כי עובר להגשת העתירה כתבה באת-כוח העותר למנהל מס ערך מוסף (העתקים למגן דוד אדום, לשר האוצר ולשר הבריאות) ובמכתבה העלתה טענות שיש בפיה כנגד עיסוקיו של מגן דוד אדום, והן עיקר הטענות המועלות בעתירה. אצה לו הדרך לעותר. המכתב אל רשויות המדינה נכתב ביום 29.6.04, ולא חלף אלא שבוע ימים, וביום 6.7.04 הוגשה העתירה המונחת לפנינו והיא עתירה המעלה את טענות העותרת במלואן. לא זו הדרך לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק. אכן, יש שגוף ציבורי משתהה שלא כהלכה ושלא בדין בתשובה למכתב הנכתב אליו, ובמקרה מעין זה יכול ורשאי הרואה עצמו נפגע לפנות לבג"ץ בטענה כי לא זכה לקבל תשובה שהיה זכאי לה. ואולם אין להשלים עם תופעה מעין זו, שעורך-דין יכתוב מכתב התראה למשרד ממשרדי הממשלה, ולאחר שבוע ימים יפנה בעתירה לבג"ץ. אין להשלים עם תופעה מעין זו ועל כן החלטנו לדחות את העתירה על הסף מטעם זה בלבד" (הדגשה הוספה – י"ע).

והדברים יפים לענייננו.

אשר על כן העתירה נדחית על הסף ללא צורך בתגובה.

הרבה לפנים משורת הדין, מאחר שלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ז (‏17.5.2017).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four × three =