מאמר על ניהול עזבון

מקרה שהגיע לפתחי, מחדד  את חשיבות עריכת צוואה אצל עו"ד הבקיא בתחום, על מנת להביא בסופו של יום את רצונו של המנוח לידי ביטוי.

גברת אלמנה, ללא ילדים,  ביקשה להוריש את מלוא רכושה לשני אחייניה, ולאחיה המבוגר ממנה , ביקשה להשאיר סכום קצוב של 200,000 שקלים. לכאורה צוואה לא מסובכת , שנערכה ונחתמה בפני שני עורכי דין. רק שהגברת לא העלה בדעתה שלאחר מותה ייאלץ בית המשפט להתערב בחלוקת עזבונה, על מנת לממש את רצונה.

הגברת נפטרה לאחר 10 שנים ממועד עריכת הצוואה, ואחיה המבוגר ממנה האריך חיים.

עת פנו אלינו שני היורשים, לפי הצוואה – האחיינים – להוציא לפועל את הצוואה, התברר  כי  האח המבוגר ,שהוא דודם של האחיינים, בשנות ה – 90  לחייו , מצבו הבריאותי לא ידוע, אין כל קשר איתו והוא מתגורר בארה"ב, שנים רבות.

בשלב ראשון  פעלנו להוצאת צו קיום צוואה. המדובר בצו פורמלי , הניתן בסופו של  יום, לאחר הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני (סמכות מקבילה ), לאחר פרסום בעיתון, לאחר מתן זמן להתנגדות.  כבר בשלב הוצאת צו קיום צוואה ניתן לבקש למנות מנהל עזבון, מהרשם לענייני ירושה, בתנאי שכל היורשים נתנו הסכמתם לכך. במקרה כאן , לאור הנסיבות, לא ניתן היה להשיג את הסכמתו של היורש השלישי, המתגורר בחו"ל.

לאחר קבלת צו קיום צוואה, בו הופיעו שלושת היורשים, האחיינים הם היורשים של כל עזבונה של המנוחה, והיורש השלישי, הינו : “ יורש  במנה "  , חלקו בעזבון 200,000  שקלים.

עת הגיעו שני היורשים לבנק על מנת  לשחרר את חלקם , התנגד הבנק נחרצות, ועמד על כך כי  על שלושת היורשים להגיע יחדיו לסניף הבנק, על מנת שכל אחד מהם יקבל, בעת ובעונה אחת, את חלקו.

הנסיבות המיוחדות של המקרה , לא איפשרו זאת, ועדיין הבנק עמד על שלו.

היות ואין הסכמה של כל היורשים למינוי מנהל עזבון, פנינו לבית המשפט על מנת שישתמש בסמכות המוקנית לו על פי חוק למנות מנהל עזבון, לצורך חלוקת עזבונה של המנוחה.

במסגרת תפקידו, מנהל העזבון , מנהל את העזבון כולו עבור כל היורשים, הגם שמי שביקש את המינוי או אחד מן היורשים.

תפקידו של מנהל העזבון הוא לכנס את נכסי העזבון, לשלם את חובות העזבון, ולחלק בין היורשים מה שנותר, בהתאם להוראות הצוואה, ובאישור בית המשפט.

לאור הנסיבות המיוחדות של  המקרה, נעתר בית המשפט  ומינה אותי כמנהלת עזבוונה של המנוחה.

עם המינוי, חתם בית המשפט על צו מינוי מנהל עזבון, באמצעותו פניתי לבנק ופתחתי  חשבון נאמנות ספציפי המיועד לכל כספי עזבונה של המנוחה.

לחשבון זה הועברו כספים שהיו בחשבונות הבנק של המנוחה, ומחשבון זה שולמו חובות העזבון , טרם חלוקת העזבון ליורשים.

באישור בית המשפט חולקו הכספים, בהתאם להוראות הצוואה, לכל יורש, כשסוף טוב שליורש המתגורר בחו"ל נמצא חשבון בנק פעיל בארץ.

כך שאם אתם לא רוצים להשאיר "צרות"  ליורשים שלכם, נא כסו את כל הפינות, ופנו לעו"ד מומחה בתחום.

יפית לוי , עו"ד ונוטריון

דוא"ל: yafitadv@walla.com

אתר המשרד: www.yafit-law.co.il

ועד הבית – המקור החוקי – משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

ועד הבית – המקור החוקי

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

החוק המסדיר את העניין:-

חוק המקרקעין, פרק ו' בתים משותפים ( להלן: “החוק")

נציגות הבית המשותף:-

לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף וזו נבחרת ע"י האסיפה הכללית. מה שידוע כ"ועד הבית".

מי בוחר את נציגות הבית המשותף ?

נציגות הבית נבחרת באסיפה כללית של בעלי הדירות בבית המשותף.

יש לזמן את האסיפה כדין ולציין בסדר יומה את קיום בחירת נציגות הבית.

כמה חברים מונה נציגות הבית ?

נציגות הבית, המונה בין חבר אחד ועד חמישה.

היעדר נציגות בית משותף:

אם לא ימצאו בעלי דירות שיהיו מוכנים לקחת על עצמם את תפקיד נציגות הבית המשותף, בעקבות פנייה של אחד מבעלי הדירות אל המפקח/ת על רישום מקרקעין במשרד המשפטים, רשאי הוא למנות אדם שיכהן בתפקיד, גם אם אותו אדם אינו בעל דירה בבית המשותף.

מהם תפקידי נציגות הבית ?

אחריות על ניהולו התקין של הבית המשותף, אחזקת הרכוש המשותף וניהול שוטף וכן תיקונים נדרשים של הרכוש המשותף.

ניהול כספים ע"י נציגות הבית:-

הנציגות חייבת לנהל ספר הכנסות והוצאות, וכן לערוך דין וחשבון כספי אחת לששה חודשים ולהציגם בפני האסיפה השנתית הרגילה.

חשבון בנק על שם נציגות הבית:-

הכנסות הנציגות יופקדו בחשבון בנק על שם נציגות הבית המשותף בלבד.

מועד אסיפה כללית שנתית ע"י נציגות הבית:-

נציגות הבית חייבת לקיים אחת לשנה אסיפה כללית, לצורך קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, אישור החשבונות וכל עניין הקשור לבית המשותף.

מועד אסיפה ע"י נציגות הבית:-

נציגות הבית, רשאית לכנס אסיפה כללית בכל עת, והיא חייבת לכנס אסיפה כללית, אם דרשו זאת בעליהן של שליש מבעלי הדירות לפחות.

הודעה על מועד התכנסותה של אסיפה כללית:-

יש לתלות במקום בולט בבית המשותף, לדוגמא בחדר המדרגות, הודעה על מועד קיומה של האסיפה הכללית, היכן תיערך ומה סדר יומה – לפחות4 ימים לפני המועד.

ההודעה תיחשב כנמסרה לכל בעל דירה יום אחד לאחר שהוצגה, לכן ש להציג את ההודעה לפחות 5 ימים מראש.

יפית לוי , עו"ד ומגשרת

050-7680636

פקס': 077-3179176

yafitadv@walla.com

קבוצת רכישה: עו"ד יפית לוי – משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

קבוצת רכישה: עו"ד יפית לוי – משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס בלוג

עו"ד נועם קוריסקו עיתונות

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

NEWS1 נועם קוריס עו"ד 

עו"ד נועם קוריס

מהי קבוצת רכישה ?

התארגנות לרכישת נכס מקרקעין בדרך של קבוצת רכישה.

המדובר במספר אנשים שהתארגנו בקבוצה ע"י "גורם מארגן", לצורך בנייה משותפת של נכס עסקי או דירה, וזאת עוד בטרם רכישת הזכויות בקרקע.

מספר החברים בקבוצה:-

אין רף מינימלי של מספר חברים בקבוצה.

הסכם לרכישת הקרקע:-

חבריי קבוצת הרכישה חותמים על מערכת הסכמים, כשההסכם המרכזי הוא הסכם לרכישת הקרקע – הצדדים להסכם הם חבריי הקבוצה ובעל הקרקע.

הסכם שיתוף:-

הסכם מרכזי נוסף , המהווה את המסגרת החוזית בין חברי הקבוצה – בינם לבין עצמם.

איך פועלת השיטה?

לאחר שכל חבר בקבוצת הרכישה חותם על הסכם שיתוף, קבוצת הרכישה רוכשת את הקרקע ובשלב הבא הקבוצה מתקשרת עם קבלנים מבצעים ונותני שירותים.

יתרונות בקבוצת רכישה:-

הוזלת עלויות (הוצאות מימון, פרסום, שיווק, רווח יזמי) וכיוב'

חסרונות בקבוצת רכישה:-

חבר בקבוצת רכישה נכנס לחוסר וודאות ולוקח על עצמו סיכונים בהיבטים שונים: מחיר דירה לא סופי, הבטחת השקעה, זהות המארגן, היבט המיסוי.

ויתור על זכויות לתקופת היזמות והבנייה:-

במסגרת הסכם השיתוף, כל אחד מחברי קבוצת הרכישה, מוותר זמנית, על הזכויות הבאות:

  1. הזכות לבטל את רכישת הזכויות במקרקעין.
  1. הזכות לדרוש פרוק השיתוף במקרקעין.
  1. הזכות לעכב את מימוש הבנייה עקב קשיי מימון שנקלעו אליו.
  1. הזכות לשעבד את המקרקעין עד לסיום הבנייה (למעט לטובת הבנק המלווה).
  1. הגבלת זכות מימוש זכויות היחיד בקבוצת הרכישה, במילים אחרות קיימה חובה לקבלת את הסכמת הקבוצה באמצעות המארגן/הנאמן).

גורם מארגן:-

ביצוע פרוייקט בניה משותף מחייב גורם שיארגן את כל חבריי הקבוצה.

מארגן הקבוצה פועל בשני מודלים עיקריים:

  1. ליווי מלא.
  2. ליווי חלקי.

מארגן הקבוצה – ליווי מלא:-

המארגן מלווה את הפרוייקט על כל שלביו, עד להשלמתו ורישום הזכויות על שם חברי הקבוצה, החל מאיתור הקרקע, בירור זכויות הבניה, התכנון המוקדם, אומדן עלויות, מארגן את חברי הקבוצה, ליווי רכישת הקרקע, ביצוע כל ההתקשרויות מול הקבלנים, מפקח על ביצוע וכיוב'.

מארגן הקבוצה – ליווי חלקי:-

המארגן מאתר את הקרקע, מארגן את חברי הקבוצה, ויוצא מן התמונה לאחר חתימה על הסכם המכר עם בעל הקרקע וחתימה על הסכם השיתוף.

מנקודה זאת,  הקבוצה היא זו שממשיכה להתנהל מול הקבלן המבצע ויתר נותני השירות והיועצים – עד להשלמת הפרוייקט.

תשלום לגורם המארגן:

התמורה לגורם המארגן יכולה להיות בכסף ו/או בשווה כסף ו/או סיחור אופציה לרכישת הקרקע.

התמורה למארגן, היא תנאי להכרה בקבוצת הרוכשים כ"קבוצת רכישה".

חתימה על יפויי כח:-

עם כניסתו של כל אחד מחבריי הקבוצה לקבוצה, הוא חותם על יפויי כח , המסמיך את הגורם המארגן ו/או הוועד המנהל ו/או הבנק- לצורך סיום הפרוייקט.

גורם מממן / ליווי בנקאי:-

הסכמי השיתוף מחייבים, לרוב, את ביצוע הבנייה בשיתוף פעולה עם בנק מלווה.

תפקידו של הבנק המלווה להבטיח העמדת כל המימון הנדרש לסיום הבנייה.

בנק מלווה:-

הבנק המלווה מאשר את הליווי הבנקאי, באמצעות פתיחת תיק משכנתא של כל אחד מחבריי קבוצת הרכישה.

הבנק המלווה בודק את יכולתו הכלכלית של כל אחד מחבריי הקבוצה, ובהתאם הבנק מחליט האם לאשר את הצטרפותו.

הבנק המלווה מעמיד קו אשראי לפרוייקט, והבטוחה של הבנק המלווה הוא שעבוד הקרקע כשהיא נקייה מכל חוב ו/או שעבוד אחר.

הבנק המלווה בודק את התקדמות הבנייה בפרוייקט, באמצעות דוחות אפס תקופתיים, ומזרים כספים לקבוצה, בהתאם לקצב התקדמות הבנייה.

יפית לוי, עו"ד ומגשרת

נייד: 050-7680636

פקס': 077-3179176

 

דוא"ל: yafitadv@walla.com

מינוי אפוטרופוס לגופו של בן משפחה:- משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' / עו"ד יפית לוי

במאמרי זה אתמקד במינוי אפוטרופוס לגופו של בן משפחה:-

 משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' / עו"ד יפית לוי 

עו"ד נועם קוריס בלוג

עו"ד נועם קוריסקו עיתונות

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

NEWS1 נועם קוריס עו"ד 

עו"ד נועם קוריס

החוק המסדיר את העניין:-

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 להלן: “החוק")

בית המשפט המוסמך לדון:-

בית משפט לענייני משפחה (סעיף 78 לחוק)

מינוי אפוטרופוס – מתי ?

בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין, לפסול דין, לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או באופן זמני, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם (סעיף 33 לחוק)

מי יכול להגיש בקשה למינוי כאפוטרופוס:-

בן זוגו של אותו אדם הזקוק לאפוטרופוס. (סעיף 33(ב) לחוק).

הורים, ילדים, אחים, סבים/ות, נכד/ה. (סעיף 80 לחוק)

הסכמת המבקש להתמנות כאפוטרופוס:-

לא יתמנה אפוטרופוס אלא מי שהביע לבית המשפט את הסכמתו לכך (סעיף 37 לחוק)

מיהו "חסוי" –

חסוי הוא האדם הזקוק לאפוטרופוס (הקטין או פסול הדין או אותו אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו).

שמיעת החסוי ע"י בית משפט:-

לפני מינוי אפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי, אם הוא מסוגל להבין וניתן לברר דעתו (סעיף 36 לחוק)

מינוי אפוטרופסים אחדים:

בית המשפט רשאי, אם ראה סיבה מיוחדת לכך, למנות לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד; משעשה כן, יחליט בית המשפט אם להטיל את תפקיד האפוטרופסות על האפוטרופסים במשותף או לחלק ביניהם. (סעיף 45 לחוק).

סמכות מקומית:-

את הבקשה למינוי אפוטרופוס יש להגיש לבית משפט לענייני משפחה בתחום השיפוט בו מתגורר החסוי.

צדדים נוספים לבקשה למינוי אפוטרופוס (המשיב):-

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה, לפי המחוז.

מחוז ת"א/ מחוז חיפה והצפון/ מחוז ירושלים/ מחוז דרום

המסמכים אשר נדרשים להיות מצורפים לבקשה למינוי אפוטרופוס:-

תצהיר המבקש להתמנות לאפוטרופוס.

תעודת רופא, המעידה על מצבו הרפואי של החסוי, המצריך מינוי אפוטרופוס.

חוות-דעת עובד סוציאלי של בית חולים בו מאושפז החסוי או של בית האבות/המוסד הסיעודי בו נמצא החסוי (בהתאם לנסיבות).

כתבי הסכמה בני משפחה מדרגה ראשונה, המסכימים למינוי המבקש לאפוטרופוס.

אגרה:-

הגעתם לבית משפט להגיש את המסמכים למינוי אפוטרופוס, במזכירות בית המשפט תתבקשו לשלם אגרה בסכום של כ – 555 שקלים, לצורך פתיחת התיק.

פטור מאגרה:-

ניתן להגיש יחד עם הבקשה למינוי אפוטרופוס, בקשה לפטור מאגרת פתיחת תיק.

שתי הבקשות יעלו יחד להחלטת השופט/ת, במידה והשופט/ת יאשר פטור מאגרה, ידון בבקשה למינוי אפוטרופוס.

במידה והשופט/ת לא יאשר פטור מאגרה, שתי הבקשות יוחזרו למזכירות בית המשפט, ורק לאחר תשלום אגרה , תעלה הבקשה למינוי אפוטרופוס להחלטת השופט/ת.

הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף במקרה של ניתוח דחוף:-

במקרה של ניתוח דחוף, לאחר פתיחת תיק במזכירות בית המשפט, הבקשה תעלה להחלטה דחופה אצל שופט/ת, כשמגיש הבקשה ממתין במזכירות בית המשפט, וחוזר לבית החולים עם צו המינוי (כשהבקשה למינוי מאושרת).

יצויין כי במקרה של ניתוח, ניתן למבקש להתמנות כאפוטרופוס, בנוסף לצו מינוי ספציפי לניתוח, גם  מינוי זמני לגופו של החסוי לתקופה קצרה בת כחצי שנה.

 

יפית לוי , עו"ד ומגשרת

050-7680636

פקס': 077-3179176

yafitadv@walla.com

עוד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס כותב על הזהירות בעסקאות נדל"ן

עו"ד נועם קוריס כותב על הזהירות בעסקאות נדל"ן

פרתי כאן באתר על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחוםחדלות הפרעון, הוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיות, חוק הספאם, דיני ביטוח, יואל חסון,טרור ברשת, וקיזוז מע"מ אבל היום אני רוצה לספר לכם על חוויה אחרת לגמרי, שקשורה דווקא ליהודי שנקרא לו מ' ולקולגה שלי מתחום הנדל"ן.

מ' התלהב למדי מעסקת רכישת הדירה שהצליח לאתר אחרי חיפושים, השוואות וכיתות רגליים הנדרשים בכדי להפוך את מודעת מכירת הדירה הרבות בלוח לעסקה ממשית של קניית דירה.

הוא היה רגע לפני חתימה על 'זיכרון דברים' לרכישת הדירה, לאחר שביקר בדירה פעמיים, לאחר שהמחיר כבר סוכם, ודירת 4 החדרים, שהייתה לדברי הנכד שהראה את הדירה רק בבעלות הסבתא הקשישה.

מ' אפילו פגש את הסבתא הקשישה, והשתכנע שאכן היא החליטה לקבל את הזמנת משפחתו של בנה להתגורר עימם ואז שניה לפני שחתם, החליט להתקשר לעורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר.

אני בדיוק ישבתי ליד עורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר, במשרדה, בנוגע לעניין משפטי אחר, והסכמתי לחכות כמה דקות, בכדי שתערוך בזמן אמת בדיקה ראשונית בטאבו בשביל הלקוח שלה. אחרי הכל חתימה על זיכרון דברים בנסיבות אלו מחייבת את הצדדים.

אז היא בדקה.

בדיקה קצרה העלתה, שהדירה כלל לא בבעלותה המלאה של הסבתא, ולפי רישומי הטאבו, רק מחצית מהדירה רשומה ע"ש הסבתא, והמחצית השניה רשומה ע"ש בעלה, הסבא שנפטר זה מכבר.

בדיקה נוספת העלתה, שלמרות שהסבא ז"ל נפטר לפני שנים רבות, בני המשפחה מעולם לא פעלו להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה – מסמך משפטי הקובע מי יורשיו של המנוח, מסמך אותו יש להציג בטאבו, בין היתר, על מנת שניתן יהיה לרשום את הזכויות בדירה ע"ש היורשים.

אז זה לא אומר שמישהו בכוונה שיקר, אבל מסתבר שאותה הסבתא למרות רצונה העז, לא יכלה בכלל בשלב זה למכור ולהעביר ברישום את מלוא הזכויות בדירה, אלא לכל היותר מחצית מזכויותיה הרשומות.

כמו-כן התברר כי על הדירה רובץ שעבוד – משכנתא משנות ה-60 בסכום לא מבוטל בלירות, כשהמשכנתא לטובת גורם פרטי שאינו מוכר כלל לסבתא, והיא אינה יודעת אפילו באיזה נסיבות ומדוע נרשמה המשכנתא, שכן בעלה המנוח הוא שטיפל בעניינים אילו.

והנה, תוך לא הרבה זמן, ראיתי שוב הוכחה כמה חשוב, שכשקונים או מוכרים דירה כדאי שיהיה עורך דין או עורכת דין מתחום הנדל"ן, שיחסכו עוקצים לא נעימים, אי הבנות, ובעיות אחרות.

עורכת הדין מהסיפור היא עו"ד יפית לוי.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

נועם קוריס