פורסם ב

עו"ד נועם קוריס על פרס ישראל 2021 והחלטת בג"ץ

בג"צ (כבוד השופט עופר גרוסקופף) דחה עתירה שהוגשה נגד בחירתה של פרופ' ניצה בן דב ככלת פרס ישראל לשנת 2021.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס כותב קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

כמדי שנה, גם השנה יוענק פרס ישראל לכלות ולחתנים שנבחרו על ידי שר החינוך, בהתאם להמלצות וועדות שופטים, במעמד חגיגי שיתקיים במוצאי יום העצמאות. כמדי שנה, גם השנה מקדימה את האירוע החגיגי עתירה התוקפת את החלטת שר החינוך לזכות בפרס מועמד זה או אחר. במקרה דנן, מגיש העתירה הוא ד"ר גלעד פדבה (להלן: העותר), והזוכה הנתקפת היא פרופ' ניצה בן-דב (המשיבה 2. להלן: פרופ' בן-דב), כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית לשנת התשפ"א-2021. בצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שיאסור על הענקת הפרס בתחום האמור עד להכרעה בעתירה דנן. כבר בראשית הדברים נאמר על ידי בית המשפט העליון, כי על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה העתירה שלפנינו, על פניה, אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט העליון, ועל כן דינה להידחות. בג"צ הציג בתמצית הטעמים העיקריים שמבססים מסקנה זו. 

ביום 17.2.2021 הודיע שר החינוך, מר יואב גלנט, על זכייתה של פרופ' בן-דב בפרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית לשנת התשפ"א-2021. בהתאם לתקנון פרסי ישראל (להלן: התקנון), הודעת שר החינוך פורסמה בעקבות המלצה פה אחד של ועדת שופטים ציבורית שמונתה לבחינת המועמדים לפרס בתחום זה, בראשותה של פרופ' עליזה שנהר, ובהשתתפותן של פרופ' יפה ברלוביץ והסופרת יהודית רותם (להלן: פרופ' שנהר, פרופ' ברלוביץ, הסופרת רותם ו-ועדת השופטים, בהתאמה). בנימוקיה ציינה ועדת השופטים בין היתר כי "פרס ישראל לחקר הספרות העברית מוענק לפרופ' ניצה בן דב, מאוניברסיטת חיפה, אשר הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה (מקרא) המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי". על רקע זה, עתיד פרס ישראל להיות מוענק לפרופ' בן-דב בעוד כשלושה שבועות, במוצאי יום העצמאות, לצד יתר כלות וחתני פרס ישראל לשנת התשפ"א-2021. 

העתירה לביטול זכייתה של פרופ' בן-דב בפרס ישראל, מושתתת, בעיקרו של דבר, על טענות בשלושה מישורים: ראשית, נטען כי בין פרופ' בן-דב ובין פרופ' שנהר והסופרת רותם התקיים "קשר בעייתי ופסול", עקב כך שפרופ' בן-דב ופרופ' שנהר חוקרות לאורך שנים ארוכות בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, מאחר שזכייתה של הסופרת רותם בפרס רמת-גן לספרות לשנת התש"ע-2010 התבססה על החלטת ועדת שופטים שפרופ' בן-דב נמנתה עם חבריה, ובשל שבחים הדדיים שפרסמו השלוש זו על זו. בנוסף נטען בעתירה כי נפל פגם בעצם העובדה שהסופרת רותם, שאינה חוקרת ספרות, נמנתה על ועדת השופטים. שנית, מצביע העותר על פרסומים בתקשורת בדבר מכתב ששלחה פרופ' ברלוביץ לשר החינוך על אודות הסתייגותה האישית בדיוני ועדת השופטים מהענקת פרס ישראל לפרופ' בן-דב. שלישית, מעלה העותר שורה של טענות הנוגעות לעבודתו כחוקר ומרצה באוניברסיטת חיפה תחת ניהולה של פרופ' בן-דב. בתוך כך, נטען כי העותר פוטר מעבודתו לאחר שסירב לפעול על פי הוראתה של פרופ' בן-דב להעניק לתלמידיו, שחלקם נמנו עם עובדיו של בן זוגה, ציונים מיטיבים ללא הצדקה. עוד נטען כי פרופ' בן-דב "הזמינה תלונות" מתלמידים שלמדו בקורסים בהנחיית העותר, חרף ההערכה החיובית לה זכה מקרב תלמידיו. העותר מוסיף ומציין כי בגין טענות אלו הגיש לאחרונה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נגד פרופ' בן-דב ואוניברסיטת חיפה במסגרתה טען להתעמרות במקום העבודה, הוצאת לשון הרע ופיטורין לא חוקיים. בצד האמור, מציין העותר גם מכתב שנשלח אליו ביום 28.2.2021 מטעם בא כוחה של פרופ' בן-דב, וטוען כי לא היה בו אלא ניסיון השתקה חסר תום לב. העותר הציג את טענותיו אלה לפני שר החינוך, ולאחר שהמענים שקיבל לא הניחו את דעתו, העלה אותן בעתירה שלפנינו, תוך שהדגיש כי התמונה המצטיירת מהן אינה עולה בקנה אחד עם היותו של פרס ישראל "מגדלור של יושרה ומוסריות". 

לאחר שהרכב בג"צ עיין בעתירה על נספחיה הוא הגיע למסקנה כי דינה להידחות בלא צורך בתגובת המשיבים. על היוקרה של פרס ישראל, ועל הטקס הממלכתי החגיגי בגדרו הוא מוענק מדי שנה במוצאי יום העצמאות, אין צורך להכביר במילים (בית משפט העליון עמד על כך בהרחבה אך לפני כשנה בבג"ץ 1977/20 האגודה למען הלהט"ב בישראל נ' שר החינוך, פסקאות 1 ו-7 (26.4.2020) (להלן: עניין האגודה)). לנוכח המעמד היוקרתי המיוחד לו זכה פרס ישראל בציבור הישראלי מצאו עותרים רבים את דרכם לבית משפט זה בשעת בין הערביים שבין ההכרזה על הזוכים בפרס לבין יום העצמאות, בטענות מטענות שונות לחוסר ההתאמה של אדם כזה או אחר להיות כלת או חתן פרס ישראל (ראו הסקירה בעניין האגודה, פסקה 7). אלא שנקודת המוצא, ובמקרה דנן אף נקודת הסיום, לדיון בעתירות מעין אלו היא ההלכה הנוהגת מזה שנים לפיה מרחב ההתערבות השיפוטית בהחלטותיהם של ועדת השופטים ושל שר החינוך בנוגע להענקת פרסי ישראל הוא מצומצם ביותר ושמור למקרים חריגים ביותר ולנסיבות יוצאות דופן (ראו מני רבים: בג"ץ 2454/08 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' שרת החינוך, פסקה 6 (17.4.2008), וההפניות שם). 

הרושם המתקבל למקרא העתירה הוא שהשגת העותר נגד זכייתה של פרופ' בן-דב בפרס ישראל מושתתת, בראש ובראשונה, על התנהלותה הפסולה, לטענתו, במסגרת יחסי העבודה שהתקיימו בעבר בין השניים. אלא שמערכת יחסי העבודה העכורה ששררה בין העותר לבין פרופ' בן-דב, והטענות שהעלה העותר בעקבותיה, אינם נושא היכול להשליך על מערך השיקולים של ועדת הפרס, או על החלטת שר החינוך (השוו עניין האגודה, פסקה 9), ודינן להתברר במסגרת התובענה שהגיש בבית הדין לעבודה (יצוין בהקשר זה כי כתב התביעה שהוגש לטענת העותר לבית הדין לעבודה לא צורף לעתירה ואף לא צוין בגדרה מספר ההליך הרלוונטי, וזאת למרות שעתירה דומה קודמת שהגיש העותר לפני מספר ימים נמחקה תוך שהובהר כי לעותר שמורה הזכות "להגיש עתירה חדשה הכוללת העתקים של האסמכתאות המוזכרות במסגרתה". ראו בג"ץ 1990/21 פדבה נ' שר החינוך (21.3.2021). יודגש עם זאת כי לא בשל מחדל זה נדחית העתירה זו הפעם). 

אף טענות העותר לניגוד עניינים לכאורה שהתקיים בקרב חברות ועדת השופטים אינן מצדיקות התערבות שיפוטית כמבוקש על ידו. בהתאם לסעיף 19 לתקנון, חברי ועדת השופטים "יחתמו על 'טופס הצהרה על היעדר ניגוד עניינים'" (שמצורף כנספח לתקנון), ולא נטען בענייננו שחברות ועדת השופטים לא חתמו על הצהרה כאמור. יתר על כן, אף אם נניח כי טענותיו של העותר לעניין זה נכונות מבחינה עובדתית, לא יהא בהן כשלעצמן להצביע על עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת השר. ודוק, טענותיו של העותר בהקשר זה מסתכמות בכך שפרופ' בן-דב ופרופ' שנהר הן חברות סגל באותו חוג באוניברסיטת חיפה (פרופ' שנהר היא כיום פרופסור אמריטה), בחברותה של פרופ' בן-דב בועדת שופטים שהחליטה לפני למעלה מעשור על זכייתה של הסופרת רותם בפרס ספרותי, ובשבחים הדדיים שהורעפו לפני מספר שנים מטעם פרופ' בן-דב וחברות ועדת השופטים בגין פועלן המקצועי. בקשרים אלה, שאינם חורגים מהקשרים החברתיים והמקצועיים המקובלים בין אנשי ספרות וחוקרי ספרות, לא ניתן לראות "קשר בעייתי ופסול", כלשון העותר. גם להסתייגותה בדיעבד של פרופ' ברלוביץ מהענקת פרס ישראל לפרופ' בן-דב, אין להעניק משקל של ממש, באשר היא נאמרה לאחר שועדת השופטים השלימה את מלאכתה, ותוך הבהרה מפורשת (כך אף לפי העותר) שאין בה כדי ללמד על חזרה מהבחירה. 

בתשובה לפניות העותר מסר נציג מטעם שר החינוך (מר דוד פלבר) כי ועדת השופטים, אשר דנה במועמדים לפרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית לשנת התשפ"א-2021, פעלה באופן מקצועי ובלתי תלוי, והמלצתה על פרופ' בן-דב מבין יתר המועמדים התקבלה פה אחד עלי ידי שלוש חברי הועדה ללא משוא פנים. לאור זאת דחה כל ניסיון להטיל דופי בועדת השופטים או בכלת הפרס. תשובה זו מסכמת היטב את מצב הדברים, לאורו אין כל הצדקה להתערבותנו. ניסיון העותר ללמוד גזרה שווה מפסק הדין בעניין מועמדתו של העיתונאי שמואל שניצר ז"ל לקבלת פרס ישראל בתחום העיתונות לא יצלח, מאחר שרב השוני מהדמיון בין עניין זה לבין ענייננו (והשוו לנאמר בבג"ץ 2348/00 סיעת המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית בארץ ישראל נ' שר החינוך, פסקה 4 (23.4.2000); ראו גם: עניין האגודה, פסקה 12). 

סוף דבר: בג"צ קבע כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. משכך, התייתר הצורך לדון בבקשה לצו ביניים. הרבה לפנים משורת הדין, לא מקבע על ידי בג"צ כל צו להוצאות.  

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

פורסם ב

בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

בג"צ דחה את עתירתו של פעיל השמאל אייבי בנימין וקבע כי אין להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד נתניהו

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

בעתירה דנן ביקש העותר כי בג"צ יורה ליועץ המשפטי לממשלה, הוא המשיב 1 (להלן: היועץ) לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, שצורף לעתירה כמשיב 2, בחשד לביצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

העותר מסתמך על מסמך שכותרתו "עיקרי הנימוקים שלא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות" שהוגש על-ידי היועץ במסגרת תשובה לעתירה שכבר הוגשה לבית משפט זה על-ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, ועודנה תלויה ועומדת (בג"ץ 3921/20). לשיטתו של העותר, העובדות המפורטות במסמך זה מקימות חשד לקיום עבירות לכאורה. העותר מציין שפנה בעניין זה ליועץ ביום 7.1.2021 וטרם נענה. כמו כן הוא מציין כי פנה לעותרת בהליך הנזכר לעיל וניסה להביאה להוסיף אף נושא זה לעתירתה, אך משלא עשתה כן פעל בעניין זה בעצמו.

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. כאמור, פנייתו של העותר ליועץ נערכה לפני עשרה ימים בלבד. בנסיבות אלה העותר לא הותיר זמן סביר לבחון את טענותיו ולגבש מענה להן, ומשכך אין לראות בפנייתו מיצוי הליכים מספק (ראו: בג"ץ 355/19 ‏עמותת הרצליה למען תושביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (15.1.2019); בג"ץ 7944/19 פוקס נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 9 (1.12.2019); בג"ץ 7387/20 הלב היהודי ברשות אלי יוסף נ' ראש הממשלה (27.10.2020); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 351-348 (2017)).

אשר על כן נקבע, כי העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

פורסם ב

ריסס גז מדמיע בבית הכנסת ויכלא למאסר

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (סגנית הנשיא א' הלמן והשופטים י' שטרית ו-ג' צפריר) בע"פ 22744-12-19, מיום 9.12.2020, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בקרית שמונה (השופטת ר' שפילברג-כהן) בת"פ 1728-03-14, מיום 29.1.2018 ומיום 23.10.2019, בהתאמה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

כעולה מכתב האישום, המבקש הגיע ביום 6.4.2013 לבית מדרש האר"י האשכנזי בצפת (להלן: בית הכנסת), במהלך טקס ברית מילה שנערך במקום, והחל לרסס בגז מדמיע, אשר גרם לנוכחים במקום, לרבות שני קטינים, להשתעל ולסבול מצריבה בעיניהם.

לאחר שאחד מהנוכחים במקום (להלן: המתלונן), ניגש אל המבקש לבדוק את פשר מעשיו, החל האחרון להכותו באגרופים על ראשו, הפילו ארצה ובעט בבטנו ובצלעותיו. כל זאת, תוך שצרח לעברו "אני ארצח אותך אני אהרוג אותך". כתוצאה ממעשיו של המבקש, נזקק המתלונן לטיפול רפואי.

בגין מעשה התזת הגז המדמיע יוחסה למבקש עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין) של תקיפה סתם; ובגין תקיפת המתלונן יוחסו למבקש עבירות לפי סעיף 380 ו-192 לחוק העונשין של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

בית משפט השלום הרשיע בהכרעת דינו מיום 29.1.2018, את המבקש במיוחס לו בכתב האישום, וזאת בתום שמיעת ראיות, תוך שנתן אמון בעדות המתלונן ובעדותם של נוכחים נוספים.

בגזר דינו, שקל בית משפט השלום את נסיבות ביצוע העבירות, ובכלל זה את התכנון שקדם למעשי המבקש וחלקו המרכזי בהם; האדישות הרבה שהפגין כלפי סבלם של משתתפי האירוע בבית הכנסת, אשר לא היה לו עימם דבר קודם לכן; ואת עוגמת הנפש שנגרמה לאורחי האירוע.

באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש שקל בית משפט השלום לחובת המבקש את עברו הפלילי, הכולל הרשעה בגין עבירות תקיפת בת זוג, הסגת גבול והפרת צווי בית משפט, שבוצעו בסמוך לאחר האירוע בתיק נשוא הליך זה, ובגינן ריצה המבקש עונש מאסר בפועל קצר במסגרת עבודות שירות. כמו כן, ניתן ביטוי להתנהלותו המזלזלת כלפי בית המשפט לאורך ההליך; האמור בתסקיר שירות המבחן וההתרשמות כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגותו העבריינית של המבקש, אשר אינו מעוניין להשתתף בהליך טיפולי; והעובדה כי המבקש לא התייצב כנדרש בפני הממונה על עבודות שירות.

לצד זאת, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, נמנע בית משפט השלום מלהטיל עליו קנס או פיצוי כספי.

בסופו של יום, בית משפט השלום גזר על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או פשע או עבירת איומים; וכן התחייבות על סך 3,000 ש"ח להימנע מעבירת אלימות או עבירת איומים.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נתקבל בחלקו. נקבע כי "נותר ספק של ממש בזיהוי" המבקש על ידי המתלונן ואחר כמי שנכח בבית הכנסת בחלקו הראשון של האירוע, נשוא כתב האישום, זאת לאור אמירתו של המתלונן במהלך מסדר הזיהוי כי "הוא אינו מזהה באופן פוזיטיבי אף אחד". לפיכך זיכה בית המשפט המחוזי את המבקש מביצוע עבירה של תקיפה סתם.

משכך, נתקבל גם בחלקו הערעור על גזר הדין, באופן שהמבקש יישא ב-3 חודשי מאסר בפועל בלבד מאחורי סורג ובריח. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.

בהקשר זה הודגש כי לנוכח עמדתו העקבית של הממונה על עבודות שירות, בשלוש חוות דעת שונות, אין להורות על נשיאת מאסר בדרך של עבודות שירות; וכן כי אין להסתפק בצו של"צ, חרף האמור בתסקיר שירות המבחן בעניין.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד להכרעה בבקשה.

בבקשתו למתן רשות ערעור, המבקש טען כי שגה בית המשפט המחוזי עת גזר עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, חרף מצבו הנפשי; וכי היה מקום להקל בעונשו מחמת שיקולי שיקום.

הלכה היא כי רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד, אשר מעוררים סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני.

יתירה מזאת, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש לא תתקבל אלא במקרים של סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים (רע"פ 8388/19 שלאעטה נ' מדינת ישראל (18.12.2019))

הבקשה דנן, אינה עומדת באמות המידה האמורות, וכפי שכבר נכתב לא אחת, די בכך בכדי לדחותהּ.

בית משפט זה שב ופסק כי חרף חשיבותם של שיקולי שיקום, הם אינם חזות הכל, ולצידם ניצבים שיקולים נוספים, כגון שיקולי הרתעה, עיקרון הגמול והגנה על שלום הציבור (רע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.2019)).

מעשיו של המבקש, אשר תקף את המתלונן על לא עוול בכפו וגרם לו לנזקי גוף, תוך שהשבית את שמחת ברית המילה וגרם לאורחי האירוע "לטלטלה" עמוקה, מצדיקים ענישה מוחשית, אשר יש בה כדי להרתיע מפני התנהגות אלימה במרחב הציבורי (ראו והשוו רע"פ 6819/19 סרוסי נ' מדינת ישראל (28.10.2019)).

בנסיבות אלו, בית המשפט העליון לא סבר כי העונש שנגזר על המבקש חמור באופן המצדיק מתן רשות ערעור.

ממילא, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש.

לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט העליון על דחיית מועד התייצבות המבקש למאסר בשבוע, לצרכי התארגנות.

על המבקש להתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 24.1.2021 עד השעה 10:00 בבית מעצר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

פורסם ב

מי החביא 40 אלף דולר בתוך דג ? כסף במקום יהלומים ושכר לימוד בירדן

רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם במחצית השנייה של שנת 2018. הפרסום מכיל 96 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על 2,423,570 ₪. מההחלטות עולה כי  72% מההפרות בוצעו במעברים יבשתיים ו-28% בוצעו במעברים אוויריים. המעבר בו התרחשו ההפרות הרבות ביותר הוא "נהר הירדן", עם 34 הפרות. אחריו נתב"ג, "בגין", "ארז" ו"רבין", בהם התרחשו 27, 23, 7 ו-5 מקרי הפרות, בהתאמה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles

לפי החוק לאיסור הלבנת הון חלה חובת דיווח על הכנסת כספים או הוצאתם בסכום העולה על 50,000 ₪ במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 ₪ במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

בין ההחלטות בקובץ זה:

משלוח של מאות אלפי דולרים שלא שייך לאף אחד: באוגוסט 2018 הגיעה לנתב"ג, באמצעות חברת שילוח בין-לאומית, חבילה שנשלחה מהונג-קונג, לבורסת היהלומים ברמת גן. ע"פ המוצהר, החבילה אמורה הייתה להכיל יהלומים בשווי 285 אלף דולר ארה"ב, אולם הכילה 290,000 דולר ארה"ב במזומן. לוועדה זומנו גם הנמען וגם הבלדרים של חברת השילוח. הנמען התקשה להסביר מדוע החבילה הכילה מזומנים, למרות שנשלחה מחברה בשליטתו, וטען כי נשלחה בטעות. לדבריו, הוא אינו בעל הכספים, והשולח הוא ספק שלו מהונג קונג, שכנראה שלח כספים במקום יהלומים. הבלדרים הכחישו קשר או ידיעה על הימצאות הכספים בחבילה, כי לחברת השילוח אסור לפתוח חבילות כדי לבדוק את תוכנן, ולכן הוסר מהם החשד למסירת החבילה ביודעין. למעשה, עד למועד התכנסות הוועדה, איש לא הגיש תביעת בעלות על הכספים שנתפסו. הוועדה החליטה על תשלום מיידי של 290,000 דולר שנתפסו. החלטה מס' 141/18

דגי הכסף: מקרה הפרת דיווח לא שגרתי היה של יורי מושייב, שנתפס בנתב"ג נושא סכום כסף מזומן בסך של 40,000 דולר (כ-155,000 ₪). מושייב עבר במסלול האדום, במטרה להצהיר על 2 טלפונים חכמים. אולם בשיקוף מזוודותיו, התגלו, בין היתר, מוצרי בשר ודגים קפואים, זאת למרות האיסור על הכנסת מוצרי בשר ודגים לישראל, ולכן הובהר לו כי אלו יישלחו להשמדה. בשלב זה, הפתיע מושייב ודיווח כי בבטן הדגים, מוסלקים כספים ואכן, בבטן הדגים נמצא סכום כולל של 40,000 דולר ארה"ב במזומן. מושייב, אזרח ישראל ובעל מסעדה בארה"ב, טען כי מקור הכספים בחשבון בנק של חברה בבעלות אחיינו בארה"ב, והוא התבקש על ידו להביא את הכספים לארץ. הוועדה סברה כי ניסיונו של מושייב להבריח כספים עבור אחר, במסווה של הצהרה על טלפונים סלולריים על מנת לטשטש את הימצאות הכסף ובכך להתחמק מדיווח, הוא חמור ביותר. על-כן, הטילה  עליו עיצום כספי בסך 80,000 ₪. החלטה מס' 178/18.

איש עסקים שידע אבל חשב – מקרה הפרה נוסף הוא של איש העסקים ולרי קוגן, שעבר בנתב"ג כשעליו סכום כסף בסך 160,000 דולר בלי שדיווח עליו. לדבריו, הכסף שנתפס, נועד לממן את הוצאות השהייה שלו ושל אורחיו בישראל, והוא תמך בטענתו באמצעות אישור משיכת הכספים מהבנק. קוגן טען כי הכיר את חובת הדיווח, אך טעה לחשוב כי נציגי המכס יפנו אליו ביוזמתם. בנוסף, טען כי הוטעה ע"י נציג ה-VIP שליווה אותו בכניסתו לישראל, והחתים אותו על טופס ריק ומילא לאחר מכן את שדות הצהרת נשיאת הכספים בעצמו. כששקלה הוועדה את מכלול הנסיבות, קבעה עיצום כספי בסך 120,000 ₪. החלטה מס' 164/18.

ראש מועצה מקומית שהפר את חובת הדיווח – בסוף דצמבר 2018 נכנס לישראל דרך מעבר "נהר הירדן" ראש המועצה המקומית של היישוב ערערה, נאיף אבו עראר, כשברשותו סכום כסף בשווי של כ-34,500 ₪ במגוון מטבעות, זאת לאחר שיצא מישראל יום קודם לכן כשעליו סכום שווה ערך לכ-38,000 ₪, שוב במגוון מטבעות בלי שדיווח על הכנסת והוצאת הכספים. אבו עראר טען כי מקור הכספים מעבודתו, ונועדו לצורך תשלום שכר הלימוד של בנו בירדן, אך לטענתו, הוא שילם סכום חלקי בלבד ואף הציג אסמכתה לעניין יעד הכספים. אולם, לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכספים. לפיכך, בשיקול מכלול נסיבות המקרה, החליטה הוועדה להטיל על אבו עראר עיצום כספי בסך 14,000 ₪. החלטה מס' 207/18.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 נועם קוריס

פורסם ב

קורונה- בג"צ נתן צו זמני נגד איכוני השב"כ

בית המשט העליון בשבתו כבג"צ הוציא תחת ידיו צו זמני נגד איכוני השב"כ לאיתור מגעים של מאומתים לקורונה שאינם משתפים פעולה עם החקירה האפדימיולוגית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב THEMARKER

עו”ד נועם קוריס –  מקור ראשון,  על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס: "תובענה ייצוגית יכולה לשרת את הציבור יותר מכל …

לאחר עיון במכלול החומר שבתיק, שמיעת באי כוח הצדדים בדיון ונוכח האמור בהודעות המעדכנות שהוגשו מטעם המשיבים ביום 2.11.2020, ובתגובה שהוגשה מטעם העותרים ביום 5.11.2020, נתן בג"צ צו על תנאי המופנה כלפי המשיבים ומורה להם לבוא וליתן טעם:

(א) מדוע לא ייקבע כי הסמכת שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ) לבצע איתור מגעים של חולים מאומתים בנגיף הקורונה, בהתאם לסעיפים 3 ו-5 לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: החוק), תוגבל למקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים.

(ב)  מדוע לא ייקבע כי המשיב 4 אינו עומד בחובה המוטלת עליו בסעיף 12א לחוק, לקידום טכנולוגיה אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ, ומדוע לא יפעל לקידום חלופה כאמור.

תצהירי תשובה יוגשו בתוך 21 ימים. המשיבים 5-2 יפרטו בתצהיר התשובה מטעמם, בין היתר, על טיבה של החלופה הטכנולוגית האזרחית-וולונטרית הנזכרת בסעיף 10 להודעתם המעדכנת מיום 2.11.2020, וכן יעמדו על התהליכים ולוחות הזמנים לפיתוחה.

בג"צ קבע עוד, שהעותרים יהיו רשאים להגיש תגובה מטעמם, ככל שירצו בכך, בתוך 7 ימים ממועד הגשת תצהירי התשובה מטעם המשיבים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

פורסם ב

בג"צ: ישראייר לא תוכל למכור כרטיסי טיסה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שהגישה חברת התעופה ישראייר נגד מגבלות הקורונה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב על תביעות ייצוגיות

 עו"ד נועם קוריס – כותב  ב legal-articles.co.il

במוקד העתירה ניצבה תקנה 2(א)(16)(א)(2) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף-2020, המתירה יציאה ממקום המגורים לצורך "טיסה משדה תעופה", רק אם –

"הנוסע רכש כרטיס טיסה עד יום ז' בתשרי התשפ"א (25 בספטמבר 2020) ויש לו אישור בכתב על רכישת כרטיס הטיסה במועד כאמור" (להלן: תקנה 2).

לטענת העותרת (להלן: ישראייר) – המציינת כי בגין הגבלה זו נותרו בטיסות שאושרו לה "מאות מקומות ריקים", ונגרם לה נזק כספי רחב היקף – האיסור על נוסע שרכש את כרטיס הטיסה במועד מאוחר יותר לצאת לשדה התעופה, פוגע הן בזכותו החוקתית "לצאת מישראל" (סעיף 6(א)) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), והן בזכויות ישראייר לקניין ולחופש העיסוק. פגיעה כזו תיתכן, אפוא, רק "בחוק […] או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (שם, סעיף 8; סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק) – אלא שהעותרת סבורה כי הסמכה כזו אינה בנמצא. אדרבה, סעיף 12(א)(8)(א) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק הקורונה), מסמיך את הממשלה להתקין תקנות בדבר "הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים, לעניין השוהים בהם", אך אינו מאפשר לה, לדעת ישראייר, למנוע טיסות אל ומחוץ לישראל. בנסיבות אלה, תקנה 2 אינה עומדת, לדעת ישראייר, בתנאי פסקאות ההגבלה, ואף מפרה את עקרון חוקיות המינהל.

בד בבד, ישראייר גורסת כי תקנה 2 אינה מידתית – בין היתר, משום שהיקף ההדבקה בישראל גדול מזה שבמדינות היעד; נוכח הבדיקות שעל כל נוסע לערוך לפני הכניסה בשערי נמל התעופה בן גוריון; ובשל הנזק החריף לישראייר. כמו כן, טוענת החברה כי ההבחנה בין נוסעים על בסיס מועד רכישת כרטיסי הטיסה מפלה, שרירותית, בלתי סבירה – ונטולת תשתית עובדתית ראויה. אשר על כן, ישראייר מבקשת להורות על בטלות תקנה 2, ולהתיר לכל נוסע שרכש כרטיס "לטיסה מתוכננת של העותרת שכבר אושרה ליציאה משדה התעופה טרם התקנתה של [תקנה 2], להגיע לשדה התעופה.

בג"צ קבע, שדין העתירה להידחות על הסף אף ללא צורך בתגובת המשיבים – בשל אי מיצוי הליכים עובר להגשתה. לדברי ישראייר:

"ביום 29.9.20 פנה בעל פה מר אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, למר עופר מלכה, מנכ"ל משרד התחבורה, וביקש ממנו לפעול על מנת להתיר לנוסעים לצאת ממקום מגוריהם לטיסות מאושרות בלבד של ישראייר, וזאת גם אם כרטיס הטיסה נרכש לאחר יום 25.9.20. מנכ"ל משרד התחבורה השיב כי לא ניתן להיעתר לבקשתה של ישראייר".

העותרת סבורה כי שיחה זו – יחד עם "פרסום באתר העיתון 'גלובס'", בדבר פנייתה של מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות לשרי התחבורה והאוצר בעניין – ממלאת אחר חובת מיצוי ההליכים. דא עקא, על הפנייה המוקדמת לרשות "להציג את הטענות והבקשות שעליהן נסבה העתירה, גם אם אין לצפות לאותה מידה של פירוט או הכנה משפטית באותו שלב" (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי: משפט מינהלי דיוני כרך ד, 349 (2017)). זאת, מתוך הבנה כי במסגרת שיח כזה "לעיתים תשתכנע הרשות בצדקתו של הפונה אליה. לעיתים ישתכנע הוא בצדקת הרשות […] יתרה מכך, הפנייה לרשות – והתשובה המנומקת המתקבלת בעקבות כך – מאפשרת בהמשך לבית-המשפט לבחון את שיקול הדעת המנהלי שהופעל, ולקיים ביקורת שיפוטית" (בג"ץ 4934/08 מלכית נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (25.6.2008)). ככל שניתן לשפוט מן התיאור המופיע בעתירה, מנכ"ל ישראייר "ביקש" לפעול לשינוי תקנה 2, אך אין כל אינדיקציה לכך ששטח בפני הרשות המוסמכת את טענותיה המשפטיות של החברה, באופן שאפשר לרשות לנהל עמה שיח אמיתי, תוך צמצום וחידוד נקודות המחלוקת.

אף בדיווח העיתונאי שהוזכר לעיל אין די –

"שכן אין לדעת מהן הטענות המדויקות שאותם גורמים העלו בפניו, אם בכלל, ומהן התשובות והנימוקים שניתנו להם בתגובה. לא די בידיעות המתפרסמות בכלי התקשורת אליהן מכוונים העותרים בהקשר זה, כדי לספק מענה לכל אלה" (שם).

הנה כי כן, אף שהעותרת אינה מתכחשת לכך שחובת מיצוי ההליכים עומדת בעינה גם כאשר הסעד המבוקש הוא ביטול חקיקת משנה (בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.03.2020)), היא לא פעלה בהתאם – ודי בטעם זה כדי לדחות את העתירה על הסף.

בשולי הדברים, הזכיר בית המשפט שבמוקד העתירה ניצבה הטענה כי תקנה 2, המונעת מנוסע שלא רכש מבעוד מועד כרטיס טיסה לצאת את ביתו, הותקנה ללא הסמכה מפורשת בחוק. ברם, ישראייר – שהרחיבה לגבי פרשנות סעיף 12(א)(8)(א) לחוק הקורונה – התעלמה לחלוטין מסעיף 7(א)(1) לחוק, המסמיך את ממשלת ישראל להתקין תקנות שעניינן "הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי". בין אם הוראה זו מספקת את ההסמכה הנדרשת ובין אם לאו, ההתעלמות ממנה מעידה על התועלת שעשויים היו ישראייר – ובמידת הצורך, בית המשפט – להפיק ממיצוי הליכים סדור ומלא מול הרשות, ומבליטה את הפגם בדרך הפעולה שבה בחרה ישראייר.

אשר על כן, העתירה נדחתה על הסף, מבלי לפגוע בזכותה של ישראייר לשוב ולעתור, לאחר מיצוי הליכים ההולם את נסיבות העניין. אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

פורסם ב

נועם קוריס כותב– ברשת קו עיתונות

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

קיר טיפוס קרית אונו חוזר לבעליו

שנים לאחר שבגיבוי ראש העיר, קיר הטיפוס שנבנה בעלות מליוני שקלים – לא הושב לידי בעליו. מי שהחזיקו בקיר, עשו בו שימוש תוך כדי שהם מתנהלים משפטית והגיעו עד ל'עליון' שפסק: הקיר לבעליו

30.06.2019 00:25 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בג"צ – המוסד והמשטרה מציקים לו

בעתירה, ביקש העותר, שלא היה מיוצג, להעלות טענות בנוגע לפעילותם של גופים ממשלתיים בארץ ובחו"ל נגדו. נטען, כי העותר שרוי "תחת מתקפה של 10 ממשלות בעולם, אשר מעורבות בפשע המאורגן הזה" ואשר עומדות מאחורי אמצעי

20.06.2019 12:59 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

זכויות הפנסיה שלי

שאלה: אני עובד במוסך כבר 7 שנים ובשנתיים הראשונות המעסיק לא הפריש לי פנסיה. האם אני יכול לתבוע זאת בפרישתי מהעבודה? איך אני יכול לדעת שהמעסיק מפריש לי את האחוזים שהחוק קובע?

19.06.2019 10:34 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בג"צ: מדריכי התיירים לא יורשו להיכנס לישראל

בית המשפט העליון (כבוד השופט נועם סולברג) הכריע בימים אלו בבקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.2.2019 (השופט ע' שחם, עת"מ

16.06.2019 22:42 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בני ברק: לא הסכימו להסיע בעלי צרכים מיוחדים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה שהגישו אב לשני ילדים עם צרכים מיוחדים ועמותת בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות. העתירה הופנתה נגד עיריית בני ברק ונגד משרד החינוך כאשר בליבת

16.06.2019 22:40 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

תביעה ייצוגית? גם אתה יכול להיות מיליונר

בין אם אתם צרכנים שנתקלו בעוולה מקוממת ובין אם אתם מחפשים דרך להתעשר – עולם התביעות הייצוגיות פתוח בפניכם • איך עושים את זה נכון? אלו תובעים זכו בשנים האחרונות במיליוני שקלים? ומהם הסיכונים בדרך?

15.06.2019 23:50 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

מירב קריסטל פייק ניוז – הסרה מynet

מסתבר שלהסיר כתבה מ Ynet זה אפשרי. פייק ניוז באתרי החדשות, כתבת צרכנות בשם מירב קריסטל עם הרשעה בבית הדין של מועצת העיתונות בגין פרסום כתבה לא הוגנת לעיני כל המדינה, והאיזון בין החופש לפרטיות

13.06.2019 10:45 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

פינת השו"ת

כאשר רוקנתי את השקית ושקלתי את תכולתה ראיתי שהתכולה שוקלת רק 120 גר', האם מדובר בתואנה לתביעה ייצוגית?

12.06.2019 10:53 נחמן וינברג קרא עוד ←

ייצוגית: התובעת נפטרה – ההליך יימשך

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' צפת) מיום 28.3.2018, שניתנה במסגרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגד מכבי שירותי בריאות (להלן: בקשת האישור ו-מכבי, בהתאמה). מדובר

10.06.2019 16:13 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

חוות הפרפרים פועלת בניגוד ליעוד הקרקע

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע בצו את הפסקת הפעילות של חוות הפרפרים. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב

10.06.2019 16:11 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

8 שנות השעייה לעו"ד דני זילברשלג

בית המשפט העליון (כבוד השופט מני מזוז) הכריע בימים אלו בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' זינגר) בעב"י 70863-11-18 מיום 14.3.2019, בגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו

10.06.2019 16:08 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

אירן, פייק ניוז, מירב קריסטל וזכויות יוצרים בגוגל

לאחרונה אמצעי התקשורת בישראל פרסמו שנסגרו והוסרו מאוויר מספר אתרי פייק ניוז איראנים אשר שילבו כתבות אוטנטיות שנגנבו מאתרי החדשות הישראלים יחד עם שינויים מושתלים בכתבות מסויימות, במטרה להשפיע על דעת הקהל בישראל. באחד מהאתרים

06.06.2019 12:51 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

שותפתו של השוטר הנוגח תעמוד לדין?

בית המשפט העליון הכריע היום (28.5.19) בעתירה שהוגשה נגד רס"ל מזל אוחיון שהייתה שותפתו של שי פורטל שכונה בתקשורת "השוטר הנוגח" ואשר הורשע בשני מקרים של תקיפת אזרחים. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס

06.06.2019 12:39 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

פינת השו"ת: הבוס קיצץ לי ימי חופשה

שאלה: אני עובדת שכירה במשרד בתקן שעות חודשיות גלובליות. לאחרונה החברה החליטה על מספר כללים חדשים ורציתי לשאול האם זה בהתאם לחוק: עובדת שחסרות לה שעות בחודש (לא ימים) – השעות יורדות מימי החופשה הנצברים

05.06.2019 12:45 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בית המשפט העליון דחה בקשה לפטור מערבון

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין ברע"א 1466/19 מיום 2.4.2019 במסגרתה דחה את בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, והחלטתו מיום 15.4.2019 במסגרתה דחה בקשה לעיון חוזר באותו עניין.

03.06.2019 11:45 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

מרצדס שיחדה במיליון אירו בכיר באגד?

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.4.2019 בע"ח 6438-04-19 (כבוד השופט יחיאל ליפשיץ), במסגרתה נדחה עררו של המבקש והתקבל ערר המשיבה (להלן: "המדינה") על החלטת

03.06.2019 11:15 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

עורכי הדין והמהנדסים ישלמו על השימוש ברכב

לפי החלטת בית המשפט העליון בערעורן של שתי חברות על קביעות המס של פקיד השומה נקבע כי תקנה 2(א) לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן: תקנות שווי השימוש או התקנות) יוצרת נוסחה לחישוב שווי ההטבה לעובד

02.06.2019 01:14 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

מבצע מיוחד!!! לא לכל הילדים

שאלה: יש לי ילדה בת 2.5 שסובלת מאלרגיה מסכנת חיים לחלב ומוצריו. לאור זאת אני צורכת בקביעות מזון תינוקות על בסיס סויה כתחליף חלב. לאחרונה פורסם מבצע של חברה מסוימת יצרנית מזון לתינוקות המיועד אך

30.05.2019 10:56 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

התעכב שנתיים ולא יוכל לערער על שומת המס

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.3.2019 בע"מ 21972-01-19 (סגן הנשיא, השופט ר' סוקול), בגדרה נדחתה בקשתו של נסים גנאים (להלן:גנאים), להאריך את מועד הגשת הערעור

28.05.2019 16:12 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

מי יספק טאבלטים למשרד לביטחון פנים?

עתירה שהגישה חב' ראואל בע"מ והוכרעה על ידי בית המשפט העליון נדחתה בימים אלו תוך שנקבע שחב' תים נטקום בע"מ תספק את הטאבלטים ואילו חב' ראואל אולי תהיה זכאית לפיצוי כספי, בסיום ההליך. ועוד כמה

27.05.2019 13:34 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בג"צ דחה עתירה נגד צווי הריסה וחייב ב 20,000 ₪ הוצאות

עניינה של העתירה הייתה בבקשת העותר להורות על ביטול צווי הריסה שהוצאו נגד מבנה המצוי בסביבות הכפר צור באהר שבאזור יהודה ושומרון. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל

26.05.2019 13:35 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←
נועם קוריס

הבנק דורש מהיורשים: רק שלושתכם יחדיו

שאלה: ישנה רשת סופרים גדולה שהתחילה להפעיל קופות בשירות עצמי והמעיטה בקופות המאוישות, ובמקום 12 קופות מאוישות יש 5. לעומת זאת בשירות עצמי ישנן כ-10 קופות, אך הקופות בשירות עצמי הן אך ורק ללקוחות שיש

22.05.2019 13:03 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←
פורסם ב

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

הבנקים החליטו: לא מערערים על הממונה

בית המשפט העליון המליץ בימים אלו לבנקים למשוך את עתירתם נגד החלטת המומנה על התחרות. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום! עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

13.05.2019 15:14 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

המדינה: לעכב עונשו של מורשע בשוחד

המשיב דניאל אלינסון הורשע בעבירת שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שנמצא כי העניק שוחד בהיקף כספי של 92,649 דולר אמריקני. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופט העמית צ' גורפינקל) גזר

12.05.2019 01:59 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←
 

טרור ברשת: לורי שם טוב למעצר בית

בית המשפט העליון שחרר בימים אלו את לורי שם טוב, אחת הנאשמות בפרשת טרור ברשת, למעצר בית ללא מפקחים. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום! עו"ד נועם

12.05.2019 01:56 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בני ברק: הפקח התבלבל בדו"ח במספר הרכב

שאלה: קיבלתי דו"ח תשלום קנס על חניה באדום לבן בבני ברק. בדו"ח התחלפו שתי ספרות של מספר הרישוי, כך שהמספר המודפס אינו של הרכב שלי. שאלתי היא מה עלי לעשות, האם הדו"ח קביל, האם עלי

08.05.2019 14:05 ישראל חבר קרא עוד ←

איים, תקף והעליב – מעצר עד תום ההליכים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום! עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

06.05.2019 12:51 עו:ד נועם קוריס קרא עוד ←

הנחה: חברת החשמל תשלם פחות מ 6.5 אחוז

חברת חשמל תבעה נזקים של 320 מיליון ₪ ותשלם אגרה רק עבור סכום של 20 מיליון ₪, פחות מ 6.5 אחוז מהסכום הנתבע. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב –

05.05.2019 13:02 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בית המשפט לא התערב בהשעיית 10 התלמידים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום! עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

30.04.2019 14:53 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←
 נועם קוריס

בג"צ פסק: ה'עריק' נשאר בכלא

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן בימים אלו בעתירה, ולצידה בקשה למתן צו ביניים, בגדרה התבקשו המשיבים ליתן טעם מדוע לא ישוחרר העותר מעונש המחבוש שהוטל עליו, במסגרת הליך משמעתי מכוח חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955

28.04.2019 15:43 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בג"צ נתן צו אישור זמני ליוצאי דרפור

בג"צ הורה בצו זמני שכוון אל ראש הממשלה, שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, שיסבירו מדוע לא יינתן רישיון ארעי עד להכרעה בבקשות הממתינות זמן רב. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות

14.04.2019 15:50 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בג"צ קבע: לא שלום בית – גט!

בית המשפט העליון בפסק דינו של כבוד השופט מ' מזוז, הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד החלטות של המשיבים 2-1, בית הדין הרבני הגדול בירושלים ובית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי), מיום

11.04.2019 16:22 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בג"צ דחה עוד עתירה להדחת בנימין נתניהו

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בשתי עתירות שהוגשו בפניו, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בהרכב השופטים כבוד השופט מ' מזוז, כבוד השופטת ע' ברון, כבוד השופטת י' וילנר ועוד כמה מאמרים שכתבתי:  – סוגיות

10.04.2019 16:27 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בג"צ דחה עתירה נגד איחוד מפלגות הימין

עניינה של העתירה שהוכרעה בימים אלו הוא בתקיפת החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בפ"ר 21/1אורי בכור נ' איחוד מפלגות הימין – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית (6.3.2019). ועדת הבחירות המרכזית דחתה ברוב של 25

10.04.2019 16:26 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בג"צ דחה עתירת בן סעדון להשתבץ ברשימת הליכוד

בג"ץ דחה העתירה בקבעו שעניינה של עתירה זו היא בבקשת העותר, מר יעקב בן סעדון, להורות לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 (להלן: ועדת הבחירות), לשבצו במקום ה-19 ברשימה המשותפת של מפלגות הליכוד – תנועה לאומית ליברלית (להלן: הליכוד)

10.04.2019 16:25 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←
נועם קוריס משה אביב
עו"ד נועם קוריס

מה עושים כשהמעסיק סיכם על חופשה?

שאלה: בהסכם העבודה שלי עם המעסיק נקבע שבימים בהם אין לימודים במשרד החינוך אני אהיה בימי חופש מהעבודה. ניצלתי כבר את כל ימי החופש שלי השנה, האם המעסיק רשאי לחייב אותי לא לבוא לעבודה ולהפחית

10.04.2019 16:11 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

80,000 ₪ הוצאות בגין עתירה שנדחתה

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשה לעיכוב ביצוע רכיב ההוצאות שנקבע בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (השופט העמית ג' גינת) בעת"מ 7052-04-18 מיום 17.2.2019, בגדרו נדחתה עתירת המבקשת שהופנתה נגד תנאי

07.04.2019 02:23 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

לא רוצה לבוא לבית משפט

שאלה: שני אנשים שאני מכיר הסתכסכו ביניהם ותבעו האחד את השני בבית המשפט. כל אחד מהם בנפרד ביקש ממני שאבוא להעיד במשפט ולשניהם אמרתי שאיני מעוניין להעיד במשפט בשום מקרה. לפני בערך שבועיים קיבלתי צו

03.04.2019 13:33 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

בית המשפט: אפריקה ישראל תקבל מיליונים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט הבכיר י' פרגו) מיום 1.10.2017 בת"א 5176-06-13, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה 1 (להלן: המשיבה) ונדחתה תביעתה שכנגד של המערערת.

28.03.2019 13:54 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←

אין צוואה? המדינה לקחה את הרכוש

שאלה: קרוב משפחתי שהינו אחיו היחידי של בעלה של דודתי, ניצול שואה, ערירי וללא ילדים נפטר לפני מספר חודשים. הנני היורשת על פי חוק של דודתי המנוחה (היא ובעלה נפטרו מספר שנים לפני אחיו). אבקש

27.03.2019 11:25 עו"ד נועם קוריס קרא עוד ←
פורסם ב

קורונה בישראל – 5000 ₪ קנס על הפרת הבידוד

תושב מרכז הארץ, שהפריע למפקחי משרד הבריאות לבחון האם הוא ממלא אחר הוראות הבידוד הביתי עליהן הורה משרד הבריאות, ישלם קנס בסך 5,000 ש"ח ויתחייב להימנע מביצוע עבירה דומה למשך שנה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון  

החשוד שב ארצה מתאילנד, ובהתאם לצו שהוציא מנכ"ל משרד הבריאות, היה עליו לשהות בבידוד ביתי. שלושה מפקחים מטעם משרד הבריאות הגיעו לביתו של החשוד, וביקשו ממנו להזדהות. החשוד החל לקלל אותם, ירק לעברם, ניסה לטרוק את שער ביתו בעודם עומדים במפתן השער, וכן עשה עצמו מתעטש מספר פעמים באופן שנועד להרתיע אותם מלבצע את תפקידם. יודגש, כי החשוד לא היה חולה בקורונה ולא הפר את הוראות הבידוד.

האירוע צולם ע"י מפקחי משרד הבריאות, והמשטרה פתחה בחקירת האירוע. הפרקליטות מצאה כי החשוד ביצע לכאורה עבירה של הפרעה לעובדי ציבור. לאחר שנשקלו מכלול נסיבות העניין, לרבות העובדה שמדובר במקרה ראשון מסוגו, החשוד נעדר כל עבר פלילי והביע חרטה עמוקה על מעשיו, הוחלט לחתום עם החשוד על הסדר סגירת תיק מותנה, שבמסגרתו כאמור ישלם קנס ויתחייב להימנע מביצוע עבירה דומה וזאת כנגד סגירת התיק נגדו. יודגש, כי ככל שיפר החשוד את תנאי ההסדר, יוגש נגדו כתב אישום.

הטיפול בתיק זה הוא חלק ממדיניות האכיפה עליה החליטו היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, וממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, בכל הנוגע לעבירות המבוצעות בהקשר של המאבק הלאומי בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל.

מהפרקליטות נמסר כי העבירה בוצעה ע"י החשוד בתקופה שבה מרכז משרד הבריאות את המאמץ המדינתי למנוע את התפשטות הנגיף, מאמץ שהוא בעל חשיבות לאומית עליונה. פרקליטות המדינה נוטלת חלק במאמץ הלאומי של משרד הבריאות למנוע את התפשטות נגיף הקורונה בישראל, ובתוך כך היא פועלת בימים אלה ביחד עם משטרת ישראל למיצוי הליכים מהיר לגבי אנשים המפרים את חובת הבידוד המוטלת עליהם מכוח הוראות משרד הבריאות. כמו כן, פועלות המשטרה והפרקליטות גם כלפי גורמים המפריעים לפעילות הפיקוח של משרד הבריאות, גורמים המפיצים חדשות כזב בנוגע להתפשטות נגיף הקורונה ועוד.

בפרקליטות ובמשטרה קוראים לציבור להישמע להוראות משרד הבריאות ולשתף פעולה עם המפקחים מטעם משרד הבריאות וכל יתר עובדי מערך הבריאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

פורסם ב

קוקה קולה : 23 מיליון ש"ח לאור גז מזוהם

בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) בת"א 20349-09-16 מיום 12.11.2019, בגדרה נדחתה בקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

המבקשת (להלן: מכתשים) סיפקה בשנת 2009 גז פחמן דו-חמצני לחברת קוקה-קולה למשקאות (להלן: קוקה קולה). הגז התגלה כמזוהם ועקב כך נגרמו לקוקה-קולה נזקים שאותם תבעה ממכתשים. בשנת 2012 גובש הסכם פשרה במסגרתו התחייבה המשיבה 2 (להלן: AIG), בכובעה כמבטחת של מכתשים, לשלם לקוקה-קולה סך של 23,000,000 ₪ בגין הנזק שנטען שנגרם לה עקב הזיהום. כמעט כשבע שנים לאחר האירוע, הגישה AIG את התביעה מושא הבקשה שלפניי – תביעת שיבוב נגד המשיבה 1 (להלן: מקסימה). AIG טענה כי מקסימה היא האחראית לנזק שנגרם, כמי שסיפקה למכתשים את הגז הפגום, ועל כן צריכה לשפות את AIG בסך של 24,058,243 ₪.

במסגרת ההליכים המקדמיים, מקסימה הגישה הודעת צד ג' נגד מכתשים, בטענה כי על מכתשים לשפות אותה בגין כל סכום שיפסק נגדה בתביעת השיבוב. מכתשים מצידה הגישה בקשה לסילוק ההודעה על הסף וטענה בעיקרו של דבר להיעדר עילת תביעה והיעדר יריבות בינה לבין מקסימה, מכיוון ש-AIG תובעת את מקסימה כמבטחת של מכתשים. נטען כי הודעת צד ג' למכתשים במקרה דנן היא חסרת תוחלת ויוצרת "מעגל שוטה", בעוד שמקסימה יכולה להעלות את כל טענותיה בהליך העיקרי מול AIG.

בסיום ההליכים המקדמיים ולאחר חילופי דברים נוספים בין הצדדים, נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו ודחה את בקשתה של מכתשים. בתמצית, בית המשפט קבע כי קיימות למקסימה שתי עילות תביעה עצמאיות נגד מכתשים: גרימת נזק ראייתי למקסימה, וטענת מקסימה להפרש בין הסכום ששילמה AIG במסגרת הסכם הפשרה לבין גובה הנזק שנגרם בפועל לקוקה-קולה. נקבע, כי הגם שההודעה לצד ג' על עילותיה אינה נקייה מספקות, והגם שעילות ההודעה לצד ג' על פניהן אינן "מהחזקות", נדרש לברר את הדברים, והמקרה אינו מצדיק את הסעד החריג של סילוק ההודעה על הסף.

מכאן הבקשה שלפנינו, במסגרתה שבה וחוזרת מכתשים על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי. בין היתר, נטען כי ההחלטה של בית המשפט קמא לא נומקה כדבעי; וכי יש להכריע בבקשת הסילוק בשלב הנוכחי ולפני שמיעת הראיות, על מנת שלא לגרור את מכתשים להליך סרק וחסר תוחלת, בשים לב לסכום ההודעה ומורכבותה.         

בתגובה טענה מקסימה כי בהתאם לפסיקה הנוהגת, אין הצדקה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית שלא לדחות בקשה לסילוק הליך על הסף. עוד נטען, כי יש להותיר את מכתשים כצד בהליך נוכח עילות התביעה העצמאיות שיש למקסימה נגדה; בשל היריבות בין מכתשים ל-AIG, ועל מנת שניתן יהיה להשיב את תגמולי הביטוח ל-AIG; וכן על מנת שניתן יהיה למנוע התדיינויות נוספות בנושא. עוד הלינה מקסימה על התנהלותן של מכתשים ו-AIG בהליך גילוי המסמכים, המעידה לשיטתה על חוסר תום לב ושמא אף על קנוניה שנרקמה ביניהן. בתוך כך, צוין כי AIG התחמקה מלספק מידע ומסמכים שהתבקשו על ידי מקסימה בטענה כי הם נמצאים בידי מכתשים, וכי במסגרת ההליכים המקדמיים מכתשים סיפקה מענה ומסמכים שונים הנוגעים לאירוע הנזק.

AIG בחרה שלא להגיש תגובה מטעמה.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה ובתשובה לה, החליט לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור.

בית המשפט הקדים ואמר כי ברגיל, מידת התערבות בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף היא מצומצמת ושמורה למקרים חריגים (ראו החלטתי ברע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד, פסקה 3 (29.3.2016) (להלן: עניין מורד); רע"א 661/17 ‏אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, בפסקה 4 (‏16.2.2017); רע"א 60/19 כלל מוצרי בטון בע"מ נ' אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובנין בע"מ, פסקה 6 (‏12.2.2019)). עם זאת, ייתכנו מקרים בהם צירופו או אי צירופו של צד שלישי להליך עשוי להיות בעל השפעה משמעותית על אופן ניהולו של ההליך, באופן שמצדיק התערבות של ערכאת הערעור (השוו רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק), פסקה 10 (21.2.2014); רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וייץ, פסקה 12 (21.2.2016); רע"א 7848/18 מדינת ישראל (משרד התחבורה – רשות הספנות והנמלים) נ' פלונית (21.12.2018)).

הודעת צד ג' לפי תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נועדה על מנת לאפשר לנתבע לממש זכות לשיפוי או להשתתפות או לסעד אחר כלפי הצד השלישי, או לבירור סוגיה שנויה במחלוקת שמן הראוי כי תתלבן גם ביחסים שבין הנתבע לבין הצד השלישי. במקרה דנן, איני רואה תוחלת בהותרת ההודעה לצד שלישי על כנה, מה שעלול לגרור את מכתשים להליך מורכב שידרוש השקעת משאבים מצידה, כדי להוכיח ולהתגונן באותן טענות שממילא הועלו או תועלנה על ידי AIG, ואיני רואה אפשרות כי מכתשים תידרש לשפות את מקסימה, או להשתתף בחיוב שיושת עליה, ככל שהתביעה כנגדה תתקבל.

AIG היא מבטחתה של מכתשים וככזו היא נכנסת בנעליה בתביעת התחלוף. למבטחת אין יותר ממה שהיה למבוטח וכל טענת הגנה שעומדת למקסימה כנגד מכתשים, עומדת לה ממילא גם כנגד AIG כמבטחתה של מכתשים (השוו לסעיף 2(א) לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969: "לחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה"; סעיף 37 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973: "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב; סעיף 7(א)לחוק הערבות, התשכ"ז-1967: "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב").

בניגוד לנטען על ידי מקסימה, ובניגוד למסקנתו של בית המשפט קמא, לא השתכנע בית המשפט כי למקסימה שתי עילות עצמאיות כנגד מכתשים.

הטענה כי למקסימה נגרם נזק ראייתי עקב השיהוי בהגשת התביעה, היא טענה טובה שיכולה לעמוד לה מול AIG. אלא שטענת הנזק הראייתי משמשת כצינה ולא כחנית, ובית המשפט לא ראה כיצד היא יכולה לשמש את מקסימה כטענת התקפה כנגד מכתשים במסגרת הודעת צד שלישי, או כיצד יכולה טענה זו להניב יותר למקסימה במסגרת הודעת צד שלישי כנגד מכתשים.

עילת תביעה עצמאית נוספת לה טענה מקסימה, נוגעת לגובה הנזק שנגרם לקוקה-קולה. על מקסימה יהיה להתמודד עם ההלכה לפיה אין דרכו של מבטח להתנדב לשלם לצד שלישי יותר מהנזק שנגרם לו, וכי מהמבטח נדרש רף הוכחה נמוך יותר, של סבירות השיקולים שהניעו אותה להכיר בחבותה ולבצע את התשלום (ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ, פ"ד נ(4) 567 (1997)). בשל הלכה זו, נטען על ידי מקסימה כי היא תתקשה להוכיח כי AIG שילמה לקוקה-קולה יותר מהנזק שנגרם לה בפועל. לעומת זאת, במסגרת הודעת צד שלישי למכתשים, הרי שמכתשים, כמו כל ניזוק רגיל, תצטרך להוכיח מה הנזק שנגרם לקוקה-קולה, וכך יתאפשר למקסימה, לגישתה, להוכיח כי הנזק שנגרם לקוקה-קולה היה נמוך יותר, ובמקרה כאמור, היא תהיה זכאית לשיפוי ממכתשים, בגובה ההפרש בין תביעת השיבוב של AIG לעומת הנזק שנגרם בפועל לקוקה-קולה.

בטענה זו אין כל רבותא, והיא נכונה לכל תביעת תחלוף. אכן, אין דרכה של מבטחת להתנדב ולשלם יותר מהנזק שנגרם בפועל, אך מעין חזקה זו, שעשויה להקשות על מקסימה לטעון כי AIG שילמה לקוקה-קולה יותר מהנזק שנגרם לה, אינה מצדיקה פתיחת חזית נפרדת נגד מכתשים. ובכלל, אם וככל שמקסימה תחזור על מכתשים, מכתשים תחזור על AIG כמבטחתה, ואין לדבר סוף.

מקסימה העלתה טענות שונות הנוגעות להליכי גילוי מסמכים שהתנהלו בינה לבין AIG, אך לא צירפה לתשובתה כל מסמך הנוגע להליכים אלה. אם מקסימה סבורה כי AIG העלימה מסמכים, הרי שעליה לפעול כנגד AIG בדרכים המקובלות במסגרת סדרי הדין, וככל שמקסימה מבקשת לאתר ולגלות מסמכים שלטענתה נמצאים בחזקתה וברשותה של מכתשים, הרי שאין בכך כדי להצדיק את צירופה של מכתשים כבעל דין נוסף לדיון.

סוף דבר, הוחלט לקבל את הערעור ולהורות על מחיקת הודעת צד ג' כנגד מכתשים. מקסימה תישא בהוצאות מכתשים בסך 5,000 ₪.

למען הסר ספק, אין בפסק דין זה כדי להביע עמדה כלשהי לגופה של תביעת השיבוב.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.