את עו"ד דנה בר-נר הכרתי בשנת 2003 כאשר התמחתי במשרד עורכי דין שהתעסק בעיקר בסכסוכים מסחריים, פירוקים וכינוסי נכסים. דנה אז הייתה כבר עורכת דין בכירה שניהלה ביד רמה כינוסי נכסים ותיקי ליטיגציה מורכבים בשווי של מאות מיליוני דולרים ויותר.

אותו משרד בו עבדנו יחד, היא כעורכת דין בכירה ואני כמתמחה, נתן אז שירותים משפטיים בתחום המשפט המסחרי לכל הבנקים הגדולים, לקבלני הבניין הידועים בישראל ואפילו לרשויות עצמן, בנושאים בהן הוחלט לתת למשרד מסחרי מקצועי לטפל בעניינים, ולא לעשות שימוש במחלקה האזרחית (המקצועית גם היא), של פרקליטות המדינה.

תמיד היה חשוב לדנה, שיהיה ברור שאת ההישגים המרשימים שלה בעולם המשפט היא משיגה בזכות עצמה וכנראה שבתור נסיכה של עולם המשפט ובת של שופט עליון ויועץ משפטי לממשלה לשעבר, ההישגים כבר אז היו פחות חשובים לה, העיקר שהיא תוכל להתגאות בדרך אליהם.

אחרי חיזורים מצד המשרדים המובילים בישראל, החליטה אז דנה לעבוד במשרד שקיבל אותה לעבודה על סמך הצטיינותה הרבה בלימודי המשפטים, ולא על סמך הקשרים של אבא, או על סמך הקשרים שרצו מסביב להשיג עם אבא שלה…

לא מזמן שמעתי, שעו"ד דנה בר-נר כבר לא עוסקת בתיקי ענק של ליטיגציה מסחרית, וכבר שנים שהמשרד שעתה היא עומדת בראשו, עוסק בעיקר בדיני משפחה, בגירושין, במשמורת ילדים ועם הרבה תשומת לב לענייני משמורת משותפת.

קצת הפתיע אותי, שעורכת דין שניהלה תיקים מורכבים עבור החברות הגדולות בישראל, החליטה יום אחד ולפני לא מעט שנים לעזוב את היוקרה שבדבר ולהתחיל לעסוק במשפטי גירושין, של אנשים רגילים ופרטיים, ממש כמו כל אחד מאיתנו.

אני חייב להודות, שההסבר של דנה שהכסף והיוקרה פחות חשובים מהשליחות וההרגשה בהחלט דיבר אלי, אין לי ספק, שעורך דין שנהנה ממה שהוא עושה ורואה בלקוחותיו את האפשרות לעשות את העולם טוב יותר עבור הילדים של זוגות מתגרשים, בהחלט מתיישב עם הרגש וההיגיון.

כשניסיתי לסכם ואמרתי, או קיי, אז את רואה שליחות בלסייע לגברים מתגרשים לנוכח המצב המשפטי בארץ, היא ישר קפצה ואמרה. מה פתאום, אני מסייעת לילדים והילדים צריכים אבא, ואת זה אני יודעת להביא לבית המשפט בצורה הנכונה ביותר עבור הילדים. זה הרעיון של משמורת משותפת.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

לפנייה במייל לעו"ד דנה בר נר

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות…"

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648 אנטולי מוחיילוב נגד פרטנר, צוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם …".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם- 17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel”

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'
R. Dworkin. Taking Rights Seriously (Harvard University Press.)(18777)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-69 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א. קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב. כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג. כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

– נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

– הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

– והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה… נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision”

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש- הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות'עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

כבר כמה שנים, שאני מתנדב באיגוד הישראלי לשחמט, כדיין בבית הדין העליון של האיגוד ולעיתים גם כאב בית הדין עצמו, אשר עוסק בעיקר בערעורים שונים על מנהלת הליגה וגוף מנהלי אחרון הנותן את פסיקותיו, בהתאם לכללי תקנון איגוד השחמט והדין הקיים בישראל.

ערעור על בית הדין העליון יכול להיעשות רק באמצעות עתירה מנהלית אל בית המשפט המחוזי, כאשר בהרכב בבית הדין של האיגוד יושבים בעיקר עורכי דין ואף שופט בדימוס, מבית המשפט המחוזי.

אחרי שנים ארוכות כעורך דין בישראל ואפילו אחרי שנים ארוכות כמגשר בישראל, עדיין מסגרת השיפוט והסמכות לקבל החלטות שיפוטיות על צדדים יוצרת לא מעט התלבטויות, בעיקר לאור היותי גם שחקן שחמט חובב עוד מאז ילדותי.

מחקרים בארה"ב הראו, שכאשר מכניסים את משחק השחמט כשיעור בחירה או חובה בבתי הספר, משתנים פני האוכלוסיה בבתי הספר, ההישגים הלימודיים בכל יתר המקצועות משתפרים פלאים ואין היום חולק על כך שלימוד שחמט הינו כלי מוביל לפיתוח חשיבה יצירתית וחשיבה לוגית.

תחום השחמט בישראל הולך ומתפתח ולאחר שישראל הצליחה להעמיד סגן אלוף עולם במשחק המלכים וכלל הישגי השחמטאים הישראליים הולך ומשתפר, הרי שמדובר בליגות רציניות, חלקן מקצועיות ובחלקן אף שחקנים מקצועיים בשכר, אשר זו עבודתם היחידה.

אני זוכר מקרה למשל בבית הדין, שקבוצה בליגת השחמט הבכירה איחרה למועד הקבוע לפתיחת המשחק ב 40 והשופט מטעם הליגה במקום חשב שדי בכך לצורך קביעת הפסד טכני, למרות שתקנון הליגה אותו הוא כנראה לא זכר בעל פה- קובע שהפסד טכני ייפסק רק לאחר שעה איחור ואילו איחור של פחות משעה רק יופחת מזמן המשחק של המאחר.

לאור החלטת השופט במקום, קיפלה הקבוצה המארחת את כליה ועזבה את אולם המשחקים. או אז, הגישה הקבוצה המאחרת ערעור לבית הדין וטענה כלל שהיא זו הזכאית לניצחון טכני, שכן בהתאם לתקנון הליגה אומנם לא היה צריך להפחית 40 דק' מזמן המשחק- אך הקבוצה שמנגד עזבה לחלוטין את המקום ומשכך לפי התקנון יש לפסוק נגדה הפסד טכני, לאור שעזבה את אולם המשחקים מבלי שסיימה (או התחילה) לשחק.

תבינו, מדובר בקבוצת מקצועיות, עם תקציב מאמן והשלכות, וכנראה כמו תמיד, אם ממש מתאמצים אפשר לשמוע לפחות קצת צדק, אצל כל אחד מהצדדים.

כך או כך, מלבד ההתלבטויות כשופט ומעבר לעובדה שניתן למצוא צדק אצל כל אחד מהצדדים, באותו מקרה החליט בית הדין שיש לערוך משחק חוזר, שאחרי הכל בנסיבות כאלו פשוט עדיף לאפשר לשחקנים להכריע את התוצאה על לוח השחמט.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום
עו"ד נועם קוריס – בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:

"השתתפות בעריכת הגרלות והימורים

227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."

אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיעכאן:

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו 2017, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

סיפרתי כאן באתר על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחום חדלות הפרעון, הוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיות, חוק הספאם, דיני ביטוח, יואל חסון,טרור ברשת, וקיזוז מע"מ אבל היום אני רוצה לספר לכם על חוויה אחרת לגמרי, שקשורה דווקא ליהודי  שנקרא לו מ' ולקולגה שלי מתחום הנדל"ן.

מ' התלהב למדי מעסקת רכישת הדירה שהצליח לאתר אחרי חיפושים, השוואות וכיתות רגליים הנדרשים בכדי להפוך את מודעת מכירת הדירה הרבות בלוח לעסקה ממשית של קניית דירה.

הוא היה רגע לפני חתימה על 'זיכרון דברים' לרכישת הדירה, לאחר שביקר בדירה פעמיים, לאחר שהמחיר כבר סוכם, ודירת 4 החדרים, שהייתה לדברי הנכד שהראה את הדירה רק בבעלות הסבתא הקשישה.

מ' אפילו פגש את הסבתא הקשישה, והשתכנע שאכן היא החליטה לקבל את הזמנת משפחתו של בנה להתגורר עימם ואז שניה לפני שחתם, החליט להתקשר לעורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר.

אני בדיוק ישבתי ליד עורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר, במשרדה, בנוגע לעניין משפטי אחר, והסכמתי לחכות כמה דקות, בכדי שתערוך בזמן אמת בדיקה ראשונית בטאבו בשביל הלקוח שלה. אחרי הכל חתימה על זיכרון דברים בנסיבות אלו מחייבת את הצדדים.

אז היא בדקה.

בדיקה קצרה העלתה, שהדירה כלל לא בבעלותה המלאה של הסבתא, ולפי רישומי הטאבו, רק מחצית מהדירה רשומה ע"ש הסבתא, והמחצית השניה רשומה ע"ש בעלה, הסבא שנפטר זה מכבר.

בדיקה נוספת העלתה, שלמרות שהסבא ז"ל נפטר לפני שנים רבות, בני המשפחה מעולם לא פעלו להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה – מסמך משפטי הקובע מי יורשיו של המנוח, מסמך אותו יש להציג בטאבו, בין היתר, על מנת שניתן יהיה לרשום את הזכויות בדירה ע"ש היורשים.

אז זה לא אומר שמישהו בכוונה שיקר, אבל מסתבר שאותה הסבתא למרות רצונה העז, לא יכלה בכלל בשלב זה למכור ולהעביר ברישום את מלוא הזכויות בדירה, אלא לכל היותר מחצית מזכויותיה הרשומות.

כמו-כן התברר כי על הדירה רובץ שעבוד – משכנתא משנות ה-60 בסכום לא מבוטל בלירות, כשהמשכנתא לטובת גורם פרטי שאינו מוכר כלל לסבתא, והיא אינה יודעת אפילו באיזה נסיבות ומדוע נרשמה המשכנתא, שכן בעלה המנוח הוא שטיפל בעניינים אילו.

והנה, תוך לא הרבה זמן, ראיתי שוב הוכחה כמה חשוב, שכשקונים או מוכרים דירה כדאי שיהיה עורך דין או עורכת דין מתחום הנדל"ן, שיחסכו עוקצים לא נעימים, אי הבנות, ובעיות אחרות.

עורכת הדין מהסיפור היא עו"ד יפית לוי.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004

עו"ד נועם קוריס: ח"כ יואל חסון – שאילתא לכבוד הפסח

עו"ד נועם קוריס שלח לח"כ יואל חסון במייל את המכתב הבא, בינתיים לא התקבלה תשובה ואנו עדיין מחכים לשמוע ממנו

עו"ד נועם קוריס שלח לח"כ יואל חסון במייל hyoel@knesset.gov.il את המכתב הבא, בינתיים לא  התקבלה תשובה ואנו עדיין מחכים לשמוע ממנו.

ח"כ יואל חסון

חג חירות שמח,

פניתי בעבר אל אדוני בעניין שאילתא כוזבת שנחתמה ונשלחה על ידיך ובה הנחות עובדתיות כוזבות, כאשר בסופה נשאלת שרת המשפטים על ידייך מדוע לאחר שנחשדתי במשטרה (ומאז הופרכו החשדות נגדי), עדיין לא הוגש נגדי כתב אישום ואני עדיין משמש כעורך דין מן המניין.

אזכירך, שהח"מ הנו עורך דין פעיל ובעל משרד עורכי דין מאז שנת 2004.

לח"מ אין עבר פלילי או משמעתי אך לח"מ יש רקורד משמעותי של עשייה ציבורית ותרומה לקהילה, שכן לצד ייצוג משפטי של חברות מובילות במשק, דוגמת בזק וניופאן, וידוענים דוגמת אורלי וילנאי וגיא מרוז עוסק משרדי זה שנים בתרומה ועשייה פרטית במסגרת התנדבות בעשרות עמותת חסד, ספורט וסיוע, מאז הקמת המשרד.

לא מיותר לציין, שהח"מ אף פעל בעשייה ציבורית בין היתר כפעיל בתנועת המושבים, וכיו"ר אגודת סטודנטים.

לאור פנייתי אליך לפני מספר חודשים, חזר אלי עוזר פרלמנטרי מטעמך וטען שהשאילתה הכוזבת הוסרה מהאינטרנט ומהבלוג הספציפי של פלוני נגדו ניתנו צווים זמניים וקבועים בנושא על ידי בית המשפט השלום בתל אביב ואף עדיין מתנהלות נגדו תביעות דיבה על סך של כ 2 מיליון ₪.

בפועל, השאילתא לא הוסרה מהבלוג של אותו פלוני ומהאינטרנט- ולהיפך- נעשה בה שימוש ציני ומטעה כאילו אדוני פועל במרץ על מנת לפגוע שלא כדין בח"מ- על לא עוול בכפו.

בהתחשב באמור, לאור שלכאורה אדוני הוטעה על ידי אותו פלוני לפחות פעמיים מחד ומאידך לאור השפעתו של אדוני על דעתם וחייהם של מיליוני אנשים בישראל. אבקש את אדוני למצוא מזור ופתרון לנזקים הנגרמים מהשאילתא הכוזבת ומפירוסמה, שכן גם נכון לרגע זה, לאחר שאדוני הבטיח להפסיק את פרסום השאילתא הכוזבת- עדיין מתנוססת השאילתא כוזבת החתומה על ידי אדוני, אשר בה הנחות עובדתיות כוזבות המוצגות כעובדות, ואשר גורמת לח"מ לנזקים ולעוגמת נפש שלא בצדק.

אודה לפתרון לכבוד החג,

נועם קוריס, עו"ד

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004

עו"ד נועם קוריס- מהו מטרד לציבור לפי פקודת הנזיקין ?

מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית

בית המשפט העליון בפס"ד סלע נ' מדינת ישראל אימץ את הגדרתו של חשין, לפיה מעשה שלא כדין הוא מעשה "ללא הצדק בדין". בית המשפט העליון הוסיף כי "ההצדק… יכול שהיא קיים בכל דין שהוא" איון ספק שמעשים רבים  מסכנים את החיים של הציבור, את בטיחותו וכו'. מבלי שאיש יחשוב שבעצם ביצועם מבצע אדם עוולה אזרחית. למשל, נהיגה במכונית. מאחר שמדובר במעשה רגיל, שאינו חורג מהמקובל, ואינו יוצר סיכון בלתי רגיל, אין לומר שהמעשה הוא מעשה שלא כדין. לעומת זאת, שימוש בלתי שיגרתי בכביש, המגדיל את הסיכון הכרוך  בשימוש הרגיל של הציבור בו, יכול שיהיה מעשה שאינו כדין. היסוד של "שאינו כדין" איננו יסוד נפרד של העוולה, אלא חלק מעצם הגדרת טיבו של המעשה המהווה את ההתנהגות הדרושה להולדת אחריות משפטית. אלמלא הכללת המושג "שאינו כדין" בעצם הגדרת העוולה, היה כל מעשה המסכן את הציבור נחשב, לכאורה, כמעשה של מטרד לציבור, שעה שלא הייתה למחוקק כל כוונה לראות זאת כך. המונח "שאינו כדין" הוא מונח גמיש, ובית המשפט צריך למלאו תוכן. קרצ'מר סבור, כי בית המשפט רשאי לשקול את סבירותו של המעשה  לאור נסיבותיו השונות, כולל הסכנות או המכשולים שהוא עלול לגרום. פירוש הדבר, שבמקרים רבים תיווצר הקבלה בין עוולת הרשלנות ובעין עוולת מטרד לציבור, אך אין זאת אומרת ששתי העוולות חופפות. (אמנם כל מעשה רשלני, הגורם לציבור סכנה מן הסכנות המפורטות בסעיף 42, או המעמיד לציבור מכשול להשתמש בזכויות הכלל, יהיה גם "מעשה שלא כדין", לעניין מטרד לציבור, אך לא כל "מעשה שאינו כדין" גורר אחריו גם אחריות בגין עוולת הרשלנות, שכן לא תמיד קיימת חובת זהירות של הנתבע. ולא תמיד צריך בית המשפט לשקול את סבירותו של המעשה (למשל: עבירה על החוק תיחשב "כמעשה שלא כדין" ללא צורך בשקילת סבירות המעשה).

הצורך לבסס תביעה על מחדל ממילוי חובה יתעורר רק כשלא הייתה לנתבע יד ביצירת הסכנה או המכשול, והטענה היא שהוא היה חייב לדאוג למניעתם או להסרתם.

2. סכנה או מכשול לציבור

עיקר העוולה של מטרד לציבור הוא בפגיעה שגורם המעשה או המחדל לציבור. לכן צריך להוכיח, שהמעשה או המחדל יוצרים סכנה למספר בלתי מוגדר של אנשים, או שהמעשה או המחדל יוצרים סכנה ברשות הרבים, במקום ציבורי. סכנה לציבור אינה חייבת להיות אך בנושאים של איכות הסביבה. אדם המתחזה לרופא, ומעניק טיפולים רפואיים, שעה שאין רשיון לכך – יכול להיתבע במטרד של עוולה לציבור. אין שומעים לטענה, כי המעשה עצמו אין בו כל מטרד, אלא רק תוצאתו מהווה מטרד, למשל: אדם משקה את גינתו, והמים דולפים מגינתו למדרכה. החשיבות היא בתוצאה של המעשה.

אדם יכול לתבוע בעוולה של מטרד לציבור, רק אם נגרם לו נזק ממון, כפי שקובע סעיף 43. סעיף 2מגדיר "נזק ממון" כ"הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים"פרופ' טדסקי סבור, כי זאת הדרך לפירוש "נזק ממון" בעוולה זאת. לעומתו, פרופ' אנגלרד סבור כי אין זה הגיוני לדרוש שכאשר קיימת סכנה לחיים, יוכל אדם לתבוע הסרת הסכנה רק כאשר ייגרם לו נזק ממון. לכן, סבור פרופ' אנגלרד, יש לפנות ל – COMMON LAW האנגלי מכוח סעיף 1, ולכן הפירוש של נזק ממון יהיה "נזק מיוחד", דהיינו נזק המיוחד לתובע ואיננו משותף, לאחרים. פרופ' קרצ'מר מגדיר נזק ממון כנזק גשמי הנובע מגרימת הסכנה או העמדת המכשול, ולא אי הנוחות הטמונה בחשיפה לסכנה או בהיתקלות במכשול. בית המשפט העליון בפס"ד בלומנשטיין נ' המועצה המקומית בת ים (העותרים ביקשו צו מניעה כנגד המשיבות, על שגידרו את חוף הרחצה, וכתוצאה מכך התמעט מספר הלקוחות של העותרים) הגדיר נזק ממון: "מקום שאדם סבל, בעטיו של המטרד, "נזק ממון", היינו נזק מיוחד לו, להבדיל מן הנזק הכללי שבפגיעה בציבור, קנה לו, מחמת נזק מיוחד זה, זכות תביעה אשר אינה קנויה בידי הציבור". בית המשפט הגדיר נזק ממון לפי הגישה של פרופ' אנגלרד, אך הגדרה זאת לא ניתנה בעקבות דיון באפשרויות ההגדרה השונות.

מהדברים המצוטטים לעיל מפס"ד בלומנשטיין עולה, כי אמנם יכול אדם לתבוע פיצוי רק אם נגרם לו נזק ממון, אך הסעדים עצמם אינם מוגבלים לפיצויים בלבד, ויכול אדם לבקש גם צווי מניעה.

ההגבלה המצויה בסעיף 43 (1) לפיה כאשר לא נגרם נזק ממון, יכול רק היועץ המשפטי לתבוע צו מניעה, היא ארכאית בתקופה שהציבור רגיש יותר ויותר לנושא של איכות הסביבה. המחוקק היה מודע לעניין זה, ולכן בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) התשנ"ב – 19922, הקנה המחוקק זכות לאגודות ולעמותות הפועלות לשיפור איכות הסביבה לבקש צווי מניעה. בלי קשר אם היה נזק לאדם פרטי, כי שנקבע בתיקון לסעיף 6 משנת  1996. התוספת לחוק קובעת רשימה של שבע עמותות, כמו המועצה לגנים לאומיים, רשות שמורות הטבע ואחרות. השר לאיכות הסביבה רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עמותות נוספות. החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) נועד לתת כלים אזרחיים לדאוג לנושא של איכות הסביבה. החוק פועל כנגד  "מפגעים סביבתיים" וסעיף 1 קובע הגדרה רחבה למדי "למפגע סביבתי". (זיהום אויר, זיהום מים, זיהום מי ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, והכל כשהם בניגוד לחקוק, לצו, לתכנית, לרשיון עסק או לכל היתר או רשיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו שלא אדם או גרימת סבל ממשי לאדם). מפגעים אלה מהווים עבירות פליליות, אך בשל העומד על רשויות התביעה, מאפשר החוק לאנשים שנפגעו, או לעמותות הנ"ל להגיש תביעות אזרחיות. החוק מסמיך את בית המשפט לתת צו להימנע מעשיית המפגע, להפסיק לעשותו, לתקן את המעוות, ואף לעשות דברים הדרושים כדי למנוע הישנות המפגע (סעיף 2). אכן, סעד הציווי הוא הסעד העיקרי שמעניק החוק. פיצויים יינתנו רק במקרה של "מפגע סביבתי חוזר" (סעיף 9) בכל זאת יש הסבורים כי צו לתיקון המצב כמוהו כפיצוי, ולכן פורת סבור כי בית המשפט לא יטה לתת צו לתיקון המצב, אלא כאשר מדובר במפגע סביבתי חוזר. כמובן, שהנפגע לא יוותר ללא פיצוי, שכן כאמור בסעיף 17 לחוק: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל חקוק אחר ולא לגרוע מהן".

---

 

ח"כ יצחק הרצוג תתפטר! את זה עדיין לא שמענו מיואל חסון, חבר הכנסת מטעם המחנה הציוני, שבין היתר מתהדר בתואר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.לא מזמן פנה ח"כ יואל חסון אל שרת המשפטים אילת שקד בשאילתא ישירה ודרש הבהרות, הכיצד עו"ד שנחקר במשטרה באזהרה ממשיך לשמש כעו"ד ?!

הכיצד מישהו שעלו נגדו חשדות, אפילו עדיין לא הובררו חשדות אלו, או אפילו הובררו והופרכו, יכול להמשיך לעסוק במקצוע עריכת הדין ?

לאחר שראיתי את השאילתה של חסון פניתי אליו במייל ושאלתי אותו איך אדם כמוהו שמעשיו משליכים על מיליוני אנשים במדינת ישראל מבקש משרת המשפטים לפגוע בחופש העיסוק של אנשים כה רבים ולהתעלם לחלוטין מחזקת החפות.

מטעמו של ח"כ חסון ענה לי אור קשת, היועץ הפרלמנטרי החביב של חבר הכנסת, והסביר שח"כ חסון "לא הכריע" בשאלה שהעלה בשאילתא, "הוא רק שאל".

אז אני רק שואל, ח"כ הכנסת יואל חסון, אחרי שבוז'י נחשד בפלילים ונחקר במשטרה באזהרה, למה אתה לא שואל את שרת המשפטים האם עליו להתפטר ?

למה הבוס שלך במפלגה זכאי לפריבילגיות פליליות על פני האזרחים וכלל עורכי דין בישראל ?

למה נציג ציבור, כאשר הוא מהמפלגה שלך, זכאי להתחשבות שאחרים לא ?

אז אני לא מכריע, אני רק שואל ?

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004

מספרים לנו שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית וחופשית ושאצלנו הפרטיות היא סוג של ערך עליון, מפחידים אותנו על משטרים אפלים שמחטטים בחיי האזרחים אבל לא כולנו יודעים את האמת ואת העובדה שבישראל של 2017 המדינה עדיין יכולה להיכנס אלינו הבייתה ולחקור אותנו (לעצור אותנו אם נסרב) והכל רק כי אלינו במדגם.

 

לפני כשבוע פנתה אלי ד', אם חד הורית שעלתה בעבר מבריה"מ והיום גרה בתל אביב ומתקיימת בקושי בתוך טרדות היומיום, פרנסה, ילד, עבודה, אוברדרפט והחדשות, כמו שכולנו מכירים.

היא סיפרה לי שפנה אליה איש אחד שהציג את עצמו כסוקר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והודיע לה שהיא עלתה במדגם ושהוא בדרך אליה הבייתה. לא עזר לה שהיא אמרה לו שהיא עובדת עד שמונה בערב כל יום ואחר כך עוד צריכה להכין שיעורים עם הקטן. הוא אמר לה שהיא חייבת ושאם לא תסכים אז יעצרו אותה.

כל הסיפור מאוד הטריד אותה, אין לה זמן ורצון להיחשף בפני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והיא בכלל חשבה שדברים כאלו יש רק ברוסיה ובישראל מכבדים יותר את הפרטיות של האזרחים. בכל מקרה, לפני שהיא באה להתייעץ איתי היא התייעצה עם עוד איזה חבר שהוא עורך דין שאמר לה שזה נשמע שטויות ושאי אפשר לכפות בישראל על אדם לשתף פעולה עם חדירה לביתו ודרישה ממנו למלא שאלונים אישיים- על לא עוול בכפו.

אז בדקתי, ואני חייב לומר שממש הופתעתי, הסוקר המוזר צדק, לפחות לפי הוראות פקודות הסטטיסטיקה מ-1972 יש סמכות לעצור כל אדם שעלה בגורל ונבחר כמו עוד 25,000 איש בשנה, לשמש למדגם.

אז סיפרתי לכם שד' היא אישה מאוד עסוקה שהופתעה מכך שהסוקר הסכים לבוא לבייתה גם בעשר בלילה, כי רק אז היא מתפנה. ד' גם הייתה חייבת להבין כמה אותו סוקר מקבל בגין כל ביקור חודרני בביתה, שאחרת היא לא הצליחה להבין את הנחישות שלו לעבור את כל הקשיים עד למפתן ביתה.

הטריד גם את ד', למה לכל הרוחות הם רוצים שהיא תסמן בטופס עם עיפרון ? זה נראה לה חשוד ולי זה נראה שהם רוצים סריקת תשובות אוטומטית.

בביקור הראשון של אותו סוקר אצל ד' היא הבינה שבכלל לא מדובר בהטרדה חד פעמית, הסוקר הסביר לה שעכשיו למשך 15 ימים היא צריכה למלא בטופס (בעפרון) כל סכום שהוציאה וכל הוצאה כספית שקרתה. יותר גרוע מהגרוש שלה, לפי הרגשתה…

אז אין מה לעשות, אנחנו לא ברוסיה הקומוניסטית וגם לא בצפון קוריאה והנה אנחנו בישראל 2017 ושלא יעבדו עלינו שהמדינה שלנו כאן נותנת כבוד לפרטיות.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044.

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל, עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה בהארץ.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  

בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.

במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.

הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.

אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.

עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.

עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.

אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.

אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.

לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.

עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה