בית המשפט העליון דחה בימים אלו ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 8249/19 מיום 5.2.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
נועם קוריס – רשת קו עיתונות
עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום
וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון
ביום 18.8.2019 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את ערעורו של המערער (בש"א 8249/19) על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (תא"מ 14244-08-13) במסגרתו התקבלה תביעת עיריית תל אביב לתשלום חוב ארנונה של חברה שהמערער בעל השליטה בה, מכוח הרמת מסך.
ביום 11.12.2019 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשה האמורה טען המערער כי בשל חוסר הבנתו ב"רזי המשפט" שגה לחשוב כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 45 ימים ממועד מתן פסק הדין (חלף 30 ימים כפי שנקבע בדין), ועל כן יש לאפשר לו הארכת מועד. נוסף לכך ציין המערער כי ישנם סיכויים ממשיים לבקשת רשות הערעור, שמקימים טעם נוסף לקבלת הארכת המועד המבוקשת. ביום 5.2.2020 דחתה הרשמת את בקשתו של המערער, שכן אין היא מעמידה "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לה. זאת שעה שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור היה ביום 6.10.2019, כך שהבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של כחודשיים ימים. הרשמת נתנה דעתה לכך שהמערער בלתי מיוצג, אך הבהירה כי אין בטעות שבדין כדי לשמש צידוק להגשת הליך באיחור. בנוסף קבעה הרשמת כי סיכויי הבקשה אינם מצדיקים היעתרות להליך ב"גלגול שלישי".
מכאן הערעור שלפנַינו, במסגרתו טען המערער כי שגתה הרשמת בדחייתה את הבקשה משני טעמים עיקריים: האחד, כי הבקשה הוגשה בעיכוב של מספר ימים בודדים בלבד, ולא באיחור כבד כפי שציינה הרשמת, שכן פסק הדין הגיע לידיו רק ביום 29.10.2019; השני, כי סיכויי בקשת רשות הערעור ממשיים, שכן מדובר בסוגיה משפטית חשובה שיש לתת עליה את הדעת.
בית המשפט העליון קבע, כי דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה, ואין ערכאת הערעור מתערבת בו בנקל (ראו למשל לאחרונה: בש"א 918/20 שחם נ' רו"ח יואב כפיר – נאמן, פסקה 4 (10.2.2020); בש"א 8458/19 בורהאן נ' ג'נאים, פסקה 5 (26.12.2019)). בענייננו, לא נפל פגם בהחלטת הרשמת המצדיק התערבות ערכאת הערעור.
כידוע, הארכת מועד להגשת הליך ערעורי תינתן רק אם התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים זאת (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). שאלת קיומם של טעמים מסוג זה נבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה והאיזון הראוי בין השיקולים השונים. בין היתר, על בית המשפט לבחון את משך האיחור, את הטעם העומד בבסיסו, ואת הסיכויים הלכאוריים של ההליך הערעורי שמתבקשת ארכה להגשתו (רע"א 3010/18 עביד נ' יניב אינסל עו"ד, פסקה 10 (2.10.2018)). במסגרת זו, ככל שסיכויי ההליך הערעורי נמוכים, כך נחלשת ההצדקה למתן ארכה (ראו לעניין זה: בש"א 795/20 שגיא נ' רו"ח אמיר נגרי (30.1.2020); בש"א 1829/18 אלקודסי נ' מקורות חברת מים בע"מ (5.3.2018)).
בענייננו, אף מבלי להידרש לטענת המבקש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא לו באיחור (טענה שנטענה ללא כל ביסוס ומבלי שבא זכרה במסגרת הבקשה להארכת מועד), הרי שהנימוק המרכזי העומד בבסיס האיחור הוא כי המבקש סבר כי עומד לרשותו פרק זמן של 45 ימים. נימוק זה אינו מגלה "טעם מיוחד".
בצדק גם קבעה הרשמת כי סיכויי ההליך אינם מצדיקים היעתרות לבקשה. זאת שעה שבפני המערער עומדת משוכה משמעותית בבקשתו שהיא בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", בהתחשב באמות המידה לקבלת בקשה מעין זו (ראו למשל: בש"א 2036/19 פלונית נ' פלוני (24.3.2019)). אדרבה עיון בפסק דינו של בית משפט השלום מגלה כי בית המשפט דן בפרוטרוט ובהרחבה בכל טענות המערער. נראה על פניו כי בצדק דחה בית המשפט המחוזי את הערעור על פסק דין זה. זאת בהתחשב בין היתר בכך שהערעור שהגיש המערער התמקד במחלוקת עובדתית באשר ליחסים שהתקיימו בין המערער לשותפו, מחלוקת שהוכרעה בבית משפט השלום. מכאן מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" בשאלה שהיא מושתתת בעיקרה על הכרעה עובדתית, נראה רחוק מההשגה.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
