קטגוריה: קורונה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה הבוקר 3 עתירות דחופות אשר הונחו לפניו וטענו נגד החלטת משרד הבריאות (להלן: המדינה), להסב את המחלקה הסיעודית, מחלקה לגריאטריה תת-חריפה ושתי מחלקות לתשושי נפש שבמרכז הגריאטרי הממשלתי שהם, הנמצא בפרדס חנה-כרכור (להלן: שהם), לטובת אשפוזם העתידי של חולי קורונה במצב בינוני וקשה שאמורים לקבל במסגרת זו טיפול ייעודי בתנאים שימנעו הידבקות. בהתאם לתכנית המדינה ולהחלטה נושא העתירה, הסבה זו (להלן: מהלך ההסבה או המהלך) כרוכה בהעברת המאושפזים במחלקות הללו (להלן: דיירי שהם או הדיירים) למסגרות סיעודיות אחרות: בית החולים הסיעודי הדר כרכור, הנמצא בפרדס חנה, ובית החולים הסיעודי Tender Loving Care אשר נמצא בעיר חדרה, לא רחוק מפרדס חנה. כדי למנוע מהלך זה, מבקשים העותרים כי נוציא מלפנינו צו על תנאי וצו ביניים, שיעצרוהו באופן ארעי ואחר-כך לצמיתות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

לטענת העותרת בבג"ץ 2233/20, המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור (להלן: המועצה המקומית או המועצה), מהלך ההסבה איננו מידתי מבחינת מכלול האינטרסים המושפעים ממנו; ההחלטה לגביו נתקבלה מבלי לשתף את המועצה; מבלי להתחשב בהשלכותיו על הציבור ברחבי היישוב המנוהל על ידיה; ואף תוך הפרת רישיונו וייעודו של שהם כבית חולים גריאטרי, להבדיל מבית חולים כללי או בית חולים ייעודי אחר.

העותרים בבג"ץ 2255/20 הם שבעה מכלל דיירי שהם אשר אמורים לעבור למסגרות הסיעודיות האחרות שצויינו לעיל. עותרים אלה מיוצגים על ידי האפוטרופוסים שמונו להם ועורכי הדין אשר מונו על ידי האפוטרופוסים. לטענתם, העברתם – על כורחם וללא הכנה מספקת – למסגרות סיעודיות אחרות תפגע בהם קשות עד כדי יצירת סכנה לחייהם. העותרים מפרטים וטוענים בהקשר זה, כי למעבר ממסגרת סיעודית-טיפולית אחת לשנייה יש השפעות קשות על המאושפזים. השפעות אלו, קשורות, לטענתם, לקשיי ההסתגלות של החולה הקשיש מבחינה מנטלית, רגשית ותפקודית-כללית, אשר מתועדים במחקרים רפואיים וידועים היטב בתחום הגריאטריה. עוד נטען, כי לא ניתנה למטופלים ולמשפחותיהם התראה מוקדמת כדי שיוכלו להיערך לקראת המהלך. במישור המשפטי, טוענים העותרים כי מהלך ההסבה, שאותו הם באו לתקוף בעתירתם, פוגע בזכות היסוד שלהם לשלמות נפשית וגופנית וכן בזכותם לאוטונומיה – זכויות שאותן, לדבריהם, יש לכבד ולקיים גם בעתות חירום. כמו כן טוענים העותרים כי המהלך נעשה בלא סמכות שבדין והוא נפגם בחוסר סבירות קיצוני היורד לשורש העניין.

מנגד, טוענת המדינה כי מהלך ההסבה, אשר נועד לביצוע מיידי, הוא כורח בל-יגונה במצב החירום שבו אנו נתונים. מציאותנו כוללת קרוב ל-1500 חולי קורונה, שמתוכם למעלה מ-100 נמצאים במצבי חולי מבינוני עד קשה, לאחר שחמישה מהחולים נפטרו מהמחלה; מספרים אלה עלולים לגדול לממדים של אסון לאומי (כחלק מהפנדמיה העולמית). מהלך ההסבה מהווה חלק ממלחמתה של מדינת ישראל בנגיף הקורונה ומשורה ארוכה של אמצעי חירום אשר ננקטים כדי למנוע את המשך ההידבקות בנגיף ואת התפשטות המחלה בקרב תושבי המדינה. מדובר במאמץ לאומי ממעלה ראשונה, שבמסגרתו המדינה חייבת לדאוג לכך שיימצא בידה מספר רב של מיטות אשפוז עבור חולי קורונה שמצבם בינוני וקשה. מהלך ההסבה אמור לספק למדינה ולחולי הקורונה 128 מיטות אשפוז, ומכאן נחיצותו. המדינה שיתפה את משפחותיהם של דיירי שהם על מהלך ההסבה ובא-כוחה שב והצהיר בפנינו כי דיירים אלה יפונו למסגרות מתאימות, לא הרחק משהם, להמשכו של טיפול נאות בצרכיהם בדרך רגישה ומכבדת. באשר לסמכות לבצע את מהלך ההסבה, המדינה טוענת כי זו נתונה לה בכל הזמנים, ובוודאי בעתות חירום, מכוח הפררוגטיבה הכללית של הרשות המבצעת ומכוח הדינים שעניינם סמכויות חירום וסמכויות עזר נלוות. כמו כן טוענת המדינה, כי שהם הוא בראש ובראשונה בית חולים – כשמו כן הוא – אשר מורשה לספק את כל השירותים הרפואיים עליהם יחליט משרד הבריאות, קרי: המדינה. שירותים כאמור בוודאי יכולים לכלול בתוכם טיפול בחולי קורונה, נוסף לטיפולים סיעודיים-גריאטריים או במקומם, אם כך תחליט המדינה – והמדינה כך החליטה.

בית המשפט העליון ציין, כי נגיף הקורונה איננו מכיר בגבולות המוניציפליים וכי האמת הפשוטה והחשובה נעלמה מעיני המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור. המאמץ לעצור את התפשטות הנגיף הוא מאמץ של כולנו, ואם לא נירתם לו על ידי הגדלת מקומות אשר ייועדו לאשפוזם של חולי קורונה ולטיפול בהם, עלול הנגיף להגיע לכל פינה בארצנו, כולל פרדס חנה-כרכור. לפיכך, הלך הרוח של Not in my backyard, אשר עולה מבין השורות של העתירה של המועצה המקומית, איננו נכון ואיננו ראוי לזמנים הקשים שבהם אנו נתונים (ובכלל).

המדינה, שפועלת באמצעות משרד הבריאות ובאמצעות זרועות ביצוע רבות אחרות, אחראית על המאבק בקורונה. שהם הוא בית חולים ששייך למדינה וזו רשאית לעשות בין כתליו כראות עיניה המקצועיות כדי לטפל בחולים שהיא – המדינה, ולא המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור – תחליט על אשפוזם. סמכות כאמור נתונה למדינה מכוח הפררוגטיבה הכללית שלה כרשות מבצעת, מכוח הוראותיה של פקודת בריאות העם בעניין הקמה וניהול של בתי חולים ומוסדות רפואיים אחרים בשעת חירום, וכן מכוח הוראות חוק הפרשנות בדבר סמכויות עזר (ראו, בהתאמה: סעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה; סעיף 20, ובפרט סעיף 20(ט), לפקודת בריאות העם, 1940; וכן סעיף 17 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981) וכן מתוקף היותה בעלים של בית החולים שבו עסקינן.

למועצה המקומית, מאידך, אין שום סמכות להתערב בנעשה בבתי החולים הממשלתיים ובדרך ניהולם על ידי המדינה – וזאת, גם כשבתי חולים אלו נמצאים בתחום שיפוטה. סמכויות המועצה, אשר קשורות לענייננו בקשר עקיף בלבד, מפורטות בסעיפים 142, 249(29) ו-242 לפקודת העיריות [נוסח חדש], ואינן מתפרסות אל תחומם של בתי החולים הממשלתיים. מוסדות הבריאות של המדינה ממילא אינם חייבים לשמוע את דעתן של רשויות מקומיות בבואם לקבל החלטות בעניין בתי החולים הממשלתיים – שימוע כאמור הוא עניין וולונטרי גרידא, שלעתים רצוי ולעתים אינו דרוש כלל.

לעניין עתירתם של דיירי שהם, הרי שמצוקת האוכלוסייה הקשישה אשר זקוקה להשגחה ולטיפול גריאטריים היא מצוקת אמת. במצוקה זו אין להקל ראש, ובית המשפט ציין כי הוא רחוק מלעשות כן מרחק שנות אור.

דא עקא, מצוקה זו היא רק אחת המצוקות שבהן מוטל על המדינה לטפל בימים קשים אלה. הסכנות הקיומיות והמצוקה היומיומית שאליהן נחשפנו בעקבות פנדמיית הקורונה אף הן אמיתיות. במקרה שלפנינו, המדינה קיבלה החלטה שמאזנת בין זכות הדיירים לטיפול ולסיעוד, אשר מהווה חלק חשוב מזכויות הרווחה שלהם, לבין הספקת צרכים רפואיים קיומיים לחולי קורונה והצורך לבלום את התפשטות הנגיף מהר ככל שניתן. במסגרת זו, החליטה המדינה, על כורחה, להסב נזק קטן יחסית לדיירי שהם, אשר יפונו – בלית ברירה, בהתראה קצרה – למסגרות סיעודיות אחרות ויקבלו שם טיפול נאות, כדי למנוע נזקים חמורים הרבה יותר ובכללם התפשטות מחלה מסוכנת, פגיעה בבריאות תושביה, ואף תמותה.

ברי הוא, כי החלטה זו מקשה עד מאד על הדיירים המפונים ועל יקיריהם אשר דואגים לשלומם. ברם, איש מהדיירים לא ניסה להוכיח לנו – וממילא לא הוכיח – כי בריאותו עלולה להינזק באופן חמור וחסר תקנה עקב מעברו המיידי למוסד אחר. מהלך ההסבה של המדינה הוא בלי ספק מהלך לא פשוט, ואפילו קשה. אולם, מהלך זה עודנו רחוק מלהגיע כדי "בחירה טרגית" מן הסוג שמדינות נאורות נאלצות לעשות בצוק העתים (ראו Guido Calabresi & Philip Bobbitt, Tragic Choices (1978)); ועל זאת נברך. בהחליטה על מהלך זה, הפעילה המדינה שיקול דעת מקצועי והחלטתה בוודאי איננה בלתי מידתית (ראו בעניין דומה את דבריו של השופט ע' פוגלמן בבר"ם 2199/20 פשה נ' משרד הבריאות, פסקה 6 (24.3.2020)).

הדיירים מוסיפים וטוענים כי מהלך ההסבה והאופן שבו הוא עתיד להתבצע אינם תואמים את נוהלי משרד הבריאות מבחינת שלבי ההיערכות של בתי החולים הממשלתיים לתרחישי התפשטות הקורונה. בטענה זו אין ממש: נוהלי עבודה פנימיים של רשות שלטונית אינם בגדר כללים נוקשים אשר מופיעים בחוקים ובתקנות ואותם יש חובה לקיים במדויק; ובוודאי שאין בהם כדי להצר את סמכויות המדינה אליהן הפניתי בדוני בעתירתה של המועצה המקומית. כך הוא גם לגבי הטענה אשר באה להטיל ספק בתקפותם של תרחישי התפשטות המחלה עליהם מתבססת המדינה: תרחישים כאמור מצויים בליבת שיקול הדעת המקצועי של משרד הבריאות, שבו אין אנו נוהגים להתערב (ראו, למשל: בג"ץ 703/19 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 19 (‏26.8.2019)). למעלה מן הנדרש, אציין כי הסתברות נמוכה לקרות נזק רב-ממדים  מצדיקה נקיטת פעולות מנע יקרות ואף קשות.

בג"צ קבע אם כן, שבמהלך ההסבה לא נפל שום פגם מהותי או פרוצדורלי, ושלא נותר אלא לדחות גם את עתירתם של דיירי שהם. לצד זאת, איחל הרכב השופטים לעותרים ולשאר דיירי שהם בריאות טובה ואריכות ימים, תוך הבעת תקווה כי סירתנו – הסירה של כולנו – תגיע בקרוב אל חוף המבטחים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"צ דחה על הסף עתירה שהוגשה בפניו בטענה שלאור מגפת הקורונה לא ניתן לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

עניינה של עתירה זו שהוגשה בימים אלו בבקשה לבטל את החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 18.3.2020, ולהורות על שחרורו ממשמורת של העותר 1. בפתח הבקשה ציינו העותרים, כי על אף שדרך ההשגה על החלטות בית הדין לביקורת משמורת היא בערעור לבית משפט לעניינים מנהליים, נבצר מהם לילך בנתיב זה, נוכח החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: התקנות). לטענתם, ערעורים על החלטות בית הדין לביקורת משמורת אינם באים בגדר העניינים המנויים בסעיף 3(א) לתקנות, או בהודעת מנהל בתי המשפט מיום 15.3.2020, ועל כן לא ניתן לדון בהם בעת תחולת התקנות. לפיכך מבקשים העותרים, כי בית משפט זה יפעיל את סמכותו השיוריות כבית דין גבוה לצדק, מכוח סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה.

בכ"צ לא מצא לנכון להעתר לבקשה. על-פי סעיף 3(ד) לתקנות "על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5), רשאי נשיא בית משפט, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסויים הנמנה עם הענינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (5) לא יידון, או שהליך מסויים שאינו נמנה עמהם – יידון". ראו גם דברים מפורשים בעניין זה, שכתב מנהל בתי המשפט בסיפא להודעתו מיום 15.3.2020 (נספח ב' לעתירה). זו הדרך שהעותרים יכולים לנקוט בה, בצוק העיתים, ואין הצדקה לכך שבית משפט זה ידרש אל העניין.

בג"צ הדגיש, שבהפניית העותרים לדרך הדיונית הפתוחה בפניהם, אין משום נקיטת עמדה מצידו לגוף העניין.

העתירה נדחתה אפוא על הסף.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

רשות המסים תכיר, לצורך ניכוי מס תשומות, בהעתק חשבונית

עבור עסקאות שבוצעו החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020

.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

החלטת מיסוי שפרסמה היום רשות המסים מאפשרת באופן זמני, החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020, ומתוך הבנה של הקשיים שנוצרו לאור ההשלכות של ההתמודדות עם נגיף הקורונה, לכלול בדוח התקופתי למע"מ ולנכות מס תשומות גם בהסתמך על חשבונית מס שנסרקה ונשלחה בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית, וזאת מבלי להמתין להגעה פיזית של חשבונית המס לידי העוסק.

בהתאם לחוק, עוסק זכאי לנכות מס תשומות רק כאשר יש בידו חשבונית מס מקור (פיזי) או חשבונית חתומה דיגיטלית שהופקה בהתאם לכללים למשלוח מסמכים ממוחשבים. מאחר שחלק מהעסקים אינם מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתאימים ובשל ההגבלות הקיימות במצב הנוכחי, לרבות צמצום בכח אדם והגבלות תנועה, קיים קושי להעביר חשבוניות בדואר או ע"י מסירה ידנית, וכפועל יוצא לנכות מס תשומות בהסתמך על חשבוניות מקור או חתומות דיגיטלית.

לאור האמור, נעתרה רשות המסים לבקשה לתת מענה זמני לקשיים ואפשרה שימוש בהעתק סרוק בתנאים שנקבעו ובהם, בין היתר, כי בתום חודשיים מסיום תקופת ההקלה יוודא כל עוסק כי ברשותו עותק "מקור" של כל חשבוניות המס אשר התקבלו אצלו בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית, ואשר בהסתמך עליהן ניכה מס תשומות במהלך תקופת ההקלה וכן כי אם קיימת אי התאמה בין החשבוניות, על העוסק לתקן את הדוח התקופתי הרלוונטי בהתאם להוראות החוק ולהשיב את מס התשומות שניכה ביתר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בית המשפט העליון דחה בימים אלו עתירה למתן צו על-תנאי, שהוגשה כחלק מ'תופעות הלוואי' של נגיף הקורונה: מדוע לא יכריזו המשיבים – כנסת ישראל, ממשלת ישראל והרבנות הראשית לישראל – לאלתר ובאופן בהול, על עיבור השנה, כך שייקבע חודש אדר שני, ויידחה חודש ניסן ב-30 יום, על כל המשתמע מכך. לדידו של העותר, מצב החירום הנוכחי מחייב לעשות כן, בבחינת 'עזרה ראשונה', נוכח אחינו בית ישראל הנתונים בבידוד ובהסגר, ואשר לא יהיה סיפק בידם להערך לקיום חג הפסח כהלכתו, ככל משפטו וחוקתו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

בית המשפט העליון קבע כי דין העתירה להידחות על הסף. מסופקני אם נושא העתירה שפיט (לסוגיית השפיטות נדרשתי במקום אחר: ה"פ 6092/07 אורנן נ' משרד הפנים, פסקאות 38-17). על כל פנים, העותר מכיר בכך, שאין בחוק הסמכה מפורשת לעניין הכרזה על עיבור השנה בעִתות חירום. לדבריו, הכרזה מעין זו יכולה "להינתן כדין באופן מהיר ולכל הפחות כ'הוראת שעה', בהסכמת המשיבות כולן יחד". בית המשפט העליון אף קבע כי לא ברור מהו המנגנון החוקי-משפטי שאליו מתכוון העותר, בדברו על 'הוראת שעה' הניתנת 'בהסכמת המשיבות כולן יחד'. על כל פנים, בהעדר בסיס משפטי לעתירה, שוב אין עילה להידרש לה.

בית המשפט העליון עוד העיר ביחס לסוגיה זו של עיבור השנה שלא בעִתה, כי העותר טוען לקיומה של סמכות הלכתית להורות על עיבור השנה מקום שיש צורך ציבורי לעשות כן, ומפנה לעניין זה לדברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות קידוש החודש, פרקים ד-ה). אולם דומה כי העותר לא שת לבו לדברי הרמב"ם שם, בפרק ה הלכה א, שכתב כך: "כל מה שאמרנו מקביעות ראש חודש על הראיה ועיבור השנה מפני הזמן או מפני הצורך, אין עושין אותו אלא סנהדרין שבארץ ישראל או בית דין הסמוכים בארץ ישראל שנתנו להן הסנהדרין רשות […] אבל בזמן שאין שם סנהדרין בארץ ישראל אין קובעין חודשים ואין מעברין שנים אלא בחשבון זה שאנו מחשבין בו היום". נוסף על העדר הסמכות, ראויים לציון בהקשר זה גם דבריו של בעל מדרש 'לקח טוב' (טוביה בן אליעזר, המאה ה-11) על פרשת החודש (שאותה קראנו בשבת האחרונה), לפיהם "ראוי לסמוך על סוד העיבור ולא לעשות ישראל אגודות אגודות להיות זה מחלל שמירת יום קדוש של זה". אכן, עיבור השנה אינו עניין של מה בכך. לא בכדי ניתנה הסמכות ההלכתית בכגון דא לסנהדרין או לבית דין הסמוכים בארץ ישראל. בית משפט העליון קבע שאינו מוסמך להשיג את גבולה של הסנהדרין, אך במלוא הזהירות, דומה כי גם מנקודת מבט דתית-הלכתית, אין יסוד לטענותיו של העותר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"ץ דן במאוחד בשלוש עתירות שמופנות כנגד החלטת הממשלה להתקין שני קבצי תקנות שעת חירום:  (1) התקנת תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן: תקנות השב"כ); (2) התקנת תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020 (להלן: תקנות המשטרה). התקנות מאפשרות איסוף, עיבוד ושימוש ב"מידע טכנולוגי" של חולים בנגיף הקורונה החדש (להלן: הנגיף), וזאת במטרה להילחם בהתפרצות מגפת הקורונה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

בדיון שהתקיים בעתירה ביום – 19.3.2020 – הועלו סוגיות משפטיות כבדות משקל הנוגעות, בין היתר, להעדר קיומו של פיקוח פרלמנטרי על הליך התקנת התקנות ועל אופן יישומן, וכן שאלות חוקתיות הדורשות עיון.

העתירות בבג"ץ 2135/20 ובבג"ץ 2141/20 הוגשו בסמוך לשעה שבה נתבקשו המשיבים למסור את תגובתם לעתירה בבג"ץ 2109/20 שהוגשה יום קודם לכן. משכך לא היה סיפק בידי המשיבים לגבש טרם הדיון בעתירות את תגובתם בכתב לטענות שהועלו בשתי עתירות אלה. המשיבים ביקשו כי יתאפשר להם להגיש השלמת טיעון בהקשר זה ובשל דחיפות העניין הורה בג"צ כי זו תוגש עד יום א', בשעה 17:00. נקבע שבהשלמת הטיעון המעדכנת יתייחסו המשיבים לשאלות העקרוניות הבאות:

(א) האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, נוגעת גם  למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות?  

(ב)  האם מתוקף סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 ניתן להקנות לשירות הביטחון הכללי סמכויות לפעול בתחום שאינו נוגע לביטחון המדינה?

(ג) האם סעיף 39(ד) לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום […] להתיר פגיעה בכבוד האדם" מטיל מגבלה מוחלטת על הפגיעה בזכות לכבוד האדם או שמא פגיעה זו כפופה לתנאים הקבועים בסעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?

בשלב זה עשה בית המשפט העליון צו ביניים המורה כי:

א.    באשר לתקנות השב"כ – ככל שעד יום שלישי, 24.3.2020, בשעה 12:00 לא תוקמנה על-ידי הכנסת הוועדות הרלוונטיות כדי לאפשר פיקוח פרלמנטרי על תקנות אלה, לא ניתן יהיה לעשות כל שימוש בסמכויות המוקנות על פיהן מאותו מועד ועד החלטה אחרת.

ב.    מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א) לעיל, תקנות השב"כ יופעלו בשלב זה אך ורק לצורך איתור מי ששהו בסביבת חולים עם ממצא מעבדתי חיובי ל-nCoV, ובהתאם להנחיות המסווגות שהוצגו בפנינו, בהסכמת העותרים, במעמד צד אחד ואשר אושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

ג.    ככל שתתקבל החלטה בדבר הטלת סגר כללי לפני יום שלישי, 24.3.2020, ניתן יהיה אז לשוב ולבחון את הצורך בהפעלת הסמכויות על פי תקנות השב"כ ואת התאמת צו הביניים למצב דברים זה. 

ד.    בשלב זה ועד החלטה אחרת, אין לעשות שימוש בסמכויות המוקנות מכוח תקנות המשטרה. בהקשר זה יצוין כי במהלך הדיון שהתקיים בפנינו הודיעו המשיבים כי בשלב זה טרם הושלמה קביעת הנוהל הנזכר בסעיף 4(א2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 (להלן: חוק נתוני תקשורת) אשר הוסף לחוק זה על פי תקנות המשטרה וכי כתוצאה מכך תקנות אלה ממילא טרם הופעלו.  כמו כן, הוברר כי בשלב זה אין כוונה לעשות שימוש בסמכות המוקנית למשטרה מכוח תקנות אלה בסעיף 4(א1)(1)(א) לחוק נתוני תקשורת.

עו"ד נקבע על ידי בג"צ, כי בהיאסף החומר הנזכר בפיסקה 3 לעיל, יוחלט בדבר המשך הטיפול בעתירות, במכלול

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.