זכויות הפנסיה שלי

שאלה: אני עובד במוסך כבר 7 שנים ובשנתיים הראשונות המעסיק לא הפריש לי פנסיה. האם אני יכול לתבוע זאת בפרישתי מהעבודה? איך אני יכול לדעת שהמעסיק מפריש לי את האחוזים שהחוק קובע?

תשובה: חובת המעסיק להפריש את הכספים לקרן הפנסיה ואי הפרשת הכספים לקרן הפנסיה שלך מהווה לכאורה גם עבירה פלילית של המעסיק. כלומר, לא רק שאתה זכאי לקבל את הכספים לעיל אלא גם שהמעסיק מסתכן בתיק פלילי מול המדינה במקרה של אי הפרשת הפנסיה.

אתה זכאי לדרוש את הפנסיה עכשיו וכמובן שתהיה זכאי לדרוש את הפנסיה בסיום העסקתך, אך לאור תקופת העבודה שציינת בשאלה, יש להיזהר שעילת התביעה שלך בנושא לא תתיישן עד לסיום עבודתך אצל מעסיק זה. בנוסף, שים לב שהכספים שמופקדים בקרן הפנסיה אמורים לשאת גם רווחים, כך שכל איחור בהפרשות אל קרן הפנסיה גורמים לך גם לחסרון כיס נוסף.

סך ההפרשה לפי הדין צריך לעמוד על 18.5% מהשכר, וככל והמעסיק אכן מפריש לך פנסיה כעת וקיימת קופת פנסיה על שמך – אתה אמור לקבל אחת לרבעון דו"ח מפורט מקרן הפנסיה שמציג את הסכומים שהופקדו לקרן הפנסיה ואת מצב קרן הפנסיה במועד הדו"ח.

שאלה: רעייתי מועסקת ברשת סופרמרקטים כקופאית וקראתי בעיתון שרשת הסופר מרקטים עומדת להתאחד עם רשת סופר מרקטים אחרת. רציתי לדעת מהן זכויותיה של רעייתי במקרה כזה?

תשובה: במידה והחברה שבה רעייתך מועסקת רכשה חברה אחרת, אין בכך שום השפעה על תנאי העסקתה של רעייתך. אך ככל והמצב הפוך ורעייתך מועברת להיות מועסקת אצל מעסיק אחר ואפילו אם זה רק "על הנייר" וללא שינוי בתפקיד בעבודה ובמקום הפיזי של העבודה – עומדת לרעייתך הזכות לדרוש עם המעבר את מלוא זכויותיה כאילו פוטרה מהמעסיק הקודם, לרבות פיצויי פיטורין והזכויות הנלוות, וזאת מבלי שבפועל היא תפסיק לעבוד.

תשומת ליבך שמדובר בזכות של העובד במקרה של החלפת מעסיק בצורה זו, אך לא מדובר בחובה על העובד והעובד יכול להחליט האם הוא רוצה להמשיך לעבוד בחברה החדשה ולהשאיר גם את מלוא זכויותיו והוותק שהחברה החדשה תהיה חייבת לשאת בהם.

שאלה: קיבלתי מכתב התראה מעורך דין בעניין חוב נטען לאדם ממנו שכרתי דירה בעבר. במכתב ההתראה נכתב שאם לא אשלם את החוב יפתחו נגדי הליכי הוצאה לפועל, אף ללא משפט קודם לכן, האם ניתן לפתוח לאדם תיק הוצאה לפועל אפילו מבלי שהתקיים משפט?

תשובה: תקנה 81 (א) לתקנות הוצאה לפועל קובעת שבמקרים מסוימים, בהם החוב אינו עולה על 50,000 ₪ ויש ראיות בכתב לקיומו של החוב (למשל חוזה חתום), ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל אף ללא הליך קודם בבית המשפט ולכן ההתראה נכונה לכאורה.

חשוב לומר שניתן במקרה כזה להגיש בתוך 30 ימים מיום קבלת התראת ההוצאה לפועל התנגדות לביצוע התביעה במערכת ההוצאה לפועל ואז עוברת התביעה ישירות לדיון בבית המשפט. חשוב לומר, שבמידה ולא מוגשת התנגדות לביצוע התביעה בתוך 30 ימים נחשב הנתבע כמי שהודה בחובו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

 

אופן התנהלות מול עורך דין רצוי מול מצוי בתאונת דרכים

ד' פנה אלי לצורך ייצוג בתביעה מול חברת הביטוח בגין תאונת דרכים קשה שעבר . לאחר עיון במסמכים גליתי  שנותר  לו עוד כחודש ימים, עד שיחלוף המועד להגשת כתב התביעה.

שאלתי את ד' כיצד יתכן שתאונה שהתרחשה לפני כ7 שנים בקירוב, טרם הוגשה לבית משפט. ד' טען שעורכת הדין שייצגה או תו התפטרה מייצוג  לפני כשבוע ימים.

במשך השנים ניהלה  בא כוחו משא ומתן  עם חברת הביטוח , שלא הבשיל לכדי פיצוי ממשי. בנוסף הוסבר לו  ע"י העורכת הדין שעדיף להמתין אם הגשת כתב התביעה עד לתום 7 השנים, כדי למצות את מלוא הראיות שניתן להגיש לבית המשפט.

לכאורה טענה נכונה, תביעה מתיישנת לאחר 7 שנים וניתן תיאורטית להגישה עד לתום התיישנות.

אולם לא תמיד מה שנראה על פניו מוצדק מבחינה משפטית תואם את צרכי התיק. לא בכדי עורכי דין מיומנים טוענים שכל תיק נתפר בהתאם למידותיו.

עיון במסמכים לימד שעורכת הדין טעתה  לחלוטין בשיקול דעתה. שיקול דעת שבסופו של יום עלול היה לגרום לפיצוי שאינו הולם את נזקו ואף חמור מכך להעדר פיצוי בכלל.

מצד אחד כאמור טרם חלפו 7 שנים אולם מצד שני ד' היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש במשך מספר חודשיים וככל שחלפו השנים מאז שחרורו מבית החולים מצבו הוטב.

פרק הזמן הממושך למעשה ניתק את חבל הטבור בין הטענה  המתבקשת לקשר סיבתי הדוק בין התאונה לבין מצבו הנפשי, עד כדי שהחלו  להיות ספקות גלויים לעין , לגבי  תוקף המסמוך הרפואי מבית החולים לעומת מצבו דהיום.

מבחינה משפטית, ניהול תיק שנוגע לתאונת דרכים אינו דומה לתיק נזיקין אחר. בתאונת דרכים אסור בתכלית האיסור להציג חוות דעת משפטית בפני בית המשפט, במידה ובעל דין יציג אותה עלול הדבר לחייבו  בהוצאות משפט. על מנת לקבל מינוי למומחה צריך להציג "ראשית ראייה" למינוי מומחה.

מצד אחד ד' הציג ראשית ראיה למינוי מומחה מצד שני חלפו למעלה מחמש שנים מיום האשפוז שלו וקיימים מסמכים רפואיים שסותרים את האמור בבית החולים לחולי נפש שבו היה מצוי מרשי מספר חודשיים.

רק לאחר מאבק משפטי עיקש, הצלחתי לשכנע את בית המשפט למנות לד'  מומחה רפואי מטעם בית המשפט . לא כל טעות ניתן לתקן באופן מוחלט, ישנן טעויות  שלא ניתנות לריפוי.

בית המשפט "התרשם" מהחלמה של ד' ופסק לו פיצוי שקטן באלפי מונים מהפיצוי אם היה מגיש את התביעה בסמוך לשחררו מבית החולים ולא מנהל משא ומתן סרק במשך שנים עם חברת הביטוח.

פנייה מוקדמת לעורך דין שזה תחום עיסוקו תוך כדי ביקורת תמידית מצד הלקוח על אופן התקדמות התיק, היה מונע לחלוטין מצב שבו בית המשפט מתלבט אם למנות מומחה וספקות לגבי גובה הפיצוי ובסופו של יום היה מתקבל פיצוי גבוה לאין שיעור מהפיצוי שהתקבל הלכה למעשה.

הכותב אמיר לוינשטיין עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, מומחה לדיני נזיקין וביטוח.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

 

בג"צ: העותר טען כי המוסד והמשטרה מציקים לו בכל ימות השבוע במשך 25 שנה

בעתירה, ביקש העותר, שלא היה מיוצג, להעלות טענות בנוגע לפעילותם של גופים ממשלתיים בארץ ובחו"ל נגדו. נטען, כי העותר שרוי "תחת מתקפה של 10 ממשלות בעולם, אשר מעורבות בפשע המאורגן הזה" ואשר עומדות מאחורי אמצעי לחץ שהופעלו נגד העותר

נתבקש צו "לחקירות של כל הרשויות ולשיתוף פעולה עם משרד המשפטים באמריקה" לשם חקירת טענות העותר, ובהקשר זה ביקש העותר להוסיף את משרד המשפטים האמריקאי כמשיב לעתירה.

כבוד השופט י' עמית הכריע בעתירה לבג"ץ שהגיש העותר גונר אלדן, נגד Attorney general: william p. barr, היועמ"ש, מר אביחי מנדלבליט,  ראש המוסד, מר יוסי כהן,  מפכ"ל  המשטרה, מר מוטי כהן וראש מח"ש, קרן בר נחום, העתירה שקיבלה את המספור בג"ץ  3791/19 משתרעת על 111 עמודים ועוד מאות עמודים של נספחים.

בעתירה, ביקש העותר, שלא היה מיוצג, להעלות טענות בנוגע לפעילותם של גופים ממשלתיים בארץ ובחו"ל נגדו. נטען, כי העותר שרוי "תחת מתקפה של 10 ממשלות בעולם, אשר מעורבות בפשע המאורגן הזה" ואשר עומדות מאחורי אמצעי לחץ שהופעלו נגד העותר ובהם אלימות, "מעצרי סרק", "ישיבה במחשב העותר וחבלה במחשב". בין היתר, העלה העותר טענות בנוגע לפעולות שננקטו לכאורה נגד אשתו ובנו, ובנוגע להליך פלילי שנפתח נגדו. העותר טען כי המוסד והמשטרה מציקים לו בכל ימות השבוע, בכל שעות היממה במשך 25 שנה, אך זכויותיו ברכושו יעברו לבנו והמסמכים על כך נמצאים בידי האף.בי.אי. העותר ביקש בעתירתו "צו מניעה דחוף, בכדי שהעותר יוכל להגיש לבית המשפט את הבקשה", מכיוון ש"כרגע מונע ארגון המוסד/המשטרה, מהעותר להגיש את הבקשה". עוד נתבקש צו "לחקירות של כל הרשויות ולשיתוף פעולה עם משרד המשפטים באמריקה" לשם חקירת טענות העותר, ובהקשר זה ביקש העותר להוסיף את משרד המשפטים האמריקאי כמשיב לעתירה.

בית המשפט העליון דחה את העתירה ללא תגובה, תוך שקבע, כי העותר עתר בעבר לבגץ, והעלה השגות על האופן בו טיפלה המשטרה במספר תלונות שהגיש. עתירה זו נדחתה ביום 26.2.2012 (בג"ץ 6546/11, השופט (כתוארו אז)א' גרוניס והשופטים נ' הנדל וע' פוגלמן).

בית המשפט קבע עם כן, כי דין העתירה להידחות על הסף. טיב הסעדים המבוקשים והיקפם לא הובהרו די הצורך, והתשתית העובדתית והמשפטית שבבסיס העתירה אף היא אינה ברורה. משכך, אין אפשרות להידרש לטענות העותר לגופן.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזק לייב

מה הדין כאשר עו"ד חתם על הסכם גישור ללא אישור הלקוחה?

במסגרת ערעור שנדון בימים אלו בבית המשפט העליון הכריע בית המשפט העליון בטענה בדבר חתימת הסכם גישור על ידי עורך הדין, ללא אישור הלקוחה לכאורה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בקצירת האומר, המבקשת הוכרזה פושטת רגל ביום 28.1.2016 על פי בקשת נושה. המבקשת בעלת זכויות בנכס ברחוב האפרסמון 10 בעיר אילת (להלן: הנכס) בשותפות עם משיבה 1 (להלן: הנושה). התגלעה מחלוקת בין המבקשת לבין הנושה בדבר החיובים הכספיים שביניהן. סכסוך זה הוכרע בהליך גישור בהסדר אשר קיבל את ברכתו של הנאמן ואושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 8.3.2018 (להלן: הסדר הגישור). אלא שלפי טענת המבקשת, היא לא נתנה את הסכמתה להסדר הגישור והיה זה בא-כוחה בשעתו שחתם על ההסדר ללא הסכמתה. אדרבה, לטענת המבקשת היא הגיעה להסדר מאוחר יותר וטוב יותר עם הנושה, המיטיב עם כלל הנושים, הסדר שבא לידי ביטוי במכתב מטעם הנושה מיום 16.9.2018 (להלן: ההסדר השני). בית המשפט המחוזי לא שעה לטענות המבקשת כי לא נתנה את הסכמתה להסדר הגישור, וקבע כי בכל מקרה ההסדר השני נטול תוקף – יהיה תוכנו אשר יהיה – בהיותו הסדר שלא נערך בידיעתו או בהסכמתו של הנאמן על נכסיה. המבקשת משיגה על החלטה זו מק"נ טעמים.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את עמדות הצדדים האחרים לה.

ראש לכל והכול מכל כל, אין להסכם מעין ההסדר השני שהוא בעל אופי חיובי-כספי-כלכלי שהמבקשת פושטת הרגל כרתה, כל תוקף. מושכלות יסוד הם כי לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 נכסי פושט רגל מוקנים לנאמן. לפיכך, הנכס אינו עוד בבעלות המבקשת, וודאי שהיא אינה יכולה להגיע לכלל הסכמות בדבר גורלו. כמו כן, כפי שנאמר בהסדר השני גופו (סעיף ד שבו) "אין בהסכמה זו כדי להיכנס לתוקף ככל שבית המשפט ו/או הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד יקבעו כי הסכם זה אינו בר תוקף – ובמקרה כזה יראו אותו כ-void". הלכה למעשה אפוא, ההסדר השני במקרה זה בטל אף מכוח הוראותיו עצמן.

המבקשת אמנם טוענת כי הנאמן ידע על קיומו של ההסדר השני והסכים לו. אכן עיון בראשית הפרוטוקול מיום 10.3.2019 עשוי ללמד כי הנאמן ידע בסופו של יום על ההסדר. ברם, הנאמן לא נתן את ברכתו להסדר והביע את דעתו הנחרצת באותו דיון כי לא אישר ולא היה מאשר את ההסדר מכיוון שלדעתו אין הוא מטיב עם כלל הנושים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

בית המשפט השלום דחה את טענות חברת אייר פרדייב וחברת הביטוח כלל בדבר תניית הפטור של חברת הצניחה וחייב אותן בתשלום נזקיו של המבקש בסך של כמעט חצי מיליון ₪. בערעור לבית המשפט המחוזי ולאחריו אל בית המשפט העליון התקבלו דווקא טענות חברת הביטוח..

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון דחה את בקשת הרשות לערעור ב"גלגול שלישי" על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטים י' שנלר, ק' ורדי ו-ע' רביד) בע"א 10565-08-17 מיום 2.5.2019, בגדרו התקבל ערעורם של המשיבים על פסק-דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' קליין) בת"א 51579-06-14 מיום 4.7.2017, במסגרתו התקבלה תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים.

המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה נזיקית נגד המשיבים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות תאונה שאירעה בעת נחיתתו מצניחה שארגנו המשיבים 2-1 (להלן: התאונה). בית משפט השלום קיבל את תביעתו של המבקש וחייב את המשיבים לשלם לו פיצויים בסך של 445,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

על פסק דין זה הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל, כאמור, את הערעור. בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי לא היה מקום לאמץ את גרסתו העובדתית של המבקש בנוגע לאופן נחיתתו מהצניחה; וכן כי המשיבים עשו את המצופה מהם על-מנת למנוע את התאונה, ולכן בפועל לא התרשלו כלפי המבקש. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי מתקיימת במקרה דנן הגנת ההסתכנות מרצון, וכן כי בית משפט השלום שגה בקביעתו כי תניות הפטור עליהן חתם המבקש עובר לצניחתו (להלן: תניות הפטור) בטלות משום שהן נוגדות את תקנת הציבור.

על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שהוכרעה בימים אלו.

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובנספחיה, הגיע לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהתאם לסמכותו מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שמצא כי החלטת בית המשפט המחוזי לא מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; וכן כי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

בית המשפט העליון העיר כי המבקש ממקד את בקשתו, בין היתר, בסוגיית תחולת תניות הפטור ובקביעותיו של בית המשפט המחוזי בדבר ההסתכנות מרצון, וטוען כי מדובר בשאלות עקרוניות בעלות השלכות רוחב שראוי להן להתברר ב"גלגול שלישי". ואולם, גם אם היו לקביעות אלה השלכות רוחב, ונדמה שלא כך הם פני הדברים, הרי שאין לכך נפקות מעשית בענייננו, שעה שבית המשפט המחוזי ממילא קבע, כאמור, כי המשיבים לא התרשלו כלפי המבקש, ועל כן דין התביעה להידחות. התייחסויותיו של בית המשפט המחוזי לסוגיית ההסתכנות מרצון ולתניות הפטור היו בבחינת "למעלה מן הצורך" (ראו: בעמוד 18 לפסק הדין).

לסיכום, בית המשפט העליון דחה את הערעור והמבקש לא יקבל שום פיצוי בנסיבות העניין.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס- בג"צ דחה עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט הגבוה לצדק, כבוד השופט י. מינץ, דחה בימים אלו עתירה שהוגשה כנגד בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני במחוז תל אביב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? – ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

עניינה של העתירה בדרישת העותרת כי בג"ץ יורה לבטל חלקו של פסק דין לגירושין שניתן על ידי בית הדין הרבני האזורי בו נקבע כי "אם תרצה האשה [העותרת] לחזור לבעלה או לינשאל[פלוני], צריך הדבר בירור בבית הדין". לטענת העותרת, ההגבלה האמורה מתבססת על ראיות בלתי קבילות – תמונות שצולמו במצלמה נסתרת בפתח דירתה – אשר הושגו תוך פגיעה בפרטיותה.

לאחר עיון בעתירה הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי אין מקום להידרש לגופה של החלטת בית הדין הרבני האזורי, בשל העובדה שהעותרת הקדימה ופנתה לבית משפט זה בטרם מיצוי ההליכים המשפטיים בבתי הדין הרבניים. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לא יידרש, ככלל, לעתירה שעה שעומד בפני העותר סעד חלופי ראוי (ראו: בג"ץ 5501/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (28.7.2016); בג"ץ 5960/15 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה(9.9.2015)). כפי שציין בית הדין הרבני הגדול בהחלטתו מיום 9.8.2018, בית הדין הרבני האזורי טרם סיים מלאכתו בתביעת העותרת וקביעותיו הנזכרות אינן קביעות חלוטות. אם כן, באפשרות העותרת לפנות לבית הדין האזורי על מנת לסיים את בירור הנושא ולהסיר את ההגבלה שהוטלה עליה. במובן זה, העתירה היא גם עתירה מוקדמת. על כן, דינה להידחות כאמור.

בית המשפט העליון עוד העיר, בשולי הדברים, כי הוראות חוק הגנת הפרטיות חלות על בתי הדין הרבניים (ראו: בג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה (14.5.2006)) וחזקה על בית הדין הרבני האזורי כי יפעל בהתאם להוראות החוק במסגרת המשך הבירור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

פטור ממס הכנסה- פרשנות משפטית יצירתית –האור בקצה המנהרה

ד' עבד שנים רבות במגזר הציבורי, לאחר עבודה קשה הצליח להתברג לתפקיד בכיר במקום עבודתו. לפני כ10 שנים חרב עליו עולמו, הראייה שלו הלכה ודעכה, בתחילה ניסה להתעלם ולהתגבר על הקושי, אך ככל שעבר הזמן המשוכה הפכה להיות קשה מנשוא. בלית ברירה ד' פנה לאבחון רפואי בקופת חולים. רופא עיניים שלח את ד' לבדיקות ראייה ובדיקות הדמיה ונתגלה שהוא סובל מגידול סרטני בעין ימין.  עקב המחלה ד' נאלץ לעבור ניתוח להסרת עין ימין. חרף המגבלה הרפואית ד' חזר למקום עבודתו וניסה ככל האפשר  לתפקד כאחד האדם כתמול שלשום.

למרבה הצער הסרת העין לא גרמה להחזרת המצב לקדמותו, הוא התקשה בקריאת מסמכים, הריכוז פחת בצורה משמעותית, החל לסבול ממצבי רוח משתנים. התקשה לתפקד במקום עבודתו.

ד' פנה אליי לצורך קבלת פטור ממס הכנסה. המטרה הייתה לצאת לפנסיה רפואית מוקדמת. בחנתי את המסמכים המצויים בתיק. לאחר מכן הוסבר לד' שעל מנת להגיע לפטור המיוחל יש להגיע לזכאות של 90 אחוז  נכות רפואית משוקללת.

על מנת להמחיש עד כמה המשוכה גבוהה עד כדי בלתי אפשרית, מדינת ישראל אגף השיקום ישלם לנכה  בעל נכות בשיעור עשרים אחוז, שנפגע בעת שירות צבאי, גמלה חודשית עד אחרית ימיו, אותו רציונל לאדם שהיה מעורב בתאונת עבודה,  די בהגעה לנכות בשיעור 20 אחוז לצמיתות, על מנת להיות זכאי לתגמול חודשי רציף עד סוף ימי המבוטח.

לעומת זאת נכות בשיעור 89 אחוז לצמיתות  לגבי הפטור ממס הכנסה, לא תזכה את התובע ולו בפרומיל אחד של פיצוי. הרציונל שעומד מאחורי הפטור למס הכנסה, נועד לתת מענה אך ורק  לנכה בעל נכות גבוהה, שמצופה שעקב מוגבלותו הרפואית והתפקודית כאחד, לשהות בביתו , תוך שהוא מהווה מעמסה רגשית/תפקדותית/כלכלית על בני ביתו ו/או מדינת ישראל וחרף נכותו המוכחת חפץ לצאת ולעבוד כשכיר או כעצמאי.

על מנת לעודד את הנכה בעל דרגת נכות כמעט מקסימלית,  מדינת ישראל מאפשרת את קבלת הפטור עד 615,600 ₪   נכון לשנת המס 2019.

כתנאי מתלה לקבלת הפטור ,הגעה לזכאות  לשיעור נכות של 90 אחוז. נכה שזכאי לנכות בשיעור שמזכה פטור ממס הכנסה, יוכל ליהנות מפטור כספי שיאפשר לו ולעצמו חיי רווחה והמדינה תרוויח נכה שחרף מוגבלותו מפרנס את משפחתו על כל המשתמע.

ד' סבל מאובדן ראייה בעין אחת וקושי בראייה בעין השנייה. העדר עין מזכה בשלושים אחוז נכות בלבד, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי,  רחוק לאין ערוך מהסף הנדרש. בקשתי מד' לעשות בדיקה חוזרת בעין שמאל  לכאורה בראיה,  והתקבלה תוצאה ששדה הראייה עומד על  שיעור של  20 מעלות בלבד.

לאור התוצאה שהתקבלה הסכמתי לקבל על עצמי את מלאכת הייצוג.  בוועדה הרפואית טענתי שאדם שאיבד את יכולת הראיה בעין אחת, הנכות עומדת על שיעור של 30 אחוזי נכות אולם אדם שהתעוור לחלוטין( 20 מעלות היא בגדר אדם עיוור ,נכות שמזכה בתעודת עיוור) יש לראותו כאדם שסובל מנכות בשיעור 100 אחוז מהטעם שהוא איבד לחלוטין את מאור עיניו. הוועדה קבלה את טיעוני ומרשי זכה ליהנות מפטור רפואי שמאפשר לו לצאת לפנסיה מוקדמת ובעיקר לחיות חיי רוחה עד אחרית ימיו.

אמיר לוינשטיין, עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, מומחה בדיני נזיקין וביטוח

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

פיצוי בתאונת דרכים גם בהעדר נכות צמיתה

חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, הוא בגדר חוק  שנוגע לנזקי גוף בלבד. החוק לעיל  מאפשר   לקבל פיצוי במנותק משאלת האשם. בית המשפט לרוב דן בשאלת גובה הנזק ולא בזכאות לפיצוי.

אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים למעט חריגים שקבועים בחוק למשל- נהג ברכב ללא רישיון ללא ביטוח בתוקף,  נהג למטרות פשע .. אזי במידה  והניזוק לא נכלל ברשימת החריגים בחוק, יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בהתאם לפקודת רכב מנועי.  גם במידה ואין כיסוי ביטוחי  לנהג ברכב הפוגע, יהיה זכאי  הנוסע ו/או הולך רגל לפיצוי  מקרן ממשלתית בשם "קרנית".

על מנת שניזוק יוכיח את נזקו הגופני, בהתאם לתקנה 127 לתקנות  סדר דין אזרחי. חל חובה לבעל דין להגיש חוות דעת רפואית, כתנאי מקדמי להוכחת תביעתו( למעט חריג " הדבר מדבר בעדו"), בהעדר חוות דעת, רשאי הצד שכנגד להגיש בקשה לבית משפט למחוק את התביעה. הבאת ראייה להוכחת הנזק באמצעות חוות דעת רפואית ערוכה כדין בהתאם לפקודת הראיות, אינה נוגעת לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, עשה הבחנה בין שני מסלולים להוכחת הנזק. מסלול א'- מדובר בתאונת דרכים משולבת.  למשל תאונת דרכים  שהתרחשה בעבודה. במקרה דנן רשאי הניזוק לפנות תחלה למיצוי הדין מול הביטוח הלאומי, הנכות שתקבעה לו בוועדה רפואית תשמש את הניזוק גם  נגד חברת הביטוח בבית המשפט. אין צורך לבקש מינוי מומחה רפואי. הקביעה השיפוטית מטעם המוסד לביטוח לאומי תשמש את בית המשפט בכל הקשור לגובה הנכות.( למעט במקרים שהנתבעת טוענת "ראיות לסתור") שהמצב הרפואי השתנה מיום בדיקת ועדה רפואית  ועד להתכנסות בבית משפט ו/או יש טעמים משפטיים אחרים לפיה הקביעה של ביטוח לאומי  אינה רלבנטית בהכרח גם לתאונת הדרכים).

מסלול ב'– מדובר בתאונת דרכים בלבד. במקרה דלעיל הניזוק, אינו רשאי להביא חוות דעת לבית המשפט, אלא להביא מסמכים שהם בגדר "ראשית ראייה" למינוי מומחה. המומחה שמתמנה מטעם בית המשפט יחרוץ את גורל התיק מבחינת אחוזי נכות. בלשון אחר- הבאת חוות דעת רפואית בתביעה בגין תאונת דרכים, לא תחשב כראייה ואף עלולה לגרום להוצאות משפט לבעל הדין מטעם בית המשפט בהתאם למסלול ב'.

ניזוק שהמומחה לא קבע לגביו נכות צמיתה ו/או ניזוק שאינו סבור שהתאונה הותירה בגופו נכות צמיתה, עלול לוותר על עצם הגשת התביעה. רצוי לקבל יעוץ משפטי מעורך דין שמומחה בתחום, בטרם הגשת התביעה, על מנת שהניזוק ימצא את זכויותיו כדין.

מבחינה משפטית רצוי שבעל דין שמצד אחד היה בחופשת מחלה ממושכת( בהתאם לאישורי מחלה מטעם קופת חולים ו/או בית החולים), ומאידך התאונה לא הותירה  בגופו לקות לצמיתות.  להגיש בקשה למינוי מומחה גם לגבי הנכות הזמנית. אחרת בעל הדין עלול להפסיד עשרות אלפי שקלים שירדו לטמיון.

אמיר לוינשטיין,עו"ד בעל תואר שני במשפטים, מומחה בנזיקין וביטוח.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב