קטגוריה: משפט

עו"ד נועם קוריס- על מכירת חנייה בבית משותף 
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק, עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

רכישת חניה בבית המשותף/ עו"ד יפית לוי

החוק המסדיר את העניין:-

חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 ( להלן: “החוק")

האם בעל דירה בבניין משותף יכול לקנות חניה מהשכן ?

מכירה ורכישה של חניה בבניין הרשום כבית משותף – אפשרית רק בין בעלי דירות באותו הבניין.

תשריט בית משותף:-

לצורך רישום בית כבית משותף, נדרש, בין היתר, להגיש תשריט של הבניין המפרט את כל הדירות, ואת ההצמדות לכל דירה בבניין.

כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

מהי הצמדה לדירה ?

מי שרוכש דירה בבית משותף, רוכש גם חלק מהרכוש המשותף, ובנוסף גם חלקים מסוימים מהרכוש המשותף המוצמדים לדירה שרכש.

הצמדה יכולה להיות של חצר, מחסן, גג, חניה.

כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

צו רישום בית משותף:

בהתאם לתשריט ניתן צו לרישום הבניין כבית משותף.

בצו זה מופיעה טבלה של כל הדירות בבניין, גודל כל דירה, מיקום (קומה) וכן ההצמדות לכל דירה.

מכירת חניה בין בעלי דירות בבניין הרשום כבית משותף – האם זאת עיסקה במקרקעין ?

מכירת חניה בין בעלי דירות בבית משותף למעשה היא עיסקה במקרקעין – לכל דבר ועניין, עבורה יש לשלם מיסים – מס שבח ומס רכישה.

מיסוי מכירת/קניית חנייה בבית משותף:

המיסים בעסקה זאת הם נגזרת של מחיר החניה.

באשר למס שבח – נגזרת לשבח (רווח) שנוצר מיום רכישת החניה  ועד למועד מכירתה כעת.

האם ניתן לקבל פטור ממיסים בעיסקה לרכישת/מכירת חניה בבית משותף ?

לא ניתן לקבל פטור מתשלום המיסים, בגין עיסקת מקרקעין זאת.

היות ולא מדובר ברכישת דירה אלא רק בחלק מהמקרקעין המוצמד לדירה.

עיסקה למכירת/רכישת חניה – טעונה הסכם בכתב:

המדובר בעיסקת מקרקעין, לכל דבר, ומשכך לפי דרישות החוק נדרש הסכם כתוב המגדיר את כל התנאים בעיסקה. (מיקום החניה, שטחה, סכום ותנאיי תשלום ועוד).

האם יש לדווח על העיסקה לרשויות המס ?

לאחר חתימת ההסכם, חובה לדווח ללשכת מיסוי מקרקעין האזורי על העיסקה, לא יאוחר מ – 50  ימים ממועד חתימת ההסכם.

רישום החניה על-שם הקונה:-

נדרש לתקן את מסמכי רישום הבית המשותף, כך שהחניה שנקנתה תוצמד לדירתו של הקונה, וכן לפעול לרישום החניה ע"ש הקונה בטאבו.

יפית לוי , עו"ד ומגשרת

רחוב בן גוריון 19, בני ברק (קומה 2)

050-7680636

פקס': 077-3179176

yafitadv@walla.com

אתר המשרד : www.yafit-law.co.il

עו"ד נועם קוריס –  על פייק ניוז, טרור ברשת, ודברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריסושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז כמו עכשיו. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר…

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו שאלות, ועוד בתקשורת, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו, סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.
בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים…"
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריסאז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם…"
המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה…
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי שהייתה אז בת  6 ולמדה רק בכיתה א', יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו…
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה…"
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל…
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר,nfc  אקדמיקס , ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  1951/16

 

לפני:	כבוד השופט ח' מלצר
	כבוד השופט נ' סולברג
	כבוד השופט מ' מזוז

 

העותרים:	1. איגוד חברות הנפט בישראל
	2. פז חברת נפט בע"מ
	3. סונול ישראל בע"מ
	4. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ
	5. דור אלון אנרגיה בישראל 1988 בע"מ
	6. טן חברה לדלק בע"מ

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:	1. שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים
	2. מנהל מינהל הדלק והגז משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה
	3. שר הכלכלה והתעשייה
	4. מכון התקנים הישראלי

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

י"ח בסיון התשע"ז

(12.06.2017)

 

	בשם העותרים:	עו"ד ד"ר דוד תדמור; עו"ד אורטל גר; עו"ד ענבר אסיף
	בשם המשיבים 3-1: בשם המשיב 4:	עו"ד ד"ר יובל רויטמן עו"ד יורם סמואל
פסק-דין

השופט ח' מלצר

לאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים, הגיעו הצדדים בהמלצתנו להסכמות והוגש לנו מסמך הסדר בהקשר זה המסומן באות "א", מצורף לפסק-דין זה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו.

אנו נותנים תוקף של פסק-דין להסכמות שבמסמך "א" הנ"ל ובכפוף להן – העתירה נמחקת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏י"ח בסיון התשע"ז (‏12.6.2017).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

בבית המשפט העליון
	רע"א  3097/17
לפני:		כבוד השופט נ' הנדל

 

המבקשת:

אורית שניידר

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:	1. אודי הוד
	2. עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב
	3. מזוזה שניידר ז"ל
	4. כונס הנכסים הרשמי

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז – לוד בתיק פש"ר 18506-07-16

בשם המבקשת:                      עו"ד רועי שעיה

החלטה מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (פש"ר 18506-07-16 כבוד השופט ש' סרחאן), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לביטול צו איסור דיספוזיציה בנכס מקרקעין ברחובות (להלן: הנכס), הרשום על שם משיבה 3, אמה המנוחה של המבקשת.

המבקשת היא גרושתו של משיב 1 (להלן:החייב). במסגרת הליך פשיטת רגל של החייב, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת משיב 2, המנהל המיוחד לנכסי החייב (להלן: המנהל המיוחד) למתן צו איסור דיספוזיציה בנכס במעמד צד אחד. המנהל המיוחד הסביר בבקשתו בפני בית המשפט המחוזי, כי הנכס אמנם רשום על שם אמה המנוחה של המבקשת – אך חקירה ראשונית העלתה שבמסגרת הסכם גירושין, הוקנו לכאורה זכויות בנכס לחייב. לנוכח האמור, המנהל המיוחד העלה חשש כי המבקשת תבצע מהלכים למכירת או העברת הנכס לצדדים שלישיים תמי לב – כך שייגרם נזק בלתי הפיך לקופת הכינוס. עוד טען, כי מתן צו עד לתום הבדיקה בעניין הזכויות בנכס, לא יפגע במבקשת – שאינה מתגוררת בנכס.

בהחלטתו מושא הבקשה שבפניי, דחה בית המשפט המחוזי בקשה שהגישה המבקשת לביטול צו איסור הדיספוזיציה בנכס. לאחר עיון בבקשת הביטול, בתגובות לה ובתשובת המבקשת, קבע בית משפט קמא כי בשלב זה יש להקפיא את המצב הקיים ביחס לנכס, במטרה לאפשר למנהל המיוחד להעמיק ולחקור, מכוח תפקידו, ביחס למצבת נכסיו של החייב.

במסגרת הבקשה שבפניי, מעלה המבקשת טענות שונות בדבר הבעלות בנכס שבמחלוקת. לשיטתה, למול טענות בעל-פה שהעלה החייב בהליך קמא, טענותיה שלה מעוגנות במסמכים ובקביעות שיפוטיות קודמות. בפרט, הפנתה המבקשת לפסק-דינו של בית משפט השלום ברחובות, בו התקבלה תביעתה לפינוי החייב מהנכס (ת"א 44396-12-13). עוד הלינה המבקשת על כך שהחלטת בית משפט קמא לא נומקה די הצורך, וכן על כך שלא הוקצב מועד ברור לבדיקת המנהל המיוחד. כן נטען, כי לחייב חובות משמעותיים כלפי המבקשת עצמה.

ככלל, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בקביעת סעדים זמניים (ראו, למשל, רע"א 4717/13גאליה נ' חלאילה (21.1.2014)). לאחר עיון בבקשה ובחומר שהוגש בגדרה, איני סבור כי עניין לנו במקרה המצדיק חריגה מכלל זה. הצדדים העלו במסגרת ההליך קמא טענות לכאן ולכאן בדבר הבעלות בנכס. אכן, טענות המבקשת, לרבות בדבר הכרעות שניתנו בהליכים אחרים, דורשות בחינה – ואוסיף, בחינה בכובד ראש. ואולם, העיקר לענייננו הוא כי המחלוקת בדבר הבעלות בנכס עדיין טעונה בירור. משכך, איני מוצא טעות בקביעת בית משפט קמא כי הקפאת המצב תאפשר חקר והעמקה בסוגיה.

נתון חשוב בהקשר זה, הוא שעולה מהבקשה כי המחלוקת בדבר הבעלות בנכס מתבררת. בית משפט קמא התיר לחייב להגיש תביעה לסעד הצהרתי בעניין הבעלות בנכס, ובהתאם, תביעה כזו הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. הווה אומר, הסוגיה מצויה בהליך משפטי. בנסיבות אלה, נראה כי הצו שניתן יאפשר בירור המחלוקת – ללא חשש שהזכויות בנכס תועברנה. באשר לטענת המבקשת לפיה העברת הזכויות המבוקשת היא רישום הנכס על שמה (חלף אמה המנוחה) ולא העברה לצד ג' – יוער כי העברה מתאימה תוכל להתבצע בהמשך, בכפוף לקביעות הנדרשות, לרבות דבר הבעלות בנכס.

סוף דבר, הבקשה נדחית. בהיעדר תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏ח' באלול התשע"ז (‏30.8.2017).

 

ש ו פ ט

התקדים של נועם קוריס סי או אי אל – גבולות השיימינג באינטרנט

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית והגבולות של האינטרנט בטח שעדיין לא נקבעו. בישראל מטפל איגוד האינטרנט הישראלי בלא מעט מההשלכות של הרשת על המציאות ולהיפך.

אחד ממוסדות איגוד האינטרנט הישראלי הינו מוסד ישוב הסכסוכים החלופי של האיגוד, ה IL-DRP, הפועל תחת כללי ה – IL-DRP הישראלי אשר אמורים להיות תואמים גם לכללי -DRP COM העולמיים.

גוף יישוב סכסוכים זה של איגוד האינטרנט עוסק במחלוקות לגבי שמות מתחם (url) המוכרים גם כשמות דומיינים, ובסמכותו להורות לרש  ם הדומיינים לבטל רישום של דומיין מסויים או להעביר את הבעלות בו, לגורם שעתירתו להעברת הבעלות בדומיין נמצאת מוצדקת.

בעשור האחרון פאנל IL-DRP הישראלי הכריע בעשרות עתירות שעניינן היה בעיקר ניסיונות לתפוס דומיינים הנושאים שמות של חברות מסחריות גדולות לצורך מכירתם תמורת כופר לאותן חברות, למשל עתירות של      חב' פייסבוק וגוגל שהתבררו והוכרעו על ידי הפאנל הביאו לתוצאה שעל מחזיקי הדומיינים היה למסור את השליטה בדומיינים  לחברות, ללא תנאי.

בעניינה של פייסבוק למשל, קבע מוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיש להעביר את הדומיין לשליטת פייסבוק, אף ללא תשלום הכופר שהציעה פייסבוק לשלם אז, בסך של 3,000 דולר

לאחרונה (26.7.2017) הכריע פאנל ה IL-DRP הישראלי בעתירה לשחרור שם הדומיין noam-kuris.co.il, ההכרעה שהינה תקדימית בישראל, הינה לא פחות מאשר סימון דרך וקו גבול, בכל הקשור לתופעות השיימינג ברשת, באמצעות רישום שם מתחם הנושא את שם הנפגע, כאשר הצד הנפגע בשיימינג הינו גוף מסחרי.

באותה ההכרעה מהימים האחרונים בעניין שם הדומיין noam-kuris.co.il, נקבע שלאחר שגוף מסחרי מוכיח את זכותו והכרתו בשם מסויים הנכלל בשם שנרשם כמתחם מסויים (דומיין), תחת הסיומת co.il, ומאידך הצד שרשם לבעלותו את הדומיין לא מוכיח זכות מקבילה שלו, רשאי העותר להגיש עתירה לשחרור או העברת בעלות בשם המתחם.

בהחלטת הפאנל נקבע עוד ובצורה תקדימית בישראל, שכאשר האתר המפורסם בשם המתחם עוסק בביקורות ובטרוניות כנגד הגוף המסחרי, הרי שיש בכך אף הוכחה שרישום שם המתחם מלכתחילה נעשה בחוסר תום לב ובצורה פסולה.

בהחלטת הפאנל בעניין noam-kuris.co.il עוד נקבע, שהקמת אתר ביקורת או תלונות הנושא בשם המתחם את שמו של הגוף המסחרי נשוא הביקורת, יש בכך אף משום הטעיה כלפי ציבור הגולשים, וניסיון פסול להטעות גולשים להגיע לאתר הביקורת, על חשבון ההגעה לאתר או לנוכחות האינטרנטית של הגוף המסחרי.

התקדים בהחלטת הפאנל מותח קו גבול לתופעת השיימינג נגד גופים מסחריים בישראל, ואף מצרף קביעות משמעותיות לכך שבמקרים כפי שנעשו לעניין noam-kuris.co.il, נעשה הרישום ופרסום האתר בצורה פסולה, מטעה וחסרת תום לב, בהתאם לכללים שנקבעו בנושא בעולם.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

תקציר מנהלים מחקר זה מספק תמונה רחבה על פועלו של בית המשפט לתביעות קטנות על היבטיו השונים, תוך שימת דגש על אופיו המיוחד – הנגשת בתי המשפט ליחידים בתיקים העוסקים בסכסוכים אזרחיים שסכום התביעה בהם אינו גבוה. שיטת המחקר משלבת ניתוח כמותני של מדגם מייצג של 222,1 תיקי בתי משפט לתביעות קטנות שנסגרו בשנת 0214 ,וניתוח איכותני של ראיונות עם 03 שופטים, רשמים בכירים ושופטים עמיתים העוסקים בתיקי תביעות קטנות ועם 122 בעלי דין. הממצאים נסקרים בחלוקה לנתוני הפתיחה של תיקים אלו, ההתנהלות הדיונית במהלך התיק, ונתוני הסגירה שלהם. יתר על כן, נבחנו נושא מורכבות התיקים בתביעות קטנות ושביעות רצון בעלי הדין מהליך זה. מהממצאים עולה כי בשנת 0214 נפתחו במערכת בתי המשפט 010,42 תיקי תביעות קטנות ומספר זה לא השתנה באופן משמעותי בעשור האחרון. מרבית התביעות מוגשות על ידי תובע יחיד, כאשר %5.95 מהם, מייצגים את עצמם. כמו כן, מצאנו כי תופעת ה"תובעים הסדרתיים", תובעים שתובעים יותר מחמש תביעות במהלך שנה הינו מזערי )%25.2 מהתובעים שהגישו תביעות בשנת 0214 .)בבחינת הנתבעים, מצאנו שכמעט מחציתם חברות )%0.49 ,)כאשר החברות הנתבעות ביותר הן חברות מתחום הצרכנות )%17.32 .)עוד מצאנו כי כמעט מחצית מהתיקים הללו נשמעים על ידי רשמים בכירים )%4.41% ,)7.44 נשמעים על ידי שופטים והיתר על ידי שופטים עמיתים )%9.1 .)מבחינת מאפייני התיקים, מצאנו שכמעט מחציתם )%3.41 )מוגשים תחת סוג עניין "ספק – לקוח" שמשמעותו תביעות צרכניות, ומעל רבע מהתיקים )%5.01 )מוגשים תחת סוג עניין "רכב" שמשמעותו לרוב תביעות בגין נזק שנגרם בשל תאונת דרכים. עוד מצאנו כי סכום התביעה הממוצע עמד על 219,11 ש"ח שהינו כשליש מסכום התביעה המקסימאלי הקבוע בחוק )122,33 ש"ח בשנת .)0214 בהיבט הדיוני, מצאנו שלא התקיימו דיונים ב-%4.32 מהתיקים וב-%1.55 התנהל דיון אחד. מבין הדיונים שהתקיימו, מצאנו שהנתבעים לא התייצבו ב-%1.05 מהדיונים, כאשר ב-%1.07 מאי התייצבויות אלו, הסיבה היא אי המצאת כתב התביעה ו/או ההזמנה לדיון. בימים בהם הגורמים השיפוטיים שומעים יום מרוכז של תביעות קטנות, הם דיווחו שנשמעים בין 02-10 תיקים ביום, ומתוך הראיונות עם בעלי הדין עלה שזמן ההמתנה לתחילת הדיון עצמו נע בין 2 דקות ל-3 שעות, כאשר זמן ההמתנה הממוצע עמד על 43 דקות. בית המשפט לתביעות קטנות מחלקת מחקר של הרשות השופטת 5 מצאנו שאורך חיי תיק תביעות קטנות הינו בממוצע כמעט שבעה חודשים )11.021 ימים(, כאשר כמחצית מהתיקים נסגרים בפשרות )%0.41 מהתיקים(, %4.01 מהתיקים נסגרו בפסק דין מנומק הניתן לאחר שלא התקיימו הסכמות בין הצדדים, %0.1 מהם בפסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ו-%1.1 בדחיית/מחיקת התביעה לבקשת התובע. ל-%10.1 מכלל אוכלוסיית התיקים שנסגרו בשנת 0214 הוגשו בקשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בבחינת מורכבות התיקים, עלו מספר גורמים המעידים על מורכבות התיק, כאשר סוג העניין של התיק הוא הגורם העיקרי להגדרת התיק ככזה על ידי הגורמים השיפוטיים. בחינת שביעות הרצון של הצדדים מההליך העלתה שהיא גבוהה באופן כללי, ועומדת בממוצע על 4.5( בסולם של 7-1 ,)אך בחלוקה לתוצאת התיק, עולה ששביעות הרצון של תיקים שהסתיימו בזכייה חלקית עקב פשרה הינה הנמוכה ביותר, אפילו מאלו שהפסידו בתיק עבור אותם פרמטרים שנבחנו. לסיום, סיכמנו את הממצאים העיקריים שעלו מהמחקר, ודנו במרכיבים בהליך הדורשים שיפור וייעול אשר עלו מהממצאים או מהצעות הגורמים השיפוטיים במהלך הראיונות; בעיקר בנושאים של נציגי חברות המהווים "שחקנים חוזרים" בתיקים אלו, אי התייצבות הצדדים לדיונים, מספר דיונים הנשמעים ביום דיונים מרוכז וכן המלצות כלליות להפחתת העומס בתיקי תביעות קטנות.

למחקר המלא של גלי אביב וענבל גלון