קטגוריה: כללי

שי וקנין נגד לשכת העיתונות הממשלתית

בקשה לפטור מאגרה בעתירה שהגיש העותר שי וקנין נדחתה בימים אלו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון הכריע בערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין בבג"ץ 4114/19 מיום 17.6.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה.

המערער הגיש עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיבה, לשכת העיתונות הממשלתית, להנפיק לו תעודת עיתונאי. בד בבד עם הגשת העתירה, הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט, בה טען כי הוא מצוי בחובות כבדים, הכנסותיו נמוכות ואין לו רכוש.

ביום 17.6.2019 הרשם דחה את בקשת המערער תוך קביעה כי הוא לא פרש תיעוד מלא וסדור לעניין הכנסותיו והוצאותיו, וכי לא ברור אם עתירתו מגלה עילה להתערבות בית המשפט לנוכח הליכים דומים בעניינו של המערער שנדונו בעבר. עם זאת, סכום התשלום לאגרה הופחת והועמד על סך של 1,200 ש"ח. מכאן הערעור שלפנַי.

לטענת המערער שגה הרשם בקביעתו שעל פניו העתירה שהגיש אינה מגלה עילה להתערבות על בסיס עתירות קודמות, שכן העתירה הנוכחית עוסקת בעניין שונה. עוד טען כי בניגוד לקביעת הרשם, הוא צירף את התיעוד הנדרש לבקשתו. לבסוף, חזר על בקשתו לקבלת פטור מלא מתשלום אגרה ולחלופין ביקש לשלם את האגרה לאחר שיסתיים ההליך שכן תוצאות ההליך צפויות להטיב את מצבו הכלכלי.

דין הערעור להידחות. שיקול הדעת של רשם בית משפט בענייני אגרה ועירבון הינו רחב, וערכאת הערעור לא תתערב בו אלא במקרים חריגים (ראו: בש"מ 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנים (30.1.2019). מקרה זה לא נמנה על אותם מקרים חריגים.

לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: התקנות), מתן פטור מאגרה מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא הוכחת חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש לעמוד בתשלום, והתנאי השני הוא גילוי עילה בהליך (בשג"ץ 6455/17מזרחי נ' מדינת ישראל (27.8.2017)). באשר לתנאי הראשון, נקבע כאמור בהחלטת הרשם, אכן לא צורף תיעוד מלא לעניין הכנסותיו והוצאותיו של המערער. באשר לתנאי השני, חיפוש קצר במאגרים מעלה כי כבר נדונו לפני בית משפט העליון עתירות דומות עד זהות של המערער ונקבע כי הן אינן מגלות עילה להתערבות (ראו: בג"ץ 4874/18 וקנין נ' לשכת העיתונות הממשלתית (2.1.2019);בג"ץ 3661/17 וקנין נ' לשכת העיתונות הממשלתית (25.10.2017)), כך שקביעתו של הרשם בדבר קיומה של עילה להתערבות הינה מבוססת היטב.

לעניין בקשת המערער לדחות את תשלום האגרה עד לאחר סיום ההליך, אמנם סעיף 14(ז) לתקנות מסמיך את בית המשפט להורות על דחיית תשלום האגרה לזמן מסוים שייקבע. אך משהמערער לא עמד בתנאים לפטור מאגרה מלכתחילה, בית המשפט העליון לא מצא כי יש להיענות לבקשה זו, בוודאי כאשר זו הועלתה לראשונה במסגרת הערעור (ראו והשוו: בג"ץ 8117/08 יחיא עבדאללה, עו"ד נ' בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (26.10.2008); רע"א 3106/16 עו"ד יעקב כהן המפרק הקודם לקלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק) נ' עו"ד איתן ארז מפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק) (30.11.2017), במסגרתו נקבע כי ניתן לדחות תשלום אגרה ולהעניק פטור המותנה בתוצאת ההליך, אך זאת רק כאשר המבקש עומד בתנאים האמורים למתן פטור מאגרה).

הערעור נדחה אפוא.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

נתמך קצבת ביטוח לאומי ובכל זאת יחוייב בתשלום האגרה

במקרים רבים ניתן פטור מתשלום אגרה אך במקרים אחרים מסתבר שבית המשפט העליון מחייב בתשלום אגרת בית המשפט גם את מי שידו לכאורה אינו משגת.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת כבוד הרשם ר' גולדשטיין מיום 17.6.2019 בבג"ץ 4117/19, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה.

ביום 17.6.2019 הגיש המערער עתירה לבית משפט זה. בד בבד הוגשה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה, בה נטען כי המערער חסר רכוש ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי בלבד. באותו היום, הרשם החליט על דחיית הבקשה בשל היעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה וסיכוייו הלכאוריים הנמוכים של ההליך. הרשם הורה על תשלום האגרה עד ליום 1.7.2019, ועל מחיקת העתירה במידה והאגרה לא תשולם עד התאריך האמור.

לטענת המערער, דחיית הבקשה פגעה בזכותו לגישה לערכאות המשפט. בנוסף טען כי לא ניתן לו מספיק זמן לשלם את האגרה מיום קבלת החלטת הרשם לידיו.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הערעור להידחות. לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בעניינם של תשלום אגרה והפקדת עירבון, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו למשל: בש"א 8259/18 פלונית נ' ד"ר לינה פינקל (23.11.2018)). בענייננו, לא נפל פגם בהחלטת הרשם, אשר אינה מגלה כל עילה להתערבות.

בית המשפט העליון הוסיף, כי באותו היום בו הוגשה בקשתו של המערער, ביום 17.6.2019, ניתנה החלטת הרשם בעניינה. על בעל דין המגיש בקשה לבית משפט לפטור מתשלום אגרה לבדוק מה עלה בגורלה (ראו למשל: דנג"ץ 1671/14 שקד נ' עיריית כרמיאל (10.4.2014)). לכן, בית המשפט העליון קבע כי אין מקום בענייננו לשעות לטענת המערער כי לא ניתן לו זמן סביר למילוי הוראת הרשם בשל המועד הנטען לגילויה של ההחלטה על ידו. נוסף על כך, מעיון בבקשה עולה כי המערער לא הגיש פירוט של מצבו הכלכלי כנדרש ממנו במסגרת בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ולא הסמיך את טענותיו על ראיות כלשהן. גם בשל כך היה מקום לדחות את בקשתו וממילא גם את ערעור זה.

הערעור אפוא נדחה. לפנים משורת הדין ניתנה למערער הארכת מועד לתשלום האגרה עד ליום 28.7.2019. אם לא ייעשה כן יימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בית המשפט השלום דחה את טענות חברת אייר פרדייב וחברת הביטוח כלל בדבר תניית הפטור של חברת הצניחה וחייב אותן בתשלום נזקיו של המבקש בסך של כמעט חצי מיליון ₪. בערעור לבית המשפט המחוזי ולאחריו אל בית המשפט העליון התקבלו דווקא טענות חברת הביטוח..

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון דחה את בקשת הרשות לערעור ב"גלגול שלישי" על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטים י' שנלר, ק' ורדי ו-ע' רביד) בע"א 10565-08-17 מיום 2.5.2019, בגדרו התקבל ערעורם של המשיבים על פסק-דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' קליין) בת"א 51579-06-14 מיום 4.7.2017, במסגרתו התקבלה תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים.

המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה נזיקית נגד המשיבים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות תאונה שאירעה בעת נחיתתו מצניחה שארגנו המשיבים 2-1 (להלן: התאונה). בית משפט השלום קיבל את תביעתו של המבקש וחייב את המשיבים לשלם לו פיצויים בסך של 445,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

על פסק דין זה הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל, כאמור, את הערעור. בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי לא היה מקום לאמץ את גרסתו העובדתית של המבקש בנוגע לאופן נחיתתו מהצניחה; וכן כי המשיבים עשו את המצופה מהם על-מנת למנוע את התאונה, ולכן בפועל לא התרשלו כלפי המבקש. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי מתקיימת במקרה דנן הגנת ההסתכנות מרצון, וכן כי בית משפט השלום שגה בקביעתו כי תניות הפטור עליהן חתם המבקש עובר לצניחתו (להלן: תניות הפטור) בטלות משום שהן נוגדות את תקנת הציבור.

על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שהוכרעה בימים אלו.

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובנספחיה, הגיע לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהתאם לסמכותו מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שמצא כי החלטת בית המשפט המחוזי לא מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; וכן כי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

בית המשפט העליון העיר כי המבקש ממקד את בקשתו, בין היתר, בסוגיית תחולת תניות הפטור ובקביעותיו של בית המשפט המחוזי בדבר ההסתכנות מרצון, וטוען כי מדובר בשאלות עקרוניות בעלות השלכות רוחב שראוי להן להתברר ב"גלגול שלישי". ואולם, גם אם היו לקביעות אלה השלכות רוחב, ונדמה שלא כך הם פני הדברים, הרי שאין לכך נפקות מעשית בענייננו, שעה שבית המשפט המחוזי ממילא קבע, כאמור, כי המשיבים לא התרשלו כלפי המבקש, ועל כן דין התביעה להידחות. התייחסויותיו של בית המשפט המחוזי לסוגיית ההסתכנות מרצון ולתניות הפטור היו בבחינת "למעלה מן הצורך" (ראו: בעמוד 18 לפסק הדין).

לסיכום, בית המשפט העליון דחה את הערעור והמבקש לא יקבל שום פיצוי בנסיבות העניין.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס- בג"צ דחה עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט הגבוה לצדק, כבוד השופט י. מינץ, דחה בימים אלו עתירה שהוגשה כנגד בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני במחוז תל אביב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? – ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

עניינה של העתירה בדרישת העותרת כי בג"ץ יורה לבטל חלקו של פסק דין לגירושין שניתן על ידי בית הדין הרבני האזורי בו נקבע כי "אם תרצה האשה [העותרת] לחזור לבעלה או לינשאל[פלוני], צריך הדבר בירור בבית הדין". לטענת העותרת, ההגבלה האמורה מתבססת על ראיות בלתי קבילות – תמונות שצולמו במצלמה נסתרת בפתח דירתה – אשר הושגו תוך פגיעה בפרטיותה.

לאחר עיון בעתירה הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי אין מקום להידרש לגופה של החלטת בית הדין הרבני האזורי, בשל העובדה שהעותרת הקדימה ופנתה לבית משפט זה בטרם מיצוי ההליכים המשפטיים בבתי הדין הרבניים. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לא יידרש, ככלל, לעתירה שעה שעומד בפני העותר סעד חלופי ראוי (ראו: בג"ץ 5501/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (28.7.2016); בג"ץ 5960/15 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה(9.9.2015)). כפי שציין בית הדין הרבני הגדול בהחלטתו מיום 9.8.2018, בית הדין הרבני האזורי טרם סיים מלאכתו בתביעת העותרת וקביעותיו הנזכרות אינן קביעות חלוטות. אם כן, באפשרות העותרת לפנות לבית הדין האזורי על מנת לסיים את בירור הנושא ולהסיר את ההגבלה שהוטלה עליה. במובן זה, העתירה היא גם עתירה מוקדמת. על כן, דינה להידחות כאמור.

בית המשפט העליון עוד העיר, בשולי הדברים, כי הוראות חוק הגנת הפרטיות חלות על בתי הדין הרבניים (ראו: בג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה (14.5.2006)) וחזקה על בית הדין הרבני האזורי כי יפעל בהתאם להוראות החוק במסגרת המשך הבירור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עו"ד אמיר לוינשטיין:  עשה ואל תעשה בתאונת דרכים

אדם שמעורב בתאונת דרכים, חייב לפעול בשיקול דעת בטרם ידרוש פיצוי מחברת הביטוח.  צריך לדעת שבמידה וחברת הביטוח מפנה "שטר סילוק" לניזוק והוא חותם עליו .בזה תם ונשלם הפיצוי מחברת הביטוח.  לא יהיה ניתן לדרוש פיצוי נוסף. על מנת למקסם את הפיצוי מתאונת הדרכים, מוצע מספר כללי יסוד כדלקמן:

• א. ניזוק שעבר תאונת דרכים– גם אם הוא סבור שמדובר בנזקים חולפים, שתוך מספר ימים יחלפו כלעומת שבאו, עליו לגשת סמוך ככל האפשר ליום הנזק ,להערכה רפואית בקופת חולים ו/או בבית חולים. במידה והניזוק לא יפנה סמוך ליום האירוע, עלולה חברת הביטוח לטעון שאין קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין התאונה.

• ב. במידה והניזוק אינו בטוח, לאיזה רופא לפנות מבחינת ההתמחות שלו, על הניזוק לפנות לרופא משפחה ,לגולל בפניו את מסכת העובדתית של התאונה, לרבות שמדובר בתאונת דרכים, האיבר שהוא מרגישה החמרה לגביו? מהות ההחמרה? הרופא עשוי להפנות תחולה לבדיקות עזר לרבות בדיקות הדמיה ולהפנות למומחים אחרים שיביעו דעתם לרבות יבצעו תוכנית מעקב אחר מצב הניזוק.
• ג. על מנת שבסופו של יום, בית המשפט ימנע מומחה רפואי, ככל שיהא מסמוך אובייקטיבי יותר , סמוך לאחר התאונה ולאורך פרק זמן ממושך לגבי הלקויות, גדלים הסיכויים שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו לצורך הערכת הנזק. צריך לזכור אסור לצרף חוות דעת עצמאית לבית המשפט, רק בהתאם למסמוך שיוצג בפני בית המשפט, עשוי בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו לצורך הערכת נזקי התובע.
• ד. הוצאת תיק רפואי מקופת חולים ומבית חולים ומרופאים פרטיים- מטרת איסוף המסמכים נועדה להוכיח שהנזק אינו מקורו עובר לתאונה, אלא אך ורק נגרם עקב התאונה. תכלית נוספת של איסוף המסמכים נועדה לאפשר לבא הכוח להעריך סיכונים וסיכויים בתיק לאור המסמכים.
• ה. העדר שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח- חוקר ביטוח מטעם חברת הביטוח, נועד לתכלית אחת יחידה לסכל את התביעה מטעמכם ו/או למזער את הפיצוי עד לכדי מינימום האפשרי. החוקר נעזר בעורכי דין מטעם החברה, כדי לדעת אילו שאלות לשאול את המבוטח. הואיל והמבוטח אינו בקי ברזי המשפט, אזי הרצון להגיע לפיצוי מהר ככל האפשר יהיה בעוכריו. הניזוק עלול להשיב ולספק מידע שעשוי לפגוע  בסיכוי הצלחת התביעה. על מנת להימנע מנזק משפטי, על הניזוק להפנות את נציג חברת הביטוח לבא כוחו בלבד ולהימנע מכל מגע עם החוקר.
• ו. קבלת ייצוג משפטי- תפקיד העורך הדין, לקבל את מלוא המידע מהלקוח, להפנות את הניזוק בהתאם לצורך לרופאים נוספים, על מנת לחזק את התיק מבחינה משפטית. עורך דין מיומן ומנוסה בייצוג מול חברות ביטוח יאפשר לקבל פיצוי כספי בהסתמך על טיעונים משפטיים שרלבנטיים לניזוק.

אמיר לוינשטיין, עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, מומחה לנזיקין וביטוח.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? – ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור על החלטתו של ד"ר רניאל מבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קבע שיש לפסול תובע ייצוגי שפעל בצורה פסולה מול החברה שנתבעה בתביעה הייצוגית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

בית המשפט העליון, ציטט מהחלטתו של בית המשפט המחוזי וקבע שהתובע הייצוגי, "על פי דבריו שלו עצמו, הציג בפני המבקשת מצג שווא לפיו הוא מוכן לוותר על כל טענותיו כלפיה תמורת פיצוי בסך 5,000 ש"ח. הוא ניהל עמה משא ומתן לפשרה וגרם לה להאמין כי כנגד התשלום שביקש אין ולא תהיינה לו טענות נגדה בעוד אשר לאמיתו של דבר התכוון המשיב 1 לקבל מהמבקשת כתב הוויתור המשקף, כביכול, את מה שהוצע על ידו על מנת שיהווה ראיה בהליך בקשת האישור שתכנן מלכתחילה להגיש נגדה". ועוד הוברר בפסק הדין, כי "מדובר בתחבולה שהיא לגישתי בלתי לגיטימית בנסיבות העניין, אשר נועדה להוציא מידי המשיב הפוטנציאלי מסמך שיוצג כראיה לטענות שמתכוון התובע להעלות נגדו בבקשה לאישור תובענה ייצוגית".

בית המשפט המחוזי כמו גם בית המשפט העליון, קבעו שהתנהלותו של התובע הייצוגי בנושא אינה עומדת בדרישות ההתנהלות בתום לב ובדרך הולמת, הנדרשות מתובע ייצוגי המבקש לייצג את קבוצת הצרכנים מול החברה המעוולת.

בסופו של יום נקבע, שהתביעה הייצוגית אכן תאושר ותנוהל בשם כל קבוצת הצרכנים, אך התובע הייצוגי שהגיש את התביעה מלכתחילה לא יוכל לייצג את הקבוצה בתביעה ולא יזכה לשום גמול, למרות שהתביעה שהגיש אושרה – מה שמלמד שלפחות לכאורה קידם התובע הייצוגי את האינטרס של חברי הקבוצה בתיקון העוולה שלכאורה נגרמה להם.

פסק הדין כאמור, ברע"א  7110/17 נקניק  נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' עו"ד ירון שגב ואח' 

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

פטור ממס הכנסה- פרשנות משפטית יצירתית –האור בקצה המנהרה

ד' עבד שנים רבות במגזר הציבורי, לאחר עבודה קשה הצליח להתברג לתפקיד בכיר במקום עבודתו. לפני כ10 שנים חרב עליו עולמו, הראייה שלו הלכה ודעכה, בתחילה ניסה להתעלם ולהתגבר על הקושי, אך ככל שעבר הזמן המשוכה הפכה להיות קשה מנשוא. בלית ברירה ד' פנה לאבחון רפואי בקופת חולים. רופא עיניים שלח את ד' לבדיקות ראייה ובדיקות הדמיה ונתגלה שהוא סובל מגידול סרטני בעין ימין.  עקב המחלה ד' נאלץ לעבור ניתוח להסרת עין ימין. חרף המגבלה הרפואית ד' חזר למקום עבודתו וניסה ככל האפשר  לתפקד כאחד האדם כתמול שלשום.

למרבה הצער הסרת העין לא גרמה להחזרת המצב לקדמותו, הוא התקשה בקריאת מסמכים, הריכוז פחת בצורה משמעותית, החל לסבול ממצבי רוח משתנים. התקשה לתפקד במקום עבודתו.

ד' פנה אליי לצורך קבלת פטור ממס הכנסה. המטרה הייתה לצאת לפנסיה רפואית מוקדמת. בחנתי את המסמכים המצויים בתיק. לאחר מכן הוסבר לד' שעל מנת להגיע לפטור המיוחל יש להגיע לזכאות של 90 אחוז  נכות רפואית משוקללת.

על מנת להמחיש עד כמה המשוכה גבוהה עד כדי בלתי אפשרית, מדינת ישראל אגף השיקום ישלם לנכה  בעל נכות בשיעור עשרים אחוז, שנפגע בעת שירות צבאי, גמלה חודשית עד אחרית ימיו, אותו רציונל לאדם שהיה מעורב בתאונת עבודה,  די בהגעה לנכות בשיעור 20 אחוז לצמיתות, על מנת להיות זכאי לתגמול חודשי רציף עד סוף ימי המבוטח.

לעומת זאת נכות בשיעור 89 אחוז לצמיתות  לגבי הפטור ממס הכנסה, לא תזכה את התובע ולו בפרומיל אחד של פיצוי. הרציונל שעומד מאחורי הפטור למס הכנסה, נועד לתת מענה אך ורק  לנכה בעל נכות גבוהה, שמצופה שעקב מוגבלותו הרפואית והתפקודית כאחד, לשהות בביתו , תוך שהוא מהווה מעמסה רגשית/תפקדותית/כלכלית על בני ביתו ו/או מדינת ישראל וחרף נכותו המוכחת חפץ לצאת ולעבוד כשכיר או כעצמאי.

על מנת לעודד את הנכה בעל דרגת נכות כמעט מקסימלית,  מדינת ישראל מאפשרת את קבלת הפטור עד 615,600 ₪   נכון לשנת המס 2019.

כתנאי מתלה לקבלת הפטור ,הגעה לזכאות  לשיעור נכות של 90 אחוז. נכה שזכאי לנכות בשיעור שמזכה פטור ממס הכנסה, יוכל ליהנות מפטור כספי שיאפשר לו ולעצמו חיי רווחה והמדינה תרוויח נכה שחרף מוגבלותו מפרנס את משפחתו על כל המשתמע.

ד' סבל מאובדן ראייה בעין אחת וקושי בראייה בעין השנייה. העדר עין מזכה בשלושים אחוז נכות בלבד, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי,  רחוק לאין ערוך מהסף הנדרש. בקשתי מד' לעשות בדיקה חוזרת בעין שמאל  לכאורה בראיה,  והתקבלה תוצאה ששדה הראייה עומד על  שיעור של  20 מעלות בלבד.

לאור התוצאה שהתקבלה הסכמתי לקבל על עצמי את מלאכת הייצוג.  בוועדה הרפואית טענתי שאדם שאיבד את יכולת הראיה בעין אחת, הנכות עומדת על שיעור של 30 אחוזי נכות אולם אדם שהתעוור לחלוטין( 20 מעלות היא בגדר אדם עיוור ,נכות שמזכה בתעודת עיוור) יש לראותו כאדם שסובל מנכות בשיעור 100 אחוז מהטעם שהוא איבד לחלוטין את מאור עיניו. הוועדה קבלה את טיעוני ומרשי זכה ליהנות מפטור רפואי שמאפשר לו לצאת לפנסיה מוקדמת ובעיקר לחיות חיי רוחה עד אחרית ימיו.

אמיר לוינשטיין, עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, מומחה בדיני נזיקין וביטוח

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

פיצוי בתאונת דרכים גם בהעדר נכות צמיתה

חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, הוא בגדר חוק  שנוגע לנזקי גוף בלבד. החוק לעיל  מאפשר   לקבל פיצוי במנותק משאלת האשם. בית המשפט לרוב דן בשאלת גובה הנזק ולא בזכאות לפיצוי.

אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים למעט חריגים שקבועים בחוק למשל- נהג ברכב ללא רישיון ללא ביטוח בתוקף,  נהג למטרות פשע .. אזי במידה  והניזוק לא נכלל ברשימת החריגים בחוק, יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בהתאם לפקודת רכב מנועי.  גם במידה ואין כיסוי ביטוחי  לנהג ברכב הפוגע, יהיה זכאי  הנוסע ו/או הולך רגל לפיצוי  מקרן ממשלתית בשם "קרנית".

על מנת שניזוק יוכיח את נזקו הגופני, בהתאם לתקנה 127 לתקנות  סדר דין אזרחי. חל חובה לבעל דין להגיש חוות דעת רפואית, כתנאי מקדמי להוכחת תביעתו( למעט חריג " הדבר מדבר בעדו"), בהעדר חוות דעת, רשאי הצד שכנגד להגיש בקשה לבית משפט למחוק את התביעה. הבאת ראייה להוכחת הנזק באמצעות חוות דעת רפואית ערוכה כדין בהתאם לפקודת הראיות, אינה נוגעת לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, עשה הבחנה בין שני מסלולים להוכחת הנזק. מסלול א'- מדובר בתאונת דרכים משולבת.  למשל תאונת דרכים  שהתרחשה בעבודה. במקרה דנן רשאי הניזוק לפנות תחלה למיצוי הדין מול הביטוח הלאומי, הנכות שתקבעה לו בוועדה רפואית תשמש את הניזוק גם  נגד חברת הביטוח בבית המשפט. אין צורך לבקש מינוי מומחה רפואי. הקביעה השיפוטית מטעם המוסד לביטוח לאומי תשמש את בית המשפט בכל הקשור לגובה הנכות.( למעט במקרים שהנתבעת טוענת "ראיות לסתור") שהמצב הרפואי השתנה מיום בדיקת ועדה רפואית  ועד להתכנסות בבית משפט ו/או יש טעמים משפטיים אחרים לפיה הקביעה של ביטוח לאומי  אינה רלבנטית בהכרח גם לתאונת הדרכים).

מסלול ב'– מדובר בתאונת דרכים בלבד. במקרה דלעיל הניזוק, אינו רשאי להביא חוות דעת לבית המשפט, אלא להביא מסמכים שהם בגדר "ראשית ראייה" למינוי מומחה. המומחה שמתמנה מטעם בית המשפט יחרוץ את גורל התיק מבחינת אחוזי נכות. בלשון אחר- הבאת חוות דעת רפואית בתביעה בגין תאונת דרכים, לא תחשב כראייה ואף עלולה לגרום להוצאות משפט לבעל הדין מטעם בית המשפט בהתאם למסלול ב'.

ניזוק שהמומחה לא קבע לגביו נכות צמיתה ו/או ניזוק שאינו סבור שהתאונה הותירה בגופו נכות צמיתה, עלול לוותר על עצם הגשת התביעה. רצוי לקבל יעוץ משפטי מעורך דין שמומחה בתחום, בטרם הגשת התביעה, על מנת שהניזוק ימצא את זכויותיו כדין.

מבחינה משפטית רצוי שבעל דין שמצד אחד היה בחופשת מחלה ממושכת( בהתאם לאישורי מחלה מטעם קופת חולים ו/או בית החולים), ומאידך התאונה לא הותירה  בגופו לקות לצמיתות.  להגיש בקשה למינוי מומחה גם לגבי הנכות הזמנית. אחרת בעל הדין עלול להפסיד עשרות אלפי שקלים שירדו לטמיון.

אמיר לוינשטיין,עו"ד בעל תואר שני במשפטים, מומחה בנזיקין וביטוח.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב