קטגוריה: חדלות פרעון

רשות המסים תאפשר זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

רשות המסים פרסמה היום (יום ה') הנחיות מיוחדות בעניין חיוב שווי שימוש ברכב לעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) המאפשרות זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק, זאת לאור המצב המיוחד בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ויציאת עובדים רבים לחל"ת לתקופה שאינה ידועה. הנחיות אלה ניתנות במסגרת שורת הקלות שנותנת הרשות במטרה לסייע ולהקל על הציבור, בכל הקשור להשלכות התפשטות נגיף הקורונה.

ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה. על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש על פי התקנות, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא. החריג לכלל זה, הוא מצב בו לא מתקיימים יחסי עובד – מעביד  במהלך חודש קלנדרי מלא, כלומר בעת תחילת עבודה או סיומה (כגון: פיטורין), במצב זה ייזקף שווי רכב באופן יחסי לימי ההעסקה במהלך החודש.

על פי ההנחיות החדשות, הוחלט להקל ולקבוע כי עובד שיצא לחל"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובאותו מועד או לאחריו החזיר את הרכב שהוצמד לו למעסיק, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו. זאת במקום זקיפת שווי שימוש לחודש מלא כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה. שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת חזרתו של עובד מחל"ת, במידה וקיבל רכב מהמעסיק במהלך החודש.

שווי השימוש יחושב כאמור, לפי מועד החזרת הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאת העובד לחל"ת. כמו כן, תנאי להקלה הינו שממועד החזרת הרכב למעסיק על ידי העובד ועד לחזרת העובד לעבודה לא העמיד לרשותו המעסיק רכב.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

רשות המסים תכיר, לצורך ניכוי מס תשומות, בהעתק חשבונית

עבור עסקאות שבוצעו החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020

.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

החלטת מיסוי שפרסמה היום רשות המסים מאפשרת באופן זמני, החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020, ומתוך הבנה של הקשיים שנוצרו לאור ההשלכות של ההתמודדות עם נגיף הקורונה, לכלול בדוח התקופתי למע"מ ולנכות מס תשומות גם בהסתמך על חשבונית מס שנסרקה ונשלחה בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית, וזאת מבלי להמתין להגעה פיזית של חשבונית המס לידי העוסק.

בהתאם לחוק, עוסק זכאי לנכות מס תשומות רק כאשר יש בידו חשבונית מס מקור (פיזי) או חשבונית חתומה דיגיטלית שהופקה בהתאם לכללים למשלוח מסמכים ממוחשבים. מאחר שחלק מהעסקים אינם מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתאימים ובשל ההגבלות הקיימות במצב הנוכחי, לרבות צמצום בכח אדם והגבלות תנועה, קיים קושי להעביר חשבוניות בדואר או ע"י מסירה ידנית, וכפועל יוצא לנכות מס תשומות בהסתמך על חשבוניות מקור או חתומות דיגיטלית.

לאור האמור, נעתרה רשות המסים לבקשה לתת מענה זמני לקשיים ואפשרה שימוש בהעתק סרוק בתנאים שנקבעו ובהם, בין היתר, כי בתום חודשיים מסיום תקופת ההקלה יוודא כל עוסק כי ברשותו עותק "מקור" של כל חשבוניות המס אשר התקבלו אצלו בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית, ואשר בהסתמך עליהן ניכה מס תשומות במהלך תקופת ההקלה וכן כי אם קיימת אי התאמה בין החשבוניות, על העוסק לתקן את הדוח התקופתי הרלוונטי בהתאם להוראות החוק ולהשיב את מס התשומות שניכה ביתר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"ץ דן במאוחד בשלוש עתירות שמופנות כנגד החלטת הממשלה להתקין שני קבצי תקנות שעת חירום:  (1) התקנת תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן: תקנות השב"כ); (2) התקנת תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020 (להלן: תקנות המשטרה). התקנות מאפשרות איסוף, עיבוד ושימוש ב"מידע טכנולוגי" של חולים בנגיף הקורונה החדש (להלן: הנגיף), וזאת במטרה להילחם בהתפרצות מגפת הקורונה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

בדיון שהתקיים בעתירה ביום – 19.3.2020 – הועלו סוגיות משפטיות כבדות משקל הנוגעות, בין היתר, להעדר קיומו של פיקוח פרלמנטרי על הליך התקנת התקנות ועל אופן יישומן, וכן שאלות חוקתיות הדורשות עיון.

העתירות בבג"ץ 2135/20 ובבג"ץ 2141/20 הוגשו בסמוך לשעה שבה נתבקשו המשיבים למסור את תגובתם לעתירה בבג"ץ 2109/20 שהוגשה יום קודם לכן. משכך לא היה סיפק בידי המשיבים לגבש טרם הדיון בעתירות את תגובתם בכתב לטענות שהועלו בשתי עתירות אלה. המשיבים ביקשו כי יתאפשר להם להגיש השלמת טיעון בהקשר זה ובשל דחיפות העניין הורה בג"צ כי זו תוגש עד יום א', בשעה 17:00. נקבע שבהשלמת הטיעון המעדכנת יתייחסו המשיבים לשאלות העקרוניות הבאות:

(א) האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, נוגעת גם  למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות?  

(ב)  האם מתוקף סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 ניתן להקנות לשירות הביטחון הכללי סמכויות לפעול בתחום שאינו נוגע לביטחון המדינה?

(ג) האם סעיף 39(ד) לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום […] להתיר פגיעה בכבוד האדם" מטיל מגבלה מוחלטת על הפגיעה בזכות לכבוד האדם או שמא פגיעה זו כפופה לתנאים הקבועים בסעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?

בשלב זה עשה בית המשפט העליון צו ביניים המורה כי:

א.    באשר לתקנות השב"כ – ככל שעד יום שלישי, 24.3.2020, בשעה 12:00 לא תוקמנה על-ידי הכנסת הוועדות הרלוונטיות כדי לאפשר פיקוח פרלמנטרי על תקנות אלה, לא ניתן יהיה לעשות כל שימוש בסמכויות המוקנות על פיהן מאותו מועד ועד החלטה אחרת.

ב.    מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א) לעיל, תקנות השב"כ יופעלו בשלב זה אך ורק לצורך איתור מי ששהו בסביבת חולים עם ממצא מעבדתי חיובי ל-nCoV, ובהתאם להנחיות המסווגות שהוצגו בפנינו, בהסכמת העותרים, במעמד צד אחד ואשר אושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

ג.    ככל שתתקבל החלטה בדבר הטלת סגר כללי לפני יום שלישי, 24.3.2020, ניתן יהיה אז לשוב ולבחון את הצורך בהפעלת הסמכויות על פי תקנות השב"כ ואת התאמת צו הביניים למצב דברים זה. 

ד.    בשלב זה ועד החלטה אחרת, אין לעשות שימוש בסמכויות המוקנות מכוח תקנות המשטרה. בהקשר זה יצוין כי במהלך הדיון שהתקיים בפנינו הודיעו המשיבים כי בשלב זה טרם הושלמה קביעת הנוהל הנזכר בסעיף 4(א2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 (להלן: חוק נתוני תקשורת) אשר הוסף לחוק זה על פי תקנות המשטרה וכי כתוצאה מכך תקנות אלה ממילא טרם הופעלו.  כמו כן, הוברר כי בשלב זה אין כוונה לעשות שימוש בסמכות המוקנית למשטרה מכוח תקנות אלה בסעיף 4(א1)(1)(א) לחוק נתוני תקשורת.

עו"ד נקבע על ידי בג"צ, כי בהיאסף החומר הנזכר בפיסקה 3 לעיל, יוחלט בדבר המשך הטיפול בעתירות, במכלול

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פש"ר 17-05-36106 בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' נתן תוקף ותחולה להלכת אלקצאצי שדנה בביטול הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב של החייב לפי החוק הישן גם לאור חוק חדלות פרעון החדש.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

בית המשפט קבע, כי בכל הנוגע לחובות תום הלב של החייב הרי שאלו נותרו על כנן גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון. במצב דברים זה, יש לקבוע שבאותם מקרים בהם פונה חייב בבקשה חדשה להליך של חדלות פירעון לאחר שהליך קודם בוטל בשל ניצולו לרעה, על הממונה )או במקרים המתאימים – על רשם ההוצאה לפועל( לבחון טרם כניסת חייב להליך של חדלות פירעון, וטרם מתן צו לפתיחת הליכים, שאכן חלפו בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של הממונה )או רשם ההוצאה לפועל(, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי מעת ביטול ההליך הקודם ועד לפנייה החדשה לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש – כאמור בהלכת אלקצאצי.

כבוד השופט מאור ציין, כי לא נעלם מעיניו התיקון העקיף לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 במסגרת חוק חדלות פירעון, לפיו לא יוכל עוד חייב לבקש שרשם ההוצאה לפועל יכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, כפי שהיה טרם כניסת חוק חדלות .15.9.19 ביום לתוקפו פירעון המשמעות המעשית היא, שמי שהליך פשיטת הרגל שלו בוטל, יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל נפרדים שיינקטו נגדו, בלא שיתאפשר לו לנהל הליך קולקטיבי מול הנושים ביחס להלכים אלו, וזאת למשך התקופה שעד לכניסתו להליך החדש. אמנם כך היא. מאחר שהליכי חדלות פירעון הם הליכי "חסד המחוקק" ומצופה מחייב לעמוד במגבלות ובתנאים שונים, הרי זלזול בחובות אלו יגרור ביטול ההליך בשל ניצולו לרעה. ביטול ההליך הוא התוצאה הישירה ההתנהגות הפסולה של החייב, והתוצאה העקיפה של ההתנהלות חסרת תום הלב של אותו חייב היא כי קיומה של

תקופה בה יהיה חשוף החייב להליכי הוצאה לפועל בכל תיק בנפרד. משמעות הדברים היא שעל חייב להפנים את החשיבות שבשיתוף הפעולה עם הליך של פשיטת הרגל, עם בעל התפקיד, וכפי שנעשים מאמצים שלא לבטל את ההליך )וראו לעיל את הארכות החוזרות ונשנות שניתנו לחייב(, עליו לעשות מאמצים ולעמוד בחובותיו בהליך.

כך למשל, אם חייב לא יכול לעמוד בתשלום שנקבע, מסיבות שונות, יוכל

לפנות לבית המשפט בבקשה להפחיתו. אם חייב לא יכול להגיע לחקירה אצל המנהל המיוחד, ידאג לתאם מועד חדש. אם מסיבה שהיא לא יכול להגיש את הדוחות במועד – יפנה בבקשה ארכה קצרה.

אין להתעלם מהליך פשיטת הרגל והדרישות הקבועות בו. התוצאה של ביטול ההליך, מבחינת החייב, עלולה להיות קשה. על כן – קבע בית המשפט שתנאי לכניסת החייב להליך חדש, אם יבקש לעשות זאת, יהיה בהתאם לתקופות שנקבעו בהלכת אלקצאצי, היינו – בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של הממונה, ואם הממונה יסבור שהמדובר במקרה חמור עד שנתיים וחצי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: שאלה לגבי רישום משכון, אם צד א' חייב כסף לצד ב', האם ניתן לבצע רישום החוב/רישום משכון ?

עיקר שאלתי במקרה שצד א' חייב כסף לצד ב' וכרגע אין לצד א' כסף לשלם וצד ב' רוצה לבטח את כספו וצד ב' לא רוצה להסתפק בשטר ההלוואה, באיזה תנאים ניתן לרשום משכון?

תשובה: ניתן לרשום משכון על זכויות מסויימות או על נכס מסויים, למשל זכויות בני"ע, ברכב, על תכשיטים, על נכס נדל"ן שאינו רשום בטאבו, מכונות  וכו.

הרישום של המשכון מתבצע ברשם המשכונות ורישום זה אומר למעשה שלא ניתן לערוך בנכס לגביו נרשם המשכון עסקאות הסותרות את הסכם ההלוואה- למשל אסור למכור את הנכס לצד שלישי.

שאלה: איך מביאים את היורש מחו"ל? אני ועוד שלושה יורשים נהנים בצוואה שהוריש מוריש שנפטר. לצורך מימוש הצוואה ושחרר כספים שמצויים בחשבון הבנק- דורש הבנק שכל היורשים שרשומים בצוואה יגיעו יחדיו לסניף בו מצויים הכספים וייחתמו על מסמכי שחרור הכספים.

אחד היורשים נמצא בחו"ל ואין בכוונתו להגיע לישראל בשנים הקרובות. האם ניתן לעשות משהו ?

תשובה: פתרון לבעיה שהצגת הינה הגשת בקשה לבית המשפט למינוי מנהל עזבון, אשר בית המשפט רשאי למנותו גם אם אין שיתוף פעולה או הסכמה על מינויו- מאת כל היורשים.

במידה ואכן ימונה מנהל עזבון, יש להניח שהבנק יסתפק בחתימתו או בנוכחותו ולא יידש להביא את היורש במיוחד מחו"ל.

שאלה: פניתי לעורך דין לצורך הגשת תביעה בסכום של אלפי שקלים, ומאחר ושכר טרחת עורכי הדין שנדרשתי לשלם היה גבוה יחסית ביחס לתביעה, נאמר לי שאוכל לזכות בהחזר שכר הטרחה ובהוצאות משפט אם תתקבל תביעתי, איך בית המשפט קובע את סכום הוצאות המשפט ושכר הטרחה?

תשובה: ראשית כדאי לשים לב לעובדה, שבמרבית התיקים המשפטיים לא נפסקות הוצאות משפט והחזר שכר טרחה למי מהצדדים, ומוטב לבחון את הנתונים הסטטיסטיים בנושא, ולא לנסות להיצמד ל'חוק היבש'. בתי המשפט גם נוהגים במקרים רבים גם לפסוק הוצאות ותשלומי שכר טרחה נמוכים מאשר הוציאו הצדדים בפועל, ומנגד, וגם מקרים כאלו קורים, בית המשפט גם מטיל לעיתים הוצאות משפט ושכר טרחה בסכומים גבוהים יחסית, למשל אם דרך ניהול המשפט על ידי צד, הייתה מסרבלת או באה להקשות במקום שלא היה נכון לעשות זאת.

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: אני עובדת השנה- שנה שלישית בגן. אני מקבלת שכר גלובלי. באמצע השנה שעברה ילדתי ויצאתי לחופשת לידה שהארכתי. האם מותר לי להאריך את חופשת הלידה ? האם מותר לי להאריך חופשת לידה על חשבון ימי מחלה ?

השכר שלי ירד מאוד משמעותית כשניצלתי את ימי המחלה והמנהל שלי אמר לי שהוא עושה לי טובה שהוא משלם לי חצי. האם זה חוקי ?

תשובה: עובדת בחופשת לידה רשאית להאריך את חופשת הלידה ואף רשאית להאריך את חופשת הלידה על חשבון ימי מחלה.

לא שלחת את תלוש השכר שלך לעיוני אבל יש להניח שלא היו לך ימי מחלה צבורים ולכן למעשה לא קיבלת שכר חלף ימי המחלה בהם לא נכחת בעבודה.

לציין, שצבירת ימי מחלה נעשית בהתאם לוותק במקום העבודה וכאשר ניתן לצבור את מקסימום 90 ימי מחלה.

כאשר מנצלים את ימי המחלה, יום המחלה הראשון הוא ללא תשלום, השני והשלישי הם בעבור מחצית השכר ולאחר מכן העובד זכאי למלוא השכר אך בכפוף שלעובד קיימים ימי מחלה מספיקים שלא נוצלו.

שאלה: קניתי רכב מסוחר רכבים, והתברר לי לאחר זמן שהיו הרבה שקרים במה שהוא אמר על הרכב: זה היה יד 4 ולא יד 2, מליסינג ולא מפרטי, ועל פי הבלאי בהערכת מכונאי, הסוחר גם הוריד את הקילומטראז'. הבאתי בשעת הקניה בודק, שכנראה שיתף פעולה עם הסוחר, והוא אמר לי שהרכב עבר תאונה אבל אין פגיעה בשלדה. עכשיו, שנה אחרי, רציתי למכור את הרכב והתברר בבדיקה שהשלדה חתוכה לגמרי… השאלה היא אם יש לי כרגע ממי ואיך לתבוע את עשרות אלפי השקלים שהוא לקח ממני במרמה, בהנחה שכבר אין לי מסמכים רלוונטיים?

תשובה: על פניו ברגע שהבאת בודק ובדקת את הרכב נראה שיהיה לך כעת קשה לבוא בטענות למוכר אך במידה והבודק שהבאת נתן לך חוות דעת רשלנית שגרמה לך לחסרון כיס יש להניח שאתה יכול להגיש נגד הבודק תביעה על התרשלותו.

נראה למשל שבודק סביר היה צריך להעיר בפנייך שהשלדה לא תקינה וכך היה מצופה ממנו לעשות. מאחר והבודק לא עשה את המצופה ממנו ולך נגר ם חיסרון כיס מאחר ורכשת רכב פגום בגלל שהסתמכת על חוות דעתו השגויה של הבודק יש להניח שאתה יכול לתבוע מהבודק את ההפסד שלך.

שאלה: לקחת בעבר הלוואה חוץ בנקאית ולאחר שפספסתי מספר תשלומים נפתח נגדי תיק הוצאה לפועל באמצעות השיק לביטחון ונראה לי שסכום תיק ההוצאה לפועל גדול בהרבה מהחוב האמיתי. יש לי משהו לעשות?

תשובה: באפשרותך להגיש התנגדות לתיק ההוצאה לפועל בתוך 20 ימים מיום שקיבלת את אזהרת ההוצאה לפועל לידייך (אם איחרת אולי אפשר להגיש עם הארכת מועד). שים לב שעל הזוכה הייתה חובה בהתאם לחוק לצרף את הסכם ההלוואה ואת פירוט כל התשלומים ששילמת, כל התשלומים שפספסת, וכן פרטים נוספים לגבי ההלוואה והחוב. שים לב גם שבהתאם לתיקון מספר 5 המוכר בכינוי חוק אשראי הוגן שנכנס לתוקף לאחרונה- רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את התיק נגדך אם לא צורפו על ידי המלווה כל הפרטים והנתונים שציינתי וכן נתונים נוספים שהיה עליו לציין.

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.