בג"ץ דן בימים אלו בעתירה שהוגשה לחשיפת מסמכים מתיק בית הדין הרבני ולצורך תביעת רשלנות נגד עורכי הדין.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליארדי שקלים לציבור – רשת 13

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

העתירה תוקפת את החלטתו של המשיב 1, בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), מיום 27.5.2021, ואת החלטתו של המשיב 2, בית הדין הרבני האזורי פתח-תקווה (להלן: בית הדין האזורי), מיום 11.5.2021. בגדרן של החלטות אלו נדחתה בקשת העותרת להסיר הגבלה על פומביותם של מסמכים שונים אשר הוגשו בהליך המתנהל בבית הדין האזורי – זאת, כדי להציגם במסגרת הליך אזרחי אשר מתנהל בבית משפט השלום חיפה (להלן: בית משפט השלום).

עניינם של העותרת ושל המשיב 3, גרושהּ, נדון בבית הדין הרבני האזורי (להלן: ההליך הרבני). במקביל לניהול הליך זה, הגישה העותרת תובענה אזרחית נגד עורכי דינה לשעבר בגין רשלנות מקצועית אשר התקיימה, לטענתה, בעת שייצגוה בהליך הרבני (להלן: התובענה האזרחית). לשם ניהול התובענה האזרחית ביקשה העותרת מבית הדין האזורי להתיר את הצגתם של מסמכים שונים מתיק בית הדין, אשר ברגיל פרסומם מוגבל (ראו: תקנה נ"ד לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג), בגדרי ההליך האזרחי, אשר מתקיים בדלתיים סגורות. בקשת העותרת נדחתה בהחלטה מיום 20.12.2020. בקשת רשות ערעור שהעותרת הגישה על החלטה זו לבית הדין הגדול נדחתה אף היא, וזאת ביום 25.1.2021. העותרת הגישה עתירה לבית משפט זה, בה ביקשה את ביטולן של שתי ההחלטות. בית המשפט דחה את העתירה על הסף בפסק דינו מיום 27.4.2021, וזאת מחמת היעדר עילה להתערבות בהחלטותיהם של בתי הדין הרבניים (ראו: בג"ץ 2855/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (27.4.2021) (להלן: עניין פלונית)).

העותרת שבה ופנתה לבית הדין האזורי בבקשה לאשר לה הגשת מסמכים שונים לבית משפט השלום, כאשר הפעם מדובר ברשימת מסמכים מצומצמת ומוגדרת. בית הדין האזורי דחה על הסף בקשה זו ביום 11.5.2021, והבהיר כי אם העותרת תגיש בקשה נוספת בנושא הוא ישקול לחייבהּ בהוצאות. העותרת לא אמרה נואש והגישה בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית הדין הגדול מיום 27.5.2021.

מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה טוענת העותרת כי החלטותיהם של בתי הדין הרבניים סותמות הלכה למעשה את הגולל על תביעתה נגד עורכי דינה לשעבר, ובכך שוללות ממנה את זכות גישתה לערכאות.

לאחר שבג"צ עיין בעתירה ובנספחיה, הגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, אף מבלי לקבל תגובה. זאת, מחמת היעדר עילה להתערבותנו בהחלטת בתי הדין הרבניים, כפי שנקבע בעניין פלונית – שכן צמצום רשימת המסמכים המבוקשים אינו משנה דבר.

כמו כן, בג"צ סבר כי עתירה זו נדונה לכישלון גם לאחר הצמצום ברשימת המסמכים, וזאת בשל קיומו של סעד חלופי.

כמתואר לעיל, העותרת פנתה שוב ושוב לבתי הדין הרבניים על מנת לצלוח את המכשול בו נתקלה בניהול התובענה האזרחית, ומשאלו לא נתנו לה את מבוקשה – עתרה, ושבה ועתרה, לבית משפט זה. בפועלה כפי שבחרה לפעול, דילגה העותרת על הצעד המתבקש של שימוש בכלי דיוני פשוט של הזמנת עדים ומסמכים שבאמצעותו ניתן להבטיח מסירת עדות והגשת מסמכים, לרבות תעודת עובד ציבור, כאמור בתקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וקודם-לכן בתקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וראו גם סעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וסעיף 23 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. בכלי זה יש להשתמש בערכאה הדיונית – במקרה דנן, בבית משפט השלום – אשר אמורה להכריע בנחיצות העדות והמסמכים המבוקשים, וכן, במידת הצורך, אם אלו חסויים ואם לאו. עתירה לבג"ץ איננה הדרך הנכונה להשגת ראיות לצרכי תובענה אזרחית אשר מתנהלת בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי.

לנוכח קיומו של סעד חלופי כאמור, אין מקום שבית המשפט הגבוה לצדק יידרש לעתירה שלפנינו. סטייה מכלל זה תתאפשר רק במקרים נדירים ומיוחדים; וברי הוא, כי המקרה שלפנינו לא נמנה עמהם (ראו למשל: בג"ץ 8453/17 פלוני נ' ועדת הערר הרפואית על פי תקנות מס הכנסה, פסקה 8 (24.6.2018); בג"ץ 8619/20 מזרחי נ' משרד הבריאות, פסקה 5 (10.1.2021)).

העתירה נדחתה אפוא בזאת. משלא נתבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות לזכות המשיבים. לפנים משורת הדין, נימנע בג"צ בפעם הזאת מלחייב את העותרת בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

בית המשפט העליון דחה עתירה שביקשה להתיר נישואין של זוגות חד מיניים באמצעות הגדרות חוק הזוגיות וללא דת.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles

עניינה של עתירה שהוגשה לאחרונה בהגדרת "בני זוג" הרשאים לערוך ברית זוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות על פי חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010 (להלן גם: החוק). העותרים בדעה כי על בית המשפט להורות כי החוק יחול באופן שווה על כל איש ואישה חסרי דת ללא תלות בנטייתם המינית, כך שיורשו לבוא בברית הזוגיות מכוחו גם בני זוג בני אותו מין. דין העתירה להידחות על הסף, בשל היותה לעת הזו עתירה אקדמית. עניינה של העתירה בשאלה משפטית, אשר במהלך עשר השנים שחלפו מאז חקיקת החוק לא התעוררה בחיי המעשה, מאחר שטרם נמצא ולו זוג אחד מאותו מין אשר ביקש ליישם לגביו את הוראות החוק. במצב דברים זה, המדובר בשאלה אקדמית, אשר אין הצדקה לבררה במסגרת הליך משפטי בכלל, ועתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בפרט. זוהי תמצית הדברים, ולהלן עיקר פרטיהם.

לפני כעשור נחקק חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, אשר מטרתו "לאפשר לקבוצת אוכלוסיה המונה כ-300,000 איש ואישה תושבי ישראל, שאינם יכולים להינשא זה לזו לפי הדין האישי משום שאינם בני אחת העדות הדתיות שיש לה בישראל בית דין מוכר – יהודים, מוסלמים, דרוזים ובני העדות הנוצריות שלהן בישראל בית דין מוכר (להלן – חסרי דת), להקים זוגיות ומשפחה המוכרים על פי חוק בישראל" (דברי ההסבר להצעת חוק ברית הזוגיות לחסר דת, התשס"ט-2009, עמ' 748 (20.7.2009) (להלן: דברי ההסבר)).

יאמר כבר בראשית הדברים, נכון לעת הזו, התקוות שתלו בחוק לא הגשימו את עצמן. למרות גודלה של אוכלוסיית היעד למענה נועד (300 אלף איש ואישה לפי דברי ההסבר), השימוש במוסד המשפטי אותו כונן החוק – עריכת ברית זוגיות בפני רשם הזוגיות הנרשמת במרשם הזוגיות – בעשר השנים שחלפו מאז כניסתו לתוקף היה מועט מאד, והוא אף מצוי בסימן ירידה בשנים האחרונות. בתגובה המקדמית של המשיבים 2 ו-3 (להלן: התגובה המקדמית) נמסרו לעניין זה הנתונים הבאים:

 

על רקע זה נפנה לעתירה שלפנינו. סעיף 1 לחוק מגדיר את המונח "בני זוג", עליהם חל החוק, במילים "בני זוג שהם איש ואישה". לטענת העותרים, בהגדרה זו מדירה הכנסת מתחולתו של החוק בני זוג בני אותו מין, ולכן על בית המשפט לתקן את הפגיעה בזכויותיהם החוקתיות לשוויון ולחיי משפחה על ידי קביעה כי המונח "בני זוג" לצורך החוק יפורש ככולל אף בני זוג בני אותו המין, ולחלופין להגיע לאותה תוצאה על ידי הרחבת ההגדרה בדרך המכונה "Reading-in", ולחלופי חלופין להכריז על בטלותו של רכיב זה בחוק. העתירה הופנתה נגד הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה, וכן נגד רשם הזוגיות על פי החוק, אשר לפי סעיף 4 לו מוסמך לנהל את המרשם של בני זוג חסרי דת שבאו בברית הזוגיות (לעיל ולהלן: רשם הזוגיות). 

המשיבים גורסים מנגד כי יש להורות על דחיית העתירה על הסף, כבר מהטעם שבחיי המעשה לא התעורר ולו מקרה קונקרטי אחד בו נדרשה הכרעה בשאלה שהעותרים מבקשים להעלות לדיון בפני בית משפט זה. במילים אחרות, לא נמצא ולו זוג אחד של בני או בנות אותו מין שביקש לבוא בברית הזוגיות בהתאם לחוק. המשיבים מציינים בנוסף כי למן חקיקת החוק הוגשו בקשות מעטות בלבד לרישום ברית זוגיות מכוחו, וגם בכך יש כדי לחזק את המסקנה לפיה אין מקום לערוך בחינה חוקתית בסוגיה רגישה ומורכבת זו בלא בחינה מקדימה של החלטה מינהלית קונקרטית.

לבקשת העותרים, התאפשר להם להשיב לתגובה המקדמית. במסגרת זו נטען כי העותר 2 נפגע במישרין מהדרתו בהגדרת "בני זוג" בחוק, וכי מכל מקום המקרה שלפנינו נמנה עם המקרים בהם ידון בית משפט זה אף בהעדר עותר קונקרטי. לעניין זה, הודגש המסר הפוגעני הטמון בחוק ביחס לאוכלוסייה המונה לטענת העותרים עשרות אלפי אנשים, וכן פרק הזמן הממושך שבו צפוי להתברר הליך בעניינם של בני זוג קונקרטיים בני אותו מין. לשיטת העותרים, בשים לב לעלות הניכרת של הליך משפטי כאמור, ניתן להניח כי בני זוג מאותו מין יפנו להסדיר את נישואיהם בחו"ל בעלות פחותה יותר, ומשכך לעולם לא יימצא עותר פרטני מתאים להגשת העתירה.

למקרא העתירה, תגובתם המקדמית של המשיבים ותשובת העותרים, הגיע הרכב השופטים לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה אקדמית.

בצדק ציינו המשיבים, כי העתירה עוסקת בשאלה אקדמית, אשר אינה דורשת הכרעה בעת הנוכחית. העותרים מציגים פסיקה ענפה בדבר מרכזיותן של זכויות היסוד לשוויון ולחיי משפחה בשיטת משפטנו, ומבקשים כי נקיים לאורה דיון בשאלת פרשנותה וחוקתיותה של הגדרת "בני זוג" לעניין חוק ברית הזוגיות לחסרי דת. ואולם, בהצבעה על שאלה משפטית, מעניינת וחשובה ככל שתהיה, אין די כדי להצדיק קיומו של הליך משפטי "אמיתי" (להבדיל מהליך משפטי "מדומה", כדוגמת "משפט מבויים"). על מנת להניע התדיינות משפטית נדרש להצביע על קיומו של סכסוך (Lis) בין העותר או התובע לבין המשיבים או הנתבעים, ולמצער, במקרים מתאימים, על כך שקיימת סוגיה בעלת חשיבות ציבורית שיש צורך מעשי להכריע בה. עמד על כך אך לאחרונה חברי השופט ניל הנדל, באלו המילים:

"[בית המשפט] אינו רק מביע עמדה או מגיע לשורה תחתונה, ואפילו לא רק מכריע. מלאכתו היא לפסוק. במסגרת זאת הוא קובע עובדות, יוצר נורמות, מיישם כללים ואף מכווין התנהגות ומחנך. אך זהו תפקידו עת תלוי ועומד סכסוך הדורש הכרעה נכון למועד נתינתה. בית המשפט אינו יועץ ואינו פילוסוף, אף לא פילוסוף של המשפט, ואל לו לכתוב מאמרים או להכריע בשאלות משפטיות אקדמיות או תיאורטיות. עת לפסוק ועת להימנע מפסיקה. כשם שהוא אינו חפץ להיכנס לעניין לא לו, כך הוא אינו נרתע כאשר עניין בָּשֵׁל מגיע לפתחו. בית המשפט פועל במגרש החיים ומחובר לארץ רק כאשר שדה החברה זקוק שיאמר את דברו" (בג"ץ 1273/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' הכנסת ה-22, פסקה 10 (9.9.2020) (להלן: עניין משמר הדמוקרטיה)).

מושכלות ראשונים אלה חלים גם על עתירות המעלות שאלות משפטיות חשובות ועקרוניות, והם יפים אף לעתירות חוקתיות (בג"ץ 1853/02 נאוי נ' שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, פסקה 3 (8.10.2003); בג"ץ 7190/05 לובל נ' ממשלת ישראל, חוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) מרים נאור (18.1.2006); בג"ץ 2311/11 סבח נ' הכנסת, פסקה 18 לחוות דעתו של הנשיא אשר גרוניס (17.9.2014); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד 394-390 (2017); יצחק זמיר "ביקורת שיפוטית בעניינים תאורטיים" ספר סטיב אדלר 583, 599-592 (2016)). 

הניסיון הנצבר מהפעלת החוק מצביע על כך שלא קיימת, נכון למצב הדברים בעת הזו, משמעות מעשית להכרעה בשאלה המשפטית שהעתירה מבקשת להניח לפתחו של בית משפט העליון. העותרים עצמם לא הגישו מעולם בקשה לבוא בברית הזוגיות על פי החוק (העותרת 1 היא עמותה. ביחס לעותר 2 צוין בעתירה כי הוא "חסר דת, תושב ואזרח המדינה, המשתייך לקהילת הלהט"ב, וחפץ כי תינתן לו האפשרות לבוא בברית הזוגיות עם בחיר ליבו". עם זאת, מהתגובה המקדמית עולה כי העותר 2 מעולם לא פנה בבקשה לבוא בברית הזוגיות עם בחיר לב מסוים). לא זו אף זו, מהתגובה המקדמית עולה כי בעשור שחלף מאז כניסת החוק לתוקף (22.9.2010) לא הוגשה למיטב ידיעת המשיבים 2 ו-3 כל בקשה לבוא בברית הזוגיות על ידי בני זוג מאותו מין. במצב דברים זה, השאלה שמבקשים העותרים להעלות היא אקדמית גרידא. ודוק, יתכן כי מצב הדברים היה שונה לו העתירה הייתה מוגשת בסמוך למועד חקיקת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, ואולם בהינתן שחלפו עשר שנים ממועד כניסתו של החוק לתוקף, לא ניתן להתעלם מהניסיון המעשי שהצטבר מהפעלתו, ולהתייחס לשאלה שהתבררה כאקדמית, כאילו יש חשיבות מעשית להכרעה בה.

ודוק, בית משפט זה עשוי במקרים חריגים להתייחס לעתירה תיאורטית, שאין לה השלכה על חיי המעשה (בין אם מאחר שההכרעה בה התייתרה, בין אם מאחר שהיא מוקדמת ובין אם בשל היותה אקדמית). על פי רוב נעשה הדבר מקום בו מבחינה מעשית לא ניתן יהיה לפסוק בסוגיה נתונה, אלא כאשר היא מוצגת כשאלה כללית שאינה קשורה למקרה מסוים (עניין משמר הדמוקרטיה, פסקה 8 וההפניות שם). ואולם, ברי כי המקרה שלפנינו אינו נמנה עם חריגים אלה, שכן אין כל מניעה כי השאלה המוצגת בעתירה תוכרע בעתיד, ככל שתהיה אקטואלית, ועל יסוד תשתית עובדתית קונקרטית.

ויובהר, אין מחלוקת בדבר מעמדן הרם של הזכות לשוויון ושל הזכות לחיי משפחה ככלל, ולגבי בני זוג בני אותו המין בפרט, ומשנה תוקף לכך ניתן לא מכבר בבג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (27.2.2020). אולם, משהתברר כי העתירה שלפנינו אינה אלא עתירה אקדמית, הרכב השופטים קבע שאינו נדרש במסגרת ההליך הנוכחי לסוגיות הרגישות והמורכבות שעוררו העותרים, להן ערים גם המשיבים כעולה מתגובתם. יתכן כי סוגיות רגישות אלה יבואו על פתרונן בעתיד מבלי צורך בהתערבות שיפוטית, ואם לא, וככל שיתברר כי יש בני זוג מאותו מין המבקשים הלכה למעשה לעשות שימוש בהסדרי החוק, שערי בית משפט העליון יוותרו פתוחים לבירורן של סוגיות אלה בעתירה מתאימה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לפני זמן קצר כתב אישום לביהמ"ש המחוזי בעיר נגד אורן קובי וחברות שבבעלותו הכולל עבירות של (כל נאשם על פי חלקו): סחיטה באיומים (ריבוי עבירות), תקיפה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), הונאת נושים הסתרת נכסים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), עבירות מס, עבירות על חוק המע"מ, הלבנת הון (ריבוי עבירות) ועבירות נוספות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב THEMARKER

עו”ד נועם קוריס –  מקור ראשון,  על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס: "תובענה ייצוגית יכולה לשרת את הציבור יותר מכל …

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אלעד ברק, בשנת 2012 הקים קובי את קבוצת "אדמה" שעסקה בסיחור אופציות בלעדיות לקניית קרקע חקלאית. קבוצת "אדמה" הציעה לקהל הרחב השקעה בנדל"ן חקלאי. בשנת 2016 קרסה קבוצת אדמה, בעקבות הקריסה, נכנס הנאשם להליכי פשיטת רגל ופירוק.

החל משנת 2017, בעודו תחת חקירה פלילית, תוך הליכי פשיטת רגל ולאחר הטלת צו כינוס על נכסיו – הקים הנאשם בחשאי, מערך חברות שתחום עיסוקו זהה לזה של קבוצת אדמה. ביודעו כי התנהלותו הובילה לכך שמוסדות בנקאיים ורשויות המדינה יסרבו לתת לו שירותים, רשם הנאשם את א.א ואישה נוספת כבעלים יחיד בחברות.

במסגרת הליכי הפשיטה והפירוק, תבעו הנושים מהנאשם וחברת אדמה מעל ל-244,000,000 ₪, במהלך שנת 2016 הוטל צו כינוס על נכסי הנאשם. בכדי להמשיך לייצר הכנסות לשימושו האישי ועל מנת להונות ולהסתיר מנושיו את הכנסותיו, פעל הנאשם להקמת חברות בעלות תחום עיסוק דומה לחברת אדמה, תוך הסוואת שליטתו בחברות והיותו נהנה בהם.

החל משנת 2017, הכניס הנאשם באמצעות מערך החברות הכנסות בסך של כ 72 מיליון ₪. את אותן ההכנסות העביר הנאשם אל חשבונות הבנק ייעודיים במטרה להסתיר את נכסיו מנושיו בהליך פשיטת הרגל. במקביל, הנאשם נכנס להסכם עם נושיו, שאושר בהחלטת בימ"ש באפריל 2018, המבוסס על הצהרות שקר, מצגי שווא באשר למצבת נכסיו ומקורות הכנסתו.

הסדר הנושים שהושג במרמה היטיב עם הנאשם בכך שהסיר שלל מגבלות שהוטלו עליו, אפשר לו לעבוד וקבע כי על הנאשם לשלם לקופת הנושים 16,000,000 ₪ תוך 7 שנים או 50% מסך החובות שיאושרו ע"י הנאמן – מחילת החוב מוערכת בכ-33,000,000 ש"ח. על מנת לעמוד בתנאי התשלום שנקבעו בהסדר הנושים העביר הנאשם את נכסיו ממערך החברות אל קופת הנושים באמצעות צדדי ג' במטרה להסתיר את נכסיו.

בנוסף, החל משנת 2017, העביר הנאשם ממערך החברות נכסים בגובה של כ- 19 מיליון ₪ לשימושו האישי בין היתר לטובת רכבי יוקרה מסוג Ferrari, Land Rover ו-Mercedes Benz, תשלומי שכ"ט עו"ד ועוד.

כמו כן, על מנת להתחמק ממס העביר הנאשם לידיו מעל ל- 8 מיליון ₪ מקופת אחת החברות לטובת צרכיו האישיים מבלי שנרשמו כמתחייב בספרי החברות. הנאשם אף השמיט עסקה בסכום של מעל למיליון ₪ מרישומי החברה.

עוד על פי כתב האישום, א.א, שהייתה בעליה של 5 חברות במערך החברות, לא לקחה החלטה מהותית בחברה, מודרה, נסחטה באיומים כאשר הביעה את מורת רוחה או התנגדות לאופן התנהלות החברות והנאשם אף איים להפיץ סרטון אינטימי שלה. בנוסף, בשני מקרים שונים אף תקף הנאשם את א.א. על מנת להטיל עליה אימה ולגרום לה להמשיך לשתף עימו פעולה. בין היתר, שלח לה הנאשם את ההודעות הבאות: "מחר אם אין צ'קים חדשים של … אני אקפל אותך לקופסא";  "אם את משחקת עם הסיסמאות; מחר בבוקר אין עובדים; אותך מחזיר אותך לבית קברות";  "אני שם אותך ואת אמא שלך בסגולה ליד אבא שלך ביום ראשון; חכי תראי מי זה אורן קובי הפעם… אני אראה של  מי החברה הזו בפעם האחרונה"; "ושוב תביני, קשה לך להפנים זה שהקמתי את העסק ושמתי על שמך; נגיע גם לבית קברות; הכל הולך"

כמו כן, במהלך התקופה הרלבנטית לכתב האישום, תקף הנאשם עובד שעבד תחתיו כאיש מכירות; איים הנאשם על מוכר, אשר מכר לו מספר סלולרי קליט, ובשל סכסוך על התשלומים בעבור המספר ניתק לו את המספר, ואיים על בעל קרקע שנקשר עם מערך החברות, אשר ביקש להסיר את הערות האזהרה שנרשמו על הקרקע שבבעלותו בשל חוב של מערך החברות.

החקירה בתיק התנהלה על ידי יחידת ההונאה מחוז תל אביב של המשטרה והוגש על ידי עו"ד אלעד ברק מהצוות הכלכלי של פרקליטות מחוז ת"א.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עתירת הגרושה נדחתה- הגרוש יקבל סיוע משפטי חינם

בית המשפט העליון דחה בימים אלו עתירה נגד החלטת המשיבה 1 (להלן: לשכת הסיוע המשפטי) להעניק סיוע משפטי למשיב 3, במסגרת הליכי הגירושין המתנהלים בינו לבין העותרת. במסגרת העתירה, התבקש בית המשפט לתת צווי ביניים שיורו למשיבים 1 ו-2 (להלן ביחד: המדינה) להקפיא את שירותי הסיוע המשפטי אותם מקבל המשיב 3 מלשכת הסיוע המשפטי ולהגיש לבית משפט זה את הצהרות המשיב 3 בפני לשכת הסיוע המשפטי בדבר הכנסותיו ונכסיו, אשר על בסיסם אושר לו הסיוע המשפטי מכוח חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן: חוק הסיוע המשפטי), על מנת שבית משפט זה יבחן את הצידוק בהענקת סיוע משפטי למשיב 3.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

לטענת העותרת, בניגוד למצג השווא שהציג המשיב 3 בפני לשכת הסיוע המשפטי, מדובר באדם בעל אמצעים המתפרנס מסחר ברכבי יוקרה, מבלי שהדבר מדווח לרשויות המס. לעניין זה אף נטען כי המשיב 3 זומן לחקירה במשרדי מס הכנסה. כמו כן, העותרת צירפה לעתירתה החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (הרשמת ש' רוזמן פרקש) מיום 17.10.2017 בתמ"ש 49702-04-17, בה נדחתה בקשת המשיב 3 לקבלת פטור מאגרה, כאינדיקציה לכך שמצבו הכלכלי לא מצדיק קבלת סיוע משפטי מלשכת הסיוע המשפטי. על כן, נטען כי המשיב 3 היתל בלשכת הסיוע המשפטי וכי הסיוע המשפטי לו הוא זוכה ניתן לו שלא בצדק.

המדינה בתגובתה לעתירה אישרה כי החל מיום 3.1.2017 זוכה המשיב 3 לסיוע משפטי מטעם לשכת הסיוע המשפטי, וכי העותרת פנתה ללשכת הסיוע המשפטי וביקשה כי יופסק הסיוע המשפטי שניתן למשיב 3 בטענה כי הוא לא עומד בקריטריונים המזכים בקבלת סיוע משפטי. בעקבות פניה זו ערכה לשכת הסיוע המשפטי בחינה נוספת בדבר זכאותו הכלכלית של המשיב 3 לקבלת סיוע משפטי. בתום הבחינה, אשר כללה בין היתר המצאת מסמכים נוספים מטעם המשיב 3, הגיעה למסקנה כי המשיב 3 זכאי לסיוע משפטי בהתאם למבחני הזכאות. עוד נמסר, כי במסגרת הטיפול בעתירה זו ולמעלה מן הצורך, פנתה לשכת הסיוע המשפטי אל המשיב 3 פעם נוספת, בדרישה להמצאת מסמכים עדכניים לצורך בחינה נוספת של זכאותו לסיוע משפטי. בחינה זו טרם הסתיימה.

לטענת המדינה דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר כל עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה להענקת סיוע משפטי למשיב 3. נטען כי ההחלטה התקבלה על ידי גורמי המקצוע המוסמכים וכי היא מבוססת וסבירה. בעניין הזימון לחקירת רשות המיסים, נטען כי עצם הזימון לחקירה לא משפיע על שאלת זכאותו של המשיב 3 לסיוע משפטי. לעניין ההחלטה לדחות את בקשתו של המשיב 3 לקבלת פטור מאגרה, טענה המדינה כי המבחנים לקבלת פטור מאגרה שונים בתכלית ממבחני הזכאות הכלכלית לצורך מתן סיוע משפטי, ושלכן אין בכך כדי להשפיע על זכאותו של המשיב 3 לקבלת סיוע משפטי. לטענת המדינה, השגות על החלטות להעניק סיוע משפטי מועברות ללשכת הסיוע המשפטי כדבר שבשגרה. במקרים רבים הבקשות מוגשות על ידי צד שכנגד בהליך משפטי קונקרטי. קיים חשש כי חלק מן ההשגות נועדו לפגוע ביכולתו של מקבל הסיוע המשפטי ליהנות מייצוג במסגרת אותו הליך המשפטי. המדינה ציינה כי נוכח חובת הסודיות המוטלת עליה מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ונוכח החיסיון הקיים במסגרת יחסי עו"ד-לקוח (סעיף 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971; סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961), אין היא רשאית להציג לעותרת את הנתונים הקונקרטיים בדבר זכאותו של המשיב 3 לסיוע משפטי.

לאחר עיון בעתירה ובתגובת המדינה הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטתה המקצועית של לשכת הסיוע המשפטי.

בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו, כל עוד החלטתה עומדת בכללי המינהל התקין (בג"ץ 708/06 גורסקי נ' משרד הפנים, פסקה 10 (23.9.2007); בג"ץ 4142/08 קוטיבשוילי נ' שר הפנים, פסקה ג' (6.10.2008)) . זכאותו של המשיב 3 לקבלת סיוע משפטי נבדקה על ידי לשכת הסיוע המשפטי פעמיים, ונמצא כי הוא עומד בקריטריונים המזכים. כתוצאה מעתירה זו, נבדקת כעת זכאותו של המשיב 3 בפעם השלישית. כידוע, עומדת לזכות המדינה חזקת התקינות המינהלית, במסגרתה המעשה המינהלי של הרשות מוחזק כתקין אלא אם הוכח אחרת (בג"ץ 10907/04 סולודוך נ' עיריית רחובות, פ"ד סד(1) 331, פסקה 54 (2010)). העותרת לא הרימה את הנטל להוכיח כי נפל פגם בהחלטת לשכת הסיוע המשפטי בדבר זכאותו של המשיב 3 לסיוע משפטי, ועל כן לא קמה עילה להתערבות בהחלטתה.

בשולי הדברים צוין, כי על אף שברור כי העותרת אינה שבעת רצון מהחלטת לשכת הסיוע המשפטי להעניק סיוע משפטי למשיב 3, נוכח הליך הגירושין שמתנהל ביניהם, לא הצביעה העותרת על כל פגיעה בזכויותיה כתוצאה מהחלטה זו. קבלת סיוע משפטי בהתאם לחוק הסיוע המשפטי הוא ענין שבין המבקש למדינה. העותרת מתעברת אפוא על ריב לא לה ("Culpa Est Immiscere Se Rei Ad Se Non Pertinenti"). אין מדובר גם בעתירה המעלה שאלות בעלות חשיבות ציבורית החורגות מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי, העשויה להצדיק בירור בגדר עתירה ציבורית (בג"ץ 2905/13 תכלית- אנשים למען אחרים נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 10(‏6.12.2015)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.