עו"ד נועם קוריס: איגוד האינטרנט, לשון הרע והוצאת דיבה

עו"ד נועם קוריס: איגוד האינטרנט, לשון הרע והוצאת דיבה

כתבתי כמה טורים על איגוד האינטרנט הישראלי שעוסק במגוון תחומים הקשורים לאינטרנט בישראל, מסתבר שבמקרים מסויימים חברות מסחריות שעוברות שיימינג ברשת יכולות לפנות בעתירה למוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיסייע בידיהן.

השבוע פנה אלי למשרדי נועם קוריס ושות', לקוח במייל וביקש לקבל שירותים משפטיים ממשרדי בכדי להסיר מהאינטרנט פרסומים לא מחמיאים שפורסמו בפייסבוק, באמצעות אתר הנושא את שמו ובמקומות נוספים, זה הזכיר לי את הסיפור האישי שלי כשיום בהיר אחד בתחילת שנת 2016  רשמה חב' דומיין דה נט, שמחזיקה ברישיון מטעם איגוד האינטרנט, ולבקשת פלוני את שם המתחם המורכב משמי באנגלית עם סיומת ישראלית, ואפשרה לו לנהל אתר ובו פרסומים נגדי, גם לאחר שפניתי מספר פעמים לשירות הלקוחות הבעייתי שסיפקו לי בחברת דומיין דה נט, לא הופסקה ההפרה של זכויותיי.

יחד עם זאת, הגשתי עתירה עניינית לאחד ממוסדות איגוד האינטרנט הישראלי, שהינו מוסד ישוב הסכסוכים החלופי של האיגוד, ה IL-DRP, הפועל תחת כללי ה – IL-DRP הישראלי אשר אמורים להיות תואמים גם לכללי -DRP COM העולמיים.

גוף יישוב סכסוכים זה של איגוד האינטרנט עוסק במחלוקות לגבי שמות מתחם (url) המוכרים גם כשמות דומיינים, ובסמכותו להורות לרשם הדומיינים לבטל רישום של דומיין מסויים או להעביר את הבעלות בו, לגורם שעתירתו להעברת הבעלות בדומיין נמצאת מוצדקת.

בעשור האחרון פאנל IL-DRPהישראלי הכריע בעשרות עתירות שעניינן היה בעיקר ניסיונות לתפוס דומיינים הנושאים שמות של חברות מסחריות גדולות לצורך מכירתם תמורת כופר לאותן חברות, למשל עתירות של     חב' פייסבוק וגוגל שהתבררו והוכרעו על ידי הפאנל הביאו לתוצאה שעל מחזיקי הדומיינים היה למסור את השליטה בדומיינים  לחברות, ללא תנאי.

בעניינה של פייסבוק למשלקבע מוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיש להעביר את הדומיין לשליטת פייסבוק, אף ללא תשלום הכופר שהציעה פייסבוק לשלם אז, בסך של 3,000 דולר

לאחרונה (26.7.2017) הכריע פאנל ה IL-DRP הישראלי בעתירה לשחרור שם הדומיין noam-kuris.co.il, ההכרעה שהינה תקדימית בישראל, איגוד האינטרנט קיבל את העמדה, שגוף מסחרי שמוכיח את זכותו והכרתו בשם מסויים הנכלל בשם שנרשם כמתחם מסויים (דומיין), תחת הסיומת co.il רשאי להגיש עתירה לשחרור או העברת בעלות בשם המתחם.

בהחלטת הפאנל נקבע עוד ובצורה תקדימית בישראל, שכאשר האתר המפורסם בשם המתחם עוסק בביקורות ובטרוניות כנגד הגוף המסחרי, הרי שיש בכך עוד ראיה שרישום שם המתחם מלכתחילה נעשה בחוסר תום לב ובצורה פסולה.

התקדים בהחלטת הפאנל מותח קו גבול לתופעת השיימינג נגד גופים מסחריים בישראל, ואף מצרף קביעות משמעותיות לכך שבמקרים כפי שנעשו לעניין noam-kuris.co.il, נעשה הרישום ופרסום האתר בצורה פסולה, מטעה וחסרת תום לב, בהתאם לכללים שנקבעו בנושא בעולם.

עו"ד נועם קוריס כותב על גוגל בישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס – על רכישת חניה בבית המשותף

עו"ד נועם קוריס – על רכישת חניה בבית המשותף

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק, עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

רכישת חניה בבית המשותף/ עו"ד יפית לוי

החוק המסדיר את העניין:-

חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 ( להלן: “החוק")

האם בעל דירה בבניין משותף יכול לקנות חניה מהשכן ?

מכירה ורכישה של חניה בבניין הרשום כבית משותף – אפשרית רק בין בעלי דירות באותו הבניין.

תשריט בית משותף:-

לצורך רישום בית כבית משותף, נדרש, בין היתר, להגיש תשריט של הבניין המפרט את כל הדירות, ואת ההצמדות לכל דירה בבניין.

כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

מהי הצמדה לדירה ?

מי שרוכש דירה בבית משותף, רוכש גם חלק מהרכוש המשותף, ובנוסף גם חלקים מסוימים מהרכוש המשותף המוצמדים לדירה שרכש.

הצמדה יכולה להיות של חצר, מחסן, גג, חניה.

כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

צו רישום בית משותף:

בהתאם לתשריט ניתן צו לרישום הבניין כבית משותף.

בצו זה מופיעה טבלה של כל הדירות בבניין, גודל כל דירה, מיקום (קומה) וכן ההצמדות לכל דירה.

מכירת חניה בין בעלי דירות בבניין הרשום כבית משותף – האם זאת עיסקה במקרקעין ?

מכירת חניה בין בעלי דירות בבית משותף למעשה היא עיסקה במקרקעין – לכל דבר ועניין, עבורה יש לשלם מיסים – מס שבח ומס רכישה.

מיסוי מכירת/קניית חנייה בבית משותף:

המיסים בעסקה זאת הם נגזרת של מחיר החניה.

באשר למס שבח – נגזרת לשבח (רווח) שנוצר מיום רכישת החניה  ועד למועד מכירתה כעת.

האם ניתן לקבל פטור ממיסים בעיסקה לרכישת/מכירת חניה בבית משותף ?

לא ניתן לקבל פטור מתשלום המיסים, בגין עיסקת מקרקעין זאת.

היות ולא מדובר ברכישת דירה אלא רק בחלק מהמקרקעין המוצמד לדירה.

עיסקה למכירת/רכישת חניה – טעונה הסכם בכתב:

המדובר בעיסקת מקרקעין, לכל דבר, ומשכך לפי דרישות החוק נדרש הסכם כתוב המגדיר את כל התנאים בעיסקה. (מיקום החניה, שטחה, סכום ותנאיי תשלום ועוד).

האם יש לדווח על העיסקה לרשויות המס ?

לאחר חתימת ההסכם, חובה לדווח ללשכת מיסוי מקרקעין האזורי על העיסקה, לא יאוחר מ – 50  ימים ממועד חתימת ההסכם.

רישום החניה על-שם הקונה:-

נדרש לתקן את מסמכי רישום הבית המשותף, כך שהחניה שנקנתה תוצמד לדירתו של הקונה, וכן לפעול לרישום החניה ע"ש הקונה בטאבו.

 

יפית לוי , עו"ד ומגשרת

רחוב בן גוריון 19, בני ברק (קומה 2)

050-7680636

פקס': 077-3179176

yafitadv@walla.com

אתר המשרד : www.yafit-law.co.il

עו"ד נועם קוריס: למה צריך תקנון לאתר האינטרנט שלנו ?

עו"ד נועם קוריס: למה צריך תקנון לאתר האינטרנט שלנו ?

לעיתים כאשר אנחנו מנהלים אתר אינטרנט או בלוג אנו כלל לא מודעים להשלכות האפשריות מבחינה חוקית, ויוצא שבכל יום מגיעים אל בתי המשפט סכסוכים שמקורם באינטרנט. עובדה היא, כי רוב בעלי האתרים, או הגולשים, המוצאים עצמם בבית המשפט עקב פעולות בעולם הוירטואלי לא היו מודעים כלל בשעת המעשה, כי עשו דבר מה, לא כשורה.

מתקפת חוסר הוודאות של האינטרנט, העדר כללים ברורים על המותר ואסור בזמן השימוש בו, מדירים שינה מבעלי אתרים החוששים מתביעות העלולות לבוא במפתיע, עקב ההתפתחות המהירה.

גם הגולש הסביר, אינו יכול לשוט לחלוטין, כאשר הוא מוסר את פרטי כרטיס האשראי שלו באמצעות האינטרנט, ועד אשר לא קיבל את המוצר שרכש לביתו, אינו יודע בוודאות האם אכן שפר מזלו, ומפעילי אתר האינטרנט אכן יעמדו בציפיותיו.

איך מפזרים את עננת אי הוודאות ?

פתרון מוצלח במיוחד, להסדרת התנאים בכל עסקה או התקשרות, הוא הסכם.

בחינת בתי המשפט את האינטראקציה של הגולשים באינטרנט, יכולה להיות כאינטראקציה בין צדדים להסכם.

הסכם קבוע בין צדדים מרובים ומשתנים, יקרא בדרך כלל בחוקי מדינת ישראל, תקנון.

מהו תקנון ?

תקנון הוא אוסף של כללים ותנאים, במדינת ישראל נקבעו מספר תקנונים כחלק מהחוק, כאשר  נוסח התקנונים בחוק נחשב כהסכם בין הצדדים הרלוונטיים.

בחוק החברות, כמו גם בחוק הבתים המשותפים, צירף המחוקק תקנון מצוי, אשר כל עוד לא החליטו הצדדים הקשורים אחרת, יחשב התקנון  המצוי כהסכם מחייב בין הצדדים.

מהו תקנון אתר אינטרנט ?  

תקנון לאתר אינטרנט נחשב כהסכם מחייב בין מפעילי אתר האינטרנט לבין הגולשים באתר האינטרנט, באמצעות תקנון לאתר האינטרנט, שהנו הסכם מחייב עם הגולשים, יכול מחד בעל האתר לחייב את הגולשים לגלוש באתר רק ככל שיעמדו בתנאים שבתקנון ומאידך  יכולים  הגולשים לדעת את התנאים, טרם יבצעו פעולות באתר.

מי צריך תקנון לאתר האינטרנט ?

העדר תקנון לאתר גורם לעוול לגולשים וגם לסיכונים רבים למפעיל האתר אשר יכולים להימנע באמצעות התקנון.

מטרת התקנון להמעיט ככל הניתן החשיפה להפרות סעיפי חוק באתר האינטרנט, ובין היתר לפי: חוק הגנת הצרכןחוק זכויות יוצריםחוק עוולות מסחריות, חוק החוזים, חוק איסור לשון הרעחוק עשיית עושר ולא במשפטחוק הגנת הפרטיות, פקודת הנזיקין ועוד רשימת חוקים ודינים נוספים.

כך למשל, קיבלו בתי המשפט את עמדתו של בעל אתר אינטרנט, כי האמור בתקנון אתר האינטרנט שלו מחייב את הגולשים, למשל בכל הקשור לעסקת רכישה של מחשב כף יד, באמצעות האתר.

ראה 3162/05 (באר שבע) דינקין אולגה נגד סאקל און ליין (אס.או.אל )1999 בע"מ

תקנון אתרי האינטרנט של ישראל

עלול להיות מפתה, לנסות להעתיק תקנון מאתר קיים או לחבר תקנון טלאים טלאים ממספר אתרים, אך סביר להניח, שבהעתקת תקנון או טלאי טלאים של תקנונים מאתרים אחרים, יהווה הפרה של זכויות יוצרים בתקנון או בתקנונים המועתקים, ועלול להוביל לתביעה במאות אלפי שקלים], בגין העתקה לא מורשית של תקנון או טלאי תקנונים.

תקנון אתרי האינטרנט של ישראל מעניק רישיונות שימוש בתקנוני אינטרנט לאתרי אינטרנט בישראל, רישיונות השימוש בתקנונים הנם רישיונות הדומים מאוד במהותם לרישיונות השימוש המוכרים בתוכנה, למשל רישיון השימוש שמעניקה מייקרוסופט לשימוש בתוכנת הוינדוס (חלונות).

היתרון הגדול בהענקת רישיונות לשימוש בתקנון, להבדיל למשל, מניסוח תקנון על ידי עורך דין והעלאתו לאתר כמות שהוא, הוא ההתעדכנות המתמדת של התקנון המצוי על שרתי תקנון אתרי האינטרנט של ישראל, על ידי עורכי הדין, מומחי משפט האינטרנט, המעודכנים כל העת בהתפתחויות המשפט בישראל והמתאימים כל העת את לשון התקנון  המחייב של אתרי האינטרנט בישראל, להתפתחות המשפט המהירה בישראל ולשינויים בחוקי המדינה.

תקנון מתאים

תקנון טוב ומתעדכן, יסייע לבעל אתר במגוון רחב מאוד של תחומים, כך למשל תקנון טוב יגן בצורה טובה יותר על בעל האתר בכל הקשור לזכויות יוצרים  לגבי תכנים באתר, התקנון יכול להסיר מבעל האתר אחריות במקרה של הפרת חוק איסור לשון הרע ראה א 37692/03 (ת"א) יצחק סודרי ואח' נ' ארנון שטלריד, התקנון יכול להסיר אחריות במקרים הנוגעים לחוק הגנת צרכן  וגם לפקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפטחוק העוולות המסחריות ועוד.

אז לפני שאתם נחשפים לתביעות, מוצאים את עצמכם בבתי המשפט וממשיכים להתבלבל (כמו כולנו) על מה זה בכלל אינטרנט, כדאי שתגנו על עצמכם ועל אתר האינטרנט שלכם.

למידע נוסף על תקנון אתרי האינטרנט של ישראל

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור שלעו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס: פסיקה תקדימית בעניין יבוא רכב מקביל

קנית רכב מיבואן מקביל? בטח תשמח לקרוא שרק השבוע, קיבל בית המשפט בנתניה את הטענות שהצגתי וניתן פסק דין הקובע בין היתר, שהטענה שברישיון הרכב נרשמים בעלים קודמים, עלולה להפוך לטענה פורמלית בלבד.

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה נגד חברת הביטוח שירביט, אשר ניסתה להפחית מהתשלומים שעליה לשלם למבוטח, בטענה שרכבו שווה פחות משהעריך השמאי, לאור בעלויות קודמות ברכב.

בית המשפט דחה את טענות שירביט וקבע שמדובר בטענה פורמלית בלבד, במקרה הספציפי נקבע שעל שירביט לשלם לפי מלוא שווי הרכב, ובהתעלמות מהבעלויות הקודמות הרשומות ברישיון הרכב.

בית המשפט אף מצא לנכון לחייב את שירביט בהוצאות משפט, ואפילו בעוגמת נפש לאור הניסיונות להתחמק ולהפחית את התשלומים שעליה לשלם.

בשנים האחרונות הארץ גועשת וקוצפת על האישור שניתן למספר חברות ליסינג להפוך ליבואניות רכב מקבילות, לצד יבואני הרכב הותיקים. המהלך נועד על מנת לייצר תחרות גם בשוק הרכב ובכדי להוזיל את מחירי הרכבים החדשים, עבור האזרחים.

מנגד וככל הנראה בניסיון להקשות על היבוא המקביל וככל הנראה בהשפעת יבואני הרכב הוותיקים, נקבע כי רכבים הנמכרים על ידי יבואניות הרכב המקבילות יירשמו ברישיון הרכב, כאילו כיד שניה.

המנגנון הנו פשוט, המדינה דורשת לרשום ברישיון הרכב את היבואן המקביל כבעלים ראשון ברכב ולאחר מכירת הרכב לרוכש, נרשם הרוכש כבעל הרכב ברישיון, אבל נרשם ברישיון שלרכב היו בעלים קודמים. ( היבואן המקביל)

בתיק המדובר, ניסתה שירביט לטעון שרכב שנקנה מחב' אלדן בכובעה כיבואן רכב מקביל (להבדיל מחברת ליסינג), לא יכול להיחשב רכב חדש, יד ראשונה, למרות שהרכב נקנה עם אפס קילומטראז', ואפילו ב'ניילונים'.

אומנם פסק הדין ניתן נגד חברת הביטוח שירביט, אך נראה שהבשורה האמיתית הינה לטובת יבואני הרכב המקביל, כאשר עכשיו גם בית המשפט נתן גושפנקא לכך שאין הבדל בין רכישה מיבואן ותיק או  רכישה מיובאן מקביל, למרות הרישום השונה ברישיון הרכב.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004

 

עו"ד נועם קוריס – IL-DRP, מה בין פייסבוק, גוגל ושלום עכשיו

מה המשותף לפייסבוק, גוגל, שלום עכשיו, אחים צדיק וקבוצת עזריאלי ועוד כמה עשרות של גופים נוספים בארץ ובעולם ?

מסתבר שכל הגופים כאמור פנו לסיוע של מוסד ישוב הסכסוכים IL-DRP, של איגוד האינטרנט הישראלי, לצורך יישוב מחלוקות לגבי חוקיות אחזקות של דומיינים (שמות מתחם) מסויימים המוקצים על ידי רשמי הדומיינים הישראליים.

 אם אתם זוכרים, פעם בעבר הרחוק רצה שמועה כזו שניתן לקנות שם מתחם באינטרנט עם השם של חברה גדול ובסיומת co.il  הישראלית, ואז לדרוש כספים מאותה חברה, בכדי לשחרר לה את שם המתחם הנושא את שמה.

 מאז עברו הרבה קילו בייטים ברשת האינטרנט וכבר ידוע שזה לא ממש כך, אי אפשר לתפוס שם דומיין הנושא את שמה של החברה המתחרה, זה פשוט לא עובד ככה.

 מסתבר, שפייסבוק למשל נאלצה להגיש בקשה ליישוב מחלוקות בנוגע ל facebook.co.il, אשר ישראלי אחד רשם על שם עצמו, ולא כל כך מיהר לשחרר כאשר פייסבוק פנתה אליו בזמנו.

 מוסד הבוררות של איגוד האינטרנט קבע שיש להעביר את הדומיין לשליטת פייסבוק, אף ללא תשלום הכופר שהציעה פייסבוק לשלם אז, בסך של 3,000$.

 בצורה דומה הלינה גוגל על רישום הדומיין androidstore.co.il שגם הוא שוחרר לפי החלטת הIL-DRP, וכך עוד שורה לא מבוטלת של שמות מתחם, ובין היתר דומיין ששוחרר לבקשת שלום עכשיו, חב' אסוס ב-  , asos.co.il קבוצת עזריאלי ושם המתחם azrieli.co.il, ועוד רבים אחרים.

 אל המוסד ליישוב מחלוקות IL-DRP רשאי לפנות כל אדם, בין באמצעות עורך דין ובין בעצמו, בקשר לכל דומיין שלדעתו הוא יכול להיות המחזיק החוקי היחיד שלו.

 המוסד הישראלי ליישוב מחלוקות IL-DRP, שואב כמובן את הכללים המדריכים אותו מהמקובל בעולם, כך שברור לכולם הצורך באחידות, בין הנעשה באינטרנט הישראלי, למה שנעשה באינטרנט במקומות אחרים.

 עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'  עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044.

נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס כותב על ההיסטוריה המשפטית של חוק הספאם (דואר זבל)

בשנת 2004 נכנס אל משרדי בחור צעיר וסיפר לי סיפור מדהים, הוא הצליח לאסוף רשימה של כמעט מיליארד כתובות דואר אלקטרוני בעולם וכמה מיליונים מתוכן בישראל והוא יודע בלחיצת כפתור לשלוח הודעה ללא עלות, ישירות למיליארד איש בעולם.

הוא סיפר לי, שבלחיצת כפתור הוא יכול לשלוח ממש "מסר לאנושות" או סתם פרסום לכל עסק או כל מטרה. הוא סיפר לי על חבר שלו, שרצה למכור אוטו ולא הצליח ולאחר שהמודעה לגבי האוטו נשלחה במייל לכמה מיליון ישראלים פנו להתעניין ברכב בערך 560 מתעניינים…

הסתבר, שהמשלוח החינמי והקל שלו בעצם עולה בכספים ובמשאבים רבים למייקרוסופט, שבדיוק תבעה אותו על מאות מיליוני שקלים, שכן לטענתה אותו בחור ישראלי צעיר הצליח לתפוס כמעט 80 אחוז מהתעבורה באינטרנט, והיא זו שצריכה לשלם על שרתי המחשב האדירים המשמשים אותו חינם…

בבית המשפט מייקרוספט לא הצליחו להוכיח שהלקוח שלי עבר על איזה שהוא חוק וחוץ מהעלויות הלא מבוטלות של ההגנה המשפטית שהענקתי לו, הוא בעצם לא ניזוק כלל מהתביעה הגרנדיוזית נגדו.

לאור תוצאות המשפט, פנתה מיקרוסופט לכנסת ישראל וביקשה לחוקק חוק נגד תופעת דואר הזבל המוכר בכינוי "ספאם" ואכן לאחר מספר שנים של עבודת חקיקה בכנסת (שגם בה לקחתי חלק), חוקק בשנת 2008 תיקון מספר 40 לחוק הבזק, הידוע בכינוי "חוק הספאם".

מטרתו המוצהרת של חוק הספאם הנה עצירת משלוח פרסומות בלתי רצויות באמצעות אמצעים דיגיטליים והחוק שהנו חוק חדש יחסית מקנה לכל מי שקיבל הודעת פרסומת בסמס, פקס או מייל, לקבל פיצוי של עד 1,000 ₪, אף אם לא נגרם לו שום נזק ואף אם הוא לא טוען שנגרם לו נזק בעקבות הודעת הפרסומת.

החוק גם מאפשר, להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצת נמענים גדולה, וכך אדם אחד שקיבל הודעת  פרסומת לא רצויה יכול לתבוע עבור כל שאר האנשים שקיבלו הודעה דומה, להגיע לתביעה בסכומים של עשרות מיליוני שקלים ואפילו לזכות בתגמול על השירות לציבור שביצע, אם תביעתו אכן הצליחה והתקבלה על ידי בית המשפט.

בשורה התחתונה, נראה שכל אחד מאיתנו מקבל מפעם לפעם הודעת פרסומת בסמס או במייל, אפילו שלא ביקשנו וכנראה בניגוד לחוק.

אז אם גם אתה קיבלת הודעות פרסומת לא רצויות יכול להיות שמגיע לך יחסית בלי הרבה מאמץ, פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה באמצעות פניה לבית המשפט לתביעות קטנות ואולי אפילו יש מקום וכמה לך הזכות, להגיש נגד שולחי הפרסומות הבלתי רצויות גם תביעה ייצוגית במיליונים.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת  2004

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס –  על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס הוא מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מאסטר במשפט, מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

איזה מישהי סיפרה לי, שאיזה פלוני אובססיבי הקים נגדה בלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים.

בכל מקרה, הסתבר שרכלנות, ירידה נמוך, שימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.

אומנם בהתייחס לגוגל, לפי בית המשפט בישראל, בכתבה של חן מענית, גלובס: "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל במציאות מסתבר, שרובנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של רבים מהאנשים שנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה, יחסים אישיים וחברתיים, ויחסים רומנטיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

השבוע  הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.

השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ – 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור סופר על ידי הבעל – שם – טוב (הבעש"ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.
אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

עו"ד נועם קוריס כותב בקפה themarker על הסרה מגוגל

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל ,  עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrgעו"ד נועם קוריס כותב ב nfcעו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוקעו"ד נועם קוריס ביוטיובעו"ד נועם קוריס בטוויטרעו"ד נועם קוריס בגוגל פלוסעו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוקעו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ, , לכתבה בביזפורטלעו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

 

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס – על יעוץ משפטי, הימורים ומשטרת ישראל

עו"ד נועם קוריס –  על יעוץ משפטי, הימורים ומשטרת ישראל

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:

 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים

  1. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו–מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."

אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".

עו"ד  נועם קוריס, נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

 עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס כותב על מנגנון התביעות הייצוגיות

תביעה ייצוגית הינה מכשיר משפטי המאפשר לאדם אחד למצות את הדין בעבור כלל הציבור כנגד עוולה שנעשית בצורה שיטתית נגד ציבור גדול.

למשל, אם מסתבר שהבנק גבה מכל אחד מלקוחותיו 10 שקלים יותר מדי, יכול אחד מלקוחות הבנק לתבוע את הבנק בעשרות מיליוני שקלים, בעבור קבוצת כל לקוחות הבנק.

לפני כמה שנים למשל, הגשתי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב ונגד קופות הגמל של הלמן אלדובי, לאחר שהסתבר שחלק מהתנאים של קופות הגמל שלהם שונו אך הפרסומים באינטרנט אודות אותן קופת הגמל לא עודכנו, עובדה אשר הביאה להטעיית ציבור גדול ולפסק דין בהסכמה שהורה לבנק ולקופות הגמל לתקן את המחדל ואף לפצות את התובע הייצוגי ולשלם את שכר הטרחה של משרדי בעניין.

לאור היכולת של כל אדם מהשורה להגיש תביעות בסכומים עצומים ואף במקרים מסוימים לקבל על כך תגמול כספי משמעותי, מותג לאחרונה מכשיר התביעות הייצוגיות כסטאטאפ של עולם המשפט.

כאשר אדם מגיש תביעה ייצוגית הוא אף אינו צריך לשלם אגרת בית משפט (שיכולה בתביעות רגילות להגיע אף למאות אלפי שקלים ויותר) וגם זהו קטליזטור להגשת תביעות ייצוגיות מרובות בשנים האחרונות, על ידי אנשים רבים.

מצד אחד, מנגנון התביעה הייצוגית משמש כמכשיר אכיפה אזרחית, בו הציבור עצמו במסגרת הליכים אזרחיים וללא התערבות הרשויות (משטרה, פרקליטות, הרשות להגנת הצרכן, משרד התמ"ת) יכול לתקן ולקבל פיצוי בגין עוולות שנעשות לעיתים על ידי גופים מסחריים ומנהליים משמעותיים ומצד שני, דווקא הקלות והכדאיות הפוטנציאלית מביאה מקרים של תביעות המוגשות ומנוהלות בצורה רשלנית, אשר מחטיאות את מטרתן.

כך, רק לאחרונה ייצגתי נתבעים בתביעה ייצוגית בפני בית המשפט המחוזי, ולאחר שכל תובע הצהיר שנזקו עומד על כ- 100 ₪ הגישו התובעים את תביעתם על סכום של 10,000,000 ₪ (עשרה מיליון ₪).

לאחר דיון ארוך שכלל גם הליכי הוכחות וחקירת המצהירים, קבע לאחרונה בית המשפט שיש לדחות את התביעה, שכן למרות שהוכח לכאורה שאכן נגרם עוול ואכן לקוחותיי פעלו לכאורה בצורה בעייתית, עדיין יש לדחות את התביעה נגדם ואף לשפותם בהוצאות, שכן בית המשפט התרשם שהתביעה הייצוגית הוגשה  ונוהלה כלאחר יד, מבלי למצות כראוי את כלי התובענות הייצוגיות.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת  2004

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים

עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשותת כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

חברות העוסקות במימוש אג"חים ומימוש של חובות ואיגרות חוב מחברות שונות, וביניהם בנקים, חברות כלכליות ומוסדות עושים זאת במקרים מסוימים בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969.

היתרונות בעסקאות בהן נרכשות זכויות בהתאם לחוק המחאות חיובים מתחילות כבר בלשון ס' 1 לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, שקובע כדלקמן:

"המחאת זכות

  1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."

ודוק, רכישת החובות בהתאם לחוק המחאת חיובים כמוה כקבלת שיק מוסב אשר אין צורך לקבל את הסכמת החייב לביצוע ההמחאה מחד ומאידך אין בהסבת השיק ו/או בהמחאת החוב משום המצאת חיובים יש מאין- כנגד מקבל המחאת הזכות.

כך, כאשר מוסב שטר לאוחז הרי שבלתי ניתן לקשור את האוחז לחבות הגבוה מביטול הזכות הכתובה בשיק ואי אפשר לדוגמא לבוא בטרוניה למוסב בשיק מעבר לויתור על הזכות בשיק- ללא קשר לטענות שיש בפי החייב כנגד עסקאת היסוד.

בעת רכישת זכות (אג"ח) בהתאם לחוק המחאת חיובים, הרי שמדובר בהמחאת חיובים בלבד, בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, כך שבהתאם לחוק יכול נמחה לקבל רק את הזכויות לגבות את החובות הגלומים בהמחאה ובגין ההסכמים עסקאת היסוד שיצרה את הזכות.

בהתאם לחוק המחאת חיובים, אין כל נפקות להמחאת חוב ללא אישורו מראש של הזוכה, כך שכאשר אנו בוחנים את המחאת הזכות ממחה הזכות לנמחה, הרי שהזוכה אישרה מראש את העברת זכות זו- אך ככל ויטען שבגדר הזכות שהועברה קיימת גם חובה- הרי שבהתאם לחוק היה על החייב לאשר מראש ובכתב את העברת החוב הנטען בדיעבד כלפיו.

ודוק, המחאת הזכות לגבות אג"חים אינה כוללת בתוכה ואינה יכולה לכלול את המחאת החובה לפצות את החייב בגין עסקאת היסוד.

בהתאם לדין, הרי שלהבדיל מהמחאת הזכות לגבות את החוב מהחייב אותה ניתן להעביר לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים ללא הסכמתו, הרי שלא תיתכן העברת חבות מבלי שהייתה מתבצעת הסכמת כל הצדדים מראש (לרבות החייב בזכות המקורית), ואין מחלוקת שהסכמה משולשת שכזו לא מתקיימת במרבית המקרים, בעת רכישת זכות על ידי מוסד כלכלי.

בפסק הדין בת.א. 2412-09-07 רו"ח קדרון ואח' נ' עיריית לוד (פורסם בנבו), ניתח בית המשפט מצב דומה וקבע, כי ללא הסכמת המבקש מראש לא הייתה יכולה להיות העברת חבותת לגבי טענותיו (להבדיל מהעברת הזכות לגבות ממנו את החוב),

בע"א 38302-02-10 א. וייס בנייה ופיקוח בע"מ נ' עופר גביראל נדון גם כן מקרה דומה למדי לעניינו, שם המחה קבלן את הזכות לקבל את יתרת התשלומים על הדירה לקבלן משנה שהיהה צריך לסיים את העובדות ובתביעה שהוגשה על ידי הרוכשים נגד הקבלן יחד עם קבלן המשנה, נקבע בעמוד 14, כי:

"חוק המחאת חיובים, התשכ"ט 1969 מבחין בין המחאת זכות (ס' 1 לחוק) לבין המחאת חבות (ס' 6 לחוק). המחאת הזכות היא הסכם בין נושה (כאן טופ) לבין נמחה(כאן וייס). המחאת חבות היא הסכם בין הנושה (כאן גבריאל) לבין החייב (כאן טופ), לבין הנמחה (וייס). אין מחלוקת כי גבריאל לא נשאל ולא נתן את הסכמתו להעברת הזכות לגבות ממנו את הכספים שהגיעו ו/או שיגיעו ממנו לטופ.

על מנת שיקבע- במקרה כמו שלפנינו- כי המחאת הזכות כללה גם את המחאת החבות, יש למצוא לכך עיגון במסמך ההמחאה ובהתנהלות הצדדים.

…אדם איננו יכול להמחות את כל החוזה שיש לו עם פלוני, ללא הסכמתו, העברת חוזה שלם כוללת גם המחאת חבות ולזו יש תוקף רק עם הסכמת הנושה, הצד השני לחוזה. להעברת חוזה שלם ללא הסכמת הצד השני, יהיה לכאורה תוקף רק לעניין המחאת הזכות…"

יתרה מכך, הרי שבהתאם למערך החוקי (ואף העסקי הלוגי), הרי שמקומן של הנמחים אינו צריך להיות בגדר "נתבעים" במקרים אלו- אלא שהמקום המתאים והנכון בנסיבות העניין ובהתאם למצב החוקי, הינו לכאורה כתובעות הזכאיות לקבל את הזכויות. (ראה למשל את הניתוח בפסק הדין בע"א 2138/10 המועצה המקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו)

יודגש, שאותו הרציונל לפיו מיקומה של הנמחים אינם כנתבעים אלא כתובעים פורט גם בפסק הדין בע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס בע"מ נ' אטלנטיס בע"מ (פ"ד כט(1) 1211, כדלקמן:

"התוצאה של העברת הזכות היא שהנמחה נעשה הנושה של החייב במקום הממחה, אך כל עוד לא פרע החייב את חובו עומדת לנמחה הזכות לגבות את המגיע לו מהממחה."

בית המשפט אף תיאר את מערכת היחסים של חייב/ ממחה נמחה בהתאם לחוק המחאות חיובים לעיל, כדומה עד כדי זהה למערכת היחסים הנוצרת במסגרת ס' 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973, בהסכם לטובת צד שלישי.

"אכן קיים דימיון רב בין הסיטואציה של חוזה לטובת צד ג' לבין הסיטואציה של המחאת זכות. בחיבורו הנ"ל של פרופ' ש' לרנר נאמרו, בע"מ 43, הדברים הבאים:

'בין שתי המערכות: חייב-ממחה-נמחה וחייב-נושה-מוטב ישנו דימיון רב. בשני המקרים, לצד השלישי, הנמחה או המוטב, יש זכות כנגד החייב החוזי. המוטב כמו הנמחה, זכאי לתבוע את החייב אך אינו אחראי כלפיו לביצוע ההתחייבויות של הנושה…"

ראו תא (ב"ש) 6939/04 שיקרצי בע"מ נ' מועצת עובדי ים המלח

בית המשפט אף נדרש לנושא דומה בע"א 2328/97 כוכבי נ' ארנפלד (פורסם בנבו), שם בוטלו עיקולים שהוטלו לאור חובות הממחה לאור המחאת זכות לגבי הנכס המעוקל ובתוך קביעהה שלאחר המחאת הזכות לא ניתן לבוא בטרוניה אל הנמחה, למרות שהנכס לא הועבר בר ישום ספרי האחוזה.

"בתוקף הסכם ההמחאה הועברו בפועל כל הזכויות שהיו בידי שפירא לידי כוכבי, מכאן נובע כי העיקולים שהוטלו על ידי נושי שפירא על הערת האזהרה שהייתה רשומה לטובתם על הזכויות שהיו להם בדירה אינם יכולים לתפוס."

הנה כי כן, ברור שאין הנמחים יכולים להיות בעלי דין מתאימים למבקש לדון בעסקת היסוד ממחאת הזכויות  ואף ברור שאין למבקש הדיון ולא יכולה להיות לו כל עילה כנגד הנמחית, כך שאפילו אם יסתבר שיש לבטל את המחאת הזכויות, עדיין יהא זכאי הנמחה לסעד, לכל הפחות מתוך דיני היושר ומן הממחה. כך שאף אם  יוכחו הטענות כנגד עסקאת היסוד- עדיין לא יהיה התובע נגד עסקאת היסוד זכאי לסעד מאת הנמחה, בהתאם לדין.

כך שבתי המשפט כבר פסקו לא פעם, שאין החייב רשאי לבוא בטרוניות לנמחה הזכות, וככל ולטענתו נגרמה לו עוגמת נפש או הוצאות מהתנהלותו של ממחה הזכות- הרי שאין טרוניות אלו יכולות להיות מועברות אל נמחה הזכות.

כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי בנק שרכש זכות מקבלן בניין ייכנס בנעליו של קבלן הבניין בכל הקשור לזכות לגבות את החוב שנרכש אך לא יחולו כנגדו חבויות שונות- ולמשל החייב לא יהא רשאי לקזז מהחוב את התחשבנויותיו על פי הסכם אחר מול הקבלן.

"ההסדר שבסעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז כזכות מהותית בדיני חיובים, העומדת לחייב בדרך של קיום חיובו לנושה. ככל שבדיני המחאת חיובים עסקינן, הבנק הנמחה אינו בא בנעלי הקבלן לכל דבר ועניין בקשר עם העסקה שממנה נובעת הזכות הנמחית"

ראו ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (פורסם בנבו).

נועם קוריס- טיפה