שאלה: קיבלתי דו"ח תנועה ממשטרת ישראל ולדעתי איני אשם בעבירה, לכן ביקשתי להישפט באמצעות הטופס שבגב הדו"ח, מה צפוי לי בדיון הראשון אליו הוזמנתי בבית המשפט?
תשובה: במקרה של בקשה להישפט בגין דו"ח תנועה, עוסק הדיון הראשון רק בשאלה אחת – האם הנהג מודה או שאינו מודה בביצוע העבירה. במידה והנהג מודה בעבירה, מתקיים במקום דיון קצר בעניין העונש על העבירה, כאשר ברוב המוחלט של המקרים העונש לא פוחת לאור הבקשה להישפט וההגעה לבית המשפט. במידה והנהג אינו מודה בביצוע עבירת התנועה, מזמין בית המשפט את הנהג לדיון נוסף, דיון הוכחות, אשר רק בו בודק בית המשפט בעצם את עובדת התקיימות עבירת התנועה שצוינה בדו"ח התנועה.
שאלה: הגשתי בקשה להישפט בגין דו"ח תנועה, אך בכדי שבית המשפט יזכה אותי עלי להתנהל בהליך משפטי עם לפחות שני דיונים, ברצוני לסיים את הסיפור מהר. מה הדרך הטובה ביותר?
תשובה: בדיונים בדו"חות תנועה מתייצבים בדרך כלל הנהג שנגדו ניתן הדו"ח והתובעת הקבועה מטעם המשטרה, ניתן לפנות אל התובעת מטעם המשטרה ולבקש "הסדר טיעון", אשר במסגרתו מסכימים הנהג והמשטרה על תנאים לסיום הדו"ח, במקרים רבים בתנאים טובים יותר מאלו שקובע בית המשפט לבסוף, אם נהג שעבר עבירת תנועה מתעקש על ניהול הליך משפטי מלא בעניינו.
שאלה: פניתי לעורך דין לצורך הגשת תביעה בסכום של אלפי שקלים, ומאחר ושכר טרחת עורכי הדין היה גבוה יחסית ביחס לתביעה, נאמר לי שאוכל לזכות בהחזר שכר הטרחה ובהוצאות משפט אם תתקבל תביעתי, איך בית המשפט קובע את סכום הוצאות המשפט ושכר הטרחה?
תשובה: ראשית כדאי לשים לב לעובדה, שבמרבית התיקים המשפטיים לא נפסקות הוצאות משפט והחזר שכר טרחה למי מהצדדים, ומוטב לבחון את הנתונים הסטטיסטיים בנושא, ולא לנסות להיצמד ל'חוק היבש'. בתי המשפט גם נוהגים במקרים רבים גם לפסוק הוצאות ותשלומי שכר טרחה נמוכים מאשר הוציאו הצדדים בפועל, ומנגד, וגם מקרים כאלו קורים, בית המשפט גם מטיל לעיתים הוצאות משפט ושכר טרחה בסכומים גבוהים יחסית, למשל אם דרך ניהול המשפט על ידי צד, הייתה מסרבלת או באה להקשות במקום שלא היה נכון לעשות זאת.
