| בבית המשפט העליון |
| ע"א 28/16 |
| לפני: | כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו |
| המבקש להצטרף:
המערערת: |
עו"ד דניאל א.ח. כהן
טליה פבזנר |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. יונתן שפר |
| 2. איתי אופטובסקי | |
| 3. מיכאלה כספי | |
| 4. הדס גזי | |
| 5. יפית הודיה מלכה | |
| 6. ראובן סער | |
| 7. פורמלי די נפי פצ'יפיקו |
| בקשה להצטרף כצד להליך |
| החלטה
הבקשה שבכותרת, במסגרתה עותר המבקש להצטרף כמשיב נוסף בערעור, הועברה לטיפולי. |
הרקע העובדתי בקליפת אגוז: המשיבים 2-1 (להלן: המוכרים) הם הבעלים הרשומים של דירה מסוימת, לרבות זכויות הבנייה הצמודות לה בגג הבניין (להלן: הדירה). המוכרים כרתו הסכם למכירת הזכויות בדירה (להלן: הסכם המכר) למערערת ולמשיבים 6-3 (יחד להלן: הרוכשים). בניגוד להוראות הסכם המכר, הרוכשים לא פרעו את חוב המוכרים לבנק (שהיה מובטח במשכנתא), ואף לא הסבו את החוב (והמשכנתא) על שמם. משבא כוח המוכרים ניסה לברר את פשר העניין, הוא גילה כי נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיב 7 (להלן: הרוכש הנוסף) בגין הסכם מכר בין המשיבה 4 לבין המשיב 7 ביחס לזכויות בדירה (להלן: הסכם המכר הנוסף). עוד התברר לו, כי החתימות המופיעות על גבי המסמכים אשר הוגשו לרשם המקרקעין לצורך רישום הערת האזהרה – מזויפות.
על רקע האמור, הגישו המוכרים לבית המשפט המחוזי תובענה כנגד הרוכשים וכנגד הרוכש הנוסף ובגדרה עתרו לכך שבית המשפט יורה על ביטולו של הסכם המכר ועל מחיקתן של הערות האזהרה אשר נרשמו לטובתם. המערערת והמשיבה 3 התנגדו לקבלת התובענה, הרוכש הנוסף לא התנגד לקבלתה, ואילו המשיבים 6-4 לא נטלו חלק בהליך. ביום 17.11.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את התובענה והעניק למוכרים את הסעדים המבוקשים (להלן: פסק הדין). מכאן הערעור שלפניי, המופנה כנגד פסק הדין. יצוין, כי המשיבה 3 הגישה אף היא ערעור על פסק הדין (ע"א 34/16), ושני הערעורים צפויים להידון במאוחד.
לטענת המבקש, עורך דין במקצועו, הוא אשר ייצג את המשיבה 4 במסגרת הסכם המכר הנוסף אשר נכרת בינה לבין הרוכש הנוסף. המבקש מוסיף וטוען, כי בד בבד עם כריתת הסכם המכר הנוסף, כרת הרוכש הנוסף גם הסכם למתן שירותי בנייה עם חברה קבלנית מסוימת; וכי הוא – המבקש – ייצג חברה זו. הרוכש הנוסף העביר חלק מן התמורה על פי שני ההסכמים האמורים לידי המבקש בנאמנות, והלה העבירה לידי המשיבה 4.
בעקבות מתן פסק הדין, הרוכש הנוסף הגיש לבית משפט השלום תובענה כנגד המבקש וכנגד המשיבה 4, ובגדרה עתר להשבת הסכומים אותם שילם במסגרת שני ההסכמים ולחיוב הנתבעים בתשלום נזקיו. תובענה זו עודנה תלויה ועומדת. לטענת המבקש קיים "קשר גורדי" בין הערעור דנן לבין התובענה התלויה ועומדת נגדו. כך, שכן ככל שיתקבל הערעור ויוחלט שהסכם המכר תקף, לא תהיה עוד מניעה לקיום הסכם המכר הנוסף וממילא "…תישמט לחלוטין הקרקע מתחת תביעת המשיב 7 [הרוכש הנוסף – ג'ל'] כנגד המבקש" (פיסקה 24 לבקשה). מאידך, "…דחיית הערעור דנא עשויה לכבול את המבקש במעשה בית דין, ולהשפיע באופן מהותי על התביעה שהוגשה נגדו…" (סעיף 23 לבקשה. ההדגשה במקור). לפיכך סבור המבקש, כי אי צירופו לערעור עלול לפגוע בו באופן ישיר וכי יש מקום להורות על צירופו. המערערת והמשיבה 3 (היא המערערת בע"א 34/16) מסכימות לבקשת הצירוף, ואילו המוכרים מתנגדים לה.
בחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה החלות בכגון דא (תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לעניין "המבחן המשולש" החל בהקשר זה ראו למשל, בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 (1991); עע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון, פיסקה 10 (24.6.2009)) – ואיני רואה להיעתר לה.
כעולה מהרקע העובדתי שהובא לעיל, פסק הדין מושא הערעור עוסק בסוגיית ביטולו של הסכם המכר, וכנגזרת מכך אף בביטולן של הערות האזהרה אשר נרשמו לטובת הרוכשים ולטובת הרוכש הנוסף. ואולם המבקש כלל לא היה צד להסכם המכר האמור (בין צד ישיר ובין בא כוח של איזה מהצדדים), ופסק הדין אינו כולל סעד כלשהו כנגדו. התובענה בבית המשפט המחוזי לא עסקה בסוגית הסכם המכר הנוסף והסכם שירותי הבנייה, על היבטיה השונים, וממילא אף הערעור דנן לא יעסוק בסוגיות אלה. משכך, איני סבור כי ניתן לומר שהמבקש עלול להיפגע באופן ישיר מתוצאות ההכרעה בערעור.
אכן, מוכן אני להניח (מבלי להביע עמדה בעניין) כי ככל שהערעור יתקבל ויוחלט שהסכם המכר תקף, יהיה בכך כדי להועיל למבקש במסגרת התובענה אשר הוגשה נגדו על ידי הרוכש הנוסף. ואולם תועלת זו, ככל שהיא קיימת, הינה בעלת אופי עקיף בלבד, ואין בה כדי לגבש עניין ישיר של המבקש בעסקת מכר אשר לא הייתה לו כל נגיעה אליה.
ומזווית אחרת: המבקש לא ביקש להצטרף להליך אשר התנהל בבית המשפט המחוזי, וזאת אף שלא טען כי לא היה מודע לקיומו. כידוע, הכלל בהקשר זה הוא כי "הטוען כי יש לו עניין ישיר בהליך משפטי, נדרש לפעול ללא שיהוי לצורך צירופו כבעל דין מרגע שנודע לו דבר ההליך, ולא להמתין ולכלכל צעדיו בהתאם להתפתחויות" (ע"א 7603/11 עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' שטילמן, פיסקה 3 (13.5.2012); עוד ראו, עע"מ 3055/13 ראש עיריית בני ברק נ' חורוזובסקי (27.10.2013)). ודוק: לא ניתן לקבל כי הגשת התובענה כנגד המבקש יצרה, יש מאַיִן, עניין ישיר של המבקש בערעור, שעה שזה לא היה קיים קודם לכן.
באשר לטענת המבקש בעניין מעשה בית דין אציין, מבלי להביע עמדה לגבי המקרה הקונקרטי, כי ככלל ולמעט חריגים כאלה ואחרים, "…צד אשר לא צורף להתדיינות, ואשר לא הייתה לו הזדמנות להעלות את טיעוניו בקשר לאותה פלוגתא, אינו קשור – לעניין העיקרון בדבר השתק פלוגתא – בפסק הדין שניתן בסיומה של ההתדיינות" (ע"א 686/02 עמותת בעלי ודיירי קריית וולפסון ירושלים נ' קריית וולפסון בירושלים חברה לניהול ושירותים בע"מ, פ"ד נט(1) 943, 958 (2004)).
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקש ללא דיחוי ואף תעדכן אותו טלפונית בדבר תוכנה.
ניתנה היום, כ"ז באייר התשע"ז (23.5.2017).
| גלעד לובינסקי זיו, שופט | ||
| ר ש ם |