בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון) בע"א 12604-06-19 מיום 5.11.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' הרשמת הבכירה מ' חלפון-נזריאן) בתא"מ 59038-02-18 מיום 14.4.2019.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום
וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון
המשיבה הגישה תביעה כספית נגד המבקש, בה נטען כי האחרון פגע ברכבה עם אופניו, בעוד שהרכב עמד כדין בצד הדרך. המבקש, עו"ד במקצועו, גרס כי יש למחוק את התביעה על הסף, משום שלא צורף לה תצהיר של הנהג ששהה ברכב בעת התאונה. לגוף העניין, המבקש טען בין היתר כי הרכב חנה שלא כדין; וכי נגרם לו נזק ראייתי כתוצאה מכך שנהג הרכב לא הזמין את משטרת ישראל לזירת התאונה, על אף שהוא מחויב בכך לפי חוק.
בית משפט השלום קיבל את תביעתה של המשיבה, וקבע כי המבקש התרשל באופן רכיבתו על אופניו והפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. בין היתר, צוין כי המבקש עצמו העיד מפורשות שבעת הרכיבה אין הוא מסתכל על הכביש שלפניו אלא מעת לעת, בעודו רוכב במהירות גבוהה (שכן אופניו הם מן הסוג שבו הרוכב יושב כך שראשו מוטה כלפי מטה); כי התאונה התרחשה באור יום, בכביש שאף לשיטת המבקש מותר היה לחנות בצדו; וכי גם אם נקבל את טענת המבקש, לפיה רכב המשיבה חנה במרחק 55 ס"מ משפת הכביש, המבקש הוא האשם הבלעדי בתאונה.
ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. נקבע כי לו היה המבקש נוקט באמצעי הזהירות הנדרשים, התאונה לא הייתה מתרחשת. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הוא שותף לקביעת בית משפט השלום לפיה המבקש לא הוכיח את טענתו בדבר חניית הרכב שלא כדין; וכי אפילו התקבלה טענה זו, לא היה בכך כדי להטיל אשם תורם על הנהג ברכבה של המשיבה.
המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והגיש את בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון. בבקשה צוין כי עניינה במספר היבטים שנוגעים לתאונות דרכים בין כלי רכב לרוכב אופניים, בהן האחרון נפגע ומפונה באמבולנס לבית החולים. בין היתר, נטען כי הבקשה מעוררת שאלות בדבר מעמדם המשפטי של רוכבי אופניים, ועניינה בקביעת כללים מחמירים כלפי נהגי מכוניות וחברות ביטוח גם בתאונות לא קטלניות.
לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה, הגיע למסקנה כי דינה להידחות מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על אף שמדובר בבקשה ב"גלגול שלישי", וחרף ניסיון המבקש לעטות עליה אצטלה עקרונית, הבקשה גופא מנוסחת כערעור לכל דבר ואינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם של הצדדים. כמו כן, בית המשפט העליון לא שוכנע כי אי מתן רשות ערעור דרוש למניעת עיוות דין.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
