מירב קריסטל פייק ניוז – הסרה מ ynet

מירב קריסטל פייק ניוז – הסרה מ ynet

מסתבר שלהסיר כתבה מ Ynet זה אפשרי. פייק ניוז באתרי החדשות, כתבת צרכנות בשם מירב קריסטל עם הרשעה בבית הדין של מועצת העיתונות בגין פרסום כתבה לא הוגנת לעיני כל המדינה, והאיזון בין החופש לפרטיות מול שלמות הארכיון של ynet – למישהו שם אכפת מעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו?

פרסמתי ברשת קו עיתונות ובעוד כמה מקומות טור על הפיברוקים של מירב קריסטל בקשר לפרוטוקולים של הכנסת ועל איך היא פרסמה בכתבה במדור הצרכנות של ynet ציטוטים בוטים ומבזים שהיא המציאה נגדי- כנראה שלא היה לה מה לכתוב.

הזכרתי שם גם שמאז ההרשעה של מירב קריסטל (לפסק הדין) לפני כמה שנים בגלל שפרסמה כתבה מוטה ולא הוגנת- נראה שאותה כתבת עדיין כותבת בצורה תדירה ושיטתית במדור הצרכנות של ynet- – כאילו בית הדין לא אמר את דברו.

במקום אחר כתבה אותה מירב קריסטל פייק ניוז ללא שום ביסוס, פייק ניוז כאילו שהיה לי מניות בחברה מסויימת ובעוד כתבה אחרת היא טענה בתוקף מירב קריסטל פייק ניוז זה, שנשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, כבוד השופט ד"ר אליהו וינוגרד ז"ל, היה שכיר בחברה זו. היא שכחה לציין את מה שבלט כהפרעה פיזית לחופש הביטוי, הפעילו לכבוד השופט בדימוס ד"ר וינוגרד אזעקה על המיקרופון באמצע הדיון בוועדת הכנסת ואחרי 28 שניות בסרטון שצולם בכנסת ישראל, וזה – מה שאולי צריך לעניין את הציבור יותר. בכל זאת הציבור יסכים שככה לא אמורים לסתום את הפה לנשיא בית משפט בדימוס- בדיון שנערך בכנסת ישראל

למרות הכוח הבלתי נתפס של מירב קריסטל לפרסם כתבות ב ynet  , כתבות שמהר מאוד יגיעו וישפיעו על מיליוני אנשים, אני מקבל שכמעט כל טעות אפשר לתקן ולפחות לשנות את הכתבות שעוד יישארו בגוגל, בגלל שבכל מקרה הן כנראה יופיעו בתוצאות הראשונות של גוגל גם לעוד הרבה מאוד זמן, וכנראה גם יהיו התוצאה הראשונה בכל חיפוש במנוע החיפוש של גוגל לגבי שמו של כמעט כל אדם המוזכר בהן.

בטח גם יסכימו איתי שלא על כל טעות של מירב קריסטל הגיש כל מי שנפגע או הרגיש עצמו נפגע תלונה נגד הכתבת (וכנראה מוטב שכך), ועדיין מועצת העיתונות היא גוף שמצוי בעיקר בשליטת אותה קבוצת התקשורת, ולמרות זאת הרשיע- ולאחר מכן אף דחה את הערעור בהרכב שיפוטי נוסף, בפסק הדין מנומק נגד ynet ונגד מירב קריסטל בתיק 179/2010

כן ראיתי, לא מעט אנשים שאיזה כתבה ישנה ב ynet מפריעה להם בשגרת חייהם, למשל פנתה אלי מישהי שהייתה בעבר עובדת במקום עבודה מסויים- שהסכימה להתראיין ל Ynet נגד המעסיק שלה לשעבר בעת שהייתה בסכסוך משפטי אמוציונאלי עימו – וכעת למעלה מעשר שנים לאחר מכן- בכל פעם שמישהו, מעסיק פוטנציאלי, מכר או בכלל מחפשים את שמה במנוע החיפוש של גוגל- התוצאה הראשונה המופיעה לעיני כל היא אותה כתבה ובה אותו הציטוט האמוציונאלי שפורסם אז מפיה.

לא מיותר לציין, שערך שלמות הארכיון של ynet מוביל כנראה את ynet לסרב להסרת כתבה מסוג זה, למרות הפגיעה שבפרסום באינטרנט וחלוף השנים הרבות, ודווקא לאור הכוח הרב והתוצאות הראשונות במנוע החיפוש של גוגל להן זוכות כתבות מ ynet.

זה עניין אותי לדעת לפי אילו קריטריונים מחליטים שם ב ynet  איזה כתבה להסיר ואיזה כתבה להשאיר, כי מצד שני, קראתי כתבה של איתמר ב"ז באתר העין השביעית, שמספרת שלא רק ש ynet  מסירים כתבות מהארכיון שלהם, ynet אפילו מסירים כתבות של מירב קריסטל מהארכיון, ולא עד כדי כך מקפידים על שלמותו במקרים מסויימים שב Ynet עוד לא פורסמו את הקריטריונים לגביהם.

באותה כתבה באתר העין השביעית מצאתי טענה שהעורך הראשי של ynet, באותה העת, הורה למחוק מהאתר כתבה שהציגה באור שלילי רשת סופרמרקטים גדולה. אותו עורך לפי הפרסום בעין השביעית סירב לנמק מדוע החליט למחוק את הכתבה, ובחר גם שלא למסור ל"העין השביעית" אם עשה זאת משום שהגיע למסקנה כי נפל גם פגם כלשהו בכתבה זו שפרסמה מירב קריסטל…

את הכתבה של מירב קריסטל על רשת הסופרים הסירה ynet  לפי העין השביעית בתוך שעות בודדות אבל מנגד במקרה אחר ראיתי איך Ynet  נלחמים עד לבית המשפט העליון

כאשר עו"ד יונתן מילר מבאר שבע מצא את עצמו במאבק ממושך ויקר נגד הארכיון לאחר  שכל חטאו היה שאדם אחר, מבוגר ממנו בהרבה ושכבר אינו עורך דין, קרוי בשם זהה לשלו. בשנת 2005 הורשע עורך דין בעל שם זהה לשמו של עו"ד יונתן מילר ב-7 עבירות של גניבה בידי מורשה, נגזר עליו עונש מאסר בפועל וקנס כספי, ונשללה חברותו בלשכת עורכי הדין בסיקור שנעשה בעיתון דה מרקר אומנם ניתן המידע שעו"ד שהורשע הינו עו"ד בן 62 דאז, אך ביתר אתרי החדשות המובילים, ובעיקר בעמוד התוצאות של מנוע החיפוש של גוגל- לא ניתן שום תנאי מזהה, שיוכל להפריד מעו"ד יונתן מילר הצעיר את הכותרות הפליליות, שבדקו בשם המשותף לשלו ולשל זה המבוגר. בשנת 2014 או בסמוך לכך, גילה הצעיר, כי מבין הקישורים הראשונים שמתקבלים בביצוע חיפוש של צירוף המילים 'עו"ד יונתן מילר' בגוגל, ישנם קישורים לכתבות שהתפרסמו באתריהן של אתרי החדשות החזקים בישראל, המתארות את הליכי המשפט שהתנהלו נגד עוה"ד המורשע. בכיתוב על גבי קישורים אלה, שהוא למעשה ביטוי לכותרות הכתבות כפי שהן מופיעות באתרי החדשות, נכתב באתר בין היתר כך "עו"ד ישראלי שנחשד בהונאה הוסגר מדרא"פ" (כותרת הידיעה

עו"ד מילר פנה בדואר ובדוא"ל, וביקש להסיר את הכתבות מהאתרים ומגוגל, מכיוון שקישור שמו למעשים פליליים פוגע בשמו הטוב ובפרנסתו. כאשר תשובת אתר ynet הייתה כי: "מטעמים עקרוניים ובשל החשיבות של שלמות הארכיון" אין בדעת ynet  – להסיר את הכתבות.

אבל מה לעשות שבמציאות, לא מעט מאיתנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים הנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

כתבתי גם בכמה מקומות על י’ שהגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

אני מזמין אותכם לקרוא מאמר נוסף שלי מהעת האחרונה על מירב קריסטל ופייק ניוז

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 + 4 =