עו"ד נועם קוריס – על בית המשפט העליון ועשיית דין עצמי ברכוש משותף

במציאות הישראלית נראה לפעמים שהורגלנו, שעשיית דין עצמי יכולה לעיתים להשיג מטרות שפעמים רבות נחסמות על ידי בירוקרטיה, במקרים אחרים, יוצאת מפי בית המשפט העליון אמירה, וכך הוחלט על ידי בית המשפט העליון בעניין הרכוש הציבורי בבית משותף.

בית המשפט העליון ברע"א  5820/17 יצחק פרנקו נ' רחמים דאר קבע בימים אלו (28.9.17), כי המבקשים והמשיב הם בעלי דירות בבניין משותף. במסגרת שיפוץ שערכו בדירתם, הסירו המבקשים גדר ושער שהקיפו את הבניין (להלן: הגדר והשער). המשיב הגיש תביעה נגד המבקשים, לרבות בעניין הגדר והשער, וביום 26.4.2004 קבעה המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב-יפו (כב' המפקחת מ' אריאלי, כתוארה במועד ההחלטה דאז; להלן: המפקחת) כי על המבקשים, "להחזיר את הגדר הישנה שהקיפה את הבית והשער שהיה בה למקומם" (להלן: פסק הדין הראשון). כמו כן, הורתה המפקחת על רישום הערה על זכויות המבקשים בחלקתם, שתפנה לפסק דינה. המבקשים לא הקימו את הגדר והשער כאמור בפסק הדין הראשון, והמשיב פנה, עקב כך, לבית המשפט השלום בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. ביום 27.7.2005 קבע בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ד"ר א' סטולר) כי הגם שנקבע שעל המבקשים להקים מחדש את הגדר והשער, קיימת אי בהירות בנוגע למיקומם; כי היה על המשיב לפנות בשאלת הבהרה למפקחת בעניין זה; וכי משפנייה כזו לא נעשתה על ידו – לא ניתן לקבוע ממצאים בשאלה אם בוצעו הוראותיה של המפקחת אם לאו (להלן: פסק הדין בהליך הבזיון). המשיב הגיש בקשת רשות לערער על פסק דין זה, ובסופו של יום – לאחר מספר גלגולים של הבקשה שאינם מענייננו כאן – החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן) ביום 20.7.2015 לדחות את בקשתו של המשיב למתן רשות לערער. בפרט לעניין השער והגדר, נקבע כי אין מקום להתערב בפסק הדין של בית משפט השלום שמצא כי מיקומם לא הובהר דיו בפסק הדין הראשון.

בהמשך להליכים אלה, פנה המשיב אל המפקחת בבקשה להבהרת פסק דינה משנת 2004. בהחלטה מיום 11.9.2016 קבעה המפקחת כי לא ניתן להבהיר את פסק הדין הראשון, מכיוון שלא ניתן למצוא במסמכי התיק ראיה על מיקום הגדר והשער (להלן: החלטת המפקחת). כן נקבע כי יש להסיר את ההערה שנרשמה בעקבות פסק הדין הראשון. ערעורו של המשיב על החלטה זו של המפקחת התקבל על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק), שקבע כי ההחלטה יצרה מצב שבו המבקשים, שלא קיימו את פסק הדין הראשון, יצאו נשכרים. בית המשפט עמד על כך שהמבקשים הסירו את הגדר והשער, לפני למעלה מעשור, שלא כדין; על כך שהמפקחת הורתה להם בפסק הדין הראשון להקימם מחדש; ועל כך שלמרות שלא הגישו ערעור על פסק דינה זה, המבקשים לא פעלו כדי לקיימו. נוכח כל האמור, בית המשפט הורה כי הדיון יוחזר למפקחת בכדי שתקבע היכן יש להקים את הגדר והשער; כי במידה שלא ניתן יהיה לשחזר באופן מדויק את מיקומה של הגדר והשער, תוכל המפקחת להורות על הקמתם מחדש בדרך של "ביצוע בקירוב" של פסק דינה הראשון; וכי מחיקת ההערה על חלקת המבקשים במסגרת החלטת המפקחת מבוטלת.

בית המשפט העליון קבע, שיש להחזיר את הדיון למפקחת כדי שתקבע הוראות לביצוע פסק דינה הראשון, שלא בוצע על ידי המבקשים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב על תקנון לאתר אינטרנט

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

13 + nineteen =