עו"ד נועם קוריס- על מידע מחברות התקשורת ותביעות ייצוגיות בנושא הספאם

מידע על רבים מאיתנו, היה אמור להימסר ככל הנראה מחברות התקשורת והתשתיות, במסגרת החלטה בת"צ 44664-03-15 זילברג נגד הפיס, העוסקת בתביעה ייצוגית בטענה למשלוח פרסומות על הגרלות הלוטו, שלא בהתאם לחוק דואר זבל.

במסירת מידע מחברות התקשורת, כמעט תמיד יש פגיעה בפרטיות ובענייני מסחר סודיים ולאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה אישר לנהל בתיק תביעה ייצוגית על סכום של 50,000,000 ₪, (חמישים מיליון ₪), ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי לאחרונה, גם צווים רחבים לחברות התקשורת ולחברות התשתיות, לחשוף מידע רב למדי בעניין שיחות נכנסות ויוצאות ובעניין מסרונים.

רגע לפני חשיפת הפרטים המורים בצו, ניתן אתמול על ידי כבוד השופטת אסתר חיות מבית המשפט העליון ברע"א 3277/17, צו לעיכוב הביצוע של הצו שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, ובינתיים עד להחלטה אחרת, הפרטים האמורים לא ימסרו.

בתיק זה, בו הכותב מייצג את אחד הצדדים (מתוך 11 בעלי דין), ניתנו כבר החלטות רבות אשר שימשו עילה לערעורים בבית המשפט העליון, הצדדים חלוקים ביניהם ושאלות רבות מתעוררות, במציאות העכשווית של דואר הזבל, מידע פרטי, עסקי וחסוי מחברות התקשורת ועוד שאלות רבות נוספות.

מאז שנת 2004 משרדי נועם קוריס ושות', מלווה לקוחות שונים בתחום האינטרנט והשיווק בדואר אלקטרוני. אני זוכר שבשנת 2004 פנה אל משרדי בחור צעיר עם סיפור מדהים בפיו, הוא  אסף בהצלחה רשימת כתובות מייל (דואר אלקטרוני), של בערך מיליארד איש מכל העולם, ומתוכן כמה מיליונים של כתובות דואר אלקטרוני מישראל. אחרי שאסף את כמות הכתובות המרשימה הזו ופתר עוד כמה בעיות טכניות שאז היו קטנות, הוא היה מסוגל בלחיצת כפתור מהמחשב האישי בביתו, לשלוח הודעה ללא עלות, ישירות למיליארד איש בעולם.

בלחיצת כפתור קטנה של אותו ישראלי צעיר השתקפה למשלוח "מסר לאנושות" ממש, או אם בחר לממש את הצד הכספי- פרסום לכל עסק או כל מטרה.

אז בזמנו הסתבר, שמשלוח קל ובחינם של הלקוח הצעיר שלי, מעמיס לא מעט עלויות ומשאבים על החברה שהייתה צריכה לשלם על השרתים האדירים שנדרשו למשלוח כל ההודעות, חברת מייקרוסופט, שהגישה נגדו תביעה על מאות מיליוני שקלים, בטענתה שאותו ישראלי צעיר מצליח לתפוס את רוב התעבורה באינטרנט הישראלי, ובעצם שלחה אותו היישר אל משרדי, לצורך הגנה מתביעתה. 

בבית המשפט המחוזי בתל אביב אליו הוגשה התביעה, מייקרוספט לא הצליחה להוכיח בזמנו שהלקוח שלי עובר על איזה שהוא חוק, ומלבד העלויות המשפטיות של שכר טרחת ההגנה המשפטית שהענקתי לו, הוא בעצם לא ניזוק כלל מהתביעה הגרנדיוזית נגדו. פרסום אולי, הוא אפילו הרוויח. 

מיקרוסופט שלא התלהבה מתוצאות המשפט, פנתה בעקבות אותו תיק לכנסת ישראל ובאמצעות לוביסטים מנוסים החלה את התהליך של חיקוק חוק נגד תופעת דואר הזבל המוכר בכינוי "ספאם" ואכן לאחר מספר שנים של עבודת חקיקה בכנסת (שגם בה לקחתי חלק), חוקק בשנת 2008 תיקון מספר 40 לחוק הבזק, הידוע בכינוי "חוק הספאם". 

חוק הספאם הביא במקור בשורה של עצירת משלוח פרסומות בלתי רצויות באמצעות אמצעים דיגיטליים, והחוק שהנו חוק חדש יחסית מקנה לכל מי שקיבל הודעת פרסומת בניגוד ללשון החוק- בסמס, פקס או מייל, לקבל פיצוי של עד 1,000 ₪, אף אם לא נגרם לו שום נזק ואף אם הוא לא טוען שנגרם לו נזק בעקבות הודעת הפרסומת. 

אותו תיקון לחוק התקשורת המוכר כחוק הספאם, גם מאפשר, להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצת נמענים גדולה, וכך אדם אחד שקיבל הודעת פרסומת לא רצויה יכול לתבוע עבור כל שאר האנשים שקיבלו הודעה דומה, להגיע לתביעה בסכומים של עשרות מיליוני שקלים ואפילו לזכות בתגמול על השירות לציבור שביצע, אם תביעתו אכן הצליחה והתקבלה על ידי בית המשפט.

בשורה התחתונה, נראה שכמעט כל אחד מאיתנו מקבל מפעם לפעם הודעת פרסומת בסמס או במייל, אפילו שלא ביקשנו וכנראה בניגוד לחוק. החוק גם, מעודד אכיפה אזרחית הנובעת ממתן תגמול ללא הוכחת נזק לתובע שזוכה בדין, ובכך למעשה נחסכות עלויות הרשויות באכיפה מנהלית או פלילית. 

אז אם גם אתה קיבלת הודעות פרסומת לא רצויות יכול להיות שמגיע לך יחסית בלי הרבה מאמץ, פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה באמצעות פניה לבית המשפט לתביעות קטנות ואולי אפילו יש מקום וקמה לך הזכות, להגיש נגד שולחי הפרסומות הבלתי רצויות גם תביעה ייצוגית במיליונים.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, ספאם, דואר זבל, תביעה ייצוגית

ליווי משפטי לעסקים

.בכל עסק יש מחלקת שיווק ומכירות, הנהלת חשבונות ומערך שלם שמטרתו הנה בשורה התחתונה, להרוויח כסף

יותר ויותר עסקים, מבינים היום שכדאי לנצל את המשבר הכלכלי העולמי ואת המצב של שוק עורכי הדין בישראל לפיו לשכת עורכי .הדין קיבלה לשירותיה מאז קום המדינה למעלה מ 50,000 עורכי דין, על מנת להסתייע בעורך דין צמוד בעלות נוחה

אומנם מרבית עורכי הדין אינם עוסקים במתן שירותים משפטיים לעסקים דווקא, אך עדיין מצב השוק מאפשר הזדמנויות נדירות .לשיפור התוצאות הכספיות והרווחים בעסק ולקידום וביסוס העסק שלנו, באמצעות ייעוץ וליווי משפטי נכון

סיוע בגביית חובות ושמירה על זכויות כספיות של העסק

דווקא מוסר התשלומים הנמוך בישראל והמשבר הכלכלי העולמי מעצימים את הצורך בליווי צמוד של עורך דין לעסק אשר יקפיד לנסח את מסמכי העסק (הזמנות, בקשות, הצעות מחיר, תעודות משלוח, והסכמים) בצורה טובה אשר תשמור על זכויות העסק .והאפשרות לגבות את החובות עבור העסק, גם בימי סכסוך

ליווי משפטי עסקי משפר על פי הסטטיסטיקות גם את מערך הגבייה בעסקים, כאשר מלבד התאמת המסמכים יידע עורך דין עסקי לנקוט בפעולות הנכונות לצורך גביית החובות גם באמצעות מכתבי התראה, עיקולים והליכים מבצעיים, בסיוע פנייה לבתי המשפט .הנכונים וללשכות ההוצאה לפועל

קניין רוחני

.מרבית העסקים כלל אינם יודעים עד כמה קניינם הרוחני והמוניטין שצברו הנם שווי כסף ולעיתים הנכס המשמעותי ביותר בעסק

ליווי העסק על ידי עורך דין מסחרי מעניק לעסק רשת הגנה חוקית והדרכה כיצד לשמור על הקניין הרוחני (לרבות זכויות יוצרים, .שמות מסחר ושמות עסקים, גניבות עין ועוד)

הדרכה נכונה מביאה להעצמת שוויו של הקניין הרוחני בעסק, שמירה על הקניין הרוחני בעסק וכן מימוש הזכויות לכדי תמלוגים .ופיצויים כספיים גבוהים, בעת פגיעה בקניינו הרוחני של העסק, על ידי מתחרה או כל אדם אחר

ליווי נכון ויסודי יימנע כמובן גם חשיפה מיותרת לטענות ותביעות של עסקים אחרים, בגין קניין רוחני המצוי במחלוקת או שאינו .בבעלות העסק

דיני עבודה

בכל עסק המעסיק עובדים כדאי לתכנן היטב את מערך הזכויות הסוציאליות הנצברות לעובדי העסק, תוך הבנה משפטית .ואסטרטגיה שתמנע חשיפה בלתי צפויה ובלתי רצויה לפיצויים בלתי מתוכננים לעובדי העסק ולעובדי העסק לשעבר

החל מניסוח נכון של הסכמי העבודה ודרך ייעוץ מקצועי והגנה מתאימה בבתי הדין לעבודה, יידע עורך דין מנוסה להגן על העסק ועל נכסיו, גם מפני דרישות מופרזות של עובדים, ובעיקר לנוכח חוקי העבודה אשר לרוב מנוסחים כך שיגנו על העובדים ויקנו להם זכויות .מרובות, על חשבון העסק

התנהלות מול הרשויות

ניהול עסק כרוך בהתנהלות מול הרשויות השונות, רשויות המס, רשויות מקומיות, תמ"ת, איכות הסביבה, רשם החברות, וזרועות .נוספות של הרשות המבצעת

ניסיון וידע משפטי משפרים לאין שיעור את התוצאות של ההתנהלות מול הרשויות עבור העסק ומלבד הטבות אותן יוכל העסק לקבל במקרים שונים, יוכל הייעוץ המתאים לשפר גם את תוצאותיה של כל התנהלות שהיא מול הרשויות, המחוייבות לפעול בראש .ובראשונה על פי חוק

תחרות הוגנת

עסק המלווה דרך קבע על ידי עורך דין עסקי, יוביל תמיד בפתרונותיו ודרכי ההתנהלות שלו על פני המתחרה שאינו נעזר דרך קבע .בליווי משפטי

העדר הידע שיש לכל בעל עסק לגבי חובותיו וזכויותיו בנושאי התחרות ההוגנת, העוולות המסחריות וחוקים נוספים, שנקבעו במהלך השנים, יכול להיות מתוקן על ידי יועץ משפטי קבוע, שבפעילות נכונה ידע להגדיל את יתרונות העסק על מתחריו ולצמצם בצורה .ניכרת את השפעת החסרונות בעסק, או אף להופכם ליתרונות

בנקים ביטוחים ועוד

.לצערנו, מנת חלקם של עסקים רבים הנה מו"מ לא נוח עם הבנקים ועם חברות הביטוח, דווקא ברגעי המשבר

חברות הביטוח והבנקים השכילו עוד לפני זמן רב להצטייד בעורכי דין קבועים המגנים עליהם מפני הלקוחות והעומדים על זכויותיהם .בצורה נוקשה ולעיתים אף דורסנית

אין צורך להרחיב עד כמה המצב אינו מאוזן בנסיבות שכאלו ועד כמה עורך דין הצמוד לעסק יקטין את העדר האיזון וישפר את .תוצאות המשא ומתן עם הגופים לעיל, עבור העסק אותו הוא מייצג

עורך דין    אינדקס חוקים – לשירות עורכי דין ולשירות הציבור
חוק הערבות , התשכ"ז-1967 1

(תיקון התשנ"ב)

פרק א': הוראות כלליות

מהות הערבות
1. (א) ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי.
(ב) הערבות יכול שתהיה לחיוב, כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי-קצוב.

סייג לערבות
2. אין ערבות אלא לחיוב בר-תוקף.

יצירת הערבות
3. הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם היתה הערבות על פי צו של רשות – משנמסר כתב הערבות לרשות.
תחומה של הערבות
4. (א) אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו.
(ב) הערב חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי-נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב הנערב, ודינם של כל אלה כדין החיוב הנערב; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבות. (ג) היה היקף הערבות מוגבל, אין הערב חב אלא בתחום-ערבותו.

שינוי בחיוב
5. (א) הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב. (ב) הוגדל החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, אין הדבר משנה בחיובו של הערב.
(ג) חל בחיוב הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי השינוי, אולם הברירה בידי הערב –
(1) למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן;
(2) לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב.

הפטר הערב
6. (א) גרם הנושה לאי-מילוי החיוב הנערב, מופטר הערב.
(ב) גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק. www.kurislaw.com
טענות הגנה
7. (א) כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב.
(ב) התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן.

אחריות הערב
8. הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות האלה:
(1) הערב ויתר על הדרישה מן החייב;
(2) ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו-פירוק;
(3) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.

זכות הערב לחזור על החייב
9. זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, התשכ"א-1961, מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות.
סייג לזכות הערב לחזור על החייב
10. (א) הערב לא יהיה זכאי לחזור על החייב במידה שהוא היה עשוי להיות מופטר על ידי טענה שעמדה לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו והטענה היתה ידועה לערב ולא התגונן בה; ובלבד שזכות הערב לחזור על החייב אינה נפגעת אם עשה כאמור בסעיף 5(ג)(1). (ב) הוראות סעיף-קטן (א) לא יחולו אם הערב מילא את ערבותו לאחר ששלח לחייב הודעה על כוונתו לעשות כן ונתן לו זמן סביר לפנות לבית-המשפט.
דין הערב לפני שמילא ערבותו
11. לערב יהיו, לפני שמילא ערבותו, אותם הסעדים להבטחת זכותו לחזור על החייב הנתונים לנושה להבטחת חוב שטרם הגיע זמן פרעונו.
שעבוד נכס של החייב
12. היה החיוב הנערב מובטח גם בשעבוד נכס של החייב, יעבור השעבוד לזכות הערב, לאחר שמילא ערבותו, להבטחת זכותו לחזור על החייב, ועל נותן השעבוד והנושה לעשות, לפי דרישת הערב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר; והכל במידה שאין הדבר פוגע בזכויות הנושה.
ריבוי ערבים
13. שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם בנפרד, יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות שונה, יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת; והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות.
ערב בעד ערב
14. נתן אדם לנושה התחייבות למילוי ערבותו של ערב, יהא דין ערבותו של הערב כלפי הנושה כדין חיוב נערב הן לענין היחסים בין אותו אדם לבין הנושה והן לענין היחסים בינו לבין הערב.
ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא
15. (א) ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא רשאי הערב, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה, אולם עליו לפצות את הנושה בעד הנזק שנגרם לו עקב הביטול. (ב) ניתנה ערבות כאמור בהסכמת החייב וביטל הערב ערבותו בלי שנתן לחייב הודעה על כך זמן סביר מראש, על הערב לפצות את החייב בעד הנזק שנגרם לו עקב אי-מתן ההודעה.
התחייבות לשיפוי
16. התחייבות של אדם לשפות נושה בשל אי-קיום חיובו של חייב כלפי הנושה, כשההתחייבות אינה בבחינת ערבות, יחולו עליה סעיפים 3, 9, 11 ו-12, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
ערבות או התחייבות לשיפוי בשל חיוב פגום
17. ערבות לחיוב שתקפו פגום רק מבחינת כשרותו או ייצוגו של החייב יראוה כהתחייבות לשיפוי; על התחייבות לשיפוי בשל אי-קיום חיוב כאמור לא יחולו סעיפים 9, 11 ו-12. (תיקון התשנ"ח)

פרק ב': ערבות של ערב יחיד

תחולה (תיקון התשנ"ח)
18. הוראות פרק זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה, יהא כינויה אשר יהא, לרבות התחייבות לשיפוי.

הגדרות (תיקון התשנ"ח)
19. בפרק זה –
"נושה" – מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי;
"ערב יחיד" – מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" – כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "ערב מוגן" – אחד מאלה:
(1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 שקלים חדשים;
(2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.
עדכון סכומים (תיקון התשנ"ח)
20. (א) הסכומים הנקובים בהגדרה "ערב מוגן" בסעיף 19 יעודכנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; ואולם יום העדכון הראשון יהיה ביום ג' באדר התשנ"ח (1 במרס 1998). (ב) לענין סעיף זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש יולי 1997.
ערבות בסכום קצוב (תיקון התשנ"ח)
21. (א) ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25.
(ב) לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב – פטור ערב יחיד מערבותו.

חובת גילוי (תיקון התשנ"ח)
22. (א) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:
(1) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן – הקרן);
(2) שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון;
(3) תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;
(4) היתה הריבית משתנה – שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי; (5) היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;
(6) תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);
(7) שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.
(ב) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א) את הפרטים הבאים:
(1) היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;
(2) מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;
(3) היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;
(4) שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).
(ג) גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (3) ו-(4), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות.
(ד) גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור.
תוצאות אי גילוי (תיקון התשנ"ח)
23. (א) לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים –
(1) בסעיף 22(א)(1) – פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה; (2) בסעיף 22(א)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;
(3) בסעיף 22(א)(4) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;
(4) בסעיף 22(א)(3), (5), (6) או (7) ובסעיף 22(ב)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות; (5) בסעיף 22(ב)(1), (3) או (4) – פטור ערב יחיד מערבותו.
(ב) הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט.
מסירת העתק מחוזה (תיקון התשנ"ח)
24. (א) נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה. (ב) נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב.

תוספות לסכום הערבות (תיקון התשנ"ח)
25. (א) ערב יחיד ערב, בנוסף לסכום הנקוב בחוזה הערבות, רק לתוספות אלה:
(1) הפרשי הצמדה וריבית שלא יעלו על המוסכם בין הנושה לבין החייב;
(2) ריבית בשל איחור בפרעון, ובלבד שלא יעלה שיעורה על ארבע נקודות אחוז מעל הריבית שנקבעה בחוזה שבין הנושה לבין החייב באין איחור בפרעון (להלן – ריבית מקורית); היתה הריבית המקורית ריבית משתנה, ייעשה החישוב על פי אותה ריבית כפי שינוייה מעת לעת, בתוספת שלא תעלה על ארבע נקודות אחוז על שיעור הריבית המקורית; (3) הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל;
(4) תוספת שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל.
(ב) ערב יחיד יהיה חייב בתוספת המפורטת בסעיף קטן (א)(2) רק עבור התקופה שלאחר תום 15 הימים מיום שקיבל את ההודעה על אי קיום החיוב כאמור בסעיף 26.
הודעה על אי-קיום (תיקון התשנ"ח)
26. (א) לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב בדי הנזק שנגרם לו בשל כך. (ב) בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפרט הנושה את תוכן הוראות סעיף קטן (ד)(2) ו-(3) ואת תוכנן של הוראות סעיפים 27 ו-29. (ג) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לקבוע סוג וסכום של חיובים שלגביהם פטור הנושה מלהודיע לערב על אי-קיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א). (ד) (1) ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש; לא הודיע הנושה כאמור, לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם. (2) הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים, רשאי הוא לפרוע את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן. (3) לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה כאמור בפסקה (2) תוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה של הנושה כאמור בפסקה (1), יהיה הנושה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם. (ה) הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ד)(1) תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הערב לנושה; דרך מסירת הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד)(2) תיקבע בתקנות.
תובענה מהחייב תחילה (תיקון התשנ"ח)
27. (א) לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה:
(1) ניתן פסק דין נגד החייב;
(2) יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להגיש תובענה נגד ערב מוגן למילוי ערבותו אם התקיים אחד משני הסייגים הבאים:
(1) החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס נכסים או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח במשכנתה או במשכון, לא יחול סייג זה אלא אם כן קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי הענין, שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש המשכנתה או המשכון; (2) היה החייב תאגיד – ניתן נגדו צו כינוס נכסים או צו פירוק.
(ג) הוגשה תובענה נגד חייב, ימסור הנושה הודעה לכל ערב מוגן, והוא יהיה רשאי להצטרף להליך.
(ד) לענין סעיף זה, "הגשת תובענה" – לרבות דרישה לתשלום החוב, כולו או מקצתו, קיזוז, או מימוש כל סעד שיש לנושה כלפי הערב המוגן.
חזרה אל החייב (תיקון התשנ"ח)
28. מילא ערב מוגן את ערבותו, כולה או מקצתה, יהא דינו כדין הנושה לענין הליכי גביית החוב מאת החייב שבהם פתח הנושה, והוא יהיה רשאי להמשיך בהליכים אלה.
ריבוי ערבים (תיקון התשנ"ח)
29. (א) ערבים מוגנים יהיו חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים.
(ב) היו לאותו חיוב גם ערבים שאינם ערבים מוגנים, יחושב חלקו של כל ערב מוגן לפי מספרם של כלל הערבים.
(ג) היה הסכום הנקוב בחוזה הערבות של ערב מוגן נמוך מחלקו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יהא אותו ערב חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו; אין בהוראה זו כדי להשפיע על חלקם של יתר הערבים.
תחום ערבותו של ערב יחיד (תיקון התשנ"ח)
30. אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 4(א).

עדיפות (תיקון התשנ"ח)
31. הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בסעיף 57 לפקודת השטרות.

אי התנאה (תיקון התשנ"ח)
32. על אף האמור בכל דין, בערבות לפי פרק זה, התניה על הוראות הפרק ועל סעיפים 5, 6, 7, 11 ו-12 שאינה לטובת ערב יחיד – בטלה.
פרק ג': הוראות שונות

שמירת דינים (תיקון התשנ"ח)
33. חוק זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

ביצוע ותקנות (תיקון התשנ"ח)
34. שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר –
(1) לקבוע פרטים נוספים שעל הנושה לגלות לערב יחיד;
(2) לקבוע את דרכי הגילוי של פרטים שהנושה חייב לגלותם לערב יחיד לפי סעיף 22;
(3) לקבוע את דרך הצגת המידע האמור בסעיף 22(א)(3);
(4) לקבוע את התוספות שערב יחיד ערב להן לפי סעיף 25(א)(4);
(5) לקבוע פטור מהודעה לפי סעיף 26(ג);
(6) לקבוע הליכים למשך גביית חוב לפי סעיף 28.

לוי אשכול יעקב ש. שפירא
ראש הממשלה שר המשפטים
שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה

—————
1. ס"ח 496, התשכ"ז (21.4.1967), עמ' 46.
תיקונים:
ס"ח 1390, התשנ"ב (24.3.1992), עמ' 144 (ראה הוראות תחילה ומעבר בעמוד 15631 להלן);
ס"ח 1637, התשנ"ח (14.11.1997), עמ' 6 (תחילת התיקון, המחליף את פרקים ב' ו-ג' לחוק – ביום 1.6.1998. על התחייבויות לשיפוי וחוזי ערבות שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול החוק הקודם.

חוק ה ערבות התשכז 1967

עורך דין נועם קוריס