בלוג – עמוד 11 – נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

5 בינואר 20204 בינואר 2020

אזרח הגיש נגדו קובלנה פלילית והוא לא יקבל סניגור ציבורי

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"פ 8229/19 מיום 19.12.2019, אשר דחתה השגה על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל למרשם הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ד' ברלינר) בעק"נ 44657-10-19 מיום 5.11.2019.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

ביום 5.11.2019 מחק בית המשפט המחוזי ערעור שהגיש המערער על החלטת בית משפט השלום (השופטת ת' שחם קינן, ק"פ 31311-05-19) במסגרתה נדחתה בקשת המערער למנות לו סנגור מהסניגוריה הציבורית. בית המשפט המחוזי נימק החלטתו בכך שלא ניתן להגיש ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי.

המערער ביקש לנקוט בהליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי, אך מזכירות בית משפט זה סירבה לקבל את ההליך למרשם. המערער הגיש השגה על החלטת המזכירות, אשר נדחתה על ידי הרשמת ביום 19.12.2019. נקבע כי לא נפלה טעות בהחלטת המזכירות, שכן משלא ניתן לערער על החלטת ביניים בהליך פלילי, קל וחומר שלא ניתן להגיש הליך ערעורי על החלטה שמחקה ערעור על החלטת ביניים מעין זו.

בערעור שהוגש לעליון, המערער טען כי יש לאפשר לו להגיש את ההליך המבוקש, ולדון בבקשתו לייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית. המערער הפנה להחלטות של בית משפט העליון אשר לשיטתו מבססות את זכותו להגיש את הערעור, ביניהן החלטה מיום 9.7.2019 בע"פ 3798/19 במסגרתה הורה בית המשפט בעניין מינוי סניגור פרטי במימון המדינה למערערת שם על החזרת הדיון לערכאה הדיונית.

בית המשפט העליון קבע כי דין הערעור להידחות. נקבע שלא נפל כל פגם בהחלטת הרשמת אשר מצדיק את התערבות ערכאת הערעור. כאמור בהחלטת הרשמת ובהחלטת בית המשפט המחוזי, החלטה בעניין בקשה למינוי סנגור מהסניגוריה הציבורית היא החלטת ביניים בהליך פלילי אשר ניתן לערער עליה רק במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי (ע"פ 3269/19 פלוני נ' הסניגוריה הציבורית (4.6.2019); ע"פ 6907/19 שם טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (11.11.2019)). מכאן שגם לא היה מקום לקבל את ההליך לרישום, והחלטת מזכירות בית המשפט בעניין זה ניתנה בדין (ראו: בש"פ 7884/19 שם טוב נ' מדינת ישראל (28.11.2019)). כמו כן, אין לשעות לטענת המערער באשר להחלטה בע"פ 3798/19 בה לכאורה ניתנה זכות ערעור, שכן באותו מקרה בית המשפט לא דן בערעור לגופו של עניין והחזיר את התיק לערכאה הדיונית בשל הסכמת המשיבה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

4 בינואר 20204 בינואר 2020

השופט עודד מאור: הליכי פש"ר יוכלו להתחדש מקץ שנה עד שנתיים וחצי במקרים של שימוש לרעה

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פש"ר 17-05-36106 בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' נתן תוקף ותחולה להלכת אלקצאצי שדנה בביטול הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב של החייב לפי החוק הישן גם לאור חוק חדלות פרעון החדש.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

בית המשפט קבע, כי בכל הנוגע לחובות תום הלב של החייב הרי שאלו נותרו על כנן גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון. במצב דברים זה, יש לקבוע שבאותם מקרים בהם פונה חייב בבקשה חדשה להליך של חדלות פירעון לאחר שהליך קודם בוטל בשל ניצולו לרעה, על הממונה )או במקרים המתאימים – על רשם ההוצאה לפועל( לבחון טרם כניסת חייב להליך של חדלות פירעון, וטרם מתן צו לפתיחת הליכים, שאכן חלפו בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של הממונה )או רשם ההוצאה לפועל(, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי מעת ביטול ההליך הקודם ועד לפנייה החדשה לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש – כאמור בהלכת אלקצאצי.

כבוד השופט מאור ציין, כי לא נעלם מעיניו התיקון העקיף לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 במסגרת חוק חדלות פירעון, לפיו לא יוכל עוד חייב לבקש שרשם ההוצאה לפועל יכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, כפי שהיה טרם כניסת חוק חדלות .15.9.19 ביום לתוקפו פירעון המשמעות המעשית היא, שמי שהליך פשיטת הרגל שלו בוטל, יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל נפרדים שיינקטו נגדו, בלא שיתאפשר לו לנהל הליך קולקטיבי מול הנושים ביחס להלכים אלו, וזאת למשך התקופה שעד לכניסתו להליך החדש. אמנם כך היא. מאחר שהליכי חדלות פירעון הם הליכי "חסד המחוקק" ומצופה מחייב לעמוד במגבלות ובתנאים שונים, הרי זלזול בחובות אלו יגרור ביטול ההליך בשל ניצולו לרעה. ביטול ההליך הוא התוצאה הישירה ההתנהגות הפסולה של החייב, והתוצאה העקיפה של ההתנהלות חסרת תום הלב של אותו חייב היא כי קיומה של

תקופה בה יהיה חשוף החייב להליכי הוצאה לפועל בכל תיק בנפרד. משמעות הדברים היא שעל חייב להפנים את החשיבות שבשיתוף הפעולה עם הליך של פשיטת הרגל, עם בעל התפקיד, וכפי שנעשים מאמצים שלא לבטל את ההליך )וראו לעיל את הארכות החוזרות ונשנות שניתנו לחייב(, עליו לעשות מאמצים ולעמוד בחובותיו בהליך.

כך למשל, אם חייב לא יכול לעמוד בתשלום שנקבע, מסיבות שונות, יוכל

לפנות לבית המשפט בבקשה להפחיתו. אם חייב לא יכול להגיע לחקירה אצל המנהל המיוחד, ידאג לתאם מועד חדש. אם מסיבה שהיא לא יכול להגיש את הדוחות במועד – יפנה בבקשה ארכה קצרה.

אין להתעלם מהליך פשיטת הרגל והדרישות הקבועות בו. התוצאה של ביטול ההליך, מבחינת החייב, עלולה להיות קשה. על כן – קבע בית המשפט שתנאי לכניסת החייב להליך חדש, אם יבקש לעשות זאת, יהיה בהתאם לתקופות שנקבעו בהלכת אלקצאצי, היינו – בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של הממונה, ואם הממונה יסבור שהמדובר במקרה חמור עד שנתיים וחצי.

25 בדצמבר 201923 בדצמבר 2019

עושקי הקשישים לא יסלקו אשראי

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית להליך בבית המשפט המחוזי בת"א, העוסק בהחלטת חברת סליקת כרטיסי האשראי להפסיק מתן שירותי סליקה לחברה שיש לגביה חשש, כי גבתה כספים אגב הונאה של לקוחות ותוך השפעה בלתי הוגנת בעיקר כלפי אוכלוסיות מוחלשות ובתוכן אוכלוסיית הקשישים. בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, וזאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות וביניהם קשישים.

ההליך שבו התייצב היועץ המשפטי לממשלה הוא מקרה פרטי של תופעה כואבת ורחבת היקף בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקאות טלפוניות. נמצא, כי יותר ויותר עוסקים פועלים בשיטות פסולות בדרך של פנייה בטלפון או אמצעי טכנולוגי אחר או הגעה פיזית לבית הלקוח, ומפילים צרכנים רבים קורבן להטעיות ולחץ שיווקי, אשר מסבים להם חסרון כיס משמעותי של אלפי ולעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים. במקרים בהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי חיוב, בתי העסק נזקקים לשירותיהם של חברות הנותנות שירותי סליקה במסגרתם מועברת התמורה מהלקוח. המצב כיום הוא שכאשר מתעורר חשש ממשי מצד חברת הסליקה שהעסקאות הן תוצאה של הטעיית צרכנים ומעשי הונאה, חברות הסליקה מחליטות על סמך שיקול דעתן להפסיק לספק שירותי סליקה לבית העסק. לאור חשיבות הנושא, הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר בחודש דצמבר 2018, שלפיו במקרים בהם קיים חשש ממשי, כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

הנתבעת בהליך הנוכחי, חברת הסליקה "מקס" (לאומי קארד), קיבלה תלונות מצד לקוחות רבים בנוגע לעסקאות שערכו עם התובעת, חברת "הלפ. פי. סי. טכנולוגיות", בהן נטען שהעסקאות נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין מצד התובעת. בעקבות כך, התעורר אצל "מקס" חשש כי העסקאות המועברות אליה מבית העסק לסליקה הן תוצאה של מעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן והיא החליטה לעצור את שירותי הסליקה לבית העסק. "מקס" התבססה בהחלטתה גם על כך שחברת "הלפ. פי. סי." עוסקת בממכר של מוצרי מחשוב ושירותי מחשוב באמצעות שיווק מדלת לדלת לבתי לקוחות ובאמצעות פניות טלפוניות יזומות ללקוחות. בעסקאות מעין אלו, הלקוח נמצא במעמד פגיע יותר. בעקבות הפסקת הסליקה, תבעה "הלפ פי סי" את "מקס" על מנת שתמשיך בשירותי הסליקה עבורה ושתעביר לה את התשלומים.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), צוין כי היועמ"ש מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי, והוא רואה בחומרה פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט, ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי הטעיה והונאה, תוך ניצול חולשותיהם הייחודיות.

עוד צוין, כי הודעת הרשות להגנת הצרכן לחברת "הלפ. פי. סי." על הכוונה לחייבה בעיצום כספי, לאחר ההחלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה ומאששת את המסקנה, כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.

לפי עמדת היועמ"ש, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר. פעמים רבות יש לחברת הסליקה מידע בזמן אמת על אופן התנהלות בית העסק והיא עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר להפסיק באופן מיידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן, תוך הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות. התייצבות היועמ"ש להליך נועדה לבטא את החשיבות הרבה שבצורך להגביר את ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים, מפני עוסקים המנצלים ציבור מוחלש, על מנת לגרום לו תוך מסירת מידע שגוי ותוך שיווק אגרסיבי והפעלת לחצים, לכרות עסקאות שאינן כדאיות עבורו.

לפיכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בכל הנוגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי עסק לגביהם עולה חשש ממשי לפגיעה וניצול לקוחות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה בהובלת פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) ובסיוע היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, בנק ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

24 בדצמבר 201923 בדצמבר 2019

קנס על סך 80 אלף ₪ ותשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות הוטלו על בעל מוסך בגין הנפקת חשבוניות פיקטיביות

למרות הסרת המחדלים במלואם:

קנס על סך 80 אלף ₪ ותשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות הוטלו על בעל מוסך בגין הנפקת חשבוניות פיקטיביות

ראפע אמארה, בעל מוסך ועוסק בתחום מכונאות רכב, הורשע לאחרונה בעבירות של הנפקת חשבוניות כוזבות על סך 3.5 מלש"ח והשמטת הכנסות.

על פי גזר הדין, אמארה, תושב כפר כנא, הוציא בין השנים 2012-2015 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 3.5 מיליון שקלים, שחלקן הגדול לא שיקפו עסקאות אמת. החשבוניות הפיקטיביות שימשו אחרים לדרישת הוצאות כוזבות בספרי החשבונות והדו"חות שהוגשו.

במעשיו פעל אמארה במטרה להתחמק מתשלום מס וסייע לאחר להתחמק ממס. מדובר בעבירה מתמשכת אשר גרמה נזק לקופת המדינה והובילה לשיבוש פעילותה השוטפת של מערכת המסים. יחד עם זאת, יצוין כי במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בעבירות, לקח אחריות מלאה על מעשיו והסיר את כל המחדלים. על כן, הטיל כבוד השופט נעמן אדריס מבית משפט השלום בנצרת מאסר של תשעה חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, 80,000 ₪ קנס ותשעה חודשי מאסר על תנאי.

החקירה בנושא נוהלה על ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, וכתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מחוז נצפון ע"י עו"ד שרית מזרחי.

ת.פ. 2367-05-17

23 בדצמבר 2019

חמישה אחוזים בלבד מבתי העסק שנבדקו, לא רשמו הכנסות כחוק

חמישה אחוזים בלבד מבתי העסק שנבדקו, לא רשמו הכנסות כחוק

כך נמצא במבצע מס הכנסה בחדרה והאזור

פקיד שומה חדרה ערך לאחרונה מבצע ביקורות ניהול ספרים בעסקים מתחום התעשייה והמסחר, המקצועות החופשיים ונותני השירותים. במבצע נערכו ביקורות ב- 93 בתי עסק, ונמצא כי רק בחמישה מהם לא נרשמו הכנסות כחוק.

הביקורות התמקדו בין היתר בעסקים בהם קיים נפח פעילות גואה, עסקים בעלי מחזורים גבוהים במיוחד, עסקים לגביהם התקבלו מיידעים על חשדות לכאורה לאי רישום תקבולים ובעסקים בהם נמצאו ליקויים בביקורות קודמות. האזורים שנבדקו במהלך מבצע הביקורות כללו את חדרה, זיכרון יעקב, אור עקיבא, פרדס חנה- כרכור, בנימינה, קיסריה, עין שמר, גבע הכרמל, כפר קרע, כפר פרדיס ובאקה אל גרביה.

לקראת ביקורת בפיצוציה בחדרה, בה נמצאו בעבר ליקויים, נערכה קנייה מקדימה מספר ימים לפני המבצע. ביום המבצע נערכה ביקורת במקום, ונמצא כי הקנייה המקדימה לא נרשמה, וכי גם פדיון יום הביקורת בסך 897 ₪ לא נרשם בספרי העסק. בעלת העסק טענה כי יש לה הקלות בניהול ספרים, ולכן קניית הביקורת ויתר ההכנסות לא נרשמו. בדיקה מעמיקה של הנושא העלתה כי לבעלת העסק אין כלל פטור או הקלה מניהול ספרים.

בביקורת נוספת, אצל רופא שיניים בבאקה אל גרביה, עלה מבדיקת ספרי החשבונות אי רישום של הכנסות בסך כולל של 10,550 ₪, שהתקבלו במהלך החודש האחרון משישה עשר לקוחות שונים. כנשאל על כך, הסביר רופא השיניים: "לא התפניתי לרשום". בעקבות הביקורת נחקר בעל העסק והתיק הועבר להמשך טיפול. בביקורת אחרת בנגריה בפרדס חנה, נמצא אי רישום הכנסות בסך 4,500 ₪. תגובת בעל העסק על כך: "במקרה זה, לא הספקתי לרשום".

מבצע הביקורת, נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ולשימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.

21 בדצמבר 20199 בנובמבר 2019

הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור

במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: שאלה לגבי רישום משכון, אם צד א' חייב כסף לצד ב', האם ניתן לבצע רישום החוב/רישום משכון ?

עיקר שאלתי במקרה שצד א' חייב כסף לצד ב' וכרגע אין לצד א' כסף לשלם וצד ב' רוצה לבטח את כספו וצד ב' לא רוצה להסתפק בשטר ההלוואה, באיזה תנאים ניתן לרשום משכון?

תשובה: ניתן לרשום משכון על זכויות מסויימות או על נכס מסויים, למשל זכויות בני"ע, ברכב, על תכשיטים, על נכס נדל"ן שאינו רשום בטאבו, מכונות וכו.

הרישום של המשכון מתבצע ברשם המשכונות ורישום זה אומר למעשה שלא ניתן לערוך בנכס לגביו נרשם המשכון עסקאות הסותרות את הסכם ההלוואה- למשל אסור למכור את הנכס לצד שלישי.

שאלה: איך מביאים את היורש מחו"ל? אני ועוד שלושה יורשים נהנים בצוואה שהוריש מוריש שנפטר. לצורך מימוש הצוואה ושחרר כספים שמצויים בחשבון הבנק- דורש הבנק שכל היורשים שרשומים בצוואה יגיעו יחדיו לסניף בו מצויים הכספים וייחתמו על מסמכי שחרור הכספים.

אחד היורשים נמצא בחו"ל ואין בכוונתו להגיע לישראל בשנים הקרובות. האם ניתן לעשות משהו ?

תשובה: פתרון לבעיה שהצגת הינה הגשת בקשה לבית המשפט למינוי מנהל עזבון, אשר בית המשפט רשאי למנותו גם אם אין שיתוף פעולה או הסכמה על מינויו- מאת כל היורשים.

במידה ואכן ימונה מנהל עזבון, יש להניח שהבנק יסתפק בחתימתו או בנוכחותו ולא יידש להביא את היורש במיוחד מחו"ל.

שאלה: פניתי לעורך דין לצורך הגשת תביעה בסכום של אלפי שקלים, ומאחר ושכר טרחת עורכי הדין שנדרשתי לשלם היה גבוה יחסית ביחס לתביעה, נאמר לי שאוכל לזכות בהחזר שכר הטרחה ובהוצאות משפט אם תתקבל תביעתי, איך בית המשפט קובע את סכום הוצאות המשפט ושכר הטרחה?

תשובה: ראשית כדאי לשים לב לעובדה, שבמרבית התיקים המשפטיים לא נפסקות הוצאות משפט והחזר שכר טרחה למי מהצדדים, ומוטב לבחון את הנתונים הסטטיסטיים בנושא, ולא לנסות להיצמד ל'חוק היבש'. בתי המשפט גם נוהגים במקרים רבים גם לפסוק הוצאות ותשלומי שכר טרחה נמוכים מאשר הוציאו הצדדים בפועל, ומנגד, וגם מקרים כאלו קורים, בית המשפט גם מטיל לעיתים הוצאות משפט ושכר טרחה בסכומים גבוהים יחסית, למשל אם דרך ניהול המשפט על ידי צד, הייתה מסרבלת או באה להקשות במקום שלא היה נכון לעשות זאת.

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

9 בדצמבר 20199 בנובמבר 2019

הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור

במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: אני עובדת השנה- שנה שלישית בגן. אני מקבלת שכר גלובלי. באמצע השנה שעברה ילדתי ויצאתי לחופשת לידה שהארכתי. האם מותר לי להאריך את חופשת הלידה ? האם מותר לי להאריך חופשת לידה על חשבון ימי מחלה ?

השכר שלי ירד מאוד משמעותית כשניצלתי את ימי המחלה והמנהל שלי אמר לי שהוא עושה לי טובה שהוא משלם לי חצי. האם זה חוקי ?

תשובה: עובדת בחופשת לידה רשאית להאריך את חופשת הלידה ואף רשאית להאריך את חופשת הלידה על חשבון ימי מחלה.

לא שלחת את תלוש השכר שלך לעיוני אבל יש להניח שלא היו לך ימי מחלה צבורים ולכן למעשה לא קיבלת שכר חלף ימי המחלה בהם לא נכחת בעבודה.

לציין, שצבירת ימי מחלה נעשית בהתאם לוותק במקום העבודה וכאשר ניתן לצבור את מקסימום 90 ימי מחלה.

כאשר מנצלים את ימי המחלה, יום המחלה הראשון הוא ללא תשלום, השני והשלישי הם בעבור מחצית השכר ולאחר מכן העובד זכאי למלוא השכר אך בכפוף שלעובד קיימים ימי מחלה מספיקים שלא נוצלו.

שאלה: קניתי רכב מסוחר רכבים, והתברר לי לאחר זמן שהיו הרבה שקרים במה שהוא אמר על הרכב: זה היה יד 4 ולא יד 2, מליסינג ולא מפרטי, ועל פי הבלאי בהערכת מכונאי, הסוחר גם הוריד את הקילומטראז'. הבאתי בשעת הקניה בודק, שכנראה שיתף פעולה עם הסוחר, והוא אמר לי שהרכב עבר תאונה אבל אין פגיעה בשלדה. עכשיו, שנה אחרי, רציתי למכור את הרכב והתברר בבדיקה שהשלדה חתוכה לגמרי… השאלה היא אם יש לי כרגע ממי ואיך לתבוע את עשרות אלפי השקלים שהוא לקח ממני במרמה, בהנחה שכבר אין לי מסמכים רלוונטיים?

תשובה: על פניו ברגע שהבאת בודק ובדקת את הרכב נראה שיהיה לך כעת קשה לבוא בטענות למוכר אך במידה והבודק שהבאת נתן לך חוות דעת רשלנית שגרמה לך לחסרון כיס יש להניח שאתה יכול להגיש נגד הבודק תביעה על התרשלותו.

נראה למשל שבודק סביר היה צריך להעיר בפנייך שהשלדה לא תקינה וכך היה מצופה ממנו לעשות. מאחר והבודק לא עשה את המצופה ממנו ולך נגר ם חיסרון כיס מאחר ורכשת רכב פגום בגלל שהסתמכת על חוות דעתו השגויה של הבודק יש להניח שאתה יכול לתבוע מהבודק את ההפסד שלך.

שאלה: לקחת בעבר הלוואה חוץ בנקאית ולאחר שפספסתי מספר תשלומים נפתח נגדי תיק הוצאה לפועל באמצעות השיק לביטחון ונראה לי שסכום תיק ההוצאה לפועל גדול בהרבה מהחוב האמיתי. יש לי משהו לעשות?

תשובה: באפשרותך להגיש התנגדות לתיק ההוצאה לפועל בתוך 20 ימים מיום שקיבלת את אזהרת ההוצאה לפועל לידייך (אם איחרת אולי אפשר להגיש עם הארכת מועד). שים לב שעל הזוכה הייתה חובה בהתאם לחוק לצרף את הסכם ההלוואה ואת פירוט כל התשלומים ששילמת, כל התשלומים שפספסת, וכן פרטים נוספים לגבי ההלוואה והחוב. שים לב גם שבהתאם לתיקון מספר 5 המוכר בכינוי חוק אשראי הוגן שנכנס לתוקף לאחרונה- רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את התיק נגדך אם לא צורפו על ידי המלווה כל הפרטים והנתונים שציינתי וכן נתונים נוספים שהיה עליו לציין.

27 בנובמבר 201923 בנובמבר 2019

נשכח חודש במעצר- טעות בחישוב הימים על ידי המדינה

נשכח חודש במעצר- טעות בחישוב הימים על ידי המדינה

אל בית המשפט העליון הגיעה בקשת המדינה להאריך את מעצרו של נאשם, כחודש לאחר שמעצרו הקודם הסתיים וכאשר המדינה חישבה את ימי המעצר עם שגיאות. מה החליט בית המשפט העליון ?

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

מדיניות פרטיות

בית המשפט העליון נדרש בימים אלו ליתן החלטה במסגרת בקשה ראשונה להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בתשעים יום או עד למתן הכרעה בתיק העיקרי (ת"פ 36814-12-18, בית המשפט המחוזי בחיפה).

בהתאם להחלטה, עולה שהתיק כדברי ההחלטה "נסע בנתיב שלא רבים נוסעים בו" – וטוב שכך. די לדברי בית המשפט העליון להפנות לכך שבבקשה מבוקשת הארכת מעצר של תשעים ימים, החל מתאריך 16.10.2019, והיא הוגשה בתאריך 19.11.2019. הסיבה לפער זה נעוץ בכך שהמדינה עשתה טעות חישובית בשדה של מעצר מעורב – מעצר מאחורי סורג ובריח ומעצר באיזוק אלקטרוני, ביחס לסעיף 62 לחוק המעצרים. מתברר כי הטעות התגלתה למדינה בתאריך 19.11.2019.

בית המשפט העליון שמע את טענות הצדדים וקבע שיתן החלטה מנומקת בבקשה שהגישה המדינה כבר בימים הקרובים, בינתיים לפי החלטת בית המשפט נותרה הסוגיה הבאה: מה דינו של המשיב כעת? התשובה לכך ברורה: אין הוא נמצא במעצר. סעיף 61(א) לחוק המעצרים קובע:

נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון המעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה. (הדגשה שלי)

זו לשון החוק והיא קטגורית. אין זה פוסל את האפשרות להגיש בקשה להארכת מעצר, אבל עד ששופט בית המשפט העליון יאריך את המעצר מעבר לתשעים יום, אין הסמכה להחזיק את המשיב במעצר. הפסיקה הדגישה כי מעצר באיזוק אלקטרוני נחשב למעצר לעניין זה (ראו בש"פ 4206/16 מדינת ישראל נ' טחימר (3.11.2016)).

עם כל ההבנה לעומס של הפרקליטות, יש להידרש לעניין הבא. למעשה מדובר בשתי תקופות: התקופה הראשונה – 16.10.2019 עד 19.11.2019 – בה המערער הוחזק במעצר בלי סמכות (להלן: התקופה הראשונה). זוהי תקופה של למעלה מחודש ימים. התקופה השנייה היא מה-19.11.2019 עד היום – 21.11.2019 (להלן: התקופה השנייה). זוהי תקופה קצרה של יומיים. ואולם, בהיבטים עקרוניים שונים הפגם בתקופה השנייה חמור יותר מהתקופה הראשונה. הסיבה לכך היא שהפגם בתקופה הראשונה נעשה מתוך טעות. המדינה לא הייתה מודעת לכשל. ברם, התקופה השנייה – הגם שהיא קצרה – הייתה אחרי שהכשל התברר למדינה. בנסיבות אלו, יש להקפיד אף ביתר שאת על הוראות החוק. נזכיר ונזכיר שוב כי מדובר במעצר. אין עוצרים ללא אסמכתא בחוק או ללא החלטה שיפוטית. שני הדברים אינם בנמצא במקרה זה. בנסיבות אלו היה על המדינה להודיע כי כל עוד בית משפט זה לא נתן החלטה להאריך את מעצרו של המשיב, לא ניתן להחזיק אותו במעצר באיזוק אלקטרוני.

באת-כוח המשיב הודיעה כי היא מסכימה ומבקשת שהמשיב ימשיך לשהות במקום בו הוא נמצא – "בית חם", מסגרת טיפולית פרטית המשמשת כחלופת מעצר – אך לא בתנאי מעצר באיזוק אלקטרוני. הדין עימה.

יוצא כי על המדינה להפיק שני לקחים ממקרה זה: הלקח הראשון, והתייחסתי לכך בהחלטות שונות קודמות, הוא כי בעידן המחשב יש לוודא שהמעקב אחרי סיום תקופת המעצר והצורך להגיש בקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נעשה, כדי ששגיאות כאלו לא יחזרו. באת-כוח המדינה הודיעה בדיון כי בכוונת המדינה להדק את הנהלים – וחבל שהדבר לא נעשה קודם. הלקח השני הוא שכאשר מתבררת טעות, מצופה דווקא מהמדינה להקפיד לפעול לפי נתיב הדין. נציין את המובן מאליו – מעצר הוא פגיעה חמורה בחירותו של אדם. לנוכח האינטרס הציבורי להגן על החברה, ניתן גם ניתן לעצור אדם כאשר הדבר נדרש. אך זאת ייעשה רק בהתאם להוראות הדין.

לכן, יש להבהיר כי בשלב זה המשיב אינו מוחזק במעצר באיזוק אלקטרוני. תנאי השחרור האחרים בתוקף.

עוד קבע בית המשפט העליון בהחלטתו, כי ההחלטה המנומקת בבקשת המדינה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, תוך חידוש תנאי המעצר באיזוק אלקטרוני, תינתן בימים הקרובים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק דיני אינטרנט, פרטיות ובייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

26 בנובמבר 201922 בנובמבר 2019

עו"ד נועם קוריס במגזין ביזנס – רשת קו עיתונות

הטיפ המשפטי

ניתן לשלוח שאלות למדור במייל kurislaw@gmail.com

שאלה: האם יש חוק שקובע איזה מידע פרטי יכולות החברות הגדולות לאסוף על האזרחים ומה הוא קובע ?

תשובה: חוק הגנת הפרטיות קובע כללים שונים בנוגע להגדרה מהו מידע פרטי ואיזה שימוש רשאי אדם אחר או תאגיד אחר לעשות במידע הפרטי שלנו.

לאחרונה תוקנו גם תקנות לגבי מאגרי מידע בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תקנות אלו קובעות שעל התאגיד המחזיק מאגר מידע עם נתונים פרטיים גם חייב לפרסם פרטים נוספים על מאגר המידע שהוא מחזיק עלינו, על דרך איסוף המידע, דרך אבטחת המידע, האפשרויות בדבר השימוש במידע עלינו ועוד נתונים על זכותנו שימחק או יתוקן מידע הקשור אלינו.

התקנות החדשות גם מחייבות את התאגידים למסור לנו נתונים על איזה מידע הם מחזיקים עלינו- אם אנו פונים ודורשים זאת.

שאלה: האם עו"ד, בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי דין, חייב לנהל חשבון נפרד לכל לקוח בנאמנות ולמסור ללקוח פרטי גישה לחשבון זה ? מהם הכללים ביחס לחשבון נאמנות ש עו"ד עבור לקוח ?

תשובה: בדרך כלל מחוייב עו"ד להחזיק חשבון נאמנות נפרד עבור כל לקוח ולעיתים אפיל עבור כל עסקה של לקוח בנפרד ואז ברור שהלקוח רשאי לעיין בחשבו הנאמנות שבעצם שייך לו בלבד.

קיים מקרה חריג אחד בקשר לחשבונות נאמנות ולפיו עו"ד רשאי לנהל חשבון נאמנות אחד כללי שבו הוא אינו מחוייב לדווח מי הנהנים. בחשבון הנאמנות הכללי החריג רשאי עו"ד להחזיק סכום שלא יעלה על 300,000 ₪ ואף אסור לבצע בחשבון זה פעולות בסכום של למעלה מ 99,999 ₪ ביממה אחת.

בתור נהנה בחשבון נאמנות כללי עדיין עומדת בפנייך הזכות המלאה לדעת בדיוק מה קורה בכספים שמוחזקים עבורך בנאמנות אך יש למסור לך פרטים רק אודות כספים שלך בחשבון ולא אודות כספים של לקוחות אחרים באותו חשבון נאמנות כללי.

שאלה: נחקרתי במשטרה ולאחר מספר חודשים קיבלתי מכתב שאומר שהתיק נסגר בהעדר אשמה, מה משמעות העדר האשמה.

תשובה: לאחר חקירת משטרה על מחלקת התביעות במשטרה או במקרים מסויימים על הפרקליטות להחליט האם יוגש כתב אישום בתיק או אם לאו. במידה ומוחלט שלא להגיש כתב אישום בסיון החקירה נגנזת החקירה ונסגרת באחת משלוש עילות גניזה.

העדר עניין לציבור הנה עילת סגירה שאומרת שעל אף שלכאורה קיימות ראיות מספיקות להרשעה בתיק, עדיין חומרת העבירה או אינטרסים ציבוריים אחרים אינם מצדיקים הגשת כתב אישום בנושא.

העדר ראיות והעדר אמה, כאשר כך מנחה פרקליט המדינה את ציבור התובעים בהידרשם לעילת הסגירה:

"חוסר ראיות" מול "היעדר אשמה"

אם הגיע התובע למסקנה כי אין בתיק ראיות מספיקות להעמדה לדין, עליו להכריע בדבר עילת הסגירה של התיק. בהקשר זה על התובע לשאול את עצמו: האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד? אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב, הרי שעילת הסגירה הראויה היא "חוסר בראיות מספיקות". אם התשובה היא שלילית, יש לסגור את התיק בעילה של היעדר אשמה."

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן.

25 בנובמבר 201922 בנובמבר 2019

נדחתה עתירה למתן אישור הגשת קובלנה נגד פרקליטים

במסגרת העתירה שנדחתה בימים אלו על ידי בג"צ,מירה וד"ר דניאל כרסנטי העותרים, ביקשו כי בג"צ יורה למשיבים להשיב לשתי פניות של העותרים שעניינן בקשה למתן "אישור לתביעה אישית כנגד פרקליטים מפרקליטות מח"ש", האחת מאוגוסט 2018 והשנייה מיולי 2019. לדברי העותרים, הפניות הוגשו בהתאם לסעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 שלפיו: "לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". כן נטען כי אף שהתקבל מענה מסוים לפנייה הראשונה מאוגוסט 2018, מדובר במענה חלקי וחסר מאחר שאין בו התייחסות להגשת "תביעה פלילית" נגד הפרקליטים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

מדיניות פרטיות

בתגובה המקדמית מטעם המשיבים נמסר כי לאחר הגשת העתירה, ביום 22.10.2019, ניתן מענה מפורט לבקשה העותרים לנקוט בקובלנה הפלילית. משכך, נטען כי העתירה מיצתה את עצמה ויש להורות על מחיקתה.

משניתן מענה לבקשת העותרים לנקוט בקובלנה פלילית, אין עוד תוחלת לסעדים שנתבקשו בעתירה; והצדק עם המשיבים כי היא התייתרה. ויוער, כי עצם העובדה שהמענה מוען רק לעותר 1, איננה גורעת מכך.

משאלה פני הדברים, העתירה נמחקה; ובקשת העותר 1 להשיב לתגובה המקדמית – שאינה אלא ההתייחסות שמבוקש להגיש – נדחתה. בנסיבות המקרה ולמרות שהמענה התקבל רק לאחר הגשת העתירה, לא ניתן צו להוצאות. למעלה מן הצורך ובלא להביע עמדה, הובהר על ידי בג"צ כי ככל שהעותרים מעוניינים בכך, פתוחה בפניהם הדרך להשיג על המענה שהתקבל באמצעים העומדים להם על פי דין.