אם היו גונבים לכם את הטלפון הנייד – אפי נוה נגד הדס שטייף

אם היו גונבים לכם את הטלפון הנייד ? אפי נוה והדס שטייף

הנייד שנגנב מראש לשכת עורכי הדין לשעבר הנו אחד הפרטים הראשונים שפורסמו סביב מעצרו של עו"ד אפי נוה, פרט שהראה עד כמה הפגיעה בפרטיותו הייתה חריפה, ועד כמה אפילו החסינות הפלילית שניתנה לעיתונאית הדס שטייף שפרצה את הטלפון הנייד הגנוב לא יכולה להצדיק מניעת מיצוי הדין האזרחי בעניינה והחזרת הטלפון הנייד הגנוב לבעליו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

תחשבו לעצמכם שעיתונאי או כל אדם אחר, שם את ידו על הטלפון שנגנב ממכם ושנעלתם בסיסמא, ואחרי שהסיסמא והטלפון נפרצים, נלקחים פרטי מידע מהטלפון, ובמידע שנצבר על הטלפון גם נעשה עוד שימוש איטי ומידתי- המתפרסם אט-אט- לשיקולו של הפורץ ואולי לפי צווי איסור הפרסום המתחדשים של בתי המשפט.

כבר בשבוע שעבר פנה עו"ד בועז בן-צור במכתב ההתראה לפני תביעה ששלח לגלי צה"ל, הבהיר בין היתר, כי:

נועם קוריס

"קיבלתם לידכם את הטלפון הנייד של מר נוה; פרצתם אותו; העתקתם את תכולתו; עניינתם בתכתובות האישיות של מר נוה; שידרתם עיקרים מעל גלי האתר; ומסרתם את התכתובות האמורות לידי המשטרה. התנהלות זו – לבד מכל שמדובר בהתנהלות שאינה חוקית (ובשל כך גם הוגשה תלונה למשטרה) – פגעה פגיעה חריפה ביותר במרשנו, כמו גם בצדדים שלישיים"

עוד במכתב הממוען לשטייף ולראש מחלקת החדשות בגלי צה"ל, אילאיל שחר; לרזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; ולעורכת התוכנית, נורית קנטי; כותב עו"ד בן-צור כי "דומה שקשה עד מאוד להיזכר בהתנהלות עיתונאית כה לקויה ופסולה כפי זו העומדת על הפרק"

לפי אותו מכתב גם "נוה לא נתן לאיש רשות לעשות כל שימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו. מדובר במכשיר טלפון המוגן באמצעות סיסמה, הכולל תכתובת אישית ופרטית של מר נוה עם גורמים שונים ובכללם: עורכי דין, לקוחות שנים, חברי כנסת, גורמים מהמערכת השופטת, חברים, שרים, עיתונאים ועוד. ככל אדם, מר נוה מנהל שיחות אישיות בנושאים שונים, שאינן מיועדות לאוזניהם של אחרים. שיחות אלה הן שיחות פרטיות במובהק. נטילתן, בחינתן והפצתן כמותן, לכל דבר ועניין, כהאזנת סתר אסורה". כעת, התנהלות שקשה ליישבה עם אמת מידה חוקית או עיתונאית כלשהי".

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

על איזה פרטיות אתם מדברים? // עו"ד נועם קוריס

מספרים לנו שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית וחופשית ושאצלנו הפרטיות היא סוג של ערך עליון, מפחידים אותנו על משטרים אפלים שמחטטים בחיי האזרחים אבל לא כולנו יודעים את האמת ואת העובדה שבישראל של 2017 המדינה עדיין יכולה להיכנס אלינו הבייתה ולחקור אותנו (לעצור אותנו אם נסרב) והכל רק כי אלינו במדגם.

 

לפני כשבוע פנתה אלי ד', אם חד הורית שעלתה בעבר מבריה"מ והיום גרה בתל אביב ומתקיימת בקושי בתוך טרדות היומיום, פרנסה, ילד, עבודה, אוברדרפט והחדשות, כמו שכולנו מכירים.

היא סיפרה לי שפנה אליה איש אחד שהציג את עצמו כסוקר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והודיע לה שהיא עלתה במדגם ושהוא בדרך אליה הבייתה. לא עזר לה שהיא אמרה לו שהיא עובדת עד שמונה בערב כל יום ואחר כך עוד צריכה להכין שיעורים עם הקטן. הוא אמר לה שהיא חייבת ושאם לא תסכים אז יעצרו אותה.

כל הסיפור מאוד הטריד אותה, אין לה זמן ורצון להיחשף בפני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והיא בכלל חשבה שדברים כאלו יש רק ברוסיה ובישראל מכבדים יותר את הפרטיות של האזרחים. בכל מקרה, לפני שהיא באה להתייעץ איתי היא התייעצה עם עוד איזה חבר שהוא עורך דין שאמר לה שזה נשמע שטויות ושאי אפשר לכפות בישראל על אדם לשתף פעולה עם חדירה לביתו ודרישה ממנו למלא שאלונים אישיים- על לא עוול בכפו.

אז בדקתי, ואני חייב לומר שממש הופתעתי, הסוקר המוזר צדק, לפחות לפי הוראות פקודות הסטטיסטיקה מ-1972 יש סמכות לעצור כל אדם שעלה בגורל ונבחר כמו עוד 25,000 איש בשנה, לשמש למדגם.

אז סיפרתי לכם שד' היא אישה מאוד עסוקה שהופתעה מכך שהסוקר הסכים לבוא לבייתה גם בעשר בלילה, כי רק אז היא מתפנה. ד' גם הייתה חייבת להבין כמה אותו סוקר מקבל בגין כל ביקור חודרני בביתה, שאחרת היא לא הצליחה להבין את הנחישות שלו לעבור את כל הקשיים עד למפתן ביתה.

הטריד גם את ד', למה לכל הרוחות הם רוצים שהיא תסמן בטופס עם עיפרון ? זה נראה לה חשוד ולי זה נראה שהם רוצים סריקת תשובות אוטומטית.

בביקור הראשון של אותו סוקר אצל ד' היא הבינה שבכלל לא מדובר בהטרדה חד פעמית, הסוקר הסביר לה שעכשיו למשך 15 ימים היא צריכה למלא בטופס (בעפרון) כל סכום שהוציאה וכל הוצאה כספית שקרתה. יותר גרוע מהגרוש שלה, לפי הרגשתה…

אז אין מה לעשות, אנחנו לא ברוסיה הקומוניסטית וגם לא בצפון קוריאה והנה אנחנו בישראל 2017 ושלא יעבדו עלינו שהמדינה שלנו כאן נותנת כבוד לפרטיות.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל, עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס כותב בnfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריסקבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה בהארץ.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

אחריות אתר אינטרנט לפרטיות הגולשים / מאת עו"ד רן פרנקל, באדיבות reader.co.il

 אחריות אתר אינטרנט לפרטיות הגולשים / מאת עו"ד רן פרנקל, באדיבות reader.co.il

החלטת ביניים שניתנה ע"י השופט ד"ר אחיקם סטולר בבית משפט השלום בתל אביב במסגרת בש"א 174875/06 בתיק עקרי ת.א. 55315/06 פלוני נ' בנאטב ותפוז אנשים בע"מ* קובעת כי פורטל אינטרנט לא יימחק מתובענה רק בשל כך כי אינו המעוול (גורם העוולה) בפועל.

החלטה זו קובעת למעשה כי שאלת האחריות של פורטל האינטרנט (ספק המרחב המקוון) תידון במסגרת התיק העיקרי ואין מקום ליתן פטור גורף מאחריות בשלב המקדמי, רוצה לומר כי בית המשפט אינו פוסל הטלת אחריות על פורטל אינטרנט/מפעיל פורום בגין פגיעה בפרטיות או רשלנות אף כי עוולות אלו בוצעו ע"י גולשים במרחב המקוון.

לעניות דעת הכותב החלטה זו הנה חשובה ביותר בתחום דיני האינטרנט והיא פותחת חזרה בפני נפגעי לשון הרע ו/או פגיעה בפרטיות דלת להיפרע מאת מעוולים העושים כבשלהם במרחבי הרשת תוך הסתתרות מאחורי שמות בדויים (ראה לעניין זה ביקורת במאמר "הלכות לשון הרע באינטרנט לאור החקיקה והפסיקה בישראל") וכנגד פורטלים המאפשרים ברשלנות פגיעה בפרטיות וזאת במקרים בהם נחשפים שמות גולשים או שנחשפים פרטים מביכים אודותיהם בין שפרטים אלו הנם אמיתיים ובין שפרטים אלו הנם שקריים.

סיפור המעשה כפי שמשתקף בהחלטת כב' השופט ד"ר סטולר מתאר פגיעה מילולית שנעשתה באחד הפורומים של חברת תפוז אנשים כנגד התובע.
כפי הנראה הגולש (הנתבע) חשף פרטים אודות התובע, הוציא את דיבתו רעה והמציא על התובע פרטים שונים ושקריים.

התובע פנה להנהלת הפורום בבקשה כי תסיר את הפרסומים אודותיו או לחלופין תחסום את גישת הגולש הפוגע ואולם הנהלת הפורום בחרה להתעלם וסירבה לעשות כן בטענה כי מדובר בסכסוך בין גולשים וכי אין לה עניין בדבר.

בשל האמור, הגיש התובע תובענה לבית משפט לתביעות קטנות כנגד הגולש הפוגע וכנגד חברת תפוז אנשים בע"מ שהנה מפעילת הפורום. בית משפט לתביעות קטנות העביר את התביעה למסלול רגיל (בפני בית משפט שלום) ובמעמד זה הוסרה עילת התביעה בגין לשון הרע כנגד תפוז אנשים בע"מ ונשארו העילות של רשלנות ופגיעה בפרטיות בלבד. בבית משפט השלום הגישה חברת תפוז אנשים בע"מ בקשה למחיקתה מכתב התביעה.

בבקשתה למחיקה מכתב התביעה התבססה תפוז אנשים בע"מ על שני פסקי דין: ת"א 03 / 37692 יצחק סודרי נ' ארנון שטלריד וכן ת"א 7830/00 בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי. (שני פסקי דין אלו מוזכרים במאמר : "הלכות לשון הרע באינטרנט לאור החקיקה והפסיקה בישראל").

הסיבה לדעת תפוז אנשים בגינה יש למחוק אותה מכתב התביעה נוגעת לעצם העובדה כי לא הייתה לה שליטה על החומר המועלה לאתר והיא אינה המעוולת אלא הנתבע הוא המעוול היחיד כפי שלדעת תפוז אנשים בע"מ עולה מן ההלכות שנקבעו בשני פסקי הדין המוזכרים.

תפוז אנשים התעלמה בבקשת המחיקה מן העובדה כי שני פסקי דין אלו מדברים במפורש על אחריות הקמה לאתר במידה והוא מתעלם מפניות מאת הגולש הנפגע ומגלגל עיניו לשמיים. וכמצוטט ע"י כב' השופט ד"ר סטולר מפרשת בורוכוב: "מבחינת הידיעה בפועל – המבחן הזה הולך עד לדרגה הרחוקה ביותר. רק אם הנפגע פונה ומתריע ודורש – קמה החובה למחוק. ואם הנפגע איננו פונה – הספק פטור מאחריות. היוזמה צריכה להיות של הנפגע"

ובהמשך: "באשר למבחן "ודאות הפגיעה" המבקשת תשא באחריותה כלפי המשיב רק אם הפרסום פוגע ואסור באופן חד-משמעי וניכר על-פניו … אל לנו לשכוח, כי הספק איננו המפרסם – הוא לא מקור הידיעה – ואין לו גם זיקה ישירה ויכולות בדיקה מקיפות של אמיתות הידיעה או של היותה מוגנת בגדר החוק. לכן, אין זה ראוי להטיל על הספק תפקיד של צנזור או שופט, אלא במקרים קיצוניים של פגיעה משמעותית וחד-משמעית ובלתי-מוצדקת על פני הדברים".

בסיכום החלטתו אומר כב' השופט ד"ר סטולר:

"אם נציג/ת המבקשת היה שועה לבקשותיו של המשיב, יכול להיות שלא היה נגרם לאחרון כל נזק. אולם, משלא פעלו בנדון, ופרטיו האישיים של המשיב פורסמו ברחבי הרשת חובקי העולם, פרטים אישיים שאותם ניסה לשמור תחת כינויו, לצד האשמות חסרות שחר (לטענת המשיב) ופוגעניות מצד הנתבע 1, אין ספק כי המבקשת לא מילאה אחר חובתה המינימאלית ביותר והיא הגנה על חופש הביטוי בכלל ועל משתתפי שיח מקוון "בשטחה" בפרט. הנתבעת, בתור זו אשר במהותה מקדמת חופש הביטוי, למעשה חטאה למטרתה זו במחדלה, בכך שלא סברה כי דברים קשים הוטחו בפני המשיב, אלא זוטות. בעצם עובדה זו מתקיים תנאי וודאות הפגיעה".

כב' השופט ד"ר סטולר מאמץ בהחלטתו את המבחן המשולש כפי שהשתרש בפס"ד בורוכוב לפיו אחריות לפורטל/ אתר/ ספק/ מפעיל פורום אינטרנט תקום במקרים הבאים:

1. כאשר הצד הנפגע מתלונן על כך בפני הספק ודורש במפורש את הסרת הפרסום הפוגע.
2. כאשור הפרסום אכן פוגע ואסור (מבחן אובייקטיבי).
3. כאשר יש לספק יכולת למנוע את הפרסום באופן סביר והוא אינו עושה כן.

כאמור מבחן זה הנו משולש ומצטבר ובסופו נדרש בית המשפט לקבל החלטה באם קמה אחריות לפורטל או שהנו פטור מאחריות.
במקרה דנן, סבר בית המשפט כי בשלב מקדמי זה של הדיון אין מקום לפטור את תפוז אנשים מאחריות גורפת וכי שאלה זו תידון בשלב הדיון העיקרי.

בבש"א נוספת שנדונה לאחרונה במסגרת תיק עיקרי א 47813/06 חסיד עדנה ואח' נגד וואלה תקשורת בע"מ (בש"א 174444/06)* שעניינה בקשת מחיקה של וואלה תקשורת בע"מ מכתב תביעה שעניינו פגיעה בפרטיות, מוסיפה כב' השופטת מארק הורנצ'יק תנאי נוסף ומעניין למתן פטור מאחריות לספק השירות בשלב המקדמי והוא הנחת תשתית ראייתית מספקת בפני בית המשפט לפיה הטענות המועלות ע"י ספק השירות (מפעיל אינטרנט, פורטל, אתר, מנהל פורום) אכן עומדות במבחן המציאות.

וכדברי השופטת:
"בטרם יכריע בית המשפט בשאלת חבותה של המבקשת ואחריותה או העדר אחריותה לפרסום מידע שפרסם גולש באינטרנט, יש צורך בהנחת התשתית העובדתית המהווה בסיס לבקשה שאיננה נתמכת בתצהיר.
כך למשל, יהיה על המבקשת להוכיח כי היא ספק אינטרנט, המספקת למשתמשים בה שירותים מקוונים; כי היא מאפשרת להגיב לידיעות, למאמרים ולתכנים (תגובות "טוקבקים") ומנהלת פורומים לתקשורת בין הגולשים.
כן יהא על המבקשת להוכיח כי פורום "הורות שווה" (הפורום בו התפרסמו פרטי התובע-הערת מחבר) הינו כטענתה מעין קבוצת דיון מכוונת, המתנהלת באתר אינטרנט אשר מתקיימות בו קבוצות דיון בנושאים כללים או מוגדרים, כאשר כל גולש רשאי לכתוב הודעה בפורום באופן שמתאפשרים חילופי דעות ודיונים בין הגולשים, וכיצד היא או מנהל הפורום מטעמה, נוהגים בקשר עם ביצוע "סינון" של התכנים המועלים בפורומים, המתנהלים על ידה, והאם מתקיים בנסיבות העניין שבפנינו המבחן המשולש והמצטבר, אשר הציע כב' השופט רמי עמיר בפסק הדין בפרשת בורוכוב נ' פורן" (בבקשה זו הסתמכה וואלה תקשורת גם כן על פסקי דין "בורוכוב" ו"סודרי" המוזכרים לעיל ).
כב' השופטת למעשה אומרת דבר מעניין ביותר והוא שבית המשפט לא יקבל באופן גורף בקשות מחיקה מאת ספקי אינטרנט הנתמכות על טענות כאלו ואחרות עד שלא יוכח קודם לכל כי טענות אלו יש בהן ממש וזאת באמצעות הוכחת שיטת העבודה של הספק בתצהיר ובהנחת תשתית עובדתית וראייתית כאמור.