מהו חוק קוגנטי

מהו חוק קוגנטי

האם ניתן לשנות תנאים בעבודה, פנסיה וצוואה? כל התשובות

אני מעסיק עובד שכיר שביקש ממני שבמקום שאפקיד עבורו כספים בקופת הפנסיה לפי החוק – אשלם לו במזומן את הסכומים המגיעים לו ברכיב הפנסיה, הוא אפילו שלח לי מכתב בנושא והצהיר שהוא מוותר על כל טענה, האם זה אפשרי?

תשובה: רבים מחוקי העבודה הינם חוקי הגנה שלא ניתן להתנות עליהם, אפילו בהסכמת העובד. כך למשל אסור לשלם פחות משכר מינימום גם העובד מסכים לכך וגם אסור לשלם לעובד את כספי הפנסיה במזומן, שכן החובה להפקיד את הכספים לקופת הפנסיה הינה חוק שאפילו העובד לא יכול לוותר עליו.

שאלה: בעלי ואני ערכנו צוואה. עורך הצוואה שכנע אותנו שצריך למנות מישהו מסוים לקיום החלוקה/ישור ההדורים וכך עשינו (כמובן ללא ידיעתו). אם התחרטנו ואיננו רוצים אדם זה, מה הפרוצדורה? האם אפשר למחוק וזה מספיק או שצריך לכתוב צוואה חדשה, או שיש דרך אחרת?

תשובה: שינוי הצוואה או מחיקת חלק ממנה עלול בסיכון גבוה לגרור את ביטול הצוואה לגמרי ולכן לא מומלץ לשנות את הצוואה אלא שמוטב לערוך צוואה חדשה ומעודכנת אשר תשקף את רצון המוריש. חשוב לומר שכל מקרה בו הצוואה האחרונה ניתנה בדעת שקולה, הרי שהצוואה האחרונה גוברת.

שאלה: איזה תנאים ניתן לקבוע בצוואה?

תשובה: באמצעות צוואה המנוסחת בצורה נבונה יכול המוריש להשפיע בצורה משמעותית על אשר יעשה לאחר מותו. כך יכול מוריש לקבוע תנאי המכונה 'תנאי דוחה' לפיו נכס מסוים יועבר לבעלות יורש רק בהתקיים תנאי מסוים (נניח שהבן יקבל את הדירה רק במידה ויתחתן) והמוריש אף יכול לקבוע תנאי מפסיק, כלומר שהאלמנה תקבל את הדירה וזו תישאר שלה ככל ולא תינשא שוב.

שאלה: קיבלתי בדואר כתב תביעה מבית המשפט בתביעות קטנות בעיר אחרת מרוחקת, האם אני יכול לבקש שהדיון יערך בעיר מגוריי ושלא אצטרך לנסוע לדיון בעיר האחרת המרוחקת?

תשובה: בית המשפט המוסמך לדון מבחינה גיאוגרפית בסכסוכים הינו בית המשפט המצוי במחוז בו גר הנתבע או במחוז בו קרה המקרה שבגינו הוגשה התביעה. במידה והוגשה נגדך תביעה בעיר מרוחקת שאינה עיר מגורייך וגם מהות התביעה אינה קשורה לאותה העיר, אתה בהחלט יכול לבקש מבית המשפט למחוק את התביעה או להעבירה לבית משפט במחוז רלוונטי.

שאלה: זכיתי בפסק דין נגד פלוני ולאחר שאותו פלוני לא שילם פתחתי תיק בהוצאה לפועל לגביית פסק הדין וקיבלתי הודעה מלשכת ההוצאה לפועל שאותו פלוני הגיש טענת "פרעתי", מהי טענת פרעתי בהוצאה לפועל?

תשובה: טענת "פרעתי" הקבועה בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967 מאפשרת לחייב, הטוען כי מילא אחר פסק הדין שניתן בעניינו או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, להגיש בקשה בעניין זה לרשם ההוצאה לפועל, תוך שהחוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

נתפס עם 2 ק"ג קנאביס ותועד בעשר עסקאות סמים אך לא ילך לכלא

נתפס עם 2 ק"ג קנאביס ותועד בעשר עסקאות סמים אך לא ילך לכלא

בהכרעת הדין מיום 13.5.18 הרשיעה כבוד ה שופטת איילת השחר ביטון פרלה את הנאשם בהתאם להודאתו בעשר עבירות סחר בסם מסוכן – לפי סעיף 13 וסעיף 19 (א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג 1973 (להלן: הפקודה) ובעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית – לפי סעיף 7 (א) וסעיף 7 (ג) רישא לפקודה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עוד במסגרת הכרעת הדין ועל פי הסכמות הצדדים, נקבע כי הנאשם הוא סוחר סמים.

הסכמות שבין הצדדים: ביום 6.5.18 הציגו הצדדים ההסכמות שביניהם ובהם הסכמה לתיקון כתב האישום והודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן המונה אחד עשר אישומים כ פי שיפורט בהמשך; עוד הוסכם בין הצדדים כי המאשימה תעתור באשר לרכיב המאסר למאסר בפועל בן 36 חודשים ואילו ההגנה תהא חופשית בטיעוניה. הוסכם בין הצדדים כי הנאשם יוכרז כסוחר סמים ויתר רכיבי הענישה יוותרו להכרעה שיפוטית בהתאם לטיעוני הצדדים; בנוסף, הוסכם כי ההגנה תעתור לזימון תסקיר והמאשימה לא תתנגד לזימונו, אם כי המלצותיו לא יחייבוה לנוכח כוונתה לעתור למאסר בפועל.

ביום 13.5.19 חזר בו הנאשם מכפירתו והודה בכתב האישום המתוקן; כן הורשע הנאשם בהתאם להודאתו ונקבע, בהתאם להסכמות, כי הנאשם הוא סוחר סמים. לאחר שקילת עתירת ההגנה הורה בית המשפט על עריכת תסקיר.

ביום 19.12.18 השמיעו הצדדים את טיעוניהם לעונש וכן ונקבע דיון נוסף בבקשת המאשימה לחילוט הרכוש שנתפס מידי הנאשם: רכב מסוג קיה מ.ר. 7627274 (להלן: הרכב), 16,300 ₪ ו-200 אירו (להלן: כסף מזומן ) וטלפונים ניידים (הרכב, הכסף המזומן והטלפונים הניידים יכונו להלן: הרכוש).

לפי העובדות שהנאשם הודה בהן, במועדים הרלוונטיים לעבירות, החזיק הנאשם בטלפון נייד ובאמצעותו עשה שימוש ביישומון 'טלגרם', שבו הציג עצמו בשם 'RICO' לצורך מסחר בסם מסוכן.

כך, ביום 13.8.17 בסמוך לשעה 20:25, תיאם עם ע.ח., באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לע.ח. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2 גרמים תמורת 200 ₪ (אישום שלישי).

ביום 18.9.17, בשעה מדויקת שאינה ידועה למאשימה, תיאם עם ע.י., באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לע.י. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2 גרמים תמורת 200 ₪ (אישום שמיני).

ביום 20.9.17, בסמוך לשעה 17:45, תיאם עם ע.ח., באמצעות היישומון, עסקה בסם מסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לע.ח. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2 גרמים תמורת 200 ₪ (אישום רביעי).

ביום 1.10.17, בסמוך לשעה 19:22, תיאם הנאשם עם ש.א. באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לש.א. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל גרם תמורת 100 ₪ (אישום ראשון).
ביום 4.10.17, בסמוך לשעה 23:01, תיאם הנאשם עם ד. ס. באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לד.ס. 'שלושה גוינטים' שהכילו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3.78 גרמים בתמורה ששיעורה לא ידוע למאשימה (אישום שני) .

בין החודשים נובמבר לדצמבר 2017, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, תיאם הנאשם עם י.ע., באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לי.ע. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 5 גרמים תמורת 500 ₪ (אישום תשיעי).

בין החודשים דצמבר שנת 2017 לינואר שנת 2018 , במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, תיאם הנאשם עם נ.פ., באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לנ.פ. סם מסוכן מסוג גראס במשקל ובתמורה שאינם ידועים למאשימה (אישום עשירי).

בין החודשים דצמבר שנת 2017 לפברואר שנת 201 8, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, תיאם הנאשם עם ב.ח., באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לב.ח. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 1-5 גרמים תמורת 100 ₪ לכל גרם סם מסוכן (אישום חמישי) .

ביום 4.1.18, בסמוך לשעה 22:41, תיאם הנאשם עם ר.ו., באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לר.ו. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 5 גרמים תמורת 480 ₪ (אישום שישי) .

ביום 6.1.18, בסמוך לשעה 23:31, תיאם הנאשם עם א.ק., באמצעות היישומון, עסקה בסם במסוכן; בהמשך לאמור, מכר הנאשם לא.ק. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל גרם תמורת 100 ₪ (אישום שביעי) .

ביום 26.3.18, בסמוך לשעה 16:45, בדירה שברחוב קרית עשור 513 שבנהריה, החזיק הנאשם ב- 2 שקיות שהכילו סם מסוכן סוג קנבוס במשקל 1,743.11 גרם נטו; שקית שהכילה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 815.44 גרם נטו; שקית שהכילה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 56.84 גרם נטו; שקית שהכילה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 10 גרם נטו; 2 שקיות שהכילו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 20.4 גרם נטו; 2 שקיות שהכילו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 16.56 גרם נטו . הנאשם החזיק הסמים המסוכנים האמורים שלא לצריכה עצמית ולצד זאת, החזיק הנאשם בדירה שקיות אטומות ומשקל אלקטרוני (אישום אחד עשר) .

ראיות לעונש:

הנאשם שהה במעצר מיום 26.3.18 ועד ליום 17.5.18.

לנאשם אין עבר פלילי והמאשימה הצהירה כי אין בידה ראיות לעניין העונש.

מטעם הנאשם הוגשו כראיות לעונש אישור הלוואה מבנק פועלים (ענ/1) ממנו ניתן ללמוד כי לחובת הנאשם הלוואה שיתרתה לתשלום היא 19,387 לפירעון חודשי בסך 452 לחודש; מכתב התראה מיום 16.10.18 (ענ/2) בגין חוב של הנאשם לבנק מזרחי בסך 16,442 ₪; אישור בעלות לרכב מטעם משרד התחבורה (ענ/3) ולפיו הנאשם נרשם כבעלים של הרכב מיום 12.1.17 ועד ליום 17.5.17; זיכרון דברים לגבי רכישת הרכב (ענ/4) ולפיו הנאשם רכש את הרכב ביום 9.11.17 בעלות של 20,000 ₪; אישור מהמוסד לביטוח לאומי באשר לתקופות שבהן הועסק הנאשם (ענ/5) וממנו עולה כי בשנים 2012- 2016 עבד הנאשם במרבית התקופה; העתק של גיליון ציונים ע"ש הנאשם המעיד על סיום 12 שנות לימוד משנת 2015 (ענ/6) והעתק של הודעת נאשם במשטרה מיום 20.2.18 (ענ/7).

יוער כי הראיות לעונש מטעם הנאשם הוצגו בטרם הוסכם בין הצדדים באשר לחילוט הרכוש ולאחר הצגת ההסכמות חלקן התייתר.

בנוסף למסמכים, העידה ההגנה את אמו של הנאשם, הגב' אנה שאול; אמו של הנאשם ציינה כי ההליך 'ניער' את בנה וכיוונו לדרך חיובית. עוד ציינה כי במהלך ניהול ההליך שימשה ועודה משמשת כמפקחת וחשה בשינוי שחל ב נאשם, שנמצא כיום בתהליך של סדר בחייו, מכיר בטעות שעשה, משתף פעולה עם שירות המבחן וכולה תקווה כי תינתן לו ההזדמנות לשנות מדרכו.

תסקירי שירות המבחן:

בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירים; בתסקיר מיום 19.8.18 צוין כי הוא מבוסס על שיחה עם הנאשם, עם אמו, מסמכים שהוצגו וממצאי שלוש בדיקות שתן שמסר הנאשם ; כמו כן נעזר שירות המבחן בחומר שנאסף במסגרת הליך המעצר שבמהלכו ניתן צו לפיקוח שירות המבחן על מעצר הנאשם באיזוק .

שירות המבחן ציין כי הנאשם התקשה בעברו להשתלב במסגרות החינוך הפורמאלי ואף קיבל פטור משירות צבאי על רקע אי התאמה; נכנס למעגל העבודה בהיותו כבן 15, עזב את בית הוריו בגיל 17.5 וכלכל עצמו ללא סיוע. עוד עלה כי הנאשם החל להשתמש בסם מסוג קנביס מעת היותו כבן 14 ובגיל 17 החל שימוש בסם מסוג קוקאין ו'סמי מסיבות'.

ברקע לביצוע העבירות, כך עולה מהתסקיר, התקשה הנאשם לנהל את חייו ואף לא תפקד מבחינה תעסוקתית מזה תקופה עד למעצרו . צוין בתסקיר כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומסביר את מעורבותו בעבירות לנוכח מצוקה כלכלית אליה נקלע; לפי דבריו הצליח באמצעות מעורבותו בפלילים כמתואר בעובדות כתב האישום המתוקן לממן את הוצאותיו החודשיות אך עם מעצרו הפסיד כספים רבים ושילם מחיר גבוה . שירות המבחן תיאר את הקושי של הנאשם להכיר בהתמכרותו לסמים לצד הסכמתו להשתלב ביחידה לטיפול בה תמכרויות בכדי שיתאפשר לו המשך עבודה וכלכול עצמי לצד השתלבותו בטיפול . הנאשם דיווח על שימוש באלכוהול תחת השימוש בסם המסוכן.

שירות המבחן העריך את מצבו של הנאשם ככזה שאינו בעל מאפיינים עברייניים מושרשים וכבעל כוחות לניהול אורח חיים נורמטיבי; צוין כי הנאשם חווה את מעצרו כמרתיע ואף היה שרוי במצב נפשי ירוד ביותר. דווח בתסקיר כי בשל רשימת המתנה, החל הנאשם השתלבות בהליך הכרות ראשוני ביחידה להתמכרויות רק בחודש אוגוסט 2018, הליך שנמשך כשלושה חודשים ולאחריו אמורה להתכנס וועדה לתכנון טיפול שתקבע את ה תוכנית הטיפולית ארוכת הטווח בעבור הנאשם . צוין כי בדיקות השתן שמסר מעידות על העדר אינדיקציות לשימוש לעת הרלוונטית בסמים.

הערכת שירות המבחן כי הנאשם התקשה בעברו לשמור על מסגרת יציבה לאורך זמן וכן ישנו סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד, זאת לנוכח הכחשתו את דבר היותו מכור לחומרים ממכרים ושלילת הצורך בהשתלבות בטיפול משמעותי וארוך טווח בקהילה; יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם מיכולתו של הנאשם לקחת אחריות מלאה על מעשיו וכן מקיומן של רתיעה מההליך המשפטי ושל מוטיבציה לניהול אורח חיים נורמטיבי – כפי ש באו לידי ביטוי ברצונו לחזור להשתלב במעגל התעסוקה , להשתלב בטיפול ולהמשיך לנהל אורח חיים נורמטיבי.

לאור כך הומלץ על דחיית הדיון בעניינו של הנאשם בשלושה חודשים שבמהלכם ימשיך הנאשם בתהליך האבחוני ביחידה לטיפול בהתמכרויות תחת פיקוח שירות המבחן.

בתסקיר מיום 13.12.18 צוין כי במהלך תקופת הדחיה, סיים הנאשם את התהליך האבחוני ביחידה לטיפול בהתמכרויות בנהריה, שלאחריו הוחלט על המשך טיפול קבוע ביחידה וכן על הפנייתו לתוכנית הפועלת להשגת איכות חיים מיטבית עבור צעירים במצבי סיכון; השתלבותו של הנאשם בתוכנית זו, כך צוין, תתאפשר לאחר מתן גזר דין בעניינו. עוד צוין כי עם כניסת הנאשם לטיפול הפסיק את שתיית האלכוהול וכיום הוא נקי מכל סוגי החומרים הממכרים.

התרשמות שירות המבחן מהנאשם היא כי הוא מעוניין לערוך שינוי באורחות חייו ולנהל אורח חיים פרודוקטיבי ותקין וכי ישנו הפוטנציאל בנאשם למימוש השינוי. לאור כך, הומלץ על העמדת הנאשם במבחן למשך 18 חודשים שבמהלכם ימשיך הטיפול במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות בנהרייה וישולב בתוכניות שיקומיות שונות המתאימות לצרכיו הטיפוליים ולמצבו הרגשי. לצד זאת, הומלץ לכלול בין רכיבי ענישתו רכיב מוחשי של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות לצורך חידוד חומרת המעשים ומשמעותם.

ביום 7.4.19 הוגש תסקיר משלים ביוזמת שירות המבחן ולפיו הנאשם ממשיך הטיפול במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות, משתף פעולה באופן מלא ונמנע משימוש בחומרים ממכרים; עוד התקבל הדיווח כי ניכר שינוי שחל בעמדותיו ובתפיסותי ו לגבי שימוש בסמים בפרט והתנהלותו בחיים בכלל.

דווח על התקדמות חיובית בטיפול והמשך שיתוף פעולה מלא. התרשמות שירות המבחן כי הטיפול בנאשם יעיל בעבורו ומניב שינוי בתפי סותיו והתנהלותו וב יכולתו להפעיל את שיקול דעתו ולקבל החלטות .

לאור האמור שב שירות המבחן והמליץ על העמדת הנאשם במבחן למשך 18 חודשים לצד הטלת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי.

טיעוני הצדדים:

המאשימה הגישה טיעוניה בכתב (ע/1) והוסיפה עליהם בציינה את חומרת המעשים המיוחסים לנאשם, הן לנוכח ריבוי עבירות הסחר – 10 במספר והן לנוכח כמות הסמים המסוכנים המשמעותית שנתפסה בביתו – כ 2,660 גרם.

המאשימה בטיעוניה שבה וציינה את החומרה שיש לייחס לעבירות סמים שנעברות תוך שימוש באפליקציה ובאמצעים טכנולוגיים – המאפשרים זמינות סם לכל דורש מחד גיסא וקושי בחשיפת ביצוע עסק אות הסם מאידך גיסא.

בטיעוניה הצביעה המאשימה על הערכים שבהם פגע הנאשם – הם שלום הציבור ובריאותו ושלום הציבור במובן הרחב בהיות הסם בגדר מחולל פשיעה על כל גווניה ובכלל זאת בתחום הרכוש, האלימות והתעבורה.

עתירת המאשימה בנסיבות ביצוע העבירות היא לקביעת מתחם עונש הולם באשר לרכיב המאסר לכל אחד מאישומי הסחר (הראשון עד העשירי), כך שקצהו התחתון יהא 6 חודשי מאסר בפועל שניתן לשקול ריצויים בדרך של עבודות שירות וקצהו העליון יהא 12 חודשי מאסר בפועל; ובאשר לאישום החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית (אחד עשר), קביעת מתחם מאסר כך שקצהו התחתון יהא 10 חודשי מאסר בפועל וקצהו העליון יהא 24 חודשי מאסר בפועל; לחילופין, קביעת מתחם מאסר כולל באשר לכלל האישומים כך שקצהו התחתון יהא 3 שנות מאסר וקצהו העליון יהא 6 שנות מאסר.

בהתייחס לתסקירים, נטען מפי המאשימה, כי עולה מהם שהעבירות בוצעו על רקע בצע כסף וכי הנאשם דחה האפשרות לקליטתו בטיפול אינטנסיבי והעדיף השתלבות בטיפול ביחידה להתמכרויות, למרות שהוא בהליך שלא אמור לתת ביטוי לרצונותיו. אמנם, כך נטען, מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי ואולם עולה כי מאפייניו האישיים מצביעים על סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.

נטען כי בנסיבות כפי שפורטו בתסקיר אין כדי להניח בסיס לסטייה ממתחם העונש ההולם שמחייב השתת ענישה של מאסר לריצוי בפועל לצד השתת מאסר על תנאי, קנס ופסילה.

מנגד, הוגשו טיעוניו הכתובים של הנאשם באמצעות בא כוחו (ענ/8) ועליהם הוסיף וטען כי אין המדובר בעבירות שבוצעו על רקע בצע כסף כי אם מצוקה כספית ו מצב רגשי קשה שבו היה שרוי הנאשם, בהעדר תמיכת קרובים ובניסיונותיו לכלכל עצמו עצמאית ללא הצלחה. מאז החל ההליך הפלילי, כך נטען, נרתם הנאשם להליך הטיפולי שהוצע לו ועבר כברת דרך עד לקבלת המלצה שבמהותה היא שיקומית לצד הטלת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

באשר לאפשרות שילובו של הנאשם ביחידה להתמכרויות על פני שילובו בקהילה סגורה , הרי שהוצעו לו שתי האפשרויות וניתנה בידו הבחירה שאם לא כן שירות המבחן היה מביע דעתו בתסקיר בעניין זה.

ב"כ הנאשם הציג פסיקה וממנה ביקש ללמוד כי במקרים דומים, לא פעם בית המשפט קבע מתחמים המתחילים ממאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות כך שניתן לטעון שאין צורך בחריגה מהמתחם לצורך אימוץ המלצות שירות המבחן.

בטיעוניו הכתובים הוסיף וטען כי הנאשם נטל אחריות ללא שמיעת ראיות; כן נטען שאמנם מדובר במספר עסקאות לא מבוטל אך בכמויות קטנות של סם שנמכרו ובסכום כולל ששלשל הנאשם לכיסו שלא עולה על 2,000 ₪.

ב"כ הנאשם ביקש לחדד כי הגם שמדובר בשימוש באפליקציה ובאמצעי טכנולוגי, העבירות שהנאשם ביצע נעדרות תחכום והם פרי פרשה אחת מצערת, שהרקע להן דומה והן נפרשו על פני תקופה קצובה שבסופה נתפסו הסמים בביתו – כמתואר באישום האחד עשר; לפיכ ך המדובר באירוע אחד ויש לקבוע מתחם עונש הולם אחד לכלל העבירות. לשיטת ההגנה, בהסתמך על הפסיקה שהגיש, יש לקבוע את מתחם עונש המאסר ההולם כך שקצהו התחתון יהא מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות וקצהו העליון יהא שנת מאסר בפועל.

באשר לעונש המתאים לנאשם בנסיבותיו, התבקש ליתן ביטוי לתקופת מעצרו של הנאשם ולתקופות שהייתו במגבלות חירות עם מעצרו באיזוק; עוד התבקש לתת ביטוי להודאתו ונטילת אחריות מלאה על מעשיו- תוך שנטען כי ההליך הפלילי אפשר לנאשם להתקרב למשפחתו לאחר נתק ולעבור הליך של התבוננות וביקורת עצמית לצורך עריכת שינוי.

אחרון הדוברים, הנאשם ציין בעצמו כי השתמש בסמים מסוכנים מהיותו כבן 14 ועד למעצרו, מהסמים הקלים ועד לסמים הקשים; עוד ציין כי התנהלותו זו גרמה לו לנתק הקשר עם משפחתו ולהידרדרות במצבו הכלכלי וכך 'התגלגל' לביצוע המעשים שבגינם נשפט. הנאשם ציין כי כעת מנתב דרכו לשיקום, לא עושה שימוש בסמים ולא באלכוהול ובכוונתו לצאת לדרך חדשה כשהוא מלווה באמו.

מתחם העונש ההולם:

בית המשפט בחן את האישומים שבהם הרשיע את הנאשם, והאם יש מקום לראותם כאירועים נפרדים או המדובר במספר מעשים המהווים אירוע אחד. לאור הלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14) ), ובראות האישומים בראי "מבחן הקשר ההדוק" מבחינת סמיכות הזמנים, היות האישומים פרי תוכנית עבריינית אחת המאופיינות, כך עולה מנסיבות ביצוע העבירות במחשבה פלילית אחת ובתכנון פלילי אחד – מצא בית המשפט כי הם מהווים אירוע אחד שלגביו אקבע מתחם עונש הולם כולל.

לאחר שקילת הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה והנסיבות הקשורות בעבירות שאותן ביצע הנאשם קובעה כבוד השופטת  כי מעשי העבירות בנסיבותיהן ומידת אשמו של הנאשם הולמים הטלת ענישה הכוללת מאסר, מאסר על תנאי, חיובים כספיים ופסילה. על בסיס שקילת השיקולים האמורים, נקבע מתחם העונש המאסר ההולם כך שקצהו התחתון יהא 18 חודשי מאסר בפועל וקצהו העליון יהא 30 חודשי מאסר בפועל.

כפי שבית המשפט כבר ציין במקרים דומים, עבירות הסחר בסם מסוכן וכך גם החזקת סם שלא לצריכה עצמית – פגיעתן קשה וחולשת על מספר תחומי חיים: החל מבריאות הציבור ושלומו הגופני, עבור לביטחונו האישי וזכותו של הפרט לרכושו – בהיות הסם משנה תודעה ומהוה אחד ממחוללי הפשיעה; וכלה בזכותה של המדינה להסדיר מערכת כלכלית מדווחת ושקופה ולמגר כלכלה 'שחורה' שאינה מדווחת ולא מאפשרת נשיאה צודקת ושוויונית בנטל המס.

הענישה בעבירות סחר בסם מסוכן ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית מושפעות מכמות הסם הנסחר והמוחזק, סוגו והנסיבות של ביצוע העבירות (ראו לדוגמה: ת"פ 40639-10-17 (קרית שמונה) מדינת ישראל נ' בובו (28.5.18) ; ת"פ 50774-11-15 (רמלה) מדינת ישראל נ' אורסולה (2.4.17) פסקה 14; ת"פ 49401-08-15 (רמלה) מדינת ישראל נ' לוי יהל (22.5.16); ת"פ 9787-04-14 מדינת ישראל נגד ואפי ג'בר (9.5.16) ; רע"פ 7996/12 אליהו יוסף נגד מדינת ישראל (23.1.13) . יוער לפניי 10 עסקאות שונות ולצידן עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית; ת"פ 31236-09-14 (נתניה) מדינת ישראל נ' רקיבי (24.12.15); כן ראה מתחם העונש שנקבע והפסיקה המוזכרת שם בהבחנות הנדרשות בת"פ 42932-07-18 מדינת ישראל נ' פלביץ (26.2.19), כאשר יוער כי לעת הזו תלוי ועומד ערעור הנאשם על גזר הדין כנגד חומרת העונש שהוטל ואי ניכוי ימי מעצר).

נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על תכנון מוקדם לצורך השגת הסם והפצתו; שימוש באמצעי טכנולוגי הוא ביטוי מובהק לשימוש קלוקל בקדמה ובטכנולוגיה בהפיכתה לכלי להנגשת סם שבעבר לא ניתן להשיגו אלא באמצעות נטילת סיכון לקשר עם גורמי פשיעה. עולה מנסיבות ביצוע העבירות כי הנאשם פעל לבדו וכמות הסם שהחזיק מלמד על 'הפעלת עסק' עם פוטנציאל ליצירת רווח המגיע לסכום של כ-226,235 ₪ בהינתן שהנאשם מכר כל גרם סם מסוכן בכ-100 ₪.

העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה:

הנאשם יליד 1997, ללא עבר פלילי שנטל אחריות בהזדמנות הראשונה והחל בהליך טיפולי עם פתיחת ההליך במסגרת צו פיקוח מעצרים. מנגד, ביצע הנאשם 10 עסקאות סחר בסם מסוכן החל מחודש אוגוסט 2017 ועד לחודש ינואר 2018 ובחודש מרץ נתפס מחזיק בכ- 2,662.35 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס שלא לצריכתו העצמית, כשהוא מחולק וכן החזיק שקיות אטומות ומשקל אלקטרוני.

השאלה שעל הפרק, לנוכח מתחם עונש המאסר ההולם שנקבע, האם עניינו מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם למטרות שיקום?

חריגה ממתחם העונש ההולם לצורך שיקום, אפשרית לפי חוק אף במידה ניכרת, כעולה מסעיף 40ה לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וזאת אם הנאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם.

התסקירים שהונחו מלמדים כי מעת שילובו של הנאשם בצו פיקוח מעצרים, החל בהליך טיפולי – אשר אמנם רחוק מסיום ואולם מאפשר לקבוע כי ישנו סיכוי של ממש לשיקום הנאשם.

מתן אפשרות לשיקום אין משמעה בהכרח זניחת שיקולי הענישה האחרים ואף לא זניחת עקרון ההלימה שמשמש כעקרון מנחה ומהווה אחת משלוש הרגליים שעליהן עומד מתחם העונש ההולם.

בנסיבותיו של הנאשם הושקעו משאבים שהובילו לניצני שינוי בעמדותיו והתנהלותו כפי שמשתקף בתסקירי שירות המבחן. התעלמות מפוטנציאל השיקום בנסיבותיו של הנאשם עלול לייצר מצב שבו בשם עקרון ההלימה יוזנח העתיד בעל הסיכוי ל יחסים תקינים של הנאשם עם החברה, עד כדי דחיקתו של הנאשם חזרה לשולי החברה.

יחד עם זאת, כחלק מההליך שיקומי – יש מקום לבטא את רכיב ההלימה בעונשו של הנאשם בהשתת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ולצדו הארכת תקופת המבחן שהומלצה בתסקיר, בהיותה כשמה משקפת את זמן המבחן שבו ניתן יהיה לשוב ולגזור את עונשו של הנאשם אם יסטה מדרך השיקום; זאת לצד השתת רכיבי ענישה נוספים צופי עתיד.

בית המשפט ציין, כי לא מצא בנסיבות אלה לנכות מעונש המאסר המושת על הנאשם לריצוי בדרך של עבודות שירות את ימי המעצר שהיוו אף הם לשון מאזניים לתוצאה הסופית אליה הגיע בית המשפט לצד זמן הגבלת חירותו באיזוק אלקטרוני.

בהטלת קנס, כמתחייב מסעיף 40ח לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, יש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם. הובא מצבו הכלכלי של הנאשם כשעולה שהרקע לכתחילה לביצוע העבירות היא מצוקה כלכלית . בהינתן האמור ומתוך גישה שנותנת משקל וביטוי להליך השיקום בכלל רכיבי הענישה ו כן לאור התנהלותו של הנאשם בהליך החילוט מצא בית המשפט להורות על חיוב כספי לתשלום בפועל באופן מדוד שיאוזן בחתימה על התחייבות – אם ישוב הנאשם ויבצע עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים.

סוף דבר,

נגזרו על הנאשם העונשים הבאים:

מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים.

המאסר ירוצה בעבודות שרות במועצה הדתית – עכו שברח' יהושפט 29, עכו.

על הנאשם להתייצב לריצוי עבודות השרות בתאריך 2.6.19.

במועד זה, בשעה 08:00 יתייצב הנאשם, תחילה, במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות השרות, מתחם תחנת משטרת טבריה, רח' דרך הציונות 14, טבריה – לפני הממונה על עבודות השרות, לשם קליטה והצבה.

הנאשם מוזהר שלא להגיע לעבודה כשהוא בגילופין או בהשפעת סמים; עוד מוזהר הנאשם שלא לשתות אלכוהול או לצרוך סמים במהלך העבודה שכן, התנהגויות מסוג זה הן עילה להפסקה מנהלית של עבודות השרות וריצוי העונש במאסר בפועל.

הנאשם מוזהר שמדובר בתנאיי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו, יש בה כדי להפסיק את עבודות השרות ולהוביל לריצוי העונש במאסר בפועל.

3 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שנתיים, עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע בה.

6 חודשי מאסר על תנאי , שלא יעבור בתוך שלוש שנים, עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע בה.

קנס בסך 7,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 14 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 15.6.19 ובכל 15 לחודש שלאחריו.
אי תשלום אחד משיעורי הקנס במלואו ובמועדו, יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מידי.

הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך של 20,000 ₪ להימנע, במשך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירת מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים. אם הנאשם לא יחתום על ההתחייבות כאמור, ייאסר לכפיית חתימת ההתחייבות למשך 7 ימים או עד שיחתום על ההתחייבות, לפי המוקדם.

הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך 24 חודשים מהיום. מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד במבחן, יוחזר עניינו לדיון בבית המשפט ודינו ייגזר מחדש.

הנאשם נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת חצי שנה ופסילה על תנאי של שנה וחצי לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים בתוך שנתיים מהיום ויורשע בה.

הרכוש והמשקל האלקטרוני יחולטו לטובת קרן החילוט של האפוטרופוס הכללי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

הבנקים החליטו: לא מערערים על הממונה

הבנקים החליטו: לא מערערים על הממונה

בית המשפט העליון המליץ בימים אלו לבנקים למשוך את עתירתם נגד החלטת המומנה על התחרות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

המ"מ הממונה על התחרות החליטה להתנגד לעסקת המיזוג בין בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: בנק מזרחי) לבין בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: בנק איגוד). על ההחלטה הוגשו עררים לבית הדין לתחרות. בנק מזרחי, בנק איגוד ובעלי המניות בבנק איגוד, ביקשו לעיין במידע ובחומרים שאספה רשות התחרות מאת הבנקים המערערים – בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בנק הפועלים בע"מ, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בנק אוצר החייל בע"מ, בנק מסד בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ.

המידע והחומרים שנאספו, שימשו לצורך בדיקת עסקת המיזוג. בית הדין לתחרות נעתר בהחלטתו (מיום 25.12.2018) לפי סעיף 30 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, לחלק הארי של בקשת הבנקים ובעלי המניות המשיבים לעיון במסמכים, והתיר לבאי-כוח או מומחים כלכליים מטעמם לעיין בחומר בחדר מידע במשרדי רשות התחרות, בכפוף לחתימה על כתבי התחייבות לסודיות, ומבלי שתתאפשר העתקה או הוצאה של מידע מהחדר. מעבר למידע שנאסף מהבנקים המערערים, נאסף לצורך בדיקת עסקת המיזוג מידע מכ-36 צדדים שלישיים נוספים, וזה נמסר לבנקים המשיבים, וכך גם מידע שהתקבל מאת בנק ירושלים בע"מ, אשר נתן את הסכמתו לעיון במתכונת של חדר מידע.

טענות רבות ומקיפות, חלקן כבדות-משקל, נטענו בערעורים ובתשובות, בכתב ובעל-פה. הבנקים המערערים 'נקלעו' שלא בטובתם להליך, כצדדים שלישיים, שאינם חלק מעסקת המיזוג שהובאה לפתחה של רשות התחרות; הכבדה נגרמה להם, חשש מפני חשיפת סודות מסחריים, ועוד. הבנקים המערערים טענו על האופן הכוללני של הדיון בנושא העיון במסמכים, על כך שצריך היה לחלקוֹ לשלבים, וביקשו להחזיר את הדיון לבית הדין לתחרות כדי שיקיים דיון פרטני ויתן החלטה לגבי כל מסמך ומסמך, חלף החלטה כוללת שלפיה כל החומרים הם רלבנטיים. כמות עצומה של מידע נאספה, ולבטח אין צורך בחלק לא מבוטל ממנה. בדרך שבה נקט בית הדין לתחרות, כך נטען, אין איזון הולם בין זכותם של העוררים לעיון בחומר הנוגע להחלטת מ"מ הממונה, לבין ההגנה על סודותיהם המסחריים. מנגד נטען, כי כלל המסמכים שבתיק המיזוג נוגעים להחלטת מ"מ הממונה ושימשו לקראת קבלתה. המידע נאסף באופן הדרגתי, ללמדנו על כך שהצורך במידע נבע מסוגיות קונקרטיות שהתעוררו בעת בדיקת המיזוג. בחינת החומר כולו, שהתקבל מאת הבנקים המערערים, איפשרה למ"מ הממונה ללמוד על מאפייני הפעילות של הצדדים למיזוג ועל אופי פעילותם של המתחרים השונים בתחומים הללו, למפות את סוגי המוצרים והשירותים הניתנים על-ידם, ואת סוגי הלקוחות הרוכשים את השירותים, להגדיר מהם השווקים הרלוונטיים ומהם החששות התחרותיים המתעוררים כתוצאה מהמיזוג. עוד כהנה וכהנה טענו ב"כ הצדדים מזה ומזה, גם על שלבי הבדיקה, על התהליך, על התוצאה, ועל קבועי הזמן.

למקרא החלטת מ"מ הממונה, החלטת בית הדין לתחרות, וסיכומי ב"כ הצדדים; לאחר עיון בנספחיהם; ולמשמע דברי ב"כ הצדדים בדיון ביום 18.4.2019, העיר הרכב השופטים בבית המשפט העליון הערות אחדות והמליץ לבנקים המערערים שלא לעמוד עוד בשלב זה על ערעוריהם. בית המשפט העליון הסביר שעשה כן, בהתבסס במידה מסויימת על תקדימים מן העבר, חרף שינויים מחוייבים; על הנסיבות המיוחדות והמורכבות של העניין דנן; על "תאריך התפוגה" של עסקת המיזוג הנדונה; ושאר דברים שעמדנו עליהם בתמצית בגמר הדיון.

לבקשת ב"כ המערערים, ניתנה ארכה קצרה לצורך התייעצות ב"כ המערערים עם שולחיהם. ב"כ בנק לאומי הודיעו כי כמתבקש מסוגיה כה כבדת-משקל ומשמעותית עבור הבנק, ולאור פוטנציאל הנזק האדיר שעלול להיגרם לו בגין חשיפת מידע ונתונים – שחלקם נמנים עם סודותיו הכמוסים ביותר, בנק לאומי ליווה את ההליך בכל שלביו באמצעות דרגי הניהול הבכירים ביותר, וכך גם נעשה עתה בקשר עם המלצתנו הנ"ל. בלב כבד ובחשש רב החליט בנק לאומי להעתר להמלצת העליון. בנק לאומי שומר על זכותו ומבקש להבהיר כי אין בהחלטת בית הדין, וממילא לא במחיקת הערעור, משום הודאה או הסכמה לעצם השימוש בחומרים ו/או בנתונים השייכים לבנק לאומי, וכי בגין כל שימוש שיתבקש להעשות כאמור, יש להגיש לבית הדין בקשה קונקרטית אשר בנק לאומי לבדו, לצד הממונה על התחרות, יהיה צד לה. הבהרה דומה נתבקשה מאת קבוצת הבינלאומי; ההבהרה ניתנת כמבוקש בזאת, ותחולתה – כללית. אשר לבקשת בנק לאומי לשנות קמעא מן המתווה שנקבע בהחלטת בית הדין לתחרות, לא ראה העליון הצדקה להעתר לה. נרשמה גם הסכמת בנק דיסקונט, בנק מרכנתיל ובנק הפועלים להמלצה הנ"ל.

פסק הדין ציין והבהיר עם זאת, כי אין לראות בתוצאת פסק דין זה משום הנחיה או הלכה פסוקה לעתיד לבוא; התוצאה מותאמת לעניין המסויים שעל הפרק.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

שדד 200 ₪ מקשישה ויישב במאסר 38 חודשים

שדד 200 ₪ מקשישה ויישב במאסר 38 חודשים

בית המשפט העליון דחה ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי באר שבע בת"פ   57357-12-17 (השופט ד' בן טולילה) מיום 14.6.2018, אשר השית על המערער, בעקבות הרשעתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין),עונשים כדלקמן: 38 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירות רכוש או אלימות מסוג עוון בתוך 3 שנים מיום שחרורו מבית הכלא; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת רכוש או אלימות מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו מבית הכלא; פיצויים לטובת נפגעת העבירה (להלן: המתלוננת) בסך של 7,000 ש"ח; וכן קנס בגובה 1,500 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

ביום 8.3.2018 הגישה המשיבה לבית משפט קמא כתב אישום מתוקן נגד המערער. כתב אישום זה ייחס למערער שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. לפי האמור בכתב האישום, ביום 17.12.2017, בסביבות השעה 9:10, רכשה המתלוננת, קשישה בת 90, מצרכי מזון במרכז מסחרי בבאר שבע. לאחר סיום הרכישה העבירה המתלוננת את כל המצרכים שרכשה ואת ארנקה שהכיל 200 ש"ח לשקית, והחלה לחזור בהליכה לביתה. המערער, שהבחין במתלוננת ובתכולת השקית, משך אותה מידי המתלוננת וברח מהמקום. כתוצאה ממעשה זה נפלה המתלוננת ארצה, נחבלה בראשה, ונזקקה לטיפול רפואי.

בישיבה שקיים בית משפט קמא ביום 8.3.2018 הודה המערער בעובדות כתב-האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון שעשה עם המשיבה. בית משפט קמא הרשיע אפוא את המערער בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. ביום 14.6.2019 גזר בית המשפט את דינו של המערער. בגזר הדין נקבע כי המערער פגע בערכים החברתיים המוגנים של קניינו של האדם, בטחונו האישי, כבודו וכן שלמות גופו ונפשו. בית המשפט עמד על הנזק הנפשי החמור שנגרם למתלוננת עקב ביצוע העבירה – ניכור ותלישות, פגיעה בתפקוד, וכן ייאוש ותסכול רב – וזאת לצד הנזק הפיזי שנגרם לה; על החומרה המיוחדת שבמעשי אלימות נגד קשישים וחסרי ישע; על הצורך למגר מעשים אלו באמצעות ענישה מרתיעה; ועל מגמת ההחמרה בענישה בגין עבירות דוגמת שוד.

בית משפט קמא הביא בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה, תוך שהוא מתייחס לכך שהעבירה לא בוצעה בצוותא, ולא בבית המתלוננת; שלא קדם לה תכנון כלשהו; שלא נעשה במהלכה שימוש בנשק; שלא נגרמו למתלוננת חבלות פיזיות קשות; ששוויו של הרכוש הגנוב נמוך; ושהאלימות בה נקט המערער כלפי המתלוננת הייתה קלה יחסית. ואולם, בעניין נסיבה אחרונה זו צויין כי כשמדובר באלימות נגד קשישים די בהפעלת כוח מועט כדי לגרום לפגיעה פיזית קשה ואף למוות. בשים לב לכל אלה, קבע בית משפט קמא כי מתחם הענישה ההולם בעניינו של המערער נע בין 24 ל-50 חודשי מאסר בפועל. בבוחנו את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, התייחס בית המשפט לעברו הפלילי העשיר של המערער, אשר כולל 21 הרשעות קודמות בעבירות סמים ורכוש. בית המשפט נדרש גם לנסיבות חייו הקשות של המערער; להליך השיקום העצמאי שעבר; וכן להימנעותו מביצוע עבירות במהלך שש השנים שקדמו לביצוע העבירה נשוא כתב האישום. בית המשפט הסביר כי לנסיבות אלה יש לתת משקל נמוך יחסית נוכח הסתבכויותיו החוזרות והנשנות של המערער בפלילים, נוכח אי-יכולתו לעבור הליך שיקום משמעותי וכן נוכח העובדה שהמערער לא הביע חרטה מלאה על מעשהו.

לאחר ששקל שיקולים אלה, קבע בית משפט קמא כי יש למקם את עונשו של המערער בחלקו התחתון של השליש העליון של מתחם הענישה, וגזר את דינו כפי שפורט לעיל.

מכאן הערעור.

המערער טען כי בית משפט קמא חרג בעניינו ממדיניות הענישה הנוהגת וקבע מתחם ענישה שאינו פרופורציונלי למעשהו. לטענתו, פסקי הדין שנסקרו בפסק דין קמא עוסקים במעשי שוד שבוצעו בנסיבות חמורות יותר מאלו של המקרה דנן: בחלקם קדם תכנון למעשה השוד; בחלקם ניטלו סכומים גבוהים יותר; ובחלקם האלימות אשר ננקטה כלפי המתלונן הייתה קשה הרבה יותר. המערער גם הציג פסקי דין בהם נגזרו על מבצעי השוד עונשים קלים יותר משלו בשל נסיבות מקלות שונות.

עוד טען המערער כי שגה בית משפט קמא בגזירת עונשו בתוך המתחם שנקבע והחמיר עמו יתר על מידה. לטענתו, בקביעת העונש ניתן משקל מופרז לשיקולי ההרתעה ולעברו הפלילי, ולא ניתן משקל ראוי להליך השיקום העצמאי שעבר ולהימנעותו מלעבור עבירה פלילית בשש השנים שקדמו לביצוע השוד. כמו כן הלין המערער על כך שבית המשפט החמיר את עונשו בשל התרשמות שגויה כי העבירה בוצעה למען בצע כסף. המערער טען כי מעשהו היה מונע על ידי מצוקה כלכלית ונפשית אליה נקלע אחרי מות בת-זוגו. זאת ועוד: לדברי המערער, בית משפט קמא שגה בקבעו כי הוא לא מתחרט על מעשהו באופן מלא ולא לוקח אחריות עליו. המערער הבהיר לנו כי הוא מתבייש במעשהו ולוקח אחריות מלאה עליו; וכי חרף מצוקתו הכלכלית הוא קיבל על עצמו את תשלום הפיצויים שכאמור נפסקו לטובת המתלוננת.

המערער הוסיף וטען כי בית משפט קמא שגה גם בחייבו בקנס כספי בנוסף לפיצויים שפסק לטובת המתלוננת. לשיטתו, בית המשפט לא נתן משקל ראוי לכך שהמערער ביצע את העבירה בהיותו דר-רחוב הרעב ללחם; לכך שהמערער הפיק תועלת כספית מועטה מביצוע העבירה; ולכך שהיחס בין הנזק אשר נגרם למתלוננת כתוצאה מביצוע העבירה לבין סכום הפיצויים והקנס איננו מידתי. בהקשר זה, טען המערער כי הקנס ממילא לא ישרת את תכליתו, שכן הוא לא יוכל לפרוע אותו במועדו ולהימנע ממאסר – זאת, בשל מצוקתו הכלכלית והקדימות הניתנת בדין לגביית הפיצויים המגיעים לנפגע העבירה.

המשיבה מצדה סומכת את ידיה על פסק דינו של בית משפט קמא. בדיון שהתקיים לפנינו ביום 31.3.2019 טענה המשיבה כי עונש המאסר שנגזר על המערער הולם את נסיבות המקרה: העבירה בוצעה נגד קשישה, דבר שיש בו אכזריות מיוחדת; למתלוננת נגרמו נזקים גופניים ונפשיים; ולמערער עבר פלילי מכביד הכולל 21 הרשעות. המשיבה טענה גם כי בניגוד לתמונה שהמערער ביקש לצייר לפנינו, הוא איננו נוטל אחריות למעשהו ואף לא מביע חרטה אמיתית על ביצועו. לעניין הקנס נטען כי אין מקום לבטלו, שכן מדובר בקנס בשיעור נמוך יחסית אשר מהווה רכיב חיוני בעונש על עבירה שבוצעה בשל תאוות בצע בלבד.

תסקיר שירות המבחן

ביום 25.3.2019 התקבל תסקיר עדכני בעניינו של המערער. תסקיר זה מבוסס על דיווח גורמי הטיפול בכלא בו מרצה המערער את עונשו. מהתסקיר וכן מדברי נציגת שירות המבחן בדיון שהתקיים ביום 31.3.2019 עולה כי המערער מביע חרטה על מעשיו באופן חלקי בלבד, תוך מזעור חומרת מעשיו ותוך הטלת האחריות עליהם על נסיבות חייו הקשות. שירות המבחן אמנם התרשם כי למערער יש מוטיבציה לצאת ממעגל הפשיעה, אך לצד זאת ציין כי המערער מסרב להשתלב במסגרת הטיפולית שהוצעה לו חרף חיוניותה לשיקומו.

בידוע הוא שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שנקבע על ידי הערכאה הדיונית – התערבות כאמור תוצדק במקרים חריגים בלבד (ראו ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל(29.1.2009); ע"פ 7563/08 אבו סביח נ' מדינת ישראל (4.3.2009); ע"פ 7439/08 פלוני נ' מדינת ישראל (4.3.2009); ע"פ 9437/08 אלגריסי נ' מדינת ישראל (12.5.2009)). כפי שיוסבר להלן, עניינו של המערער דכאן לא נמנה עם אותם מקרים חריגים אשר מצדיקים התערבות.

אין צורך להכביר במילים על חומרת מעשהו של המערער. פגיעה בקשישים ובחסרי ישע נמנית עם המעשים הנקלים והבזויים ביותר שידעה החברה. מעשים אלו פוגעים באופן חמור בביטחונם האישי של הקורבנות – ושל אוכלוסיות שלמות – ובזכותם להתקיים בכבוד וללא מורא. מעשים אלו אף משקפים דפוס התנהגות אנטי סוציאלי אשר מגלם בתוכו אכזריות ואדישות לנזק הנגרם לקורבן העבירה (ראו ע"פ 3307/08 מדינת ישראל נ' טועמי (4.3.2009)). לא אחת עמד בית משפט זה על תפקידו בהגנה על חסרי ישע ועל קשישים, שמטבע הדברים מהווים טרף קל ונוח לעבריינים. תפקידנו זה מחייב גזירת עונשים מחמירים ומרתיעים. אמנם הענישה היא לעולם אינדיבידואלית, ושומה על בית המשפט לשקול את נסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם, אפילו מדובר בעבירה שקורבנה הוא קשיש (ע"פ 6202/10 מדינת ישראל נ' ישראילוב(15.3.2011)). ואולם, בעבירות המבוצעות נגד אוכלוסיות חלשות עיקרון הענישה האינדיבידואלית לרוב ייסוג אל מול אינטרסים כבדי משקל ושיקולי ענישה אחרים, שבמרכזם עקרונות הגמול וההרתעה. היטיב לנסח זאת השופט א' רובינשטיין (כתוארו אז) בפסק הדין בענייןאלייב (ע"פ 2163/05 אלייב נ' מדינת ישראל, פסקה ו(1) (12.12.2005)):

"לא אחת הנאשמים באים עצמם מרקע קשה המצדיק התחשבות; אך המחוקק והפסיקה רואים לנגד עיניהם גם את הקרבנות, קרבנות בפועל וקרבנות פוטנציאליים, את היחיד שאיתרע מזלו להיות קרבן, ואת כלל החברה החוששת כי ירבו קרבנות […] גזירת הדין היא מן הקשות שבמטלות השיפוטיות, כי עניינה דיני נפשות לנאשמים – אך דיני נפשות הם גם לקרבנות ולזולתם […]".

אין תמה אפוא שהפסיקה דהאידנא מצביעה על מגמת ענישה מחמירה ומרתיעה: מגמה זו היא חלק מהמאבק לעקירת התופעה של פגיעה בקשישים ובחסרי ישע מן השורש (ראו ענייןאלייב, פסקה ו; ע"פ 5931/11 עבדולייב נ' מדינת ישראל, פסקה 19-18 (22.10.2013); וכן ע"פ 5063/10 מדינת ישראל נ' איסאקוב, פסקה י"ב (29.5.2011)). ענישה כאמור היא כורח המציאות בימים שבהם מעשי שוד קשישים הולכים ופושים במקומותינו (ראו ע"פ 304/85 תורג'מאן נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(4) 74 (1985)).

המקרה דכאן הוא דוגמא אחת מיני רבות לנזקים החמורים שנגרמים לגופו ולנפשו של קשיש כתוצאה מביצועו של שוד גם כשהשוד איננו אלים במיוחד. למרות שהאלימות שננקטה כלפי המתלוננת הייתה בעוצמה נמוכה יחסית, ולמרות ששוויו הכספי של הרכוש שניטל ממנה היה לא גבוה, הנזק הנפשי שנגרם לה הוא חמור. תסקיר נפגעת העבירה מעלה כי עובר לביצוע העבירה המתלוננת חיה בבדידות ובעוני קשים: מדובר באלמנה בת 91, שמתקיימת מקצבת זקנה של ביטוח לאומי ומתגוררת בגפה בדירה מוזנחת ללא אמצעי קיום בסיסיים. לאחר ביצוע העבירה חלה החרפה משמעותית במצבה, שכללה גם ירידה בתפקודה היומיומי. המתלוננת החלה להאמין כי סביבת מגוריה לא יכולה עוד להוות מקום מוגן ובטוח עבורה, ועל כן היא ממעטת לצאת מביתה. תחושות הניכור והתלישות שהמתלוננת חשה בעבר התעצמו, וחוסנה הרגשי נסדק ללא תקנה.

בית המשפט העליון לא מצא שום פגם בגזר דינו של בית משפט קמא: לא בקביעת מתחם הענישה ולא במיקום עונשו של המערער בתוך המתחם. בית משפט קמא נדרש לכל השיקולים הרלבנטיים לקביעת העונש, ונתן את דעתו, בין היתר, לחומרת מעשהו של המערער, לנזק שנגרם למתלוננת, לצורך בהרתעה כללית ואישית, לנסיבות חייו הקשות של המערער, לעברו הפלילי, ולתחזית השיקום שלו. העונש שבית המשפט השית על המערער איננו חורג מרף הענישה המקובל בעבירות שוד המבוצעות נגד אוכלוסיית קשישים. המערער הצביע אמנם על מקרים כאלה או אחרים בהם הוטלו עונשים קלים יותר מזה שנגזר עליו, אולם המגמה העכשווית בפסיקתו של בית משפט זה היא להחמיר עם עבריינים שבוחרים לפגוע בקשישים. כפי שכבר ציינתי, מגמה זו הינה חיונית למיגור התופעה.

בית המשפט העליון דחה גם את טענת המערער כי יש להקל בעונשו משום שהאלימות שנקט כלפי המתלוננת לא היתה קשה במיוחד ומשום שסכום הכסף שנטל ממנה היה נמוך. אל לנו להמעיט בנזק הנפשי החמור שנגרם למתלוננת וכן בפגיעה בביטחונה האישי וביכולתה להלך ברחוב ללא מורא (ע"פ 5213/06 וונדמו נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (9.5.2007); ע"פ 1334/08 ללוש נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (3.9.2008)). יתירה מכך: כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, די באלימות בעוצמה נמוכה כדי לגרום לנזקים קשים לאדם קשיש. בהקשר זה חשוב שנזכור כי בעקבות מעשה השוד שבוצע על ידי המערער המתלוננת נפלה ארצה ונחבלה בראשה. לדידי, העובדה שנזקי המתלוננת לא היו קשים היא רק עניין של מזל, שבגינו לא מגיע למערער שום הקלה בעונש.

הוא הדין לגבי הקנס שהושת על המערער. המערער טוען כי מצבו הכלכלי רעוע וכי לא יספיק לשלם את הקנס במועדו, אך בכך לא סגי. בית משפט קמא שקל את נסיבותיו האישיות של המערער בהטילו עליו את הקנס. לזאת אוסיף כי מדובר בקנס בשיעור נמוך, וגם מסיבה זו לא ראה בית המשפט כל סיבה לבטלו או לשנותו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

הגעת להסדר, למה התיק בהוצל"פ פתוח?

הגעת להסדר, למה התיק בהוצל"פ פתוח?

שאלה: לקחתי הלוואה מהבנק לפני כשנתיים לאחר מכן לא עמדתי בתשלומים מסיבה רפואית ולא עבדתי ולא ידעתי שאוכל לתבוע בביטוח לאומי והתיק עבר להוצאה לפועל. פיגורי התשלומים היו כמעט 9 חודשים ולאחר מכן ניגשתי לבנק וקבעתי איתם הסדר תשלומים כל חודש, ויש לי את ההסכם איתם. התיק עדיין פתוח בהוצאה לפועל והם טוענים שלא ייסגר שם אם לא אסגור את כל החוב. סכום ההלוואה שלקחתי 70,000 ש"ח והחוב עם פיגורים 120,000, השאלה שלי אם קבעתי איתם הסדר למה התיק עדיין נמצא בהוצאה לפועל? בפרט שאני כבר חצי שנה עומד בתשלומים ומכניס מעל 10,000 ש"ח בחודש והבנק מסרב לאשר לי הוראת קבע אני ממש מותש ולא יודע מה לעשות.

תשובה: ראשית לכל יש לעיין בהסכם שערכת עם הבנק ומהם התנאים הכתובים בהסכם לגבי סכום החוב וסגירת תיק ההוצאה לפועל. מבלי לגרוע מהצורך לעיין בהסכם שערכתם- יש להניח שעם סיום התשלומים לפי ההסכם יהיה על הבנק לסגור את תיק ההוצאה לפועל נגדך.

שאלה: שכרתי עורך דין לייצג אותי בתיק מסוים בבית המשפט ואז ביקשתי לפטר את עורך הדין והוא טען בפני שעליו לקבל לשם כך גם אישור מבית המשפט. האם קיים חוק כזה שעורך הדין צריך לקבל אישור גם מבית המשפט להיות מפוטר?

תשובה: עורך הדין שלך מסר לך נתונים נכונים. כאשר עורך דין מייצג בפני בית המשפט עליו לקבל אישור מבית המשפט על הפסקת הייצוג, גם אם הלקוח הוא זה שמבקש את הפסקת הייצוג.

שאלה: רכשנו ארונות אמבטיה מתוך קטלוג על פי מידה סטנדרטית (המוצעת בקטלוג). הריהוט הגיע באיחור של כמה שבועות, ופגום באופן מובהק (ציר שבו, דלת עקומה ועוד). אחרי שפנינו למוכר, הוא אמר שהוא "פותח קריאה" ולא חזר אלינו מאז. עבר שבוע וחצי ממועד איסוף הריהוט הפגום, שלא הותקן. האם אני זכאי להחזיר לו את הריהוט ולדרוש את הכסף בחזרה?

תשובה: תחילה עליך לתת אפשרות לתקן את הדרוש תיקון. במידה ולא יתוקן בהתאם לבקשתך ובצורה סבירה, אתה רשאי לבטל את העסקה, לדרוש את כל כספך בחזרה וכמובן לדרוש פיצויים בגין הפרת הסכם, חוסר תום לב, נזקים ועוגמת נפש.

שאלה: הגיע לי חיוב לכרטיס אשראי על סכום הקרוב ל19 אלף שח אשר לא ביצעתי. החיוב הוא על רכישת טיסות ומלונות בפריז ובצרפת וכמובן שלא הייתי שם בתאריכים אלו ובכלל ואין לי שום קשר לזה. דיברתי עם חברת האשראי והם מבררים ומבטלים לי את העסקאות השאלה היא אם יש לי עילה לתביעה, את מי וכמה?

תשובה: על הרכישות שבוצעו בכרטיס הגנוב יש בדרך כלל ביטוח בחברות האשראי. מלבד הסכומים שכאמור יוחזרו לחשבונך מחברת האשראי תוכל לכאורה לתבוע את מי שגנב לך את הכרטיס עבור עוגמת הנפש שנגרמה לך והפגיעה בפרטיותך- אם תצליח לגלות במי מדובר.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

תקפה את השכן עם קרש והורשעה בדין

תקפה את השכן עם קרש והורשעה בדין

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת העמיתה ד' ברלינר והשופטים א' נחליאלי חיאט ו-ש' יניב) בעפ"ג  24491-12-18 מיום 25.2.2019 בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ש' בקר) בת"פ 54220-09-16 מיום 11.10.2018.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

המבקשת הורשעה, לאחר הליך הוכחות, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, היזק לרכוש במזיד ושתי עבירות איומים. כתב האישום תיאר סכסוך שכנים בין המבקשת למתלונן, במהלכו תקפה המבקשת את המתלונן שלא כדין באמצעות קרש, וכן איימה עליו ושברה תריס בחלון דירתו באמצעות הקרש. הרשעת המבקשת התבססה על עדויותיהם של ארבעה עדים, המתלונן ובני משפחתו, אותן מצא בית משפט השלום מהימנות וכן על סרטון שצולם במהלך האירוע, בו נראית המבקשת שהיא אוחזת בקרש בידה, צועקת, ומכה בחלון המוזכר לעיל. לכך הצטרפו הודאותיה של המבקשת בחקירתה הנגדית כי איימה על המתלונן וכי חבטה עם הקרש בחלון. בגין האמור השית בית משפט השלום על המבקשת חודש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והורה לה לחתום על התחייבות בסך 1,000 ש"ח.

ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שאין בפי המבקשת כל טענה של ממש ביחס לממצאי בית משפט השלום, מעבר לתחושה כי לא נעשה עימה צדק, והדגיש כי בית משפט השלום התייחס למבקשת במלוא הסבלנות וכי גרסתה נשמעה במלואה. בית המשפט המחוזי קבע כי ממצאיו של בית משפט השלום מעוגנים היטב בחומר הראיות שהובא לפניו, וכי אין בפניו ערעור על מידת העונש, ועל כן דחה את הערעור.

להשלמת התמונה יצוין כי במהלך הדיון בבית משפט השלום, לבקשת המבקשת, שוחרר סנגורה מייצוג ומאז עמדה המבקשת על כך שתייצג את עצמה, וכך היה גם בערעורה לבית המשפט המחוזי ובבקשה שלפניי.

בבקשה שנדונה עתה – ככל שניתן להבין – טענה המבקשת כי הערכאות דלמטה לא העמיקו בחומר הראיות ולא אפשרו לה לספר את גרסתה לאירוע, וביקשה להורות על זיכויה.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה, סבר בית המשפט כי דינה להידחות. על דרך הכלל, זכותו של נאשם היא כי עניינו ידון בפני שתי ערכאות, ורשות לערעור שני תינתן רק במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לב(3) 123 (1982)), או במקרים יוצאי דופן בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010); רע"פ 8215/16 יצחק נ' מדינת ישראל (29.3.2017)). הבקשה שהוגשה עתה אינה עומדת באמות מידה אלו ועל כן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. למבקשת ניתן יומה בפני שתי ערכאות ששמעו באריכות את טענותיה ונתנו לה להציג את גרסתה. כפי שעמד בית המשפט המחוזי, הרשעתה של המבקשת מעוגנת היטב בחומר הראיות שהוצג, ואין מקום להתערב בה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

מה הדין כאשר עו"ד חתם על הסכם גישור ללא אישור הלקוחה?

מה הדין כאשר עו"ד חתם על הסכם גישור ללא אישור הלקוחה?

במסגרת ערעור שנדון בימים אלו בבית המשפט העליון הכריע בית המשפט העליון בטענה בדבר חתימת הסכם גישור על ידי עורך הדין, ללא אישור הלקוחה לכאורה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בקצירת האומר, המבקשת הוכרזה פושטת רגל ביום 28.1.2016 על פי בקשת נושה. המבקשת בעלת זכויות בנכס ברחוב האפרסמון 10 בעיר אילת (להלן: הנכס) בשותפות עם משיבה 1 (להלן: הנושה). התגלעה מחלוקת בין המבקשת לבין הנושה בדבר החיובים הכספיים שביניהן. סכסוך זה הוכרע בהליך גישור בהסדר אשר קיבל את ברכתו של הנאמן ואושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 8.3.2018 (להלן: הסדר הגישור). אלא שלפי טענת המבקשת, היא לא נתנה את הסכמתה להסדר הגישור והיה זה בא-כוחה בשעתו שחתם על ההסדר ללא הסכמתה. אדרבה, לטענת המבקשת היא הגיעה להסדר מאוחר יותר וטוב יותר עם הנושה, המיטיב עם כלל הנושים, הסדר שבא לידי ביטוי במכתב מטעם הנושה מיום 16.9.2018 (להלן: ההסדר השני). בית המשפט המחוזי לא שעה לטענות המבקשת כי לא נתנה את הסכמתה להסדר הגישור, וקבע כי בכל מקרה ההסדר השני נטול תוקף – יהיה תוכנו אשר יהיה – בהיותו הסדר שלא נערך בידיעתו או בהסכמתו של הנאמן על נכסיה. המבקשת משיגה על החלטה זו מק"נ טעמים.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את עמדות הצדדים האחרים לה.

ראש לכל והכול מכל כל, אין להסכם מעין ההסדר השני שהוא בעל אופי חיובי-כספי-כלכלי שהמבקשת פושטת הרגל כרתה, כל תוקף. מושכלות יסוד הם כי לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 נכסי פושט רגל מוקנים לנאמן. לפיכך, הנכס אינו עוד בבעלות המבקשת, וודאי שהיא אינה יכולה להגיע לכלל הסכמות בדבר גורלו. כמו כן, כפי שנאמר בהסדר השני גופו (סעיף ד שבו) "אין בהסכמה זו כדי להיכנס לתוקף ככל שבית המשפט ו/או הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד יקבעו כי הסכם זה אינו בר תוקף – ובמקרה כזה יראו אותו כ-void". הלכה למעשה אפוא, ההסדר השני במקרה זה בטל אף מכוח הוראותיו עצמן.

המבקשת אמנם טוענת כי הנאמן ידע על קיומו של ההסדר השני והסכים לו. אכן עיון בראשית הפרוטוקול מיום 10.3.2019 עשוי ללמד כי הנאמן ידע בסופו של יום על ההסדר. ברם, הנאמן לא נתן את ברכתו להסדר והביע את דעתו הנחרצת באותו דיון כי לא אישר ולא היה מאשר את ההסדר מכיוון שלדעתו אין הוא מטיב עם כלל הנושים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

המדינה: לעכב עונשו של מורשע בשוחד

המדינה: לעכב עונשו של מורשע בשוחד

המשיב דניאל אלינסון הורשע בעבירת שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שנמצא כי העניק שוחד בהיקף כספי של 92,649 דולר אמריקני. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופט העמית צ' גורפינקל) גזר על המשיב עונש מאסר של 9 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, וכן עונש מאסר על תנאי. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש, ובגדרו הגישה בקשה לעיכוב ביצוע העונש, עד למתן פסק הדין בערעור.

נועם קוריס משה אביב
עו"ד נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בקשה זו הובאה לפני בית המשפט העליון (כבוד השופט ע' פוגלמן). אשר שקל את בקשת המדינה, ואת התנגדות בא כוחו המלומד של המשיב. ככלל, מדיניותו של בית משפט העליון היא להיעתר לבקשת המדינה לעיכוב של עונש מאסר בעבודות שירות עד להכרעה בערעור על קולת העונש; על מנת שלא לכבול את ידי בית המשפט בבוחנו את הערעור, בכך שהעונש כבר רוצה (ע"פ 7705/12 מדינת ישראל נ' תודיאל(29.10.2012); ע"פ 6689/11 מדינת ישראל נ' עובד (26.9.2011)).

אכן, קיימים אינטרסים נוגדים אותם יכול המשיב להעלות ואותם יש לשקול ולהכריע תוך איזון ביניהם. במקרה דנן, טען בא כוח המשיב כי המשיב נערך לנשיאה בעונש וסיים את עבודתו, וכי יש ליתן לכך משקל מתאים.

בהקשר זה יש לציין כי כבר בעת מתן גזר הדין הודיעה המדינה לבית המשפט המחוזי כי בכוונתה לשקול הגשת ערעור, וביקשה לעכב את עונש המאסר; כך שלא יכולה הייתה להיות למשיב ציפייה סבירה כי ערעור לא יוגש – ובפועל הוגש ערעור, ללא שיהוי (בהינתן פגרת חג הפסח).

בנסיבות אלה, לא ראה בית המשפט העליון לחרוג מהכלל, והורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בדרך של עבודות שירות עד למתן פסק דין בערעור.

בית המשפט העליון הדגיש, כי אין באמור משום נקיטת עמדה בנוגע לסיכויי הערעור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

איים, תקף והעליב – מעצר עד תום ההליכים

איים, תקף והעליב – מעצר עד תום ההליכים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופט חגי טרסי) מיום 14.4.2019 בעמ"ת 1430-04-19, במסגרתה נדחה עררו של המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת אילה אורן) מיום 10.3.2019 במ"ת 31545-02-19.

ביום 13.2.2019 הוגש כתב אישום נגד המבקש, במסגרתו יוחסו לו עבירות של איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות אשר כוונו נגד רעייתו, וכן עבירות נהיגה בשכרות והעלבת עובד ציבור. לצד זאת נקבע כי המבקש יימצא במעצר עד לתום ההליכים נגדו. המבקש פנה בבקשה לשקול שחרורו לחלופת מעצר, אך לאחר דיון בעניין קבע בית משפט השלום כי לא מתקיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן אשר יצדיקו סטייה מהכלל, לפיו בהינתן ראיות לכאורה לעבירות אלימות במשפחה, ישהה אדם במעצר עד תום ההליכים. זאת, בשים לב לתסקיר שירות המבחן למבוגרים אשר הוגש בעניינו, ממנו עלה כי המבקש נתון במצב נפשי בלתי יציב, אשר לא זכה עד כה לטיפול ראוי, וכי הוא סובל מצריכה מופרזת של אלכוהול, אשר מחמירה את מצבו. בנוסף, התרשם שירות המבחן כי ישנה רמת סיכון גבוהה מאד להישנות עברות אלימות במשפחה מצד המבקש, וכי הוא איננו ער לצורך בטיפול. לפיכך, קבע בית משפט השלום כי אין בחלופת מעצר או באיזוק אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותו, ובהתאם הורה על מעצר המבקש עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי דחה את הערר שהוגש על החלטה זו, כשהוא מנמק דחייה זו בממצאי התסקיר, ובמיוחד המסוכנות הנשקפת מהמבקש וחוסר מודעותו לנחיצות הטיפול במצבו.

בבקשה לעליון חזר המבקש וכפר במסוכנותו, וטען כי האירועים שהביאו להגשת כתב האישום נגדו התרחשו כולם במסגרת אותה יחידת זמן, וכי הם בגדר אירוע חד פעמי, על רקע משבר אישי קשה, אשר אינו מאפיין את התנהלותו במשך 22 שנות נישואיו. כך גם העידו בני משפחתו, לרבות רעייתו. בנוסף, המבקש ציין כי התרשמות שירות המבחן כי יחסו לקבלת טיפול שלילי מקורה באי הבנה, וכי ממילא ביטא בבית המשפט קמא את שאיפתו להשתלב בהליך טיפולי מתאים.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה הגיע למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין למבקש (רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל – המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, פסקה 13 (15.8.2018); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.4.2019)). הבקשה עתה, עם כל ההבנה לנסיבותיו האישיות המיוחדות של המבקש, אינה באה בגדר אותם חריגים. המקרה אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית, והחלטות בתי המשפט דלמטה לא רק שהן מנומקות ומפורטות כדבעי, אלא שהן מעוגנות בשקלול מכלול הנסיבות הנוכחיות, כפי שהוערכו על ידי גורמי המקצוע בשירות המבחן למבוגרים.

ויובהר, בתי המשפט קמא לא סתמו את הגולל על האפשרות לשחרר את המבקש לחלופת מעצר. אדרבא, הן הדגישו כי החלטותיהן ניתנות בשים לב למצב הדברים שהוצג לפניהן, ובמיוחד סירובו של המבקש להכיר בכך שמעשיו אינם בגדר כשל נקודתי, וחוסר נכונותו לקבל סיוע וטיפול ההולם את מצבו. בא כוח המבקש טען כי לאחרונה שינה המבקש את עמדתו, וכי הוא מוכן להשתלב בהליך טיפולי מתאים. אם אכן כך, הרי שבאפשרותו לפנות בבקשה לבית המשפט השלום לעריכת תסקיר משלים, אשר יביא בחשבון התפתחות מבורכת זו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

הנחה: חברת החשמל תשלם פחות מ 6.5 אחוז

הנחה: חברת החשמל תשלם פחות מ 6.5 אחוז

חברת חשמל תבעה נזקים של 320 מיליון ₪ ותשלם אגרה רק עבור סכום של 20 מיליון ₪, פחות מ 6.5 אחוז מהסכום הנתבע.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור. התביעה בעניין זה הוגשה על ידי המשיבה (להלן: "חברת החשמל") נגד מספר נתבעים (המבקש, המשיבים הפורמאליים ונתבעים נוספים שנמחקו בינתיים), כאשר מכל אחד מהם נתבע סכום שונה, וסכום התביעה הכולל הועמד מלכתחילה, לצורכי אגרה, על 20 מיליון ש"ח (סך הפיצויים שנתבעו בכתב התביעה המקורי עמד על 37,687,170 ש"ח). לימים אושר לחברת החשמל להגיש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו הועמד הסכום שנתבע מהמבקש, ביחד עם אחר (המשיב הפורמאלי 2), על 3,836,625 ש"ח. כלל הסכומים הנתבעים בכתב התביעה המתוקן עומד על פי האמור בבקשת רשות הערעור על למעלה מ-320 מיליון ש"ח, ואולם המגבלה לצורכי אגרה נותרה 20 מיליון ש"ח בלבד.

במצב דברים זה, סבר המבקש כי על חברת החשמל להבהיר מהו הסכום הנדרש ממנו, בשים לב לכך שסכום התביעה הכולל הוגדל משמעותית. חברת החשמל דחתה דרישה זו, והבהירה כי הסכום הנתבע מהמבקש נכון למועד הגשת כתב התביעה המתוקן הוא 3,836,625 ש"ח, שהוא סכום הנמוך מהסעד הכספי בגינו שולמה אגרה. תשובה זו לא סיפקה את המבקש, שכן לשיטתו על חברת החשמל להבהיר כיצד היא מפחיתה את סכום התביעה נגד הנתבעים השונים, באופן המתיישב עם הגדלת סכום התביעה הכולל. אלא שלדרישה זו אין בסיס משפטי, שכן, כפי שהובהר ברע"א 7602/11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מיפרומאל תעשיות ירושלים בע"מ(12.7.2012): "הסעד המבוקש אינו אלא תקרה לסך הפיצויים שיתקבלו בסיומו של ההליך, אולם אין בו כדי להגביל את היקף הנזק ואף לא את היקף אחריות הנתבע" (פסקה 6). מעמדה עקרונית זו מתבקשת המסקנה כי נתבע המגביל את תביעתו לצורכי אגרה מגביל אך את הסכום הכולל שיכול להיפסק לטובתו, ואינו נדרש להגביל את רכיבי התביעה באופן שיתיישב עם הגבלה זו (וראו גם בת"א (מרכז) 7394-07-10 טרייד אין השרון נ' ג'רסי, פסקה 114 (3.9.2014). ערעור על פסק דיני נדחה בע"א 8839/14 שהדי נ' טרייד אין השרון בע"מ (25.9.2017)). מטעם זה נדחתה הבקשה על ידי בית המשפט קמא (כבוד סגן הנשיא, השופט יצחק כהן), ומטעם זה קבע בית המשפט העליון גם דינה של בקשת רשות ערעור זו להידחות.

בית המשפט העליון קבע, שהמבקש מנסה להבחין את ההלכה שנקבעה בשניים: ראשית, בשל כך שבכתב התביעה המקורי הגבילה חברת החשמל לצורכי אגרה לא רק את הסכום הכולל של התביעה, אלא גם את הסכום הנתבע מחלק מהנתבעים, באופן שהסכום המצרפי של התביעות הועמד על 20 מיליון ש"ח. אכן כך נהגה חברת החשמל בשעתו, ואולם אין בכך כדי לחייבה לנהוג באותה דרך גם עתה, משאושר לה להגיש כתב תביעה מתוקן.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.