מה הדין כאשר עו"ד חתם על הסכם גישור ללא אישור הלקוחה?

מה הדין כאשר עו"ד חתם על הסכם גישור ללא אישור הלקוחה?

במסגרת ערעור שנדון בימים אלו בבית המשפט העליון הכריע בית המשפט העליון בטענה בדבר חתימת הסכם גישור על ידי עורך הדין, ללא אישור הלקוחה לכאורה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בקצירת האומר, המבקשת הוכרזה פושטת רגל ביום 28.1.2016 על פי בקשת נושה. המבקשת בעלת זכויות בנכס ברחוב האפרסמון 10 בעיר אילת (להלן: הנכס) בשותפות עם משיבה 1 (להלן: הנושה). התגלעה מחלוקת בין המבקשת לבין הנושה בדבר החיובים הכספיים שביניהן. סכסוך זה הוכרע בהליך גישור בהסדר אשר קיבל את ברכתו של הנאמן ואושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 8.3.2018 (להלן: הסדר הגישור). אלא שלפי טענת המבקשת, היא לא נתנה את הסכמתה להסדר הגישור והיה זה בא-כוחה בשעתו שחתם על ההסדר ללא הסכמתה. אדרבה, לטענת המבקשת היא הגיעה להסדר מאוחר יותר וטוב יותר עם הנושה, המיטיב עם כלל הנושים, הסדר שבא לידי ביטוי במכתב מטעם הנושה מיום 16.9.2018 (להלן: ההסדר השני). בית המשפט המחוזי לא שעה לטענות המבקשת כי לא נתנה את הסכמתה להסדר הגישור, וקבע כי בכל מקרה ההסדר השני נטול תוקף – יהיה תוכנו אשר יהיה – בהיותו הסדר שלא נערך בידיעתו או בהסכמתו של הנאמן על נכסיה. המבקשת משיגה על החלטה זו מק"נ טעמים.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את עמדות הצדדים האחרים לה.

ראש לכל והכול מכל כל, אין להסכם מעין ההסדר השני שהוא בעל אופי חיובי-כספי-כלכלי שהמבקשת פושטת הרגל כרתה, כל תוקף. מושכלות יסוד הם כי לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 נכסי פושט רגל מוקנים לנאמן. לפיכך, הנכס אינו עוד בבעלות המבקשת, וודאי שהיא אינה יכולה להגיע לכלל הסכמות בדבר גורלו. כמו כן, כפי שנאמר בהסדר השני גופו (סעיף ד שבו) "אין בהסכמה זו כדי להיכנס לתוקף ככל שבית המשפט ו/או הכנ"ר ו/או המנהל המיוחד יקבעו כי הסכם זה אינו בר תוקף – ובמקרה כזה יראו אותו כ-void". הלכה למעשה אפוא, ההסדר השני במקרה זה בטל אף מכוח הוראותיו עצמן.

המבקשת אמנם טוענת כי הנאמן ידע על קיומו של ההסדר השני והסכים לו. אכן עיון בראשית הפרוטוקול מיום 10.3.2019 עשוי ללמד כי הנאמן ידע בסופו של יום על ההסדר. ברם, הנאמן לא נתן את ברכתו להסדר והביע את דעתו הנחרצת באותו דיון כי לא אישר ולא היה מאשר את ההסדר מכיוון שלדעתו אין הוא מטיב עם כלל הנושים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

קיבלתי דו"ח תנועה ולדעתי איני אשם • אתם שאלתם, העו"ד משיב

שאלה: קיבלתי דו"ח תנועה ממשטרת ישראל ולדעתי איני אשם בעבירה, לכן ביקשתי להישפט באמצעות הטופס שבגב הדו"ח, מה צפוי לי בדיון הראשון אליו הוזמנתי בבית המשפט?

תשובה: במקרה של בקשה להישפט בגין דו"ח תנועה, עוסק הדיון הראשון רק בשאלה אחת – האם הנהג מודה או שאינו מודה בביצוע העבירה. במידה והנהג מודה בעבירה, מתקיים במקום דיון קצר בעניין העונש על העבירה, כאשר ברוב המוחלט של המקרים העונש לא פוחת לאור הבקשה להישפט וההגעה לבית המשפט. במידה והנהג אינו מודה בביצוע עבירת התנועה, מזמין בית המשפט את הנהג לדיון נוסף, דיון הוכחות, אשר רק בו בודק בית המשפט בעצם את עובדת התקיימות עבירת התנועה שצוינה בדו"ח התנועה.

שאלה: הגשתי בקשה להישפט בגין דו"ח תנועה, אך בכדי שבית המשפט יזכה אותי עלי להתנהל בהליך משפטי עם לפחות שני דיונים, ברצוני לסיים את הסיפור מהר. מה הדרך הטובה ביותר?

תשובה: בדיונים בדו"חות תנועה מתייצבים בדרך כלל הנהג שנגדו ניתן הדו"ח והתובעת הקבועה מטעם המשטרה, ניתן לפנות אל התובעת מטעם המשטרה ולבקש "הסדר טיעון", אשר במסגרתו מסכימים הנהג והמשטרה על תנאים לסיום הדו"ח, במקרים רבים בתנאים טובים יותר מאלו שקובע בית המשפט לבסוף, אם נהג שעבר עבירת תנועה מתעקש על ניהול הליך משפטי מלא בעניינו.

שאלה: פניתי לעורך דין לצורך הגשת תביעה בסכום של אלפי שקלים, ומאחר ושכר טרחת עורכי הדין היה גבוה יחסית ביחס לתביעה, נאמר לי שאוכל לזכות בהחזר שכר הטרחה ובהוצאות משפט אם תתקבל תביעתי, איך בית המשפט קובע את סכום הוצאות המשפט ושכר הטרחה?

תשובה: ראשית כדאי לשים לב לעובדה, שבמרבית התיקים המשפטיים לא נפסקות הוצאות משפט והחזר שכר טרחה למי מהצדדים, ומוטב לבחון את הנתונים הסטטיסטיים בנושא, ולא לנסות להיצמד ל'חוק היבש'. בתי המשפט גם נוהגים במקרים רבים גם לפסוק הוצאות ותשלומי שכר טרחה נמוכים מאשר הוציאו הצדדים בפועל, ומנגד, וגם מקרים כאלו קורים, בית המשפט גם מטיל לעיתים הוצאות משפט ושכר טרחה בסכומים גבוהים יחסית, למשל אם דרך ניהול המשפט על ידי צד, הייתה מסרבלת או באה להקשות במקום שלא היה נכון לעשות זאת.

נועם קוריס עו"ד – ג.ג. טלקום

משרד עורכי דין נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בלוג

עו"ד נועם קוריס קו עיתונות  

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

NEWS1 נועם קוריס עו"ד 

עו"ד נועם קוריס

 

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס

מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

מאמרים מאת עו"ד יפית לוי

מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן

מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי

מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק

מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי

מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

 

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

 

 

עו"ד נועם קוריס – על בית המשפט העליון ועשיית דין עצמי ברכוש משותף

במציאות הישראלית נראה לפעמים שהורגלנו, שעשיית דין עצמי יכולה לעיתים להשיג מטרות שפעמים רבות נחסמות על ידי בירוקרטיה, במקרים אחרים, יוצאת מפי בית המשפט העליון אמירה, וכך הוחלט על ידי בית המשפט העליון בעניין הרכוש הציבורי בבית משותף.

בית המשפט העליון ברע"א  5820/17 יצחק פרנקו נ' רחמים דאר קבע בימים אלו (28.9.17), כי המבקשים והמשיב הם בעלי דירות בבניין משותף. במסגרת שיפוץ שערכו בדירתם, הסירו המבקשים גדר ושער שהקיפו את הבניין (להלן: הגדר והשער). המשיב הגיש תביעה נגד המבקשים, לרבות בעניין הגדר והשער, וביום 26.4.2004 קבעה המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב-יפו (כב' המפקחת מ' אריאלי, כתוארה במועד ההחלטה דאז; להלן: המפקחת) כי על המבקשים, "להחזיר את הגדר הישנה שהקיפה את הבית והשער שהיה בה למקומם" (להלן: פסק הדין הראשון). כמו כן, הורתה המפקחת על רישום הערה על זכויות המבקשים בחלקתם, שתפנה לפסק דינה. המבקשים לא הקימו את הגדר והשער כאמור בפסק הדין הראשון, והמשיב פנה, עקב כך, לבית המשפט השלום בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. ביום 27.7.2005 קבע בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ד"ר א' סטולר) כי הגם שנקבע שעל המבקשים להקים מחדש את הגדר והשער, קיימת אי בהירות בנוגע למיקומם; כי היה על המשיב לפנות בשאלת הבהרה למפקחת בעניין זה; וכי משפנייה כזו לא נעשתה על ידו – לא ניתן לקבוע ממצאים בשאלה אם בוצעו הוראותיה של המפקחת אם לאו (להלן: פסק הדין בהליך הבזיון). המשיב הגיש בקשת רשות לערער על פסק דין זה, ובסופו של יום – לאחר מספר גלגולים של הבקשה שאינם מענייננו כאן – החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן) ביום 20.7.2015 לדחות את בקשתו של המשיב למתן רשות לערער. בפרט לעניין השער והגדר, נקבע כי אין מקום להתערב בפסק הדין של בית משפט השלום שמצא כי מיקומם לא הובהר דיו בפסק הדין הראשון.

בהמשך להליכים אלה, פנה המשיב אל המפקחת בבקשה להבהרת פסק דינה משנת 2004. בהחלטה מיום 11.9.2016 קבעה המפקחת כי לא ניתן להבהיר את פסק הדין הראשון, מכיוון שלא ניתן למצוא במסמכי התיק ראיה על מיקום הגדר והשער (להלן: החלטת המפקחת). כן נקבע כי יש להסיר את ההערה שנרשמה בעקבות פסק הדין הראשון. ערעורו של המשיב על החלטה זו של המפקחת התקבל על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק), שקבע כי ההחלטה יצרה מצב שבו המבקשים, שלא קיימו את פסק הדין הראשון, יצאו נשכרים. בית המשפט עמד על כך שהמבקשים הסירו את הגדר והשער, לפני למעלה מעשור, שלא כדין; על כך שהמפקחת הורתה להם בפסק הדין הראשון להקימם מחדש; ועל כך שלמרות שלא הגישו ערעור על פסק דינה זה, המבקשים לא פעלו כדי לקיימו. נוכח כל האמור, בית המשפט הורה כי הדיון יוחזר למפקחת בכדי שתקבע היכן יש להקים את הגדר והשער; כי במידה שלא ניתן יהיה לשחזר באופן מדויק את מיקומה של הגדר והשער, תוכל המפקחת להורות על הקמתם מחדש בדרך של "ביצוע בקירוב" של פסק דינה הראשון; וכי מחיקת ההערה על חלקת המבקשים במסגרת החלטת המפקחת מבוטלת.

בית המשפט העליון קבע, שיש להחזיר את הדיון למפקחת כדי שתקבע הוראות לביצוע פסק דינה הראשון, שלא בוצע על ידי המבקשים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב על תקנון לאתר אינטרנט

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס: על לשון הרע, הילירית והוצאות משפט

45 אלף ₪ הוצאות משפט נותרו בעינן כאשר בית המשפט העליון דחה תביעת לשון הרע בגין התיישנות לכאורה ותוך קביעה שמכתב תלונה למפכ"ל המשטרה יכול להיחשב כפניה לרשות מוסמכת, למרות אי הבהירות בנושא.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

מה ההשקעה הכי טובה לכסף שלי ?

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

העניין עסק בבסכסוך שכנים רב שנים שהתדפק על דלתות בתי משפט שונים במספר הליכים. גלגולו הנוכחי של הסכסוך עוסק בתביעה שהוגשה על-ידי התובעת ביום 20.3.2012,  מפסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת א' שניידר) עולה כי התובעת טענה שביום 21.3.2005, בסביבות השעה 00:30, היא ואדם בשם בן עמרם ביצעו מעקב סמוי אחר המשיבים, כאשר הבחינו כי המשיב 3 משליך זבל בחצרו, במטרה "להפליל" את המבקשת במעשה, כטענתה. נטען כי המשיבות 1 ו-2 צעקו שהמבקשת היא שזורקת זבל בחצר, כי היא "מפגרת" אשר יש לאשפזה וכי הן התקשרו למשטרה וסיפרו שהמבקשת היא חולת נפש ומסוכנת (להלן: האירוע הראשון). בהמשך, שלחו המשיבים מכתב שמוען למפכ"ל המשטרה, לתחנת המשטרה ולתחנה לבריאות הנפש בנוגע למבקשת, אליו צורף מכתב ישן יותר שנשלח על-ידי המשיבות 1 ו-2 בעניינה של המבקשת לפסיכיאטר המחוזי (להלן: האירוע השני). בשל אירועים אלה תבעה המבקשת מהמשיבים פיצוי בסך 300,000 ₪ לפי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן:חוק איסור לשון הרע), ועתרה לחייב את המשיבים למסור לידיה מכתב לפיו הם חוזרים בהם מכל הפרסומים.

בית משפט השלום דחה את התביעה בגין האירוע הראשון מחמת התיישנות. ביום הגשת התביעה הושלמו 7 שנים מתאריך 20.3.2005, והמבקשת טענה כאמור כי ההתרחשויות אירעו חצי שעה לאחר חצות יום 21.3.2005. לפיכך, הייתה חשיבות מכרעת למועד המדויק בו התרחש האירוע הראשון. ראיות המבקשת בעניין התבססו בעיקר על עדותה ועל עדותו של בן עמרם. בית המשפט לא מצא בעדותו של האחרון כדי לחזק את גרסת המבקשת, ונמצאו קשיים אף בעדות המבקשת. בין היתר, משום שאישרה כי תצהירה אשר נקב בשעה 00:30 מבוסס על תצהיר שהגיש בן עמרם במסגרת אחרת; משום שהמבקשת לא זכרה כל פרט מיום האירוע מלבד השעה המדויקת בו התרחש; נוכח התרשמותו של בית המשפט כי היא אישה "לא שגרתית", אשר אמנם מדברת בהיגיון ובאופן קוהרנטי כאשר הדבר "משרת את מטרותיה, ומאידך מעידה על עצמה כי היא 'מדיום הילרית […] ובאמת זה אדם שמתעסק עם מסרים עם תשובות שמגיעים מתוך עצמו'". נוכח כל אלה נקבע כי אין לייחס מהימנות למבקשת באשר לשעת האירועים, ומכאן שדין התביעה לגבי האירוע הראשון להידחות מחמת התיישנות.

לגבי האירוע השני, נקבע כי אין לראות בשליחת המכתב למשטרה ולתחנה לבריאות הנפש פרסום לשון הרע, שכן המכתב נשלח בתום לב אל הרשות המוסמכת לקבל תלונות בעניין זה, בהתאם להגנה המנויה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

בית המשפט הטיל על המבקשת הוצאות בגובה של 45,000 ₪ (15,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים), וזאת לפנים משורת הדין, שכן אופן התנהלותה של המבקשת בעת ההליכים ובחירתה להגיש תביעה בגין עילה שהתיישנה, בנוסף לסיבות אחרות, הצדיקו לדידו הטלת הוצאות גבוהות בהרבה.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש, ומצא לאמץ את פסק דינו של בית משפט השלום על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט ציין כי קביעותיו של בית משפט השלום מבוססות על ממצאי עובדה ומהימנות, בהם אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב. כן צויין כי השתהותה של המבקשת בהגשת התביעה בגין לשון הרע עד כדי התיישנותה של עילה אחת וכמעט-התיישנותה של אחרת, מלמדת כי המבקשת עצמה רואה את נזקיה הנטענים כעניין של מה בכך, ואף לפיכך אין מקום להתערב בפסק הדין. המבקשת חוייבה לשאת בהוצאות של 10,000 ₪ ביחס לכל אחד מהמשיבים.

בפני בית המשפט העליון, המבקשת טענה כי שגה בית משפט השלום כאשר החליט שלא לתת בה אמון בכל הנוגע לשעת התרחשות האירוע הראשון בשל היותה מדיום הילרית ובשל אמונותיה, וזאת חרף הקביעה כי היא מדברת בהיגיון. לטענתה, עיסוקו או אמונתו של אדם אינם יכולים להוות בסיס לפסילת עדותו, שכן הדבר פוגע בחופש העיסוק ובחופש הדת והאמונה. כן נטען כי בית משפט קמא שגה בקביעתו כי המבקשת פסולה לעדות, ופגע בכך בזכות הגישה שלה לערכאות. המבקשת טענה כי בית המשפט המחוזי קבע למעשה כי לא ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע בסמוך לתום תקופת ההתיישנות, באופן הסותר את חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. לגבי האירוע השני, נטען כי מפכ"ל המשטרה, אליו בין היתר נשלח המכתב, אינו מהווה "רשות מוסמכת" לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, וכי בית משפט השלום כלל לא קבע כי הפרסום נעשה "בתום לב", תנאי נדרש להתגבשות ההגנה.

בית המשפט העליון קבע, כי אין בבקשה דבר וחצי דבר המצדיק כי בית משפט זה יידרש לה. המבקשת לא העלתה טענה החורגת מעניינה הקונקרטי (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, לו(3) 123 (1982)), על אף ניסיונותיה להציג כך את הדברים. מעבר לכך, המבקשת מייחסת לבתי המשפט השלום והמחוזי דברים ונימוקים שלא נכתבו בפסקי הדין. לדוגמה, הטענה כאילו בתי המשפט דלמטה סברו שאין למצוא אותה  מהימנה אך בשל היותה הילרית, או כביכול פסלו אותה לעדות.

אשר על כן, דחה בית המשפט העליון את ערעורה השני של התובעת וחייב אותה בשלושת אלפים ₪ נוספים של הוצאות משפט.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס
זנזיבר החוף הצפוני- צלם נועם קוריס

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' – ילדים בסיכוי

משרד עורכי דין נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בלוג

עו"ד נועם קוריסקו עיתונות  

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

NEWS1 נועם קוריס עו"ד 

עו"ד נועם קוריס

 

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס

מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

מאמרים מאת עו"ד יפית לוי

מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן

מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי

מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק

מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי

מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

 

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

 

 

עו"ד נועם קוריס – תצהיר ללא חקירה וכלל עדות השמועה

הלכה היא כי תצהיר מוגש כתחליף לעדות ראשית, כראיה לכאורה לאמיתות תוכנו, בכפוף לזכות החקירה הנגדית של המצהיר על ידי הצד שכנגד. בלא חקירה על התצהיר, נחשב תוכנו של התצהיר לעדות שמיעה ואין לו כל ערך ראייתי. בית המשפט העליון קבע לאחרונה, כי בנסיבות מסויימות, יש מקום להתחשב בתצהיר עדות, אף ללא חקירה אודותיו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנושאים דיוניים-ניהוליים וערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות מסוג זה למעט במקרים חריגים. התערבות בהחלטות הנוגעות לסדרי דין ולסוגיות דיוניות תהיה מוצדקת כאשר נוצר חשש לעיוות דין או כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות [ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי, 203 (מהדורה שלישית, 2012); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990). כן השוו: רע"א 1296/14 צוקר נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, פסקה 11 (7.5.2014)]. בית המשפט העליון קבע, שעניינו של תצהירו של הנפטר בתיק רע"א  1586/17 אינו נופל בגדר אותם החריגים המצדיקים התערבות.

למעלה מן הצורך, נקבע שבית המשפט המחוזי צדק בקבעו כי אין מקום להוציא את תצהיר המנוח מן התיק, וכי העובדה שלא ניתן לחקור את המנוח על תצהירו תובא בחשבון במישור המשקל הראייתי שיינתן לתצהיר. הלכה היא כי תצהיר מוגש כתחליף לעדות ראשית, כראיה לכאורה לאמיתות תוכנו, בכפוף לזכות החקירה הנגדית של המצהיר על ידי הצד שכנגד. בלא חקירה על התצהיר, נחשב תוכנו של התצהיר לעדות שמיעה, ככל שהוא מובא להוכחת אמיתות תוכנו [השוו: יעקב קדמי על הראיות חלק שני 921 (2009) (להלן: קדמי)]. במקרה דנן בית המשפט ביסס את החלטתו על המגמה בפסיקה להרחיב את החריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה, והנטייה לצמצם ככל האפשר את תחומי "איסור הקבילות" ולהעביר את מרכז הכובד למישור המהימנות והמשקל [קדמי, 677-671; עניין כהן, פסקה 21 והאסמכתאות שם]. בית המשפט נתן את דעתו להבדלים בין עניין כהן, העוסק בבקשת רשות להתגונן, לבין המקרה הנוכחי שעניינו בהמרצת פתיחה. מבלי שהתעלם מן השוני בין שני סוגי ההליכים, מצא בית המשפט כי יש מקום לפעול בהתאם לרציונליים שעמדו בבסיס פסק הדין בעניין כהן, ולהותיר את תצהיר המנוח בתיק, אף בנסיבות המקרה דנן. לנוכח האמור, ובעיקר על רקע המגמה בפסיקה לצמצום הסייגים על קבילותן של ראיות והותרת שיקול דעת רחב לבית המשפט באשר למשקלן, קבע בית המשפט העליון כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מוצדקת אף לגופה

בית המשפט העליון אף קבע, כי מבקשי הוצאת התצהיר מתיק בית המשפט ישאו גם בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס עם הטיפ המשפטי…

משרד עורכי דין נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס פינת שאלות ותשובות

עו"ד נועם קוריס בלוג

עו"ד נועם קוריס קו עיתונות  

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

NEWS1 נועם קוריס עו"ד 

עו"ד נועם קוריס

 

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס

מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

מאמרים מאת עו"ד יפית לוי

מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן

מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי

מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק

מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי

מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

 

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

 

עו"ד נועם קוריס – עמותת אנוש

משרד עורכי דין נועם קוריס

נועם קוריס - עמותת אנוש
עו"ד נועם קוריס – תודה לעמותת אנוש

עו"ד נועם קוריס בלוג

עו"ד נועם קוריס קו עיתונות  

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

NEWS1 נועם קוריס עו"ד 

עו"ד נועם קוריס

 

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס

מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

מאמרים מאת עו"ד יפית לוי

מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן

מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי

מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק

מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי

מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

 

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

 

עו"ד נועם קוריס: עו"ד אפי נווה, פרגון מוצדק ללשכת עורכי הדין

מאז שנת 2003, יוצא שאני מעורב במערכות הבחירות ללשכת עורכי הדין, ומכיר את כל יושבי ראש לשכת עורכי הדין באופן אישי. אני חושב שכל יושבי ראש לשכת עורכי הדין מאז היו אנשים רציניים טובים, שעשו ככל יכולתם לשפר את מצב מקצוע עורכי הדין בישראל.

בשנת 2015, כשיש כבר כמעט 70,000 עורכי דין ומדובר כבר בכוח אלקטוראלי של ממש, נבחר עו"ד אפי נווה כיושב ראש לשכת עורכי הדין, הבטיח שינוי במספר תחומים, ואת האמת- אחרי שנתיים כבר יש מקום לפרגן.

אני לא רוצה להעביר ביקורת, אבל היה נראה לי במשך לא מעט שנים, שלשכת עורכי הדין בעיקר עסוקה בהלקאה עצמית כנגד עורכי הדין וכנגד כל מיני אלמנטים הנובעים מהצפת עורכי הדין בשוק הישראלי.

מבלי לנגוע בכל הנושאים המצדיקים פרגון ומתוך ידיעה שלפחות בחלק מהמקרים מדובר בתהליכים שהתחילו עוד לפני בחירתו הרשמית של היו"ר ובכל מקרה שלא מדובר באיש אחד אלא בשורה ארוכה של בעלי תפקידים העושים במלאכה, אני רוצה להגיד שמעיניו של עורך דין הרבה יותר נעים לראות את הפרסומים המוצדקים בקמפיין שהשיקה לשכת עורכי הדין, לפיו מוטב לאזרח לשכור עורך דין לצורך ביצוע פעולות משפטיות, ולהימנע משימוש בכל מיני חאפרים ומעאכרים, שעלולים לגרום לנזק יותר מתועלת ושאין שום גוף שמפקח על התנהלותם.

מאוד מקומם כעורך דין לראות, שכל מיני חברות ומעאכרים שאינם עורכי דין מפרסמים בהתלהבות את שירותיהם לעיני כל, תוך שפרסום המשיג את גבול מקצוע עריכת הדין הוא אסור, ותוך שלעורכי הדין עצמם אסור לפרסם את שירותיהם המשפטיים- אלא תוך איסורים והגבלות מרובים.

אז כמו שאמרתי, בתוך פעילות עניפה ומורגשת, יש מקום לפרגן ליו"ר על הקמפיין לשכירת עורכי דין במקום מעאכרים ונראה לי שאת היתרונות בשכירת עורכי דין על פני מעאכרים רואה ומרגיש דווקא הציבור הרחב, והדבר ניכר בסופו של יום בתוצאות הטיפול שהציבור מקבל.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', 

הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן ,

עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , 

עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg,

עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc

עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר,

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר,

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, 

עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי