עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

נועם קוריס
נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  

בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.

במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.

הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.

אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.

עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.

עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.

אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.

אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.

לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.

עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס כתב בשנת 2005 על מסלול סכום קצוב, גביית חובות והוצאה לפועל…

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים L.L.M מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004, עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן, עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק. 

עו"ד נועם קוריס כותב על מסלול סכום קצוב, גביית חובות והוצאה לפועל…
לפני שאתם חותמים
עו"ד נועם קוריס מסביר מהי משמעותה של חתימה על חוזה ועל הרפורמה בכל הקשור באכיפת חוזית בסכומים של עד 50 אלף שקלים
מאת: עו"ד נועם קוריס 09:30 16/05/2005מהי משמעותה של חתימה? לאחרונה חלה רפורמה במדיניות מערכת בתי המשפט בכל הקשור לאכיפת חוזים בסכומים של עד 50 אלף שקלים, ועתה הדרך לאכיפת חוזים בסכומים אלו קלה ומהירה יותר.

ב-1 בינואר 2005 נכנס לתוקפו תיקון מספר 24 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן- החוק). (החוק הוקפא וחזר לתוקף בשנת 2008) החל מיום זה ניתן, לפי סעיף 81א1 לחוק, להגיש לביצוע בלשכות ההוצאה לפועל, תביעות בסכום קצוב של עד 50 אלף שקלים.

תביעה בסכום קצוב הנה תביעה על פי חוזה בכתב העונה על דרישות החוק.

בעזרת חוזה בכתב ניתן מאז התיקון לאכוף בלשכות ההוצאה לפועל את החיובים הכספיים ולהימנע מפנייה לבית המשפט ומההוצאות הגבוהות של אגרות בית המשפט והתדיינויות המשפטיות בבתי המשפט.

מאז התיקון ניתן לאכוף חוזים שבהם התחייבות בסכומים קצובים של עד 50 אלף שקלים במהירות יחסית, בקלות יחסית ותוך חסכון משמעותי בעלויות המשפטיות. עד התיקון, גביית חוב על פי חוזה או אכיפת חוזה, התבצעו באמצעות פנייה לבית המשפט בו היה התובע מחויב לנהל הליך בן מספר חודשים לפחות.

רק לאחר ההליך שהיה יכול להימשך זמן רב בבית המשפט, היה ניתן, לאחר תשלום אגרה נוספת, לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בכדי לגבות בפועל את החוב.

יש לציין כי לפי תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן- התקנות), על התובע להציג אישור בדבר פרטי החייב כהגדרתו בתקנות. אישור פרטי החייב ניתן לקבל בגין כל חייב ורק לאחר מסירתו נפתח למעשה תיק ההוצאה לפועל.

לחייב עומדים 30 ימים לשלם את חובו ולאחר 30 יום ממועד המצאת האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל לחייב רשאי התובע או בא כוחו להחל בסדרה של הליכי גבייה בפועל ולמשל:

– עיקולי חשבונות בנק

– עיקולי רכב

– עיקולי קופת גמל

– עיקולי משכורות

– עיקולי מקרקעין (דירה, קרקע)

– עיקולי מטלטלין (ריהוט, רכוש)

– צו הבאה

– צו מאסר

– צו איסור יציאה מהארץ

*האמור לעיל אינו ממצה את ההסדרים החוקיים הרלבנטיים לנושא ואינו בא להחליף יעוץ משפטי.

עו"ד נועם קוריס ב- nrg על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט

עו"ד נועם קוריס: על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט פורסם ב NRG

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

י’ הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 200444.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס – חברות הביטוח צריכות לפצות מבוטחים גם בגין נזקי המע"מ

עו"ד נועם קוריס – חברות הביטוח צריכות לפצות מבוטחים גם בגין נזקי המע"מ

די ידוע, שחברות הביטוח מנסות להימנע מתשלום המע"מ על הנזקים המכוסים בפוליסות הביטוח.

הסיפור הוא סיפור פשוט שלצערנו קורה יום-יום, יש תאונת דרכים, בעל הרכב הנפגע מזמין שמאי ומתקן את רכבו, ואז שולח את החשבון לחברת הביטוח, במקרה בו אני נתקלתי,  חברת הביטוח שירביט.

חברת הביטוח בודקת את החשבון ואז קובעת שאת רכיב המע"מ בקשר לתיקון היא לא צריכה לשלם, כי המדינה תשלם אותו במקומה, לפחות אם מדובר בעוסק מורשה או בחברה בע"מ.

חברת הביטוח גם תעמיס קשיים, תדרוש אישור רואה חשבון לאי קיזוז המע"מ, תדרוש הסבר, ותמשיך ותתעקש גם כשהמחלוקת תגיע לבית המשפט.

כך, להערכתי מיליארדים של שקלים, שהינם רכיב המע"מ בנזקי רכבים בתאונות דרכים לא משולמים למבוטחים על ידי חברות הביטוח, אלא שהנפגעים מופנים לקבל את רכיב המע"מ באמצעות החזרי מע"מ, בדיווח העוסק שלהם לשלטונות.

חברת הביטוח שירביט המורגלת כל כך בנוהג של לא לשלם את רכיב המע"מ לנפגעים ומבוטחים, הרהיבה טיעונים בדיון בתיק בו טיפלתי בבית המשפט,  ואף הסבירה שעל מבוטח לקחת יעוץ מקצועי בתחום המיסים בכדי שהיא לא תשלם את רכיב המע"מ, והמדינה תשלם במקומה.

לתפיסתי, לא ניתן לחייב אדם לפנות לקבל את החזרי המע"מ על נזקיו דווקא מרשויות המס ולא נכון לאפשר לחברת הביטוח לדרוש ממבוטח אן מצד שלישי 'להתגושש' מול רשויות המס, בגין נזק מבוטח ברכיב המע"מ.

לציין, שגם מהצד השני, בשאלה האם יש לשלם מע"מ בגין פיצוי, התשובה המסתמנת היא שאין חובה לשלם מע"מ בגין פיצוי על גניבה או תאונה, כך שנראה שרשויות המס גם הן אינן מקבלות את הטענה השיגרתית של חברות הביטוח, בעניין המע"מ.

כך למשל, סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") קובע אימתי יוטל מס ערך מוסף, כדלקמן


"על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת." 
סעיף 1 לחוק מע"מ מגדיר "עסקה" כך

"1.מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו…; 
2.מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר
3.עסקת אקראי;" 


יוצא, שאם הפיצוי מחברת הביטוח נתקבל בגין נזק הגניבה, ולא בעבור "עסקה" כהגדרתה לעיל, אזי הפיצוי אינו חייב במע"מ, ולפיכך החברה או האדם אינם חייבים להוציא חשבונית מס בגין הפיצוי
 

שופט אמיץ אחד בבית המשפט בנתניה קיבל את טיעוני והסביר בפסק דינו לשירביט ואולי גם לשאר חברות הביטוח, שגם לדעתו, אי אפשר לכפות על נפגע בתאונה להתחיל להתדיין עם שלטונות המס בשביל לחסוך לחברת הביטוח כספים, וכדבריו בפסק הדין: "לא מקובלת עלי הגישה לפיה מי שניזוק בין היתר בתשלום מע"מ (להבדיל מעסקה רצונית שהובילה לתשלום מע"מ) צריך לנסות לשכנע את מע"מ לקזז את המע"מ ששילם במסגרת עיסקו…"

אומנם פסק הדין ניתן נגד חברת הביטוח שירביט, אבל נראה שהחלטת בית המשפט בהחלט יכולה להתאים גם למקרים הקשורים ליתר חברות הביטוח ואולי עוד תובעים נחושים ושופטים אמיצים יביאו להפסקת הסבסוד של חברות הביטוח מכספי משלמי המיסים ומקופת מע"מ והמדינה.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, שירביט, מע"מ

עו"ד נועם קוריס על תביעות חוב וחדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

מהי תביעת חוב?

מסמך משפטי לכל דבר ועניין, בו הנושה מפרט את גובה החוב בעניין החייב / החברה שבפירוק לטענתו חייבים לו בצירוף אסמכתאות המעידות על החוב וגובהו, לרבות טופס 21 (תצהיר מטעם הנושה)

מועד הגשת תביעת חוב

עד חצי שנה ממועד בו ניתן צו כינוס כינוס נכסים/פשיטת רגל לחייב או של חברה בהליך פירוק – נושה רשאי להגיש תביעת חוב.

עו"ד נועם קוריס

למי מגישים את תביעת החוב?

על הנושה / בא כוחו להגיש לכונס הנכסים הרשמי את תביעת החוב

עורך דינו של הנושה חייב להגיש תביעת חוב באופן מקוון למערכת הכונס הרשמי באתר משרד המשפטים.

תפקיד הכונס הרשמי (כנ"ר):

קליטת תביעות החוב מהנושים ע"י הכונס הרשמי ומעבירן למנהל המיוחד/ לבעל התפקיד (נאמן) שמונה ע"י בית המשפט.

אי – קליטת תביעת חוב במערכת הכונס הרשמי:

במקרים בהם המידע שהוזן למערכת הכנ"ר אינו מדוייק, תביעת החוב לא תיקלט ותשלח הודעה על כך למגיש תביעת החוב.

כיצד נדע שתביעת החוב הועברה למנהל המיוחד/ לבעל התפקיד ?

כשמגישים תביעת חוב באופן מקוון, נשלחת לתיבת דואר אלקטרוני של מגיש תביעת החוב, הודעה על אישור קליטת תביעת החוב ופרטים על בעל התפקיד (שמו ופרטיו להמשך טיפול).

הכרעה בתביעת החוב ע"י בעל התפקיד:

בעל התפקיד בודק את תביעת החוב ומכריע האם לאשר את תביעת החוב במלואה או לאשר את תביעת החוב חלקית או לדחות את תביעת החוב או לדרוש ראיות נוספות להוכחת תביעת החוב.

מועד מתן הכרעה ע"י בעל התפקיד:

על בעל התפקיד למסור החלטה מנומקת לנושה תוך 90  ימים מיום שתביעת החוב הגיע אליו.

כשהכונס הרשמי רשאי להאריך את המועד למתן החלטת בעל התפקיד.

דיבידנד:

הנושים שתביעות החוב שלהם הוכרו ע"י בעל תפקיד, יקבלו דיבידנד, בהתאם לגובה החוב בו הכיר בעל התפקיד.

יפית לוי , עו"ד ומגשרת

רחוב בן גוריון 19, בני ברק

נייד: 050-7680636

פקס': 077-3179176

דוא"ל: yafitadv@walla.co.il

אתר המשרד:  www.yafit-law.co.il


 

רע"א 1601/17יורם אדלר נ' יובל אלון חברה לבנין בע"מ

בבית המשפט העליון

 

רע"א 1601/17

 

לפני: כבוד השופט מ' מזוז

 

המבקשים: 1. יורם אדלר
  2. טלילה אדלר

 

  נ  ג  ד

 

המשיבה: יובל אלון חברה לבנין בע"מ

 

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא י' כהן) מיום 19.1.2017 בע"א 27348-10-16

 

בשם המבקשים: עו"ד טל רבינוביץ'

 

החלטה

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן) מיום 19.1.2017 בע"א 27348-10-16, בו דחה את רוב טענותיהם של המבקשים בערעור שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט א' גולדקורן) מיום 12.8.2016 בת"א 40733-09-13.

במוקד הסכסוך בין הצדדים עומדת דירה בנשר שרכשו המבקשים מהמשיבה ביום 27.8.2004, וקיבלו בה את החזקה ביום 29.4.2007. ביום 24.9.2016 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבה בגין הפרת הסכם המכר ביניהם וביצוע עוולות נזיקיות של רשלנות והפרת חובה חקוקה. המבקשים טענו לקיומם של ליקויי בניה שונים בדירה ובחניה הצמודה לה, ותבעו לחייב את המשיבה בתיקון הליקויים וכן בתשלום פיצוי כספי בסך 120,000 ש"ח בגין עלות תיקון הליקויים בדירה ובחניה, ירידת ערך ונזק לא ממוני של עגמת נפש. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה מטעם המבקשים שהעריך את עלויות התיקונים, לרבות פיקוח הנדסי, בסך 78,918 ש"ח.

בית משפט השלום מינה מומחה מטעמו על מנת שיבדוק את דירת המבקשים ויעריך את עלות תיקון הליקויים, ככל שקיימים בה כאלה. המומחה מטעם בית המשפט אכן מצא מספר ליקויים בדירה, אך העריך את עלות תיקונם בסכום של 8,201 ש"ח. לאחר שהגיש המומחה מטעם בית המשפט את חוות דעתו ביום 8.2.2015, הסכימו הצדדים כי המשיבה תתקן את הליקויים שפורטו בה ולאחר מכן תוגש חוות דעת משלימה. ביום 8.11.2015 הוגשה חוות הדעת המשלימה, בה נקבע כי עלות השלמת תיקון הליקויים שלא בוצעו עדיין על-ידי המשיבה עומדת על סך של 3,120 ש"ח. בית המשפט בחן את ממצאיו של המומחה מטעמו ומצא כי הם הגיוניים וסבירים, ומשכך אימץ את מרבית חלקיה של חוות דעתו. כתוצאה מכך, חייב בית המשפט את המשיבה לפצות את המערערים בסך של 2,850 ש"ח בצירוף מע"מ, וכן בסך של 11,000 ש"ח בגין הליקויים בחניה, פיצוי על נזק לא ממוני בסך 5,000 ש"ח, והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.

המבקשים הגישו ערעור מפורט לבית המשפט המחוזי על קביעותיו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי בחן את טענותיהם הרבות של המבקשים אחת לאחת ודחה את רובן, למעט ביחס לשני רכיבים בגינם מצא להוסיף לזכות המבקשים סך של 3,100 ש"ח. משום שרוב טענות המבקשים בערעור נדחו, החליט בית המשפט שכל צד יישא בהוצאותיו.

המבקשים לא השלימו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי והגישו את הבקשה לרשות ערעור שלפני, במסגרתה מעלים הם טענות נגד אחדות מקביעותיו.

לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת בלא צורך בתגובת המשיבה. כידוע, על בקשות רשות לערער ב"גלגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עיון בבקשה מגלה כי אין היא עומדת במבחן זה, משטענות המבקשים נטועות כולן במחלוקת הפרטנית בין הצדדים, ואף המבקשים אינם טוענים אחרת. לפיכך, גם אם יש ממש בחלק מטענותיהם כלפי פסק דינו של בית משפט קמא, אין בכך די כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבה לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ט באייר התשע"ז (‏15.5.2017).

    ש ו פ ט

עו"ד נועם קוריס- על מכירת חנייה בבית משותף

עו"ד נועם קוריס- על מכירת חנייה בבית משותף 
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק, עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

 

רכישת חניה בבית המשותף/ עו"ד יפית לוי

החוק המסדיר את העניין:-

חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 ( להלן: “החוק")

האם בעל דירה בבניין משותף יכול לקנות חניה מהשכן ?

מכירה ורכישה של חניה בבניין הרשום כבית משותף – אפשרית רק בין בעלי דירות באותו הבניין.

תשריט בית משותף:-

לצורך רישום בית כבית משותף, נדרש, בין היתר, להגיש תשריט של הבניין המפרט את כל הדירות, ואת ההצמדות לכל דירה בבניין.

כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

מהי הצמדה לדירה ?

מי שרוכש דירה בבית משותף, רוכש גם חלק מהרכוש המשותף, ובנוסף גם חלקים מסוימים מהרכוש המשותף המוצמדים לדירה שרכש.

הצמדה יכולה להיות של חצר, מחסן, גג, חניה.

כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

צו רישום בית משותף:

בהתאם לתשריט ניתן צו לרישום הבניין כבית משותף.

בצו זה מופיעה טבלה של כל הדירות בבניין, גודל כל דירה, מיקום (קומה) וכן ההצמדות לכל דירה.

מכירת חניה בין בעלי דירות בבניין הרשום כבית משותף – האם זאת עיסקה במקרקעין ?

מכירת חניה בין בעלי דירות בבית משותף למעשה היא עיסקה במקרקעין – לכל דבר ועניין, עבורה יש לשלם מיסים – מס שבח ומס רכישה.

מיסוי מכירת/קניית חנייה בבית משותף:

המיסים בעסקה זאת הם נגזרת של מחיר החניה.

באשר למס שבח – נגזרת לשבח (רווח) שנוצר מיום רכישת החניה  ועד למועד מכירתה כעת.

האם ניתן לקבל פטור ממיסים בעיסקה לרכישת/מכירת חניה בבית משותף ?

לא ניתן לקבל פטור מתשלום המיסים, בגין עיסקת מקרקעין זאת.

היות ולא מדובר ברכישת דירה אלא רק בחלק מהמקרקעין המוצמד לדירה.

עיסקה למכירת/רכישת חניה – טעונה הסכם בכתב:

המדובר בעיסקת מקרקעין, לכל דבר, ומשכך לפי דרישות החוק נדרש הסכם כתוב המגדיר את כל התנאים בעיסקה. (מיקום החניה, שטחה, סכום ותנאיי תשלום ועוד).

האם יש לדווח על העיסקה לרשויות המס ?

לאחר חתימת ההסכם, חובה לדווח ללשכת מיסוי מקרקעין האזורי על העיסקה, לא יאוחר מ – 50  ימים ממועד חתימת ההסכם.

רישום החניה על-שם הקונה:-

נדרש לתקן את מסמכי רישום הבית המשותף, כך שהחניה שנקנתה תוצמד לדירתו של הקונה, וכן לפעול לרישום החניה ע"ש הקונה בטאבו.

יפית לוי , עו"ד ומגשרת

רחוב בן גוריון 19, בני ברק (קומה 2)

050-7680636

פקס': 077-3179176

yafitadv@walla.com

אתר המשרד : www.yafit-law.co.il

עו"ד נועם קוריס – על פייק ניוז, טרור ברשת, ודברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו"ד נועם קוריס –  על פייק ניוז, טרור ברשת, ודברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריסושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז כמו עכשיו. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר…

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו שאלות, ועוד בתקשורת, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו, סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.
בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריסנועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים…"
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריסאז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם…"
המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה…
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי שהייתה אז בת  6 ולמדה רק בכיתה א', יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו…
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה…"
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל…
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר,nfc  אקדמיקס , ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net כלכליסטNRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.

בג"ץ 1951/16 איגוד חברות הנפט בישראל נ' שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ואח

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  1951/16

 

לפני: כבוד השופט ח' מלצר
  כבוד השופט נ' סולברג
  כבוד השופט מ' מזוז

 

העותרים: 1. איגוד חברות הנפט בישראל
  2. פז חברת נפט בע"מ
  3. סונול ישראל בע"מ
  4. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ
  5. דור אלון אנרגיה בישראל 1988 בע"מ
  6. טן חברה לדלק בע"מ

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים
  2. מנהל מינהל הדלק והגז משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה
  3. שר הכלכלה והתעשייה
  4. מכון התקנים הישראלי

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה: י"ח בסיון התשע"ז (12.06.2017)

 

  בשם העותרים: עו"ד ד"ר דוד תדמור; עו"ד אורטל גר; עו"ד ענבר אסיף  
  בשם המשיבים 3-1:

בשם המשיב 4:

עו"ד ד"ר יובל רויטמן

עו"ד יורם סמואל

 
 

פסק-דין


השופט ח' מלצר

לאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים, הגיעו הצדדים בהמלצתנו להסכמות והוגש לנו מסמך הסדר בהקשר זה המסומן באות "א", מצורף לפסק-דין זה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו.

אנו נותנים תוקף של פסק-דין להסכמות שבמסמך "א" הנ"ל ובכפוף להן – העתירה נמחקת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏י"ח בסיון התשע"ז (‏12.6.2017).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט