למה גוגל חושבת שהישראלים הם אזרחים סוג ב' ?

למה גוגל חושבת שהישראלים הם אזרחים סוג ב' ?

אתה לא חייב לעשות דבר בשביל שיכתבו עליך. בוקר אחד אתה קם ומגלה שבאינטרנט פורסם שנעצרת בפלילים, מסתבר שכל אזרח ישראלי עלול להתעורר בוקר אחד ולמצוא את עצמו, או יותר נכון למצוא את שמו ואת המידע המופיע לגביו בפני כל אדם שמחפש את שמו במנוע של ענקית החיפוש גוגל, עמוס בכותרות וכתבות מאתרי החדשות המובילים- בדבר מעשים פליליים הנקשרים לשמו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בכל מה שקשור לשמו של אדם באינטרנט, נראה שגוגל עדיין לא הפנימה את הצורך בשיווין בין בני האדם אזרחי המדינות השונות, כאשר מניעת זכויות גולשים בישראל על פני כאלו באירופה, נראית לגוגל 2018 מדיניות בינלאומית סבירה.

במטה גוגל ישראל, בינתיים עדיין לא אומצה גישת הזכות להישכח המוקנית לכל אזרח אירופאי, כך שלהבדיל מאירופה, שם זכאי כל אזרח לפנות בפנייה קלה מהירה ודיגיטלית אל גוגל ולבקש שיוסר ממנוע החיפוש מידע לא רלבנטי לגביו, הרי שבגוגל ישראל של 2018 זהו לא המצב.

לכל אזרח אירופאי שחפץ בכך, מאפשרת גוגל לפנות אליה גם און ליין ולבקש את הסרת המידע הקשור אל שמו, באם מידע זה אינו רלבנטי עוד. זכות זו של כל אדם המכובדת על ידי גוגל באירופה נמנעת על ידי גוגל מאזרחי ישראל ומדינות נוספות, בצורה מפלה.

כתבתי למשל על האבסורד בין החקיקה הנוקשה לגבי התיישנות פשעים והימנעות ממסירת מידע על פשעים ברשויות, לעומת העדר כל התיישנות על פשעים באינטרנט ומניעת הזכות להישכח דווקא מאזרחי ישראל

במספר מקרים בישראל התקבלו תוצאות אבסורדיות לפיהן אזרחים ישראלים רבים, במקרים רבים גם עורכי דין או בעלי מקצועות נוספים, מוצאים את עצמם מול תוצאות חיפוש בעייתיות בהקשת שמם בגוגל, במבוי סתום ובמצב מעוות ומעוות על עולמם, שיש להניח שבעבור אזרח אירופאי – הייתה גוגל פותרת את העניין, ביעילות מיריבת.

עו"ד עמי סביר למשל, ייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים שניהלה נגד עו"ד בשם יורם ליאונלו ארביב. האחרון הורשע בחמש פרשיות שונות בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב ופסק הדין פורסם באתר המפיץ פסקי דין בשם – COURT.ORG.IL.

מתביעה שהגיש עו"ד עמי סביר בין היתר נגד גוגל עולה, שחיפוש במנוע החיפוש בגוגל אחר המילים "עמי סביר" או "עמי סביר עו"ד" מביא בדף תוצאות החיפוש את הכותרת: " הינו עו"ד אשר הורשע בחמש פרשיות שונות", כאשר תוכן הפרסום הינו מטעה וממנו עולה, כביכול, כי למרות שרק ייצג בתיק ועוד את הצד השני, עדיין נראה בתוצאות החיפוש כאילו הוא זה שהורשע בחמש פרשיות שונות בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, תוכן זה מהווה דברי לשון הרע כלפיו ומהווה פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו כעורך דין.

אילו עו"ד סביר היה אזרח אירופאי, אני רק מניח, שגוגל הייתה מתקנת את תוצאת החיפוש או מסלקת את התוצאה לחלוטין לפי ערכי החיפוש המדוברים, למשל בשל הזכות להישכח עליה מקפידה גוגל באירופה, אך לא בישראל.

בישראל כאמור סירבה גוגל להסיר את התוצאות כנגד עו"ד סביר, גם לאחר דיון בבית המשפט.

עו"ד אחר אשר מצא את עצמו במאבק ממושך ויקר נגד אתרי חדשות מובילים ונגד גוגל הנו עו"ד יונתן מילר, אשר כל חטאו היה שאדם אחר, מבוגר ממנו בהרבה ושכבר אינו עורך דין, קרוי בשם זהה לשלו.

בשנת 2005 הורשע עורך דין בעל שם זהה לשמו של עו"ד יונתן מילר ב-7 עבירות של גניבה בידי מורשה, נגזר עליו עונש מאסר בפועל וקנס כספי, ונשללה חברותו בלשכת עורכי הדין בסיקור שנעשה בעיתון דה מרקר אומנם ניתן המידע שעו"ד שהורשע הינו עו"ד בן 62 דאז, אך ביתר אתרי החדשות המובילים, ובעיקר בעמוד התוצאות של מנוע החיפוש של גוגל- לא ניתן שום תנאי מזהה, שיוכל להפריד מעו"ד יונתן מילר הצעיר את הכותרות הפליליות, שדבקו בשם המשותף לשלו ולשל זה המבוגר.

בשנת 2014 או בסמוך לכך, גילה הצעיר, כי מבין הקישורים הראשונים שמתקבלים בביצוע חיפוש של צירוף המילים 'עו"ד יונתן מילר' בגוגל, ישנם קישורים לכתבות שהתפרסמו באתריהן של אתרי החדשות החזקים בישראל, המתארות את הליכי המשפט שהתנהלו נגד עוה"ד המורשע. בכיתוב על גבי קישורים אלה, שהוא למעשה ביטוי לכותרות הכתבות כפי שהן מופיעות באתרי החדשות, נכתב בין היתר כך: "46 חודשי מאסר בפועל לעו"ד יונתן מילר שגנב 2 מיליון שקל מכספי…" (כותרת הידיעה באתר הארץ)); "עו"ד ישראלי שנחשד בהונאה הוסגר מדרא"פ" (כותרת הידיעה באתר YNET;(( "הוארך מעצרו של עו"ד יונתן מילר שהוסגר לארץ ע"י שלטונות…" (כותרת הידיעה באתר News1 .

עו"ד מילר פנה בדואר ובדוא"ל, וביקש להסיר את הכתבות מהאתרים ומגוגל, מכיוון שקישור שמו למעשים פליליים פוגע בשמו הטוב ובפרנסתו. כאשר תשובת אתרי החדשות הייתה כי: "מטעמים עקרוניים ובשל החשיבות של שלמות הארכיון" אין בדעת הארץ ו-YNET להסיר את הכתבות.

גם גוגל סירבה לבקשה ולא הסכימה לסייע.

עם זאת, 3 אתרי החדשות הציעו לעו"ד מילר להוסיף הערה בגוף הכתבה, אשר תבהיר לקוראים כי האמור בפרסום אינו מכוון אליו. גוגל ציינה בתשובתה כי התוכן אינו מצוי בשליטתה.

הטענה העיקרית הייתה כי אתרי החדשות נושאים כלפיו באחריות מכוח חוק איסור לשון הרע, שכן גולש סביר המחפש מידע על אודותיו ברשת האינטרנט עלול להסיק כי הכתבות מכוונות אליו, וזאת נוכח העובדה שמאז שלילת חברותו של עוה"ד המורשע בלשכת עורכי הדין, המערער הוא עוה"ד היחיד בישראל הנושא את השם יונתן מילר.

בישראל 2018, עדיין אתרי חדשות חזקים עושים שימוש בעורכי דין חזקים, ומסרבים כמעט בכל מחיר וגם לאחר פניות לבתי המשפט להסיר עבור האזרח הקטן כתבות מהאינטרנט, אם בית המשפט לא יורה להם כך בצו מפורש. בישראל 2018, גוגל עדיין מפלה ולא נותנת לאזרחי ישראל זכויות על שמם שלהם ובהקלקה ידידותית מהירה ושיוויונית כמו שאולי היינו מצפים מגוגל- כמו אולי אזרחי אירופה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המערער לבקר בירדן לרגל חג הקורבן

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המערער לבקר בירדן לרגל חג הקורבן

נגד העורר הוגש ביום 8.11.2016 כתב אישום בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, בגין אירוע במהלכו גנבו העורר ושותפיו מכשירי טלפון סלולריים. לפי המתואר בכתב האישום, במהלך השוד תקף העורר את קרבן העבירה, הכה אותו יחד עם שותפיו בבעיטות ואגרופים, הצמיד סכין לצווארו ואיים עליו. ביום 15.11.2016 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (מ"ת 17117-11-16, כב' השופט ר' יעקובי) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המתואר, המספיקות להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

תחילה היה העורר עצור בפיקוח אלקטרוני, בהמשך הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו לחלופת מעצר בדרך של "מעצר בית לילי" ומאוחר יותר הוחלט על הקלה בתנאי מעצרו כך שהמעצר הלילי לא יחול בסופי שבוע. ביום 30.7.2019 פנה העורר לבית המשפט המחוזי בבקשה "לעיון חוזר" במסגרתה התבקש בית המשפט "להורות על פתיחת חלון" לצורך יציאת העורר לירדן לביקור משפחתו. ביום 31.7.2019 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' אברבנאל) את בקשת העורר לצאת מהארץ לביקור משפחתי בירדן משזו לא נומקה. כמו כן ציין בית המשפט  כי אין עילה ממשית לביטול מעצר הבית שנקבע. לאחר שהבהיר המבקש כי כוונתו הייתה לצאת מהארץ לאור חג הקורבן אשר יחול במהלך חודש זה, התקבלה החלטה נוספת ביום 2.8.2019 הדוחה את הבקשה, על פיה אין בביקור המשפחתי לרגל החג כדי להצדיק בנסיבות העניין יציאה מגבולות המדינה.

על החלטה זו הגיש העורר את הערר שלפני בית המשפט העליון, במסגרתו ביקש לבטל את תנאי מעצר הבית הלילי שנקבעו לו וכן לאפשר לו לצאת לביקור משפחתי בירדן לרגל חג הקורבן אשר יחול החל מיום 11.8.2019. לטענת העורר חירותו וחופש התנועה שלו נפגעו במשך תקופה ארוכה החל מחודש נובמבר 2016 באופנים שונים, ללא עוול בכפו, והגיעה השעה להסיר מעליו את כל המגבלות שאין עוד היגיון בקיומן. כמו כן, יש לאפשר לו כאדם השוהה לבדו בישראל לשהות בצל משפחתו בחג הקורבן בירדן. בעניין זה טען כי הוא כבר יצא מישראל לירדן 8 פעמים בהסכמת המשיבה ולכן אין נימוק משביע רצון להתנגדות המשיבה שלא יצא שוב לעת הזאת. הוא הדגיש כי התיק העיקרי בו הוא הואשם רחוק מסיום וכי האשמה להתמשכות ההליכים אינה רובצת לפתחו. יתר על כן, חברו שהואשם יחד עמו הורשע בדינו והוסרו מעליו כל ההגבלות, ולכן על דרך קל וחומר, שיש להקל עמו כאשר עדיין עומדת לו חזקת החפות.

המשיבה התנגדה להקלה בתנאי חלופת המעצר בהצביעה על כך שהלכה למעשה העורר כלל לא ביקש להסיר את התנאים המגבילים של מעצר הבית בהם הוא נתון. היה זה בית המשפט המחוזי שנדרש לעניין מפאת טעות במסגרת הבקשה להתיר לעורר לצאת לירדן. כמו כן, בקשר למתן אפשרות לעורר לצאת מהארץ לירדן, הרי שבאופן עקרוני המשיבה התנגדה ליציאתו של העורר לירדן, אלא כאשר היו לו נסיבות משפחתיות מיוחדות. זאת ועוד, באחת הפעמים שהתאפשרה יציאתו של העורר לירדן הוא לא שב לישראל אלא לאחר חצי שנה. באשר להתמשכות ההליכים, הרי שקיימת קביעה של בית המשפט המחוזי שהעורר הוא זה שגורם להתמשכותם ואין לו בעניין זה להלין אלא על עצמו.

ואכן, כדעת המשיבה, עיון בבקשת העורר כפי שהוגשה לבית המשפט המחוזי מגלה כי הוא לא ביקש כלל להקל בתנאי השחרור שלו, אלא להורות על "פתיחת חלון ליציאת המבקש לירדן לצורך ביקור משפחתו". משכך, קשה לדון בעניין זה, מקום שבו בערכאה קמא כלל לא נתבקש הדבר. אך מעבר לכך, ולגופו של עניין, אכן עברה תקופה ארוכה מאז התחילו הליכי המעצר של העורר ובמשך הזמן תנאי חלופת המעצר שונו. לעת הזאת הוא נמצא "במעצר בית לילי" למעט סופי שבוע. עם זאת, נלמד כי לא ניתן לומר כי העורר פועל כדבריו "ללא עוול כפו" בעניין התמשכות ההליכים ודי בעניין זה להפנות להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 3.6.2019 בה נאמר כי "התמשכות ההליכים בתיק העיקרי באה בעיקר בשל עניינים הקשורים במשיב (העורר דהכא)". קיימת חשיבות גם בשלב הזה לפקח על העורר ולו באופן מינימאלי. גם נלמד כי התנאים המגבילים שהוסרו משותפו של העורר הוסרו מפאת מצבו הרפואי. לא נראה אפוא שיש עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה.

ובאשר לבקשת העורר לביקור בירדן. נמצא טעם של ממש בטיעוני המשיבה. מרחף מעל ראשו של העורר אישום חמור של עבירת ביצוע שוד בנסיבות מחמירות, וכל עוד לא יסתיים משפטו יש לפקח על תנועותיו. אכן נלמד כי בית המשפט המחוזי אפשר לעורר בעבר לצאת לירדן, לעתים בהסכמת המשיבה ולעתים חרף התנגדותה. ברם, עיון בפרוטוקול הדיונים, בבקשות שהוגשו לבית המשפט המחוזי ובהחלטותיו, מלמד כי דיוני הוכחות נדחו בעטיו של העורר שלא שב לישראל במועד שנקבע לו. קשה גם להלום היעדרות מישראל למשך חצי שנה ללא אישור. לפיכך, בנסיבות אלו, יהיה זה מרחיק לכת לאפשר לו לצאת מגבולות הארץ לעת הזאת.

הערר נדחה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

הורי האסיר יוכלו לשבת לצדו במהלך הביקורים, ללא מחיצה, עד שתושלם הנגשת מתחם הביקורים לנכים

הורי האסיר יוכלו לשבת לצדו במהלך הביקורים, ללא מחיצה, עד שתושלם הנגשת מתחם הביקורים לנכים

בית המפשט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.6.2019 (עת"א 8779-05-19, השופט העמית א' יעקב). בית המשפט המחוזי דחה שתי עתירות שהגיש המבקש בדבר מתכונת הביקורים של בני משפחתו בבית הכלא.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

המבקש נדון בשנת 2001 לעונש של מאסר עולם לאחר שהורשע ברצח אשתו, וכעת הוא מרצה את עונשו בכלא איילון (להלן: הכלא). עד לפני כשנה נערכו ביקוריהם של בני משפחתו בכלא במתכונת מיוחדת, בחדר נפרד וללא מחיצה, בהתאם להחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 14814/00, סגן הנשיא פ' מרכוס). החלטה זו נתנה מענה לצורך לקיים ביקורים אלה בליווי עובדת סוציאלית, בין היתר לנוכח גילם הצעיר (אז) של ילדי המבקש ומכלול הנסיבות המשפחתיות. מתכונת זו של הביקורים הופסקה על-פי החלטה נוספת של בית המשפט לענייני משפחה מיום 19.4.2018(תמ"ש 37085-01-16, השופטת א' שמאי-כתב), בהתאם לשינוי הנסיבות שחל בינתיים.

יצוין כבר עתה כי מקורה של הבקשה בקשיים שהתעוררו בכל הנוגע למתכונת הביקור של הורי המבקש כאשר החלו לבקרו בהתאם להסדר החל על כלל האסירים במתחם הביקורים הכללי בכלא (להלן: מתחם הביקורים) ולא בחדר הנפרד, מכוח פקודת נציבות בתי הסוהר 04.42.00 בעניין "סדרי ביקור אצל אסירים".

במהלך הביקור הראשון של בני משפחת המבקש במתחם הביקורים התברר כי זה אינו נגיש לאנשים בעלי מוגבלות, וכי עניין זה יוצר קושי מבחינת הוריו הקשישים של המבקש, הסובלים ממגוון של קשיים ונכויות, ובפרט מבחינת אמו שנעזרת בכיסא גלגלים. בהתאם לכך הורתה סגנית מפקד הכלא כי אחת לחודש, בעת שהוריו של המבקש מבקרים אותו, יתאפשר להם להיכנס למקום בצד שבו יושבים האסירים, שלא בהתאם לנהלים הרגילים המורים על הפרדה בין האסירים לבין בני המשפחה המבקרים אותם (כשביניהם מחיצת זכוכית). כן ניתנו אישורים פרטניים להארכת משך הביקור לשעה.

בין לבין הוחל בעבודות להנגשתו של מתחם הביקורים, וכך ביום 20.3.2019 נמסר למבקש כי בביקור הקרוב יתאפשר רק לאמו לשבת לצדו. בהמשך, בביקור שנערך ביום 2.5.2019 נדרשו כל בני משפחתו של המבקש לשבת בצד המבקרים.

ביום 5.5.2019 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי ובה ביקש להורות למשיב להמשיך ולכבד את ה"הסכם" שנעשה עמו "המאפשר נגישות להוריו הנכים בבואם לבקר אותו בכלא, ולהתאימה למצב בריאותם הירוד והמידרדר". בעקבות זאת, ביום 12.5.2019 הודיעה סגנית מפקד הכלא למבקש כי מאחר שהליך ההנגשה טרם הסתיים, תתאפשר כניסת אמו מצד האסירים, אך כי בסיום התהליך ייערכו הביקורים בהתאם למתכונת הרגילה הקבועה בפקודת הנציבות.

ביום 5.6.3019 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי, ובמהלכו מסרו גורמי המשיב כי הנגשת מתחם הביקורים לאנשים הנעזרים בכיסאות גלגלים תסתיים בתוך 30 ימים. בהתאם לכך דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, אך ציין כי "עד לסיום השיפוץ, ימשיכו הדברים להתנהל כפי שהתנהלו עד היום.

בעקבות בקשות נוספות שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בעניין זה הודיע המשיב ביום 17.6.2019 כי לפנים משורת הדין הוחלט כי עד שיסתיימו העבודות להנגשת המתחם, תותר כניסת שני הוריו של המבקש כך שישבו בצד של האסירים. בהתאם לכך קבע בית המשפט המחוזי כי "בנסיבות העניין, קוימה ההחלטה". בו ביום הוגשה הבקשה דנן למתן רשות ערעור.

בבקשתו שב המבקש על טענתו כי יש להמשיך ולקיים את הסיכום שנערך עמו בנוגע לאופי הביקורים של הוריו הנכים. לטענת המבקש, עניינו מעלה שאלות עקרוניות החורגות מנסיבותיו ונוגעות להנגשה של המרחב לבעלי מוגבלויות. מנגד, המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות, מאחר שכול כולה נסבה על נסיבותיו הפרטניות ועל רצונו של המבקש כי תינתן לו הטבה שאינה ניתנת לכלל האסירים. כן צוין כי מאחר שהליך ההנגשה של מתחם הביקורים בכלא מתעכב במספר שבועות לנוכח קשיים הקשורים לקו הביוב של שירותי הנכים, הוריו של המבקש יוכלו לשבת לצדו של המבקש במהלך ביקוריהם בכלא.

דין הבקשה להידחות. במתכונתה הנוכחית הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית, וכן אינה מצביעה על כל עיוות דין שנגרם למבקש, שכבר זכה להתחשבות מרבית. בנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לה ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"ב 5116/16 מכתבי נ' שרות בתי הסוהר (21.11.2016); רע"ב 3101/18 סעיד נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (16.7.2018); רע"ב 4970/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (19.8.2018אכן, ברקע הדברים עומד עניין עקרוני: החשיבות הנודעת להנגשת המרחב הציבורי עבור אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, נושא שלא ניתן להגזים בחשיבותו. ניתן להצטער על כך שמתחם הביקורים בכלא שבו מוחזק המבקש לא היה מונגש עד לאחרונה, ולצד זאת להתרשם לטובה מן המאמצים שנעשים בתחום זה בעת הזו. חזקה על המשיב שהליך ההנגשה אכן יסתיים במהרה וייתן מענה לכלל בעלי המוגבלויות שעתידים לבוא בשעריו. מכל מקום, בנקודת הזמן הנוכחית, חרף האצטלה העקרונית שמשווה המבקש לטענותיו, הלכה למעשה הוא עותר לשמר הטבה שאינה דרושה לו עוד, במיוחד לנוכח התחייבות המשיב שלפיה הוריו יוכלו לשבת לצדו במהלך הביקורים, ללא מחיצה, עד שתושלם הנגשת מתחם הביקורים לנכים. אין כל טעם להעדיף את המבקש על פני אסירים אחרים בכל הנוגע למתכונת הביקורים אצלו מן הרגע שניתן מענה לסוגית הנגישות.

נסיים בהבעת תקווה כי המשיב יוסיף לשקוד על הנגשת המתקנים לרווחת האסירים ובני משפחותיהם. בהקשר הנוכחי, יש לדברים חשיבות כפולה: הן מהיבט זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון והן מהיבט הבטחת התנאים המאפשרים ביקורי משפחות בכלא, שהם חשובים כל כך לאסירים ולבני משפחותיהם כאחד.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בית המשפט הסכים עם השב"ס ולא אישר את יציאתו של האסיר לביקור משפחתי עקב פטירת דודו

בית המשפט הסכים עם השב"ס ולא אישר את יציאתו של האסיר לביקור משפחתי עקב פטירת דודו.  

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט העמית א' יעקב) בעת"א 58054-04-19 מיום 29.5.2019, בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש לצאת בליווי סוהרים לביקור בית עקב פטירת דודו, ובצידה בקשה למינוי סניגור

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריסכותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריסצבע אדום מבזקלייב

המבקש, אסיר פלילי שנידון לתקופת מאסר של 30 שנים, עתר לבית המשפט המחוזי נגד החלטת המשיבים שלא לאפשר לו לצאת בליווי אבטחה לביקור משפחתי עקב פטירת דודו. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בקבעו כי החלטת המשיבים סבירה כיוון שבעניינו של העותר מדובר בפטירת דוד שאיננו קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כאשר פקודת הנציבות 04.40.01 שעניינה "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (להלן: הפקודה), קובעת כי יציאה בליווי תתאפשר, בין היתר, עקב פטירת בן משפחה מדרגה ראשונה בלבד.

לאחר שעיין בית המשפט בבקשה על נספחיה, הגיע לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור על הכרעה בעתירת אסיר תינתן במשורה, ורק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של העותר או נושא בעל חשיבות כללית (ראו: רע"ב 4522/16 אמסלו נ' שירות בתי הסוהר (15.8.2016); רע"ב 5541/14 גולדשטיין נ' שירות בתי הסוהר (25.8.2014הבקשה שלפניי נוגעת כולה לעניינו הפרטי של המבקש ואינה באה בגדר אחת העילות המצדיקות מתן רשות ערעור. יתרה מכך, המבקש לא עומד בתנאי הסף שנקבעו בפקודה לעניין יציאה בליווי מקום שהוא מעוניין לצאת מכותלי בית הסוהר בליווי אבטחה בגין פטירת דודו ולא בגין פטירת בן משפחה מדרגה ראשונה (ראו סעיפים 5-4 לפקודה), כפי שקבע בצדק בית המשפט המחוזי בפסק דינו. בנסיבות העניין, לא מצא בית המשפט מקום להורות על מינוי סניגור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

שוחרר למעצר בית מוחלט על אף החשדות בעניין השמדת ראיות ושיבוש הליכי חקירה

שוחרר למעצר בית מוחלט על אף החשדות בעניין השמדת ראיות ושיבוש הליכי חקירה

בג"צ הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ' תמיר) בעמ"י 65048-07-19 מיום 26.7.2019 בגדרה התקבל ערר שהגישה המשיבה על החלטתו של בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת א' פינק) במ"י 66375-06-19 מיום 25.7.2019.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריסכותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריסצבע אדום מבזקלייב

המבקש נעצר ביום 30.6.2019 בשעה 5:00 בחשד לביצוע עבירות של גרימת מוות בכוונה תחילה, חטיפה לשם רצח וסליקה, קשירת קשר לביצוע פשע, השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט. בעניינו של המבקש היו מספר הארכות מעצר מאז יום 30.6.2019. בדיון שהתקיים ביום 25.7.2019, בו עתרה המשיבה להארכת מעצרו של המבקש למשך 5 ימים נוספים, קבע בית המשפט כי חרף העובדה שקיים נגד המבקש חשד סביר לביצוע העבירות האמורות, הרי שלא חלה התקדמות בחקירה הנוגעת בעניינו באופן המחזק את החשדות נגדו. לפיכך הורה בית המשפט לשחרור המבקש למעצר בית מוחלט, בכפוף לתנאים.

ערר שהגישה המשיבה על החלטה זו התקבל בחלקו. בית המשפט המחוזי עמד על כך שישנן פעולות חקירה שאכן ניתן לבצע כאשר המבקש אינו נתון במעצר, ואולם בית המשפט התרשם כי נותרו מספר פעולות חקירה בודדות שלא יהיה ניתן לבצען במידה והוא ישוחרר. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש להשלים פעולת חקירה מרכזית בתיק עד ליום 27.7.2019 בשעה 20:00, אחרת, ובמידה והחשד נגד המבקש לא יתחזק באופן משמעותי, המבקש ישוחרר בהתאם לתנאים שנקבעו בבית משפט השלום.

מכאן הבקשה, בגדרה נטען כי החשד הסביר נגד המבקש לא התחזק וכי אין התקדמות ממשית בחקירה באופן המצדיק את המשך מעצרו של המבקש.

דין הבקשה להידחות. בקשת רשות ערר ניתנת רק במקרים חריגים בהם קיימת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או מקום בו קיימות נסיבות פרטניות המצדיקות זאת, כגון מניעת עוול קשה, פגיעה שאינה מידתית בזכויות הנאשם, או שגגה ברורה בהחלטת המעצר (בש"פ 4253/17 דבש נ' מדינת ישראל (18.6.2017); בש"פ 1811/18 ספי נ' מדינת ישראל (4.3.2018)).

הבקשה נדחית אפוא.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

העליון אישר תחבורה ציבורית בשבת ברמת גן

העליון אישר תחבורה ציבורית בשבת ברמת גן

עתירה שהוגשה על ידי משרד ויינרוט בעניין התחבורה הציבורית בשבת בעיר רמת גן הופנתה לבית המשפט הגבוה לצדק.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בעתירה שהוכרעה בימים אלו דחה בית המשפט העליון את העתירה בה ביקשו העותרים כי יינתן צו על תנאי שמורה למשיבים 2-1, הם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן: השר ומשרד התחבורה) לתת טעם מדוע לא יאכפו על עיריית רמת גן וחברת הסעות ג'אד אליאס בע"מ, הן המשיבות 4 ו-6 (להלן בהתאמה: העירייה וחברת ההסעות) את האיסור להפעיל שירותי הסעה ציבורית ללא רישיון כנדרש. עוד התבקש כי יינתן צו על תנאי שיורה לעירייה וחברת ההסעות לתת טעם מדוע לא יימנעו מהפעלת שירותי ההסעה ללא רישיון כנדרש. לצד העתירה, הגישו העותרים בקשה למתן צו ביניים שלפיו לא יופעלו שירותי ההסעה עד להכרעה בעתירה (עוד התבקש, כסעד ארעי – כי אלה לא יופעלו עד לקבלת תגובת המשיבים). העותרים טוענים כי לא עומדים לרשותם מסלולי תביעה חלופיים, וכי אפילו היו כאלה, הסמכות לדון בעתירה נתונה לבית משפט זה – הן בשל כך שהשר הוא משיב דומיננטי לה, הן משום שהעתירה עוסקת בסוגיות רגישות ומורכבות שיש בהן עניין ציבורי.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) קובע כי בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירות נגד החלטה של רשות המנויה בתוספת הראשונה לחוק, ובעניין המנוי בתוספת זו, מלבד בעתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו ב"התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות". אשר להחלטות של רשויות מקומיות, כבענייננו, קובע פרט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק, כדלקמן:

החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים.

כעולה מן העתירה עצמה, זו מבקשת לתקוף את החלטת העירייה להפעיל שירותי הסעות ציבוריות בשבת, בטענה כי היא מנוגדת ליישום הנדרש לגישת העותרים של תקנה 386א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות). עוד נטען כי העירייה מתכוונת להפעיל קווי שירות ללא רישיון הנדרש בדין. נוכח טענות אלו ואחרות, נטען כי החלטת העירייה חורגת באופן מובהק ממתחם הסבירות. השגותיהם העיקריות של העותרים מכוונות אפוא להחלטת העירייה ועל כן הן נתונות לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. אין די בכך שאחד הסעדים המבוקשים בעתירה נוגע לאכיפת התקנות על ידי משרד התחבורה והשר כדי לקבוע כי זה הסעד העומד במוקד ההליך, וצירופם של אלה כמשיבים לעתירה אינו משנה ממסקנה זו. כפי שנפסק בבג"ץ 4061/14 נאסר נ' שר החינוך (31.7.2014): "אין די בכך שהשר צורף כאחד המשיבים בעתירה וכי החלטתו בעניין נושא העתירה נזכרת בה, על מנת לקבוע כי החלטה זו היא העומדת בבסיסה וכפי שנפסק 'עתירה נגד החלטה של השר, פירושה עתירה הטוענת כי החלטת השר, כשהיא לעצמה, אינה חוקית. לשון אחרת, עתירה כזאת צריכה להציג עילה הפוגמת בהחלטת השר ולבקש סעד נגד החלטה זו'" (שם, פסקה 5; ראו גם בג"ץ 8886/05 סואעד נ' המועצה האזורית משגב, פסקה 2 (25.9.2005)). במקרה שלפנינו, העותרים פנו בכתב לשר לפני פרק זמן קצר, וטרם נענו. ממילא ברי כי עמדת השר אינה עומדת במוקד ההליך.

כידוע, ככלל, כאשר קיימת ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בטענות העותרים, לא יידרש אליהן בית משפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אלא במקרים יוצאי דופן (ראו, מני רבים, בג"ץ 7921/15 איגוד לשכות המסחר נ' מכון התקנים הישראלי (2.6.2016); בג"ץ 6587/11 ישראייר תעופה ותיירות בע"מ נ' רשות התעופה האזרחית, פסקה 2 (1.7.2012); בג"ץ 5311/11 כהן נ' רשם האגודות השיתופיות (1.11.2011)). נקבע, שלא הונחה בעתירה עילה לחרוג מכלל זה.

העתירה נדחתה אפוא על הסף, ומאליה נדחתה גם הבקשה למתן צו ביניים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

הראו הודעות ספאם וקבוצה אך הבקשה לייצוגית נדחתה גם בבית המשפט העליון

הראו הודעות ספאם וקבוצה אך הבקשה לייצוגית נדחתה גם בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון דחה בימים אלו ערעור שהוגש בע"א 2223/17 דהרי ואח' נ' מנקס אונליין טריידינג ואח', ערעור שהוגש על דחיית בקשת המערערים לנהל תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיק תצ 027578-08-15 שניתן ביום 22.01.2017 על ידי כבוד השופטת א' נחליאלי-חיאט.

בדיון שנערך בפני ההרכב כבוד השופט י' עמית, כבוד השופטת ד' ברק-ארז וכבוד השופט א' שטיין נדחה הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ואושררה התוצאה של דחיית הבקשה לניהול תביעה ייצוגית על ידי המערערים.

המערערים שיוצגו בדיון על ידי עו"ד ערן דיאמנט, העלו טענות אודות מידת הוכחת הקבוצה שנדרשה מהם לטענתם, המשיבים שיוצגו על ידי הח"מ (עו"ד נועם קוריס) טענו שאין בכך מספיק בכדי לשנות את תוצאת הדיון.

בית המשפט קיבל, שאף שהוכחו לכאורה משלוחי הודעות פרסומת שלא לפי חוק הספאם, ואף הוצגה קבוצה לכאורה, עדיין בהמלצת בית המשפט, חזרו בהם המערערים מערעורם והוא נדחה, כך שהתקבלו טענות המשיבים שקיימות סיבות רבות נוספות לדחיית בקשת ניהול תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

פינת השו"ת

פינת השו"ת

ניתן לשלוח שאלות למדור בפקס 0777060059 ובמייל kurislaw@gmail.com

שאלה: ישנה רשת סופרים גדולה שהתחילה להפעיל קופות בשירות עצמי בסופר והמעיטה בקופות המאוישות ובמקום  כ-12 קופות מאוישות יש 5 ובשירות עצמי ישנם כ-10 קופות, אך הקופות בשירות עצמי הם אך ורק ללקוחות שיש להם חבר מועדון כך שלקוח רגיל מופלה לרעה ונאלץ לחכות הרבה יותר זמן בתור, רציתי לשאול אם זה חוקי ואם יש עילה לתביעה ייצוגית?

תשובה: לא כל מתן הטבה או אי מתן הטבה על ידי רשת הסופרים יכולה להתאים כעילה לתביעה ייצוגית ולעיתים למרות שעניין מסויים יכול לקומם, עדיין אין מדובר במעשה או מחדל שמקים עילה משפטית. לדעתי אין בהקטנת מספר הקופות המופעלות על ידי קופאית אנושית מול הגדלת הקופות האוטומטיות בסופר משום הפרה של חוק הגנת הצרכן ולכן איני סבור שניתן להגיש תביעה ייצוגית בנושא.

שאלה: איך מביאים את היורש מחו"ל? אני ועוד שלושה יורשים נהנים בצוואה שהוריש מוריש שנפטר. לצורך מימוש הצוואה ושחרר כספים שמצויים בחשבון הבנק- דורש הבנק שכל היורשים שרשומים בצוואה יגיעו יחדיו לסניף בו מצויים הכספים וייחתמו על מסמכי שחרור הכספים.

אחד היורשים נמצא בחו"ל ואין בכוונתו להגיע לישראל בשנים הקרובות. האם ניתן לעשות משהו ?

תשובה: פתרון לבעיה שהצגת הינה הגשת בקשה לבית המשפט למינוי מנהל עזבון, אשר בית המשפט רשאי למנותו גם אם אין שיתוף פעולה או הסכמה על מינויו- מאת כל היורשים.

במידה ואכן ימונה מנהל עזבון, יש להניח שהבנק יסתפק בחתימתו או בנוכחותו ולא יידרוש להביא את היורש במיוחד מחו"ל.

שאלה: מצאתי דירה אותה אני מעוניין לרכוש, סיכמנו בעל פה את המחיר וביקשתי מבעל הבית לערוך זכרון דברים בכתב על הסיכום אך הוא סירב בטענה שברגע שנערוך מסמך ביננו, אפילו זכרון דברים בלי עורך דין זה יצור על שנינו חבות מס. האם דבריו נכונים ?

תשובה: עסקה במקרקעין חייבת להיות במסמך בכתב, אכן מרגע שנכרת מסמך בכתב בין קונה למוכר חלה מייד החובה לעדכן את רשויות המס על המסמך ובמרבית המקרים גם המסמך אכן ייצור חבות לתשלום מס שבח על המוכר (במידה ולא חל פטור) וכן חבות בתשלום מס רכישה על הקונה (במידה ולא חל פטור). לכן בעל הבית אכן צודק בדבריו והדרך הנכונה לערוך הסכם רכישת מקרקעין הוא על ידי עורכי הדין.

עו"ד נועם קוריס – על העולם במספרים

עו"ד נועם קוריס –  על העולם במספרים  

יש הרבה דרכים להסתכל על העולם ולבחון אותו, לאורך השנים בני האדם גם כתבו כבר על העולם כמעט מכל כיוון אפשרי. חשבתם פעם איך זה לתאר את העולם במספרים ? 

מסתבר, שבכל יום נולדים בממוצע בערך 300,000 (שלוש מאות אלף) תינוקות בעולם ומתים בערך 100,000 (מאה אלף) בני אדם. זה אומר, שבכל יום עולה אוכלוסיית בני האדם בעולם בערך ב 200,000 (מאתיים אלף) איש. בכל יום מצטרפת לעולם כמות אנשים שיכולה בקלות להיחשב עיר בינונית בישראל, לפחות.

מאתיים אלף האנשים הנוספים שמצטרפים לכמות אוכלוסיית העולם בכל יום שקולים בערך ל 73,000,000 (שבעים ושלוש מיליון) איש שבהם גדלה אוכלוסיית העולם בכל שנה, בממוצע. 

שוב, אם משווים למספרים המקומיים שלנו כאן בישראל, מגיעים לכך שבכל שנה מצטרפים לאוכלוסיית העולם בערך פי שמונה בני אדם מכלל תושבי מדינת ישראל, וזה למרות כל מקרי המוות ברחבי העולם, בגלל מלחמות, מחלות, תאונות ומכל סיבה שהיא.

בדיקת המספרים הגלובאליים מלמדת, שבכל יום מוציאות הממשלות השונות על פני הגלובוס, בערך 12,000,000,000 (שתיים עשרה מיליארד) דולר אמריקאי על ענייני בריאות של אזרחיהן ועוד 11,000,000,000 (אחד עשרה מיליארד) דולר אמריקאי עבור חינוך. על ביטחון דרך אגב, מוציאות כל ממשלות העולם בערך 5,000,000,000 (חמישה מיליארד) דולר אמריקאי, בכל יום.

דרך אגב, לפי אותן הבדיקות נגלה, שבכל שנה נמכרים בערך 300,000,000 (שלוש מאות מיליון) מחשבים אישיים, בערך 60,000,000 (שישים מיליון) מכוניות חדשות מהניילונים ובערך 125,000,000 (מאה עשרים וחמש מיליון) זוגות אופניים חדשים.

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

העליון: קיר הטיפוס יוחזר לבעליו

העליון: קיר הטיפוס יוחזר לבעליו

אלפא אפיקים תקבל את קירות הטיפוס שבבעלותה- כך פסק בית המשפט העליון במסגרת החלטתו בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי שהגישה חברת הארדרוק (קירות טיפוס) בע"מ

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון דחה בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שנלר; ק' ורדי – סג"נ; ו- ע' רביד) בע"א 55915-10-18 מיום 10.4.2019, בו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ד' קוברסקי) מיום 4.10.2018 במסגרתו התקבלה תובענת המשיבה להצהיר כי קירות הטיפוס באולם הספורט ברח' הזית 1 בקריית אונו (להלן: האולם), למעט "קיר איילת" הינם בבעלותה, ובהתאם הורתה לעיריית קריית אונו (להלן: העירייה) ולמבקשת לאפשר לה לפרקם. בית המשפט המחוזי לא מצא להתערב ב"קביעות עובדתיות ברורות וחד משמעיות של בית משפט קמא שנתמכו בראיות ובעדויות", לפיהן המשיבה היא הבעלים של הקירות, וכל מסקנה אחרת הייתה מביאה להתעשרותה של המבקשת ללא זכות שבדין. "גם אם היו יכולים הקירות לדבר", כך נקבע, הרי משהוכח כי הקירות הוקמו במהלך התקופה בה המשיבה הייתה בעלת ההרשאה היחידה באולם; כאשר בחוזה בין המשיבה לבין העירייה נאמר שכל השקעות / מתקני הטיפוס יהיו בבעלותו הבלעדית של המפעיל והעירייה לא מימשה את זכותה לשלם למפעיל עבור השקעותיו (בניכוי פחת); ומשלא הוכחה שנים כה רבות דרישה או טענה של צד כלשהו לבעלות בקירות – לא ניתן לפסוק אחרת.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החליט בית המשפט העליון, מתוקף סמכותו לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצא כי הקביעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

בית המשפט העליון עוד קבע שהמבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.