נדחתה עתירה להגנת הים התיכון

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שעניינה בטענת העותרת החברה להגנת הטבע, בדבר קיומו של צורך דחוף בתיקון אסדרת האכיפה הקיימת על פעילויותיהן של ספינות דיג-מכמורת בקרבת צנרת הגז בים התיכון.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

העובדות הנדרשות לענייננו, כפי שתוארו על-ידי העותרת, הינן כדלקמן: בקרקעית הים התיכון שבשליטתה של מדינת ישראל הונחו צינורות הולכה של גז ותוצריו. פגיעה באותם צינורות עלולה להביא לפליטת חומרים מזהמים לים התיכון, ולהביא לנזק סביבתי משמעותי ביותר.

על מנת להתמודד עם סכנה זו, כך נטען, נקבע בסעיף 4.10.2.ד. להוראות תמ"א/37/ח כי "לא יורשו פעולות עגינה ודייג מכמורתנים לאורך תוואי הצנרת ובמרחק של עד 500 מ' מהצנרת הימית". דיג-מכמורת היא שיטת דייג בה ספינת דייג גוררת מעין שני עוגני ברזל הננעצים בקרקעית הים ואליהם קשורה רשת, אשר אוספת את כל שנקרה בדרכה. סעיף 4.10.2.ד. האמור נועד, כך נטען, למנוע מקרה בו במהלך גרירת העוגנים ייפגע צינור גז, ובכך עלול להיגרם אסון אקולוגי.

בעתירה נטען כי על-אף החשיבות הרבה שבאכיפת האיסור האמור בסעיף 4.10.2.ד. להוראות התכנית, האיסור אינו בר-אכיפה הן מבחינה נורמטיבית – שכן כיום האיסור הוא במסגרת דיני התכנון והבנייה, על כל המשתמע מכך – והן מבחינה מעשית – נטען כי יחידות הפיקוח הארציות על דיני התכנון והבניה אינן פועלות בים.

לטענת העותרת, היא פועלת מול הרשויות השונות החל משנת 2017 במטרה להביא לשינוי האסדרה בנושא. מסמכים שצורפו לעתירה כוללים את פנייתה של העותרת מיום 11.7.2021 לשרי האנרגיה, איכות הסביבה, והחקלאות ופיתוח הכפר, בה ביקשה העותרת מהשרים לפעול בנושא באמצעות תיקון חקיקתי אשר יאסור גרירת רשתות דייג בקרבת צנרת גז. לטענת העותרת באותה פנייה, ובדומה לנטען בעתירה שלפנינו, יש לחייב ספינות דיג-מכמורת בהתקנת אמצעי איכון לווייניים ייעודיים, אשר יאפשרו אכיפה אפקטיבית של הדין. כן ביקשה העותרת כי עד להשלמת הליך החקיקה ייאסר הדייג בקרבת קווי הגז באמצעות הוראות מתאימות ברישיונות הדייג המונפקים לדייגים ולספינות.

פנייתה של העותרת נפלה על אוזניים כרויות. ביום 27.7.2021 השיב מנכ"ל משרד האנרגיה לפניית העותרת ודיווח לעותרת כי משרד האנרגיה, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, מקדם תיקון חקיקה אשר יאפשר את אכיפתו של איסור הדייג בסמוך לתשתית הימית של הגז הטבעי.

ביום 17.10.2021, לאחר פגישה שנערכה בנושא בין העותרת לשר החקלאות ופיתוח הכפר, פנתה לעותרת מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר והודיעה לה שהסוגיה "החשובה" מטופלת על-ידי גורמי המקצוע במשרד אשר בוחנים את הפעולות הנדרשות, ובהן תיקוני חקיקה אפשריים.

ביום 27.10.2021 השיבה לפניית העותרת השרה להגנת הסביבה והבהירה כי היא ומשרדה רתומים לנושא, ושהיא מסכימה שאכן ישנו צורך בהתקנת מכשירי איכון על ספינות המכמורת, כמבוקש על-ידי העותרת.

ביום 30.11.2021 הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה נתבקש בג"צ, כסעד עיקרי, כי יוציא צו המורה לשר החקלאות ופיתוח הכפר ליתן טעם מדוע לא יתקן את תקנות הדיג, 1937, ויקבע במסגרתן את שני אלו:

א.      איסור על דיג-מכמורת כאמור בסעיף 4.10.2.ד. להוראות תמ"א/37/ח;

וכן –

ב.      האמצעים הנדרשים לפיקוח יעיל על הפרות האיסור, לרבות חובת התקנת מערכות איכון על ספינות המכמורת.

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת.

הלכה היא עמנו, כי "ככלל, עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין היא עתירה מוקדמת שבית המשפט לא יידרש לה" (בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (2.1.2020)). כלל זה אינו כלל פרוצדורלי כי אם כלל מהותי, הנובע מעיקרון הפרדת הרשויות ממנו נגזר הכלל שבית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו (השוו: ע"א 524/98 מדינת ישראל משרד האוצר נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(2) 145, פסקה 9 לפסק דינו של השופט א' מצא (כתוארו אז) (1998)). אכן, במקרה בו מאן דהוא סבור כי קבלת ההחלטה מתעכבת מעבר לזמן סביר או שהרשות גוררת רגליים בקבלת החלטה, רשאי הוא לפנות לבית משפט זה, לאחר מיצוי הליכים, ולבקש סעד אשר יורה לרשות לקבל החלטה בעניינו (ראו: בג"ץ 5872/07 איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, פס' 9 (27.10.2010)). אולם ככלל, ובאין הצדקה מיוחדת לכך, בית משפט זה לא ידון בעתירה המבקשת לתקוף את תוכנה של החלטה, בטרם התקבלה ההחלטה.

כאמור, העתירה דנן מופנית נגד האסדרה הקיימת לאיסור דיג-מכמורת בקרבת צינורות גז ימיים. הרשויות השונות הנמצאות במגע עם העותרת הצהירו בפניה כי נעשית עבודת מטה, וכי פעולות שונות נבחנות על-ידי הדרגים המקצועיים, לרבות ההצעות המוצעות על-ידי העותרת. לא נטען בבג"צ כי התקבלה החלטה סופית על-ידי מי מהרשויות שלא לקדם את השינוי המיוחל באסדרה הקיימת; וממילא העתירה אינה תוקפת שום החלטה, כי אם מחדל מלקבל החלטה.

ברם, העותרת אינה טוענת שרשויות המדינה גוררות רגליים, או כי עבר הזמן הסביר לקבלת ההחלטה. העותרת מבקשת בעתירתה להביא לאישורה של אסדרה ספציפית, שלטעמה היא היא האסדרה הנכונה והראויה. לזאת נאמר: אצה לה הדרך. תמתין העותרת לקבלת החלטה סופית על-ידי הרשות ואז תחליט אם לעתור כנגדה לבג"ץ.

בטרם סיום העיר שופט בג"צ שתי הערות.

ראשית, העתירה דנן מבקשת, למעשה, כי בג"צ יורה לרשות על התקנת תקנות – סעד חריג השמור למקרים חריגים במיוחד. אכן, אין זה המקרה הראשון שבו העותר מבקש כי בית המשפט יורה לשר הממונה להתקין תקנות, אלא שבניגוד למקרים אחרים בענייננו-שלנו לא נטען כי קיימת חובה קונקרטית להתקין את התקנות המבוקשות. תחת זאת, נטען כי אין זה סביר שלא להתקין את התקנות הספציפיות המבוקשות בעתירה. כלומר, העתירה אינה מופנית כנגד היעדר אסדרה, אלא כנגד האסדרה שננקטה (השוו: בג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז(3) 29 (1983); בג"ץ 8735/13 שטנגר נ' שרת המשפטים (14.12.2017)). בנסיבות אלה, בהן הסעד המבוקש הינו חריג במיוחד – ומבלי להביע עמדה לגופם של דברים – ברי הוא שלא ניתן לדון בעתירה בזמן שמלאכתה של הרשות טרם הושלמה.

שנית, ככל שהעותרת מבקשת לתקוף את מחדלה של הרשות מלקבל החלטה, פתוחה בפניה הדרך להגיש עתירה מתאימה. והובהר כי אין להבין את דבריי בג"צ כביקורת על קצב קבלת ההחלטה על-ידי הרשות. האסדרה בה נסובה העתירה מערבת משרדי ממשלה שונים ויש לה השלכות תקציביות משמעותיות ביותר. החלטות בעניינים כגון זה לוקחות זמן. נראה אפוא שלא בכדי נמנעה העותרת מלתקוף את אי-קבלת ההחלטה ככזאת, ואף לא הלינה בפני בג"צ על כך שהרשויות גוררות רגליים.

סוף דבר, העתירה נדחית ממכלול הטעמים דלעיל. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

תביעה ייצוגית 2021, חוסר תום לב ומאות מיליוני שקלים

שנת 2020 שתיזכר כשנת הקורונה הראתה עליה משמעותית של פתיחת הליכי בקשות לניהול תביעות ייצוגיות, כאשר באותה הזמן ובמקביל כמות ההליכים החדשים באופן כללי שהוגשו לבתי המשפט ירדה משמעותית.

לפני שנים לא רבות, חלה בישראל רפורמה בהליכי התביעות הייצוגיות שנועדה לצמצם את כמות התביעות הייצוגיות וכללה בין היתר הטלת אגרה בסך של אלפי שקלים על מגישי התביעות הייצוגיות, אך מסתבר, שגם רפורמה זו הצליחה להאט את שצף הבקשות לניהול תביעות ייצוגיות רק לזמן קצר.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: האם התביעות הייצוגיות ישנו את כללי המשחק ?

עו”ד נועם קוריס: על תביעה ייצוגית, האשטאג ופוסט קורונה

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזק לייב

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

בהתאם לדין בישראל, פנקס התובענות הייצוגיות אמור להכיל את כל הבקשות שהוגשו לניהול תביעות ייצוגיות בישראל ובין אלפי הבקשות לניהול תביעות ייצוגיות שמוגשות מדי שנה על ידי תובעים רבים ושונים ניתן למצוא הרבה שחקנים חוזרים אך גם לא מעט שחקנים חדשים.

באופן עקרוני כל אחד להגיש בקשה לניהול תביעה ייצוגית. אם החלטת לתקן את העולם או סתם להתעשר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית אז אספר לך שראיתי לצערי לא מעט הליכי תביעה ייצוגית שהיו יכולים להביא לציבור תועלת רבה, פיצויים משמעותיים ושינוי אמיתי של המציאות אבל בגלל ניהול משפטי לא נכון הסתיימו בלא כלום.

בתיק אחד שטיפלתי (באותו עניין ייצגתי את הגנת הנתבע) ניתן לאחר כמה שנות התדיינות בבית המשפט פסק דין שקבע שלמרות שלכאורה התובע צודק ולמרות שלכאורה יש מאות אלפי אנשים שנפגעו- עדיין בית המשפט לא יאשר תביעה שהוגשה ונוהלה בצורה רשלנית.

נפגשתי גם בתיקים של תביעות ייצוגיות שבהם התובע או יותר נכון עורך דינו של התובע ממש שיבשו בהתנהלות רשלנית לכאורה את התביעה, והפסידו עבור כלל הציבור סכומים ניכרים שלבסוף לא חולקו לציבור- בעיקר בגלל ניהול משפטי כושל.

יש תביעה אחת שהוגשה נגד אחת מחברות המזון הגדולות בגין מכירת מוצרים במשקל נמוך משמעותי מהמשקל שפורסם על אריזותיהם.

הייתה על אותה חברה אפילו כתבה גדולה בטלוויזיה של תוכנית תחקירים מוכרת שהראתה בצורה מאוד ברורה שאותה חברה מוכרת לנו אזרחי ישראל הרבה פחות מוצר ממה שכתוב על האריזה.

באותו עניין, התובע ניסה להסתמך רק על הכתבה בתוכנית התחקירים ובית המשפט קבע שככה, רק על סמך תוכנית טלוויזיה לא ניתן לאשר תביעה ייצוגית.

אם למשל, היה אותו תובע מצרף חוות דעת של מעבדה מוכרת ששקלה בעצמה את המוצרים והשתכנעה שאכן המוצרים נמכרו במשקל נמוך יותר ממה שנכתב על האריזה אז יש להניח שהתביעה הייתה מתקבלת ושכל אחד מצרכני אותה חברה היה מקבל פיצוי על חסרון הכיס שנגרם לו.

אל תבינו לא נכון, גם אותו תובע ועורך דינו שעשו עבודה רשלנית רק הפסידו מזה בגלל שבמקום לקבל תגמול נאה על הצלחת התביעה הייצוגית שהגישו הם עוד נאלצו לשלם את הוצאות אותה חברה שנתבעה.

כתבתי על הנושא כבר כמה טורים, ועל כך שכל אחד יכול להפוך למיליונר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית. בין אם אתה לוחם חברתי שמבקש לתקן עוולות צרכניות ולפעול לטובת ציבור רחב של נפגעים ובין אם הוא רק מחפש את הכסף הגדול של עולם המשפט.

כל אדם שנפגע מעוולה צרכנית אפילו בפגיעה של שקלים בודדים יכול לכאורה לבקש לנהל תביעה ייצוגית ולייצג גם מיליוני אחרים שנפגעו מאותו העניין, אפילו בלי לשאול לדעתם של מיליוני הנפגעים האחרים ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.

החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך .

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.

בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל – 1.7% מסכום הזכיות.

בשנת 2017 הוחזרו לציבור כ 200 מיליון ₪ רק במסגרת 10 הסדרי הפשרה הגדולים שהושגו, שכר-הטרחה הממוצע שנפסק לעורכי הדין דרך אגב- עמד על כ-3.1 מיליון שקל והגמול הממוצע לתובעים הייצוגיים עמד על כ-1.4 מיליון שקל.

סך הכספים שהושבו לציבור במסגרת הליכי תביעות ייצוגיות שהסתיימו ב- 2018 מסתכם ב-425 מיליון שקל. את הנתח המרכזי תופסות תביעות בתחום הצרכנות שהפיצוי הכולל בהן הסתכם ב-272 מיליון שקל. אחריהן השבה מרשויות שהסתכמה ב-35.5 מיליון שקל ולאחר מכן הבנקים וחברות הביטוח שנאלצו לשלם כ-55 מיליון שקל.

במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים – גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.

באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.

מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.

במסגרת פשרה שאושרה בעבר בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.

מנגד, למשל בעניין פסגות הפחית בית המשפט את סכום התגמול ושכר הטרחה שנפסקו לתובעים, ואילו בעניין קולך -פורום נשים דתיות נ' רדיו קול ברמה בע"מ, הופחת סכום הפיצוי שנפסק נגד התחנה שכן "תיקון תופעת הדרת נשים בשידורי התחנה ע"י חיוב בפיצוי שתוצאתו תהיה סגירת התחנה והדרתו (לפחות הזמנית) של כל ציבור מאזיניו משוק התקשורת היא תוצאה בלתי סבירה ובלתי רצויה."

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

בדיקת ה DNA שלחה את הרוצה למאסר

נועם קוריס

למעלה מ 16 שנים הסתובב הרוצח חופשי עד שדגימות די אנ איי הובילו ללכידתו והעמדתו לדין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון (מפי השופט יצחק עמית, בהסכמת השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף) דחה היום את ערעורו של דניאל נחמני שהורשע ברצח האכזרי של נערה בת 17, נועה אייל ז"ל, בשנת 1998, והשאיר על כנו את עונש המאסר שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי –  מאסר עולם ו-16 שנות מאסר בפועל שירוצו במצטבר.

משך 16 שנים נותר הרצח של נועה אייל ז"ל בלתי מפוענח, עד אשר בשנת 2014  התאפשר פענוחו בזכות התקדמות מדעית בתחום הזיהוי הפלילי, היכולת לבצע "חיפוש משפחתי" במאגר דנ"א (כלומר, חיפוש המכוון למציאת דמיון בין הדגימות שבמאגר לדגימות מזירת הפשע, ולא רק זהות). החיפוש שערכה משטרת ישראל בשנת 2014 במאגר הדנ"א המשטרתי, העלה כי מנחם נחמני, אביו של דניאל נחמני, שפרופיל הדנ"א שלו נכלל במאגר, עשוי להיות קרוב משפחה של הרוצח. בדיקה ראשונית העלתה כי למנחם נחמני שני בנים, ולאחר סדרת בדיקות נוספות הגיעו במשטרה למסקנה כי דניאל נחמני הוא החשוד הרלוונטי. המשטרה עקבה אחרי דניאל נחמני באופן סמוי, תפסה דגימת רוק מיריקה שרקק באחד מרחובות ירושלים והעבירה את הדגימה לבדיקת דנ"א שהעלתה כי ישנה התאמה מלאה בין פרופיל הדנ"א של המערער לפרופיל הדנ"א שהופק ממוצגי הזירה. מהלכים אלה הובילו להשלמת החקירה, למעצרו של נחמני ולהעמדתו לדין. במהלך חקירתו ניטלה מנחמני בהסכמתו דגימה נוספת לשם הפקת דנ"א, וגם לפיה התקבלה התאמה מלאה לפרופיל שהופק ממוצגי זירת הרצח.

בפסק דין ארוך ומפורט דחה בית המשפט העליון את כל טענות ההגנה, לרבות הטענה שראיות הדנ"א הושגו בצורה בלתי חוקית, והטענה לפיה יש לפסול את השימוש ב"חיפוש המשפחתי", כמו גם את פירותיו. נפסק כי משטרת ישראל מוסמכת לבצע "חיפוש משפחתי" במאגר הדנ"א המשטרתי, שכן הדין מאפשר לה "לערוך השוואה" בין נתוני זיהוי שהופקו במהלך חקירה לנתוני זיהוי שבמאגר הדנ"א לצרכים פליליים. עוד נפסק, כי לא קמה עילה לפסול את דגימת הרוק של נחמני שנתפסה על-ידי המשטרה ברחוב, וכי הדבר אינו עולה כדי "חיפוש בגוף החשוד", כנטען ידי ההגנה. בית המשפט העליון ציין כי "אשמתו של המערער זועקת מההצטברות הראייתית" בתיק. בית המשפט דחה גם את הערעור על העונש ועל הקביעה כי הרצח בוצע "בנסיבות חריגות בחומרתן", בציינו כי "אין בכוחן של מילים לתאר את התופת שהעביר המערער את המנוחה ברגעי חייה האחרונים".

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

בג"צ דחה עתירה נגד חיסוני הקורונה

נועם קוריס

בית המשפט העליון קבע בהחלטתו "חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית"

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בעתירה שנדחתה בימים אלו ביקשו העותרים קשת מגוונת של סעדים הקשורים, בדרך זו או אחרת, בחיסון נגד נגיף הקורונה, מתוצרת חברת פייזר. כך, הם מבקשים להורות על ביטול או השעיית "הניסוי הרפואי […] שהמשיבים עורכים על כלל אוכלוסיית ישראל, בניגוד לכללי קוד נירנברג, חוק זכויות החולה, נוהל משרד הבריאות […] ותוך סיכון משמעותי לאוכלוסיית ישראל ולבריאותה"; לקבוע כי "ההסכם, שעשו המשיבים עם חברת פייזר" נגוע באי חוקיות, נוגד את תקנת הציבור – ולמצער, כי על המשיבים לבטל אותו "בשל בעיה חמורה בבטיחות המטופלים"; להציג לכל אדם המקבל את החיסון "כתב הסכמה מדעת" שבו יפורטו גם "הטיפולים האלטרנטיביים, שקיימים כיום […] כגון טיפול בוויטמינים, בהידרוכלוקסין, אברמקטין וברמדסביר"; לבטל את "התקנות וההנחיות של משרד הבריאות, שאושרו לאחרונה במטרה להשפיע ו/או לכפות על אזרחי ותושבי ישראל להשתתף בניסוי הרפואי" – כמו גם את "תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון 31), התשפ"א-2021 […] הנחיות משרד הבריאות להשתתף בניסוי או לעבור בדיקות פולשניות כול 48 או 72 שעות"; ולבסוף, להכריז "כי זכותו של כול אזרח לסרב לקבל את הטיפול הרפואי", מבלי שיחולו עליו הגבלות כלשהן בשל בחירה זו, "לרבות הגבלות במקומות העבודה, במוסדות חינוך והשכלה גבוהה, בצבא ובכניסה למקומות בילוי, פנאי תרבות ועסקים".

בית המשפט העליון קבע, כי דין העתירה, במתכונתה הנוכחית רבת הזרועות, להידחות על הסף, שכן –

"כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקה: 'בית משפט זה לא יידרש, ככלל, לעתירה המאגדת בתוכה עניינים נפרדים אף מקום שבו מועלה נושא בעל אופי דומה', ו'הלכה פסוקה היא כי דינה של עתירה שבה נתקבצו ובאו עותרים שונים ונכרכו בה עניינים נפרדים, להידחות על הסף. כל עניין קובע פרק לעצמו, אי-אפשר ואין הצדקה לדון בַּחֲדָא מַחְתָּא [באריגה אחת; בבלי, ברכות כד, א] בכולם' […] כאשר העתירה כוללת מספר נושאים נפרדים הרי ש'ההידרשות אל כל אחד מהם עשויה להיות שונה, וכך גם ההכרעה בהם והנמקתה. משכך, קיבוצם יחד תחת אכסניה משותפת לא יוכל לעמוד'" (בג"ץ 5682/20 קוביצקי נ' שר הפנים, פסקה 13 (9.9.2020)).

אין בהתייחסות השלילית לחיסון המופץ כיום במדינת ישראל נגד נגיף הקורונה כדי לשזור את הסעדים המבוקשים לרקמה משפטית אחת. כך, למשל, התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת לבירור הטענות החוזיות כלפי ההסכם בין מדינת ישראל לחברת פייזר שונה לחלוטין מזו הנוגעת לסוגיית ההסכמה מדעת – והאפקטיביות של טיפולים "אלטרנטיביים" כאלה ואחרים אינה משליכה, בהכרח, על זכויות עובדים שבחרו להימנע מחיסון. לא ניתן לצרור סוגיות משפטיות מגוונות אלה בצרורה היחיד של העתירה הנוכחית, ועל כן, דינה להידחות על הסף.

זאת, גם מבלי להידרש לתהיות לגבי טיב התשתית העובדתית שמציבה העתירה – המבוססת על מסמך המיוחס ל"וירולוג ישראלי בכיר", שבחר לחסות בצלה הנעים של האנונימיות (פסקאות 11-12); על הנחה בדבר קיומה של תרופת פלא זולה וזמינה בדמות "שטיפת הפה ומערות האף עם מי מלח או מיץ לימון" (פסקה 30); על טבלת נתוני תמותה שמשמעותה ומקורה לא הובהרו (פסקה 41); ובעיקר, על התעקשות לתאר את מירוץ החיסונים הגלובלי כ"ניסוי" מפוקפק, תוך התכחשות מסוכנת לנזקי נגיף הקורונה (פסקה 56). כמובן, זכותם של העותרים להחזיק בהשקפות מסוג זה, אך חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית על הרשויות המוסמכות.

העתירה נדחתה. משלא נתבקשה תגובה, לא נקבע צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

אתר מאמרים משפטיים עדכני ומהימן? יש דבר כזה!

מאז שרשת האינטרנט הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחיים, דומה שכולנו נהיינו מומחים לכל דבר: רוצים לדעת מה לבשל? היכנסו לאתר מתכונים. רוצים ללמוד צרפתית? היכנסו לאתר לימודי שפה. אבל יש תחום אחד, מרכזי, שנדמה שדווקא הוא מפגר קצת אחרי האתרים האחרים בחדשנות, במקוריות וברלוונטיות. ואני מדבר על אתרי מאמרים משפטיים.

יש להניח שגם לכם יצא לא אחת לחפש תשובה לשאלה משפטית שהתעוררה ודרשה פתרון דחוף, וגם אתם, כמו רובנו, חיפשתם תשובות באתרי מאמרים משפטיים. חיפשתם, ולא מצאתם.

ומדוע? סקירה קצרה של אתרי המאמרים המשפטיים מלמדת שרבים מהם אינם עדכניים, אינם מעוצבים בצורה נוחה וקלה ואם רציתם להתייעץ עם עורך הדין מעבר לתשובה הקיימת באתר, נתקלם במבוי סתום, שכן שמו ודרכי ההתקשרות עימו, אינם מופיעים כלל.

לכן הופתענו ושמחנו לגלות שיש אתר שונה, חדש, שקורא תיגר על כל מה שידענו וחשבנו על אתרי מאמרים משפטיים. שמו של האתר החדש – Legal Articles מאמרים משפטיים, וכבר עם הכניסה הראשונה לאתר, אתם מבינים שמדובר ברמה אחרת: ההשקעה החיצונית ניכרת בכל פינה, כל תחום משפטי מוצג בצורה ברורה והגיונית, כך שהחיפוש אחר תשובה מתאימה, הופך להיות קל ונוח. ומי אחראי למהפך? ובכן, אתם כבר מכירים אותו: עו"ד אדי סוברי, מומחה לשיווק וקידום עורכי דין, שמחזיק באמתחתו שורה של אתרי משפט מובילים ובראשם אתר הפורומים המשפטיים שמאגד מאות עורכי דין. ערובה לטיב כבר אמרנו?

האתר מכיל עשרות מאמרים משפטיים שנכתבו בידי עורכי דין מקצועיים שכולם מחויבים לכם, הגולשים: רוצה לדעת מה החידושים האחרונים בנושא תובענות ייצוגיות? קרא את מאמרו המקיף של עו"ד נועם קוריס; מתעניין בחידושי חוק חדלות פירעון? קרא את מאמרו המלומד של עו"ד צבי וישנגרד; חושב על גירושין דווקא בעידן הקורונה? עיין במאמרה המרתק של עו"ד נורית דגן.

ואם חשבתם שבזאת סיימנו, טעיתם. מסתבר שהמאמר שאתם קוראים בצורה כ"כ שוטפת ונגישה, עובר עריכת לשון יסודית ומקצועית ע"י עו"ד צבי מונדשיין, עורך לשון מוסמך, שגם הוא גויס לאתר כדי לאפשר לכם הקוראים, ליהנות מהידע המשפטי הנצבר, באופן הטוב ביותר. ואם השם עו"ד מונדשיין אומר לכם משהו, סביר שנתקלתם באחד מהמאמרים הרבים שלו בנושאי כתיבה משפטית לעורכי דין וכתיבה ועריכה אקדמית.

אז מה היה לנו? אתר מאמרים משפטיים חדש, עדכני, מהימן ושורה של עורכי דין שעומדים לרשותכם לכל שאלה ובעיה.

אז תפסיקו לחפש והיכנסו לאתר   Legal Articles.  אין לכם מה לחפש במקום אחר!

 

 

מי החביא 40 אלף דולר בתוך דג ? כסף במקום יהלומים ושכר לימוד בירדן

רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם במחצית השנייה של שנת 2018. הפרסום מכיל 96 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על 2,423,570 ₪. מההחלטות עולה כי  72% מההפרות בוצעו במעברים יבשתיים ו-28% בוצעו במעברים אוויריים. המעבר בו התרחשו ההפרות הרבות ביותר הוא "נהר הירדן", עם 34 הפרות. אחריו נתב"ג, "בגין", "ארז" ו"רבין", בהם התרחשו 27, 23, 7 ו-5 מקרי הפרות, בהתאמה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles

לפי החוק לאיסור הלבנת הון חלה חובת דיווח על הכנסת כספים או הוצאתם בסכום העולה על 50,000 ₪ במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 ₪ במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

בין ההחלטות בקובץ זה:

משלוח של מאות אלפי דולרים שלא שייך לאף אחד: באוגוסט 2018 הגיעה לנתב"ג, באמצעות חברת שילוח בין-לאומית, חבילה שנשלחה מהונג-קונג, לבורסת היהלומים ברמת גן. ע"פ המוצהר, החבילה אמורה הייתה להכיל יהלומים בשווי 285 אלף דולר ארה"ב, אולם הכילה 290,000 דולר ארה"ב במזומן. לוועדה זומנו גם הנמען וגם הבלדרים של חברת השילוח. הנמען התקשה להסביר מדוע החבילה הכילה מזומנים, למרות שנשלחה מחברה בשליטתו, וטען כי נשלחה בטעות. לדבריו, הוא אינו בעל הכספים, והשולח הוא ספק שלו מהונג קונג, שכנראה שלח כספים במקום יהלומים. הבלדרים הכחישו קשר או ידיעה על הימצאות הכספים בחבילה, כי לחברת השילוח אסור לפתוח חבילות כדי לבדוק את תוכנן, ולכן הוסר מהם החשד למסירת החבילה ביודעין. למעשה, עד למועד התכנסות הוועדה, איש לא הגיש תביעת בעלות על הכספים שנתפסו. הוועדה החליטה על תשלום מיידי של 290,000 דולר שנתפסו. החלטה מס' 141/18

דגי הכסף: מקרה הפרת דיווח לא שגרתי היה של יורי מושייב, שנתפס בנתב"ג נושא סכום כסף מזומן בסך של 40,000 דולר (כ-155,000 ₪). מושייב עבר במסלול האדום, במטרה להצהיר על 2 טלפונים חכמים. אולם בשיקוף מזוודותיו, התגלו, בין היתר, מוצרי בשר ודגים קפואים, זאת למרות האיסור על הכנסת מוצרי בשר ודגים לישראל, ולכן הובהר לו כי אלו יישלחו להשמדה. בשלב זה, הפתיע מושייב ודיווח כי בבטן הדגים, מוסלקים כספים ואכן, בבטן הדגים נמצא סכום כולל של 40,000 דולר ארה"ב במזומן. מושייב, אזרח ישראל ובעל מסעדה בארה"ב, טען כי מקור הכספים בחשבון בנק של חברה בבעלות אחיינו בארה"ב, והוא התבקש על ידו להביא את הכספים לארץ. הוועדה סברה כי ניסיונו של מושייב להבריח כספים עבור אחר, במסווה של הצהרה על טלפונים סלולריים על מנת לטשטש את הימצאות הכסף ובכך להתחמק מדיווח, הוא חמור ביותר. על-כן, הטילה  עליו עיצום כספי בסך 80,000 ₪. החלטה מס' 178/18.

איש עסקים שידע אבל חשב – מקרה הפרה נוסף הוא של איש העסקים ולרי קוגן, שעבר בנתב"ג כשעליו סכום כסף בסך 160,000 דולר בלי שדיווח עליו. לדבריו, הכסף שנתפס, נועד לממן את הוצאות השהייה שלו ושל אורחיו בישראל, והוא תמך בטענתו באמצעות אישור משיכת הכספים מהבנק. קוגן טען כי הכיר את חובת הדיווח, אך טעה לחשוב כי נציגי המכס יפנו אליו ביוזמתם. בנוסף, טען כי הוטעה ע"י נציג ה-VIP שליווה אותו בכניסתו לישראל, והחתים אותו על טופס ריק ומילא לאחר מכן את שדות הצהרת נשיאת הכספים בעצמו. כששקלה הוועדה את מכלול הנסיבות, קבעה עיצום כספי בסך 120,000 ₪. החלטה מס' 164/18.

ראש מועצה מקומית שהפר את חובת הדיווח – בסוף דצמבר 2018 נכנס לישראל דרך מעבר "נהר הירדן" ראש המועצה המקומית של היישוב ערערה, נאיף אבו עראר, כשברשותו סכום כסף בשווי של כ-34,500 ₪ במגוון מטבעות, זאת לאחר שיצא מישראל יום קודם לכן כשעליו סכום שווה ערך לכ-38,000 ₪, שוב במגוון מטבעות בלי שדיווח על הכנסת והוצאת הכספים. אבו עראר טען כי מקור הכספים מעבודתו, ונועדו לצורך תשלום שכר הלימוד של בנו בירדן, אך לטענתו, הוא שילם סכום חלקי בלבד ואף הציג אסמכתה לעניין יעד הכספים. אולם, לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכספים. לפיכך, בשיקול מכלול נסיבות המקרה, החליטה הוועדה להטיל על אבו עראר עיצום כספי בסך 14,000 ₪. החלטה מס' 207/18.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 נועם קוריס

מי פלש ובנה פארק עצי נוי בשטח האש ?

בית המשפט העליון שבשבתו כבג"צ הכריע ודחה בימים אלו עתירה שהוגשה נגד צה"ל ואחרים בעניינו של פארק עצי נוי שנבנה בשטחי אש.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles

העתירה ניסתה לתקוף צווי פינוי שהוצאו נגד העותרת, עיריית טובאס (להלן: העותרת), בכל הנוגע לפארק עצי נוי שנטעה במקרקעין המצויים בשטח אש 901 שבבקעת הירדן באזור יהודה ושומרון (להלן גם: שטח האש ו-איו"ש). בגדר העתירה נתבקשו שורה של סעדים, ובהם כי נורה על ביטול צו סגירת שטח האש ביחס למקרקעין; כי המקרקעין יוחרגו משטח האש; כי יתאפשר לעותרת ולתושבים בה להיכנס ולשהות במקרקעין; וכי המקרקעין יוקצו לידי העותרת. 

במוקד העתירה עצי נוי שהעותרת נטעה בשנים 2014-2012 בחלקים מסוימים משטח אש 901 שלדבריה מצויים בתחום שיפוטה (חלקה 18 גוש 58 וחלקה 5 גוש 57; לעיל ולהלן: המקרקעין) – זאת, לטענתה, במטרה לשפר את הסביבה ואיכות החיים באזור. במהלך שנת 2015 נשלחו לעותרת שתי התראות טרם פינויה מן המקרקעין, בהתאם להוראות סעיף 6ב לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967 (להלן: צווי הפינוי); ועררים שננקטו על ידה לביטול צווי הפינוי נדחו בנימוק שמדובר במקרקעין מוסדרים הרשומים על שם המדינה. בהמשך לכך, העותרת הגישה בקשה כי המקרקעין יוקצו לה בהיותה "רשות ציבורית"; ובקשתה זו נדחתה מהטעם שעליה לפנות תחילה את המקרקעין ורק אז להגיש בקשה להקצאה.

העותרת מיאנה להשלים עם ההחלטה שלא להקצות לה את המקרקעין והגישה עתירה בנדון – בג"ץ 703/17 (להלן: העתירה הראשונה). בתגובה לעתירה זו, המשיבים עמדו על כך שהסירוב להקצאת המקרקעין נעוץ בין היתר בכך שמדובר בשטח אש פעיל המשמש לאימונים צבאיים, שהכניסה אליו נאסרה בצו סגירת שטח מס' 11/99/ס', התשנ"ט-1999 (להלן: צו הסגירה). העתירה הראשונה נדחתה ביום 6.12.2018 לאחר שהעותרת הודיעה כי היא מבקשת למשוך את עתירתה, תוך שמירת זכויות – לנוכח הצעת בית המשפט כי העותרת תמקד את טענותיה בסוגית שטח האש.

בנסיבות אלה, העותרת פנתה למשיב 1 (מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון), בבקשה להחרגת המקרקעין משטח האש. בבקשתה נטען כי המקרקעין משמשים לצרכים ציבוריים; כי השטח שעליו ניטעו העצים איננו משמש לאימונים; וכי בכל מקרה צו הסגירה לא חל על נטיעת עצים "ידידותיים לסביבה", שאינם יכולים להפריע לפעילות צבאית כלשהי. כן נטען כי האיסור על כניסה לשטח אש איננו חל בסופי שבוע וימי חג, ומכאן שניתן להתיר ביקור במקרקעין בימים אלה. הבקשה להחרגה נדחתה בתוך מספר ימים, בנימוק שמדובר בשטח אש פעיל ובעל חשיבות לאימוני צה"ל, תוך שהודגש כי בכל ימות השנה צו הסגירה איננו מאפשר להיכנס לשטח האש בלא קבלת היתר מראש.

מכאן העתירה שלפנינו. לכל אורך העתירה, העותרת מטילה ספק בעמדת המשיבים בנוגע לשטח האש, ולטענתה מעבודת מחקר שבוצעה ניכר כי "המטרה האמיתית מאחורי ההכרזות על שטחי אש היא אחת ויחידה: השתלטות על אדמות פלסטיניות לטובת הרחבת התנחלויות"; והדבר מתיישב עם העובדה שלטענתה המשיבים נכונים להחריג חלקים משטחי אש לטובת הרחבת גושי ההתיישבות היהודית באיו"ש, בעוד כלפי בנייה פלסטינית בשטחים דומים הם פועלים ביד קשה. כעדות לטענה זו, העותרת מפנה לכך שבענייננו שטח האש כלל איננו פעיל – ולדבריה, לא נראית בו נוכחות של חיילים לצרכי אימון ואין בו סימונים שיכולים להעיד על כך שמדובר בשטח אש. לטענת העותרת, העצים ניטעו במקרקעין שבתחום השיפוט שלה, ועל כן יש להחריג אותה ואת תושביה מן האיסור שנקבע בצו הסגירה, שכן הם למעשה "תושבי קבע" בשטח האש שנסגר רק בשנת 1999; וכך גם משום שמדובר במקרקעין המשמשים לצרכים ציבוריים, שממילא אינם מפריעים לפעילות הצבאית בשטח האש. העותרת מוסיפה וטוענת כי עקירת העצים מן המקרקעין סותרת את חובת המפקד הצבאי לפי הדין הבינלאומי לשמור על הסדר והחיים הציבוריים של התושבים המוגנים בשטח הכבוש; והדבר אף פוגע בזכותם החוקתית לכבוד האדם. בהתאם, נטען כי ההחלטה שלא להחריג את המקרקעין מצו הסגירה ולהוציא לפועל את צווי הפינוי, דינה להתבטל מחמת האפליה שבה נוקטים המשיבים כלפי הפלסטינים לעומת האוכלוסייה היהודית באיו"ש, ומשום העובדה שעקירת העצים אינה אלא אכיפה בררנית הנגועה בשיקולים זרים.

יחד עם העתירה נתבקש צו ביניים שיאסור על המשיבים לפנות את העותרת מן המקרקעין עד להכרעה בעתירה – ובו ביום ניתן צו ארעי כמבוקש, בהמשך לצו הארעי שניתן בעתירה הראשונה ועמד בתוקפו עד להגשת עתירה זו. נוסף על כך, נתבקש לאחד את הדיון בעתירה עם שתי עתירות קודמות שהוגשו על ידי בא כוח העותרת, שעל פי הנטען סבות בין היתר על המדיניות הנוהגת בקשר עם אכיפת הבנייה הבלתי החוקית באיו"ש (בג"ץ 3472/16 ו-בג"ץ 8932/16).

המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה על הסף, כך, בראש ובראשונה בשל עשיית דין עצמי על ידי העותרת (או מי מטעמה), שפלשה לאדמות מדינה מוסדרות בלא לקבל היתר לעצם הכניסה לשטח האש, לא כל שכן לנטיעת העצים – וזאת על מנת לקבוע עובדות בשטח. בהקשר זה צוין כי מסיור שנערך לאחרונה במקרקעין ניכרים סימנים של תחזוקת הפלישה, וכי העצים שניטעו במקרקעין מוסיפים להתפתח. כן נטען כי טעם נוסף לדחיית העתירה על הסף נעוץ בכך שהטענות בנוגע למניע שביסוד התנהלות המשיבים לא גובו בתשתית עובדתית, "ודאי לא בכזאת העומדת ברף הנדרש לסדיקת חזקת התקינות העומדת למפקד הצבאי ולרשויות המינהל האזרחי". בנוסף ולגופם של דברים, נטען כי מאחר ששטח האש הוא שטח צבאי הכרחי, שבשל גודלו ומאפייניו הטופוגרפיים נעשה בו שימוש נרחב לצורך אימונים צבאיים בכל ימות השנה, אין עילה להתערבות בהחלטה שלא להחריג את המקרקעין משטח האש – ומדובר בהחלטה עניינית וסבירה. בהמשך לכך נטען כי בנייה בלתי חוקית כמו גם נטיעת עצים, באדמות ששימשו קודם לכן לאימונים, פוגעת ביכולת צה"ל לערוך אימונים בשטח האש; כאשר באופן ספציפי הודגש כי מצב הנטיעות העובדתי כיום, מקבע את שולי שטח האש כשטח שלא ניתן להתאמן בו – והדבר פוגע בכשירות המבצעית של כוחות צה"ל; והדברים כוחם יפה על אחת כמה וכמה אם תתממש כוונת העותרת להקים במקום פארק שוקק מבקרים ומטיילים.

כן נטען כי ההחלטה שלא להחריג את המקרקעין סבירה אף בראי העובדה שהעצים שניטעו הם מסוג "שיטה כחלחלה", ומדובר במין פולשני מדרגה 4 שנטיעתו עלולה להסב נזק משמעותי לשמורת טבע שקיימת באזור (שחלק מהמקרקעין אף ממוקמים בתוכה). עוד נאמר, כי ההגנה שניתנה ל"תושב קבע" לא נועדה לחול על מקרים שבהם ניטעים עצים ללא היתר במקרקעין מוסדרים של המדינה, במיוחד משעה שאין חולק כי איש לא מתגורר במקרקעין ואין בו מבנים המשמשים למגורים; והעובדה שהמקרקעין מצויים בתחום שיפוטה של העותרת איננה משנה מכך, ובוודאי שאיננה מלמדת על היותה "תושב קבע". בהתאם נטען כי פינוי העצים מן המקרקעין לא מהווה הפרה של הדין הבינלאומי ואף לא פגיעה בזכות לכבוד. עוד נאמר ביחס לטענות לאפליה ולאכיפה בררנית, כי טענות העותרת בהקשר זה מבוססת על תשתית עובדתית הנוגעת לשטח אש אחר לחלוטין, ולא הונח בסיס עובדתי הולם לאישושן; כאשר ביחס לשטח האש שבו עסקינן, המשיבים מדגישים כי לא אושרה בקשה לגריעת שטחים ממנו במהלך השנים האחרונות (לא מצד המגזר הישראלי ולא מצד המגזר הפלסטיני).

לאחר שהרכב בג"צ בחן את טענות הצדדים, ועיין בנספחים שצורפו לכתבי הטענות, הגיע לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות.

נקודת המוצא לדיון, שעליה אין חולק, היא העובדה שהעותרת נטעה בין השנים 2012 ל-2014 עצים במקרקעין מוסדרים הרשומים על שם המדינה, מבלי שהייתה לה כל זכות במקרקעין. משאלה פני הדברים, העתירה שלפנינו אינה אלא ניסיון נוסף להכשיר בדיעבד נטיעות שבוצעו על ידי העותרת שלא כדין – ואין כל עילה להתערבות בג"צ בהחלטה שלא לתת לפלישה מעין זו יד, לא כל שכן מקום שמדובר בשטח אש סגור שהכניסה אליו אסורה. ויודגש כי טענת העותרת שמדובר במקרקעין המצויים בתחום שיפוטה, איננה משנה מכך שאין ולא הייתה לה זכות כלשהי במקרקעין. הנה כי כן, די בכך שהנטיעות בוצעו תוך עשיית דין עצמי, כדי לדחות את הטענות נגד החלטת המשיבים שלא להחריג את המקרקעין משטח האש.

זאת ועוד. מתגובת המשיבים, שמגובה בתצהירים מאת הגורמים המוסמכים, עולה כי שטח האש שבו מדובר הוא שטח אש פעיל שבשל מאפייניו הייחודיים חיוני למערך האימונים של צה"ל. עצי הנוי שניטעו מקבעים את המקרקעין כאזור שלא ניתן להתאמן בו, והדבר פוגע בכשירות של כוחות צה"ל וביכולת לעשות שימוש מיטבי בשטח האש – וייאמר כי טענות העותרת שלפיהן מדובר בשטח אש שאיננו פעיל נטענו בעלמא ללא תשתית עובדתית-ראייתית מינימלית; וכך גם הטענות שהעצים אינם מפריעים לשימוש בו. במצב דברים זה, ניכר כי ההחלטה שלא להחריג את המקרקעין משטח האש, כך שצווי הפינוי יוותרו על כנם, היא החלטה עניינית וסבירה המושתתת על אינטרסים ציבוריים וביטחוניים מובהקים. והדברים אמורים בין היתר בהינתן שמן העבר השני על הפרק נטיעות של עצים שבוצעו שלא כדין, ואין מדובר בפינוי מתקנים המשמשים למגורי קבע או לצרכי מחייה חיוניים (ראו והשוו: בג"ץ 8035/08 כעאבנה נ' המנהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון, פסקה 6 (19.2.2009)). ייאמר עוד בהקשר זה, כי מאחר שמדובר בנטיעות מלפני שנים ספורות בלבד, שבוצעו שלא כדין וללא היתר, מוקשית לכאורה הטענה כי יש להותירן מכוח ההגנה הניתנת ל"תושב קבע", או בהתאם לחובות המנויות בדין הבינלאומי או בשל פגיעה בזכות לכבוד. הוא הדין בנוגע לטענה שיש להתערב בהחלטת המשיבים שלא להחריג את המקרקעין משטח האש לנוכח אפליה ואכיפה בררנית – שכן הדברים לא בוססו במידה הנדרשת, והושתתו על טענות כלליות ומהלכים שבוצעו ביחס לשטחי אש אחרים מבלי שהוברר הקשרם לענייננו. בהינתן המסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטה שלא להחריג את המקרקעין משטח האש, אין צורך לדון בסעדים הנוספים שנתבקשו בעתירה לעניין הקצאת השטח לידי העותרת או מתן היתרים לתושבי העותרת לבקר במקרקעין.

סוף דבר, העתירה נדחתה. בהתאם התייתר הצורך לדון בבקשה לאיחוד דיון שהוגשה יחד עימה. לצורך התארגנות, הצו הארעי שניתן משהוגשה העתירה הועמד בתוקפו ל-30 יום.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

קורונה- בג"צ נתן צו זמני נגד איכוני השב"כ

בית המשט העליון בשבתו כבג"צ הוציא תחת ידיו צו זמני נגד איכוני השב"כ לאיתור מגעים של מאומתים לקורונה שאינם משתפים פעולה עם החקירה האפדימיולוגית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב THEMARKER

עו”ד נועם קוריס –  מקור ראשון,  על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס: "תובענה ייצוגית יכולה לשרת את הציבור יותר מכל …

לאחר עיון במכלול החומר שבתיק, שמיעת באי כוח הצדדים בדיון ונוכח האמור בהודעות המעדכנות שהוגשו מטעם המשיבים ביום 2.11.2020, ובתגובה שהוגשה מטעם העותרים ביום 5.11.2020, נתן בג"צ צו על תנאי המופנה כלפי המשיבים ומורה להם לבוא וליתן טעם:

(א) מדוע לא ייקבע כי הסמכת שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ) לבצע איתור מגעים של חולים מאומתים בנגיף הקורונה, בהתאם לסעיפים 3 ו-5 לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: החוק), תוגבל למקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים.

(ב)  מדוע לא ייקבע כי המשיב 4 אינו עומד בחובה המוטלת עליו בסעיף 12א לחוק, לקידום טכנולוגיה אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ, ומדוע לא יפעל לקידום חלופה כאמור.

תצהירי תשובה יוגשו בתוך 21 ימים. המשיבים 5-2 יפרטו בתצהיר התשובה מטעמם, בין היתר, על טיבה של החלופה הטכנולוגית האזרחית-וולונטרית הנזכרת בסעיף 10 להודעתם המעדכנת מיום 2.11.2020, וכן יעמדו על התהליכים ולוחות הזמנים לפיתוחה.

בג"צ קבע עוד, שהעותרים יהיו רשאים להגיש תגובה מטעמם, ככל שירצו בכך, בתוך 7 ימים ממועד הגשת תצהירי התשובה מטעם המשיבים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"צ: ישראייר לא תוכל למכור כרטיסי טיסה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שהגישה חברת התעופה ישראייר נגד מגבלות הקורונה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב על תביעות ייצוגיות

 עו"ד נועם קוריס – כותב  ב legal-articles.co.il

במוקד העתירה ניצבה תקנה 2(א)(16)(א)(2) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף-2020, המתירה יציאה ממקום המגורים לצורך "טיסה משדה תעופה", רק אם –

"הנוסע רכש כרטיס טיסה עד יום ז' בתשרי התשפ"א (25 בספטמבר 2020) ויש לו אישור בכתב על רכישת כרטיס הטיסה במועד כאמור" (להלן: תקנה 2).

לטענת העותרת (להלן: ישראייר) – המציינת כי בגין הגבלה זו נותרו בטיסות שאושרו לה "מאות מקומות ריקים", ונגרם לה נזק כספי רחב היקף – האיסור על נוסע שרכש את כרטיס הטיסה במועד מאוחר יותר לצאת לשדה התעופה, פוגע הן בזכותו החוקתית "לצאת מישראל" (סעיף 6(א)) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), והן בזכויות ישראייר לקניין ולחופש העיסוק. פגיעה כזו תיתכן, אפוא, רק "בחוק […] או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (שם, סעיף 8; סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק) – אלא שהעותרת סבורה כי הסמכה כזו אינה בנמצא. אדרבה, סעיף 12(א)(8)(א) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק הקורונה), מסמיך את הממשלה להתקין תקנות בדבר "הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים, לעניין השוהים בהם", אך אינו מאפשר לה, לדעת ישראייר, למנוע טיסות אל ומחוץ לישראל. בנסיבות אלה, תקנה 2 אינה עומדת, לדעת ישראייר, בתנאי פסקאות ההגבלה, ואף מפרה את עקרון חוקיות המינהל.

בד בבד, ישראייר גורסת כי תקנה 2 אינה מידתית – בין היתר, משום שהיקף ההדבקה בישראל גדול מזה שבמדינות היעד; נוכח הבדיקות שעל כל נוסע לערוך לפני הכניסה בשערי נמל התעופה בן גוריון; ובשל הנזק החריף לישראייר. כמו כן, טוענת החברה כי ההבחנה בין נוסעים על בסיס מועד רכישת כרטיסי הטיסה מפלה, שרירותית, בלתי סבירה – ונטולת תשתית עובדתית ראויה. אשר על כן, ישראייר מבקשת להורות על בטלות תקנה 2, ולהתיר לכל נוסע שרכש כרטיס "לטיסה מתוכננת של העותרת שכבר אושרה ליציאה משדה התעופה טרם התקנתה של [תקנה 2], להגיע לשדה התעופה.

בג"צ קבע, שדין העתירה להידחות על הסף אף ללא צורך בתגובת המשיבים – בשל אי מיצוי הליכים עובר להגשתה. לדברי ישראייר:

"ביום 29.9.20 פנה בעל פה מר אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, למר עופר מלכה, מנכ"ל משרד התחבורה, וביקש ממנו לפעול על מנת להתיר לנוסעים לצאת ממקום מגוריהם לטיסות מאושרות בלבד של ישראייר, וזאת גם אם כרטיס הטיסה נרכש לאחר יום 25.9.20. מנכ"ל משרד התחבורה השיב כי לא ניתן להיעתר לבקשתה של ישראייר".

העותרת סבורה כי שיחה זו – יחד עם "פרסום באתר העיתון 'גלובס'", בדבר פנייתה של מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות לשרי התחבורה והאוצר בעניין – ממלאת אחר חובת מיצוי ההליכים. דא עקא, על הפנייה המוקדמת לרשות "להציג את הטענות והבקשות שעליהן נסבה העתירה, גם אם אין לצפות לאותה מידה של פירוט או הכנה משפטית באותו שלב" (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי: משפט מינהלי דיוני כרך ד, 349 (2017)). זאת, מתוך הבנה כי במסגרת שיח כזה "לעיתים תשתכנע הרשות בצדקתו של הפונה אליה. לעיתים ישתכנע הוא בצדקת הרשות […] יתרה מכך, הפנייה לרשות – והתשובה המנומקת המתקבלת בעקבות כך – מאפשרת בהמשך לבית-המשפט לבחון את שיקול הדעת המנהלי שהופעל, ולקיים ביקורת שיפוטית" (בג"ץ 4934/08 מלכית נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (25.6.2008)). ככל שניתן לשפוט מן התיאור המופיע בעתירה, מנכ"ל ישראייר "ביקש" לפעול לשינוי תקנה 2, אך אין כל אינדיקציה לכך ששטח בפני הרשות המוסמכת את טענותיה המשפטיות של החברה, באופן שאפשר לרשות לנהל עמה שיח אמיתי, תוך צמצום וחידוד נקודות המחלוקת.

אף בדיווח העיתונאי שהוזכר לעיל אין די –

"שכן אין לדעת מהן הטענות המדויקות שאותם גורמים העלו בפניו, אם בכלל, ומהן התשובות והנימוקים שניתנו להם בתגובה. לא די בידיעות המתפרסמות בכלי התקשורת אליהן מכוונים העותרים בהקשר זה, כדי לספק מענה לכל אלה" (שם).

הנה כי כן, אף שהעותרת אינה מתכחשת לכך שחובת מיצוי ההליכים עומדת בעינה גם כאשר הסעד המבוקש הוא ביטול חקיקת משנה (בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.03.2020)), היא לא פעלה בהתאם – ודי בטעם זה כדי לדחות את העתירה על הסף.

בשולי הדברים, הזכיר בית המשפט שבמוקד העתירה ניצבה הטענה כי תקנה 2, המונעת מנוסע שלא רכש מבעוד מועד כרטיס טיסה לצאת את ביתו, הותקנה ללא הסמכה מפורשת בחוק. ברם, ישראייר – שהרחיבה לגבי פרשנות סעיף 12(א)(8)(א) לחוק הקורונה – התעלמה לחלוטין מסעיף 7(א)(1) לחוק, המסמיך את ממשלת ישראל להתקין תקנות שעניינן "הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי". בין אם הוראה זו מספקת את ההסמכה הנדרשת ובין אם לאו, ההתעלמות ממנה מעידה על התועלת שעשויים היו ישראייר – ובמידת הצורך, בית המשפט – להפיק ממיצוי הליכים סדור ומלא מול הרשות, ומבליטה את הפגם בדרך הפעולה שבה בחרה ישראייר.

אשר על כן, העתירה נדחתה על הסף, מבלי לפגוע בזכותה של ישראייר לשוב ולעתור, לאחר מיצוי הליכים ההולם את נסיבות העניין. אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ד"ר יוסף צרניק יעיין בתיק  4000

בית המשפט העליון, כבוד השופט ע' גרוסקופף החליט לאפשר עיון בת"פ 67104-01-20 בעתירה שכוונה נגד מדינת ישראל, בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' ונוני מוזס (ארנון מוזס)

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

בהחלטה ברע"א  4421/20 הוסבר, שבית המשפט המחוזי הבהיר כי כל ההחלטות שניתנו על ידו בפתקית במסגרת ת"פ 67104-01-20 הן החלטות טכניות, וסבר כי לאור זאת אין חובה להיענות לבקשה לעיין בהן. בית המשפט העליון קבע כי החלטות טכניות, כשמן כן הן, ועל כן במקרה הרגיל אין בהן עניין ציבורי, ואין טעם מיוחד בפרסום יזום שלהן ברבים. עם זאת, לעיתים עשויה להיות גם להחלטה טכנית חשיבות מסוימת, ולעיתים עלול להשתרבב בלי משים להחלטה שהיא לכאורה טכנית עניין מהותי. מכל מקום, ולו למען מראית פני הדברים, אין הצדקה לחסות את ההחלטות הטכניות מפני מי שמעוניין לעיין בהן בהליך הנידון בפומבי. לפיכך, לאחר שבית המשפט עיין בבקשה, בתגובות ובתשובה לתגובות, החליט לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה בהתאם לסעיף 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. נתנה גם דעתו של בית המשפט העליון להתנגדות חלק מהמשיבים לכך, ואולם בית המשפט קבע שלא תפגע זכותם כבעלי דין. דין הערעור להתקבל מהטעם שפורט לעיל. בית המשפט העליון הורה כי הנהלת בתי המשפט תמצא את הדרך הנאותה להמציא את ההחלטות הטכניות בת"פ 67104-01-20 לידי המבקש. בנסיבות העניין, לא ראה בית המשפט העליון מקום לעשות צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.