חייל שהתעקש לשהות בבידוד בביתו ולא בכפר מחלימים יישלח ל 18 ימי מחבוש

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה עתירה נגד הליך משמעתי צבאי שהתנהל נגד העותר בגין סירוב פקודה, ואשר בגדרו נגזרו עליו 18 ימי מחבוש בפועל. זאת, נוכח סירובו של העותר, אשר אובחן כנושא את נגיף הקורונה, להתפנות למתקן צבאי ייעודי (להלן: כפר המחלימים). בעתירה מבוקש ליתן צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל ההליך המשמעתי שהתנהל נגד העותר כאמור; מדוע לא תבוטל ההחלטה למנוע מהעותר את האפשרות להישפט בפני בית דין צבאי; ומדוע לא תבוטל מדיניות המשיבים ה"גורפת", כך נטען, לפיה נדרשים חיילים הנושאים את נגיף הקורונה לשהות בכפר המחלימים. עוד התבקשו צו הביאס קורפוס וצו ביניים המורים על שחרור העותר ממחבוש.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

העותר משרת בצה"ל בדרגת רב-טוראי. ביום 6.8.2020 נלקחה מן העותר דגימת קורונה אשר נמצאה חיובית, ובעקבות זאת, הוא נדרש ביום 8.8.2020 להתפנות לכפר המחלימים, אך סירב לעשות זאת וביקש להעביר את תקופת הבידוד וההחלמה בביתו. ביום 23.8.2020 שוחרר העותר מחובת הבידוד, ובחלוף יומיים הוא חזר ליחידתו. ביום 30.8.2020 הועמד העותר לדין משמעתי בפני קצין שיפוט בכיר (להלן: קצין השיפוט) בגין סירובו להתפנות לכפר המחלימים. בהמשך לכך, ביקש העותר להישפט בפני בית דין צבאי, ובקשתו הועברה להכרעת פרקליט צבאי, אשר דחה את הבקשה והשיב את הדיון בעניינו של העותר לקצין השיפוט.

ההליך המשמעתי נמשך אפוא באותו היום, ובמסגרתו כפר העותר באשמה שיוחסה לו, אך הודה בכך שסירב להתפנות לכפר המחלימים חרף הנחיה שניתנה לו בנדון. על יסוד זה, הורשע העותר בעבירת סירוב לקיים פקודה (סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955), ונגזרו עליו, כאמור, 18 ימי מחבוש בפועל. 

עוד יצוין כי לאחר השבת הדיון בעניינו של העותר לקצין השיפוט, פנה בא-כוחו של העותר אל מדור הדין המשמעתי בבקשה לעיכוב ההליך המשמעתי לשם היערכות לקראתו או הגשת עתירה לבית משפט זה. בא-כוח העותר התבקש להציג בפני מדור הדין המשמעתי ייפוי כוח, אך ביני לביני, נמשך ההליך המשמעתי, בגדרו הורשע העותר וניתן גזר דינו כאמור.

בעתירתו מעלה העותר טענות שונות בדבר פגמים מהותיים ודיוניים שנפלו בהליך המשמעתי, ובתוך כך, נטען כי לאחר דחיית בקשתו להישפט בפני בית דין צבאי, היה מקום להשיב את עניינו לדיון בפני קצין שיפוט אחר; כי נשללה ממנו הזכות להתגונן כראוי בפני קצין השיפוט, כמו גם האפשרות להציג חוות דעת מטעם בא-כוחו; כי הרשעתו לא נומקה כיאות; וכן כי בקשת בא-כוחו לעכב את ההליך המשמעתי לא נדונה כלל, בעוד שההליך המשמעתי נמשך בטרם הוכרעה בקשה זו. עוד נטען כי זכות הטיעון של העותר נפגעה אף בגין דחיית בקשתו להישפט בפני בית דין צבאי; וכי אין מקום לשלול את חירותו מן הטעם שסירב להתפנות לכפר המחלימים, שכן עומדת לעותר הזכות לסרב לאשפוז או לטיפול רפואי, למעט במקרים חריגים.

בתגובתם המקדמית טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. בתוך כך, נטען כי יש לדחות על הסף את טענות העותר הנוגעות להליך המשמעתי שנערך בעניינו, וזאת מחמת אי-מיצוי הליכים. לטענת המשיבים, לעותר עומדת הזכות להגיש ערר על הרשעתו ועל גזר דינו לקצין שיפוט בכיר ממונה, וכן הוא זכאי להגיש בקשה להמתקת עונשו לאלוף פיקוד הדרום; לפנות למדור הדין המשמעתי לשם בחינת ההליך; ואף להשיג על הפסק שניתן בדין המשמעתי בפני הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו. למרות זאת, כך נטען, העותר לא מיצה הליכים על-פי המסלולים המתוארים לעיל, ואף ייפוי הכוח של בא-כוחו הועבר למדור הדין המשמעתי רק לאחר הגשת העתירה דנן. כן נטען כי יש לדחות את טענות העותר ביחס להליך המשמעתי אף לגופן, שכן לא נפל כל פגם בהליך זה המצדיק התערבות שיפוטית. 

עוד טענו המשיבים, בין היתר, כי יש לדחות אף את טענת העותר בדבר דחיית בקשתו להישפט לפני בית דין צבאי. נטען כי ההכרעה בסוגיות מעין אלה נתונה לפרקליט צבאי, אשר נדרש לשקול האם העבירה הנדונה חוצה את הרף הפלילי. אשר לעבירת סירוב פקודה נטען כי מדובר בעבירה משמעתית בעיקרה, אשר נדונה ככלל בדרך של הליך משמעתי, וכן נטען כי עניינו של העותר אינו מעורר מורכבות חוקתית ייחודית המצדיקה בחינתו בפני בית דין צבאי. משכך, טוענים המשיבים כי אין מקום להתערבות בשיקול דעתם של גורמי הפרקליטות הצבאית בהקשר זה.

המשיבים הוסיפו וטענו כי יש לדחות על הסף את טענות העותר בדבר המדיניות הנוגעת לשהיית חיילים הנושאים את נגיף הקורונה בכפר המחלימים. נטען כי בעת שנקרא העותר להתפנות לכפר המחלימים הוא לא ראה להשיג על הוראה זו, וחלף זאת, עשה דין לעצמו וסירב פקודה, למרות שהובהר לו כי סירובו יוביל לתגובה משמעתית. נטען כי רק לאחר שננקט נגד העותר הליך משמעתי, הגיש הוא את העתירה דנן – הנגועה, אפוא, בשיהוי ובחוסר ניקיון כפיים. אף לגופם של דברים נטען כי מדיניות פינויים של חיילים לכפר המחלימים מבוססת על שיקולים מקצועיים של גורמי הרפואה בצה"ל, והעתירה דנן אינה מבססת כל עילה להתערבות בנדון. כמו כן, נטען כי בניגוד לטענת העותר, לא מדובר ב"אשפוז כפוי" ואף אין כל כוונה ליתן לחיילים הנושאים את נגיף הקורונה טיפול רפואי בכפייה.

בתשובתו לתגובת המשיבים טוען העותר כי תגובה זו נעדרת התייחסות לסוגיות המהותיות המועלות בעתירתו, ובייחוד לסוגיית הכפייה הכרוכה בהפניית חיילים לכפר המחלימים. העותר מעלה בתשובתו טענות שונות בסוגיה אחרונה זו, וטוען עוד, בין היתר, כי אין ממש בטענת המשיבים בדבר שיהוי שנפל בהשגתו על מדיניות המשיבים בנדון, שכן הוא סבל מתסמיני נגיף הקורונה במשך כחודש ימים, ואף לא צפה כי תוטל עליו סנקציה של מחבוש. כן נטען באשר לטענה בדבר אי-מיצוי הליכים, כי העתירה דנן הוגשה באופן מידי נוכח כליאתו של העותר, וכי אין בהגשת ערר או חנינה כדי לרפא את הפגם שנפל בהליך המשמעתי שהתנהל בעניינו.

לאחר ששבית המשפט העליון עיין בעתירה דנן ובתגובת המשיבים, בא הוא לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף – על כל ראשיה.

הלכה פסוקה היא כי טרם פנייה לבית משפט בשבתו כבג"צ, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת. במקרה דנן, העותר מעלה לפנינו השגות רבות בדבר פגמים שנפלו בהליך המשמעתי שהתנהל בעניינו, בעוד שמתגובת המשיבים עולה כי עומדת לעותר הזכות להגיש ערר על הרשעתו ועל גזר דינו, כמו גם בקשה להמתקת העונש שהושת עליו. יתר על כן, סעיף 168 לחוק השיפוט הצבאי מקנה לפרקליט הצבאי הראשי סמכויות ביקורת על הליכים משמעתיים, ובין היתר, מוסמך הוא לבטל פסק שניתן בדין משמעתי "אם סבר כי קיים חשש של ממש לעיוות דין אם לא יעשה כן, לרבות בשל כך שהדיון המשמעתי התנהל באופן הפוגע בסדרי הדין שנקבעו בחוק זה או בהוראה על פיו", אם "קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה" או אם "קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם". הנה כי כן, בפני העותר עומדים מגוון הליכי השגה וערר בגדרם יכול הוא להעלות את טענותיו בדבר פגמים דיוניים ומהותיים שנפלו בהליך המשמעתי, ואף את טענתו לפיה היה מקום להעמידו לדין בפני בית דין צבאי. ואולם העותר, לא מיצה הליכים כנדרש, וכאמור, כלל נקוט הוא בידינו כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יידרש, ככלל, לעתירה בטרם מוצו כלל ההליכים הרלוונטיים בפני הגורמים המינהליים המוסמכים (ראו והשוו: בג"ץ 778/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פסקה 10 (11.4.2007); בג"ץ 3373/20 סמיונוב נ' פרקליטות המדינה מחלקת עררים, פסקה 15 (25.6.2020)). די בכך כדי לדחות את טענות העותר ביחס להליך המשמעתי.

אשר לטענות העותר בדבר מדיניות פינויים של חיילים הנושאים את נגיף הקורונה לכפר המחלימים, הרי שטענות אלה לוקות בשיהוי המצדיק את דחייתן על הסף. זאת, נוכח העובדה שהעותר נדרש להתפנות לכפר המחלימים כבר ביום 8.8.2020, אך לא ראה להשיג על הנחיה זו "בזמן אמת", אלא רק במסגרת העתירה דנן – אשר הוגשה ביום 31.8.2020, ולאחר הרשעתו של העותר בדין משמעתי ומתן גזר הדין בעניינו. חלף זאת, עשה העותר דין לעצמו וסירב פקודה, למרות שכעולה מתגובת המשיבים, נמסר לו כי סירובו זה יוביל לנקיטת צעדים משמעתיים נגדו. לצד ההבנה למצבו הרפואי של העותר, אין בכך כדי להצדיק את השיהוי האמור ועשיית דין עצמי. לא אחת נקבע "שבית-המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד לעושים דין לעצמם" (ראו: בג"ץ 8898/04 ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (28.10.2004); בג"ץ 2150/10 פוקס נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (21.4.2011)). די, אפוא, בהתנהלות העותר ובשיהוי שחל בהעלאת טענותיו לגבי מדיניותם האמורה של המשיבים, כדי לדחות אף טענות אלה על הסף.

למעלה מן הצורך, בית המשפט ציין גם כי לגופם של דברים לא ראה להתערב במדיניות המשיבים ביחס לפינוי חיילים לכפר המחלימים. מדובר בסוגיה מקצועית-רפואית, המסורה לשיקול דעתם הנרחב של גורמי הרפואה בצה"ל, וכידוע, בית משפט זה לא ייטה להתערב בכגון דא (ראו והשוו: בג"ץ 1517/06 בן דוד נ' ראש המטה הכללי צבא ההגנה לישראל, פסקה 2 (16.8.2006); בג"ץ 5254/20 תל יה אירועי יוקרה בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקאות 13-12 (17.8.2020)). בענייננו, העותר לא הציג בעתירתו טעם מבורר להתערבות שיפוטית בשיקול דעתם המקצועי של הגורמים המוסמכים והמקצועיים בצה"ל, ויש אפוא לדחות את טענות העותר בנדון.

במאמר מוסגר, והרבה מעבר לנדרש, ציין בית המשפט כי בתגובת המשיבים צוין שראש ענף שירותי הרפואה בחיל הרפואה הוסמך לאשר לחיילים הנושאים את נגיף הקורונה להיוותר בביתם בתקופת הבידוד, וזאת במקרים חריגים המצדיקים זאת. עוד עולה מן התיאור העובדתי המוצג בתגובת המשיבים כי בקשת העותר שלא להתפנות לכפר המחלימים ולשהות בביתו בתקופת הבידוד, הועברה על-ידי מפקדיו לקצינת הרפואה הפעילה של פיקוד הדרום, וזו מסרה כי העותר אינו עומד בקריטריונים לבידוד בבית. מכך עולה כי אין ממש בטענת העותר לפיה עסקינן במדיניות גורפת החלה על כלל החיילים המאובחנים כחולי קורונה, וכי נסיבותיו הקונקרטיות של העותר אכן נבחנו על-ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים, אשר מצאו שאין מקום להתיר לו להעביר את תקופת הבידוד בביתו.

סוף דבר: בית המשפט הורה כי העתירה נדחתה על הסף ורק לפנים משורת הדין, לא חייב את העותר בצו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

נדחתה עתירה נגד איכוני השב"כ

בית המשפט העליון דחה בימים אלו עתירה בעניין חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש"ף-2000 (להלן: החוק) אשר מסמיך את שירות הביטחון הכללי (להלן: השירות) לעבד מידע טכנולוגי בתקופה של עד 14 ימים לפני מועד אבחונו של חולה במחלה, לצורך זיהוי אנשים שבאו עמו במגע קרוב. בכלי זה נעשה שימוש בידי משרד הבריאות על מנת להורות למי שבא במגע קרוב עם חולה בנגיף הקורונה (להלן: הנגיף) להיכנס לבידוד.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עובר לחקיקת החוק, כחלק מהפעולות שנקטה הממשלה בתחילת התפרצות הנגיף, הסמכת השירות לסייע בהתמודדות עם המצב נעשתה מכוח החלטת ממשלה, באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002. ביום 26.4.2020 קבע בית משפט זה כי הסמכת השירות האמורה נעשתה בסמכות בשלביו הראשונים של משבר הקורונה, אולם לאחר העמדת המענה המיידי הדחוף, נדרש לעגנה בחקיקה ראשית על מנת לבססה (בג"ץ 2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה (26.4.2020)). הסמכה זו אכן עוגנה בחוק, אשר נחקק ביום 1.7.2020 כהוראת שעה למשך 21 יום, עד ליום 22.7.2020. ביום 21.7.2020 תוקן החוק ובכלל זה הוארכה הוראת השעה לתקופה של שישה חודשים, עד ליום 20.1.2021. יצוין כי עתירה שהוגשה נגד הוראת השעה המקורית שנקבעה למשך 21 יום, נמחקה לאחר שהובהר כי טענות הנוגעות לחוק במתכונתו הנוכחית ניתן יהיה להעלות בעתירה חדשה, לאחר מיצוי הליכים (בג"ץ 4762/20 האגודה לזכויות האזרח נ' הכנסת (28.7.2020)). באותו יום ממש, 28.7.2020, הוגשה העתירה שלפנינו.

בעתירתם מבקשים העותרים להורות על ביטול החוק, בטענה כי הוא פוגע בפרטיות של כל תושבי המדינה, ובזכויות יסוד נוספות. בכלל זה בחופש התנועה, בחופש העיסוק ובחופש הקניין. החוק אינו עומד בפסקת ההגבלה, שכן החוק ואופן יישומו אינם עומדים במבחן התכלית הראויה ובמבחני המשנה של המידתיות. לטענת העותרים, בידי הממשלה והכנסת כלים אחרים חלופיים שהם יעילים יותר, מדויקים יותר ושפגיעתם פחותה משמעותית באותן זכויות יסוד. עותר 1 מדגיש כי היה נוכח בחלק משמעותי מהישיבות שבהן נידון החוק בכנסת, והגשת העתירה נובעת מכך שהכנסת לא שעתה להערות אשר הוצגו לה טרם חקיקתו.

בתגובתם הראשונית לעתירה טענו משיבים 2 ו-3 (להלן: הממשלה) כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ומשום שהעתירה אינה בשלה להכרעה בנקודת הזמן הנוכחית. לטענתם היה על העותרים לפנות אליהם בפנייה מסודרת, להציג את טענותיהם כלפי החוק, ולהמתין פרק זמן סביר לצורך קבלת מענה בהתאם לנסיבות העניין, טרם הגשת העתירה. עוד צוין כי לא ניתן לראות בעצם נוכחותו של עותר 1 בישיבות ועדת החוץ והבטחון של הכנסת שבהן נידונה הצעת החוק לקראת חקיקת החוק, כ"מיצוי הליכים" כנדרש. העותרים אף לא התייחסו כלל לחלק מן השינויים המהותיים שנקבעו בנוסחו האחרון של החוק לעומת הצעת החוק, המבטאים איזונים שונים שקבע המחוקק. עוד נטען כי העתירה אינה בשלה לדיון בשלב הנוכחי, שכן הגשתה ימים ספורים לאחר תיקון החוק מבלי להמתין פרק זמן סביר ליישום הוראותיו ובחינת תוצאותיהן, אינה מעמידה לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה לצורך מתן הכרעה.

משיבה 1, הכנסת, ציינה כי על אף שאינה עומדת בעתירות חוקתיות המופנות נגד חקיקה ראשית על מיצוי הליכים מולה (להבדיל ממיצוי הליכים הנדרש אל מול גורמי הממשלה השונים), הרי שהעתירה, אשר הוגשה בסמיכות רבה לאישור החוק בכנסת, אינה מבססת את הניתוח החוקתי שלה על תשתית משפטית מלאה ורלוונטית. העתירה מתעלמת מתיקונים רבים שנעשו בחוק במהלך הדיונים שהתקיימו בכנסת, גם בסוגיות שבהן עוסקת העתירה. כמו כן, משבחר העותר במסגרת הטיעון החוקתי להתייחס גם למישור היישומי של החוק, יש טעם בטענת הממשלה כי טענות אלו טרם בשלות להכרעה.

בית המשפט העליון קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף הן מחמת אי-מיצוי הליכים והן מחמת היעדר בשלות.

הלכה היא כי טרם פנייה לבית משפט זה על העותר לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר, אחרת תידחה עתירתו על הסף (ראו למשל: בג"ץ 9264/17 עמותת הרצליה למען תושביה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (28.11.2017); בג"ץ 2757/20 מסאד נ' שר האוצר, פסקה 3 (12.5.2020)). אין להלום ניסיון "להתכתב" עם רשויות השלטון דרך בית משפט זה (בג"ץ 3643/20 אמסלם נ' השר לביטחון פנים (10.6.2020)). חובת מיצוי הליכים שרירה וקיימת גם כאשר מדובר בעתירות חוקתיות הנוגעות לביטול חוקים או תקנות (בג"ץ 1068/09 חאג' נ' שר המשפטים (12.5.2009); בג"ץ 2264/12 יצחק נ' שר המשפטים, פסקה 4 (8.5.2012); בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.3.2020)). הלכה זו כוחה יפה הן בזמני שגרה, והן בעת חירום (בג"ץ 3668/20 הייב נ' השר לביטחון הפנים (14.6.2020); בג"ץ 4739/20 עמותת טרון למען משתמשים ברשת נ' מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה, פסקה 2 (12.7.2020)).

אין להלום אפוא הגשת עתירה נגד החוק, ימים ספורים בלבד לאחר קבלת הנוסח הסופי והמתוקן שלו בכנסת, בלא שקדמה לעתירה פניה כלשהי למשיבים. לא למותר לציין כי אין בעצם הנוכחות בישיבות של ועדות הכנסת במסגרת הליכי החקיקה כדי להוות מיצוי הליכים.

העותרים אשר אצה להם הדרך להגיש את עתירתם, אף לא כללו בעתירתם התייחסות מעודכנת ורלוונטית לנוסח החוק המתוקן. כך למשל, בין היתר, מלינים העותרים על כך שלא נעשה שימוש בחלופות מידתיות יותר מאלו שנבחרו, כגון טכנולוגיות אזרחיות המאפשרות זיהוי מהיר ומדויק של מגע עם חולה בנגיף, וזאת בהתעלם מסעיף 12א לחוק הקובע הוראות לעניין העמדת טכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (זאת כאשר לעמדת הממשלה נערכת בחינה, אשר נדרש לגביה פרק זמן נוסף בהתחשב בנתונים שייאספו, לעניין אפשרות השימוש בטכנולוגיות האזרחיות כאמצעי טכנולוגי יחיד).

מכל מקום, משפרשו העותרים את טענותיהם גם לעניין יישום החוק, בנסיבות העניין בצדק טענה הממשלה כי מעבר לאי-מיצוי ההליכים, במקרה זה מצטרף הצורך להמתין פרק זמן סביר ליישום הוראות החוק המתוקן, לצורך בחינת קיומה של עילה לתקיפה חוקתית.

העתירה נדחתה אפוא על הסף. העותרים יישאו בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח למשיבה 1 ובסך נוסף של 5,000 ש"ח למשיבים 2 ו-3 יחדיו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

קורונה: המדינה תשיב לעתירת גני האירועים

קורונה: המדינה תשיב לעתירת גני האירועים

ממשלת ישראל, ראש ממשלת ישראל, שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות יאלצו להגיש את תשובתם לעתירה ב בג"ץ 3432/20.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

כבוד השופט מני מזוז הורה למדינה להשיב לעתירה שהוגשה על ידי טרקלין אולמות ואירועים – אולמי מונדיאל, י.ג. היכלי מלכות, כליל מלכות, נאות שש אולמי קונקורד ונאות ירושלים, יוסקוביץ גרופ אירועים – אולמי דימול פלטינום, טעמים בכתום – אולמי נוף ירושלים, מרכז אירועים שירה חדשה, דוד רוטמן – אולמי פאבליון, בראשית אירועים – אולמי בראשית, יחדיו אירועים – אולמי רמת רחל, שירותי מזון יואב – ארמונות חן

בהתאם להחלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית תמציתית לעתירה, וזאת עד ליום 4.6.2020 שעה 12:00.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

מגפת הקורונה- כתב אישום בגין הפצת פייק ניוז

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה למאור מזרחי, בן 25 מבני ברק, כי נשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בגין ביצוע עבירות של פרסום ידיעות כוזבות והעברת מידע כוזב במחשב. זאת, בשל שליחתם של מסרונים פיקטיביים אשר נחזו ככאלה שנשלחו על ידי משרד הבריאות וגרמו לתלמידת תיכון, בת 18, להסתגר בבידוד עד שהתגלה לה שמדובר בתרמית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

על פי מכתב השימוע, שנשלח על ידי עו"ד עמוס איתן, החשוד שלח מסרון פיקטיבי לתלמידת כיתה י"ב המורה לה להיכנס לבידוד, תוך שימוש ביישומון המאפשר שליחת מסרונים ממספרים פיקטיביים. המסרון נחזה ככזה שנשלח על-ידי משרד הבריאות. כתוצאה מקבלת המסרון, שהתה המתלוננת בבידוד ביתי, בריחוק מבני ביתה. למחרת ניסתה המתלוננת להתקשר למספר הטלפון ממנו נשלח המסרון כדי לוודא את אמיתות המידע. בעקבות זאת, החלה התכתבות מסרונים בין המתלוננת לבין החשוד, בעוד המתלוננת סבורה שהיא מתכתבת עם מוקד של משרד הבריאות. במהלך התכתבות זו, ביקש הנאשם מהמתלוננת להשיב על מספר שאלות שהביאו לחשיפת פרטים אישיים אודותיה. כך למשל, שאל החשוד את המתלוננת האם היא מתגוררת בבית פרטי או בבית דירות; האם יש לה רישיון נהיגה; במה הוריה עוסקים; מה כתובת מגוריה וכיוצא באלה פרטים אישיים נוספים, אותם מסרה המתלוננת לחשוד כתוצאה ממצג השווא שהציג לה. לאחר בירור שערכה המתלוננת מול משרד הבריאות התברר לה כי נשלחו אליה הודעות כוזבות.

התיק נחקר בידי תחנת בני-ברק במרחב דן שבמשטרת-ישראל, כחלק ממדיניות האכיפה עליה הוחלט בפרקליטות, בכל הנוגע לעבירות המבוצעות בקשר עם המאבק הלאומי בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל, ובכל הנוגע להפצת חדשות כזב ("Fake News") סביב התפשטות הנגיף בישראל.

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, ציין כי המחלקה עוסקת בימים אלה באופן אינטנסיבי בטיפול בפרסומי כזב בנוגע למאבק הלאומי בנגיף הקורונה בדרך של טיפול בתיקי החקירה שנחקרים במשטרה, וכן בדרך של הסרת התכנים הכוזבים המתפרסמים ברשתות החברתיות. עוד ציינו בפרקליטות את הנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה משליחת הודעות כוזבות כגון אלה, אשר עשויות להביא לפגיעה בפרנסה או בחיי המשפחה של הנמענים. בפרקליטות רואים בחומרה תופעה זו ופועלים במהירות בטיפול בתיקים אלו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

כתב אישום נגד מתפלל בבית שמש

לפי הודעת דוברות הפרקליטות, עולה כי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לביהמ"ש השלום בירושלים כתב אישום נגד תושב בית שמש (48) בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו וסירוב להוראת פיזור התקהלות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

ב- 31.3.2020 השתתף הנאשם בהתקהלות יחד עם עשרות אחרים סמוך לבית כנסת בבית שמש. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד דקלה לוי דמרי מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), במסגרת פעילות בקרה ואכיפה של כוחות משטרה ומג"ב את צו בריאות העם בבתי כנסת בבית שמש, כרזו השוטרים מספר פעמים, באמצעות מערכת הכריזה כי "על הקהל להתפזר ולקיים את הנחיות צו משרד הבריאות". חלק מהנוכחים עזבו את המקום, אך מרבית הקהל, וביניהם הנאשם, נותר לעמוד במקום, צעק לעבר השוטרים וקילל אותם. הנאשם הוזהר פעמיים, לבל יתקרב לשוטרים אחרת ייעצר. על אף האמור חזר הנאשם אל השוטרים, ביקש שיעצרו אותו ואף קיללם.

לאחר מכן, התקהלו כ- 30 אנשים סמוך לבית כנסת נוסף שבו התבצעה אכיפה, והנאשם הצטרף אליהם. משלא עזבו הנוכחים את המקום, הנפיקו להם השוטרים דו"חות לפי צו בריאות העם. אז, החל הנאשם לקלל ולצעוק לעבר השוטרים, בין היתר:  "נאצים, אין לכם בושהאתם אוסרים עלינו להתפלל". כמו כן, התסיס הנאשם את המתקהלים לא להישמע להוראות השוטרים. תוך כדי שהנאשם צועק ומתפרע, ביקשו השוטרים מהנאשם להתפנות, אך הוא סירב. בשלב מסוים, נעמדה שוטרת מול הנאשם, במרחק של כמטר, והורתה לו להירגע. בתגובה ירק הנאשם לעברה ופגע בחולצתה. בעקבות האמור ניסו השוטרים לעצור את הנאשם ולהלביש על פניו מסיכה כדי להכניסו לניידת, תוך שהם מסבירים לו שהוא מסכן את עצמו ואת השוטרים.

במעשיו המתוארים לעיל, תקף הנאשם שוטרת בעת מילוי תפקידה כחוק; עשה מעשה בכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים תפקידם כחוק, או להכשילם בכך וסירב להוראת שוטר המורה על התפזרות של התקהלות שנעשתה בניגוד לסעיף 3א לצו בריאות העם.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

רשות המסים מודיעה: הקלה בחיוב שווי השימוש ברכב ליוצאים לחל"ת

רשות המסים תאפשר זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

רשות המסים פרסמה היום (יום ה') הנחיות מיוחדות בעניין חיוב שווי שימוש ברכב לעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) המאפשרות זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק, זאת לאור המצב המיוחד בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ויציאת עובדים רבים לחל"ת לתקופה שאינה ידועה. הנחיות אלה ניתנות במסגרת שורת הקלות שנותנת הרשות במטרה לסייע ולהקל על הציבור, בכל הקשור להשלכות התפשטות נגיף הקורונה.

ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה. על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש על פי התקנות, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא. החריג לכלל זה, הוא מצב בו לא מתקיימים יחסי עובד – מעביד  במהלך חודש קלנדרי מלא, כלומר בעת תחילת עבודה או סיומה (כגון: פיטורין), במצב זה ייזקף שווי רכב באופן יחסי לימי ההעסקה במהלך החודש.

על פי ההנחיות החדשות, הוחלט להקל ולקבוע כי עובד שיצא לחל"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובאותו מועד או לאחריו החזיר את הרכב שהוצמד לו למעסיק, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו. זאת במקום זקיפת שווי שימוש לחודש מלא כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה. שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת חזרתו של עובד מחל"ת, במידה וקיבל רכב מהמעסיק במהלך החודש.

שווי השימוש יחושב כאמור, לפי מועד החזרת הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאת העובד לחל"ת. כמו כן, תנאי להקלה הינו שממועד החזרת הרכב למעסיק על ידי העובד ועד לחזרת העובד לעבודה לא העמיד לרשותו המעסיק רכב.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עתירת נסים ברנס לשחרור מוקדם נדחתה

בית המשפט העליון דחה בימים אלו את עתירתו של נסים ברנס שביקש לאשר שחרור מוקדם בהתחשב במגפת הקורונה ונסיבותיו האישיות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

בית המשפט העליון קבע כי עניינה של העתירה הוא תנאי מאסרו של העותר, אסיר בכלא "אלה",  וכן בקשה לשחרור מוקדם מטעמים רפואיים ולמתן חופשה – זאת, לאור התפרצות נגיף הקורונה והשתייכות העותר לקבוצת סיכון.

בית המשפט העליון הכריע כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי: כאמור בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, על עתירה בכגון דא להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר בו מוחזק האסיר. מקום שבו קיים לעותר סעד חלופי, קל וחומר, סעד חלופי שעל אי-נתינתו ניתן לערער ברשות לבית משפט זה, אין מקום שבית המשפט הגבוה לצדק יידרש לעתירה (ראו למשל: בג"ץ 3665/05 מסארוה נ' שר הפנים (15.6.2006)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

בית החולים הגריאטרי יפונה לטובת חולי הקורונה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה הבוקר 3 עתירות דחופות אשר הונחו לפניו וטענו נגד החלטת משרד הבריאות (להלן: המדינה), להסב את המחלקה הסיעודית, מחלקה לגריאטריה תת-חריפה ושתי מחלקות לתשושי נפש שבמרכז הגריאטרי הממשלתי שהם, הנמצא בפרדס חנה-כרכור (להלן: שהם), לטובת אשפוזם העתידי של חולי קורונה במצב בינוני וקשה שאמורים לקבל במסגרת זו טיפול ייעודי בתנאים שימנעו הידבקות. בהתאם לתכנית המדינה ולהחלטה נושא העתירה, הסבה זו (להלן: מהלך ההסבה או המהלך) כרוכה בהעברת המאושפזים במחלקות הללו (להלן: דיירי שהם או הדיירים) למסגרות סיעודיות אחרות: בית החולים הסיעודי הדר כרכור, הנמצא בפרדס חנה, ובית החולים הסיעודי Tender Loving Care אשר נמצא בעיר חדרה, לא רחוק מפרדס חנה. כדי למנוע מהלך זה, מבקשים העותרים כי נוציא מלפנינו צו על תנאי וצו ביניים, שיעצרוהו באופן ארעי ואחר-כך לצמיתות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

לטענת העותרת בבג"ץ 2233/20, המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור (להלן: המועצה המקומית או המועצה), מהלך ההסבה איננו מידתי מבחינת מכלול האינטרסים המושפעים ממנו; ההחלטה לגביו נתקבלה מבלי לשתף את המועצה; מבלי להתחשב בהשלכותיו על הציבור ברחבי היישוב המנוהל על ידיה; ואף תוך הפרת רישיונו וייעודו של שהם כבית חולים גריאטרי, להבדיל מבית חולים כללי או בית חולים ייעודי אחר.

העותרים בבג"ץ 2255/20 הם שבעה מכלל דיירי שהם אשר אמורים לעבור למסגרות הסיעודיות האחרות שצויינו לעיל. עותרים אלה מיוצגים על ידי האפוטרופוסים שמונו להם ועורכי הדין אשר מונו על ידי האפוטרופוסים. לטענתם, העברתם – על כורחם וללא הכנה מספקת – למסגרות סיעודיות אחרות תפגע בהם קשות עד כדי יצירת סכנה לחייהם. העותרים מפרטים וטוענים בהקשר זה, כי למעבר ממסגרת סיעודית-טיפולית אחת לשנייה יש השפעות קשות על המאושפזים. השפעות אלו, קשורות, לטענתם, לקשיי ההסתגלות של החולה הקשיש מבחינה מנטלית, רגשית ותפקודית-כללית, אשר מתועדים במחקרים רפואיים וידועים היטב בתחום הגריאטריה. עוד נטען, כי לא ניתנה למטופלים ולמשפחותיהם התראה מוקדמת כדי שיוכלו להיערך לקראת המהלך. במישור המשפטי, טוענים העותרים כי מהלך ההסבה, שאותו הם באו לתקוף בעתירתם, פוגע בזכות היסוד שלהם לשלמות נפשית וגופנית וכן בזכותם לאוטונומיה – זכויות שאותן, לדבריהם, יש לכבד ולקיים גם בעתות חירום. כמו כן טוענים העותרים כי המהלך נעשה בלא סמכות שבדין והוא נפגם בחוסר סבירות קיצוני היורד לשורש העניין.

מנגד, טוענת המדינה כי מהלך ההסבה, אשר נועד לביצוע מיידי, הוא כורח בל-יגונה במצב החירום שבו אנו נתונים. מציאותנו כוללת קרוב ל-1500 חולי קורונה, שמתוכם למעלה מ-100 נמצאים במצבי חולי מבינוני עד קשה, לאחר שחמישה מהחולים נפטרו מהמחלה; מספרים אלה עלולים לגדול לממדים של אסון לאומי (כחלק מהפנדמיה העולמית). מהלך ההסבה מהווה חלק ממלחמתה של מדינת ישראל בנגיף הקורונה ומשורה ארוכה של אמצעי חירום אשר ננקטים כדי למנוע את המשך ההידבקות בנגיף ואת התפשטות המחלה בקרב תושבי המדינה. מדובר במאמץ לאומי ממעלה ראשונה, שבמסגרתו המדינה חייבת לדאוג לכך שיימצא בידה מספר רב של מיטות אשפוז עבור חולי קורונה שמצבם בינוני וקשה. מהלך ההסבה אמור לספק למדינה ולחולי הקורונה 128 מיטות אשפוז, ומכאן נחיצותו. המדינה שיתפה את משפחותיהם של דיירי שהם על מהלך ההסבה ובא-כוחה שב והצהיר בפנינו כי דיירים אלה יפונו למסגרות מתאימות, לא הרחק משהם, להמשכו של טיפול נאות בצרכיהם בדרך רגישה ומכבדת. באשר לסמכות לבצע את מהלך ההסבה, המדינה טוענת כי זו נתונה לה בכל הזמנים, ובוודאי בעתות חירום, מכוח הפררוגטיבה הכללית של הרשות המבצעת ומכוח הדינים שעניינם סמכויות חירום וסמכויות עזר נלוות. כמו כן טוענת המדינה, כי שהם הוא בראש ובראשונה בית חולים – כשמו כן הוא – אשר מורשה לספק את כל השירותים הרפואיים עליהם יחליט משרד הבריאות, קרי: המדינה. שירותים כאמור בוודאי יכולים לכלול בתוכם טיפול בחולי קורונה, נוסף לטיפולים סיעודיים-גריאטריים או במקומם, אם כך תחליט המדינה – והמדינה כך החליטה.

בית המשפט העליון ציין, כי נגיף הקורונה איננו מכיר בגבולות המוניציפליים וכי האמת הפשוטה והחשובה נעלמה מעיני המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור. המאמץ לעצור את התפשטות הנגיף הוא מאמץ של כולנו, ואם לא נירתם לו על ידי הגדלת מקומות אשר ייועדו לאשפוזם של חולי קורונה ולטיפול בהם, עלול הנגיף להגיע לכל פינה בארצנו, כולל פרדס חנה-כרכור. לפיכך, הלך הרוח של Not in my backyard, אשר עולה מבין השורות של העתירה של המועצה המקומית, איננו נכון ואיננו ראוי לזמנים הקשים שבהם אנו נתונים (ובכלל).

המדינה, שפועלת באמצעות משרד הבריאות ובאמצעות זרועות ביצוע רבות אחרות, אחראית על המאבק בקורונה. שהם הוא בית חולים ששייך למדינה וזו רשאית לעשות בין כתליו כראות עיניה המקצועיות כדי לטפל בחולים שהיא – המדינה, ולא המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור – תחליט על אשפוזם. סמכות כאמור נתונה למדינה מכוח הפררוגטיבה הכללית שלה כרשות מבצעת, מכוח הוראותיה של פקודת בריאות העם בעניין הקמה וניהול של בתי חולים ומוסדות רפואיים אחרים בשעת חירום, וכן מכוח הוראות חוק הפרשנות בדבר סמכויות עזר (ראו, בהתאמה: סעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה; סעיף 20, ובפרט סעיף 20(ט), לפקודת בריאות העם, 1940; וכן סעיף 17 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981) וכן מתוקף היותה בעלים של בית החולים שבו עסקינן.

למועצה המקומית, מאידך, אין שום סמכות להתערב בנעשה בבתי החולים הממשלתיים ובדרך ניהולם על ידי המדינה – וזאת, גם כשבתי חולים אלו נמצאים בתחום שיפוטה. סמכויות המועצה, אשר קשורות לענייננו בקשר עקיף בלבד, מפורטות בסעיפים 142, 249(29) ו-242 לפקודת העיריות [נוסח חדש], ואינן מתפרסות אל תחומם של בתי החולים הממשלתיים. מוסדות הבריאות של המדינה ממילא אינם חייבים לשמוע את דעתן של רשויות מקומיות בבואם לקבל החלטות בעניין בתי החולים הממשלתיים – שימוע כאמור הוא עניין וולונטרי גרידא, שלעתים רצוי ולעתים אינו דרוש כלל.

לעניין עתירתם של דיירי שהם, הרי שמצוקת האוכלוסייה הקשישה אשר זקוקה להשגחה ולטיפול גריאטריים היא מצוקת אמת. במצוקה זו אין להקל ראש, ובית המשפט ציין כי הוא רחוק מלעשות כן מרחק שנות אור.

דא עקא, מצוקה זו היא רק אחת המצוקות שבהן מוטל על המדינה לטפל בימים קשים אלה. הסכנות הקיומיות והמצוקה היומיומית שאליהן נחשפנו בעקבות פנדמיית הקורונה אף הן אמיתיות. במקרה שלפנינו, המדינה קיבלה החלטה שמאזנת בין זכות הדיירים לטיפול ולסיעוד, אשר מהווה חלק חשוב מזכויות הרווחה שלהם, לבין הספקת צרכים רפואיים קיומיים לחולי קורונה והצורך לבלום את התפשטות הנגיף מהר ככל שניתן. במסגרת זו, החליטה המדינה, על כורחה, להסב נזק קטן יחסית לדיירי שהם, אשר יפונו – בלית ברירה, בהתראה קצרה – למסגרות סיעודיות אחרות ויקבלו שם טיפול נאות, כדי למנוע נזקים חמורים הרבה יותר ובכללם התפשטות מחלה מסוכנת, פגיעה בבריאות תושביה, ואף תמותה.

ברי הוא, כי החלטה זו מקשה עד מאד על הדיירים המפונים ועל יקיריהם אשר דואגים לשלומם. ברם, איש מהדיירים לא ניסה להוכיח לנו – וממילא לא הוכיח – כי בריאותו עלולה להינזק באופן חמור וחסר תקנה עקב מעברו המיידי למוסד אחר. מהלך ההסבה של המדינה הוא בלי ספק מהלך לא פשוט, ואפילו קשה. אולם, מהלך זה עודנו רחוק מלהגיע כדי "בחירה טרגית" מן הסוג שמדינות נאורות נאלצות לעשות בצוק העתים (ראו Guido Calabresi & Philip Bobbitt, Tragic Choices (1978)); ועל זאת נברך. בהחליטה על מהלך זה, הפעילה המדינה שיקול דעת מקצועי והחלטתה בוודאי איננה בלתי מידתית (ראו בעניין דומה את דבריו של השופט ע' פוגלמן בבר"ם 2199/20 פשה נ' משרד הבריאות, פסקה 6 (24.3.2020)).

הדיירים מוסיפים וטוענים כי מהלך ההסבה והאופן שבו הוא עתיד להתבצע אינם תואמים את נוהלי משרד הבריאות מבחינת שלבי ההיערכות של בתי החולים הממשלתיים לתרחישי התפשטות הקורונה. בטענה זו אין ממש: נוהלי עבודה פנימיים של רשות שלטונית אינם בגדר כללים נוקשים אשר מופיעים בחוקים ובתקנות ואותם יש חובה לקיים במדויק; ובוודאי שאין בהם כדי להצר את סמכויות המדינה אליהן הפניתי בדוני בעתירתה של המועצה המקומית. כך הוא גם לגבי הטענה אשר באה להטיל ספק בתקפותם של תרחישי התפשטות המחלה עליהם מתבססת המדינה: תרחישים כאמור מצויים בליבת שיקול הדעת המקצועי של משרד הבריאות, שבו אין אנו נוהגים להתערב (ראו, למשל: בג"ץ 703/19 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 19 (‏26.8.2019)). למעלה מן הנדרש, אציין כי הסתברות נמוכה לקרות נזק רב-ממדים  מצדיקה נקיטת פעולות מנע יקרות ואף קשות.

בג"צ קבע אם כן, שבמהלך ההסבה לא נפל שום פגם מהותי או פרוצדורלי, ושלא נותר אלא לדחות גם את עתירתם של דיירי שהם. לצד זאת, איחל הרכב השופטים לעותרים ולשאר דיירי שהם בריאות טובה ואריכות ימים, תוך הבעת תקווה כי סירתנו – הסירה של כולנו – תגיע בקרוב אל חוף המבטחים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

הקורונה אינה סיבה להתערבות בג"צ

בג"צ דחה על הסף עתירה שהוגשה בפניו בטענה שלאור מגפת הקורונה לא ניתן לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

עניינה של עתירה זו שהוגשה בימים אלו בבקשה לבטל את החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 18.3.2020, ולהורות על שחרורו ממשמורת של העותר 1. בפתח הבקשה ציינו העותרים, כי על אף שדרך ההשגה על החלטות בית הדין לביקורת משמורת היא בערעור לבית משפט לעניינים מנהליים, נבצר מהם לילך בנתיב זה, נוכח החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: התקנות). לטענתם, ערעורים על החלטות בית הדין לביקורת משמורת אינם באים בגדר העניינים המנויים בסעיף 3(א) לתקנות, או בהודעת מנהל בתי המשפט מיום 15.3.2020, ועל כן לא ניתן לדון בהם בעת תחולת התקנות. לפיכך מבקשים העותרים, כי בית משפט זה יפעיל את סמכותו השיוריות כבית דין גבוה לצדק, מכוח סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה.

בכ"צ לא מצא לנכון להעתר לבקשה. על-פי סעיף 3(ד) לתקנות "על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5), רשאי נשיא בית משפט, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסויים הנמנה עם הענינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (5) לא יידון, או שהליך מסויים שאינו נמנה עמהם – יידון". ראו גם דברים מפורשים בעניין זה, שכתב מנהל בתי המשפט בסיפא להודעתו מיום 15.3.2020 (נספח ב' לעתירה). זו הדרך שהעותרים יכולים לנקוט בה, בצוק העיתים, ואין הצדקה לכך שבית משפט זה ידרש אל העניין.

בג"צ הדגיש, שבהפניית העותרים לדרך הדיונית הפתוחה בפניהם, אין משום נקיטת עמדה מצידו לגוף העניין.

העתירה נדחתה אפוא על הסף.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

רשות המסים מודיעה על עוד הקלות בשעת החירום

נועם קוריס מגדל משה אביב

רשות המסים תכיר, לצורך ניכוי מס תשומות, בהעתק חשבונית

עבור עסקאות שבוצעו החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020

.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

החלטת מיסוי שפרסמה היום רשות המסים מאפשרת באופן זמני, החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020, ומתוך הבנה של הקשיים שנוצרו לאור ההשלכות של ההתמודדות עם נגיף הקורונה, לכלול בדוח התקופתי למע"מ ולנכות מס תשומות גם בהסתמך על חשבונית מס שנסרקה ונשלחה בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית, וזאת מבלי להמתין להגעה פיזית של חשבונית המס לידי העוסק.

בהתאם לחוק, עוסק זכאי לנכות מס תשומות רק כאשר יש בידו חשבונית מס מקור (פיזי) או חשבונית חתומה דיגיטלית שהופקה בהתאם לכללים למשלוח מסמכים ממוחשבים. מאחר שחלק מהעסקים אינם מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתאימים ובשל ההגבלות הקיימות במצב הנוכחי, לרבות צמצום בכח אדם והגבלות תנועה, קיים קושי להעביר חשבוניות בדואר או ע"י מסירה ידנית, וכפועל יוצא לנכות מס תשומות בהסתמך על חשבוניות מקור או חתומות דיגיטלית.

לאור האמור, נעתרה רשות המסים לבקשה לתת מענה זמני לקשיים ואפשרה שימוש בהעתק סרוק בתנאים שנקבעו ובהם, בין היתר, כי בתום חודשיים מסיום תקופת ההקלה יוודא כל עוסק כי ברשותו עותק "מקור" של כל חשבוניות המס אשר התקבלו אצלו בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית, ואשר בהסתמך עליהן ניכה מס תשומות במהלך תקופת ההקלה וכן כי אם קיימת אי התאמה בין החשבוניות, על העוסק לתקן את הדוח התקופתי הרלוונטי בהתאם להוראות החוק ולהשיב את מס התשומות שניכה ביתר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.