נועם קוריס עורכי דין –עליה במספר התביעות ייצוגיות בצל הקורונה

לצד ירידה חדה בכמות ההליכים המשפטיים הרגילים שנפתחו בשנת 2020 ובצל מגפת הקורונה הנתונים מראים שבשנת 2020 חל זינוק חד בבקשות לניהול תביעות ייצוגיות בישראל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.

החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך .

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.

בתביעה שהוגשה נגד מפעל הפיס וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט לשני תובעים ייצוגיים לייצג קבוצה לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים מטרידים, בגדר תביעה שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.

אותם שני תובעים קיבלו מספר הודעות פרסומיות בלתי רצויות מגורמים שונים שפרסמו את הגרלות מפעל הפיס ועתה במידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא בתביעה, הם צפויים יחד עם עורכי דינם לזכות בפיצוי של עד כעשרה מיליון ₪.

בתביעה אחרת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר לאחרונה בית המשפט את התביעה שהוגשה כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום של 380 מיליון שקל. בתביעה נטען כי הראל אינה משלמת את כל התגמולים המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וככל והתביעה תתקבל במלואה, צפויים התובע ועורך דינו בתביעה לקבל עד 76 מיליון ₪ כתגמול וכשכר טרחת עורכי דין, למרות שהמבוטח שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה ממחדליה של הראל באופן אישי- רק באלפי שקלים בודדים.

בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל – 1.7% מסכום הזכיות.

במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים – גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.

באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.

מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.

במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.

בתחילת השנה גם, הוכנסה לחוק הוראה לפיה על התובע הייצוגי לשלם אגרת בית משפט שנעה בין חמשת אלפים ₪ ל חמש עשרה אלף ₪, וזאת בעיקר בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט בתביעות שגויות ורשלניות שמפריעות להתנהלות הנתבעים ולא מביאות תועלת לצרכנים.

כדאי לשים לב, שבכל תביעה משפטית בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ותשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע נגד התובע במקרה של דחיית התביעה. במקרה של תובענה ייצוגית סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד עלול  להיות עשרות אלפי שקלים: בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.
לפעמים התובע הייצוגי מבקש  לסגת מהתביעה לאחר שעיין בתגובת הנתבע והבין שאין סיכוי כי יזכה בתביעתו. במקרה זה התובע מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה מבלי לפסוק הוצאות נגדו. לעתים הנתבע מסכים לבקשת התובע ואף מוותר על פסיקת הוצאות ושכ"ט.

בינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לפני כשבועיים ניהול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע חברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כ-100 מיליון שקל, וזאת בגין גבייה לא חוקית של "הוצאות ניהול השקעה"

בית המשפט העליון גם המליץ בימים אלו לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר והתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם ולא קיבלו את ההנחה המובטחת.

אותה בקשת אישור תביעה ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים שמתנהלת עדיין בשם כל תושבי תל אביב קובעת שב-2012-2014 אזרחים ששילמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע בבנק ציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שלטענתם הבטיחה העירייה בפרסומים, אך הופתעו לגלות שלא קיבלו אותה בפועל.

כל תביעה ייצוגית שמוגשת בישראל גם נרשמת בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ונועד בכדי למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.

השבוע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים—יחסכו מתיירים שבאים לישראל החל מהשנה מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

בעניין אחר, לאחרונה, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית להליך בקשות לאישור ניהול שתי תובענות כייצוגיות, המתנהל בביהמ"ש המחוזי בירושלים, ועוסק בין היתר בשאלה האם האיסור שבחוק הגנת הצרכן על הצגת פרסומת באופן מטעה באופן שאדם סביר לא יבחין כי מדובר בפרסומת ("פרסום סמוי"), חל גם ברשת החברתית "אינסטגרם", והאם חברות המפרסמות באמצעות ידוענים מוצרים באינסטגרם, תוך שאלה מתייגים את הגורם המפרסם, עדיין נחשבות למי שמבצעות פרסום סמוי מטעה.

בתמצית, עמדת היועמ"ש כפי שהוגשה, הינה כי החוק חל על כל פרסומת ללא הבחנה בדבר אמצעי התקשורת או הפורמט שבה היא מפורסמת. לפיכך, על המפרסמים בעזרת ידוענים ברשת האינסטגרם ליידע את הציבור כי מדובר בפרסומת, ע"י ציון ברור וחד-משמעי שיופיע במקום גלוי לעין (מבלי צורך לבצע פעולה או לחיצה נוספת לגילוי המלל), כי מדובר בפרסומת של הגורם המפרסם. אין די ב"תיוג" או "האשטאג" בעזרת הסימנים @ או # תוך ציון שמו של הגורם המממן את הפרסום, אלא נדרשת הבהרה בפתח הפרסום, כי מדובר בפרסומת או בפרסום ממומן.

עמדת היועמ"ש הוגשה במסגרת שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד 21 חברות מסחריות, ביניהן מיני קופר, אופל, פנדורה, דיזל, אדידס, גרייגוס, וחברות מסחריות נוספות בטענה שהן מפרסמות את עצמן או את מוצריהן בעזרת ידוענים באינסטגרם, מבלי שמובן מהפרסומים כי מדובר בפרסומת, ולפיכך יש בכך משום "פרסום סמוי" והפרה של סעיף 7(ג) לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי "פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה". לטענת התובעות, הפרסומים הסמויים מונעים מהצרכנים, ובכללם קטינים, להבחין בין תוכן אישי של הידוענים לבין תוכן פרסומי, ובכך שוללים מהצרכנים את האפשרות לבחור את התוכן שאליו הם רוצים להיחשף.

כאמור, התובענות העלו שתי שאלות עקרונית, הראשונה בדבר תחולת האיסור על פרסום סמוי גם על המפרסמים ברשת האינסטגרם, והשנייה האם פרסומות המפורסמות ע"י ידוענים ומשפיעי רשת באינסטגרם, ללא הבהרה או ציון ברורים שמדובר בפרסומת, עשויות להוביל אדם סביר להניח כי האמור בהן אינו פרסומת, על אף תיוג הגורם המפרסם או הכללת "האשטאג" בפרסום, ועל כן יש לראות בהן כפרסומות מטעות.

בעמדת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עו"ד יואל פוגלמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), נאמר כי במאפיינים הייחודים של רשת האינסטגרם, או בפלטפורמות אחרות המשלבות פרסומים אישיים ומסחריים, אין כדי לגרוע מהאיסור על פרסום סמוי, ואף ניתן לומר שמטרת האיסור חלה ביתר-שאת ברשת חברתית שבה משתתפים גם קטינים, שהם אוכלוסייה פגיעה אף יותר.

עוד נאמר, כי פרסום סמוי הפך להיות רווח בשנים האחרונות, בעיקר עם השינויים הטכנולוגיים אשר השפיעו רבות על אמצעי התקשורת והביאו לשינויי המודלים העסקיים לפיהם הם מתנהלים. ממצאי מחקרים מעידים באופן כללי על קושי בזיהוי פרסום סמוי ע"י צרכנים. לעמדה צורפה סקירת מחקר תמציתית שערכה הרשות להגנת הצרכן, ממנה עולה הצורך בהבהרה ברורה לצרכן כי לפניו פרסומת, כדי למנוע הטעייתו בדבר טיב הפרסום וכן עולים ממצאים לגבי האפקטיביות של אופני גילוי שונים על כך שמדובר בפרסומת. מהמחקרים עולה עוד, כי הצרכן הסביר מתקשה לזהות מסר שיווקי אף כשהוא כמעט שאינו מוסווה ואף אם נלווה אליו תיוג. המחקרים מעידים, כי בכל הקשור לפרסום הנעשה ע"י משפיענים ברשת, אין בתיוג משום הבהרה כי מדובר בפרסומת, וכי כדי לשפר את זיהוי הצרכן שמדובר בפרסומת נדרשת הבהרה חד-משמעית שמדובר בפרסומת בתשלום. סקירת עמדת גורמי אכיפה ורגולציה ברחבי העולם בסוגיה זו העלתה כי גם שם העמדה שהתקבלה היא כי אין די בתיוג תמונה עם שם פרופיל העסק עבורו מפרסמים כדי לעמוד בחובות הגילוי לצרכן.

לכן, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה במקרה של העלאת פרסום ממומן (בתמורה כספית או כל טובת הנאה אחרת) על המפרסם לדרוש ועל הידוען להבהיר בצורה מפורשת, ברורה, בשפה המוכרת לצרכן (עברית כאשר מדובר בפרסום המיועד לצרכן הישראלי) ובאופן הגלוי לצרכן בעת צפייתו הראשונית בפרסום (ללא צורך בפעולה נוספת), כי מדובר בפרסומת, שאם לא כן ישנו חשש משמעותי שציבור הצרכנים יסברו כי אין מדובר בפרסומת ועל כן יהיה מדובר בפרסום מטעה לפי החוק. היועמ"ש מדגיש, כי אין די בהצגת המותג בתמונה או התייחסות אליו בתוכן הפוסט או בתיוג או האשטאג לצידו. מדובר באמצעי קישור שאינם מבטאים בהכרח כי מדובר בפרסומת. נדרש גילוי ברור שלא יוביל לספק בשאלת מקור מימון הפרסום והיותו דבר פרסומת, שאם לא כן הדבר עלול להוביל את האדם הסביר לחשוב שאין מדובר בפרסומת או לכל הפחות להובילו למצב שבו לא יידע האם מדובר בפרסומת ויראו בכך הטעיה בהתאם לחוק.

עמדת היועמ"ש גובשה בשיתוף הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והמחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

נועם קוריס כותב– ברשת קו עיתונות

קיר טיפוס קרית אונו חוזר לבעליו

שנים לאחר שבגיבוי ראש העיר, קיר הטיפוס שנבנה בעלות מליוני שקלים – לא הושב לידי בעליו. מי שהחזיקו בקיר, עשו בו שימוש תוך כדי שהם מתנהלים משפטית והגיעו עד ל'עליון' שפסק: הקיר לבעליו

בג"צ – המוסד והמשטרה מציקים לו

בעתירה, ביקש העותר, שלא היה מיוצג, להעלות טענות בנוגע לפעילותם של גופים ממשלתיים בארץ ובחו"ל נגדו. נטען, כי העותר שרוי "תחת מתקפה של 10 ממשלות בעולם, אשר מעורבות בפשע המאורגן הזה" ואשר עומדות מאחורי אמצעי

זכויות הפנסיה שלי

שאלה: אני עובד במוסך כבר 7 שנים ובשנתיים הראשונות המעסיק לא הפריש לי פנסיה. האם אני יכול לתבוע זאת בפרישתי מהעבודה? איך אני יכול לדעת שהמעסיק מפריש לי את האחוזים שהחוק קובע?

בג"צ: מדריכי התיירים לא יורשו להיכנס לישראל

בית המשפט העליון (כבוד השופט נועם סולברג) הכריע בימים אלו בבקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.2.2019 (השופט ע' שחם, עת"מ

בני ברק: לא הסכימו להסיע בעלי צרכים מיוחדים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה שהגישו אב לשני ילדים עם צרכים מיוחדים ועמותת בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות. העתירה הופנתה נגד עיריית בני ברק ונגד משרד החינוך כאשר בליבת

תביעה ייצוגית? גם אתה יכול להיות מיליונר

בין אם אתם צרכנים שנתקלו בעוולה מקוממת ובין אם אתם מחפשים דרך להתעשר – עולם התביעות הייצוגיות פתוח בפניכם • איך עושים את זה נכון? אלו תובעים זכו בשנים האחרונות במיליוני שקלים? ומהם הסיכונים בדרך?

מירב קריסטל פייק ניוז – הסרה מynet

מסתבר שלהסיר כתבה מ Ynet זה אפשרי. פייק ניוז באתרי החדשות, כתבת צרכנות בשם מירב קריסטל עם הרשעה בבית הדין של מועצת העיתונות בגין פרסום כתבה לא הוגנת לעיני כל המדינה, והאיזון בין החופש לפרטיות

פינת השו"ת

כאשר רוקנתי את השקית ושקלתי את תכולתה ראיתי שהתכולה שוקלת רק 120 גר', האם מדובר בתואנה לתביעה ייצוגית?

ייצוגית: התובעת נפטרה – ההליך יימשך

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' צפת) מיום 28.3.2018, שניתנה במסגרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגד מכבי שירותי בריאות (להלן: בקשת האישור ו-מכבי, בהתאמה). מדובר

חוות הפרפרים פועלת בניגוד ליעוד הקרקע

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע בצו את הפסקת הפעילות של חוות הפרפרים. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב

8 שנות השעייה לעו"ד דני זילברשלג

בית המשפט העליון (כבוד השופט מני מזוז) הכריע בימים אלו בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' זינגר) בעב"י 70863-11-18 מיום 14.3.2019, בגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו

אירן, פייק ניוז, מירב קריסטל וזכויות יוצרים בגוגל

לאחרונה אמצעי התקשורת בישראל פרסמו שנסגרו והוסרו מאוויר מספר אתרי פייק ניוז איראנים אשר שילבו כתבות אוטנטיות שנגנבו מאתרי החדשות הישראלים יחד עם שינויים מושתלים בכתבות מסויימות, במטרה להשפיע על דעת הקהל בישראל. באחד מהאתרים

שותפתו של השוטר הנוגח תעמוד לדין?

בית המשפט העליון הכריע היום (28.5.19) בעתירה שהוגשה נגד רס"ל מזל אוחיון שהייתה שותפתו של שי פורטל שכונה בתקשורת "השוטר הנוגח" ואשר הורשע בשני מקרים של תקיפת אזרחים. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס

פינת השו"ת: הבוס קיצץ לי ימי חופשה

שאלה: אני עובדת שכירה במשרד בתקן שעות חודשיות גלובליות. לאחרונה החברה החליטה על מספר כללים חדשים ורציתי לשאול האם זה בהתאם לחוק: עובדת שחסרות לה שעות בחודש (לא ימים) – השעות יורדות מימי החופשה הנצברים

בית המשפט העליון דחה בקשה לפטור מערבון

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין ברע"א 1466/19 מיום 2.4.2019 במסגרתה דחה את בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, והחלטתו מיום 15.4.2019 במסגרתה דחה בקשה לעיון חוזר באותו עניין.

מרצדס שיחדה במיליון אירו בכיר באגד?

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.4.2019 בע"ח 6438-04-19 (כבוד השופט יחיאל ליפשיץ), במסגרתה נדחה עררו של המבקש והתקבל ערר המשיבה (להלן: "המדינה") על החלטת

עורכי הדין והמהנדסים ישלמו על השימוש ברכב

לפי החלטת בית המשפט העליון בערעורן של שתי חברות על קביעות המס של פקיד השומה נקבע כי תקנה 2(א) לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן: תקנות שווי השימוש או התקנות) יוצרת נוסחה לחישוב שווי ההטבה לעובד

מבצע מיוחד!!! לא לכל הילדים

שאלה: יש לי ילדה בת 2.5 שסובלת מאלרגיה מסכנת חיים לחלב ומוצריו. לאור זאת אני צורכת בקביעות מזון תינוקות על בסיס סויה כתחליף חלב. לאחרונה פורסם מבצע של חברה מסוימת יצרנית מזון לתינוקות המיועד אך

התעכב שנתיים ולא יוכל לערער על שומת המס

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.3.2019 בע"מ 21972-01-19 (סגן הנשיא, השופט ר' סוקול), בגדרה נדחתה בקשתו של נסים גנאים (להלן:גנאים), להאריך את מועד הגשת הערעור

מי יספק טאבלטים למשרד לביטחון פנים?

עתירה שהגישה חב' ראואל בע"מ והוכרעה על ידי בית המשפט העליון נדחתה בימים אלו תוך שנקבע שחב' תים נטקום בע"מ תספק את הטאבלטים ואילו חב' ראואל אולי תהיה זכאית לפיצוי כספי, בסיום ההליך. ועוד כמה

בג"צ דחה עתירה נגד צווי הריסה וחייב ב 20,000 ₪ הוצאות

עניינה של העתירה הייתה בבקשת העותר להורות על ביטול צווי הריסה שהוצאו נגד מבנה המצוי בסביבות הכפר צור באהר שבאזור יהודה ושומרון. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל

הבנק דורש מהיורשים: רק שלושתכם יחדיו

שאלה: ישנה רשת סופרים גדולה שהתחילה להפעיל קופות בשירות עצמי והמעיטה בקופות המאוישות, ובמקום 12 קופות מאוישות יש 5. לעומת זאת בשירות עצמי ישנן כ-10 קופות, אך הקופות בשירות עצמי הן אך ורק ללקוחות שיש

חברת השכרת הרכב תבעה רוכב אופניים

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון) בע"א 12604-06-19 מיום 5.11.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' הרשמת הבכירה מ' חלפון-נזריאן) בתא"מ 59038-02-18 מיום 14.4.2019.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

המשיבה הגישה תביעה כספית נגד המבקש, בה נטען כי האחרון פגע ברכבה עם אופניו, בעוד שהרכב עמד כדין בצד הדרך. המבקש, עו"ד במקצועו, גרס כי יש למחוק את התביעה על הסף, משום שלא צורף לה תצהיר של הנהג ששהה ברכב בעת התאונה. לגוף העניין, המבקש טען בין היתר כי הרכב חנה שלא כדין; וכי נגרם לו נזק ראייתי כתוצאה מכך שנהג הרכב לא הזמין את משטרת ישראל לזירת התאונה, על אף שהוא מחויב בכך לפי חוק.

בית משפט השלום קיבל את תביעתה של המשיבה, וקבע כי המבקש התרשל באופן רכיבתו על אופניו והפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. בין היתר, צוין כי המבקש עצמו העיד מפורשות שבעת הרכיבה אין הוא מסתכל על הכביש שלפניו אלא מעת לעת, בעודו רוכב במהירות גבוהה (שכן אופניו הם מן הסוג שבו הרוכב יושב כך שראשו מוטה כלפי מטה); כי התאונה התרחשה באור יום, בכביש שאף לשיטת המבקש מותר היה לחנות בצדו; וכי גם אם נקבל את טענת המבקש, לפיה רכב המשיבה חנה במרחק 55 ס"מ משפת הכביש, המבקש הוא האשם הבלעדי בתאונה.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. נקבע כי לו היה המבקש נוקט באמצעי הזהירות הנדרשים, התאונה לא הייתה מתרחשת. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הוא שותף לקביעת בית משפט השלום לפיה המבקש לא הוכיח את טענתו בדבר חניית הרכב שלא כדין; וכי אפילו התקבלה טענה זו, לא היה בכך כדי להטיל אשם תורם על הנהג ברכבה של המשיבה.

המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והגיש את בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון. בבקשה צוין כי עניינה במספר היבטים שנוגעים לתאונות דרכים בין כלי רכב לרוכב אופניים, בהן האחרון נפגע ומפונה באמבולנס לבית החולים. בין היתר, נטען כי הבקשה מעוררת שאלות בדבר מעמדם המשפטי של רוכבי אופניים, ועניינה בקביעת כללים מחמירים כלפי נהגי מכוניות וחברות ביטוח גם בתאונות לא קטלניות.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה, הגיע למסקנה כי דינה להידחות מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על אף שמדובר בבקשה ב"גלגול שלישי", וחרף ניסיון המבקש לעטות עליה אצטלה עקרונית, הבקשה גופא מנוסחת כערעור לכל דבר ואינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם של הצדדים. כמו כן, בית המשפט העליון לא שוכנע כי אי מתן רשות ערעור דרוש למניעת עיוות דין.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס- בית המשפט העליון נתן צו ארעי נגד משרד התקשורת

תנועת הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, מועצת הנגב, מועצה מקומית חורה, המועצה המקומית ירוחם וכן נוספים הגישו לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד החלטת משרד התקשורת לדחות את חיובן של חברות הכבלים לפריסה מלאה של השירותים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

בהחלטתו כנגד חברת הוט ונגד משרד התקשורת קבע בית המשפט העליון שניתן בזאת צו על-תנאי המופנה אל המשיבים 1-2 והמורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא יבטלו את החלטתם לדחות את ביצועה ואכיפתה של חובת המשיבה 3 להשלים את הפריסה הפנים-ארצית של תשתיותיה באופן שאלו תתפרסנה בכל אזורי הארץ, כאמור בתקנה 18(ג)(3)(ג) לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000, ולפי הרישיון הכללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, שניתן למשיבה 3.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

הבנקים החליטו: לא מערערים על הממונה

בית המשפט העליון המליץ בימים אלו לבנקים למשוך את עתירתם נגד החלטת המומנה על התחרות. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום! עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

המדינה: לעכב עונשו של מורשע בשוחד

המשיב דניאל אלינסון הורשע בעבירת שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שנמצא כי העניק שוחד בהיקף כספי של 92,649 דולר אמריקני. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופט העמית צ' גורפינקל) גזר

 

טרור ברשת: לורי שם טוב למעצר בית

בית המשפט העליון שחרר בימים אלו את לורי שם טוב, אחת הנאשמות בפרשת טרור ברשת, למעצר בית ללא מפקחים. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום! עו"ד נועם

בני ברק: הפקח התבלבל בדו"ח במספר הרכב

שאלה: קיבלתי דו"ח תשלום קנס על חניה באדום לבן בבני ברק. בדו"ח התחלפו שתי ספרות של מספר הרישוי, כך שהמספר המודפס אינו של הרכב שלי. שאלתי היא מה עלי לעשות, האם הדו"ח קביל, האם עלי

איים, תקף והעליב – מעצר עד תום ההליכים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום! עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

הנחה: חברת החשמל תשלם פחות מ 6.5 אחוז

חברת חשמל תבעה נזקים של 320 מיליון ₪ ותשלם אגרה רק עבור סכום של 20 מיליון ₪, פחות מ 6.5 אחוז מהסכום הנתבע. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב –

בית המשפט לא התערב בהשעיית 10 התלמידים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום! עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com

 נועם קוריס

בג"צ פסק: ה'עריק' נשאר בכלא

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן בימים אלו בעתירה, ולצידה בקשה למתן צו ביניים, בגדרה התבקשו המשיבים ליתן טעם מדוע לא ישוחרר העותר מעונש המחבוש שהוטל עליו, במסגרת הליך משמעתי מכוח חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955

בג"צ נתן צו אישור זמני ליוצאי דרפור

בג"צ הורה בצו זמני שכוון אל ראש הממשלה, שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, שיסבירו מדוע לא יינתן רישיון ארעי עד להכרעה בבקשות הממתינות זמן רב. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות

בג"צ קבע: לא שלום בית – גט!

בית המשפט העליון בפסק דינו של כבוד השופט מ' מזוז, הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד החלטות של המשיבים 2-1, בית הדין הרבני הגדול בירושלים ובית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי), מיום

בג"צ דחה עוד עתירה להדחת בנימין נתניהו

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בשתי עתירות שהוגשו בפניו, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בהרכב השופטים כבוד השופט מ' מזוז, כבוד השופטת ע' ברון, כבוד השופטת י' וילנר ועוד כמה מאמרים שכתבתי:  – סוגיות

בג"צ דחה עתירה נגד איחוד מפלגות הימין

עניינה של העתירה שהוכרעה בימים אלו הוא בתקיפת החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בפ"ר 21/1אורי בכור נ' איחוד מפלגות הימין – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית (6.3.2019). ועדת הבחירות המרכזית דחתה ברוב של 25

בג"צ דחה עתירת בן סעדון להשתבץ ברשימת הליכוד

בג"ץ דחה העתירה בקבעו שעניינה של עתירה זו היא בבקשת העותר, מר יעקב בן סעדון, להורות לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 (להלן: ועדת הבחירות), לשבצו במקום ה-19 ברשימה המשותפת של מפלגות הליכוד – תנועה לאומית ליברלית (להלן: הליכוד)

נועם קוריס משה אביב
עו"ד נועם קוריס

מה עושים כשהמעסיק סיכם על חופשה?

שאלה: בהסכם העבודה שלי עם המעסיק נקבע שבימים בהם אין לימודים במשרד החינוך אני אהיה בימי חופש מהעבודה. ניצלתי כבר את כל ימי החופש שלי השנה, האם המעסיק רשאי לחייב אותי לא לבוא לעבודה ולהפחית

80,000 ₪ הוצאות בגין עתירה שנדחתה

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשה לעיכוב ביצוע רכיב ההוצאות שנקבע בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (השופט העמית ג' גינת) בעת"מ 7052-04-18 מיום 17.2.2019, בגדרו נדחתה עתירת המבקשת שהופנתה נגד תנאי

לא רוצה לבוא לבית משפט

שאלה: שני אנשים שאני מכיר הסתכסכו ביניהם ותבעו האחד את השני בבית המשפט. כל אחד מהם בנפרד ביקש ממני שאבוא להעיד במשפט ולשניהם אמרתי שאיני מעוניין להעיד במשפט בשום מקרה. לפני בערך שבועיים קיבלתי צו

בית המשפט: אפריקה ישראל תקבל מיליונים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט הבכיר י' פרגו) מיום 1.10.2017 בת"א 5176-06-13, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה 1 (להלן: המשיבה) ונדחתה תביעתה שכנגד של המערערת.

אין צוואה? המדינה לקחה את הרכוש

שאלה: קרוב משפחתי שהינו אחיו היחידי של בעלה של דודתי, ניצול שואה, ערירי וללא ילדים נפטר לפני מספר חודשים. הנני היורשת על פי חוק של דודתי המנוחה (היא ובעלה נפטרו מספר שנים לפני אחיו). אבקש

בג"צ דחה עתירה נגד מעצרו המנהלי של חשוד בהשתייכות ל"טרור עממי"

נועם קוריס

העותר, יליד 1986, תושב שכם. ריצה בעבר שני עונשי מאסר בפועל בגין ניסיון לסחר בציוד מלחמתי, ובגין קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה (ההרשעה האחרונה משנת 2007, ובגינה הושתו על העותר 32 חודשי מאסר). העתירה מופנית כנגד צו המעצר המנהלי השני ברציפות שהוצא כנגד העותר, המורה על המשך מעצרו המנהלי לשישה חודשים מיום 27.10.2019 ועד ליום 26.4.2020.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר, עיינו שופטי ההרכב בחומר החסוי. ונחה דעת שופטי ההרכב כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "מעורב בהנעת פעילות צבאית עדכנית; לו קשר קונספירטיבי למג'האד שאהין ופעילי טרור עממי עדכניים; ברשותו מטענים/ רימונים מאולתרים; ושהייתו בשטח מסכנת את ביטחון האזור".

שופטי בית המשפט העליון אף קבעו, כי לא ראו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

הרשות הפלסטינית תפצה על אירוע הטרור

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' דרורי) בת"א 3367/09 מיום 29.7.2019, בגדרו נקבעה אחריותה של המבקשת, היא הרשות הפלסטינית, לנזקי המשיבים בגין גרימת מותו של מיכאל גדרי ז"ל באירוע טרור.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

בבקשה טוענת המבקשת, בין היתר, כי יש ליתן רשות ערעור על הקביעות בדבר אחריותה הנזיקית כאמור וזאת כבר בשלב הנוכחי, משום שדחיית הדיון בהשגותיה לגבי החלטה זו עד למתן פסק דין עלולה לפגוע ביעילות הדיונית, להביא לבזבוז משאבים ולהשליך על הליכים משפטיים נוספים. נטען עוד כי אם לאחר בירור נזקיהם של המשיבים תחויב המבקשת בתשלום פיצויים, ואם חיוב זה לא יעוכב, אזי גביית התשלום תפגע בתפקודה של המבקשת ותשפיע על המצב הביטחוני באזורנו.

בהחלטה מיום 31.12.2019 הורה בית המשפט העליון למשיבים להגיב לטענות המבקשת לפיהן יש לדון בהשגותיה נגד החלטת בית המשפט המחוזי כבר בשלב זה, ובטרם ניתן פסק דין סופי בהליך הנזיקי המתנהל נגדה. בתגובה טענו המשיבים כי אין מקום ליתן רשות לערער על ההחלטה מושא הבקשה דנן בשלב הנוכחי, וכן נטען כי הדיון בסוגיית הנזק מתנהל זה מכבר בפני בית המשפט המחוזי ומצוי בשלב הסיכומים.

בית המשפט העליון קבע כי דין הבקשה להידחות, וזאת נוכח הוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיה תינתן רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי רק אם שוכנע בית משפט זה כי "אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (ראו יישומו של כלל זה על בקשות רשות ערעור שעניינן בהחלטה הקובעת חבות בנזיקין: רע"א 9041/14 הרשות הפלסטינית נ' פלוני, פסקה 2 (24.3.2015); רע"א 6557/19 שחר ושות', חברה עבודות עפר בניה כבישים ופתוח בע"מ נ' הרשות הפלסטינאית, פסקה 7 (31.10.2019)). בית המשפט העליון לא מצא כי המקרה דנן נמנה עם המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור כאמור, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה של הרשות.

כמו כן, ציין בית המשפט כי ראה לנכון לדחות את טענת המבקשת לפיה יש ליתן רשות ערעור במקרה דנן נוכח הנזק שתסב לה גבייתם של הפיצויים שייפסקו לטובת המשיבים, ככול שהיא תחויב בתשלום פיצויים במסגרת פסק הדין שיינתן, ואם זה לא יעוכב. יוער כי אם אכן תחויב המבקשת בתשלום פיצויים למשיבים כאמור, הרי שבמידת הצורך, שמורה לה כמובן הזכות להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין זה, והדברים ברורים.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בית המשפט העליון קבע עוד שהרשות הפלסטינית תישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

קורונה בישראל – 5000 ₪ קנס על הפרת הבידוד

תושב מרכז הארץ, שהפריע למפקחי משרד הבריאות לבחון האם הוא ממלא אחר הוראות הבידוד הביתי עליהן הורה משרד הבריאות, ישלם קנס בסך 5,000 ש"ח ויתחייב להימנע מביצוע עבירה דומה למשך שנה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון  

החשוד שב ארצה מתאילנד, ובהתאם לצו שהוציא מנכ"ל משרד הבריאות, היה עליו לשהות בבידוד ביתי. שלושה מפקחים מטעם משרד הבריאות הגיעו לביתו של החשוד, וביקשו ממנו להזדהות. החשוד החל לקלל אותם, ירק לעברם, ניסה לטרוק את שער ביתו בעודם עומדים במפתן השער, וכן עשה עצמו מתעטש מספר פעמים באופן שנועד להרתיע אותם מלבצע את תפקידם. יודגש, כי החשוד לא היה חולה בקורונה ולא הפר את הוראות הבידוד.

האירוע צולם ע"י מפקחי משרד הבריאות, והמשטרה פתחה בחקירת האירוע. הפרקליטות מצאה כי החשוד ביצע לכאורה עבירה של הפרעה לעובדי ציבור. לאחר שנשקלו מכלול נסיבות העניין, לרבות העובדה שמדובר במקרה ראשון מסוגו, החשוד נעדר כל עבר פלילי והביע חרטה עמוקה על מעשיו, הוחלט לחתום עם החשוד על הסדר סגירת תיק מותנה, שבמסגרתו כאמור ישלם קנס ויתחייב להימנע מביצוע עבירה דומה וזאת כנגד סגירת התיק נגדו. יודגש, כי ככל שיפר החשוד את תנאי ההסדר, יוגש נגדו כתב אישום.

הטיפול בתיק זה הוא חלק ממדיניות האכיפה עליה החליטו היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, וממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, בכל הנוגע לעבירות המבוצעות בהקשר של המאבק הלאומי בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל.

מהפרקליטות נמסר כי העבירה בוצעה ע"י החשוד בתקופה שבה מרכז משרד הבריאות את המאמץ המדינתי למנוע את התפשטות הנגיף, מאמץ שהוא בעל חשיבות לאומית עליונה. פרקליטות המדינה נוטלת חלק במאמץ הלאומי של משרד הבריאות למנוע את התפשטות נגיף הקורונה בישראל, ובתוך כך היא פועלת בימים אלה ביחד עם משטרת ישראל למיצוי הליכים מהיר לגבי אנשים המפרים את חובת הבידוד המוטלת עליהם מכוח הוראות משרד הבריאות. כמו כן, פועלות המשטרה והפרקליטות גם כלפי גורמים המפריעים לפעילות הפיקוח של משרד הבריאות, גורמים המפיצים חדשות כזב בנוגע להתפשטות נגיף הקורונה ועוד.

בפרקליטות ובמשטרה קוראים לציבור להישמע להוראות משרד הבריאות ולשתף פעולה עם המפקחים מטעם משרד הבריאות וכל יתר עובדי מערך הבריאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

מועד הדיווח והתשלום למע"מ ידחה ל-26 במרץ

מועד הדיווח והתשלום למע"מ ידחה ל-26 במרץ

שר האוצר משה כחלון ומנהל רשות המסים, ערן יעקב סיכמו הבוקר על דחייה  בעשרה ימים של המועד  לדווח ותשלום למע"מ,  ממחר ה – 16 למרץ עד ל – 26 למרץ

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

ההחלטה על  הדחיה התקבלה במטרה להקל על המגזר העסקי המתמודד עם ההשלכות הכלכליות  של התפשטות וירוס הקורונה בארץ ובעולם ושל הצעדים שננקטים במטרה לצמצם את פגיעתו באוכלוסייה.

בצעד משלים הנחה יעקב את מנהלי המשרדים  בכל מערכי המס לפעול בהתחשבות מירבית ולתת מענה  פרטני לעסקים שנקלעו  לקשיים בשל המצב.

יובהר כי לא חל שינוי במועדים לדווח ותשלום מקדמות וניכויים למס הכנסה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

קוקה קולה : 23 מיליון ש"ח לאור גז מזוהם

בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) בת"א 20349-09-16 מיום 12.11.2019, בגדרה נדחתה בקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

המבקשת (להלן: מכתשים) סיפקה בשנת 2009 גז פחמן דו-חמצני לחברת קוקה-קולה למשקאות (להלן: קוקה קולה). הגז התגלה כמזוהם ועקב כך נגרמו לקוקה-קולה נזקים שאותם תבעה ממכתשים. בשנת 2012 גובש הסכם פשרה במסגרתו התחייבה המשיבה 2 (להלן: AIG), בכובעה כמבטחת של מכתשים, לשלם לקוקה-קולה סך של 23,000,000 ₪ בגין הנזק שנטען שנגרם לה עקב הזיהום. כמעט כשבע שנים לאחר האירוע, הגישה AIG את התביעה מושא הבקשה שלפניי – תביעת שיבוב נגד המשיבה 1 (להלן: מקסימה). AIG טענה כי מקסימה היא האחראית לנזק שנגרם, כמי שסיפקה למכתשים את הגז הפגום, ועל כן צריכה לשפות את AIG בסך של 24,058,243 ₪.

במסגרת ההליכים המקדמיים, מקסימה הגישה הודעת צד ג' נגד מכתשים, בטענה כי על מכתשים לשפות אותה בגין כל סכום שיפסק נגדה בתביעת השיבוב. מכתשים מצידה הגישה בקשה לסילוק ההודעה על הסף וטענה בעיקרו של דבר להיעדר עילת תביעה והיעדר יריבות בינה לבין מקסימה, מכיוון ש-AIG תובעת את מקסימה כמבטחת של מכתשים. נטען כי הודעת צד ג' למכתשים במקרה דנן היא חסרת תוחלת ויוצרת "מעגל שוטה", בעוד שמקסימה יכולה להעלות את כל טענותיה בהליך העיקרי מול AIG.

בסיום ההליכים המקדמיים ולאחר חילופי דברים נוספים בין הצדדים, נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו ודחה את בקשתה של מכתשים. בתמצית, בית המשפט קבע כי קיימות למקסימה שתי עילות תביעה עצמאיות נגד מכתשים: גרימת נזק ראייתי למקסימה, וטענת מקסימה להפרש בין הסכום ששילמה AIG במסגרת הסכם הפשרה לבין גובה הנזק שנגרם בפועל לקוקה-קולה. נקבע, כי הגם שההודעה לצד ג' על עילותיה אינה נקייה מספקות, והגם שעילות ההודעה לצד ג' על פניהן אינן "מהחזקות", נדרש לברר את הדברים, והמקרה אינו מצדיק את הסעד החריג של סילוק ההודעה על הסף.

מכאן הבקשה שלפנינו, במסגרתה שבה וחוזרת מכתשים על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי. בין היתר, נטען כי ההחלטה של בית המשפט קמא לא נומקה כדבעי; וכי יש להכריע בבקשת הסילוק בשלב הנוכחי ולפני שמיעת הראיות, על מנת שלא לגרור את מכתשים להליך סרק וחסר תוחלת, בשים לב לסכום ההודעה ומורכבותה.         

בתגובה טענה מקסימה כי בהתאם לפסיקה הנוהגת, אין הצדקה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית שלא לדחות בקשה לסילוק הליך על הסף. עוד נטען, כי יש להותיר את מכתשים כצד בהליך נוכח עילות התביעה העצמאיות שיש למקסימה נגדה; בשל היריבות בין מכתשים ל-AIG, ועל מנת שניתן יהיה להשיב את תגמולי הביטוח ל-AIG; וכן על מנת שניתן יהיה למנוע התדיינויות נוספות בנושא. עוד הלינה מקסימה על התנהלותן של מכתשים ו-AIG בהליך גילוי המסמכים, המעידה לשיטתה על חוסר תום לב ושמא אף על קנוניה שנרקמה ביניהן. בתוך כך, צוין כי AIG התחמקה מלספק מידע ומסמכים שהתבקשו על ידי מקסימה בטענה כי הם נמצאים בידי מכתשים, וכי במסגרת ההליכים המקדמיים מכתשים סיפקה מענה ומסמכים שונים הנוגעים לאירוע הנזק.

AIG בחרה שלא להגיש תגובה מטעמה.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה ובתשובה לה, החליט לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור.

בית המשפט הקדים ואמר כי ברגיל, מידת התערבות בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף היא מצומצמת ושמורה למקרים חריגים (ראו החלטתי ברע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד, פסקה 3 (29.3.2016) (להלן: עניין מורד); רע"א 661/17 ‏אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, בפסקה 4 (‏16.2.2017); רע"א 60/19 כלל מוצרי בטון בע"מ נ' אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובנין בע"מ, פסקה 6 (‏12.2.2019)). עם זאת, ייתכנו מקרים בהם צירופו או אי צירופו של צד שלישי להליך עשוי להיות בעל השפעה משמעותית על אופן ניהולו של ההליך, באופן שמצדיק התערבות של ערכאת הערעור (השוו רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק), פסקה 10 (21.2.2014); רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וייץ, פסקה 12 (21.2.2016); רע"א 7848/18 מדינת ישראל (משרד התחבורה – רשות הספנות והנמלים) נ' פלונית (21.12.2018)).

הודעת צד ג' לפי תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נועדה על מנת לאפשר לנתבע לממש זכות לשיפוי או להשתתפות או לסעד אחר כלפי הצד השלישי, או לבירור סוגיה שנויה במחלוקת שמן הראוי כי תתלבן גם ביחסים שבין הנתבע לבין הצד השלישי. במקרה דנן, איני רואה תוחלת בהותרת ההודעה לצד שלישי על כנה, מה שעלול לגרור את מכתשים להליך מורכב שידרוש השקעת משאבים מצידה, כדי להוכיח ולהתגונן באותן טענות שממילא הועלו או תועלנה על ידי AIG, ואיני רואה אפשרות כי מכתשים תידרש לשפות את מקסימה, או להשתתף בחיוב שיושת עליה, ככל שהתביעה כנגדה תתקבל.

AIG היא מבטחתה של מכתשים וככזו היא נכנסת בנעליה בתביעת התחלוף. למבטחת אין יותר ממה שהיה למבוטח וכל טענת הגנה שעומדת למקסימה כנגד מכתשים, עומדת לה ממילא גם כנגד AIG כמבטחתה של מכתשים (השוו לסעיף 2(א) לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969: "לחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה"; סעיף 37 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973: "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב; סעיף 7(א)לחוק הערבות, התשכ"ז-1967: "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב").

בניגוד לנטען על ידי מקסימה, ובניגוד למסקנתו של בית המשפט קמא, לא השתכנע בית המשפט כי למקסימה שתי עילות עצמאיות כנגד מכתשים.

הטענה כי למקסימה נגרם נזק ראייתי עקב השיהוי בהגשת התביעה, היא טענה טובה שיכולה לעמוד לה מול AIG. אלא שטענת הנזק הראייתי משמשת כצינה ולא כחנית, ובית המשפט לא ראה כיצד היא יכולה לשמש את מקסימה כטענת התקפה כנגד מכתשים במסגרת הודעת צד שלישי, או כיצד יכולה טענה זו להניב יותר למקסימה במסגרת הודעת צד שלישי כנגד מכתשים.

עילת תביעה עצמאית נוספת לה טענה מקסימה, נוגעת לגובה הנזק שנגרם לקוקה-קולה. על מקסימה יהיה להתמודד עם ההלכה לפיה אין דרכו של מבטח להתנדב לשלם לצד שלישי יותר מהנזק שנגרם לו, וכי מהמבטח נדרש רף הוכחה נמוך יותר, של סבירות השיקולים שהניעו אותה להכיר בחבותה ולבצע את התשלום (ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ, פ"ד נ(4) 567 (1997)). בשל הלכה זו, נטען על ידי מקסימה כי היא תתקשה להוכיח כי AIG שילמה לקוקה-קולה יותר מהנזק שנגרם לה בפועל. לעומת זאת, במסגרת הודעת צד שלישי למכתשים, הרי שמכתשים, כמו כל ניזוק רגיל, תצטרך להוכיח מה הנזק שנגרם לקוקה-קולה, וכך יתאפשר למקסימה, לגישתה, להוכיח כי הנזק שנגרם לקוקה-קולה היה נמוך יותר, ובמקרה כאמור, היא תהיה זכאית לשיפוי ממכתשים, בגובה ההפרש בין תביעת השיבוב של AIG לעומת הנזק שנגרם בפועל לקוקה-קולה.

בטענה זו אין כל רבותא, והיא נכונה לכל תביעת תחלוף. אכן, אין דרכה של מבטחת להתנדב ולשלם יותר מהנזק שנגרם בפועל, אך מעין חזקה זו, שעשויה להקשות על מקסימה לטעון כי AIG שילמה לקוקה-קולה יותר מהנזק שנגרם לה, אינה מצדיקה פתיחת חזית נפרדת נגד מכתשים. ובכלל, אם וככל שמקסימה תחזור על מכתשים, מכתשים תחזור על AIG כמבטחתה, ואין לדבר סוף.

מקסימה העלתה טענות שונות הנוגעות להליכי גילוי מסמכים שהתנהלו בינה לבין AIG, אך לא צירפה לתשובתה כל מסמך הנוגע להליכים אלה. אם מקסימה סבורה כי AIG העלימה מסמכים, הרי שעליה לפעול כנגד AIG בדרכים המקובלות במסגרת סדרי הדין, וככל שמקסימה מבקשת לאתר ולגלות מסמכים שלטענתה נמצאים בחזקתה וברשותה של מכתשים, הרי שאין בכך כדי להצדיק את צירופה של מכתשים כבעל דין נוסף לדיון.

סוף דבר, הוחלט לקבל את הערעור ולהורות על מחיקת הודעת צד ג' כנגד מכתשים. מקסימה תישא בהוצאות מכתשים בסך 5,000 ₪.

למען הסר ספק, אין בפסק דין זה כדי להביע עמדה כלשהי לגופה של תביעת השיבוב.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.