קטגוריה: עורכי דין

עו"ד נועם קוריס –  על בתי משפט, הקלטות והאזנות סתר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות' ,עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

בעידן בו אנחנו נמצאים, כל אחד מחזיק בידיו לפחות סמארטפון אחד, כך שלכל אחד מאיתנו יש מכשיר הקלטה צמוד. הקלטה של שיחת טלפון שביצענו או הקלטה של בן שיחנו בשיחה בארבע עיניים, יכולה מהר מאוד להגיע אל בית המשפט כראיה, גם אם אנחנו לא רוצים.

חוק האזנות סתר מחייב שלפחות אחד מהנוכחים בשיחה ידע על קיום ההקלטה ולפעמים, לצערך, זה לא תהיה אתה.

מה בכל זאת צריך בכדי להגיש הקלטה כראיה לבית המשפט ? "פסיקת בתי המשפט הכלליים קובעת כי ניתן להגיש הקלטה כראיה כפוף לשלושה תנאים: תנאי טכני – הבוחן את מהימנות ואמינות סרט ההקלטה; תנאי מהותי – המוודא את קבילות תוכנה של ההקלטה; ותנאי פורמאלי – הבודק אם ההקלטה אינה עומדת בסתירה להוראותיו של חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979 (י' קדמי, על הראיות – חלק שני, להלן – קדמי, עמ' 1141).

מטרתו של התנאי הטכני הנה להבטיח " כי המדובר במתקן הקלטה תקין ואמין, כי ההקלטה גופה שלמה, ברורה וניתנת לפענוח, וכי לא נעשה דבר לעוות האמת, לא על ידי התערבות פסולה בהליך ההקלטה ולא על ידי התערבות פסולה בסרט ההקלטה לאחר מכן" ( קדמי, בעמ' 1143). התנאים שנקבעו בפסיקה ושיש להוכיחם כדי להכשיר את קבילות סרט הקלטה מטרתם   להבטיח, כי הסרט משקף נכונה את האירוע שהתרחש והוקלט וכי הוא מציג נכונה בצורה חוזרת ומדויקת את האירוע כפי שהתרחש. לצורך זה יש חשיבות להוכיח, כי המכשיר היה תקין בטרם ובעת ההקלטה, וכי לאחריה לא נעשו בסרט שינויים טכניים או אחרים שיש בהם לפגום באמיתות המוקלט וברציפותו. דיוק בכל אלה עשוי לרוב גם ללמד, אם האירוע היה טבעי והשיחה שהוקלטה נתקיימה מרצונם החופשי של משתתפיה.

על מנת לוודא זאת נקבעו בפסיקה אמות מידה, הבאות לבחון כי מכשיר ההקלטה בו בוצעה ההקלטה היה תקין; כי המקליט היה מיומן; כי ההקלטה מהימנה; כי קולות הדוברים מזוהים בבירור; וכי הקלטת נשמרה כדבעי, ללא חשש ל"עיבוד" מאוחר כלשהו ( ע"פ 869/81 שניר נ. מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169 (1984); ע"פ 323/84 שריקי נ. מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 505 (1985); ראו גם נ' זלצמן, סליל הקלטה כמסמך  והדרישה הראייתית לכתב, עיוני משפט י"ב (1987) 77).

עם זאת המבחן, גם בהליכים פליליים ומכוח קל וחומר בהליכים אזרחיים, הנו תמיד מהותי ולא טכני, היינו – " השאלה העיקרית היא תמיד זו, אם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע, ואם התשובה על כך היא בחיוב, כי אז הונח היסוד לקבילותה" ( ע"פ 639/79 אפללו נ. מדינת ישראל, פ"ד לד (3) 561 (1980)).

ההלכות הנ"ל ועל אף הגמישות בדיני הראיות בבית המשפט לענייני משפחה , חלות כמובן גם בבית המשפט לענייני משפחה. עולה מהן כי דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו.

האמור לעיל הנו כאמור דרך המלך. בעניינו אין חולק כי "קלטת הלקט" אינה עומדת במבחן הטכני והמהותי שנקבע בהעדר המקור / סליל ההקלטה המקורי ממנו ועפ"י הנטען הועברו הועתקו השיחות לקלטת הלקט.

בע"א 4814/09 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מ"י נפסק  ע"י כב' השופט ע. פוגלמן:

"הכלל שגובש בשיטתנו זה מכבר, הינו כי לשם הוכחת תוכנו של מסמך, יש להציג בפני בית המשפט את המסמך המקורי, שהינו 'הראיה הטובה ביותר' להוכחת האמור בו (ראו למשל עניין הולין, סעיף 25; ע"א 118/63 ראש העיר הרצליה נ' פישמן, פ"ד יז(4) 2805 (1963); ע"א 495/82 עמל הנגב בע"מ נ' מזור, פ"ד לט(3) 97 (1985)). מקורו של הכלל בחשש כי הוכחת טענה באמצעות ראיה משנית, אינה נהנית מרמת הדיוק ומרמת האותנטיות הגלומה במסמך המקורי. אכן, כוחו של מסמך נעוץ בהיותו "כתוב", וכל "חציצה" בין המקור לבין בית המשפט מקימה את האפשרות לשיבוש תוכנו של המסמך, לאי דיוקים או להצגה של התוכן לפי נקודת ההשקפה והאינטרסים של הדובר (ראו יעקב קדמי על הראיות 589 (2003)). כלל זה רוכך, אמנם, עם השנים, עד כי כיום מדובר בכלל של העדפה המתמקד במשקל הראיות ולא בקבילותן (עניין הולין, שם; ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169, 224 (1984); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5)"

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, האזנות סתר, בית משפט, הקלטות

עו"ד נועם קוריס –  על הפוליטיקה של פייסבוק וגוגל   

בדיוק פורסם שבמדינת פייסבוק כבר גרים היום יותר משני מיליארד משתמשים, הרבה יותר מאשר בהודו או בסין ובעצם הגורם המאחד הכי גדול שהיה אי פעם בתולדות האנושות. יותר מבני אותה דת, יותר מאשר בני אותו לאום, יותר מצופי האירוויזיון או גמר אליפות העולם בכדורגל, פשוט הדבר הכי גדול שקרה.

לא רק בגודל מבחינת כמות המשתמשים, אלא גם לפי החוזק הכלכלי והיכולת להניע תהליכים, כבר ברור לכולם שלמעצמות כמו פייסבוק או גוגל, הרבה יותר קל למשל להגיע לירח או להוציא אל הפועל כל פרוייקט חדשני וגרנדיוזי, קל הבה יותר מאשר לכל מדינה ממוצעת על פני כדור הארץ.

השינוי הזה, שעדיין לא ברור עד הסוף אם הוא שינוי פוליטי, שינוי תרבותי או שינוי הרבה יותר גדול מכך בסדר החברתי והמשילותי על פני כדור הארץ, ועוד ימים יגידו ויבהירו את ההשלכות בינוניות הטווח לכך, שחברות מסחריות כמו גוגל ופייסבוק צוברות כוח כספי, כמות אנושית והשפעה חברתית, פוליטית אישית, כל כך משמעותית ועצומה.

תזכרו את מה שאתם קוראים כאן, כי אם אני מבין נכון, זה רק עניין של זמן עד שהכוח הזה שצוברות חברות מסחריות מהסוג הזה עוד ישפיע הרבה יותר על המבנה החברתי- פוליטי בעולם, וכבר עכשיו לא מספרים לנו שלפייסבוק למשל, יש "שירות חשאי" ויכולות של שירות חשאי, יותר טובות משל רוב אם לא כל המדינות בעולם. ככה זה כשאתה יכול לדעת מי הם החברים של שני מיליארד איש, עם מי הם בקשר קרוב ועם מי לא, עם מי כל אחד נפגש והיכן, ועוד אין סוף פרטים שיוצרים מידע ממוחשב ואון ליין, שממשיך ומשתפר עוד מרגע לרגע

 

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  5635/17

 

לפני:	כבוד השופט נ' סולברג
	כבוד השופט א' שהם
	כבוד השופט ג' קרא

 

העותר:

משה שפירא

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:	1. שרת המשפטים
	2. לשכת עורכי הדין בישראל
	3. הוועדה הבוחנת בכתב בבחינות ההתמחות אשר פעלה בתקופה מיום 1/1/17 ועד 11/6/17
	4. הוועדה הבוחנת בכתב בבחינת ההתמחות, אשר מונתה ע"י שרת המשפטים ביום 12/6/17

 

עתירה למתן צו על-תנאי

 

בשם העותר:	בעצמו
בשם המשיבה 1:	עו"ד תדמור עציון; עו"ד שרון הואש-איגר

 

בשם המשיבות 4-2:

עו"ד דוד יצחק; עו"ד רונן בוך; עו"ד לירז סבן

 

פסק-דין השופט נ' סולברג:

עניינה של העתירה – פגם פרוצדורלי שנפל במינוי הוועדה הבוחנת, אשר ערכה את מבחני לשכת עורכי הדין שהתקיימו במועד מרץ 2017.

העותר הוא בוגר לימודי משפטים, אשר ניגש לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שהתקיימה ביום 27.4.2017. טענתו העיקרית של העותר היא שנפל פגם במינוי הוועדה הבוחנת שערכה את המבחן, לאור הוראותיו של תיקון מס' 38 של חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן:תיקון 38 והחוק, בהתאמה); ומשכך, מדובר במבחן שנערך בהעדר הסמכה חוקית.

תיקון 38 ערך רפורמה במבנה מבחני לשכת עורכי הדין. בין היתר, הסדיר המחוקק את מבנה הוועדה המחברת את המבחן. בנוסחו הקודם של החוק, נקבע בסעיף 40 כי"הבחינות […] יהיו בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים". הלכה למעשה, הגדילה לשכת עורכי הדין את מספר הבוחנים פי שלושה, כך שהיא כללה שלושה שופטים וששה עורכי דין, שלושה מהם חברי השירות המשפטי. בית משפט זה לא מצא פגם בפרקטיקה האמורה (בג"ץ 7505/98‏ קורינאלדי נ' לשכת עורכי-הדין בישראל‏, פ"ד נג(1) 153 (1999) (להלן: עניין קורינאלדי)). תיקון 38 הוסיף וקיבע את הנוהג הזה מבחינה חוקית, שינה קמעא את הרכבה, והרחיב בדבר אופן מינוי חבריה:

(ב)        הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:

(1)    שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;

(2)    ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;

(3)    שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.

(ג)        מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

(ד)        שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).

(ה)       חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.

בתמצית, אם כן, נקבע כי בוועדה יהיו תשעה חברים, מהם שלושה שופטים, ארבעה עורכי דין (מהם שניים מהשירות המשפטי), ושני נציגי אקדמיה. המינוי ייעשה על-ידי שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית; השופטים ימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.

תחילתו של תיקון זה הוא ביום 1.1.2017: סעיף 34(ו) לתיקון 38 קובע כי חברי הוועדה הבוחנת בכתב שלפי סעיף 40(ב) הנ"ל,"יתמנו לראשונה החל ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017)". חרף הוראה זו, לא עלה בידי שרת המשפטים להשלים את מינוי הוועדה הבוחנת במועד. כתבי המינוי של השופטים המכהנים בוועדה נחתמו ביום 28.2.2017; תהליך החתימה על כתבי המינוי של יתר חברי הוועדה הושלם ביום 16.5.2017. רק ביום 12.6.2017 התפרסמה הודעה ברשומות המפרטת את הרכב הוועדה.

לאור האמור, סבור העותר כי הלכה למעשה, המבחן שניגש אליו נערך על-ידי ועדה בוחנת הנעדרת הסמכה חוקית לחברו. לדידו של העותר, מצב זה מנוגד לעקרון שלטון החוק, מעיד על חשד לשיקולים זרים, וגרם לפגיעה בזכויות רבות של העותר. משכך, לפי עיקר הדין, היה צריך להורות על בטלותה של הבחינה כולה; ברם, לנוכח ההשלכות הקשות של מסקנה זו, מציע העותר, לאור עקרון הבטלות היחסית, לקבוע כי רף המעבר למבחן זה יעמוד על 52 נקודות, ולא על 65 נקודות, כרגיל.

המשיבים מודים כי אכן נפל פגם במינוי הוועדה הבוחנת. לגישתם, השלמתו הרשמית של הליך המינוי התעכבה עד לאחר מועד הבחינה. יחד עם זאת, לגישתם, פגם זה אינו מחייב מתן סעד כלשהו לעותר. המשיבים מציינים כי שמונה מתוך תשעת חברי הוועדה החדשה, היו חברים בוועדה הקודמת. מינוי הוועדה החדשה החל בחודש נובמבר 2016, אז החלו חברי הוועדה למלא שאלונים להגשת מועמדות לוועדה; הללו עברו בחינה משפטית בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה; כתבי המינוי של השופטים המכהנים בוועדה נחתמו בשלהי חודש פברואר 2017; ובשלהי חודש אפריל אישרה המועצה הארצית את מינויים של יתר חברי הוועדה. מבחן ההסמכה הנוכחי נערך על-ידי שמונה מתוך תשעה חברי הוועדה (עו"ד רביע עאסי, נציג האקדמיה, נוסף כמועמד בשלב מאוחר, ולא היה מעורב בעריכת המבחן). עוד צוין כי לפי תיקון 38 אין חובה לפרסם את המינוי ברשומות, והדבר נעשה לצורך הגברת השקיפות בלבד.

על אף הפגם האמור, סבורים המשיבים כי דין העתירה להידחות. לאור עקרון הבטלות היחסית, ברי כי אין הצדקה להורות על ביטול הבחינה, ועל ביטול ההסמכה שניתנה מכוחה לעורכי דין רבים, אך בשל השתהות בהליך הפורמלי של מינוי הוועדה. באשר לסעד החלופי המוצע על-ידי העותר, סבורים המשיבים כי אין קשר הגיוני בין הפגם הנטען לבין הסעד המבוקש, ואף אין מקור בדין לאפשרות זו, ואך בשל כך דינו להידחות. המשיבים מדגישים כי הפגם שנפל בהליך המינוי הוא פגם טכני, אשר לא גרם לעוול למי מהנבחנים; טענתו של העותר לפיה פגם זה מלמד על שיקולים זרים נטענה בעלמא וללא ביסוס.

לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות המשיבים, הגעתי למסקנה כי הדין עם המשיבים בעניין זה. אין חולק כי נפל פגם במועד מינוי הוועדה הבוחנת, ועליו יש להצר. תיקון 38 פורסם ברשומות בשלהי חודש מרץ 2016, ולא ברור מדוע השתהו המשיבים והחלו בהליך המינוי רק בחודש נובמבר. אולם, הנסיבות מלמדות על כך שפגם זה אינו מצדיק מתן סעד לעותר. בפועל, הרכב הוועדה הבוחנת (למעט נציג אחד) הוסכם כבר בין לשכת עורכי הדין לשרת המשפטים לפני 1 בינואר 2017, ומדובר למעשה באותו הרכב פרסונאלי שכבר כיהן בוועדה (למעט, כאמור, נציג אחד שפרש). כתבי המינוי של השופטים המכהנים בוועדה נחתמו בשלהי חודש פברואר 2017, אמנם לאחר המועד הקבוע בחוק, אך לפני קיומו של מבחן ההסמכה. עריכת המבחן נעשתה, אפוא, על-ידי מי שהתמנו בסופו של דבר בפועל לחברי הוועדה הבוחנת, אשר אף כיהנו עד למועד תחילת תיקון 38 כחברי הוועדה. הפגם שנפל אפוא בעריכת מבחן ההסמכה הוא פגם טכני בעיקרו, ואינו מצביע על פגם מהותי.

כידוע, לאור תורת הבטלות היחסית, הרי שלא כל פגם שנפל במעשה מינהלי מחייב את בטלותו. הדברים הובהרו בענייןקורינאלדי, שעסק בטענה דומה לנטען כאן, בדבר העדר סמכות לוועדה הבוחנת (שם, מחמת הרכבה):

"הסעד שהעותרים מבקשים בנוי על הטענה שבהרכב הוועדה הבוחנת נפל פגם הגורם לבטלות ההחלטות של הוועדה. אך זוהי טענה מפוקפקת. גם אם נפל פגם בהרכב הוועדה, עדיין לא נובע מכך בהכרח שהחלטות הוועדה בטלות. תוצאת הפגם תלויה בנסיבות המקרה […] מהי אפוא התוצאה הראויה במקרה שלפנינו, בהנחה שנפל פגם בהרכב הוועדה הבוחנת. בנסיבות המקרה, התשובה תלויה בעיקר בשתי שאלות: מצד אחד, השאלה היא אם הפגם גרם עוול לעותרים; מצד אחר, השאלה היא מה הנזק שייגרם לצד שלישי או לאינטרס הציבורי, אם החלטות הוועדה הבוחנת יבוטלו בשל פגם זה. התוצאה תלויה באיזון בין התשובות לשאלות אלה" (שם, בעמ' 163-162).

באותו עניין עמד בית המשפט על כך שלא נטען ולא הוכח שהפגם גרם עוול כלשהו לעותרים, ומשכך, "במצב זה טענת הפגם נעשית פורמאלית. אמנם גם לטענה כזאת יש משקל, שהרי יש להקפיד עם כל רשות שתקיים את החוק ככתבו וכלשונו, ואולם המשקל של טענה כזאת אינו גדול אם, מן הצד האחר, עומדת טענה כי ביטול ההחלטה בשל פגם כזה יגרום נזק רב" (שם, בעמ' 164). אכן, נקבע כי יגרם נזק רב מביטול החלטת הוועדה (היינו, מביטול המבחן שנערך), בדמות שלילת הרישיון מאותם אלו שעברו את המבחן. האיזון בין שני השיקולים הללו הוביל את בית המשפט בענייןקורינאלדי לדחיית טענה זו.

דברים אלו יפים אף לענייננו. אמנם העותר טוען כי הפגם במינוי גרם לפגיעה חמורה בזכויותיו ומקורו בשיקולים זרים, אולם טענות אלו נטענו בעלמא. אין קשר בין טענותיו של העותר בנוגע למניעיה של לשכת עורכי הדין בהחמרת מבחני ההסמכה, או בנוגע לבעיות שנפלו, לשיטתו, בשאלות פרטניות שנשאלו במבחן, לבין סוגיית ההסמכה הפורמלית של חברי הוועדה הבוחנת. משכך, דינן של טענות אלו להידחות. הצדק עם המשיבים גם בכל הנוגע לסעד החלופי שהוצע על-ידי העותר. אין בין סעד זה לבין הפגם הנטען מאומה, ואין הצדקה ליתן הסמכה למי שלא עבר את הרף הדרוש במבחן ההסמכה, אך בשל הפגם הזה. זאת, בנוסף לספק אם ניתן בכלל להעניק סעד שכזה, המנוגד לכאורה ללשון התקנות, עליו עמד בית משפט זה בעבר (לכל אלו ראו גם בג"ץ 9053/15מכנס נ' שרת המשפטים (19.4.2016); בג"ץ 5520/16 מכנס נ' שר המשפטים (3.8.2016); בג"ץ 926/17 מכנס נ' שרת המשפטים (30.3.2017)).

לבסוף אדון בטענות נוספות שהעלה העותר בעתירתו. האחת נוגעת לכך שמבחן ההסמכה נערך מבלי שנתקנו תקנות כנדרש לפי תיקון 38. סעיף 39 לחוק קובע כעת כי"תכנית הבחינות […] וסדריהן לרבות ערר על תוצאות הבחינות ייקבעו  בתקנות", לדעת העותר הדבר לא נעשה, וגם בשל כך נעדר מבחן ההסמכה בסיס חוקי. דין טענה זו להידחות. התקנות המסדירות את תכנית הבחינות הותקנו מקדמת דנא (תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), תשכ"ג-1962). תיקון לתקנות בעקבות תיקון 38 נערך אמנם לאחר מועד המבחן, אולם תיקון זה מתייחס למתכונת החדשה של בחינות הלשכה, ואילו המבחן שבו עסקינן נערך לפי המתכונת הישנה, וממילא לפי הנוסח הקודם של התקנות, שהיה בתוקף באותה עת. אכן, סעיף 39 בנוסחו החדש מחייב התקנת תקנות גם לגבי הליך ערר על תוצאות הבחינות, אולם לא נפל פגם המצדיק ביקורת שיפוטית בכך שעניין זה הוסדר בתקנות רק בתיקון הכולל לתקנות, המתייחס למתכונת החדשה של מבחני הלשכה. למותר לציין שהשגותיו של העותר נבחנו בהתאם להנחיות הפנימיות הקיימות (שצורפו כנספח ח' לעתירה), והעותר לא הצביע על פגם שנפל בטיפול בהשגותיו לגופו של עניין.

עוד טען העותר כי יש להורות על מסירת הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה הבוחנת וכן של הדיון בהשגות שהגיש לוועדה. בעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה טענה זו נטענה מבלי שיש עיגון חוקי לדרישה זו, ובעיקר על רקע העובדה שמדובר בוועדה המחברת מבחן הסמכה, שמטבע הדברים אין לחשוף את הליך הכנתו. עוד נטען כי יש להורות על הפרדה בין לשכת עורכי הדין לבין הוועדה הבוחנת. טענה זו נטענה באופן כוללני, כאשר ברי כי הן לפני שחוקק תיקון 38, הן בעקבותיו, קיימת הפרדה חד-משמעית בין הוועדה הבוחנת לבין מוסדות לשכת עורכי הדין, ולא עלה בידי העותר להראות כי הפרדה זו אינה נשמרת.

בשולי הדברים אציין כי העותר הגיש בקשה נוספת לקביעת דיון דחוף בעתירה, וכן להגיב לתגובת המשיבים. לאחר שעיינתי בבקשות לא מצאתי לנכון להעתר להן, משום שאין בטענות שהועלו בהן הצדקה לסטייה ממסקנתי האמורה, לפיה – בדיוק כפי שנקבע בענייןקורינאלדי – האיזון בין האינטרסים השונים שעל הכף מוביל לכך שעל אף הפגם שנפל במינוי הוועדה הבוחנת, אין הצדקה לסעדים המבוקשים עקב כך.

 

13. לאור האמור, העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. נאחל לעותר הצלחה במבחן ההסמכה הבא ובהמשך דרכו.

 

ניתן היום, ‏ו' באלול התשע"ז (‏28.8.2017).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

עו"ד נועם קוריס – על בנק פועלים ומלחמת 32 השנים

רק לאחרונה, כתבתי כאן טור המביע את דעתי בנוגע לפשרות ולמלחמות משפטיות שחוצות עשורים ושנים, ועוד ועוד ערכאות משפטיות שנאלצות לדון באינספור הליכים משפטיים, ערעורים, בקשות- ומה לא.

בדוגמא שאז נתתי, סיפרתי על התביעה הייצוגית נגד תנובה שההליכים בה נמשכו למעלה מ – 16 שנים ואשר למרות שהתביעה הייצוגית ניצחה והתקבלה בסוף, הרי שהתובע ז"ל נפטר במהלך השנים וטרם מתן פסק הדין הסופי, וכלל לא נהנה מהזכייה כעבור השנים.

הפעם אני רוצה לספר לכם על תיק או יותר נכון סכסוך משפטי, שנמשך לא פחות מ – 30 שנים תמימות, ועדיין לא הסתיים.

רלה וינשטיין, אוטוטו בת 80 אבל ג'ינגית תוססת ונמרצת סיפרה לי את סיפורה המדהים, על מלחמת 32 השנים שהיא עדיין עורכת מול בנק הפועלים.

הכל התחיל לדבריה בשנת 1985, כאשר עקב טעות של עורך דינה דאז קיבל בנק הפועלים פסק דין בהעדר הגנה נגדה בבית משפט השלום, על סכום שלטענתה היא בכלל לא הייתה חייבת.

הבנק פתח נגדה עוד תיק הוצאה לפועל (לדבריה בסכומים מופרזים שאינם תואמים אף את פסק הדין) והחל לגבות בהוצאה לפועל את החוב.

רלה הגישה לתיק ההוצאה לפועל בקשה בטענת פרעתי וטענה בין היתר שנגבו ממנה סכומים עודפים ומופרזים שכלל לא היו צריכים להיגבות ובאופן מפתיע (או שלא) טענתה התקבלה ולאחר חישוב הסכומים שנגבו ביתר במהלך השנים, יצא דווקא שהבנק פתאום חייב לה מיליונים של שקלים.

הבנק כמובן לא ויתר, ויוצא שאין כמעט שופט במחוז חיפה או בבית המשפט העליון, שעוד לא מכיר את רלה ועוד לא נגע ולו במשהו בסכסוך הזה.

אחרי הרבה מאוד הליכים משפטיים ואחרי שלדבריה שופטי בית המשפט העליון אמרו לבנק דברים ממש קשים מחוץ לפרוטוקול, היו כמה שנים שהיא החזיקה בתיק הוצאה לפועל כנגד הבנק, לפיו הבנק חייב לה עשרות מיליוני שקלים.

אחרי עוד הליכים נוספים, ודווקא בהוצאה לפועל הפעם, שוב התהפך הפור, ושוב רלה מצאה עצמה חייבת לבנק למעלה מעשרים מיליון שקלים.

אם נראה לכם שבזה הדברים יסתיימו, אז נראה לי שעוד תופתעו, הבנק שכבר בטח מכיר את רלה ייאלץ כנראה עוד להתדיין איתה שוב בטענותיה, החל מהבקשה לביטול אותו פסק דין מקורי משנת 1987 ועד לטענותיה הקשות כנגד גורמים שונים בבנק ומחוצה לו, אשר כנראה עדיין לא הבשיל הזמן לפרסמן.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות, עו"ד נועם קוריס כותב ב news1, עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

עו"ד נועם קוריס –  על פשרות, חלב, מלחמות משפטיות ותנובה

בתור בעל משרד עורכי דין מאז שנת 2004 ניהלתי לא מעט משפטים עבור לא מעט לקוחות. אין ספק שכיף לצאת בסוף צודק, ולפעמים שנלחמים עד הסוף, זוכים בגדול.

אני מודה ומתוודה, שבאופן אישי לאחר שעברו במשרד שלי אין סוף תיקים משפטיים, אני בדרך כלל תומך בפשרות, ומוצא בדרך כלל הרבה יותר היגיון בפשרות מאשר במלחמה "עד הסוף", בלי קשר כמעט למהות התיק או מי יותר צודק, אך כן עם הכרת הסטטיסטיקות השונות של ניהול הליכים משפטיים בישראל, מאז הקמת מערכת המשפט בארץ.

ידוע למשל, שמרבית התיקים שמנהלת הפרקליטות הפלילית או משטרת ישראל, מסתיימים בהסדר טיעון שהוא סוג של פשרה וגם בעניינים של התיקים האזרחיים שמתנהלים בבתי המשפט השונים, יש רוב מוחלט לתיקים המסתיימים בפשרה, על פני אלו שבהם ממוצים כל ההליכים המשפטיים העומדים בארגז הכלים המשפטי של הצדדים.

דוגמא שאני נותן מדי פעם בשביל להמחיש את הכדאיות בדרך כלל להתפשר, היא הדוגמא של התביעה הראשונה בישראל שאושרה כתביעה ייצוגית, בעניין הסיליקון בחלב של תנובה.

למי שלא זוכר, אי שם בשנות התשעים של המאה האחרונה באלף, הקודם, גילה תחקיר של עיתון מעריב, כי תנובה מכניסה אחוז אחד של סיליקון אל החלב שלה, מבלי לספר על כך לציבור.  

הייתה הרבה ביקורת ציבורית, ולא מעט אנשים ממש נגעלו מזה שהם גילו שבחלב שהם שותים כבר שנים 'דחפו' להם בלי שהם ידעו גם סיליקון, בעיקר שבתנובה הכחישו זאת שוב ושוב.

תביעה ייצוגית בעניין הוגשה ב ב-14.9.1995 ושנה לאחר מכן אף אושרה, לא אלאה אתכם בכל הערעורים וההליכים הנגזרים והנלווים, רק אציין שלאחר שהתיק קיבל פסקי דין במחוזי, עלה בערעורים לבית המשפט העליון ושוב ירד ועלה, הרי שפסק הדין הסופי בנושא ניתן רק ב 4 בדצמ׳ 2011. יותר מ16 שנים של התנהלות משפטית, אשר אם זכרוני אינו מטעה אותי, במהלך השנים האלו התובע המקורי ז"ל, בכלל נפטר.

עכשיו ובדיעבד, זה די ברור שכמעט בכל מקרה היה מוטב לתובע ז"ל להתפשר נניח בשנת 1996, אחרי ניצחון ראשון בערכאה הראשונה ולפני שנאלץ לנהל משפט עוד שנים רבות ושבסופו של דבר כלל לא זכה לראות את תוצאתו הסופית. פשוט ככה.

לא נכנסתי לשיקולים של תנובה באותו העניין ואפילו לא בדקתי כמה תנובה שילמו בזמנו בעבור ייצוג משפטי משך יותר מ 16 שנים בערכאות שונות ובהליכים נפרדים, עיקריים, נגזרים ונלווים, אבל אני באמת מאמין שגם לתנובה, כמעט בכל מקרה היה כדאי להתפשר אינספור פעמים בדרך, ולפנות נניח את המשאבים והזמן בשביל לשפר את החלב והתדמית.

עכשיו אני לא בטוח שזאת הסיבה, אבל אני כן יודע שגם עוד הרבה לפני הקמת מערכת המשפט בארץ ועוד בימי חושן המשפט, סי' יב ס"ב, וכפי שכתב שולחן ערוך:  "..וכל בית דין שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח".

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות, הטור של עו"ד נועם קוריס ב news1, עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, חלב, תנובה, פשרה, מלחמות

אודות משרד עו"ד נועם קוריס:

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

•            עו"ד נועם קוריס – מכתב תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – תעודת הצטיינות
• ·         עו"ד נועם קוריס – תעודת הצטיינות
• ·         עו"ד נועם קוריס – מגשר
• ·         עו"ד נועם קוריס – מכתב תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – מכתב תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – הערכה
• ·         עו,ד נועם קוריס – המלצה והערכה
• ·         עו"ד נועם קוריס – הערכה והמלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – הבעת תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – הבעת תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – הבעת תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – ניופאן
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – מכתב תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה מאגודת לתת
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה מלא לאלימות נגד נשים
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה מכן לזקן
• ·         עו"ד נועם קוריס – הערכה והמלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – יורוקום
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה מעמותת ילדים בסיכוי
• ·         עו"ד נועם קוריס – תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – טיב שתיל
• ·         עו"ד נועם קוריס – טיב שתיל
• ·         עו"ד נועם קוריס – הערכה והמלצות
• ·         נ. קוריס ושות' – שירותי גבייה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המכללה האקדמית נתניה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המכללה האקדמית נתניה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המכללה האקדמית נתניה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המכללה האקדמית נתניה
• ·         עו"ד נועם קוריס – המכללה האקדמית נתניה
• ·         נועם קוריס – התאחדות הסטודנטים בישראל
• ·         עו"ד נועם קוריס – התאחדות הסטודנטים בישראל
• ·         עו"ד נועם קוריס – דוד צ'פניק ובניו
• ·         עו"ד נועם קוריס – ג.ג טלקום בע"מ
• ·         עו"ד נועם קוריס – גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית
• ·         עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה
• ·         עו"ד נועם קוריס – אוניברסיטת בר אילן
• ·         עו"ד נועם קוריס – הבעת תודה
• ·         עו"ד נועם קוריס – הוצאה לפועל
• ·         עו"ד נועם קוריס – פיצוי כספי לטייס שפוטר
• ·         נ. קוריס ושות' – האיגוד הישראלי לשחמט
• ·         נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים
• ·         עו"ד נועם קוריס – עיריית אשדוד
• ·         עו"ד נועם קוריס – כתבה