זכויות העובדים- מגפת הקורונה בישראל

נועם קוריס

עשרות או מאות אלפי ישראלים בבידוד לאור מגפת הקורונה, עו"ד נועם קוריס מסביר על זכויות העובדים שנאלצים להישאר בבידוד לאור החשש ממגפת הקורונה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

בהתאם להנחיות החדשות לאור מגפת הקורונה הרי שעובד שנאלץ להימצא בבידוד עקב חשש שנדבק בנגיף ה"קורונה" ייחשב כמי שנעדר מעבודתו עקב מחלה ויהיה זכאי לתשלום דמי מחלה בהתאם למכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו.

על העובד להציג למעסיק את תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות, לחתום על ההצהרה על היעדרותו ולצרף אישור על מועד עזיבתו את אותן מדינות, שכל מי ששב מהן חייב לשהות בבידוד. חשוב לומר שאין לפנות לרופא המשפחה לאישור מחלה בנושא.

תשומת הלב, שעל העובד לדווח מייד על הישארותו בבידוד ועל מקום מגוריו או מקום שהייתו בבידוד, למוקד משרד הבריאות בטלפון 5400* או באמצעות טופס דיווח מקוון

המעסיקים שביננו צריכים לשים לב שאסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל חובתו להישאר בבידוד, ואסור לדרוש מהעובד או לאפשר לו להגיע לעבודה, אפילו אם העובד מבקש זאת.

אתר משרד הבריאות אף הקים אתר אינטרנט ייעודי לעניים הקורונה. מידע נוסף בנושא קורונה וכן הנחיות משרד הבריאות באתר המשרד.

נועם קוריס משה אביב
עו"ד נועם קוריס

לנוחיותכם ראו גם מספר טפסים נדרשים:

·      טופס דיווח עצמי על בידוד

·      דיווח עצמי על בידוד בית – מגע עם חולה

·      תעודת מחלה גורפת בחתימת משרד הבריאות

·      טופס הצהרה של עובד על שהייה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה

בהתאם להנחיות, עובד שנאלץ להימצא בבידוד עקב חשש שנדבק בנגיף ה"קורונה" ייחשב כמי שנעדר מעבודה עקב מחלה, ולפיכך העובד יהיה זכאי לדמי מחלה במהלך תקופת היעדרותו מהעבודה בשל הבידוד, בהתאם למכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו. בהתאם לחוק עובד צובר זכאות ל– 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (כלומר 18 ימים בשנה), כאשר לא ניתן לצבור יותר מ-90 ימים שלא נוצלו.

בכפוף לקיומן של ימי מחלה צבורים של העובד, זכאי העובד לדמי מחלה כדלקמן:

·      עבור היום הראשון לא יקבל העובד תשלום.

·      עבור היום השני יקבל העובד 50% משכרו.

·      עבור היום השלישי יקבל העובד 50% משכרו.

·      החל מהיום הרביעי יקבל תשלום העובד בגובה שכר מלא.

ימי ההיעדרות של העובד ינוכו ממכסת ימי המחלה שצבר

אם אין ברשות העובד מספיק ימי מחלה צבורים, ימי ההיעדרות ינוכו משכרו (כלומר, הוא לא יקבל שכר עבור ימי ההיעדרות שמעבר לימי המחלה שברשותו).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

12 מיליון ₪ פיצוי לאור דרישה להאיץ את העבודות בנתיבי איילון

נועם קוריס

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בגדרה הוחלט שלא לאפשר למבקשת, רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ (להלן: רם הנדסה), להגיש את חוות הדעת של המהנדס מוטי כהן, למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתביעתה נגד נתיבי איילון.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

מההחלטה שניתנה בבית המשפט העליון על ידי כבוד השופט נועם סולברג עולה, כי רם הנדסה ביצעה עבודות תשתית נרחבות עבור חברת נתיבי איילון בע"מ (להלן: נתיבי איילון), בכניסה לעיר רחובות. לאחר שהושלמו העבודות, הגישה רם הנדסה תביעה כספית נגד נתיבי איילון, במסגרתה תבעה בין היתר פיצוי כספי בסך של כ-12 מיליון ₪, בגין דרישת נתיבי איילון להאיץ את קצב העבודות בפרויקט. בדיון שהתקיים ביום 6.7.2017 בבית המשפט המחוזי, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר "יזמן את הצדדים ואת המומחים מטעמם כדי להציג טיעונים ומסמכים. ניתן יהיה להגיש חוו"ד של מומחים למומחה מטעם בית המשפט […] ניתן יהיה לחקור את המומחה מטעם בית המשפט ללא הגבלה. לא תוגשנה חוו"ד של מומחים לתיק התובענה, מעבר לחווה"ד של המומחה מטעם בית המשפט".

מאז שמונה המומחה מטעם בית המשפט, התקיימו לפניו קרוב ל-40 ישיבות, אשר במסגרתן טענו הצדדים את טענותיהם והגישו מסמכים מטעמם. בתוך כך הגישה רם הנדסה חוות דעת של המומחה מטעמה, המהנדס מוטי כהן, בעניין לוחות הזמנים בפרויקט. נתיבי איילון ביקשה מבית המשפט לפסול את חוות הדעת, כיוון שבמהלך הפרויקט שימש כהן בקר לוחות הזמנים מטעמה. לטענת נתיבי איילון, כהן היה מנוע מהכנת חוות הדעת, שכן על-פי הסכם ההתקשרות שנחתם עמו, אסור היה לו להימצא בניגוד עניינים עם נתיבי איילון. בתשובתה טענה רם הנדסה, כי הסכם ההתקשרות שעליו ביקשה נתיבי איילון להסתמך לא נחתם על-ידי כהן, שמו אינו מצוין בו, ולפיכך אין לו תוקף בעניין דנן. עוד טענה רם הנדסה, כי נתיבי איילון לא הראתה כיצד מתקיים ניגוד עניינים בענייננו. לבסוף טענה, כי מאחר ואין מניעה לזמן את כהן לעדות, הרי שלא קיימת גם מניעה להגיש את חוות דעתו למומחה. בתגובה לתשובת רם הנדסה טענה נתיבי איילון, כי "לאחר ריכוז מאמץ נוסף באיתור המסמכים הרלוונטיים", נמצא הסכם חתום עם כהן, שבמסגרתו התחייב לשמור על סודיות בנוגע למידע שיקבל מנתיבי איילון.

בדיון שהתקיים בבקשה לפסילת חוות הדעת, קבלה רם הנדסה על כך שטענת הסודיות הועלתה לראשונה בתגובת נתיבי איילון לתשובתה, וזִכרה לא בא בבקשתה הראשונית. בנוסף הפנתה רם הנדסה לתניה המופיעה בסעיף 11.3 להסכם שצורף על-ידי נתיבי איילון, ובו נקבע כדלקמן: "מנהל הפרויקט מתחייב כי לא ייעץ, יסייע או יעניק שירותים לקבלנים בכל פרויקט שהוא במהלך תקופת ההתקשרות ובמשך תקופה של שנה לאחר סיומה". מכאן הסיקה, כי התחייבותו של כהן באשר לניגוד עניינים עם קבלנים בפרויקט מוגבלת לשנה אחת בלבד, תקופה שחלפה-עברה זה מכבר. מנגד טענה נתיבי איילון, כי תניה זו אינה חלה על שימוש במידע שהועבר לכהן במסגרת עבודתו בפרויקט. על מידע שכזה חלה חובת סודיות, שאינה מוגבלת בזמן. 

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.12.2019 נקבע, כי רם הנדסה לא תהא רשאית להגיש את חוות דעתו של כהן למומחה מטעם בית המשפט, שכן "'גיוס' המהנדס, שהיה בקר לוחות הזמנים של הפרויקט מטעם חב' נתיבי איילון בתקופת ביצוע הפרויקט […] הינו בגדר הפעלת כוחות משפטיים דיוניים בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת. פעולה זו נגועה בחוסר הגינות, אין להכשירה ואין לאפשר שימוש בחוות דעתו של המהנדס". בית המשפט המחוזי נתן דעתו על טענת רם הנדסה, לפיה טענת הסודיות לא הועלתה בבקשתה הראשונית של נתיבי איילון, אולם קבע כי "גם אם נפל פגם דיוני אין הדבר גורע מחומרת ניגוד האינטרסים, שמוכחת על פניה מעמוד 6 לחוות הדעת של המהנדס מטעם חב' רם"

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַינו, במסגרתה טענה רם הנדסה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך ש"התערב בהסדר החוזי המפורש בין הצדדים, אשר במסגרתו נקבעה מניעה ספציפית ומידתית מצד המומחה […] להימנע ממתן שירות לקבלן במהלך הפרויקט ועד שנה אחת בלבד לאחריו […] במקום ההסדר החוזי המפורש שבין הצדדים, [ו]קבע […] שמתן חוות דעת, למעלה מ-6 שנים לאחר סיום ההתקשרות בינו לבין נתיבי איילון, נגועה בניגוד עניינים ופסולה". עוד נטען, כי נתיבי איילון לא הסבירה כיצד ניגוד העניינים מוצא את ביטויו בענייננו, כשגם בהחלטת בית המשפט לא פורטו הנסיבות שבעטיין מתגבש ניגוד העניינים. רם הנדסה הוסיפה, כי החלטת בית המשפט המחוזי נסמכה, בין היתר, על טענת הפרת שמירת הסודיות, הגם שזו הועלתה לראשונה במסגרת תגובתה לתשובת רם הנדסה. מכל מקום טענה, כי לא הופרה בענייננו חובת הסודיות – נתיבי איילון לא הראתה כיצד הפר כהן את חובת הסודיות בחוות הדעת שהגיש, מה גם שכהן ביסס את חוות דעתו רק על החומרים שהציגה בפניו רם הנדסה, כאשר "כל מומחה שהייתה ממנה מטעמה רם, היה נעזר בדיוק באותם מסמכים, שהייתה מציגה לו ומעמידה לרשותו".

מנגד טענה נתיבי איילון, כי החלטת בית המשפט המחוזי מתיישבת עם פסיקת בית המשפט העליון, לפיה אין לעשות שימוש בחוות דעת מומחה אשר היה מעורב מטעם בעל דין בהתרחשות האירועים. עוד נטען, כי מדובר ב"עניין דיוני מובהק, המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית", שמבחינת אופיו דומה יותר לסוג הנושאים המפורטים בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. נתיבי איילון הוסיפה, כי השאלה העומדת לפתחנו אינה מצדיקה ליתן לרם הנדסה רשות לערער, שכן החלטת בית המשפט המחוזי אינה מסבה לה נזק משמעותי: "המדובר בקביעה שכל משמעותה המעשית הינה להורות לתובעת להתכבד ולהצטייד במומחה מקצועי שאינו מי ששימש אצל הנתבעת באותו התפקיד". עוד טענה נתיבי איילון, כי החלטת בית המשפט אינה שוללת מרם הנדסה את האפשרות לזמן את כהן כעד מטעמה, במהלך שמיעת הראיות בתיק.

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובנספחיה ושקל את נימוקיה, בא לכלל מסקנה כי דינה להידחות. "כידוע, גדר התערבות ערכאת הערעור בנושאים דיוניים 'טהורים', ובהם בקשה להגשת ראיות נוספות, הוא מצומצם ביותר. התערבות כזו תֵעשה במצבים חריגים בלבד, בהם החלטת הערכאה הדיונית היא בלתי סבירה על פניה" (רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח, פסקה 12 (1.7.2015)). העניין דנן אינו בא בקהל אותם מקרים חריגים. החלטת בית המשפט המחוזי הגיונית, מנומקת, משכנעת. שימוש בחוות דעתו של מומחה ש'חצה את הגבול', ופסח על שני הסעיפים, אינו נקי מספקות. אדרבה, ניגוד העניינים כמתואר בסעיף 3 להחלטת בית המשפט המחוזי, והפועל היוצא המתחייב כאמור שבפסקה 4 – מובילים לתוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי.

כזכור, החלטת בית המשפט המחוזי אינה סותמת את הגולל בפני רם הנדסה. תהא לה אפשרות להגיש חוות דעת מומחה חלופית מטעמה; בבוא העת, תוכל גם לזמן את כהן עצמו כעד מטעמה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

שר הפנים נדרש למסור נתונים במסגרת העתירה של קידום זכויות הזקנים

במסגרת עתירת כן לזקן ואח' נגד כנסת ישראל ואח', קבע בית המשפט העליון הוראות בדבר מסירת נתונים לצורך ניהול העתירה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

כבוד הנשיאה א' חיות, כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר, כבוד השופט ע' פוגלמן, קבעו במסגרת דיון בעתירת כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים ואח',   כי המשיבים 3-2 שהיו אריה דרעי שר הפנים ומשרד הפנים, יגישו הודעת עדכון, שבה תימסר השלמת נתונים הנוגעים לשאלות המתעוררות בעתירה, כדלקמן:

(א) מתוך כל אחת מקבוצות הזכאים לקצבת סיעוד ברמות 6-5, כמה מהזכאים הם בעלי היתר להעסקת עובד זר לצורך טיפול סיעודי? כמה מבעלי ההיתר האמור לא מעסיקים כיום עובד זר?

(ב) כמה מטופלים, מהקבוצה שעליה חל סעיף 3א(ב1)(1א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 הם בעלי היתר להעסקת עובד זר לצורך טיפול סיעודי?

(ג) מה היה מספר הבקשות שהוגשו לוועדה ההומניטרית, בחלוקה לפי גילאי הפונים, בכל אחת מהשנים 2017-2015 ובשנת 2018, עד לתחילת תיקון מס' 32. בנוסף, נדרש פילוח של מספר הבקשות בתקופה האמורה, לפי בקשות שהוגשו על ידי זכאים לקצבת סיעוד בכל אחת מהרמות 6-5 ובקשות שהוגשו על ידי סוג המטופלים המפורטים בסעיפים קטנים 3א(ב1)(1א)(א)-(ד) לחוק הכניסה לישראל.

(ד) כמה בקשות הוגשו לוועדה ההומניטרית לאחר חקיקת תיקון מס' 32, ועומדות בתנאי הסף שנקבעו בהסדר זה?

(ה) מתוך הבקשות שעונות על סעיף ד, כמה מתוכן הוגשו על ידי זכאים לקצבת סיעוד בכל אחת מהרמות 5 ו-6? כמה מתוך הבקשות הוגשו מכוח החריג המנוי בסעיף 3א(ב1)(1א) לחוק?

נקבע גןם, שהודעת העדכון תוגש תוך 60 יום.  העותרות רשאיות להגיב תוך 30 יום ממועד המצאת הודעת העדכון. בהיאסף החומר לתיק, יוחלט בדבר המשך הטיפול בעתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

העליון הפחית ממאסרו של רו"ח שהעלים מס

בית המשפט העליון הכריע בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

נועם קוריס- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

המערער, רו"ח רני גלבוע,  הורשע, בעקבות הודאתו בגדר הסדר טיעון – בעבירות מס מתוחכמות, שביצע במסגרת עבודתו כרו"ח, הכל כמפורט בגזר הדין, נושא הערעור.

לאחר הרשעתו כאמור – הושתו על המערער העונשים הבאים: 5 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו וכן 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי וחילוט של כספים לטובת קרן החילוט – הלבנת הון.

בערעור טען ב"כ המערער, בין השאר, כנגד מתחם הענישה שנקבע בגזר הדין וכן הדגיש כי מצבו הבריאותי של המערער (הוא עבר צנתורים וניתוח לב פתוח קודם למאסרו) – עדיין קשה והוא סובל מעת לעת מהתעלפויות וסחרחורות.

בתום טיעוניו של ב"כ המערער והאזנה לתגובת ב"כ המשיבה – הציעו שופטי הרכב העליון כי ב"כ המשיבה תסכים להפחתה מסוימת בעונש, בשים לב למצבו הבריאותי של המערער, והיא בתגובה השאירה את הנושא לשיקול דעתו של ההרכב.

נוכח האמור לעיל – הוחלט, מבלי לשנות ממדיניות הענישה המחמירה אותה הציג בית המשפט המחוזי הנכבד (הראויה לעבירות מס מסוג זה שהמערער הורשע     בהן) – להפחית שנה מעונש המאסר בפועל שהושת על המערער, זאת בהתחשב במצב בריאותו, ובשים לב לכך שקיבל אחריות על מעשיו.

ביתר רכיבי גזר הדין – לא יחול שינוי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

מיליון דולר יישארו בידי המדינה

בית המשפט העליון נדרש בימים אלו לקביעה בדבר הותרת רכוש בשווי של יותר ממיליון דולר שהמדינה תפסה בקשר לפרשיית הימורים והלבנת הון.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

נועם קוריס- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

במסגרת הדיון בבקשה עלה כי המבקשים חשודים בעבירות הלבנת הון, ניהול הימורים וארגונם, קשירת קשר לפשע ועבירות מס, וביום 14.4.2019 נתפס רכוש שלהם: דירות, כלי רכב וכספים.

ביום 10.6.2019 בית משפט השלום בראשון לציון (ה"ת 49301-05-19; השופט ג' אבנון) קבע שאין לשחרר את עיקר התפוסים. צוין כי מוסכם על הצדדים קיומו של חשד סביר לביצוע העבירות (ובית המשפט עיין בחומר והגיע בעצמו למסקנה דומה), כי המשיבה טוענת לעבירות שהושג בהן רכוש בשווי כ-6,200,000 ש"ח, וכי שווי התפוסים קטן מסכום זה. על כן נקבע כי קיימת הצדקה להותיר את הרכוש תפוס. לצד זאת, הותר להשיב כלי רכב אחד, כפוף להפקדת 30% ממחירו ולתנאים נוספים.

בהחלטה נוספת מיום 2.10.2019 הורה בית משפט השלום להשיב למבקשים 25,000 ש"ח שנתפסו, בשל התמשכות ההליכים ובשל התנהלות המשיבה שגרמה לדחיית דיון.

ביום 31.12.2019 נדרש שוב בית משפט השלום לתפוסים, והפעם קיבל בחלקה את בקשת המשיבה להאריך את החזקת התפוסים (ה"ת 63492-09-19, מ"י 30572-04-19; השופט ג' אבנון).

נקבע כי עדיין קיים חשד סביר נגד המבקשים, אולם "בשלב זה של ההליך מצופה מהמבקשת להצביע על התפתחות בעוצמתם של החשדות" (פסקה 4), בעיקר חיזוק לעדויות שנגבו מהמהמרים.

בחינת הודעות של כמה מהמרים הביאה להערכה מופחתת של שווי הרכוש שהושג בעבירות (לפי ההוראות בסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, להלן: "שווי העבירות"), עד כדי 4,300,000 ש"ח. מאחר שמאז ההחלטה הקודמת לא בוסס חלק הארי של החשדות, מצא בית משפט השלום כי הסיכוי לחלט בתום ההליך רכוש ששוויו למעלה מחצי מ"שווי העבירות", כלומר 2,150,000 ש"ח, הוא נמוך.

בהתחשב בשווי התפוסים – כ-3,500,000 ש"ח – הוחלט להאריך ב-150 יום את החזקת הדירות וחלק מהכספים (אף שערכם הכולל עולה על הסכום המותר לתפיסה); ולשחרר כלי רכב וערבויות שניתנו להשבתם, חשבונות בנק וכספים אחרים.

בית המשפט המחוזי קיבל ביום 4.2.2020 את ערר המשיבה ודחה את ערר המבקשים (ע"ח 9258-01-20; השופט ח' טרסי).

נקבע כי את פוטנציאל החילוט יש לגזור מ"שווי העבירות", כי אין מקום להפחית מפוטנציאל זה לאחר שנקבע, וכי בענייננו שווי התפוסים נמוך גם מ"שווי העבירות" העדכני, ועל כן אין לשחרר דבר ממנו.

מכאן הבקשה שהוגשה לעליון. לגישת המבקשים, עניינם מעלה שאלה משפטית המצדיקה לתת רשות לערור ב"גלגול שלישי", והיא אם פוטנציאל החילוט שווה ל"שווי העבירות", או שניתן לקבוע אותו גם בהתחשב במשקל הראיות.

לטענתם, חולשת הראיות עשויה לצמצם את היקף הרכוש המחולט בשלב קביעת "שווי העבירות", ובדומה, כעניין ש"בסמנטיקה", אפשר להפחית את פוטנציאל החילוט בשל קשיים בראיות. נטען כי בית המשפט המחוזי כלל לא עיין בראיות.

כידוע, רשות לערור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים נדירים המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או כאשר נגרם למבקש עיוות דין מהותי.

בית המשפט העליון לא מצא כי הבקשה שלפניי מעוררת שאלה עקרונית או כי שיקולי צדק מצדיקים את התערבותו של בית משפט זה, ודי בכך כדי לדחותהּ.

בבקשה לחילוט זמני של רכוש בגין חשד לעבירת הלבנת הון על בית המשפט לבחון בשלב ראשון את דבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקות, ובשלב שני אם הן מקימות סיכוי סביר לכך שהחשוד יורשע בעבירות המיוחסות לו ולכך שיהיה ניתן לחלט את רכושו ("פוטנציאל חילוט") (ע"פ 5140/13 מדינת ישראל נ' אוסקר, פסקה 9 (29.8.2013)). החילוט בסוף ההליך ייקבע לפי "שווי העבירות", ובהתאם לכך יש לחשב את הערך המרבי של הרכוש הנתון לחילוט זמני. בשלב שלישי יש לבחון אם החילוט המבוקש מידתי, למשל על דרך של בחינת חלופות לו (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (11.8.2019)).

כאמור, בשלב של קביעת "פוטנציאל החילוט" מתבררת סוגיית הסיכוי הסביר להרשעה ולחילוט בתום ההליך הפלילי. כחלק מכך מעיין בית המשפט בראיות ומעריך את יכולתן (כפי שהיא נחזית לכאורה בשלב זה) להביא להרשעה ואת "שווי העבירות" המתגלות מהן (ראו למשל ע"פ 6352/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים, פסקאות 30–36 (8.4.2018) (להלן: עניין חסדי דוד)). בחינה זו נערכת בהיבט תוכן הראיות בלבד, ולשיקולים בדבר קצב איסוף הראיות אין ככלל השפעה עליה.

בית המשפט העליון גם הזכיר, כפי שכבר נפסק, קביעת "שווי העבירות" אינה סוף פסוק, ועל בית המשפט לבחון שיקולים נוספים בהחליטו איזה רכוש לחלט. בין היתר, ניתן לשקול גם את דיות הראיות – אולם לא לשם חישוב "שווי העבירות", אלא כדי להכריע מה ראוי לחלט מתוך הרכוש שמגיע כדי שווי זה:

"במסגרת ההחלטה בדבר מתן צו זמני יש משמעות לעוצמת התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת נגד הנאשם, במובן זה שתתקיים 'מקבילית כוחות' בין עוצמת הראיות לבין היקף הרכוש שייתפס. ככל שהתשתית הראייתית נגד הנאשם דלה יותר, וככל שהמקרה מעלה שאלות פרשניות המפחיתות מן הסיכוי שהנאשם יורשע בסופו של הליך, כך תפחת הנכונות להורות על תפיסתו של מלוא פוטנציאל החילוט – ולהיפך" (עניין חסדי דוד, בפסקה 37).

כך, יש לשקול גם את מידתיות החילוט, כפי שנקבע בע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.2019), אשר בתי המשפט קמא והמבקש אזכרו.

בנסיבות דנן בית משפט השלום מצא כי הראיות מצביעות על "שווי עבירות" בסך 4,300,000 ש"ח, ועוד קודם לכן קבע כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות. אותו חשד סביר התבסס על הראיות שהספיקו למצוא "פוטנציאל חילוט" בהחלטות הקודמות בעניין זה, ולא נטען כי בינתיים נפגמו משקלן או אמינותן.

בכך, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, נחתם שלב בדיקת "פוטנציאל החילוט". הדרישה להוסיף ראיות בשל התמשכות ההליך מקומה אולי בשלב הבא, בדיקת המידתיות, אולם הערכאות שלפניי לא נדרשו לסוגיה זו. אם יש למבקשים טענות בנוגע אליה, הן שמורות להם.

במצב הדברים האמור עולה "שווי העבירות" על שווי התפוסים, ומשבית משפט השלום לא קבע טעם אחר לשחרור חלק מהרכוש, לא היה מקום להורות על כך.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור והורה על הותרת התפוסים בידי המדינה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

בג"צ אסר לגרש יוצא דרפור שצבר שלוש הרשעות פליליות

המבקש, אזרח סודן יוצא חבל דרפור, הגיש בקשה למקלט מדיני בשנת 2014 וזו טרם הוכרעה על ידי המשיבה, רשות האוכלוסין וההגירה (להלן גם: הרשות). בשנת 2007, החליט שר הפנים להעניק מעמד ארעי לכ-600 נתיני סודן שהוכרו על ידי נציבות האו"ם לפליטים כיוצאי חבל דרפור (להלן: החלטת השר). כפי המתואר בבקשה, המבקש קיבל רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 מכוח אותה החלטה רק ביום 10.11.2015, שהוארך מעת לעת. ביום 23.7.2018 נגזר על המבקש עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בעקבות הרשעתו בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות (לשלמות התמונה יוער כי המבקש הורשע בפלילים פעמיים לפני שקיבל לראשונה רישיון א/5, כמפורט בתשובת הרשות, סעיפים 10 ו-12). ביום 3.12.2018 הוארך רישיונו של המבקש מסוג א/5 לחצי שנה וביום 12.5.2019 הגיש האחרון בקשה להארכת הרישיון. בימים 22.2.2019 ו-13.6.2019 המבקש נעצר (בחשד לביצוע עבירות כלפי בת זוגו לשעבר), ובשני המקרים שוחרר המבקש בסמוך לאחר המעצר בתנאים מגבילים ובכפוף להפקדת ערבויות (להלן: תיקי המב"ד). ביום 29.7.2019, נערך למבקש ראיון שבו נמסר לו כי הרשות שוקלת לבטל את רישיונו הארעי, והמבקש טען כי הוא נשא HIV, והרישיון נדרש לו לקבלת טיפולים רפואיים. באותו יום החליטה המשיבה לבטל את רישיונו של המבקש (והוא נלקח ממנו לאלתר), ולתת לו רישיון ב/1 לשנה. ערר פנימי שהגיש המבקש על החלטה זו נדחה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

נועם קוריס- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

על החלטה זו ערר המבקש לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים או בית הדין). לצד הערר, הגיש המבקש בקשה למתן לצו ביניים שלפיו יינתן לו רישיון מסוג א/5 עד להכרעה בערר. בבקשה נטען כי המבקש נשא HIV ועל כן הוא זקוק לטיפול הרפואי שניתן לו מכוח ביטוח הבריאות הממלכתי, אשר הוא אינו זכאי לו עם ביטול רישיון א/5. ביום 2.10.2019 דחה בית הדין את הבקשה לצו ביניים. בית הדין ציין כי הגם שעסקינן בבקשה הנוגעת לזכויות יסוד, הסעד המבוקש לא ניתן כדבר שבשגרה. אשר למאזן הנוחות צוין כי טענותיו של המבקש נוגעות לאיכות הטיפול הרפואי להבדיל מעצם נתינתו (שכן טיפול רפואי מוענק בישראל אף לחסרי מעמד, הגם שמדובר בטיפול שניתן במצב חמור יותר, וברמה פחותה מזו שהמבקש קיבל עד כה). בית הדין עמד על חוות הדעת שהוגשה מטעם המבקש, מאת ד"ר יצחק לוי, מנהל יחידת האיידס במרכז הרפואי שיבא מיום 31.7.2019 (להלן: חוות הדעת וד"ר לוי) וציין כי עולה ממנה כי חלק מנשאי HIV חסרי מעמד בישראל נמצאים בתכנית משרד הבריאות, שבמסגרתה מתבצע מעקב רפואי חלקי וניתנות תרופות מסוימות. לפיכך נקבע כי גם אם לא מדובר בטיפול ברמה לה זכאי מי שמחזיק ברישיון א/5, וגם אם מצבו של אדם אשר היה מטופל ברמה הגבוהה יותר צפוי להתדרדר, לא מדובר בענייננו במצב בו הטיפול בו יופסק לחלוטין. בהמשך לכך צוין כי ביטוח בריאות ממלכתי הוא בגדר פריווילגיה שלא ניתנת לבעלי מעמד מסוג ב/1 (כפי שניתן למבקש) אולם ביטול הרישיון מסוג א/5 אין משמעו שלילת הזכות לטיפול רפואי אלא רק שינוי עול המימון של הטיפול. בבחינת למעלה מן הצורך צוין, כי יש בהרשעותיו של המבקש והתיקים הפתוחים בעניינו כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת הרשות, וכי מדובר בשיקול צדק כללי לדחיית הבקשה. מטעמים אלה נדחתה הבקשה למתן צו ביניים, מבלי שבית הדין נדרש לסיכויי הערר.

לשלמות התמונה יוער כי ביום 5.12.2019 עדכנה באת כוח המבקש – במסגרת תגובה לבקשת המשיבה להקפיא את הדיון בערר – כי שני תיקי המב"ד נסגרו (אחד מחמת היעדר ראיות ושני בשל כך שמדובר "באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו אי התאמתו להליך פלילי"; נספח 7 לבקשה).

המבקש הגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו, וביום 12.12.2019 בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' רון) דחה את הבקשה. בית המשפט ציין כי בהחלטת בית הדין לעררים ניתן משקל ניכר לעברו הפלילי של המבקש, וכי שני תיקי מב"ד שהיו תלויים ועומדים לחובת המבקש – נמחקו. בהחלטתו, נדרש בית המשפט לטענות שהועלו על ידי הרשות שלפיהן המבקש לא הגיש את הבקשה להארכת רישיונו במועד הקבוע לכך וקבע כי אם בסוגיה זו היה מתמצה הדיון, ייתכן שהיה מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים, גם אם בגדרה התבקש "צו עשה". בתוך כך צוין כי המבקש כבר החזיק ברישיון א/5; כי קיימת נזקקות רפואית מצדו; וכי יש היגיון בטענה כי יש לאפשר לו רצף טיפולי. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור בשל סיכויי הערר הנמוכים. נקבע כי נוכח עברו הפלילי של המבקש, הכולל גם הרשעה בעבירות אלימות, שבגינן גם נשא בעונש מאסר בין כתלי בית הסוהר, ספק אם תתקבלנה טענותיו נגד ביטול הרישיון. אשר למאזן הנוחות צוין כי יש להתחשב בכך שמתן הסעד המבוקש יוביל להוצאה ציבורית, וכי תיתכנה השלכות רוחב למתן הסעד במקרה זה על מקרים דומים. כמו כן, צוין כי גם אם הבקשה למתן צו ביניים תידחה, יזכה המבקש לטיפול רפואי רלוונטי, אף אם ייתכן שלא מדובר בטיפול המיטבי (ובעניין זה צוין כי לא הוצגה תמונה מלאה). משכך נקבע כי נזקו של המבקש קיצוני פחות מכפי המשתמע מטענותיו ומכל מקום נוכח השיקולים שעניינם עברו הפלילי המכביד של המבקש וסיכוייו הקלושים לזכות ברישיון א/5 בסופו של יום – אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין לדחות את הבקשה למתן צו ביניים.

מכאן הבקשה שהוגשה לאחרונה לבג"צ, שבגדרה נטען כי ביטול רישיון א/5 של המבקש יביא להתדרדרות במצבו הרפואי, ובכך יש להטות את מאזן הנוחות לטובתו. המבקש מציין כי לפי הזכויות המוקנות לו ברישיון ב/1 שבו הוא מחזיק כיום, יינתן לו טיפול רפואי רק אם מצבו יתדרדר, וגם אז מדובר בטיפול באיכות נמוכה (שלא מעניקים אותו מזה כעשור במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי), שיגרום לו לתופעות לוואי קשות ולנזק בלתי הפיך. המבקש טוען כי להחלטה בעניינו אין השלכות רוחב מכיוון שהיא ממילא רלוונטית רק עבור מי שקיבל רישיון א/5 מכוח החלטת השר והוא גם נשא HIV. כמו כן, המבקש טוען כי העלויות של מתן טיפול מונע, לו הוא זכאי מכוח רישיון מסוג א/5 בלבד, פחותות מהעלויות שתיגרמנה לקופה הציבורית כתוצאה מהטיפול בו לאחר שמצבו יתדרדר. עוד נטען כי לא יהיה באפשרותו לקבל את הטיפול האמור במסגרת פרטית נוכח עלותו, המסתכמת בכ-4,600 ש"ח בחודש. המבקש מוסיף וטוען כי הדיון בערר בעניינו הוקפא עד לאחר מתן החלטה בהליך אחר, כך שתקופת הביניים עד למתן החלטה סופית בעניינו עשויה להתארך, ובכך יש לחזק את הצורך בקבלת צו הביניים המבוקש עד להכרעה בערר (בטענה זו מתייחס המבקש להליך בעמ"נ (מינהליים י-ם) 3597-11-19 משרד הפנים נ' פלוני; יוער כי מאז כבר ניתן פסק באותו הליך, ועל כך הוגשה בקשת רשות לערער לבית משפט זה, בר"ם 156/20 פלוני נ' שר הפנים (להלן: בר"ם 156/20)).

אשר לסיכויי הערר, המבקש סבור כי מדובר בסיכויים גבוהים נוכח הפגמים שנפלו בהליך שקדם לקבלת ההחלטה בעניינו ובשל כך שרישיונו הוארך בעבר חרף ההרשעות בפלילים ששימשו כנימוק לדחיית בקשתו להארכת הרישיון כעת (ונוכח סגירת תיקי המב"ד בעניינו). לבסוף, המבקש סבור כי כשמדובר בבקשה לסעד זמני, יש חשיבות לשימור המצב הקיים, כאשר בעניינו מדובר במתן רישיון מסוג א/5, שבו החזיק משנת 2015 מכוח החלטת השר, ונשלל ממנו ללא התראה או מתן זמן להתארגנות.

התבקשה תשובת המשיבה, שבגדרה נטען כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה המקובלות בפסיקה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטות בית הדין לעררים, בפרט עת עסקינן בבקשות שעניינן החלטות ביניים. כמו כן, המשיבה מציינת שמדובר בבקשה למתן "צו עשה", וכן כי הסעד המבוקש בצו הביניים זהה לסעד המבוקש בהליך העיקרי. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה אף לגופו של עניין. לעמדתה, האיזון שנעשה בהחלטת בית הדין אינו מגלה עילה להתערבות, בין היתר נוכח שיקול הדעת הרחב המסור לשר הפנים להעניק מעמד בישראל ובענייננו – בשל עברו הפלילי של המבקש, שהוא שיקול משמעותי במסגרת בחינת הארכת רישיון א/5. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי המעמד שהוענק למבקש מאפשר לו להתפרנס למחייתו וכי הוא יוכל לקבל טיפול רפואי במסגרת התכנית הלאומית לטיפול במהגרים נשאי HIV ללא ביטוח בריאות (להלן: התכנית הלאומית). בתגובה לטענות המבקש בעניין סוג הטיפול וטיבו נטען כי אלו לא נתמכו במידע מדויק הרלוונטי למבקש, לרבות תוצאות הבדיקות הייחודיות לבדיקת עמידויות, דיווח על תופעות לוואי כתוצאה מנטילת תרופות אחרות ועוד. חוות הדעת שצירף המבקש, כך המשיבה, כוללת הערכה בלבד כי תיתכן התדרדרות במצב הרפואי של המבקש. עוד צוין כי לפי מנהל המחלקה לשחפת ולאיידס במשרד הבריאות, התרופות שניתנות במסגרת התכנית הלאומית הן תרופות המאושרות והמומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי, אשר נמצאות בשימוש בכל רחבי העולם, קרי: כי מדובר במענה רפואי מקובל הניתן דרך כלל לצורך טיפול בסוג המחלה הרלוונטי. בצד האמור הובהר כי הטיפול שניתן במסגרת התכנית הלאומית לא כולל טיפול נלווה, ככל שמתפתחות מחלות נוספות אצל המטופל.

לאחר עיון בבקשה ובתשובת המשיבה, החלט בג"צ לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ותקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000), ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. כידוע, שני שיקולים עומדים ביסוד ההחלטה בדבר הענקת סעד זמני – האחד, מאזן הנוחות, והשני – סיכויי ההליך שנקט המבקש, להתקבל. על פי רוב, היסוד המרכזי והעיקרי שיש לתת עליו את הדעת הוא שיקול מאזן הנוחות, שבמסגרתו יש לבחון אם דחיית הבקשה תגרום למבקש לנזק בלתי הפיך, ככל שיקבל את הסעד הסופי בהליך שנקט (בר"ם 5061/15 צגטה נ' שר הפנים, פסקה 9 (‏12.8.2015); בר"ם 7582/12 פריידי נ' משרד הפנים, פסקאות 7-6 (‏13.12.2012)). בית המשפט סבר כי מאזן הנוחות במקרה דנן, שהוא אבן הבוחן המרכזית כאמור, נוטה לטובת המערער וכי סיכויי הערר אינם מובהקים באופן המצדיק מתן בכורה לשיקול אחרון זה. כעולה מהפירוט מעלה, המערער החזיק ברישיון א/5 מסוף שנת 2015 וכשזה ניתן לו לראשונה כבר עמדו לחובתו שתי הרשעות בפלילים. המערער אובחן כנשא HIV בשנת 2016 ומאז הוא זכה לטיפול רפואי מכוח הרישיון האמור. טענתו העיקרית של המערער בבג"צ היא כי ביטול רישיון א/5 יגרום לו לנזק בריאותי בלתי הפיך כפועל יוצא מביטול זכאותו לביטוח בריאות ממלכתי.

בחוות הדעת שהוגשה מטעם המערער לתמיכה בטענותיו נסקרות באופן כללי ההשפעות האפשריות להפסקת הטיפול המוענק מכוח הביטוח הממלכתי, כדלקמן: ראשית ייתכן שהטיפול יופסק לחלוטין מכיוון שעקב "מצבו הטוב" של הנשא, הוא לא יוכל להיכנס לתכנית הלאומית (שבשלב זה כוללת רק חולים שמצבם "גרוע"), ומצבו הרפואי יתדרדר. שנית ייתכן שהנשא יחזור לקבל טיפול פחות טוב ומעקב רפואי פחות טוב. לפי ד"ר לוי, בשני המצבים המתוארים עלול הנגיף לפתח עמידות כך שגם אם הנשא יחזור לקבל טיפול טוב – הטיפול עשוי להיות פחות יעיל. בנוסף צוין כי אם במסגרת הטיפול בביטוח הממלכתי קיבל המטופל את כל התרופות למחלות נלוות הרי שטיפולים אלה יופסקו עם הפסקת הביטוח ומצבו הרפואי של המטופל עשוי להתדרדר (אף המשיבה בתשובתה הבהירה כי הטיפול שניתן במסגרת התכנית הלאומית אינו כולל טיפול נלווה, ככל שמתפתחות מחלות נוספות אצל המטופל). ד"ר לוי חותם את חוות דעתו במסקנה "חד משמעית" שלפיה אם "מטופל עובר מטיפול טוב (בזכות היותו בביטוח רפואי מקובל) לטיפול פחות טוב (בעקבות הפסקת הביטוח) מצבו הרפואי עשוי להידרדר ולהיות גרוע יותר" וכי הפסקת הטיפול במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי יכולה להביא לתוחלת חיים גרועה יותר לנשאי HIV. המשיבה לא חלקה על מסקנות אלו, אלא טענה כי מדובר בהערכה כללית בלבד שאינה מספיקה כדי להקים זכות לטיפול רפואי מסוג מסוים.

בהינתן האמור בחוות הדעת, שניתנה מפי מנהל יחידת האיידס במרכז הרפואי שיבא, אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערער כך שהרישיון א/5 שהחזיק משך כ-4 שנים לפני ביטולו – יושב לו. כמתואר בחוות הדעת, ההשלכות האפשריות להפסקת הטיפול הרפואי מכוח הביטוח הממלכתי שהמערער נהנה ממנו עד כה – גם אם אין מדובר בתוצאות ודאיות – הן קשות, וחלקן דומה – בלתי הפיכות. גם בית המשפט לעניינים מינהליים עמד על ההיגיון בשמירה על רצף טיפולי למי שכבר החל לקבל טיפול רפואי מסוג מסוים, וציין כי אילו הדיון היה מתמצה במישור זה – היה נוטה להתערב בהחלטת בית הדין לעררים.

עוד יש להעיר, כי כעולה מבקשה נוספת שהוגשה על ידי באת כוח המערער מיום 30.1.2020, הדיון בערר הוקפא וזאת עד להכרעה בבר"ם 156/20. לפיכך, במצב הדברים הנוכחי הדיון בערר מעוכב לתקופה לא ידועה, וגם לכך יש לתת משקל (ראו והשוו עמ"נ (מינהליים י-ם) 2429-10-19 יוסרי נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (11.12.2019)). להשקפתי שיקולי מאזן הנוחות מטים אפוא את הכף לטובת המערער, כך שיתאפשר לו להחזיק ברישיון שבו החזיק מזה כמעט 4 שנים עד להכרעה בערר. מצב הדברים שבו אדם מחזיק ברישיון א/5 כמעט 4 שנים וזה מבוטל ונלקח ממנו כבר במועד ההחלטה הוא בגדר חריג המאפשר מתן סעד זמני גם אם מדובר ב"צו עשה". ממילא, ככל שהערר יידחה ניתן יהיה שלא לחדש את הרישיון, והמשיבה לא הצביעה על נזק אחר שייגרם לה כתוצאה ממתן הסעד הזמני עד להכרעה בערר במידה המטה את מאזן הנוחות לחובתו של המערער.

בית המשפט לא התעלם ממעורבותו הקודמת של המערער בפלילים. שיקול זה צוין בבחינת למעלה מן הצורך בהחלטת בית הדין לעררים, ואף ציין כי סבר שאין לתת לו משקל מכריע. כעולה מן הפירוט בתשובת המשיבה, לחובת המערער עומדות שלוש הרשעות קודמות: שתיים מהן לפני שקיבל רישיון א/5, והשלישית מיום 23.7.2018 אשר גם לאחריה הוחלט להאריך את הרישיון שבו החזיק המערער. בנוסף, התיקים שנפתחו לאחר החלטת הארכת הרישיון האחרונה בעניינו של המערער, נסגרו ולא נפתח בעניינם הליך פלילי (כפי שציינה באת כוחו בהודעה שהגישה לבית הדין לעררים מיום 5.12.2019). בנסיבות אלו, בית המשפט לא סבר כי המעורבות הקודמת של המערער בפלילים – הייתה צריכה להביא לדחיית הבקשה לסעד זמני, ומשמעותה, כמו גם יתר הטענות שהעלה לגבי הליך קבלת ההחלטה בעניינו, תיבחנה במסגרת הערר עצמו מבלי שאביע עמדה לגופם של דברים.

אשר על כן, בית המשפט העליון פסק, כי המשיבה תאריך את תוקפו של רישיון א/5 שניתן למערער בחצי שנה ותשוב להאריכו בחצי שנה כל פעם עד להכרעה בערר, אלא אם תהיה מניעה חדשה כלשהי להארכת הרישיון. אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

כתב אישום נגד בעלי פיטבול

פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד בעלים של כלב שתקף פעוט בן 3 וגרם למותו. כתב האישום הוגש בגין גרימת מוות ברשלנות, החזקת כלב מסוכן, החזקה כלב ללא רישיון וחובת הממונה על דבר שיש בו סכנה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד סאמי חוראני  מפרקליטות מחוז ירושלים, הנאשם גידל בביתו כלב מסוג "פיט בול טרייר" ללא רישיון ובניגוד לתקנות, על גג ביתו בן הקומה האחת, שם גם גידל תרנגולות ויונים.

ביום ה- 26.05.18 שהו המנוח ואחיו בביתו של הנאשם. בשעות הצהריים עזב הנאשם את המנוח ואחיו והלך לישון. בהמשך יצאו הילדים מביתו של הנאשם ועלו לגג ביתו, למקום החזקת הכלב על מנת להאכיל את היונים שגידל הנאשם על הגג. הפעוט ואחיו עלו לגג באמצעות סולם שהניח הנאשם שם באופן קבוע, הגג היה פתוח ונגיש, ולא מגודר.  הכלב המסוכן, אשר היה קשור באותה עת, וללא זמם, השתחרר מסיבה שאינה ידועה מהרצועה או השרשרת בה היה קשור, הסתער לעבר המנוח ותקף אותו על ידי נשיכתו בראשו ובצווארו לעיני אחיו, שצעק לעזרה.

כתוצאה מהתקיפה נחבל המנוח חבלות קשות אשר גרמו לדימום רב והובהל לבית חולים. חרף הטיפולים בעקבות סיבוכים של חבלות כהות וחודרות בראש ובצוואר שנגרמו מנשיכת הכלב המסוכן, נפטר המנוח מפצעיו ביום 7.6.18.

במעשיו האמורים, גרם הנאשם ברשלנותו למותו של הילד, החזיק הנאשם כלב ללא רישיון והחזיק כלב מסוכן בניגוד לתקנות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

גוגל לא תסיר תכנים פוגעניים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה גרוסמן) בת"א 15035-06-19 מיום 8.12.2019 בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן צווים זמניים נגד המשיבות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

בתמצית, עניינה של התביעה העיקרית שמנהלים המבקשים היא בפרסומים שהועלו ברשת האינטרנט אשר לטענתם עולים לכדי לשון הרע (להלן: "הפרסומים הפוגעניים"). התביעה הוגשה הן נגד המחברים של אותם פרסומים (להלן: "מחברי הפרסומים") והן נגד האתרים שמשמשים פלטפורמה לפרסומם (להלן: "בעלי הפלטפורמות"). יצוין כי חלק מהנתבעים הם אזרחים ישראליים וחלקם אזרחים זרים.

נועם קוריס

ביום 8.8.2019 הגישו המבקשים בקשה לצווים זמניים שעניינה הסרת הפרסומים הפוגעניים. ביום 12.11.2019 נתן בית המשפט קמא החלטה בעניינם של הנתבעים 4-1 בהליך קמא אשר דוחה את הבקשה מחמת שני טעמים מרכזיים: הצווים הזמניים שהתבקשו חופפים במידה רבה לסעד העיקרי שהתבקש בתביעה; ולאור השלב בו נמצא ההליך, כאשר טרם הושלמו ההמצאות, ובשים לב לכך שהנתבעים הנ"ל הם כולם תושבי חוץ (להלן: "ההחלטה הראשונה").

יש להזכיר, שביום 21.11.2019, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 4 ו-5 בהליך קמא, שהנם אזרחים זרים אשר היו חלק ממחברי הפרסומים (להלן: "פסק הדין בהיעדר הגנה"). בעקבות זאת, צמצמו המבקשים את הבקשה לצווים זמניים רק לפרסומים שלגביהם ניתן פסק הדין האמור.

ביום 8.12.2019 ניתנה החלטה בעניינן של הנתבעות 6 ו-7 בהליך קמא, בעלות פלטפורמות שהן המשיבות בהליך דכאן, אשר דוחה את הבקשה לצווים זמניים מטעמים דומים לאלה של ההחלטה הראשונה (להלן: "ההחלטה השנייה").

בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון על ההחלטה השנייה. בקשה זו מתמקדת אך ורק בפרסומים של הנתבעים 4 ו-5 שביחס אליהם ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. לטענת המבקשים, בהינתן פסק הדין בהיעדר הגנה הקובע כי הפרסומים של הנתבעים 4 ו-5 אינם חוקיים, יש מקום להסירם מהפלטפורמות של המשיבות, ואין צורך להמתין לדיון בתובענה העיקרית. בכך, לטענתם, יצומצמו הנזקים שנגרמים להם מדי יום ביומו. יצוין כבר עתה כי מחברי הפרסומים ביחס אליהם מתבקשים הצווים הזמניים (הם הנתבעים 4 ו-5 בהליך קמא) לא צורפו כמשיבים לבקשה זו, ובית המשפט העליון העיר שייתכן כי כבר מטעם זה היה ראוי לדחות את בקשת רשות הערעור.

לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, ביום 8.1.2020, ביטל בית המשפט קמא את פסק הדין שניתן נגד הנתבעים 4 ו-5 בהליך קמא בעקבות קבלת בקשה לתיקון כתב התביעה שהגישו המבקשים. נוכח זאת, נקבע כי כתב התביעה המתוקן יומצא לכלל הנתבעים, לרבות נתבעים 4 ו-5 בהליך קמא. בקשה לביטול ההחלטה שהגישו המבקשים נדחתה ביום 9.1.2020. לאור זאת, ביום 28.1.2020, התבקשה עמדת המבקשים האם הם עומדים על בקשת רשות הערעור. בין לבין, ביום 21.1.2020 ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת רחל ערקובי, אליה הועבר הטיפול בתיק בבית המשפט המחוזי, שעניינה בבקשת נוספת של המבקשים להשיב את פסק הדין בהיעדר הגנה על כנו.

ביום 29.1.2020 הודיעו המבקשים כי הם עומדים על הבקשה דנן. לשיטתם, פסק הדין בהיעדר הגנה עומד על כנו והם מבססים עמדה זו על האמור בהחלטת בית המשפט מיום 21.1.2020. יחד עם זאת, הוסיפו המבקשים כי "למען הזהירות בלבד, ככל שבית המשפט הנכבד סבור שפסק הדין אינו עומד על כנו, הרי שהמבקשים יגישו בקשת רשות ערעור על החלטת הביטול של כב' השופטת גרוסמן, ובד בבד, יבקשו כי בקשת רשות ערעור זו תדון לאחר שתוכרע אותה בקשת רשות ערעור (שכן אחרת תמנע מהמבקשים האפשרות לערער על ההחלטה מושא הליך זה)" (סעיף 14 להודעה מיום 29.1.2020).

בית המשפט העליון קבע, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כאמור, הבקשה נשענת על ההבחנה בין הפרסומים שהועלו על ידי הנתבעים 4 ו-5 בהליך קמא לבין הפרסומים שהועלו על ידי מחברי פרסומים אחרים. ואולם, משהנתון המבחין חדל להתקיים, דהיינו פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה בוטל, נשמט הבסיס תחת בקשת רשות הערעור.

ניסיונם של המבקשים להישען על החלטתו של בית המשפט קמא מיום 21.1.2020 לא יצלח. למען בהירות הדברים, אביא את עיקרה:

למניעת ספקות והואיל והתיק הועבר לטיפולי רק לאחרונה, ועל מנת למנוע בלבול, בשלב זה יואילו [המבקשים] להימנע מלנקוט בהליכים לאור פס"ד שניתן בהעדר הגנה.

ניתנת לנתבע 5 האפשרות להגיש בתוך 30 יום בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. ככל ולא תוגש בקשה זו, יוכלו התובעים לעשות שימוש בפסק הדין ולנקוט על פיו בכל הליך בהתאם לשיקול דעתם.

כאמור, אין בהחלטה זו כדי לסייע למבקשים. ודוק, את הפסקה האחרונה בציטוט מתוך ההחלטה אין לקרוא כמתיימרת לבטל את החלטתה של כב' השופטת גרוסמן מיום 8.1.2020 (החלטה שבקשה לביטולה נדחתה כאמור ביום 9.1.2020), אלא כקוצבת את המועד בו על הנתבע 5 להגיב לכתב התביעה המתוקן שהומצא לו, בהתאם להחלטה מיום 8.1.2020.

סוף דבר: לעת הזו, בקשת רשות הערעור כפי שהוגשה אינה יכולה לעמוד, והיא נדחתה איפוא. יחד עם זאת, בית המשפט העליון העיר כי אין בהחלטתו כדי למנוע מהמבקשים להגיש בעתיד בקשה לצווים זמניים, ככל שהתפתחות ההליך תצדיק זאת. טענות הצדדים שמורות להם.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

מועד מרץ 2020 בבחינת המגשרים

בג"צ הכריע בסעד זמני במסגרת עתירה שמכוונת לבחינה בכתב שאמורה להתקיים ביום 5.2.2020 בגדר תקנות בתי משפט (רשימת מגשרים) התשע"ח-2017, וכן לבחינה מעשית בהמשך.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

בגדר עתירה זו התבקש גם סעד ביניים שיאסור על קיום הבחינה שנועדה למחר. בית המשפט נדרש בעניין לשקילת טיעוני הצדדים. ושקילתם גם של עמדת ארגון המגשרים בישראל שביקש להצטרף כידיד בית משפט ועתר לאפשר את קיום הבחינה מחר כמו גם קיומו של מועד נוסף אליו יוכלו לגשת מגשרים שסבורים שההתראה שניתנה בדבר קיומה של הבחינה לא הייתה מספקת; זאת בהינתן ציבור רחב של מגשרים שנערך לקיום בחינה מחר ואין לפגוע בציפיותיו הלגיטימיות.

לאחר שיח ושיג הסכימה המדינה כי בנוסף לבחינה בכתב שתיערך מחר ייקבע מועד נוסף לבחינה בכתב בסוף חודש מרץ הקרוב, ולמועד זה יוכל לגשת מי שסבר כי אין בידיו להיערך לבחינה מחר בהינתן ההתראה הקצרה שניתנה בעניין זה על ידי המדינה. בנוסף, נקבע כי מי שייגש לבחינה ולא יקבל ציון עובר, יוכל אף הוא לגשת למועד הבא בחודש מרץ הקרוב. יודגש שמדובר בהוראת שעה שתקפה למועדים האמורים בלבד ויסודה בלוח הזמנים הקצר שהצריך את קיום הבחינה מחר בהתראה קצרה.

בהינתן הסכמה זו, ונוכח השינוי במסד הנתונים הצריך לעניינה של העתירה שהצו על תנאי שהתבקש בגדרה כוון כאמור לבחינה של מחר ולבחינה מעשית בעקבותיה, מצא בג"צ כי העתירה מיצתה עצמה. העתירה במתכונתה הנוכחית נמחקה אפוא, טענות הצדדים שמורות להם לרבות טענות שיהוי אפשריות של המשיבים. אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

הארכת מועד מיוחדת לאוכלוסיות המוחלשות

בית המשפט העליון (כבוד הרשמת שרית עבדיאן) הכריעה בימים אלו בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.8.2019 (ה"פ 22888-03-18; כבוד השופט מ' תמיר) (להלן: פסק הדין). בגדרי פסק הדין נדחתה תביעה שהגישה המבקשת על דרך של המרצת פתיחה בגדרה ביקשה להצהיר כי המשכון שנרשם לטובת המשיב על זכויותיה בדירה בעיר פתח תקווה בטל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

המבקשת, הגב' פטל הגישה את הבקשה שבכותרת ביום 24.11.2019. במסגרת בקשתה טוענת המבקשת, אשר הייתה מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, כי פנתה מיד לאחר מתן פסק הדין באמצעות בא-כוחה אל הלשכה לסיוע משפטי לצורך קבלת אישור להגשת ערעור לבית משפט זה, וכי בשל עיכובים שחלו בטיפול בבקשתה, נדרשת לה הארכת מועד להגשת הערעור. המבקשת מציינת כי היא הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, ואולם זו נדחתה משום שלא הוגשה לערכאת הערעור. על רקע האמור ובשים לב למצבה הכלכלי והבריאותי וכן למהות ההליך, עותרת המבקשת למתן ארכה להגשת הערעור בת 45 ימים לצורך הגשת הערעור. המשיב, בנק לאומי, מתנגד מצדו לבקשה.

לפי החלטת בית המשפט, קיימים בענייננו, שיקולים כבדי משקל המושכים לעבר דחיית הבקשה. המועד האחרון להגשת הערעור חלף עוד ביום 29.10.2019 (בהתחשב בפגרת הקיץ ובפגרת חג הסוכות) ומכאן כי הבקשה שבכותרת הוגשה באיחור ניכר. יצוין כי  הבקשה להארכת מועד, שהוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי ביום 3.11.2019, הוגשה באיחור אף היא. זאת, למרות שמצופה מבעל דין להגיש את הבקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת ההליך הערעורי, גם מקום בו הארכת המועד נדרשת לצורך הסדרת ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, וזאת כחלק מהחובה לנהוג כבוד בסדרי הדין ובבית המשפט, וכן כדי למנוע מהצד שכנגד לפתח צפייה לגיטימית לסיום ההליך (ראו: בש"א 9102/18 לוי נ' ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד, פיסקאות 9-7 (11.3.2019)).

יחד עם זאת, ולמרות השיקולים שפורטו לעיל, סברה כבוד הרשמת, כי קיימים מספר שיקולים אשר בהצטברם יחד מטים את הכף לעבר מתן ארכה קצובה להגשת ההליך: ראשית, המבקשת פעלה בשקידה הראויה ובזריזות המתבקשת ופנתה ללשכה לסיוע משפטי בסמוך לאחר מתן פסק הדין ולכן לפחות חלק מסיבת האיחור נעוצה כאמור בהמתנה לאישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי (ראו והשוו, למשל: בש"ם 2209/14 חזיזה נ' מדינת ישראל, משרד השיכון, פיסקה 2 (22.4.2014)). שנית, תשובתו של המשיב לבקשה אינה כוללת אינדיקציות להסתמכות קונקרטית על סופיותו של פסק הדין. שלישית, וזה העיקר, יש לתת משקל לא מבוטל בענייננו לנסיבות חייה של המבקשת, כפי שפורטו בפיסקה 22 לפסק הדין, וכבר הבעתי דעתי בעבר כי "הקושי המובנה בהסדרת הייצוג לאוכלוסיות מוחלשות שידם אינה משגת צריך להוות שיקול בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי" (ראו: בש"א 1514/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פיסקה 5 (14.11.2018); בש"א 932/18 פלונית נ' פלוני, פיסקאות 14-13 (16.6.2019). כן ראו: בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון, פ"ד נד(4) 702, 705 (2000); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי, פיסקה 2 (1.6.2009)). נסיבות חייה של המבקשת, הקושי המובנה בהסדרת ייצוגה, מהות ההליך והיותו ערעור בזכות (להבדיל מערעור ברשות) ופערי הכוחות בין הצדדים, מובילים כולם למסקנה כי אין יהיה זה נכון לחסום את שעריו של בית משפט זה בפני המבקשת.

הבקשה מתקבלת אפוא במובן זה שהמועד להגשת ערעור על פסק הדין מוארך עד ל-14 ימים מיום המצאת החלטה זו לידי המבקשת. תוך קביעה שהחלטה זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.