אתר מאמרים משפטיים עדכני ומהימן? יש דבר כזה!

מאז שרשת האינטרנט הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחיים, דומה שכולנו נהיינו מומחים לכל דבר: רוצים לדעת מה לבשל? היכנסו לאתר מתכונים. רוצים ללמוד צרפתית? היכנסו לאתר לימודי שפה. אבל יש תחום אחד, מרכזי, שנדמה שדווקא הוא מפגר קצת אחרי האתרים האחרים בחדשנות, במקוריות וברלוונטיות. ואני מדבר על אתרי מאמרים משפטיים.

יש להניח שגם לכם יצא לא אחת לחפש תשובה לשאלה משפטית שהתעוררה ודרשה פתרון דחוף, וגם אתם, כמו רובנו, חיפשתם תשובות באתרי מאמרים משפטיים. חיפשתם, ולא מצאתם.

ומדוע? סקירה קצרה של אתרי המאמרים המשפטיים מלמדת שרבים מהם אינם עדכניים, אינם מעוצבים בצורה נוחה וקלה ואם רציתם להתייעץ עם עורך הדין מעבר לתשובה הקיימת באתר, נתקלם במבוי סתום, שכן שמו ודרכי ההתקשרות עימו, אינם מופיעים כלל.

לכן הופתענו ושמחנו לגלות שיש אתר שונה, חדש, שקורא תיגר על כל מה שידענו וחשבנו על אתרי מאמרים משפטיים. שמו של האתר החדש – Legal Articles מאמרים משפטיים, וכבר עם הכניסה הראשונה לאתר, אתם מבינים שמדובר ברמה אחרת: ההשקעה החיצונית ניכרת בכל פינה, כל תחום משפטי מוצג בצורה ברורה והגיונית, כך שהחיפוש אחר תשובה מתאימה, הופך להיות קל ונוח. ומי אחראי למהפך? ובכן, אתם כבר מכירים אותו: עו"ד אדי סוברי, מומחה לשיווק וקידום עורכי דין, שמחזיק באמתחתו שורה של אתרי משפט מובילים ובראשם אתר הפורומים המשפטיים שמאגד מאות עורכי דין. ערובה לטיב כבר אמרנו?

האתר מכיל עשרות מאמרים משפטיים שנכתבו בידי עורכי דין מקצועיים שכולם מחויבים לכם, הגולשים: רוצה לדעת מה החידושים האחרונים בנושא תובענות ייצוגיות? קרא את מאמרו המקיף של עו"ד נועם קוריס; מתעניין בחידושי חוק חדלות פירעון? קרא את מאמרו המלומד של עו"ד צבי וישנגרד; חושב על גירושין דווקא בעידן הקורונה? עיין במאמרה המרתק של עו"ד נורית דגן.

ואם חשבתם שבזאת סיימנו, טעיתם. מסתבר שהמאמר שאתם קוראים בצורה כ"כ שוטפת ונגישה, עובר עריכת לשון יסודית ומקצועית ע"י עו"ד צבי מונדשיין, עורך לשון מוסמך, שגם הוא גויס לאתר כדי לאפשר לכם הקוראים, ליהנות מהידע המשפטי הנצבר, באופן הטוב ביותר. ואם השם עו"ד מונדשיין אומר לכם משהו, סביר שנתקלתם באחד מהמאמרים הרבים שלו בנושאי כתיבה משפטית לעורכי דין וכתיבה ועריכה אקדמית.

אז מה היה לנו? אתר מאמרים משפטיים חדש, עדכני, מהימן ושורה של עורכי דין שעומדים לרשותכם לכל שאלה ובעיה.

אז תפסיקו לחפש והיכנסו לאתר   Legal Articles.  אין לכם מה לחפש במקום אחר!

 

 

הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

בית המשפט העליון דחה עתירה שהייתה מכוונת נגד הליך השימוע שפורסם על ידי משרד התקשורת ביום 9.9.2020 בעניין "הוראות לעניין איסור חסימת אפשרות החיוג למספרים מסוימים". העותרים הלינו, בין היתר, על אופן פרסום השימוע וכן על כך שנקבע כי התייחסויות לשימוע תשלחנה בדואר אלקטרוני (להלן: דוא"ל) לכתובת ייעודית. נטען כי הן החשיפה לפרסום השימוע והן משלוח תגובה אליו מחייבות שימוש באינטרנט, הנוגד את אורח חייו של הציבור החרדי.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles

העובדות הצריכות לעניין תוארו בהרחבה בבג"ץ 6507/20 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ' שר התקשורת (26.11.2020) (להלן: עניין ועדת הרבנים). בקצירת האומר, ענייננו בשימוע העוסק בתיקון מוצע לרישיונות למתן שירותי טלפון. התיקון מציע להוסיף מספר הגבלות חדשות לבעלי רישיונות למתן שירותי טלפון, וביניהן האיסור לחסום את האפשרות לחייג למוקדי חירום ומצוקה וכן למספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה. התיקון הוצע לאחר שהתקבלו תלונות במשרד התקשורת בנוגע לחסימת האפשרות של בעלי "מספר כשר" לחייג למספרי טלפון אלה. השירות של "מספר כשר", הנפוץ בקרב הציבור הדתי והחרדי, מסופק באמצעות מכשיר ייעודי המגביל פעולות מסוימות, ובין היתר, את האפשרות להתקשר למספרי טלפון שנחסמו על ידי ספק התקשורת בתאום עם ועדת הרבנים לענייני תקשורת – עמותה "הפועלת על מנת לקיים מסלולי תקשורת התואמים להשקפת העולם החרדי" (שם, בפסקה 2).

בתגובתם המקדמית, המשיבים עמדו על כך שביום 1.11.2020 פנה עותר 1 (להלן: העותר) למשיב 2 (להלן: משרד התקשורת), בין היתר כדי להודיע על כוונתו לבקש להצטרף לעתירה בעניין ועדת הרבנים וכן כדי להלין על כך שלא ניתן להגיב לשימוע באמצעות הפקסימיליה. יוער כי בהתאם למסגרת הזמנים שהוקצתה להגשת התייחסויות לשימוע, בשלב זה ניתן היה להגיב אך לחלק מן התיקונים שהוצעו במסגרת השימוע. למחרת, ביום 2.11.2020, נמסר לעותר, בין היתר, כי ניתן להגיב לשימוע גם באמצעות הפקסימיליה ולשם כך הועבר לו מספר רלוונטי. עוד צוין כי אף שמשרד התקשורת נעתר לבקשת העותר להגיב לשימוע באמצעות הפקסימיליה, בפועל העותר העביר אלפי טפסי התנגדות לשימוע באמצעות הדוא"ל. זאת, לצד תגובות נוספות לשימוע, שהתקבלו באמצעות הדוא"ל, מגורמים שונים בציבור החרדי. לשיטת המשיבים, היקף התגובות שהתקבלו באמצעות הדוא"ל מהציבור החרדי בכלל ומהעותר בפרט מעידים כי הן דרכי פרסום השימוע והן מתן האפשרות להגיב לשימוע באמצעות הדוא"ל היו סבירים ואף אפקטיביים בפועל. עוד הוסיפו המשיבים כי נכון ליום 31.12.2020 טרם התקבלה החלטה סופית בעניין השימוע.

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת היותה עתירה מוקדמת. הלכה מושרשת היא כי אין בית משפט זה נדרש להשגות אודות אופן התנהלותו של הליך שימוע בטרם קבלת החלטה של הרשות המוסמכת בעניין (ראו: 3796/15 דוראד אנרגיה בע"מ נ' הרשות לשירותים ציבוריים- חשמל, בפסקה 4 (12.7.2015); בג"ץ 4894/15 הפורום הישראלי לאנרגיה נ' ממשלת ישראל, בפסקות 14-12 (22.7.2015); בג"ץ 2451/19 מי אביבים 2010 בע"מ נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב, בפסקה 4 (22.5.2019)). המועד המתאים לבחינת טענות העותרים, באשר לפגמים הנטענים שנפלו בהליך השימוע, באופן פרסומו ובדרכים שניתן היה להגיב לו הוא לאחר קבלת החלטה סופית של משרד התקשורת בעניין התיקונים המוצעים. טענותיהם של העותרים תשמרנה, והם יוכלו לתקוף את הליך השימוע במועד המתאים לכך.

זאת ועוד. גם בעניין ועדת הרבנים הועלו טענות בנוגע לאופן פרסום השימוע אך העתירה נדחתה על הסף בהיותה עתירה מוקדמת. דומה אפוא כי העתירה היא בבחינת "שידור חוזר" של אותן טענות ודין העתירה להידחות אך בשל כך.

דין העתירה להידחות גם לגוף הדברים. כפי שנכתב בתגובת המשיבים, ביום 30.8.2020 התקיימה ישיבה של נציגי משרד התקשורת ונציגי ועדת הרבנים לענייני תקשורת בה נמסרו פרטים על אודות התיקון המוצע. דבר השימוע הובא לידיעת כתבי תקשורת, וביניהם עיתונאים וכתבים מהמגזר הדתי-חרדי, וקיבל ביטוי הן בעיתונות החרדית המודפסת (העיתונים המפורטים בסעיף 16 לתגובה) והן באתרי אינטרנט שנחשבים כנצפים ומקובלים במגזר. העובדה שהתקבלו תגובות לשימוע באמצעות הדוא"ל מגורמים שונים בציבור החרדי לרבות העותרים עצמם, כמו גם העובדה שמשרד התקשורת אפשר משלוח התייחסויות לשימוע גם באמצעות מכשיר הפקסימליה – כל אלה מצביעים הן על האפקטיביות של פרסום השימוע ועל המודעות לקיומו והן על נגישות ואפשרות להגשת תגובות ועמדות בהתייחס לשימוע, כך שלא אלמן ישראל.

העתירה נדחתה אפוא על הסף, ועמה הבקשה למתן צו ביניים, ולא נמצא גם מקום לאפשר תשובה של העותרים לתגובה. בג"צ קבע, כי העותרים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ₪.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004. הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

 

מי החביא 40 אלף דולר בתוך דג ? כסף במקום יהלומים ושכר לימוד בירדן

רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם במחצית השנייה של שנת 2018. הפרסום מכיל 96 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על 2,423,570 ₪. מההחלטות עולה כי  72% מההפרות בוצעו במעברים יבשתיים ו-28% בוצעו במעברים אוויריים. המעבר בו התרחשו ההפרות הרבות ביותר הוא "נהר הירדן", עם 34 הפרות. אחריו נתב"ג, "בגין", "ארז" ו"רבין", בהם התרחשו 27, 23, 7 ו-5 מקרי הפרות, בהתאמה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles

לפי החוק לאיסור הלבנת הון חלה חובת דיווח על הכנסת כספים או הוצאתם בסכום העולה על 50,000 ₪ במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 ₪ במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

בין ההחלטות בקובץ זה:

משלוח של מאות אלפי דולרים שלא שייך לאף אחד: באוגוסט 2018 הגיעה לנתב"ג, באמצעות חברת שילוח בין-לאומית, חבילה שנשלחה מהונג-קונג, לבורסת היהלומים ברמת גן. ע"פ המוצהר, החבילה אמורה הייתה להכיל יהלומים בשווי 285 אלף דולר ארה"ב, אולם הכילה 290,000 דולר ארה"ב במזומן. לוועדה זומנו גם הנמען וגם הבלדרים של חברת השילוח. הנמען התקשה להסביר מדוע החבילה הכילה מזומנים, למרות שנשלחה מחברה בשליטתו, וטען כי נשלחה בטעות. לדבריו, הוא אינו בעל הכספים, והשולח הוא ספק שלו מהונג קונג, שכנראה שלח כספים במקום יהלומים. הבלדרים הכחישו קשר או ידיעה על הימצאות הכספים בחבילה, כי לחברת השילוח אסור לפתוח חבילות כדי לבדוק את תוכנן, ולכן הוסר מהם החשד למסירת החבילה ביודעין. למעשה, עד למועד התכנסות הוועדה, איש לא הגיש תביעת בעלות על הכספים שנתפסו. הוועדה החליטה על תשלום מיידי של 290,000 דולר שנתפסו. החלטה מס' 141/18

דגי הכסף: מקרה הפרת דיווח לא שגרתי היה של יורי מושייב, שנתפס בנתב"ג נושא סכום כסף מזומן בסך של 40,000 דולר (כ-155,000 ₪). מושייב עבר במסלול האדום, במטרה להצהיר על 2 טלפונים חכמים. אולם בשיקוף מזוודותיו, התגלו, בין היתר, מוצרי בשר ודגים קפואים, זאת למרות האיסור על הכנסת מוצרי בשר ודגים לישראל, ולכן הובהר לו כי אלו יישלחו להשמדה. בשלב זה, הפתיע מושייב ודיווח כי בבטן הדגים, מוסלקים כספים ואכן, בבטן הדגים נמצא סכום כולל של 40,000 דולר ארה"ב במזומן. מושייב, אזרח ישראל ובעל מסעדה בארה"ב, טען כי מקור הכספים בחשבון בנק של חברה בבעלות אחיינו בארה"ב, והוא התבקש על ידו להביא את הכספים לארץ. הוועדה סברה כי ניסיונו של מושייב להבריח כספים עבור אחר, במסווה של הצהרה על טלפונים סלולריים על מנת לטשטש את הימצאות הכסף ובכך להתחמק מדיווח, הוא חמור ביותר. על-כן, הטילה  עליו עיצום כספי בסך 80,000 ₪. החלטה מס' 178/18.

איש עסקים שידע אבל חשב – מקרה הפרה נוסף הוא של איש העסקים ולרי קוגן, שעבר בנתב"ג כשעליו סכום כסף בסך 160,000 דולר בלי שדיווח עליו. לדבריו, הכסף שנתפס, נועד לממן את הוצאות השהייה שלו ושל אורחיו בישראל, והוא תמך בטענתו באמצעות אישור משיכת הכספים מהבנק. קוגן טען כי הכיר את חובת הדיווח, אך טעה לחשוב כי נציגי המכס יפנו אליו ביוזמתם. בנוסף, טען כי הוטעה ע"י נציג ה-VIP שליווה אותו בכניסתו לישראל, והחתים אותו על טופס ריק ומילא לאחר מכן את שדות הצהרת נשיאת הכספים בעצמו. כששקלה הוועדה את מכלול הנסיבות, קבעה עיצום כספי בסך 120,000 ₪. החלטה מס' 164/18.

ראש מועצה מקומית שהפר את חובת הדיווח – בסוף דצמבר 2018 נכנס לישראל דרך מעבר "נהר הירדן" ראש המועצה המקומית של היישוב ערערה, נאיף אבו עראר, כשברשותו סכום כסף בשווי של כ-34,500 ₪ במגוון מטבעות, זאת לאחר שיצא מישראל יום קודם לכן כשעליו סכום שווה ערך לכ-38,000 ₪, שוב במגוון מטבעות בלי שדיווח על הכנסת והוצאת הכספים. אבו עראר טען כי מקור הכספים מעבודתו, ונועדו לצורך תשלום שכר הלימוד של בנו בירדן, אך לטענתו, הוא שילם סכום חלקי בלבד ואף הציג אסמכתה לעניין יעד הכספים. אולם, לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכספים. לפיכך, בשיקול מכלול נסיבות המקרה, החליטה הוועדה להטיל על אבו עראר עיצום כספי בסך 14,000 ₪. החלטה מס' 207/18.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 נועם קוריס

מי פלש ובנה פארק עצי נוי בשטח האש ?

בית המשפט העליון שבשבתו כבג"צ הכריע ודחה בימים אלו עתירה שהוגשה נגד צה"ל ואחרים בעניינו של פארק עצי נוי שנבנה בשטחי אש.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles

העתירה ניסתה לתקוף צווי פינוי שהוצאו נגד העותרת, עיריית טובאס (להלן: העותרת), בכל הנוגע לפארק עצי נוי שנטעה במקרקעין המצויים בשטח אש 901 שבבקעת הירדן באזור יהודה ושומרון (להלן גם: שטח האש ו-איו"ש). בגדר העתירה נתבקשו שורה של סעדים, ובהם כי נורה על ביטול צו סגירת שטח האש ביחס למקרקעין; כי המקרקעין יוחרגו משטח האש; כי יתאפשר לעותרת ולתושבים בה להיכנס ולשהות במקרקעין; וכי המקרקעין יוקצו לידי העותרת. 

במוקד העתירה עצי נוי שהעותרת נטעה בשנים 2014-2012 בחלקים מסוימים משטח אש 901 שלדבריה מצויים בתחום שיפוטה (חלקה 18 גוש 58 וחלקה 5 גוש 57; לעיל ולהלן: המקרקעין) – זאת, לטענתה, במטרה לשפר את הסביבה ואיכות החיים באזור. במהלך שנת 2015 נשלחו לעותרת שתי התראות טרם פינויה מן המקרקעין, בהתאם להוראות סעיף 6ב לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967 (להלן: צווי הפינוי); ועררים שננקטו על ידה לביטול צווי הפינוי נדחו בנימוק שמדובר במקרקעין מוסדרים הרשומים על שם המדינה. בהמשך לכך, העותרת הגישה בקשה כי המקרקעין יוקצו לה בהיותה "רשות ציבורית"; ובקשתה זו נדחתה מהטעם שעליה לפנות תחילה את המקרקעין ורק אז להגיש בקשה להקצאה.

העותרת מיאנה להשלים עם ההחלטה שלא להקצות לה את המקרקעין והגישה עתירה בנדון – בג"ץ 703/17 (להלן: העתירה הראשונה). בתגובה לעתירה זו, המשיבים עמדו על כך שהסירוב להקצאת המקרקעין נעוץ בין היתר בכך שמדובר בשטח אש פעיל המשמש לאימונים צבאיים, שהכניסה אליו נאסרה בצו סגירת שטח מס' 11/99/ס', התשנ"ט-1999 (להלן: צו הסגירה). העתירה הראשונה נדחתה ביום 6.12.2018 לאחר שהעותרת הודיעה כי היא מבקשת למשוך את עתירתה, תוך שמירת זכויות – לנוכח הצעת בית המשפט כי העותרת תמקד את טענותיה בסוגית שטח האש.

בנסיבות אלה, העותרת פנתה למשיב 1 (מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון), בבקשה להחרגת המקרקעין משטח האש. בבקשתה נטען כי המקרקעין משמשים לצרכים ציבוריים; כי השטח שעליו ניטעו העצים איננו משמש לאימונים; וכי בכל מקרה צו הסגירה לא חל על נטיעת עצים "ידידותיים לסביבה", שאינם יכולים להפריע לפעילות צבאית כלשהי. כן נטען כי האיסור על כניסה לשטח אש איננו חל בסופי שבוע וימי חג, ומכאן שניתן להתיר ביקור במקרקעין בימים אלה. הבקשה להחרגה נדחתה בתוך מספר ימים, בנימוק שמדובר בשטח אש פעיל ובעל חשיבות לאימוני צה"ל, תוך שהודגש כי בכל ימות השנה צו הסגירה איננו מאפשר להיכנס לשטח האש בלא קבלת היתר מראש.

מכאן העתירה שלפנינו. לכל אורך העתירה, העותרת מטילה ספק בעמדת המשיבים בנוגע לשטח האש, ולטענתה מעבודת מחקר שבוצעה ניכר כי "המטרה האמיתית מאחורי ההכרזות על שטחי אש היא אחת ויחידה: השתלטות על אדמות פלסטיניות לטובת הרחבת התנחלויות"; והדבר מתיישב עם העובדה שלטענתה המשיבים נכונים להחריג חלקים משטחי אש לטובת הרחבת גושי ההתיישבות היהודית באיו"ש, בעוד כלפי בנייה פלסטינית בשטחים דומים הם פועלים ביד קשה. כעדות לטענה זו, העותרת מפנה לכך שבענייננו שטח האש כלל איננו פעיל – ולדבריה, לא נראית בו נוכחות של חיילים לצרכי אימון ואין בו סימונים שיכולים להעיד על כך שמדובר בשטח אש. לטענת העותרת, העצים ניטעו במקרקעין שבתחום השיפוט שלה, ועל כן יש להחריג אותה ואת תושביה מן האיסור שנקבע בצו הסגירה, שכן הם למעשה "תושבי קבע" בשטח האש שנסגר רק בשנת 1999; וכך גם משום שמדובר במקרקעין המשמשים לצרכים ציבוריים, שממילא אינם מפריעים לפעילות הצבאית בשטח האש. העותרת מוסיפה וטוענת כי עקירת העצים מן המקרקעין סותרת את חובת המפקד הצבאי לפי הדין הבינלאומי לשמור על הסדר והחיים הציבוריים של התושבים המוגנים בשטח הכבוש; והדבר אף פוגע בזכותם החוקתית לכבוד האדם. בהתאם, נטען כי ההחלטה שלא להחריג את המקרקעין מצו הסגירה ולהוציא לפועל את צווי הפינוי, דינה להתבטל מחמת האפליה שבה נוקטים המשיבים כלפי הפלסטינים לעומת האוכלוסייה היהודית באיו"ש, ומשום העובדה שעקירת העצים אינה אלא אכיפה בררנית הנגועה בשיקולים זרים.

יחד עם העתירה נתבקש צו ביניים שיאסור על המשיבים לפנות את העותרת מן המקרקעין עד להכרעה בעתירה – ובו ביום ניתן צו ארעי כמבוקש, בהמשך לצו הארעי שניתן בעתירה הראשונה ועמד בתוקפו עד להגשת עתירה זו. נוסף על כך, נתבקש לאחד את הדיון בעתירה עם שתי עתירות קודמות שהוגשו על ידי בא כוח העותרת, שעל פי הנטען סבות בין היתר על המדיניות הנוהגת בקשר עם אכיפת הבנייה הבלתי החוקית באיו"ש (בג"ץ 3472/16 ו-בג"ץ 8932/16).

המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה על הסף, כך, בראש ובראשונה בשל עשיית דין עצמי על ידי העותרת (או מי מטעמה), שפלשה לאדמות מדינה מוסדרות בלא לקבל היתר לעצם הכניסה לשטח האש, לא כל שכן לנטיעת העצים – וזאת על מנת לקבוע עובדות בשטח. בהקשר זה צוין כי מסיור שנערך לאחרונה במקרקעין ניכרים סימנים של תחזוקת הפלישה, וכי העצים שניטעו במקרקעין מוסיפים להתפתח. כן נטען כי טעם נוסף לדחיית העתירה על הסף נעוץ בכך שהטענות בנוגע למניע שביסוד התנהלות המשיבים לא גובו בתשתית עובדתית, "ודאי לא בכזאת העומדת ברף הנדרש לסדיקת חזקת התקינות העומדת למפקד הצבאי ולרשויות המינהל האזרחי". בנוסף ולגופם של דברים, נטען כי מאחר ששטח האש הוא שטח צבאי הכרחי, שבשל גודלו ומאפייניו הטופוגרפיים נעשה בו שימוש נרחב לצורך אימונים צבאיים בכל ימות השנה, אין עילה להתערבות בהחלטה שלא להחריג את המקרקעין משטח האש – ומדובר בהחלטה עניינית וסבירה. בהמשך לכך נטען כי בנייה בלתי חוקית כמו גם נטיעת עצים, באדמות ששימשו קודם לכן לאימונים, פוגעת ביכולת צה"ל לערוך אימונים בשטח האש; כאשר באופן ספציפי הודגש כי מצב הנטיעות העובדתי כיום, מקבע את שולי שטח האש כשטח שלא ניתן להתאמן בו – והדבר פוגע בכשירות המבצעית של כוחות צה"ל; והדברים כוחם יפה על אחת כמה וכמה אם תתממש כוונת העותרת להקים במקום פארק שוקק מבקרים ומטיילים.

כן נטען כי ההחלטה שלא להחריג את המקרקעין סבירה אף בראי העובדה שהעצים שניטעו הם מסוג "שיטה כחלחלה", ומדובר במין פולשני מדרגה 4 שנטיעתו עלולה להסב נזק משמעותי לשמורת טבע שקיימת באזור (שחלק מהמקרקעין אף ממוקמים בתוכה). עוד נאמר, כי ההגנה שניתנה ל"תושב קבע" לא נועדה לחול על מקרים שבהם ניטעים עצים ללא היתר במקרקעין מוסדרים של המדינה, במיוחד משעה שאין חולק כי איש לא מתגורר במקרקעין ואין בו מבנים המשמשים למגורים; והעובדה שהמקרקעין מצויים בתחום שיפוטה של העותרת איננה משנה מכך, ובוודאי שאיננה מלמדת על היותה "תושב קבע". בהתאם נטען כי פינוי העצים מן המקרקעין לא מהווה הפרה של הדין הבינלאומי ואף לא פגיעה בזכות לכבוד. עוד נאמר ביחס לטענות לאפליה ולאכיפה בררנית, כי טענות העותרת בהקשר זה מבוססת על תשתית עובדתית הנוגעת לשטח אש אחר לחלוטין, ולא הונח בסיס עובדתי הולם לאישושן; כאשר ביחס לשטח האש שבו עסקינן, המשיבים מדגישים כי לא אושרה בקשה לגריעת שטחים ממנו במהלך השנים האחרונות (לא מצד המגזר הישראלי ולא מצד המגזר הפלסטיני).

לאחר שהרכב בג"צ בחן את טענות הצדדים, ועיין בנספחים שצורפו לכתבי הטענות, הגיע לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות.

נקודת המוצא לדיון, שעליה אין חולק, היא העובדה שהעותרת נטעה בין השנים 2012 ל-2014 עצים במקרקעין מוסדרים הרשומים על שם המדינה, מבלי שהייתה לה כל זכות במקרקעין. משאלה פני הדברים, העתירה שלפנינו אינה אלא ניסיון נוסף להכשיר בדיעבד נטיעות שבוצעו על ידי העותרת שלא כדין – ואין כל עילה להתערבות בג"צ בהחלטה שלא לתת לפלישה מעין זו יד, לא כל שכן מקום שמדובר בשטח אש סגור שהכניסה אליו אסורה. ויודגש כי טענת העותרת שמדובר במקרקעין המצויים בתחום שיפוטה, איננה משנה מכך שאין ולא הייתה לה זכות כלשהי במקרקעין. הנה כי כן, די בכך שהנטיעות בוצעו תוך עשיית דין עצמי, כדי לדחות את הטענות נגד החלטת המשיבים שלא להחריג את המקרקעין משטח האש.

זאת ועוד. מתגובת המשיבים, שמגובה בתצהירים מאת הגורמים המוסמכים, עולה כי שטח האש שבו מדובר הוא שטח אש פעיל שבשל מאפייניו הייחודיים חיוני למערך האימונים של צה"ל. עצי הנוי שניטעו מקבעים את המקרקעין כאזור שלא ניתן להתאמן בו, והדבר פוגע בכשירות של כוחות צה"ל וביכולת לעשות שימוש מיטבי בשטח האש – וייאמר כי טענות העותרת שלפיהן מדובר בשטח אש שאיננו פעיל נטענו בעלמא ללא תשתית עובדתית-ראייתית מינימלית; וכך גם הטענות שהעצים אינם מפריעים לשימוש בו. במצב דברים זה, ניכר כי ההחלטה שלא להחריג את המקרקעין משטח האש, כך שצווי הפינוי יוותרו על כנם, היא החלטה עניינית וסבירה המושתתת על אינטרסים ציבוריים וביטחוניים מובהקים. והדברים אמורים בין היתר בהינתן שמן העבר השני על הפרק נטיעות של עצים שבוצעו שלא כדין, ואין מדובר בפינוי מתקנים המשמשים למגורי קבע או לצרכי מחייה חיוניים (ראו והשוו: בג"ץ 8035/08 כעאבנה נ' המנהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון, פסקה 6 (19.2.2009)). ייאמר עוד בהקשר זה, כי מאחר שמדובר בנטיעות מלפני שנים ספורות בלבד, שבוצעו שלא כדין וללא היתר, מוקשית לכאורה הטענה כי יש להותירן מכוח ההגנה הניתנת ל"תושב קבע", או בהתאם לחובות המנויות בדין הבינלאומי או בשל פגיעה בזכות לכבוד. הוא הדין בנוגע לטענה שיש להתערב בהחלטת המשיבים שלא להחריג את המקרקעין משטח האש לנוכח אפליה ואכיפה בררנית – שכן הדברים לא בוססו במידה הנדרשת, והושתתו על טענות כלליות ומהלכים שבוצעו ביחס לשטחי אש אחרים מבלי שהוברר הקשרם לענייננו. בהינתן המסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטה שלא להחריג את המקרקעין משטח האש, אין צורך לדון בסעדים הנוספים שנתבקשו בעתירה לעניין הקצאת השטח לידי העותרת או מתן היתרים לתושבי העותרת לבקר במקרקעין.

סוף דבר, העתירה נדחתה. בהתאם התייתר הצורך לדון בבקשה לאיחוד דיון שהוגשה יחד עימה. לצורך התארגנות, הצו הארעי שניתן משהוגשה העתירה הועמד בתוקפו ל-30 יום.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

קורונה- בג"צ נתן צו זמני נגד איכוני השב"כ

בית המשט העליון בשבתו כבג"צ הוציא תחת ידיו צו זמני נגד איכוני השב"כ לאיתור מגעים של מאומתים לקורונה שאינם משתפים פעולה עם החקירה האפדימיולוגית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב THEMARKER

עו”ד נועם קוריס –  מקור ראשון,  על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס: "תובענה ייצוגית יכולה לשרת את הציבור יותר מכל …

לאחר עיון במכלול החומר שבתיק, שמיעת באי כוח הצדדים בדיון ונוכח האמור בהודעות המעדכנות שהוגשו מטעם המשיבים ביום 2.11.2020, ובתגובה שהוגשה מטעם העותרים ביום 5.11.2020, נתן בג"צ צו על תנאי המופנה כלפי המשיבים ומורה להם לבוא וליתן טעם:

(א) מדוע לא ייקבע כי הסמכת שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ) לבצע איתור מגעים של חולים מאומתים בנגיף הקורונה, בהתאם לסעיפים 3 ו-5 לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: החוק), תוגבל למקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים.

(ב)  מדוע לא ייקבע כי המשיב 4 אינו עומד בחובה המוטלת עליו בסעיף 12א לחוק, לקידום טכנולוגיה אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ, ומדוע לא יפעל לקידום חלופה כאמור.

תצהירי תשובה יוגשו בתוך 21 ימים. המשיבים 5-2 יפרטו בתצהיר התשובה מטעמם, בין היתר, על טיבה של החלופה הטכנולוגית האזרחית-וולונטרית הנזכרת בסעיף 10 להודעתם המעדכנת מיום 2.11.2020, וכן יעמדו על התהליכים ולוחות הזמנים לפיתוחה.

בג"צ קבע עוד, שהעותרים יהיו רשאים להגיש תגובה מטעמם, ככל שירצו בכך, בתוך 7 ימים ממועד הגשת תצהירי התשובה מטעם המשיבים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

כתב אישום נוסף נגד אורן קובי וחברת אדמה

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לפני זמן קצר כתב אישום לביהמ"ש המחוזי בעיר נגד אורן קובי וחברות שבבעלותו הכולל עבירות של (כל נאשם על פי חלקו): סחיטה באיומים (ריבוי עבירות), תקיפה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), הונאת נושים הסתרת נכסים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), עבירות מס, עבירות על חוק המע"מ, הלבנת הון (ריבוי עבירות) ועבירות נוספות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב THEMARKER

עו”ד נועם קוריס –  מקור ראשון,  על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס: "תובענה ייצוגית יכולה לשרת את הציבור יותר מכל …

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אלעד ברק, בשנת 2012 הקים קובי את קבוצת "אדמה" שעסקה בסיחור אופציות בלעדיות לקניית קרקע חקלאית. קבוצת "אדמה" הציעה לקהל הרחב השקעה בנדל"ן חקלאי. בשנת 2016 קרסה קבוצת אדמה, בעקבות הקריסה, נכנס הנאשם להליכי פשיטת רגל ופירוק.

החל משנת 2017, בעודו תחת חקירה פלילית, תוך הליכי פשיטת רגל ולאחר הטלת צו כינוס על נכסיו – הקים הנאשם בחשאי, מערך חברות שתחום עיסוקו זהה לזה של קבוצת אדמה. ביודעו כי התנהלותו הובילה לכך שמוסדות בנקאיים ורשויות המדינה יסרבו לתת לו שירותים, רשם הנאשם את א.א ואישה נוספת כבעלים יחיד בחברות.

במסגרת הליכי הפשיטה והפירוק, תבעו הנושים מהנאשם וחברת אדמה מעל ל-244,000,000 ₪, במהלך שנת 2016 הוטל צו כינוס על נכסי הנאשם. בכדי להמשיך לייצר הכנסות לשימושו האישי ועל מנת להונות ולהסתיר מנושיו את הכנסותיו, פעל הנאשם להקמת חברות בעלות תחום עיסוק דומה לחברת אדמה, תוך הסוואת שליטתו בחברות והיותו נהנה בהם.

החל משנת 2017, הכניס הנאשם באמצעות מערך החברות הכנסות בסך של כ 72 מיליון ₪. את אותן ההכנסות העביר הנאשם אל חשבונות הבנק ייעודיים במטרה להסתיר את נכסיו מנושיו בהליך פשיטת הרגל. במקביל, הנאשם נכנס להסכם עם נושיו, שאושר בהחלטת בימ"ש באפריל 2018, המבוסס על הצהרות שקר, מצגי שווא באשר למצבת נכסיו ומקורות הכנסתו.

הסדר הנושים שהושג במרמה היטיב עם הנאשם בכך שהסיר שלל מגבלות שהוטלו עליו, אפשר לו לעבוד וקבע כי על הנאשם לשלם לקופת הנושים 16,000,000 ₪ תוך 7 שנים או 50% מסך החובות שיאושרו ע"י הנאמן – מחילת החוב מוערכת בכ-33,000,000 ש"ח. על מנת לעמוד בתנאי התשלום שנקבעו בהסדר הנושים העביר הנאשם את נכסיו ממערך החברות אל קופת הנושים באמצעות צדדי ג' במטרה להסתיר את נכסיו.

בנוסף, החל משנת 2017, העביר הנאשם ממערך החברות נכסים בגובה של כ- 19 מיליון ₪ לשימושו האישי בין היתר לטובת רכבי יוקרה מסוג Ferrari, Land Rover ו-Mercedes Benz, תשלומי שכ"ט עו"ד ועוד.

כמו כן, על מנת להתחמק ממס העביר הנאשם לידיו מעל ל- 8 מיליון ₪ מקופת אחת החברות לטובת צרכיו האישיים מבלי שנרשמו כמתחייב בספרי החברות. הנאשם אף השמיט עסקה בסכום של מעל למיליון ₪ מרישומי החברה.

עוד על פי כתב האישום, א.א, שהייתה בעליה של 5 חברות במערך החברות, לא לקחה החלטה מהותית בחברה, מודרה, נסחטה באיומים כאשר הביעה את מורת רוחה או התנגדות לאופן התנהלות החברות והנאשם אף איים להפיץ סרטון אינטימי שלה. בנוסף, בשני מקרים שונים אף תקף הנאשם את א.א. על מנת להטיל עליה אימה ולגרום לה להמשיך לשתף עימו פעולה. בין היתר, שלח לה הנאשם את ההודעות הבאות: "מחר אם אין צ'קים חדשים של … אני אקפל אותך לקופסא";  "אם את משחקת עם הסיסמאות; מחר בבוקר אין עובדים; אותך מחזיר אותך לבית קברות";  "אני שם אותך ואת אמא שלך בסגולה ליד אבא שלך ביום ראשון; חכי תראי מי זה אורן קובי הפעם… אני אראה של  מי החברה הזו בפעם האחרונה""ושוב תביני, קשה לך להפנים זה שהקמתי את העסק ושמתי על שמך; נגיע גם לבית קברות; הכל הולך"

כמו כן, במהלך התקופה הרלבנטית לכתב האישום, תקף הנאשם עובד שעבד תחתיו כאיש מכירות; איים הנאשם על מוכר, אשר מכר לו מספר סלולרי קליט, ובשל סכסוך על התשלומים בעבור המספר ניתק לו את המספר, ואיים על בעל קרקע שנקשר עם מערך החברות, אשר ביקש להסיר את הערות האזהרה שנרשמו על הקרקע שבבעלותו בשל חוב של מערך החברות.

החקירה בתיק התנהלה על ידי יחידת ההונאה מחוז תל אביב של המשטרה והוגש על ידי עו"ד אלעד ברק מהצוות הכלכלי של פרקליטות מחוז ת"א.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

בג"צ: ישראייר לא תוכל למכור כרטיסי טיסה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שהגישה חברת התעופה ישראייר נגד מגבלות הקורונה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב על תביעות ייצוגיות

 עו"ד נועם קוריס – כותב  ב legal-articles.co.il

במוקד העתירה ניצבה תקנה 2(א)(16)(א)(2) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף-2020, המתירה יציאה ממקום המגורים לצורך "טיסה משדה תעופה", רק אם –

"הנוסע רכש כרטיס טיסה עד יום ז' בתשרי התשפ"א (25 בספטמבר 2020) ויש לו אישור בכתב על רכישת כרטיס הטיסה במועד כאמור" (להלן: תקנה 2).

לטענת העותרת (להלן: ישראייר) – המציינת כי בגין הגבלה זו נותרו בטיסות שאושרו לה "מאות מקומות ריקים", ונגרם לה נזק כספי רחב היקף – האיסור על נוסע שרכש את כרטיס הטיסה במועד מאוחר יותר לצאת לשדה התעופה, פוגע הן בזכותו החוקתית "לצאת מישראל" (סעיף 6(א)) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), והן בזכויות ישראייר לקניין ולחופש העיסוק. פגיעה כזו תיתכן, אפוא, רק "בחוק […] או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (שם, סעיף 8; סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק) – אלא שהעותרת סבורה כי הסמכה כזו אינה בנמצא. אדרבה, סעיף 12(א)(8)(א) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק הקורונה), מסמיך את הממשלה להתקין תקנות בדבר "הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים, לעניין השוהים בהם", אך אינו מאפשר לה, לדעת ישראייר, למנוע טיסות אל ומחוץ לישראל. בנסיבות אלה, תקנה 2 אינה עומדת, לדעת ישראייר, בתנאי פסקאות ההגבלה, ואף מפרה את עקרון חוקיות המינהל.

בד בבד, ישראייר גורסת כי תקנה 2 אינה מידתית – בין היתר, משום שהיקף ההדבקה בישראל גדול מזה שבמדינות היעד; נוכח הבדיקות שעל כל נוסע לערוך לפני הכניסה בשערי נמל התעופה בן גוריון; ובשל הנזק החריף לישראייר. כמו כן, טוענת החברה כי ההבחנה בין נוסעים על בסיס מועד רכישת כרטיסי הטיסה מפלה, שרירותית, בלתי סבירה – ונטולת תשתית עובדתית ראויה. אשר על כן, ישראייר מבקשת להורות על בטלות תקנה 2, ולהתיר לכל נוסע שרכש כרטיס "לטיסה מתוכננת של העותרת שכבר אושרה ליציאה משדה התעופה טרם התקנתה של [תקנה 2], להגיע לשדה התעופה.

בג"צ קבע, שדין העתירה להידחות על הסף אף ללא צורך בתגובת המשיבים – בשל אי מיצוי הליכים עובר להגשתה. לדברי ישראייר:

"ביום 29.9.20 פנה בעל פה מר אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, למר עופר מלכה, מנכ"ל משרד התחבורה, וביקש ממנו לפעול על מנת להתיר לנוסעים לצאת ממקום מגוריהם לטיסות מאושרות בלבד של ישראייר, וזאת גם אם כרטיס הטיסה נרכש לאחר יום 25.9.20. מנכ"ל משרד התחבורה השיב כי לא ניתן להיעתר לבקשתה של ישראייר".

העותרת סבורה כי שיחה זו – יחד עם "פרסום באתר העיתון 'גלובס'", בדבר פנייתה של מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות לשרי התחבורה והאוצר בעניין – ממלאת אחר חובת מיצוי ההליכים. דא עקא, על הפנייה המוקדמת לרשות "להציג את הטענות והבקשות שעליהן נסבה העתירה, גם אם אין לצפות לאותה מידה של פירוט או הכנה משפטית באותו שלב" (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי: משפט מינהלי דיוני כרך ד, 349 (2017)). זאת, מתוך הבנה כי במסגרת שיח כזה "לעיתים תשתכנע הרשות בצדקתו של הפונה אליה. לעיתים ישתכנע הוא בצדקת הרשות […] יתרה מכך, הפנייה לרשות – והתשובה המנומקת המתקבלת בעקבות כך – מאפשרת בהמשך לבית-המשפט לבחון את שיקול הדעת המנהלי שהופעל, ולקיים ביקורת שיפוטית" (בג"ץ 4934/08 מלכית נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (25.6.2008)). ככל שניתן לשפוט מן התיאור המופיע בעתירה, מנכ"ל ישראייר "ביקש" לפעול לשינוי תקנה 2, אך אין כל אינדיקציה לכך ששטח בפני הרשות המוסמכת את טענותיה המשפטיות של החברה, באופן שאפשר לרשות לנהל עמה שיח אמיתי, תוך צמצום וחידוד נקודות המחלוקת.

אף בדיווח העיתונאי שהוזכר לעיל אין די –

"שכן אין לדעת מהן הטענות המדויקות שאותם גורמים העלו בפניו, אם בכלל, ומהן התשובות והנימוקים שניתנו להם בתגובה. לא די בידיעות המתפרסמות בכלי התקשורת אליהן מכוונים העותרים בהקשר זה, כדי לספק מענה לכל אלה" (שם).

הנה כי כן, אף שהעותרת אינה מתכחשת לכך שחובת מיצוי ההליכים עומדת בעינה גם כאשר הסעד המבוקש הוא ביטול חקיקת משנה (בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.03.2020)), היא לא פעלה בהתאם – ודי בטעם זה כדי לדחות את העתירה על הסף.

בשולי הדברים, הזכיר בית המשפט שבמוקד העתירה ניצבה הטענה כי תקנה 2, המונעת מנוסע שלא רכש מבעוד מועד כרטיס טיסה לצאת את ביתו, הותקנה ללא הסמכה מפורשת בחוק. ברם, ישראייר – שהרחיבה לגבי פרשנות סעיף 12(א)(8)(א) לחוק הקורונה – התעלמה לחלוטין מסעיף 7(א)(1) לחוק, המסמיך את ממשלת ישראל להתקין תקנות שעניינן "הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי". בין אם הוראה זו מספקת את ההסמכה הנדרשת ובין אם לאו, ההתעלמות ממנה מעידה על התועלת שעשויים היו ישראייר – ובמידת הצורך, בית המשפט – להפיק ממיצוי הליכים סדור ומלא מול הרשות, ומבליטה את הפגם בדרך הפעולה שבה בחרה ישראייר.

אשר על כן, העתירה נדחתה על הסף, מבלי לפגוע בזכותה של ישראייר לשוב ולעתור, לאחר מיצוי הליכים ההולם את נסיבות העניין. אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"צ: חיוב הגט מאושר

בית המשפט העליון בפסק דינו של כבוד השופט מ' מזוז, הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד החלטות של המשיבים 2-1, בית הדין הרבני הגדול בירושלים ובית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי), מיום 14.2.2019 ומיום 12.11.2018 בהתאמה, בהן נקבע כי העותר חייב בגט לאשתו.

בין העותר לבין אשתו מתנהל הליך גירושין בבית הדין האזורי בעקבות תביעה שהגישה האישה על רקע התנהלותו של העותר במהלך חיי הנישואין במישור האישי ובמישור הכלכלי וגילויה כי העותר אינו נאמן לה. לאחר שמיעת הצדדים וחקירתם, קבע בית הדין האזורי ביום 12.11.2018 כי "יתכן מאוד שהבעל חפץ היום בשלום בית. ביה"ד מתרשם שהוא מעוניין להמשיך וליהנות מכספי האישה, בפרט מכספים שבאו לה בירושה מהוריה, ובכך להמשיך את מסכת החיים. הוא מצפה שהאישה תמחק את פגעי העבר, כפי שאולי עשתה במהלך הנישואים, כאשר לא היו לה את הכוחות להתמודד מול הבעל. אין ספק שלאור מעשיו, כפי שהתגלו לאשה, וכפי שאף נוכח ביה"ד, צודקת האישה שאינה מעוניינת בשלום בית, לאחר כל מעשיו הנ"ל". לפיכך, הורה בית הדין על חיוב העותר בגט לאשתו, ואף קבע כי בנסיבות העניין, מחמת התנהגותו הבלתי מוסרית של הבעל, "זכאית האישה לכתובתה ולתוספת כתובה", ששיעורם ייקבע בהתדיינות נפרדת בנושא הרכוש.

העותר הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול על החלטת החיוב בגירושין, במסגרתו טען כי בית הדין האזורי נמנע מלדון בבקשתו לשלום בית ולא אפשר לו להביא ראיות לטענותיו. ביום 14.2.2019 דחה בית הדין הרבני הגדול את הערעור, לאחר שהתרשם מעיון בפרוטוקולים ובמסמכים בתיק כי "בית הדין האזורי הקדיש זמן רב לשמיעת טענות הצדדים. לאחר התרשמותו על הקשר בין האיש לנטענת ולפי תגובות הבעל לשאלות לא מצא בית הדין לנכון צורך להביא ראיות נוספות והכריע כי במקרה זה חייב הבעל בגט".

עתה הונחה בפני בג"צ עתירה במסגרתה חוזר העותר על טענותיו שנדחו בבית הדין הרבני הגדול – כי בית הדין האזורי התעלם מבקשתו לשלום בית ואף "לא התייחס לזכותו המהותית של הבעל להביא ראיות מטעמו ולהביא ראיות הזמה".  בנוסף, נטען בעתירה כי בית הדין האזורי פסק בנושא הכתובה מבלי שזו הוצגה לו ובלא שקיים כל דיון בנושא.

בג"צ קבע שדין העתירה להידחות על הסף.

כפי שנפסק לא אחת, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הדתיים, והתערבותו בהן מוגבלת למקרים שבהם נפל בהחלטות פגם ממשי כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או במקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (בג"ץ 580/11 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים(31.1.2011); בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (6.4.2006); בג"ץ 5488/18 פלוני נ' פלונית (19.7.2018)). העתירה שלפנינו אינה באה בגדריה של אמת מידה זו. העותר לא הצביע על עילה כלשהי העשויה להצדיק את התערבות בג"צ בהחלטה הפרטנית לחייבו בגט לאשתו, שעל פניה בדין יסודה.

אשר לטענות סביב חיובו של העותר בכתובה, הרי שמדובר בעתירה מוקדמת. כפי שעולה מההחלטות מושא העתירה, מלאכתו של בית הדין האזורי בעניין זה טרם נשלמה, שכן נקבע כי "גובה הכתובה והרכוש ידונו לאחר הגט" (החלטת בית הדין האזורי מיום 6.3.2019). על העותר למצות את ההליכים בבית הדין האזורי עד למתן החלטתו הסופית, אשר תהא נתונה לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול ככל שתקום עילה לכך.

סוף דבר: בג"צ קבע שהעתירה תדחה ושהעותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

לשכת הסיוע המשפטי לא תעניק סיוע

בית המשפט העליון דחה בימים אלו עתירה (כבוד השופט ד' מינץ), וקבע שאין חובה על לשכת הסיוע המשפטי להעניק ייצוג לעותרים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

בית המשפט קבע, כי ככל שניתן להבין מהעתירה, היא מכוונת נגד החלטות המשיבה, הלשכה לסיוע משפטי, שלא לספק לעותרת סיוע משפטי בהליכים הקשורים לתשלומי ארנונה ובעניין דמי שימוש ראויים עבור הנכס. החלטות המשיבה נומקו בטעמים של חוסר סיכוי משפטי וכן התנהגות בעייתית של העותרת כלפי גורמים מטעם המשיבה (יצוין כי ההחלטות לא צורפו לעתירה אלא עלה בידי לעיין בהן בתגובת המשיבה לבקשת המערערת למתן פטור מאגרה בהליך אליה צורפו). ערעורים שהגישה העותרת נגד החלטת המשיבה לבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי) נדחו בפסק דין מיום 12.5.2020 (עש"א 17578-02-20; עש"א 17622-02-20). מכאן לעתירה שלפנינו במסגרתה מטיחה העותרת טענות שונות נגד התנהלות המשיבה בעניינה.

בית המשפט ציין, שהעותרת שאינה מיוצגת, מתבטאת בלשון משתלחת כלפי המשיבה, ולא ניתן לדלות מהעתירה את הפרטים המבססים את התמונה העובדתית או את טענותיה המשפטיות. די היה בכך כדי לדחות את העתירה (ראו למשל: בג"ץ 4638/18 גרובר נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (21.6.2018)). לעתירה גם לא צורפו כאמור מסמכים רלוונטיים לעניין ובכלל זה החלטות המשיבה שניתנו בעניין.

יתר על כן, העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבות בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. זאת שעה שמדובר בפסק דין שניתן בהליך בהתאם לסעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, הקובע כי ניתן לערער לבית המשפט המחוזי על החלטת המשיבה לדחות בקשה לקבלת שירות משפטי, כאשר החלטת בית המשפט בערעור "תהיה סופית" ולא ניתן לערער עליה עוד (וראו: רע"א 1059/15 פיליפוב נ' הלשכה לסיוע משפטי (4.5.2015)). מעבר לכך, עיון בהחלטות המשיבה מגלה כי מדובר בהחלטות מנומקות ומבוססות שאין כל מקום להתערב בהן, כפי שגם ציין בית המשפט המחוזי בפסק דינו.

בכל מקרה, גם לוּ ניתן היה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, אין בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, למעט במקרים של חריגה מסמכות במובן הצר, היינו כאשר בית המשפט מילא תפקיד שלא הוטל עליו בחוק ואף זאת רק בהיעדר סעד חלופי העומד לעותר (בג"ץ 1846/20 מכלוף נ' היועץ המשפטי לממשלה (10.3.2020); בג"ץ 2666/20 בן משה נ' מדינת ישראל (5.5.2020)). מקרה זה אינו נכנס לגדרם של אותם מקרים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

תשובות אחרונות במאגר המידע של משרד המשפטים

תשובות אחרונות במאגר
https://foi.gov.il/he/items
he

רישיונות קידוח חברת קסם אנרגיה בע"מ
https://foi.gov.il/he/node/9644 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">הרשות הממשלתית למים ולביוב</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">מענה לבקשת מידע אודות רישיונות קידוח חברת קסם אנרגיה בע&quot;מ.<br />
מצורף קובץ מענה הבקשה וכן קבצים נוספים המכילים את המידע המבוקש.</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 07:57:32 +0000 Galitd
9644 at https://foi.gov.il

מידע בנוגע לתת"ל 102
https://foi.gov.il/he/node/9643 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">הרשות הממשלתית למים ולביוב</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">מענה לבקשת מידע בנוגע לתת&quot;ל 102.<br />
בקשת המידע נדחתה בהתאם לסעיף 8(3 )לחוק חופש המידע, מאחר ומדובר במדיניות שעדיין בשלבי בדיקה.<br />
מצורף מענה הבקשה.</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 07:49:17 +0000 Galitd
9643 at https://foi.gov.il

בית אבות מושב זקנים אלנבי
https://foi.gov.il/he/node/9639 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">משרד הבריאות</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">בפנייה התבקש מידע אודות השאלות הבאות:<br />
1. האם מושב זקנים היו/עודם בהפסקת אשפוז בהוראת משרד הבריאות? אם כן, ממתי<br />
ועד מתי?<br />
בנוסף, באם התשובה הינה חיובית:<br />
2. מה הסיבות להפסקת האשפוז הגריאטרי במושב זקנים?<br />
3. מדוע לא נשלחים מאושפזים חדשים אך עדיין מותירים מאושפזים אחרים?<br />
4. האם בטווח הקרוב אמורים להתחיל לשלוח מאושפזים גריאטריים נוספים למושב<br />
זקנים? אם כן, בכמה קשישים מדובר?<br />
5. מהן ההערכות של משרד הבריאות לגבי תפקוד מערך הטיפול בקשישים גריאטריים<br />
במושב זקנים מבחינה רפואית?<br />
6. האם התקבלה החלטה לסגירת מושב זקנים?</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 06:44:37 +0000 moh
9639 at https://foi.gov.il

ניפוק תרופה למחלות נרקוטיות
https://foi.gov.il/he/node/9637 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">משרד הבריאות</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">בפנייה התבקש מידע אודות נוהל שבגינו נדרש צילום של מסמך מזהה, ולא רק הצגתו בעת ניפוק תרופה למחלות נרקוטיות.<br />
מצורף קובץ מענה הבקשה.</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 06:30:34 +0000 moh
9637 at https://foi.gov.il

הערכת התחסנות לשפעת בקרב צוותים רפואיים בישראל
https://foi.gov.il/he/node/9636 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">משרד הבריאות</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">פנייה לקבלת מידע אודות הערכת התחסנות לשפעת בקרב צוותים רפואיים בישראל.<br />
מצורף קובץ מענה הפנייה.</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 06:23:44 +0000 moh
9636 at https://foi.gov.il

שימוש בתרופה ריספונד
https://foi.gov.il/he/node/9635 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">משרד הבריאות</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">בפנייה התבקש מידע על נתונים סטטיסטיים של שימוש בתרופה ריספונד.<br />
הפנייה נדחתה בהתאם לסעיף (5) 8 לחוק חופש המידע מאחר והמידע המבוקש לא נמצא בידי המשרד. מבקש המידע הופנה לקופות החולים לצורך המשך טיפול.<br />
מצורף קובץ מענה הפנייה.</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 06:19:01 +0000 moh
9635 at https://foi.gov.il

העברות מסעיף השלמת עלות סל הבריאות
https://foi.gov.il/he/node/9634 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">משרד הבריאות</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">בפנייה התבקש מידע בדבר הנתונים לשנים 2019-2016,<br />
לפי השדות הבאים:<br />
1. הגוף מקבל הכספים<br />
2. מספר תאגיד של הגוף המקבל<br />
3. שנת אישור<br />
4. שנת תשלום<br />
5. סה״כ אושר <br />
6. סה״כ שולם<br />
</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 06:13:03 +0000 moh
9634 at https://foi.gov.il

תאי לחץ
https://foi.gov.il/he/node/9633 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">משרד הבריאות</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">בפנייה התבקש מידע אודות חדרי הלחץ שנמצאים בשימוש משרד הבריאות.<br />
המשרד נשאל כמה חולים מגיעים, מה סוגי הפניות, כמה ממתינים לטיפול ובאילו אזורים ברחבי הארץ, כמה אנשים צוות קיימים בכזה מתקן, והאם ניתן לעשות התמחות ברפואת צלילה באחד המכונים. <br />
מצורף קובץ מענה הפנייה המכיל מידע אודות חדרי הלחץ ומפנה את מבקש המידע לגופים הרפואיים שמחזיקים בתאי לחץ בישראל לצורך המשך טיפול הבקשה.</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 05:46:00 +0000 moh
9633 at https://foi.gov.il

מספר ניתוחים בכף רגל
https://foi.gov.il/he/node/9632 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">משרד הבריאות</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">בפנייה התבקש מידע בדבר ניתוחים בכף הרגל כתוצאה מדקירה (כולל תאונות עבודה, דריכה על מסמר וכיוצא בזה), אשר בוצעו בבתי החולים בשנים 2009-2011:<br />
1. כמה ניתוחים שכאלה בוצעו בכל שנה?<br />
2. מבין הניתוחים שבוצעו בכל שנה, בכמה מהמקרים קדם לניתוח ביצוע בדיקת US לכף הרגל?<br />
</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 05:37:41 +0000 moh
9632 at https://foi.gov.il

מיסוי ופרסומות נגד טבק
https://foi.gov.il/he/node/9631 <div class="field field-name-field-officeitems field-type-entityreference field-label-inline clearfix"><div class="field-label">שם הרשות:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">משרד הבריאות</div></div></div><div class="field field-name-field-govxcontentsection field-type-text-long field-label-inline clearfix"><div class="field-label">תקציר:&nbsp;</div><div class="field-items"><div class="field-item even">בפנייה התבקש מידע בדבר הבדיקות העדכניות של משרד הבריאות לגבי הקשר בין העלאת מיסוי נגד טבק והפרסומות נגד טבק (על סוגיו השונים) – לצריכתו.<br />
כלל הדוחות שמפרטים המתאמים בין רכישת טבק לבין העלויות שהמדינה משקיעה בפרסומות נגד צריכתו, או כאלו שקושרים שינויי צריכה בעקבות שינוי המיסוי.<br />
</div></div></div>
Wed, 02 Sep 2020 05:34:46 +0000 moh
9631 at https://foi.gov.il