עו"ד נועם קוריס במערכת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס –  על דונלד טראמפ, תקווה וקזינו

עו"ד נועם קוריס – על דונלד טראמפ, תקווה וקזינו

דונלד טראמפ מגיע לביקור בארץ הקודש וממאורע שכזה לא באמת אפשר להתעלם. טראמפ תמיד היה דמות צבעונית ובלתי שיגרתית וכמו שכבר נכתב לא פעם- אין ספק שעוד ועוד כותרות יגיעו מהאיש המיוחד הזה. לא הרבה

עו"ד נועם קוריס על הסרת תוצאות מכפישות מחיפוש ב'גוגל'

עו"ד נועם קוריס על הסרת תוצאות מכפישות מחיפוש ב'גוגל'

פעם שמעתי שהדרך הכי קלה לדחוק תוצאה שלילית בגוגל היא לייצר תוצאה יותר שלילית, שתמשוך יותר עניין. יש בזה איזה שהוא היגיון עקום, לשון הרע ופרובוקציות לצערנו, מושכים בדרך כלל יותר תשומת לב. לא מזמן

מה הקשר של משחק השח-מט למשפטים?

מה הקשר של משחק השח-מט למשפטים?

כבר כמה שנים, שאני מתנדב באיגוד הישראלי לשחמט, כדיין בבית הדין העליון של האיגוד ולעיתים גם כאב בית הדין עצמו, אשר עוסק בעיקר בערעורים שונים על מנהלת הליגה וגוף מנהלי אחרון הנותן את פסיקותיו, בהתאם

על איזה פרטיות אתם מדברים? // עו"ד נועם קוריס

על איזה פרטיות אתם מדברים? // עו"ד נועם קוריס

מספרים לנו שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית וחופשית ושאצלנו הפרטיות היא סוג של ערך עליון, מפחידים אותנו על משטרים אפלים שמחטטים בחיי האזרחים אבל לא כולנו יודעים את האמת ואת העובדה שבישראל של 2017 המדינה עדיין

על האזנות סתר, קלטות ובתי משפט // עו"ד נועם קוריס

על האזנות סתר, קלטות ובתי משפט // עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות' עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס –  על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד

עו"ד נועם קוריס כותב על הזהירות בעסקאות נדל"ן

עו"ד נועם קוריס כותב על הזהירות בעסקאות נדל"ן

סיפרתי כאן באתר על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחום חדלות הפרעון, הוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיות, חוק הספאם, דיני ביטוח, יואל חסון, טרור ברשת, וקיזוז מע"מ אבל

עו"ד נועם קוריס –  על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, ו"טרור"

עו"ד נועם קוריס – על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, ו"טרור"

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, סימן עם היכנסו לתפקידו את האויב המשותף לו ולעוד מנהיגים רבים ברחבי הגלובוס, הפייק ניוז. המיתוג של תופעה מוכרת אל צמד המילים 'פייק ניוז' והבאתה היישר אל כותרות החדשות, מפיו

זהירות הצלחה // עו"ד נועם קוריס

זהירות הצלחה // עו"ד נועם קוריס

סיפרתי כאן באתר על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחום חדלות הפרעון, הוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיות, חוק הספאם, דיני ביטוח, יואל חסון, וקיזוז מע"מ אבל היום אני

עו"ד נועם קוריס – על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

בשנת 2004 כאשר רק הקמתי את משרד עורכי הדין שבבעלותי, אחד מלקוחותיי היה ח', בעל עסק בינוני שהיה מעביר אל משרדי את כל השיקים החוזרים שהתקבלו אצלו בעסק, לצורך גבייתם באמצעות ההוצאה לפועל. יום אחד,

עו"ד נועם קוריס – חברות הביטוח וקיזוז המע"מ

עו"ד נועם קוריס – חברות הביטוח וקיזוז המע"מ

כתבתי כאן לפני כמה ימים על פסיקה תקדימית בבית המשפט בנתניה בעניין יבוא רכב מקביל. העירו את תשומת ליבי בנוגע לאותו פסק הדין, שניתן למצוא בו אפילו עניין מעניין יותר בקשר לחברות הביטוח, בעניין קיזוז

עו"ד נועם קוריס: פסיקה תקדימית בעניין יבוא רכב מקביל

עו"ד נועם קוריס: פסיקה תקדימית בעניין יבוא רכב מקביל

קנית רכב מיבואן מקביל? בטח תשמח לקרוא שרק השבוע, קיבל בית המשפט בנתניה את הטענות שהצגתי וניתן פסק דין הקובע בין היתר, שהטענה שברישיון הרכב נרשמים בעלים קודמים, עלולה להפוך לטענה פורמלית בלבד. פסק הדין

עו"ד נועם קוריס כותב על ההיסטוריה המשפטית של חוק הספאם (דואר זבל)

עו"ד נועם קוריס כותב על ההיסטוריה המשפטית של חוק הספאם (דואר זבל)

בשנת 2004 נכנס אל משרדי בחור צעיר וסיפר לי סיפור מדהים, הוא הצליח לאסוף רשימה של כמעט מיליארד כתובות דואר אלקטרוני בעולם וכמה מיליונים מתוכן בישראל והוא יודע בלחיצת כפתור לשלוח הודעה ללא עלות, ישירות

עו"ד נועם קוריס כותב על המהפכה בדיני חדלות פרעון

עו"ד נועם קוריס כותב על המהפכה בדיני חדלות פרעון

מ' מהנדס במקצועו חלה בשנת 2001 במחלת הפרקינסון עובדה שהובילו לקריסתו הכלכלית, כמו גם לפירוק משפחתו. עד להתפרצות מחלתו היה מ' מהנדס פעיל וחבר מועצת הנהלה במספר גופים מובילים, לאור המחלה שפרצה נכנס מ' לתסבוכת

עו"ד נועם קוריס – על קלטות, האזנות סתר ובתי משפט

עו"ד נועם קוריס –  על קלטות, האזנות סתר ובתי משפט

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

בעידן בו אנחנו נמצאים, כל אחד מחזיק בידיו לפחות סמארטפון אחד, כך שלכל אחד מאיתנו יש מכשיר הקלטה צמוד. הקלטה של שיחת טלפון שביצענו או הקלטה של בן שיחנו בשיחה בארבע עיניים, יכולה מהר מאוד להגיע אל בית המשפט כראיה, גם אם אנחנו לא רוצים.

חוק האזנות סתר מחייב שלפחות אחד מהנוכחים בשיחה ידע על קיום ההקלטה ולפעמים, לצערך, זה לא תהיה אתה.

מה בכל זאת צריך בכדי להגיש הקלטה כראיה לבית המשפט ? "פסיקת בתי המשפט הכלליים קובעת כי ניתן להגיש הקלטה כראיה כפוף לשלושה תנאים: תנאי טכני – הבוחן את מהימנות ואמינות סרט ההקלטה; תנאי מהותי – המוודא את קבילות תוכנה של ההקלטה; ותנאי פורמאלי – הבודק אם ההקלטה אינה עומדת בסתירה להוראותיו של חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979 (י' קדמי, על הראיות – חלק שני, להלן – קדמי, עמ' 1141).

מטרתו של התנאי הטכני הנה להבטיח " כי המדובר במתקן הקלטה תקין ואמין, כי ההקלטה גופה שלמה, ברורה וניתנת לפענוח, וכי לא נעשה דבר לעוות האמת, לא על ידי התערבות פסולה בהליך ההקלטה ולא על ידי התערבות פסולה בסרט ההקלטה לאחר מכן" ( קדמי, בעמ' 1143). התנאים שנקבעו בפסיקה ושיש להוכיחם כדי להכשיר את קבילות סרט הקלטה מטרתם   להבטיח, כי הסרט משקף נכונה את האירוע שהתרחש והוקלט וכי הוא מציג נכונה בצורה חוזרת ומדויקת את האירוע כפי שהתרחש. לצורך זה יש חשיבות להוכיח, כי המכשיר היה תקין בטרם ובעת ההקלטה, וכי לאחריה לא נעשו בסרט שינויים טכניים או אחרים שיש בהם לפגום באמיתות המוקלט וברציפותו. דיוק בכל אלה עשוי לרוב גם ללמד, אם האירוע היה טבעי והשיחה שהוקלטה נתקיימה מרצונם החופשי של משתתפיה.

על מנת לוודא זאת נקבעו בפסיקה אמות מידה, הבאות לבחון כי מכשיר ההקלטה בו בוצעה ההקלטה היה תקין; כי המקליט היה מיומן; כי ההקלטה מהימנה; כי קולות הדוברים מזוהים בבירור; וכי הקלטת נשמרה כדבעי, ללא חשש ל"עיבוד" מאוחר כלשהו ( ע"פ 869/81 שניר נ. מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169 (1984); ע"פ 323/84 שריקי נ. מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 505 (1985); ראו גם נ' זלצמן, סליל הקלטה כמסמך  והדרישה הראייתית לכתב, עיוני משפט י"ב (1987) 77).

עם זאת המבחן, גם בהליכים פליליים ומכוח קל וחומר בהליכים אזרחיים, הנו תמיד מהותי ולא טכני, היינו – " השאלה העיקרית היא תמיד זו, אם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע, ואם התשובה על כך היא בחיוב, כי אז הונח היסוד לקבילותה" ( ע"פ 639/79 אפללו נ. מדינת ישראל, פ"ד לד (3) 561 (1980)).

ההלכות הנ"ל ועל אף הגמישות בדיני הראיות בבית המשפט לענייני משפחה , חלות כמובן גם בבית המשפט לענייני משפחה. עולה מהן כי דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו.

האמור לעיל הנו כאמור דרך המלך. בעניינו אין חולק כי "קלטת הלקט" אינה עומדת במבחן הטכני והמהותי שנקבע בהעדר המקור / סליל ההקלטה המקורי ממנו ועפ"י הנטען הועברו הועתקו השיחות לקלטת הלקט.

בע"א 4814/09 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מ"י נפסק  ע"י כב' השופט ע. פוגלמן:

"הכלל שגובש בשיטתנו זה מכבר, הינו כי לשם הוכחת תוכנו של מסמך, יש להציג בפני בית המשפט את המסמך המקורי, שהינו 'הראיה הטובה ביותר' להוכחת האמור בו (ראו למשל עניין הולין, סעיף 25; ע"א 118/63 ראש העיר הרצליה נ' פישמן, פ"ד יז(4) 2805 (1963); ע"א 495/82 עמל הנגב בע"מ נ' מזור, פ"ד לט(3) 97 (1985)). מקורו של הכלל בחשש כי הוכחת טענה באמצעות ראיה משנית, אינה נהנית מרמת הדיוק ומרמת האותנטיות הגלומה במסמך המקורי. אכן, כוחו של מסמך נעוץ בהיותו "כתוב", וכל "חציצה" בין המקור לבין בית המשפט מקימה את האפשרות לשיבוש תוכנו של המסמך, לאי דיוקים או להצגה של התוכן לפי נקודת ההשקפה והאינטרסים של הדובר (ראו יעקב קדמי על הראיות 589 (2003)). כלל זה רוכך, אמנם, עם השנים, עד כי כיום מדובר בכלל של העדפה המתמקד במשקל הראיות ולא בקבילותן (עניין הולין, שם; ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169, 224 (1984); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5)"

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, האזנות סתר, בית משפט, הקלטות

עו"ד נועם קוריס – על דונלד טראמפ, תקווה וקזינו

עו"ד נועם קוריס –  על דונלד טראמפ, תקווה וקזינו

עו"ד נועם קוריס הנו מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות' עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

דונלד טראמפ מגיע לביקור בארץ הקודש וממאורע שכזה לא באמת אפשר להתעלם. טראמפ תמיד היה דמות צבעונית ובלתי שיגרתית וכמו שכבר נכתב לא פעם- אין ספק שעוד ועוד כותרות יגיעו מהאיש המיוחד הזה.

לא הרבה יודעים, אבל לפני כעשור או קצת יותר כתב דונלד טראמפ מספר ספרים בהם הוא סיפר בעיקר על עיסקי הנדל"ן, הקזינו והגולף שבבעלותו.

הדונלד, כך הוא אוהב לקרוא לעצמו, הנו בן למשפחת נדל"ניסטים מברוקלין ואביו היה קבלן בנין גדול בברוקלין, כאשר המושכות הגיעו לידיו של הדונלד, הוא החליט להיכנס ולבנות גם במנהטן, ובמילים אחרות לעבור מהפריפריה היישר אל מרכז העניינים של ניו יורק.

אחותו של דונלד טראמפ הינה שופטת בית המשפט העליון בארה"ב והוא עצמו הגיש תביעות רבות מספור לבתי המשפט, בהם לפי ספריו הוא לא הכי מאמין.

לאור אי הוודאות לגבי פסיקות בתי המשפט בתיקים השונים המגיעים להתדיינות, הציע בצחוק טראמפ בספרו, שבמקום את סמל הצדק והמאזניים יציבו בכניסה לבתי המשפט את סמלי הקזינו שלו, שכן לתפיסתו הכל מזל בקזינו כמו בבית המשפט.

בין הגיגי טראמפ בספריו, הוא מספר בין היתר על פשיטת רגל שנאלץ לבצע באחד מערבי חג המולד ולאור חובות בסך של תשעה מיליארד דולר. הוא מספר בעניין זה, שלאחר שחתם על ההסדר עם הבנקים לגבי חובותיו לא נשאר לו כסף למונית והוא צעד ברגל ברחובות ניו יורק.

בצד הדרך, ראה טראמפ קבצן הומלס והמחשבה הראשונה שעברה במוחו לדבריו, הייתה שהקבצן שווה על הנייר תשעה מיליארד יותר ממנו.

מאז האירוע שככל הנראה קרה באמת, הצליח טראמפ לחזור לנכסיו שאיבד וכלל הנראה אף הגיע לפסגות גבוהות בהרבה בעסקיו, ולא רק בעסקיו.

הסיפור של טראמפ על הקבצן יכול ללמד אותנו, שכל אדם, בכל מקום, יכול לשקם את עצמו ולהעלות הכי גבוה שרק אפשר, אם רק יאמין ויאפשר לתקווה לשרור ברוחו.

 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, דונלד טראמפ, תקווה, קזינו

בג"צ חוק השידור הציבורי, בג"ץ 2728/17

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק  
  בג"ץ  2728/17
  בג"ץ  2972/17
  בג"ץ  2996/17
  בג"ץ  3414/17
  בג"ץ  3516/17
  בג"ץ  3908/17
לפני: כבוד השופט ח' מלצר  
  כבוד השופט י' עמית  
  כבוד השופט נ' סולברג  

 

העותרים ב-בג"ץ 2728/17:

העותר ב-בג"ץ 2972/17:

העותר ב-בג"ץ 2996/17:

העותר ב-בג"ץ 3414/17:

העותרות ב-בג"ץ 3516/17:

העותרים ב-בג"ץ 3908/17:

סמי עומר ו-103 אח'

עו"ד אלדד יניב

ארגון העיתונאים בישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה

ח"כ איתן כבל

1.ח"כ סתיו שפיר

2.ח"כ יעל כהן-פארן

1. תאגיד השידור הישראלי

2. מועצת תאגיד השידור

3. יו"ר מועצת תאגיד השידור

4. מנכ"ל תאגיד השידור

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים ב-בג"ץ 2728/17: 1. מדינת ישראל – ממשלת ישראל
  2. כאן – תאגיד השידור הישראלי
  3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
  4. אגודת העיתונאים בירושלים
 

המשיבים ב-בג"ץ 2972/17:

 

1. ראש הממשלה

  2. היועץ המשפטי לממשלה
  3. שר האוצר
  4. ממלא מקום שר התקשורת
  5. ממשלת ישראל
  6. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים)
  7. תאגיד השידור הישראלי "כאן"
  8. רשות השידור (בפירוק)

9. הכנסת

   
המשיבים ב-בג"ץ 2996/17: 1. ראש הממשלה
  2. שר האוצר
  3. ממלא מקום שר התקשורת
  4. היועץ המשפטי לממשלה
  5. משרד התקשורת
  6. תאגיד השידור הישראלי "כאן"
  7. אגודת העיתונאים בירושלים
  8. אגודת בעיתונאים בת"א
   
המשיבים ב-בג"ץ 3414/17: 1. ממשלת ישראל
  2. ראש הממשלה
  3. ממלא מקום שר התקשורת
  4. היועץ המשפטי לממשלה
  5. תאגיד השידור הישראלי "כאן"
   
המשיבים ב-בג"ץ 3516/17: 1. ראש הממשלה
  2. הכנסת
  3. ועדת הכנסת
  4. הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת
  5. ועדת הכלכלה של הכנסת
   
המשיבים ב-בג"ץ 3908/17: 1. הכנסת
  2. תאגיד החדשות הציבורי
  3. ראש הממשלה
  4. שר האוצר
  5. שר התקשורת
  6. שר התחבורה והבטיחות בדרכים
  7. כונס הנכסים הרשמי
  8. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
   
המבקשת להצטרף ב-בג"ץ 3908/17:  

אגודת העיתונאים בירושלים

   
המבקשת להצטרף ב-בג"ץ 2972/17 וב-בג"ץ 3414/17:  

הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת

 

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

 

תאריך הישיבה: י"ט באייר התשע"ז (15.05.2017)

 

בשם העותרים ב-בג"ץ 2728/17:  

עו"ד ורד גרטל

   
בשם העותר ב-בג"ץ 2972/17 והעותר ב-בג"ץ 3414/17:

 

בשם העותר ב-בג"ץ 2996/17:

 

בשם העותרות ב-בג"ץ 3516/17:

 

בשם העותרים ב-בג"ץ 3908/17:

 

עו"ד יובל יועז; עו"ד דורון ברקת

 

עו"ד מורן סבוראי; עו"ד אמיר בשה

 

 

עו"ד עומרי שגב

 

 

עו"ד דורי קלגסבלד; עו"ד דון סוסונוב

 

 

בשם המשיבה 1 ב-בג"ץ 2728/17 : עו"ד ליטל בן-דוד סדובסקי; עו"ד יעל ברלב
בשם המשיבים 6-1 ב-בג"ץ 2972/17:  

עו"ד שרון רוטשנקר; עו"ד יונתן ברמן

 

בשם המשיבים 5-1 ב-בג"ץ 2996/17; המשיבים 5-1 ב-בג"ץ 3414/17 והמשיב 1 ב-בג"ץ 3516/17; בשם המשיבים 7-3 ב-בג"ץ 3908/17:

 

 

עו"ד שי כהן; עו"ד נחי בן אור

בשם המשיב 2 בבג"ץ 2728/17; בשם המשיב 7 בבג"ץ 2972/17; המשיב 6 בבג"ץ 2996/17 והמשיב 5 בבג"ץ 3414/17:  

עו"ד אלה גור; עו"ד דניאל אלון

בשם המשיבה 3 ב-בג"ץ 2728/17 והמשיבה 8 ב-בג"ץ 3908/17:

בשם המשיבה 4 ב-בג"ץ 2728/17 והמשיבות 8-7 ב-בג"ץ 2996/17; בשם המבקשת להצטרף ב-בג"ץ 3908/17:

בשם המשיבה 9 ב-בג"ץ 2972/17, המשיבים 5-2 ב-בג"ץ 3516/17 ובשם המשיבה 1 ב-בג"ץ 3908/17:

בשם המשיבה 8 ב-בג"ץ 2972/17 והמשיבה 7 ב-בג"ץ 3908/17:

עו"ד איריס ורדי; עו"ד מאיה צחור אבירם

עו"ד אופיר טל; עו"ד לואיז ספורטס; עו"ד רפאל יולזרי; עו"ד ורד בר

עו"ד איל ינון; עו"ד ארבל אסטרחן; עו"ד קרן דהרי בן נון; עו"ד אביטל סומפולינסקי

עו"ד איתי הס

 

בשם המבקשת להצטרף ב-בג"ץ 2972/17 וב-בג"ץ 3414/17:

 

 

 

עו"ד אלעד מן

 

החלטה ופסק דין בעתירות ב-בג"ץ 2728/17, 2972/17, 3414/17 ו-3516/17

השופט ח' מלצר:

לאחר שעיינו במכלול החומר הרב שבפנינו ובחנו את טיעוני באי-כוח הצדדים שבכתב ובעל-פה בכל ששת העתירות שבכותרת ושל המבקשים להצטרף – אנו מחליטים כדלקמן:

א)             העתירות ב-בג"ץ 2728/17, ב-בג"ץ 2972/17, ב-בג"ץ 3414/17 ו-בבג"ץ 3516/17 – נמחקות בשל התייתרותן בנסיבות.

ב)             בעתירות ב-בג"ץ 2996/17 (העותר: איגוד העיתונאים בישראל) וב-בג"ץ 3908/17 (העותרים: תאגיד השידור הישראלי ואח') מוצא בזאת צו על תנאי המורה למשיבים בעתירות אלו, או למי מהם, להתייצב וליתן טעם:

מדוע לא יבוטל חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 8) התשע"ז-2017 (להלן: תיקון מס' 8), למעט הוראות סעיפיו: סעיף 23(ג) בתיקון מס' 8 (המתייחס לסעיף 96) וסעיף 98יא לתיקון מס' 8,הכלול בסעיף 24 בתיקון מס' 8 (הנוגעים לעובדי רשות השידור לשעבר) מחמת כך שיש בתיקון מס' 8:

פגיעות בזכות לחופש הביטוי של תאגיד השידור הציבורי והאורגנים שלו, בזכותם לקניין וכן פגיעות בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובזכות ההתארגנות של העיתונאים, בצד פגיעות במרקם הדמוקרטי ובחופש הביטוי של הציבור על היבטיו השונים, והכל מבלי שתתקיימנה לגבי פגיעות אלו הוראות "פיסקאות ההגבלה" שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק (לרבות דרישות התכלית והמידתיות) ונוכח פגמים שנפלו בהליכי החקיקה המואצים שנערכו לקראת תיקון מס' 8 ואשר בגדרם הוקנו סמכויות לכונס הנכסים הרשמי (בניגוד לחוות דעתם של גורמי הייעוץ המשפטי בכנסת).

ג)              בבקשה שהגישו העותרים ב-בג"ץ 2996/17 לצו ביניים ראינו בנסיבות גם בקשה לתיקון עתירתם ולפיכך העותרים שם יוכלו לתקן עתירתם בעקבות תיקון מס' 8 בתוך עשרה ימים מהיום.

ד)             בעתירות הנזכרות בסעיף קטן ב) שלעיל, בהן מוצא צו-על-תנאי כאמור, יצורפו כמשיבים – מלבד המשיבים המצוינים בהם עתה: העותר ב-בג"ץ 3414/17 ואגודת העיתונאים בירושלים. כמו כן מאושרת הצטרפות לעתירות הנ"ל של עמותת: הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה צרכנית הוגנת – במעמד של "ידיד בית משפט".

ה)             המשיבים ימסרו תשובתם לצו-על-תנאי עד לתאריך 15.06.2017.

הצו הארעי שהוצאנו בתאריך 14.05.2017, אשר השהה את כניסתו לתוקף של תיקון מס' 8 ושל כל פעולה בהקשר אליו – מוארך בזאת עד למתן פסק דין בהתנגדות לצו-על-תנאי, ואולם היקפו מצומצם בזאת בכל מה שנוגע לסעיפים שבתיקון מס' 8, לגביהם לא הוצא צו-על-תנאי, כמפורט בפיסקה 1(ב) שלעיל.

מעבר לכך רשמנו בפנינו את הצהרת באי-כוח התאגיד הציבורי כי מרשם ינהג מיוזמתו ומרצונו על-פי סעיף 98ו לסעיף 24 לתיקון מס' 8, בשינויים המחויבים הנובעים מצו ארעי זה,ובין היתר כך שבכל מקום שבו נאמר בסעיף האמור כי המנהל הכללי של תאגיד החדשות יציע לעובדי רשות השידור להתקבל כעובדים, הדבר יחול על תאגיד השידור הציבורי ועל המנכ"ל שלו ובכל מקום בו נזכר תאגיד החדשות ייקראו הדברים כאילו הם מוסבים על תאגיד השידור הציבורי.

נביא מיד בסמוך ובקצרה את ההנמקה להארכת הצו הארעי כאמור.

לבית משפט זה מוקנית סמכות עקרונית להוצאת צווי ביניים להשהיית כניסה לתוקף של חקיקה ראשית (ראו: בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 382-381 (1997); עיינו עוד – באירופה: K.P.E. Lasok The European Court of Justice: Practice and Procedure 230-246 (London, 2nded., 1994); ובארה"ב: C.A. Wright, A.R. Miller and M.K. Kane Federal Practice and Procedure: Civil sec. 2948 (St. Paul, 2nd ed., 1995)).

סמכות זו יש להפעיל בזהירות מרובה. מבלי למצות פה את שיקול הדעת הכרוך בכך, נציין כי במסגרת זו יש להביא בחשבון, בין היתר, מספר שיקולים:

א)             הסוגיות החוקתיות בהן יש להכריע. בהקשר זה נציין כי לאחר שמוצא צו-על-תנאי לא עומדת עוד לחקיקה "חזקת החוקתיות", זאת מאחר שהעותרים הצביעו לכאורה על העילות להן הם טענו בעתירתם העשויות לזכות אותם בסעד שהתבקש על ידם, ובשים לב לעובדה שהנטל הועבר למשיבים (ראו: בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5), 241 (1999); בג"ץ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה, פ"ד נז(6) 817, 839 (2003); אהרן ברק מידתיות במשפט – הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה 5451-543 (2010);  כמו כן עיינו – בבריטניה:Factortame Ltd. v. Secretary of State (No. 2) [1991] 1 All E.R. 70 (C.J.E.C. and H.L.)).

ב)             הנזק מכניסת החקיקה לתוקף, ככל שקשה יהיה לתקנו, אם החקיקה תבוטל.

ג)              מאזן הנוחות היחסי – למי הוא נוטה.

במקרה שלפנינו אם תיקון מס' 8 יכנס לתוקף יהיה קשה ומורכב "להחזיר את הגלגל לאחור", היה והעתירות תתקבלנה והצו-על-תנאי ייהפך למוחלט (השוו: צו הביניים שניתן ב-בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, חטיבת זכויות האדם נ' שר האוצר (18.03.2009)). בהקשר זה נציין, למשל, כי תיקון מס' 8 ביקש לשריין את זכויות העובדים האמורים לעבור מהתאגיד הציבורי לתאגיד החדשות, אבל ללא הצו הארעי היפוך הדברים איננו מובטח.

יתר על כן, העובדה שתיקון מס' 8 פורסם רק אתמול (14.05.2017) ברשומות, והיה אמור להיכנס לתוקפו בתאריך 15.05.2017 לולא הצו הארעי שהוצאנו, עלולה הייתה לסכל למעשה אפשרות של ביקורת שיפוטית יעילה. זאת ועוד, תיקון מס' 8 אף איננו נותן "תקופת מעבר" ראויה לרפורמה הכלולה בו, בשונה מפרק הזמן הארוך-יחסית שקדם ליום התחילה של חוק השידור הציבורי התשע"ד-2014, שנדחה מספר פעמים בעקבות תיקונים שיזמו בו משיבי הממשלה וטיעוניהם כי נדרשת תקופת התארגנות ממושכת ומספקת כדי להביא לשינוי בתשתית השידור הציבורי בישראל.

בנסיבות הנ"ל – אף מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת העותרים.

נוכח השאלות העקרוניות הכרוכות בהליך זה החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 ולהורות שהדיון בהתנגדות לצו-על-תנאי ידון בפני מותב מורחב של בית משפט זה, כפי שתקבע הנשיאה.

ניתנה היום, ‏י"ט באייר התשע"ז (‏15.5.2017).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

עו"ד נועם קוריס – על מדונה ועל הסרה מגוגל

עו"ד נועם קוריס –  על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס הוא מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מאסטר במשפט, מאוניברסיטת ברר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

איזה מישהי סיפרה לי, שאיזה פלוני אובססיבי הקים נגדה בלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים.

בכל מקרה, הסתבר שרכלנות, ירידה נמוך, שימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.

אומנם בהתייחס לגוגל, לפי בית המשפט בישראל, בכתבה של חן מענית, גלובס: "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל במציאות מסתבר, שרובנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של רבים מהאנשים שנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה, יחסים אישיים וחברתיים, ויחסים רומנטיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

השבוע  הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.

השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ – 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל – שם – טוב (הבעש"ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

עו"ד נועם קוריס כותב בקפה themarker על הסרה מגוגל

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

נועם קוריס עורכי דין
עו"ד נועם קוריס

הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל ,  עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrgעו"ד נועם קוריס כותב ב nfcעו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוקעו"ד נועם קוריס ביוטיובעו"ד נועם קוריס בטוויטרעו"ד נועם קוריס בגוגל פלוסעו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוקעו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ,  לכתבה בביזפורטלעו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עע"מ 2973/17 – א' קפלן את לוי בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי

בבית המשפט העליון  
  עע"מ  2973/17 – א'

 

לפני: כבוד השופט י' עמית

 

המבקשת: קפלן את לוי בע"מ

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי
  2. עיריית כפר קאסם
  3. עיריית נשר

 

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי  בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בתיק עת"מ 31486-02-17 שניתן ביום 23.3.2017 על ידי כבוד השופט ק' ורדי, ובקשה למתן צו ביניים לתקופת הערעור

 

בשם המבקשת: עו"ד רנאטו יאראק ועו"ד מתן ספקטור
בשם המשיבה 1: עו"ד ענת גפני ועו"ד ליאת ברוך

 

החלטה

בקשה שהוכתרה כ'בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ולמתן צו ביניים' בגדרה מבוקש להורות למשיבה 1 (להלן: המשיבה) להימנע מלממש את החלטתה לבטל את זכיית המבקשת במכרז וכן להימנע מלקיים שימוע בעניין חילוט ערבות עד למתן פסק דין בעת"מ 31486-02-17.

המשיבה פרסמה מכרז מסגרת לאספקת שירותי ניקיון ושירותי טיאוט עבור רשויות מקומיות. בהתאם לתנאי המכרז, הרשויות רשאיות להתקשר בחוזה למתן שירותים עם הזכיינים הזוכים במכרז המסגרת, וזאת לאחר הליך התמחרות המכונה 'נוהל הצעת מחיר'. המבקשת הוכרזה כזוכה במכרז המסגרת והגישה לרשויות מספר הצעות מחיר. בשלב מסוים התעורר חשדה של המשיבה לתיאום מחירים בין המבקשת לחברת י.ב שיא משאבים בע"מ (להלן: חברת משאבים) וביום 17.1.2017 הוחלט על ביטול זכייתן במכרז ועל חילוט הערבויות שהופקדו.

כנגד החלטה זו הוגשה עתירת המבקשת לבית משפט קמא, אשר נדונה יחד עם עתירתה של חברת משאבים ונסבה על שאלת סמכותה של המשיבה לבטל זכייה במכרז בשלב נוהל הצעות מחיר. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים אשר יורה למשיבה להימנע מיישום החלטתה. ביום 16.2.2017 ניתן צו ארעי המעכב את חילוט הערבות, אשר הוארך עד להכרעה בעתירה.

בפסק דינו מיום 23.3.2017 קבע בית משפט קמא כי למשיבה סמכות לבטל את הזכייה במכרז וכי החלטתה היתה סבירה וראויה. בין היתר נקבע כי תנאי המכרז המסמיכים את וועדת המכרזים של המשיבה לבטל זכייה אינם מוגבלים לשלב מכרז המסגרת בלבד, ואף עקרון תום הלב ודיני המכרזים מביאים למסקנה כי זכייתו של מי שחרג מהתחייבויותיו או פעל בחוסר תום לב תישלל בכל שלב משלבי המכרז. כן נפסק כי בנסיבות של חשד לתיאום מחירים המשיבה מוסמכת לחלט את יתרת הערבות בסך 100,000 ₪, אלא שמחמת אי עריכת שימוע בעניין זה הורה בית המשפט על החזרת הדיון לועדת המכרזים של המשיבה.

על פסק הדין הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה, ולצידו הבקשה דנן. המבקשת טענה, בתמצית, כי בית המשפט שגה בראותו את מכרז המסגרת ואת נוהל הצעת מחיר כמקשה אחת, ומכאן שהמשיבה חסרת סמכות לבטל זכייה בשל פגם בהצעת מחיר ולחלט את מלוא הערבות, וסיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים. כן נטען כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה שכן יגרם לה נזק משמעותי מאי הגשת הצעות מחיר לרשויות, ונזק קונקרטי בשל חילוט הערבות.

המשיבה בתגובתה הצביעה על כך ששימוע בעניין הערבות נקבע ליום 10.5.2017 וטרם התקבלה החלטה בנושא. אשר להחלטה בדבר ביטול הזכייה, נטען כי היא מיושמת מזה למעלה משלושה חודשים מבלי שהמבקשת נקטה בצעדים למניעת הנזק לו היא טוענת, ולא מתקיימים התנאים לשינוי המצב הקיים. סיכויי הערעור, שיקולי מאזן הנוחות וכן הגשת הבקשה בחוסר תום לב תוך הימנעות מגילוי עובדות מהותיות, מצדיקים לשיטתה את דחיית הבקשה.

בדברי תשובה מטעמה חזרה המבקשת על טענותיה לעניין העדר סמכות המשיבה לבטל זכייתה במכרז המסגרת לאחר שזה הסתיים והפנתה להוראות מכרז מסגרת חדש שפרסמה המשיבה, אשר את צירופו לבקשה דכאן התרתי בהחלטתי מיום 24.4.2017, ואליו נוספה הוראה מפורשת בדבר הסמכות לבטל זכייה בשל תיאום או שיתוף פעולה בין זוכים בשלב נוהל הצעות מחיר. בנוסף נטען, בין היתר, כי המשיבה העלתה טענה חדשה בדבר מקור הסמכות שלא נטענה בבית משפט קמא וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן למשיבה לא יגרם נזק ממתן הסעד המבוקש.

אומר בקצרה כי דין הבקשה להידחות. הצדדים הקדישו מלל רב לתיאור השתלשלות האירועים וסיכויי הערעור (תשובת המשיבה משתרעת על 34 עמודים בצירוף נספחים רבים), אך לטעמי לא עלה בידי המבקשת להרים את הנטל המוטל עליה, ובראש ובראשונה משיקולים של מאזן הנוחות.

במכרז לאספקת שירותים, אי מתן סעד זמני אינו יוצר מצב בלתי הפיך שלא ניתן להשיבו לקדמותו, והגם שבכך תישלל מהמבקשת האפשרות לזכות במכרז "אין זה ברור מאליו כי בכך יגרם לה נזק בלתי הפיך, משעומד לה סעד של פיצוי כספי בגין נזקיה במידה שהיא תזכה בערעור ותוכיח את קיומם של אלו" (עע"מ 2915/12 ‏ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה 9 (‏31.5.2012) וכן ראו גם עע"מ 5265/04 א.י.ל סלע 1991 בע"מ נ' חברת נתיבי איילון בע"מ (24.6.2004) ועע"מ 1672/09 מודיעין אזרחי בע"מ נ' השמירה בע"מ, פסקה 8 (31.3.2009)).

הדברים נכונים ביתר שאת בענייננו, שכן הצעות המחיר שהגישה המבקשת לא הבשילו לכדי התקשרות עם מי מהרשויות, ומה שנמנע מהמבקשת הוא הגשת הצעות מחיר נוספות לתקופה קצרה, אחריה יפקע תוקף המכרז. בהקשר זה יש לציין כי ההחלטה לפסול את זכיית המבקשת התקבלה כבר ביום 17.1.2017, ובנסיבות אלה היעתרות לבקשה משמעותה שינוי המצב הקיים ומתן אפשרות למבקשת לשוב ולהתמודד למול זוכות אחרות במכרז. תוצאה זו אינה רצויה בעיניי גם מבחינת האינטרס הציבורי, נוכח החשדות לתיאום מחירים והפרת התחייבויותיה של המבקשת, אשר הביאו כנטען בתגובת המשיבה, לחקירה מטעם הרשות להגבלים עסקיים.

לא למותר לציין כי אף לכשתתקבל החלטת המשיבה בעניין חילוט הערבות, אין בטענה לנזק הקונקרטי שיגרם למבקשת כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי. בהיבט זה עתירתה של המבקשת אכן עודנה מוקדמת, ושמורות לה טענותיה לעניין החילוט.

סיכומו של דבר, מאזן הנוחות אינו נוטה לעבר קבלת הבקשה. נוכח מסקנתי זו איני רואה להרחיב בעניין סיכויי הערעור, ורק אזכיר כי המבקשת לא טענה כנגד החלטת המשיבה לגופה אלא התמקדה במישור הסמכות בלבד. מבלי לקבוע מסמרות בדבר נראה שיש ממש בטענת המשיבה כי המכרז קובע את "כללי המשחק" ולהפרת כללים אלה יש נפקות גם בשלב הצעת המחיר וההתקשרות עם הרשות המקומית.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בשכר טרחת המשיבה בסך 3,000 ₪.

אני מורה כי הערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט קמא (עע"מ 2973/17) ישמע יחד עם ערעורה של חברת משאבים (עע"מ 3192/17). בהתאם להחלטתו של השופט א' שהם מיום 7.5.2017 בגדרה נדחתה בקשת חברה משאבים הדומה בעיקרה לבקשה דכאן, המזכירות מתבקשת לקבוע את הערעור לדיון כך שישמע עד לסוף חודש ספטמבר 2017, בכפוף לאילוצי היומן.

ניתנה היום, ‏י"ג באייר התשע"ז (‏9.5.2017).

    ש ו פ ט

בש"א 9725/16 פאדי דראושה נ' עו"ד ריקי אלמוג

בבית המשפט העליון בירושלים

 

בש"א  9725/16

 

לפני: כבוד הרשמת ליאת בנמלך

 

המבקש: פאדי דראושה

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. עו"ד ריקי אלמוג
  2. כונס הנכסים הרשמי
  3. בנק מרכנתיל דיסקונט

בקשה להארכת מועד

החלטה

המבקש עותר למתן ארכה להגשת ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 4.5.2016, בה הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מותנה. המבקש מעוניין להשיג על התנאי שנקבע למתן צו ההפטר – תשלום סך של 200,000 ש"ח בתוך שישה חודשים.

המשיבה 1 אינה מתנגדת למתן הארכה, כונס הנכסים הרשמי הותיר אותה לשיקול דעת בית המשפט, ואילו המשיב 3 מתנגד לה.

הבקשה הוגשה למעלה משבעה חודשים לאחר מועד מתן ההחלטה, דהיינו מדובר באיחור ניכר ביותר. עיינתי וחזרתי ועיינתי בבקשה ובהשלמה לבקשה שהגיש המבקש ולא מצאתי בהן טעם כלשהו, לא כל שכן "טעם מיוחד", המצדיק איחור ניכר זה. מן התיאור שבבקשה ובהשלמה (אותה אגב הגיש המבקש סמוך למועד הגשת תגובות המשיבים מבלי שנתבקשה רשות לכך, אך בנסיבות העניין עיינתי בה כאמור לגופה) עולה כי המבקש, אשר היה מיוצג בעת מתן ההחלטה ולאחר מכן, בחר לנקוט בנתיב דיוני של בקשות לעיון חוזר על ההחלטה חלף הגשת ערעור במועד הקבוע בדין. שתי הבקשות לעיון חוזר הוגשו בידי בא-כוחו הנוכחי, אשר נטל עליו את הייצוג ביום 20.9.2016. בקשה ראשונה לעיון חוזר (אותה הכתיר כ"בקשה דחופה לשינוי תוכנית פירעון") הוגשה ביום 16.10.2016, ובהחלטה מיום 25.10.2016 נקבע "המבקש חולק על קביעות עובדתיות שנקבעו בפסק הדין מיום 4.5.16 … המדובר, אפוא, בטענות ערעוריות שהמקום להעלותן אינו בבקשה מסוג זה". אולם גם לאחר החלטה זו לא הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי בבית משפט זה, וביום 10.11.2016 שב והגיש בקשה נוספת לעיון חוזר בבית המשפט קמא. בקשתו זו נדחתה בהחלטה מיום 13.11.2016 בה קבע בית המשפט כי "לא הובא טעם המצדיק עיון חוזר בהחלטתי מיום 25.1.16 …".

רק ביום 14.12.2016 הוגשה בקשת ארכה בבית משפט זה (בקשה אליה צירף המבקש כמשיבה את המשיבה 1 בלבד, ורק בעקבות החלטתי צורפו כונס הנכסים הרשמי והמשיב 3-הנושה, אשר הוא בעל הדין המרכזי הרלבנטי). לגישת המבקש טרם פנייתו לבית משפט זה ניסה הוא "למצות את ההליכים" בבית המשפט המחוזי, ורק ההחלטה מיום 13.11.2016 "היתה ההחלטה שהביא [כך במקור] את המערער לידי הבנה כי עליו להגיש ערעורו לערכאת הערעור שכן בית המשפט אינו עושה שימוש בסמכותו עפ"י סעיף 181 לפקודה" [פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל)]. עוד ציין המבקש כי את בקשת הארכה הגיש הוא למעשה "מטעמי זהירות".

מהשתלשלות הדברים המתוארת לעיל עולה כי המבקש השלים תחילה עם ההחלטה אשר ניתנה בעניינו ורק כחמישה חודשים לאחר שניתנה, ולטענתו לאחר שהסתבר לו כי אין באפשרותו לעמוד בתשלום שנקבע בהחלטה כתנאי למתן ההפטר, הגיש בקשה ראשונה לעיון חוזר בהחלטה (וזאת לאחר שהחליף ייצוגו). ואולם, הסתמכותו של המשיב 3-הנושה על סופיות ההחלטה התגבשה זמן רב קודם לכן. בנוסף, גם כאשר המבקש החליט לפעול בנסיון לשנות את ההחלטה באמצעות בא-כוח חדש – ולא למותר להזכיר כי ככלל חלופי ייצוג אינם מצדיקים, כשלעצמם, מתן ארכה – בחר הוא לפסוע בנתיב של הגשת בקשה לעיון חוזר. עוד אוסיף כי יש לתמוה על כך שלאחר שבקשתו הראשונה של המבקש לעיון חוזר נדחתה תוך שצוין מפורשות כי מדובר בטענות ערעוריות, שב ופנה הוא לבית המשפט המחוזי בבקשה נוספת לעיון חוזר ולא פנה להגשת הליך ערעורי – בין אם בקשה למתן ארכה להגשת ערעור על ההחלטה מיום 4.5.2016, ובין אם בקשת רשות ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשתו לעיון חוזר.

אדגיש בהקשר זה כי בניגוד לסברת המבקש הגשת בקשה לעיון חוזר מכוח סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל אינה מקנה לו זכות אוטומטית להשיג באיחור על ההחלטה המקורית, ובפסיקה הובהר בעניין זה כי:

"גם אם בעל-דין סבור שנסיבות המקרה מצדיקות פנייה בהליך לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הרי שאין הוא רשאי לראות בכך משום תחליף לערעור על ההחלטה המקורית, או משום בסיס לדחייה אוטומטית בהגשת ערעור על ההחלטה המקורית. ככל שבעל-הדין חפץ לשמור על אפשרות הערעור על ההחלטה המקורית, הוא מצופה להגיש מבעוד מועד בקשה להארכת מועד, זאת עד למתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר. ככל שהוא בוחר שלא לעשות כן, הוא נוטל על עצמו את הסיכון שבקשתו לעיון חוזר תדחה, והוא ייאלץ להסתפק באפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר…" (ע"א 7203/13 מרדכי נ' עו"ד קרן אוגינץ (7.1.2014)).

בנסיבות אלו כולן סבורני כי הצדק עם המשיב 3, המתנגד כאמור לבקשה, הטוען כי המבקש לא הוכיח "טעמים מיוחדים" המצדיקים להתיר את הגשת הערעור לאחר שחלף פרק זמן ניכר ביותר למן המועד האחרון להגשתו. עוד אעיר כי גם המשיב 2, אשר הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, ציין בתגובתו כי "הנימוקים המועלים בבקשתו של המבקש אינם כאלה שהוכרו בפסיקה כמהווים 'טעם מיוחד'". בהינתן האמור ונוכח התנגדות המשיב 3 לקבלת הבקשה, הרי שבהתאם להוראות הדין והפסיקה דין הבקשה להדחות.

מטעמים אלו הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו באייר התשע"ז (‏11.5.2017).

 

    ליאת בנמלך
    ר ש מ ת

בש"א 3145/17 פלוני נ' פלונית

בבית המשפט העליון

 

בש"א  3145/17

 

לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן

 

המערער: פלוני

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. פלונית
  2. מינהל מקרקעי ישראל
  3. לשכת רשם המקרקעין נתניה
  4. פלונית
  5. פלוני
  6. פלונית
  7. פלוני

 

ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי-זיו מיום 22.2.2017 בבש"א 1658/17

 

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי-זיו בבש"א 1658/17-א' מיום 22.2.2017, במסגרתה נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעמ"ש 6374-01-14 מיום 15.9.20166.

המערער ערער לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה, במסגרתו נדחתה תביעתו בנוגע לבעלות על דירה. בית המשפט המחוזי עמד על קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה, אימץ את קביעותיו העובדתיות ואת מסקנתו המשפטית, קבע כי אין מקום להתערב בפסק הדין, ודחה את הערעור לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ביום 10.10.2016 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי מסמך המפנה לשגיאות אשר נפלו לשיטתו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נתן החלטה בפתקית על גבי המסמך ובה צוין "קראתי". ביום 8.1.2017 הגיש המערער בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, בה ציין כי הוא ממתין להחלטת בית המשפט בנוגע למסמך הקודם שלו. בהחלטתו מאותו היום הבהיר בית המשפט כי אם המערער מעוניין להשיג על קביעות בית המשפט המחוזי עליו לעשות זאת על ידי הגשת בקשת רשות ערעור כדין. החלטה זו הומצאה למערער ביום 6.2.2017 והבקשה להארכת המועד מושא ערעור זה הוגשה ביום 20.2.2017.

בהחלטתו מיום 22.2.2017 הרשם פירט, כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר של מעל 5 חודשים לאחר מתן פסק הדין מה שמהווה טעם לפגם, וכי לא מצא שבנימוקיו של המערער יש כדי לרפא פגם זה. עוד קבע הרשם, כי סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. משכך, הרשם דחה את הבקשה. מכאן הערעור שלפניי.

בערעורו על החלטת הרשם, המערער גורס כי היות שהוא אינו משפטן, חשב שנוכח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.10.2016 היה עליו להמתין להחלטה נוספת של בית משפט המחוזי. לאחר שהובהר לו בהחלטה מיום 8.1.2017 כי עליו להגיש בקשה לבית משפט זה, עשה זאת בתוך פחות מ-30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

דין הבקשה להידחות. כידוע, לרשם שיקול דעת רחב וערכאת הערעור לא בנקל תתערב בהחלטותיו (בש"א 3565/17 מזרחי נ' פקידת שומה פ"ת – רשות המסים‏ (3.5.2017); בש"פ 3464/17דראגרה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (26.4.2017); בש"א 1804/17 פלוני נ' רשת קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ, פסקה 4 (4.4.2017)). בהחלטתו, הרשם התייחס למכלול טענותיו של המערער ובפרט לטענותיו בדבר אי ידיעת הדין ולסיכויי הערעור. לא מצאתי כי נפל כל פגם בקביעותיו של הרשם או בהחלטתו. זאת ועוד, בחנתי את פסק דינו של בית משפט השלום וכן את פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר אימץ את קביעות בית משפט השלום בעניינו של המערער. מצאתי כי פסיקות אלה מנומקות כדבעי, וכי על פניו אין יסוד להתערב בממצאים העובדתיים או בהכרעות המשפטיות שנקבעו בהן (וראו: רע"א 1690/17 חממי נ' גוזי, פסקה 4 (3.4.2017); רע"א 9853/16 עזרא נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (22.1.2017)); רע"א 9148/16 זלניק נ' בן שמעון, פסקה 3 (3.1.2017)). משכך, איני סבור כי שגה הרשם בקבעו כי סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. על כן, דין הערעור להידחות

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, ט"ו באייר התשע"ז (11.5.2017).

    ש ו פ ט

עו"ד נועם קוריס: על איזה פרטיות אתם מדברים ?

עו"ד נועם קוריס: על איזה פרטיות אתם מדברים ?

מספרים לנו שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית וחופשית ושאצלנו הפרטיות היא סוג של ערך עליון, מפחידים אותנו על משטרים אפלים שמחטטים בחיי האזרחים אבל לא כולנו יודעים את האמת ואת העובדה שבישראל של 2017 המדינה עדיין יכולה להיכנס אלינו הבייתה ולחקור אותנו (לעצור אותנו אם נסרב) והכל רק כי אלינו במדגם.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfcעו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוקעו"ד נועם קוריס ביוטיובעו"ד נועם קוריס בטוויטרעו"ד נועם קוריס בגוגל פלוסעו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוקעו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

לפני כשבוע פנתה אלי ד', אם חד הורית שעלתה בעבר מבריה"מ והיום גרה בתל אביב ומתקיימת בקושי בתוך טרדות היומיום, פרנסה, ילד, עבודה, אוברדרפט והחדשות, כמו שכולנו מכירים.

היא סיפרה לי שפנה אליה איש אחד שהציג את עצמו כסוקר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והודיע לה שהיא עלתה במדגם ושהוא בדרך אליה הבייתה. לא עזר לה שהיא אמרה לו שהיא עובדת עד שמונה בערב כל יום ואחר כך עוד צריכה להכין שיעורים עם הקטן. הוא אמר לה שהיא חייבת ושאם לא תסכים אז יעצרו אותה.

כל הסיפור מאוד הטריד אותה, אין לה זמן ורצון להיחשף בפני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והיא בכלל חשבה שדברים כאלו יש רק ברוסיה ובישראל מכבדים יותר את הפרטיות של האזרחים. בכל מקרה, לפני שהיא באה להתייעץ איתי היא התייעצה עם עוד איזה חבר שהוא עורך דין שאמר לה שזה נשמע שטויות ושאי אפשר לכפות בישראל על אדם לשתף פעולה עם חדירה לביתו ודרישה ממנו למלא שאלונים אישיים- על לא עוול בכפו.

אז בדקתי, ואני חייב לומר שממש הופתעתי, הסוקר המוזר צדק, לפחות לפי הוראות פקודות הסטטיסטיקה מ-1972 יש סמכות לעצור כל אדם שעלה בגורל ונבחר כמו עוד 25,000 איש בשנה, לשמש למדגם.

אז סיפרתי לכם שד' היא אישה מאוד עסוקה שהופתעה מכך שהסוקר הסכים לבוא לבייתה גם בעשר בלילה, כי רק אז היא מתפנה. ד' גם הייתה חייבת להבין כמה אותו סוקר מקבל בגין כל ביקור חודרני בביתה, שאחרת היא לא הצליחה להבין את הנחישות שלו לעבור את כל הקשיים עד למפתן ביתה.

הטריד גם את ד', למה לכל הרוחות הם רוצים שהיא תסמן בטופס עם עיפרון ? זה נראה לה חשוד ולי זה נראה שהם רוצים סריקת תשובות אוטומטית.

בביקור הראשון של אותו סוקר אצל ד' היא הבינה שבכלל לא מדובר בהטרדה חד פעמית, הסוקר הסביר לה שעכשיו למשך 15 ימים היא צריכה למלא בטופס (בעפרון) כל סכום שהוציאה וכל הוצאה כספית שקרתה. יותר גרוע מהגרוש שלה, לפי הרגשתה…

אז אין מה לעשות, אנחנו לא ברוסיה הקומוניסטית וגם לא בצפון קוריאה והנה אנחנו בישראל 2017 ושלא יעבדו עלינו שהמדינה שלנו כאן נותנת כבוד לפרטיות.   

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

 

רע"א 4334/17 פלוני נ' מנורה

בבית המשפט העליון  
  רע"א  4334/17

 

לפני: כבוד השופט י' עמית

 

המבקש: פלוני

 

  נ  ג  ד

 

המשיבה: מנורה חברה לביטוח בע"מ

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 04.05.2017 בתיק רעא 030926-04-17

 

בשם המבקש: עו"ד נתנאל בירן

 

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט צ' ויצמן), בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום ברמלה (כב' השופטת ש' צנציפר-הלפמן), שדחתה בקשת המבקש להביא ראיות לסתור לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגע תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

אקדים ואומר כי אין זו הפעם הראשונה בה מגיש המבקש בקשה מעין זו בנוגע לתאונה המדוברת, וזה לא מכבר נזדמן לי לדון בבקשה דומה ולדחותה (החלטתי ברע"א 1254/17 מיום 13.2.2017). וזו, בתמצית, השתלשלות ההליכים:

ביום 8.1.2014 נפגע המבקש בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 5% בשל בלטי דיסק בעמוד השדרה המותני. בהמשך הגיש המבקש לבית משפט השלום בקשה להגיש ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית, בה נטען כי חלה החמרה במצבו הרפואי בדמות פגיעה בעמוד השדרה הצווארי. בקשה זו נדחתה (החלטה מיום 28.11.2016), בין היתר משום שלא הובאה ולו ראשית ראיה לכך שמדובר בפגיעה שמקורה בתאונה, שכן התיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה נסב כולו על פגיעה בעמוד השדרה המותני; ומשום שתלונת המבקש בנוגע לעמוד השדרה הצווארי הועלתה רק בחלוף חודשים לאחר התאונה. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, שלא מצא עילה להתערב בהחלטה (החלטה מיום 8.1.2017). בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה כאמור על-ידי ביום 13.2.2017.

המבקש לא אמר נואש, וביום 23.3.2017 שב והגיש לבית משפט השלום בקשה להביא ראיות לסתור. זו הפעם, צירף המבקש לבקשתו מסמך רפואי שנערך על ידי רופא תעסוקתי ביום 20.3.2017, המאשר לכאורה את טענתו כי מצבו החמיר בעקבות התאונה וכי הוא סובל בשל כך מכאבי צוואר וראש. בית משפט השלום שב ודחה את הבקשה (החלטה מיום 12.4.2017), בקבעו כי עצם העובדה שהמבקש פנה לרופא תעסוקתי לאחר מתן ההחלטות בעניינו, אין בה כדי לשנות מן הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטות הקודמות.

בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה אף היא (החלטה מיום 4.5.2017). בית המשפט המחוזי ציין כי לכאורה יש ממש בטענת המבקש, לנוכח הוראת תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, ולפיה רשאי מבוטח להגיש לוועדה הרפואית בקשה לדיון מחדש בנכותו, ככל שחלפו ששה חודשים מאז נקבעה נכותו וככל שרופא מוסמך אישר בכתב כי אותה פגיעה לגביה נקבעה הנכות אכן הוחמרה. חרף זאת, בית המשפט דחה את הבקשה מן הטעמים הבאים: התנהלותו של המבקש, שבחר לפנות לכלל הערכאות השיפוטיות, אף שהובהר לו פעם אחר פעם כי התיעוד הרפואי שצורף על ידו אינו מגלה קשר סיבתי בין ההחמרה הנטענת לאירוע התאונה; ופנייתו של המבקש לרופא התעסוקתי רק לאחר שנכזבה תוחלתו והכרעותיהם של בתי המשפט לא היו לרוחו. עוד נקבע כי מכתבו הסתמי של הרופא התעסוקתי, המסתמך על אותם מסמכים שעמדו בפני הערכאות השיפוטיות, אין בו כדי לאיין את מסקנותיהם של האחרונות, הגם שהוא פותח את הדלת בפני המבקש לפנות לוועדה הרפואית ולבקש בדיקה חוזרת. המבקש חויב בהוצאות בסך 2,500 ₪.

מכאן הבקשה שלפניי, בה טוען המבקש, בין היתר, כי מכתבו של הרופא התעסוקתי בא לעולם רק לאחר שננעלו דלתותיהם של בתי המשפט; כי אילו פנה לרופא התעסוקתי עובר להגשת בקשתו הראשונה להבאת ראיות לסתור, אזי היה הדבר עולה כדי חוסר ניקיון כפיים מצדו; וכי העובדה ששערי הביטוח הלאומי עדיין פתוחים בפניו לצורך בירור טענתו להחמרת מצבו, אין בה כדי לייתר את בקשתו, משום שזכותו לבחור היכן תתברר טענתו ואין לחייבו לפנות לביטוח הלאומי לשם כך.

דין הבקשה להידחות, וכל הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתי מיום 13.2.2017 עומדים בתוקפם. אמנה אותם באופן טלגראפי: אין מדובר בבקשה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", באשר אין היא מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כזו החורגת מעניינם של הצדדים; קביעתם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי ולפיה מכתבו של הרופא התעסוקתי אינה מאיינת את הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה – מהווה יישום קונקרטי של הדין על נסיבותיו של המקרה דנן; לא חל שינוי משמעותי במצבו של הניזוק לאחר שנקבעה נכותו על ידי המל"ל, ועל פני הדברים אין זה המקרה שלפנינו; וככלל, אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטות בעניין הבאת ראיות לסתור אלא לעתים רחוקות ויוצאות דופן  (הקורא מוזמן לעיין באסמכתאות המובאות בהחלטתי הקודמת בפס' 4).

בקשתו של המבקש אינה מצדיקה אפוא מתן רשות ערעור, ועל כן דינה להידחות. לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.

ניתנה היום, ‏י"ד בסיון התשע"ז (‏8.6.2017).

    ש ו פ ט