עו"ד נועם קוריס – סדר הדין במשפט עברי

סדר הדין במשפט עברי

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז

 

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

הקדמה:

יש הרבה בתי דין פרטיים שאמורים לדון על פי דין תורה. דבר זה הולך ומתרחב באופן מעשי בקהילות רבות. אומנם בתי הדין הללו פועלים על ידי כך שהם מחתימים על הסכמה להתדיין בפניהם על פי חוק הבוררות אך הם כשלעצמם אמורים לדון על פי כללי דין התורה. אמורים לדון כך משום שככל שאנו עורכי הדין נהיה מודעים להלכות ולסדרי הדין, לא רק שהדין יהא דין צדק ואנו נייצג את לקוחותינו כדין אלא נבין מה קורה שם והדיינים שבתוך המערכות הללו לא כל כך יזלזלו בנו.

נדבר על מי הם בתי הדין הללו ומי ממנה את בתי הדין הללו.

האם בתי הדין הפרטיים האלה יכולים לתת צו מניעה? למשל צו מניעה נגד בניית בית כנסת. האם יש יכולת הלכתית קהילתית? בתי הדין האלה פועלים כמעט בכל קהילה ויש לכך משמעות.

נראה שאחד היסודות שמחתימים על כתב הבוררות זה כדי שיהא להם יכולות של כפיה אך בתי הדין הללו מוציאים צווי מניעה עוד לפני שאתה חותם להם על כתב הבוררות.

מה שמעניין אותנו יותר זה היכולת ההלכתית הקהילתית להוציא את צווי המניעה. בתי הדין הללו קמים בכל קהילה וקהילה במגזרים שונים ופועלים ויש לכך משמעות.

איפה יכול ביה"ד הרבני הממלכתי לחייב אותך? מכוח החוק והתקנות.

תקנות בתי הדין הרבני תשנ"ג

חוק הדיינים תשט"ו- 1955

תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדין אחד), תש"ן- 1990

צו בית המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה) תשנ"ו- 1996.

חשיבות סדרי הדין

בעולם המשפט מקובלת ההבחנה (שאלת היחס), העומדת בלבה של כל תורת משפט, בין כללי סדרי הדין (הפרוצדורה) לבין הדין המהותי. מה ההבדל בין המהות לבין הפרוצדורה? מהי ההגדרה לדין המהותי?? מהי ההגדרה לפרוצדורה?

הצעה אחת:

המהותי- כולל בחובו את החובות והזכויות החלות על הפרט או המקרה הקונקרטי. כלומר "מה" מגיע לנו. ואילו הפרוצדורה- "כיצד" נוכל לממש את מה שמגיע לנו. פרוצדורה היא מערכת כללים הקובעת כיצד נוכלל לממש את מה שמגיע לנו- סעדים ותרופות (ראו עוד G.W. Paton,Oxford).

מה הבעיה עם הגדרה כזו? ומדוע היא חשובה?

הגדרה זו לפחות אחד משיג עליה. הגדרה זו חשובה לנו כדי לדעת אם אנו נמצאים בתכולה מיידית של הדין או לא. בפסיקה נקבע שהדיון הפרוצדורלי חלותו היא מיידית. למשל אם לא השגת על כל מיני כללים כמוו סמכות מקומית ברגע הראשון אז הפסדת את הכל. דהיינו ערעור של החלטת ביניים- אני יכול לכאורה להגישש את הבר"ע הזו באלטרנטיבה אחרת- באופן בו אערער בזכות על כל פס"ד בסוף ההליך, אך מדובר על לכאורה לערער. השאלה אם פה אנו נמצאים בפרוצדורה או במהות? האם לא ערערת בהתחלה אז הפסדת? נפגוש זאת בבתי הדין, בפסקי הדין השונים, למשל אם אדם לא ערער על החלטת ביניים/ לא ערער על סמכות: או שאומרים לך שתגיש את הטענות ואחרי זה נחליט על הסמכות. ואז נוטים לומר שאולי אין טעם להגיש בר"ע. אבל אם תגיש את הערעור בזכות אז יכולים לומר לך למה לא ערערת לפני כן בבר"ע. בית הדין הגדול במקרים מסוימים החליט לבקש נימוקים מיוחדים למה לא הגשת את הבר"ע. לכן חשוב לדעת באיזה דין נמצאים.

כשאנו פועלים על פי דין תורה אז השאלה היא כפולה ומכופלת- כי אז הדין הוא דין דתי.  המערכת, השיפוט, המציאות, כל מה שאנו קוראים לו יראת הדיין היא אלוקית, היא דתית. אנו נמצאים בספרה אחרת לגמרי מבתי המשפט האזרחיים. על הדיין חלים כללים אלוקיים. זאת ספרה אחרת. על הדיין חלים חוקים אחרים.

כשהמרצה מדבר על משפט עברי הוא מדבר על משנה, תלמוד בבלי וכו'.

המקור של המשפטים הללו הוא מקור אלוקי בהתגלות של מעמד הר סיני שם ניתנה תורת הר סיני לישראל.

המקור הנורמטיבי שבו אנו מדברים על הדין המהותי של הדיין הדתי הפועל על פי דין תורה- הוא דין תורה. ומהו דין תורה? התורה שבכתב והתורה שבע"פ (הדין האמוראי והתנאי).  כיוון שנראה שהדיין הוא "אלוקים" הוא לא הקב"ה אך הוא אלוקים והוא מנסה להגדיר את זה באמצעות נורמות.

*** מהם הנורמות של יראת הדיין (רמז לבחינה סיכוי גבוה שיהא)-

הדיין לא רק מסדיר סכסוכים אלא רואה את עצמו גם בתפקידים נוספים. לכן הוא לא מרגיש כפוף לתקנות שחלות על בתי הדין הממלכתיים. הדיין מוגדר כאלוקים כי עוסק ביצירת הצדק והמשפט, באמת לאמיתה שהקב"ה רוצה שתהא, בתורה שקיימת בארץ. האם הדין המהותי אומר שאתה לא צריך בכלל לדבר עם הדיין מחוץ לאולם?

  • ישנן שתי מערכות דתיות בישראל – 1. בית הדין הרבני הממלכתי. 2. המרצה לא קורה לו מערכת אלא בתי דין פרטיים שפועלים לפי דין תורה -התוקף הכפייתי שלהם הוא מכוח החתמת הצדדים על כתב הבוררות.

בית הדין הרבני לא רק דן לכאורה לפי דבר המלך במועצתו בישות, הקדש, אפוטרופסות, אלא הוא גם היה דן בדיני ממונות (כיום לא).

–       בתי הדין האזוריים הרבניים או בד"ר הגדול כשהוא דן בדיני ממונות (אנו עוסקים בקורס זה רק בדין
האזרחי ולא בדיני משפחה) היה גם כן מחתים על כתב בוררות. אך בעקבות פסיקות העליון לא ניתן לעשות זאת
כיום, לדוגמא: פס"ד סימה אמיר אסר על בית הדין הרבני לעסוק בבוררות.

כשאתה מתמנה ככונס ומוכר את הדירה אז אם יש לרוכש לדוג' טענות כלפי הכונס או שהכונס מתבקש למתן הוראות לגבי הרוכש- במצב כזה כשהרוכש נגד הכונס הסמכות הפרוצדורלית הוא בית הדין הממלכתי.

ביה"ד הרבני הממלכתי יכנס לשאלה האם הוא רשאי בכלל לדון בעניין הזה- ואם רשאי לדון בזה אז בג"צ סימה אמיר יתעורר שוב משום שיש פה עניין של סמכות- אבל בד"ר מינה את הכונס! בשלב זה ביה"ד הרבניים הממלכתיים אינם דנים בדיני ממנות למרות שהונחו הצעות חוק לשנות את הדבר הזה.

ביה"ד הרבניים הפרטיים– לדעת המרצה לא ירחק היום שתתקבל להם סמכות בבוררות ובדיני ממונות ואפילו רחבה. לדעת המרצה ביה"ד הרבני הפרטי עשוי לקבל.

ביה"ד הרבניים הפרטיים לא כפופים לאף אחד חוץ מלקב"ה. לדוג' בערעור על בוררות- ניתן לערער מכוח עילות הבוררות. העילות של חוק הבוררות הן מוגבלות. לכל ביה"ד הללו יש בד"כ שטר שהם מחתימים אתת הצדדים על הסכמות. אך כשהם מחתימים את הצדדים מה קורה מבחינת הדין המהותי? כשביה"ד צריך לדון על פי הדין המהותי ולא עושה זאת? הדבר מהווה עילת פסלות, למרות שבית הדין יכול להגיד שהוא בכלל לא דן על פי הדין המהותי.

למשל ביה"ד טעה בדבר משנה- מדובר בטעות בדין המהותי כי לא עשית דין תורה. מדובר בנורמות אלוקיות. טעית בדבר משנה=מקור מפורש! מדובר באחד שבה מהקהילה של ביה"ד שבה לדון בפני אותו ביה"ד והפסק היה שמישהו הפסיד כמה מיליוני דולרים טובים ואז עו"ד (המרצה) בה ואומר טעית בדבר משנה- ביה"ד אמר אשלח לך את פסה"ד ותראה "בין פשר לבין טעות".

מה פירוש סמכות רחבה? אתה נמצא בפסקי דין של ביה"ד הרבניים הממלכתיים. כשאנו באים לנושא של דין תורה ברור שבדין האזרחי תחליט מי הבורר שלך. יש ביה"ד שלא נתייחס אליהם כל כך כמו בי"ד של הבורסה וכו' המרצה לא מתייחס אליהם אלא לביה"ד הרבניים הפרטיים שדנים על פי דין תורה- בד"צ= בית דין צדק.

האם בבי"ד כזה הדיין יכול להתחלף? מה הסמכות של בי"ד כזה? השאלה הנשאלת עוד יותר- האם אני יכול ללכת ולבחור הרכב אחר? אם צד לא רוצה שהדיין ידון ורוצה אפילו ללכת לבי"ד אחר? זו בדיוק הבעיה שהולכים לדון בה. כשמדברים על פרוצדורה- הפרוצדורה לדעת המרצה היא גם מהותית. הפרוצדורה היא לדוגמא: מועדים- ראה תקנה 528 לתקסד"א- יכול להאריך מטעמים מיוחדים שירשמו- ז"א שזו לא פרוצדורה כל כך אלא עניין מהותי יותר, אך אני שם נפשי בכפי ולוקח סיכון כי יכול להיות שאפספס את המועד.

לעניין ההצעה הראשונה של הגדרת הפרוצדורה לעיל– *האם אני יכול להוציא צו מניעה? זה סעד או תרופה. *מהי זכות ביניים לחקור עדים- האם זו פרוצדורה (סדר דין) או זכות מהותית? אישה לא מעידה נגד בעלה- האם זו פרוצדורה או מהות? *מהם דיני הראיות במשפט העברי? *מה עם זכות בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים או זכות ערעור או עונשים הקבועים בחוק) פלילי)- מהות או פרוצדורה? הנושא של זכות הערעור- נראה שהעניין הזה נידון בכנס הדיינים- בכל שנה מתכנס כנס הדיינים של ישראל הממלכתיים. מתכנסים, מוציאים ספר שם מסתכלים ורואים דיונים שחלקם הציע להם היועמ"ש והדיינים מתלבטים- אחת ההתלבטויות הייתה האם החלטת ביניים של בר"ע שהוגשה בזכות נדחה אותה או נקבל אותה. האם מדובר בפרוצדורה או מהות? זו פרוצדורה! אם אתה יכול לחקור עדים זו פרוצדורה אבל זה גם מהותי!  *גובה דמי הנזק בדיני נזיקין- זו מהות או סדר דין (פרוצדורה)? לכאורה פרוצדורה אך זה גם מהות.

הצעה הגדרה אחרת למהות ופרוצדורה- ש' גינוסר (דין ודיון כרך א חוברת 1 עמ' 9):

המהותי– קובע ומגדיר זכויות וחובות כנגד הפרה.

סדרי הדין (הפרוצדורה)- "הפרוצדורה האזרחית מורה אלו הליכים יינקטו, איפה, כלפי מי ואימתי, בפניה לבימ"ש בסכסוך שכבר נתגלע, או מתוך הנחה כי הוא עשוי להתגלע במהלך הדיון".  כלומר הוא מדבר על סכסוך. סדר הדין אומר שאלה ההליכים שיש כבר סכסוך בין שניים. ז"א הפרוצדורה באה ואומרת לנו אלוו הליכים בסכסוך בין השתיים יובאו לביהמ"ש.

פרופ' שוחטמן– לא מקבל הגדרה זו. הגדרה זו שיסודה "סכסוך" איננה ממצה. ביהמ"ש עשוי להזדקק לעניין מסוים של על ריב, ללא רקע של סכסוך, כגון מינוי אפוטרופוס או בקשה לקיום צוואה. שאלת הרכב ביהמ"ש אינו סכסוך.

יהודי התגרש מאישתו והיא הלכה לעולמה- בא יהודי לביה"ד וביקש אישור אלמנות- אישור אלמנות זו פרוצדורה או מהות? הדיין סבר בבד"ר שהוא יכול לדון בעניין הזה בדיין אחד (משום שסבר שלא מדובר בסכסוך). האם הוא יורש או לא? באופן פשוט יש יחסי ממון אך כשהתגרשו נגמרו יחסי ממון ונגמר הסיפור. הדיין קבע שהוא לא אלמן. אותו יהודי ערער לביה"ד הרבני הגדול בדיין אחד שאמר ליהודי- (הדיין בגדול סבר שזו פרוצדורה) אמר ליהודי שזה יחזור לערכאה דלמטה כדי שידונו בשלושה. ביה"ד דלמטה קבע שהוא דן כמו שצריך. הפינג פונג הזה מגיע ליועמ"ש של בד"ר.

לכאורה בד"ר האזוריים כפופים לבי"ד הגדול. אך יש כאלו במערכת שסוברים שלא. העניין של סמכות ביה"ד הרבני הגדול קבוע בתקנות הדיון תשנ"ג– ז"א שביה"ד הרבני הגדול מחייב. ביה"ד הרבניים כביכול כפופים חוקית- ביה"ד הרבניים האזוריים כפופים לביה"ד הרבני הגדול – מעוגן בתיקון 26 לחוק הדיינים.

הדבר הזה הובא בכנס הדיינים -ביה"ד האזורי אמר עם כל הכבוד לביה"ד הגדול זה דבר שביה"ד הוסמך לדון בו בדיין יחיד. היועמ"ש אמר מה שביה"ד הרבני הגדול עשה זה למעשה שהוא דחה את הערעור, שההחלטה מבוטלת, void, שהדיין האזורי פעל בחוסר סמכות והחזיר לאזורי. היועמ"ש אומר שמה שלמעשה בית הדין הרבני הגדול אומר הוא שהדיין האזורי פעל בחוסר סמכות אז בפועל זו דחייה- ואז במצב כזה אנו נמצאים בדין המהותי. התכנס ביה"ד ודן בשלושה והחליט כי יש לדחות את הערעור- דהיינו- אותו יהודי לא אלמן. הויכוחים הללו- האם אנו נמצאים בפרוצדורה או במהות- היא שאלה מהותית מאוד והיא קובעת את המהות. במקרה זה לא עתרו לבג"צ אך למעשה הוכרע שזה מהות ודן יחיד לא יכול לדון.

לכן צריך הגדרה כדי לדעת אם נמצאים במהות או בפרוצדורה. המקרה הזה עלה גם בכנס הדיינים. מה יידון בדיין אחד – זה מהות.

אלמנות למשל עתיד להיות סכסוך – אז לפי גינוסר זה סדר דין.

צדק טבעי זו פרוצדורה או מהות? מהות למרות שסדרי הדין נועדו להגשים צדק טבעי אך הצדק הטבעי במהותו הוא מהות.

הרכב ביה"ד (חשוב לקורס)- בכמה הוא דן- האם זו מהות או פרוצדורה?

כאשר אנו מדברים בסכסוך אנו לא נמצאים בפרוצדורה אלא במהות. כשאני נמצא ברובריקה של סכסוך אני נמצא במהות. לעניין זה ההגדרה של גינוסר רחבה מאוד- אם גם עשוי להתגלע במהלך הדיון.

דין תורה-  יש לו הגדרה מהו דין תורה- האם אני נמצא פה בצל החלטות שהם ריב או לא ריב.

הנשיא ברק בעליון נתן את ההגדרה. "מטרתו של הדין הדיוני היא להגשים את הדין המהותי. בעשותו כן, עליו להגשים מטרות נוספות, המאפיינות את ההליך הדיוני. במרכזן של אלה עומדים הצדק הדיוני והיעילות. צדק דיוני יובטח אם הכלל הדיוני יוביל את ההליך הדיוני לסיומו, באופן שהדין יוכרע סופית על פי המשפט המהותי ולא על פי ככלי הדיון עצמם. צדק דיוני מחייב גילוי האמת העובדתית. צדק דיוני מניח שוויון בין המתדיינים ושמירה על כללי הצדק הטבעי. בצד הצדק הדיוני עומדים ערכים דיוניים נוספים (PROCESS VALUES) אלה הם ערכים ומטרות אשר  ההליך הדיוני נועד להגשים, יהא המשפט המהותי אשר יהא . ערכים אלו משתנים משיטה לשיטה. הם נגזרים מתפיסות היסוד של השיטה  ומראייתה את מהותו של הליך ראוי…. צדק דיוני מוביל להגינות הדיון. כלי הדיון נועדו להבטיח פעולה ראויה של "מכונת המשפט" (מתוך הקדמה לסדר הדין במשפט העבודה, ד"ר י' לובוצקי).

  • יש ביה"ד רבניים בישראל רשמיים ממלכתיים של המדינה הפועלים מכוח חוק של המדינה ופועלים על פי הדין
    המהותי הממלכתי והמדינה מכפיפה אותם לפי הפרוצדורה או כללי הצדק הטבעי וסדרי המנהל הנהוגים
    במדינת ישראל. הם פועלים מכוח חוק המדינה ואז כפופים מכוח פרוצדורות שכל מנהל כפוף אליו (כללי הצדק
    הטבעי, שיפוט בג"צ וכו) הוא דן לפי הדין המהותי. המציאות היא שזולת הדין התורה אין לו כלום.
  • לבתי הדין הרבניים יש סמכויות מקומיות- בתי הדין האזוריים. בי"ד האזוריים חלוקתם ותוקפם מופיעים בתקנות הדיון תשנ"ג וגם אזורי השיפוט שלהם (צריך זאת לבחינה). במערכת השיפוט של ב"דר הללו ישש את בד"ר הגדול לערעורים היושב בירושלים. בד"ר האזוריים כפופים לביה"ד הגדול לערעורים בירושלים.. האם כל דיין מקבל כל דבר אוטומטית- אנו נראה בהמשך. דין זה לא רק חוק אלא כולל גם דין תורה. בי"ד האזוריים כפופים לביה"ד הגדול לערעורים. האם יש לבי"ד הגדול תוקף לכתחילה? הנקודה היא שביה"ד האזוריים כפופים לביה"ד הרבני הגדול (חשוב לבחינה). לביה"ד הגדול הרבני יש סמכויות נוספות- למשל ביה"ד הגדול הרבני שהוא ביה"ד לערעורים הוא גם היה שותף או שהוא יהיה שותף לחקיקה או לתיקון תקנות של תקנות הדיון. מעמדו של ביה"ד הגדול לערעורים או כמעמד בג"צ, ביה"ד האזוריים כפופים אליו.  כשאנו מדברים על עקרון החוקיות ביה"ד האזוריים כפופים לביה"ד הגדול. אך אין תקדים בהלכה.  הפסיקה של ביה"ד הגדול לערעורים אינה דומה לבג"צ ולביהמ"ש העליון ואינה קובעת הלכה מחייבת לעניין ביה"ד האזורים. ההלכה של בי"ד הגדול בהחלטתו לא קובע תקדים מחייב שיכול לחייב את ביה"ד האזוריים להבדיל מהעליון או בג"צ. בדין תורה אין מצב כזה וגם בבי"ד הגדול אין מצב כזה. לכן הפסיקה של ביה"ד הגדול לא קובעת הלכה מחייבת לבתי הדין האזוריים. לכן גם לפי החוק והתקנות התקדים לא מחייב אותם. ביה"ד הגדול כפוף לבג"ץ, כללי הצדק הטבעי וכו'.
  • מצד שני יש את ביה"ד הפרטיים הפועלים מכוח דין תורה ומחתימים על כתב בוררות והחתמה זו נותנת להם את
    יכולת כפיה. כשאתה רוצה לבצע את פס"ד בהוצאה לפועל אתה זקוק לאמצעי שררה, לביצוע, ואם הם לא
    חותמים על כתב בוררות לא ניתן לאכוף את זה. יש ביה"ד כאלו בכמה וכמה מקומות.
  • חוק הבוררות קובע שהבורר יהא בהסכמה והולכים לאשר את הפסק אצל ביהמ"ש המיועד לכך. יש צו מיוחד
    בענייני בוררות לענייני משפחה בחוק ביהמ"ש לענייני משפחה- שפסק הבוררות יאושר בביהמ"ש לענייני משפחה.
    כשאתה מאשר את פסק הבוררות הזה אתה יכול ללכת איתו להוצאה לפועל. ניתן גם לבקש את ביטול פסק
    הבוררות.
  • ביה"ד הפרטיים הללו דנים לפי דין תורה, הם עוסקים לכאורה רק בדיני ממונות, אבל נראה בהמשך השיעורים
    שיש גם בי"ד רבניים פרטיים שעוסקים בענייני גירושין, גיור וכו'. כל המערכת הזו, מלבד ההחתמה על שטר
    הבוררות, אינה מעוגנת. הם כפופים לכללים שחלים על בוררים אך אינם כפופים בשום אופן ובשום צד לכאורה
    לביה"ד הגדול לערעורים. למה לכאורה?  ערעור לביה"ד הגדול על בד"ר פרטי:

–          לכאורה אין ערעור לביה"ד הגדול אוטומטית וצריך לכתוב את זה במפורש בשטר הבוררות. כי לפי ההלכה אין ערעור כזה.

–          יש גם ערעור על פסק בורר בחוק הבוררות – יוסבר בהמשך.

–          אפשר לחילופין לבקש ביטול פסק הבוררות.

לסיכום- ביה"ד הפרטיים אינם כפופים לבד"ר הגדול לערעורים מבחינת דין תורה. בנושא הפרוצדורה- האם סדר הדין במשפט העברי או במשפט בכלל הוא מהותי או פרוצדורלי- הבנו דעות של פטון וגנוסר, של שוחטמן וברק.

המשך ניתוח הגדרתו של ברק:

כל מקום שבו הצדק הדיוני יובטח להביא את ההליך לסיומו שיוכרע לפי המשפט המהותי. כלומר סדרי הדין צריכים להביא לסיום דין תורה.

צדק דיוני הוא הדבר החשוב ביותר. אם היעילות עומדת מנגד – היא תדחה לפני הצדק (אם היעילות באה על חשבון הצדק אז היא תידחה על פני הצדק), למרות שאנחנו נמצאים בפרוצדורה. זו הגדרה חשובה. (הגדרת ברק לעיל).

צדק דיוני מחייב גילוי האמת העובדתית: אם בא בע"ד לביה"ד וטוען טענה בדיון הראשון לפני הדיינים בא השני וטוען גם טענה יצא החוצה פגש את משה שהוא עו"ד מומחה. שואל אותו מה אתה אומר על טענה זו ועו"ד אומר שהוא צריך לטעון טענה אחרת. יום למחרת טוען טענה אחרת. האם סדר הדין יאפשר לו לעשות זאת? האם זה מהות או פרוצדורה? זה פרוצדורה, אבל היא מובילה לגילוי האמת. נראה שלא יכול לחזור בו. "פעם ראשונה הגיד, אינו חוזר ומגיד". ההנחה היא שהטענה הראשונה היא האמת. יש להגיע לאמת עובדתית.

בצד הצדק הדיוני עומדים ערכים נוספים (process values) – ערכים שנכנסים בסינתזה לדין המהותי. הוא נכנס לדין האזרחי אך רומז על שיטות משפט שונות. אנו מחפשים הגדרה ממצה- ההגדרה היא שהצדק הדיוני מחייב שוויון.

המשפט המהותי= דין תורה, דיני עבודה, מקרקעין, מנהלי. למשפט יש מטרה, החברה החליטה שיש מטרה כלשהי לא רק לפתור סכסוכים אלא גם לפתור דברים. כללי הפרוצדורה לא נפרדים מהעולם לחלוטין אלא באים להגשים את הדין המהותי.

אם נרצה לנתח את דין התורה צריך להבין את סדרי הדין. להבין מה רוצים מאיתנו סדרי הדין כי הם באים להגשים את הדין המהותי= דין תורה. ערכים ומטרות אשר ההליך הדיוני נועד להגשים יהא המשפט המהותיי אשר יהא – כלומר כללי הפרוצדורה באים להגשים את ערכי הדין המהותי. כלומר, ויתור על כללי הפרוצדורהה יכולים לבוא על חשבון הדין המהותי והמהות החקיקתית לא תוגשם. כשאנחנו עומדים בדין תורה, סדרי הדין צריכים להביא להגשמת דין התורה.

אם בפרוצדורה בבימ"ש שלום יושב שופט אחד ובפרוצדורה של בי"ד הרבני צריכים לשבת לכאורה שלושה. למה לכאורה? כי בדין תורה נראה שלכאורה יכול לדון גם דיין אחד. אך תקנות הדיון ידברו על שלושה.

ערכים אלה משתנים משיטה לשיטה – התורה, המשפט העברי רואה מהו הליך ראוי ומהו הליך לא ראוי. כלומר גם השיטה המשפטית המהותית קובעת מה ראוי ומה לא ראוי. למשל הזכות לייצוג או ליתן לבעל דין להיות מיוצג זאת פרוצדורה, אבל הדין המהותי אומר "מפיהם ולא מכתבם". המהות קובעת את הפרוצדורה- המהות באה ואומרת שהדיין רוצה לשמוע את בעל הדין, לא את מי שהוא שכר (לא את עוה"ד).

המהות קובעת את הפרוצדורה.

ערכים אלו משתנים משיטה לשיטה, הם נגזרים מתפיסות יסוד של השיטה ומראייתה את מהותו של הליך ראוי – אם רואים את הדיין כשליח של אלוהים, אם יש לו מטרה הוא יגשים אותה. דהיינו אם אני רואה את ההליך הראוי כדין דתי, שיש יראה על הדיין ועל מה שהוא עושה והוא שותף לקב"ה כדין אמת ביצירת העולם (יותר את הדבר) אז הוא מתנהג אחרת אתה מבין מה המטרה שלו. כשהוא רואה מטרה לעצמו אז הוא יגשים אותה. למה צריך סדר? כי כשיש בלאגן אין סדר. צדק דיוני מוביל להגינות הדיון – הצדק יכול גם להביא לסטייה מהסדר. אם כללי הפרוצדורה יעוות את הצדק, הוא ידחה ממנו. הפרוצדורה אמורה להבטיח השגת תוצאות אמת.

אדם צריך להבין שכשיש צדק וסדר הדין או שלדוגמא תקנות סד"א יפגעו בעשיית הצדק אז מה תידחה השפחה או הגבירה? תידחה השפחה. כי באנו לעשות צדק!

יש הגדרות של הנשיא ברק שהן מצוינות אחת לאחת והוא אומר שה"איך" (הפרוצדורה) לא פחות חשוב מהמהות אך כל עוד הוא מוביל ליצירת המהות.

תורת הפרוצדורה היא כלי רב ערך להשגת תוצאות אמת. אם נדע בדין תורה מהו סדר הדין אז נוכל להשיג תוצאות אמת.

תקנות סד"א אומרות- השפחה תידחה לפני הגבירה, אי קיום תקסד"א לא פוסל את ההליך אלא אם כן הורה ביהמ"ש. התחולה היא מיידית. אבל מי שיתן את הדחיה לזה הוא ביהמ"ש. תורת הפרוצדורה היא כלי רב ערך להשגת תוצאות אמת.

שיקול דעת בית המשפט:

תקנה 526 לתקסד"א התשמ"ד- 1984 :

"אי קיום תקנות אלה או כל נוהג הקיים אותה שעה אינו פוסל שום הליך, אלא אם כן הורה כך בית המשפט; אך מותר לבטל הליך, כולו או מקצתו, כהליך שאינו ראוי, או לתקנו, או לנהוג בו בדרך אחרת, כפי שיראה בית המשפט; והוא הדין לגבי הרשם בהליכים שלפניו".

הארכת מועדים תקנה 528:"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

למשל אם עו"ד התרשל. זה טעמים מיוחדים? לפי תקסד"א עקרונית זה לא יתפוס, אלא אם יהיו נסיבות חריגות.

  1. השופט ברנזון בפס"ד עזיז שרון"הפרוצדורה אינה מיטת סדום… הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה… וחייבת להישאר גם כך שקוראת תקלה או שבעל דין עושה שגיאה. …" הגישה שלו היא מאודד ליברלית.
  2. מנגד יש את אמירתו של השופט זוסמן ז"ל- בפס"ד ע"א 227/67- מרים חכמי נ' מ"יד בעמ' 150- קיום סדר דין 'על תנאי' שיביאו לתוצאה פלונית… תהפוך את המשפט לאנדרלמוסיה לשרירות ולעיוות דין…יהי בכך משום סיכון, שמה שיעשה במשפט יהי תלוי באישיותו של השופט היושב בדין…". "כדי שהשופט יעשה את הישר בעיניו לא רק שניצור אנדרלמוסיה אלא גם … אחת ממטרות הפרוצדורה היא איפוא לשחרר את בע"ד מהסיכון של האינדיבידואליות של השופט לשם כך צריכה להיות שיטה ונוהל…".

*** שתי אסכולות אלו של ברנזון מחד- שהוא הוביל את ההליך הליברלי והחופשי יותר של דחיית השפחה מהגבירה לעומת זאת זוסמן- אומר מה שהיה טוב ולפי זה הולכים. כששופט מחליט שהולכים לפי הצדק הולכים על פיו כדי לא ליצור אנדרלמוסיה. "קיום סדר דין 'על תנאי' שיביאו לתוצאה פלונית… תהפוך את המשפט לאנדרלמוסיה… לשרירות ולעיוות דין… יהי בכך משום סיכון, שמה שיעשה במשפט יהי תלוי באישיותו של השופט היושב בדין". זה הויכוח בין זוסמן לברנזון. יש שופטים שהולכים ע"פ זוסמן וכאלו שהולכים על פי ברנזון.

  1. הש' ויתקון (משפט וחברה, תשנ"ט, 12): יש מצבים שיש עימות בין הצדק והמשפט. תביעה מוצדקת יכולה להיכשל מטעמים פרוצדורליים. לרוב באשמת הפרקליט. אין מוצא מהמבוכה.

נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נ. קוריס יהונתן קלינגר איקיוטק קוריס אופיר לב  חופש הביטוי נ.קוריס בועז טופורובסקי נועם קוריס עורכי דין ח"כ בועז טופורובסקי עורכי דין ערן ורד אביב אילון ננועם קוריס ספאם פייסבוק רותם שפירא ynet בלוג חנן צוריאלי יש עתיד לאה דורפמן מירב קריסטל ספאם עו"ד אופיר לבעורך דין noam kuris אורלי וגיא איקיוטק שירותי תוכן אתיקה בן אופק גוגל גיא לרר דואר זבל ח"כ טופורובסקי נועם קוריס פייסבוק עו"ד יהונתן קלינגר עמית זילברג צדק נגה youtubeאורלי וילנאי אינטרס ציבורי איסתא איקיוטק בע"מ אמיר גנס גיא מרוז דור שוורצמן הוצאה לפועל הוצל"פ הטרדה מאיימת וואלה חוק התקשורת משכן השגריר נ. קוריס ושות' נ. קוריס ושות' עורכי דין נועם קוריס משרד עורכי דין נועם-קוריס ניצול לרעה עו"ד קוריס ערוץ 10 פרויקט שכונת המכללה קידום אתרים 2015 NRG Telecom News We amazing an bloger google.plusiqtech. eqtech kurislaw linkedin nana10 site map slapp tapuz themarker tumblr weebly wish wordpress you אגודת הסטודנטים איגוד ישראלי איגוד לשכות המסחר איילת אפיק חכמון אינטרנט איקיוטק דיגיטל ויז'ן אירופה אסון הכרמל אפרת אהרוני ארז פרסי  אתרים בטוחות בטוחות או לא להיות בטחונות בית המשפט בכרמל בלגיה בלוגר במרום בנק יהב בקרוב גוגל 2010 גוגל ישראל גולן דוד ללוש גונן בן יצחק גל ואן דר ברינק גלובס דיאנה רייקין דיני אתיקה דיני שטרות דמוקרטיה דמי חבר דנמרק הטרדה הכל כלול הכרמל הכשרת הישוב הלמן אלדובי המכללה האקדמית נתניה המרכז לאימוץ משפחות נזקקות הנהגת הסטודנטים זיהוי כפול זכות הייצוג חבר הכנסת בועז טופורובסקי חופש ביטוי חוק הספאם חתימה דיגיטאלית חתימה דיגיטלית טופורובסקי יוטיוב יומן רשת יונתן קלינגר יצחק כהן ירון צרויה ישראל כנסת ישראל כרמללשכת עורכי הדין מאיר בן בסט מאמרים מגן דוד אדום בישראל מד"א מדא מזון לחיים מיכל קוריס מכללת נתניה מפת אתר משטרה משמעתי משפט משרד התקשורת משרד נועם קוריס נ. קוריס עורכי דין נאוה ברקנועם אברהפ נועם קוריס 2010 נועם קוריס בלוג חדש נועם קוריס גוגל פלוס נועם קוריס משרד עו"ד נועם קוריס נט נועם קוריס עו"ד נועם קוריס קישורים נועם קוריס רשת ניצולי שואה נעם קוריס סטודנטים סטס מיסז'ניקוב סיגל תבור סיוע באסון הכרמל סילוק על הסף עדי ינקילביץ עדי כהן עו"ד דור שוורצמן עו"ד יונתן קלינגר עו"ד יסידור שוורצמן עו"ד לאה דורפמן עו"ד נועם אברהם עו"ד עדי ינקילביץ עו"ד רותם שפירא עובדי ציבור עורכי דין מומלצים עזר מציון עלם  פוסטים  פסילת שופט פסיקות בית המשפט בעניין איקיוטק פסק דין אדרי פרויקט המכללה צינור לילה קובלנה פלילית קטינים קידום קצת רונית לירןשבדיה שחמט שטרות שיק חזר שיקים שלי הרמן שער לירן  שרית אדרי תביעה קטנה תביעות ייצוגיות תוצאות תרומה לקהילה

בש"א 5125/17 בקשה לאיחוד דיון

בבית המשפט העליון

 

בש"א  5125/17

 

לפני: כבוד השופטת ע' ברון

 

המבקשת: הפניקס חברה לביטוח בע"מ

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. אליהו כהן
  2. איילון חברה לביטוח בע"מ
  3. יהונתן הלוי
  4. קרדן רכב בע"מ

 

בקשה לאיחוד דיון

בשם המבקשת:                   עו"ד רועי צביקל

בשם המשיבים 1 ו-2:          עו"ד ליאור לימור

בשם המשיבים 3 ו-4:          עו"ד אסף ורשה

החלטה

לפניי בקשה שהוגשה בהסכמה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענה ב-תא"מ 46777-03-17, המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, עם הדיון ב-ת"א 20575-01-17, המתנהל בבית משפט השלום ברחובות – ולקיימם במאוחד ברחובות. עניינן של שתי התובענות בנזקי רכוש שנגרמו על רקע תאונת דרכים אחת, שהתרחשה באוקטובר 2016 בכביש מס' 44.

איחוד הדיון מתבקש לצורך ייעולו ועל מנת למנוע כפל התדיינות וסיכון למתן החלטות סותרות על-ידי בתי משפט שונים באותו עניין. יצוין כי שני ההליכים מצויים בשלבים מקדמיים בלבד, כאשר טרם נתקיימו בהם דיונים כלשהם. עוד יצוין כי אחת מבעלות הדין בהליכים, שהיא נתבעת ב-תא"מ 46777-03-17 (השלום – תל אביב), לא צורפה כמשיבה לבקשה; ואולם הואיל והיא מיוצגת על ידי בא-כוחם של המשיבים 3 ו-4, ניתן להניח שהסכמתם לבקשה כוללת גם הסכמה מטעמה.

לנוכח נימוקי הבקשה, ובשים לב לשלבים המקדמיים שבהם מצויים ההליכים וכן להסכמת הצדדים, הבקשה מתקבלת. אני מורה על העברת הדיון ב-תא"מ 46777-03-17 (השלום – תל אביב) לבית משפט השלום ברחובות, ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"א 20575-01-17.

ניתנה היום, ‏ב' בתמוז התשע"ז (‏26.6.2017).

 

    ש ו פ ט ת

בטחונות או לא להיות- עו"ד נועם אברהם

בטחונות או להיות

מאמר בנושא בטוחות מאת עו"ד נועם אברהם, משרד נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

קרוב לוודאי שמתישהו במהלך חיינו, נדרשנו או נידרש לתת, לעיתים גם לבקש, בטחונות, אשר קיומם הינו חיוני ביותר, לשם ניהול חיי מסחר תקינים, שכן הרציונאל העומד ביסודם, הינו ליצור מכניזם "הרתעתי", שיהא בכוחו להבטיח עמידה בהתחייבויות כאלה ואחרות של צד כלפי משנהו.

במאמר זה אבצע סקירה, באשר לסוגי הביטחונות שהשימוש בהם, הינו שכיח יותר, בתוך כך, אעמוד על ההבחנות בין הביטחונות השונים, בעיקר באספקט של ההשלכות המשפטיות שלהם, אופיים ועוצמתם, על מי משני צידי המתרס, דהיינו, פעם כאשר אנו בצד של מי שנדרש להמציא בטחונות ופעם כשאנו בצד של מי שמבקש להמציא לטובתו בטחונות, כבר עתה ראוי לציין, כי קיים כל העת מתח מובנה ומתמיד בין שני הצדדים, כך שמחד, נותן הבטחונות יבקש להכפיף עצמו לבטוחה, פחות כובלת, כזאת שבקרות מקרה, אשר יהווה חשש להפרה של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, תשמרנה זכויותיו של נותן הבטוחה, במובן זה שתהא לו האפשרות לנהל הליך משפטי ולהציג טענותיו, מבלי לשאת בסנקציה כספית עוד בטרם התקיים הליך כלשהו. מנגד ניצב מבקש הבטוחה, אשר דרך כלל, מספק תמורה, השקעה, נכס ( כמו לדוג' במקרה של בעל נכס שמשכיר את דירתו) כלשהו והוא מצידו מעוניין להשיג מספר אלמנטים, האחד לוודא עמידה בתנאי ההתקשרות מצד נותן הבטוחה ובאמצעות כך לצמצם מקרה של הפרת ההסכם, אלמנט שני ולא פחות חשוב,  להגן על השקעתו בצורה המיטבית ביותר, מקום שנגרם נזק להשקעתו ( כמו לדוג' פגיעה במושכר).

זה המקום לציין, כי לאופיים ועוצמתם של הביטחונות, יש כדי להקרין במישרין ולהשפיע באופן אקוטי על "מאזן הכוחות" במהלך מרקם היחסים החוזיים בין הצדדים, כך למשל, ישנו הצ'ק הבנקאי, לעיתים ישנם בעלי נכסים, הדורשים מהשוכרים להפקיד בידיהם צ'ק שכזה, אז מהו בעצם השיק הבנקאי ומה ההבדלים בינו לבין שיק רגיל?

צ'ק בנקאי –  בשונה מצ'קים "רגילים", יש לגשת לבנק ולבקש  במיוחד שינפיקו עבורכם שיק שכזה לפקודת פלוני. הבנק, כתנאי בסיסי להנפקת השיק הבנקאי, ידרוש שחשבונכם יהא ביתרת זכות, למצער בגובה השיק הבנקאי שאתם מעוניינים למשוך, עם הנפקתו, ובדומה מאוד למשיכת מזומן מחשבונכם, תבחינו כי הסכום הנקוב בשיק הבנקאי יורד מחשבונכם. למעשה כבר בשלב זה ניתן להבין, כי הצ'ק הבנקאי בהיותו ככל הנראה שווה ערך למזומן, הופכת אותו לבטוחה אטרקטיבית מאוד, אשר מטבע הדברים, יהא גם הבטוחה המועדפת על מי שמספק תמורה ומעוניין להבטיח עצמו בצורה הטובה ביותר.

הבדל נוסף וחשוב, נוגע לעניין היכולת שלכם לחזור בכם, לאחר שמשכתם שיק בנקאי לפקודת פלוני,  גם כאן עולה ביתר שאת, את מה שלא ניתן להגדיר אחרת מאשר, עוצמת השיק הבנקאי כבטוחה, נניח שביצעתם עסקה מסוימת, קיבלתם תמורה ושילמתם עבורה באמצעות שיק "רגיל" , נניח שלא הייתם מרוצים מסיבה כזו או אחרת, מהתמורה שסופקה לכם, במצב דברים זה, יכולים אתם, ליתן לבנק הוראת ביטול ובכך לחזור בכם מהתחייבותכם, לכבד את העסקה מול נותן התמורה.

ניכר כי השיק  הרגיל שומר על זכותו של מקבל התמורה,  מקום שמקבל השיק ( נותן התמורה) מפר התחייבותו כלפי מוסר השיק (מקבל התמורה). מנגד ועל מנת להשיג איזון בין כוחם של הצדדים חשוב לציין, כי מי שאוחז בשיק שחזר, אוחז למעשה בפס"ד שניתן לטובתו ובתור שכזה,  הוא אינו צריך לפתוח בהליכים משפטיים מייגעים וממושכים כנגד מוסר השיק, אלא הוא ניגש ישירות להוצאה לפועל,  על מנת שזו תחל בביצוע פעולות אופרטיביות לגביית החוב.

לכאורה נראה, כי השיק הרגיל כן שומר על סימטריה מסוימת, בין מוסר השיק למקבלו, לא כך הדבר בשיק בנקאי, שם מרגע הנפקת השיק לטובת מקבל השיק, אין למושך השיק אפשרות לחזור בו מהתחייבותו וכפועל יוצא ליתן הוראת ביטול לבנק שלא לכבד את השיק הבנקאי. גם אם לכאורה יפנה מוסר השיק לבנק, ויעלה בפניו טענות טובות ואפילו מוצדקות, מדוע מקבל השיק הבנקאי לא זכאי לפרוע אותו, הרי שאלו כמעט שאינן רלוונטיות והבנק לא יוכל להיעתר לו, גם ירצה בכך ( להוציא מקרים קיצוניים כגון גניבה,מרמה, עושק) וזאת שוב משום שהשיק הבנקאי, הינו בסופו של יום, מזומן לכל דבר ועניין, דהיינו מרגע הנפקתו, פירעונו תלוי כמעט לחלוטין ברצונו והוראתו של מקבל השיק.

שטר חוב- גם שטר החוב מוכר לנו, בעיקר בהקשר של חתימה על חוזה שכירות, במקביל על החתימה על חוזה השכירות, לעיתים יחתים אותנו בעל הנכס גם על שטר חוב, הטעמים לכך גם כאן, הינם שבקרות מקרה הפרה לשיטתו של בעלי הנכס מצדם של השוכרים, יש באפשרותו לנהל הליכים להשגת פיצויים, בשני נתיבים ובלבד שסך כל הפיצויים בשניהם, לא יעלה על סך הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החוזה. אם כן, בעל הנכס יכול להגיש תביעה כנגד השוכר בגין הפרה מכוח החוזה ובמקביל יכול הוא להגיש את שטר החוב לביצוע בהוצאה לפועל, בשים לב כי בהליך זה הוא "מוגבל" במובן זה, שאין הוא יכול להיפרע בהליך זה של שטר החוב בהוצאה לפועל, יותר מכפי הסכום הנקוב בשטר החוב. על פניו לא מתקיימת זיקה בין שני ההליכים, שינקוט בהם בעלי הנכס, ברם, טענות ההגנה של השוכר, מה שנקרא בז'רגון המשפטי, "בקשתו להתגונן בפני ביצוע שטר החוב" , יכולות שיהיו בין היתר טענות הגנה חוזיות, דהיינו מכוח חוזה השכירות.

"שטר חוב לביטחון" – בתוך כך, שימו לב כי ניתן מלכתחילה ליצור זיקה ישירה, בין שטר החוב לחוזה וזאת באמצעות כתיבת המילים: " שטר חוב לביטחון" על גבי שטר החוב, במקביל לגלם בחוזה תניה/ות, אשר רק בהתרחשותן,  יופעל שטר החוב.

ערבות אוואל – גם כאן אחד היתרונות הבולטים, היא האפשרות לגשת במישרין להוצל"פ ולממש ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם.

כלשון סעיף 57 ב' לפקודת השטרות:

"ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב."

למעשה גולת הכותר הינה, שכאשר ערב חותם בערבות אוואל, הוא ערב ביחד ולחוד עם עושה השטר.  כלומר, מי שחתם כערב אוואל לחייב מסוים, עליו לדעת כי הוא "חשוף" במובן זה , שניתן להיפרע ממנו, אפילו מבלי לנסות ולהיפרע קודם מהחייב שלו הוא ערב.

ערבות אוואל תמשיך להתקיים, גם אם התחייבותו של הנערב פסולה (שלא מחמת פגם בצורה). המשמעות הינה כי: גם אם למחזיק בשטר הערבות, אין עילה כלפי מי  שנתן לו השטר, עדיין תיתכן לו עילה כנגד הערב.

זה המקום לציין, כי חוק הערבות מחריג מקרים מסוימים שבהם, אין אפשרות לפעול במישרין כנגד הערב בערבות אוואל, כגון, ערב יחיד, שאינו תאגיד, או ערב לתאגיד שאינו בעל עניין בו, או ערב שהוא בן זוג או שותפו של החייב) בהתקיימותם של תנאים מסוימים, כגון גובה ערבות מקסימלי,  אין לפנות לערב לפני קיום הליכים מסוימים נגד החייב, וכי הוראות סעיף 57 לחוק הערבות לא יחולו .

הינה כי כן, עינינו הרואות, כי ישנם הבדלים ניכרים, בין הבטוחות השונות, אשר על כן, המצב הרצוי ושאליו יש לשאוף כל העת, הוא לנסות ולהגיע לקורלציה בין העסקה לבטוחה, כך שסוג הבטוחה ישקף באופן ראוי את אופי העסקה, גובהה והסיכונים שהצדדים לעסקה נוטלים עליהם.

מה עושים עם שיק שחזר ? מאת עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות'

מה עושים עם שיק שחזר ? מאת עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות'

מזל טוב הוצאתם עסקה גדולה לפועל, ובגין העסקה קיבלתם שיק לפקודתכם, מרוצים ושמחים אתם הולכים לבנק מפקידים את השיק ובגינו אתם מספקים סחורה, אך אבוי כמה ימים לאחר הפקדת השיק ולאחר שהסחורה סופקה השיק חזר או בשפה המקצועית "חולל", פניתם לבעל השיק אך פתאום הוא לא מכיר אתכם, או  שעונה חכם מחר מחר או בקיצור עושה כל דבר העיקר להתחמק מהתשלום המגיעה לכם כדין, אז מה עושים במקרה שכזה.

קודם כל מה זה שיק לפי פרופסור זוסמן  "שיק הוא שטר חליפין שהנמשך שלו זה הבנק. אמצעי תשלום זה רווח ביותר בארץ, והשימוש ההולך וגובר בכרטיסי האשראי אינו דוחק את השיק לקרן זווית. במו בארצות אחרות, השיק הוא המסמך הסחיר המוכר ביותר בארץ"

מעבר להגדרה שניתנה כאן מבחינה משפטית לשיק יש עוד כמה הגדרות משפטיות שהאדם הפשוט כלל לא מודע אליו, שיק  משמש גם כהתחייבות לביצוע עיסקה, הוא גם כתב תביעה, הוא גם פסק דין הוא שטר ביטחון הוא גם כסף מזומן וכו'.

עכשיו אחרי שסקרנו בקצרה מהו שיק נחזור לעניינו אז מה עושים.

כאשר שיק מחולל ( שיק שחזר) בפניכם עומדים שני עילות תביעה עיקריות, התביעה השטרית כאשר בהליך זה כל שנדרש הינו הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל והעילה החוזית כאשר במקרה שכזה השיק משמש כראייה חוזית לביצוע עסקת היסוד,  אנו נעמוד כאן על היתרונות והחסרונות בין שני ההליכים, כאשר אין לשלול עילות נוספות שיכולות לצוץ בגין שיק שחולל כגון העילה הנזיקית, עשיית עושר שלא במשפט וכו'

הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל

על פניו הגשת השיק לביצוע להוצאה לפועל זוהי הדרך הקלה והטריוויאלית, היא אינה דורשת הרבה עבודה, ואם תוגש התנגדות לביצוע השיק הסיכויים בדרך כלל נוטים בבירור לטובת מחזיק השיק, השיק עצמו משמש ככתב התביעה כחלק מהכובעים הרבים ששיק יכול לענוד.

אך החיסרון הגדול בדרך פעולה שכזה הינו שהינכם מוגבלים לסכום השיק, עם השיק הוא על 1000 ₪ אז גם התביעה תהיה על 1000 ₪ כמובן שבתוספת ריבית  והצמדה כחוק ואז התביעה לא תגלם נזקים נוספים שיכול להיות שנגרמו לכם כתוצאה מחילול השיק

הגשת תביעה רגילה

אם החיסרון הגדול בהגשת שיק לביצוע להוצל"פ הוא הגבלת סכום התביעה, אז הרי שבהגשת התביעה אתם לא מוגבלים לסכום השיק, מהטעם שבהגשת תביעה רגילה אפשר ואף צריך להוסיף גם נזקים שנגרמו לכם בגין חילול השיק ובכך אתם בעצם מעלים את סכום התביעה, יתרה מכך במצב מסוים אפשר יהיה אפילו להגיש את התביעה כתביעה על סכום קצוב וכך ההליך יהיה אפילו יותר אגרסיבי.

אך החיסרון כאן שהנטל להוכיח את הנזקים שנגרמו לכם ואת גובהם יהיה מוטל בדרך כלל עליכם כתובעים בהליך, והרבה פעמים מדובר בנטל שאינו פשוט כלל וכלל.

כמובן שישנם גם אופציות ביניים רבות ומרובות, וכל מקרה צריך לבחון לגופו ע"י  עורך דין מיומן אשר מתמחה בתחום, ויוכל לבדוק ולתת את ההמלצה הנכונה לכם, כך שתמקסמו את הרווחים והסיכון יהיה כמה שיותר נמוך.

הכותב הינו עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות', משרד נועם קוריס ושות' עוסק בגביית שיקים חוזרים ובניהול תיקי הוצאה לפועל.

מאמרים מאת עו"ד נועם קוריס

מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם

מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
עמוד הפייסבוק של משרד נועם קוריס

ייצוגית נגד בנק יהב והלמן אלדובי בטענה להטעיית לקוחות


בארץ   |  משפט
שלחו להדפסה
גודל פונט  
ייצוגית נגד בנק יהב והלמן אלדובי בטענה להטעיית לקוחות
לטענת התובע, בנק יהב והלבן אלדובי הפרו את תקנון קופת הגמל בכך שנמנעו לשלם את הריביות כמתחייב על פי התקנון. הלמן אלדובי: "טרם קיבלנו את כתב התביעה ובכל מקרה רכשנו את קופות יהב רק במרץ 2008"
איתי הר אור11.03.09, 13:018 תגובות

תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית ב-12 מיליון שקל הוגשה אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד בנק יהב והלמן אלדובי קופות גמל בע"מ בטענה להטעיית צרכנים. לטענת התובע הייצוגי, יעקב נצח ויסברג, בנק יהב והלמן אלדובי שאליה הועבר ניהול קופות הגמל, הפרו את תקנון קופת הגמל, גבו כספים בניגוד לדין, ממנו ומעמיתים נוספים, שהפקידו את חסכונותיהם בקופות, בכך שנמנעו מלשלם להם ריביות שהיו חייבים לשלם על פי תקנוני הקופות

התובע טוען בנוסף כי יהב ואלדובי הפרו גם את התקנונים של לפחות שש קופות גמל (חריש, ערד, רותם, תל"ם, עומרים ויהבית), גבו כספים שלא היו רשאים לגבות, על פי הוראות התקנונים, והפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפיו וכלפי יתר העמיתים בכך שנקטו בפעולות נוספות שיש בהן הטעיה חמורה כנגד העמיתים בקופה, בקשר עם תקנוני הקופות.
לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם קוריס ושות', תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית בקופה או הפקדה לזכותו תזוכה בריבית קופה לתקופה המתחילה ביום שלאחר יום ההפקדה ומסתיימת בסוף החודש". אלא שלטענת התובע הייצוגי, יהב ואלדובי לא ניהלו את קופות הגמל בהתאם להוראות התקנונים, אך פרסמו והטעו כאילו בכוונתם לנהל את הקופות בהתאם לתקנונים. בנוסף טוען התובע, כי יהב ואלדובי לא הזהירו את העמיתים שאין בכוונתם לשלם ריבית קופה, ושיש בכוונתם לחייב בהשתתפות בהפסדי הקופה, בניגוד לאמור בתקנונים שפרסמו.
התובע הייצוגי מבקש להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא מייצג ככל עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי המשיבים בין השנים 2004-2009, וטוען כי עמיתים אלו יהיו זכאים לקבל החזר בגין הכספים שנגבו מהם שלא כדין, בכל החודשים בהם בוצעה הפקדה או העברה על ידם, הפסידו הקופות כספים, בניהולם של יהב ואלדובי. בסך הכל מעריך התובע הייצוגי את נזקם של התובעים בכ-12 מיליון שקל.
בנוסף, מבקש התובע מבית המשפט להורות לבנק יהב ולהלמן אלדובי להימנע מלהטעות בפרסומיהם את הציבור בכללותו ואת עמיתי הקופות בפרט, ולהוציא תחת ידו צו האוסר על הנתבעים לפרסם את תקנוני הקופות, כפי שהם מפורסמים, ללא אזהרה ו/או הבהרה מפורשת לגבי אי תשלום ריבית קופה וחיוב בהשתתפות בהפסדי קופה, בדרכם של המשיבים לנהל את הקופות, בניגוד להוראות מפורשות של התקנונים.
עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי, מסר ל"כלכליסט": "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים". קוריס הוסיף כי "הפרסומים הם כאלה שהנתבעים חייבים לפרסם לפני שמשקיעים אצלם כספים, לפי חוק קופות הגמל בתקנונים, אבל שכשמשקיע רוצה להשקיע אצלם, תנאי התוכנית שהם מספקים לו פשוט לא נכונה ומטעה והמשקיעים מגלים זאת רק בדיעבד".מהלמן אלדובי נמסר בתגובה: "טרם קיבלנו את כתב התביעה, ובכל מקרה, הלמן אלדובי רכשו את קופות יהב רק במרץ 2008". 

מבנק יהב נמסר: "היות שטרם התקבל כתב התביעה, בשלב זה לא נוכל להגיב בנושא. יחד עם זאת, הבנק פועל על פי הוראות הדין, כפי שמשתנות מפעם לפעם".

עו"ד נועם קוריס – קובץ מכתבים

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס


פעילות כיו"ר אגודת סטודנטים

תעודות הצטיינות

כתבות בעיתונים


מכתבי הערכה


מכתבים משגרירויות