העליון הפחית ממאסרו של רו"ח שהעלים מס

בית המשפט העליון הכריע בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

נועם קוריס- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

המערער, רו"ח רני גלבוע,  הורשע, בעקבות הודאתו בגדר הסדר טיעון – בעבירות מס מתוחכמות, שביצע במסגרת עבודתו כרו"ח, הכל כמפורט בגזר הדין, נושא הערעור.

לאחר הרשעתו כאמור – הושתו על המערער העונשים הבאים: 5 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו וכן 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי וחילוט של כספים לטובת קרן החילוט – הלבנת הון.

בערעור טען ב"כ המערער, בין השאר, כנגד מתחם הענישה שנקבע בגזר הדין וכן הדגיש כי מצבו הבריאותי של המערער (הוא עבר צנתורים וניתוח לב פתוח קודם למאסרו) – עדיין קשה והוא סובל מעת לעת מהתעלפויות וסחרחורות.

בתום טיעוניו של ב"כ המערער והאזנה לתגובת ב"כ המשיבה – הציעו שופטי הרכב העליון כי ב"כ המשיבה תסכים להפחתה מסוימת בעונש, בשים לב למצבו הבריאותי של המערער, והיא בתגובה השאירה את הנושא לשיקול דעתו של ההרכב.

נוכח האמור לעיל – הוחלט, מבלי לשנות ממדיניות הענישה המחמירה אותה הציג בית המשפט המחוזי הנכבד (הראויה לעבירות מס מסוג זה שהמערער הורשע     בהן) – להפחית שנה מעונש המאסר בפועל שהושת על המערער, זאת בהתחשב במצב בריאותו, ובשים לב לכך שקיבל אחריות על מעשיו.

ביתר רכיבי גזר הדין – לא יחול שינוי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

מיליון דולר יישארו בידי המדינה

בית המשפט העליון נדרש בימים אלו לקביעה בדבר הותרת רכוש בשווי של יותר ממיליון דולר שהמדינה תפסה בקשר לפרשיית הימורים והלבנת הון.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

נועם קוריס- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

במסגרת הדיון בבקשה עלה כי המבקשים חשודים בעבירות הלבנת הון, ניהול הימורים וארגונם, קשירת קשר לפשע ועבירות מס, וביום 14.4.2019 נתפס רכוש שלהם: דירות, כלי רכב וכספים.

ביום 10.6.2019 בית משפט השלום בראשון לציון (ה"ת 49301-05-19; השופט ג' אבנון) קבע שאין לשחרר את עיקר התפוסים. צוין כי מוסכם על הצדדים קיומו של חשד סביר לביצוע העבירות (ובית המשפט עיין בחומר והגיע בעצמו למסקנה דומה), כי המשיבה טוענת לעבירות שהושג בהן רכוש בשווי כ-6,200,000 ש"ח, וכי שווי התפוסים קטן מסכום זה. על כן נקבע כי קיימת הצדקה להותיר את הרכוש תפוס. לצד זאת, הותר להשיב כלי רכב אחד, כפוף להפקדת 30% ממחירו ולתנאים נוספים.

בהחלטה נוספת מיום 2.10.2019 הורה בית משפט השלום להשיב למבקשים 25,000 ש"ח שנתפסו, בשל התמשכות ההליכים ובשל התנהלות המשיבה שגרמה לדחיית דיון.

ביום 31.12.2019 נדרש שוב בית משפט השלום לתפוסים, והפעם קיבל בחלקה את בקשת המשיבה להאריך את החזקת התפוסים (ה"ת 63492-09-19, מ"י 30572-04-19; השופט ג' אבנון).

נקבע כי עדיין קיים חשד סביר נגד המבקשים, אולם "בשלב זה של ההליך מצופה מהמבקשת להצביע על התפתחות בעוצמתם של החשדות" (פסקה 4), בעיקר חיזוק לעדויות שנגבו מהמהמרים.

בחינת הודעות של כמה מהמרים הביאה להערכה מופחתת של שווי הרכוש שהושג בעבירות (לפי ההוראות בסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, להלן: "שווי העבירות"), עד כדי 4,300,000 ש"ח. מאחר שמאז ההחלטה הקודמת לא בוסס חלק הארי של החשדות, מצא בית משפט השלום כי הסיכוי לחלט בתום ההליך רכוש ששוויו למעלה מחצי מ"שווי העבירות", כלומר 2,150,000 ש"ח, הוא נמוך.

בהתחשב בשווי התפוסים – כ-3,500,000 ש"ח – הוחלט להאריך ב-150 יום את החזקת הדירות וחלק מהכספים (אף שערכם הכולל עולה על הסכום המותר לתפיסה); ולשחרר כלי רכב וערבויות שניתנו להשבתם, חשבונות בנק וכספים אחרים.

בית המשפט המחוזי קיבל ביום 4.2.2020 את ערר המשיבה ודחה את ערר המבקשים (ע"ח 9258-01-20; השופט ח' טרסי).

נקבע כי את פוטנציאל החילוט יש לגזור מ"שווי העבירות", כי אין מקום להפחית מפוטנציאל זה לאחר שנקבע, וכי בענייננו שווי התפוסים נמוך גם מ"שווי העבירות" העדכני, ועל כן אין לשחרר דבר ממנו.

מכאן הבקשה שהוגשה לעליון. לגישת המבקשים, עניינם מעלה שאלה משפטית המצדיקה לתת רשות לערור ב"גלגול שלישי", והיא אם פוטנציאל החילוט שווה ל"שווי העבירות", או שניתן לקבוע אותו גם בהתחשב במשקל הראיות.

לטענתם, חולשת הראיות עשויה לצמצם את היקף הרכוש המחולט בשלב קביעת "שווי העבירות", ובדומה, כעניין ש"בסמנטיקה", אפשר להפחית את פוטנציאל החילוט בשל קשיים בראיות. נטען כי בית המשפט המחוזי כלל לא עיין בראיות.

כידוע, רשות לערור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים נדירים המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או כאשר נגרם למבקש עיוות דין מהותי.

בית המשפט העליון לא מצא כי הבקשה שלפניי מעוררת שאלה עקרונית או כי שיקולי צדק מצדיקים את התערבותו של בית משפט זה, ודי בכך כדי לדחותהּ.

בבקשה לחילוט זמני של רכוש בגין חשד לעבירת הלבנת הון על בית המשפט לבחון בשלב ראשון את דבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקות, ובשלב שני אם הן מקימות סיכוי סביר לכך שהחשוד יורשע בעבירות המיוחסות לו ולכך שיהיה ניתן לחלט את רכושו ("פוטנציאל חילוט") (ע"פ 5140/13 מדינת ישראל נ' אוסקר, פסקה 9 (29.8.2013)). החילוט בסוף ההליך ייקבע לפי "שווי העבירות", ובהתאם לכך יש לחשב את הערך המרבי של הרכוש הנתון לחילוט זמני. בשלב שלישי יש לבחון אם החילוט המבוקש מידתי, למשל על דרך של בחינת חלופות לו (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (11.8.2019)).

כאמור, בשלב של קביעת "פוטנציאל החילוט" מתבררת סוגיית הסיכוי הסביר להרשעה ולחילוט בתום ההליך הפלילי. כחלק מכך מעיין בית המשפט בראיות ומעריך את יכולתן (כפי שהיא נחזית לכאורה בשלב זה) להביא להרשעה ואת "שווי העבירות" המתגלות מהן (ראו למשל ע"פ 6352/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים, פסקאות 30–36 (8.4.2018) (להלן: עניין חסדי דוד)). בחינה זו נערכת בהיבט תוכן הראיות בלבד, ולשיקולים בדבר קצב איסוף הראיות אין ככלל השפעה עליה.

בית המשפט העליון גם הזכיר, כפי שכבר נפסק, קביעת "שווי העבירות" אינה סוף פסוק, ועל בית המשפט לבחון שיקולים נוספים בהחליטו איזה רכוש לחלט. בין היתר, ניתן לשקול גם את דיות הראיות – אולם לא לשם חישוב "שווי העבירות", אלא כדי להכריע מה ראוי לחלט מתוך הרכוש שמגיע כדי שווי זה:

"במסגרת ההחלטה בדבר מתן צו זמני יש משמעות לעוצמת התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת נגד הנאשם, במובן זה שתתקיים 'מקבילית כוחות' בין עוצמת הראיות לבין היקף הרכוש שייתפס. ככל שהתשתית הראייתית נגד הנאשם דלה יותר, וככל שהמקרה מעלה שאלות פרשניות המפחיתות מן הסיכוי שהנאשם יורשע בסופו של הליך, כך תפחת הנכונות להורות על תפיסתו של מלוא פוטנציאל החילוט – ולהיפך" (עניין חסדי דוד, בפסקה 37).

כך, יש לשקול גם את מידתיות החילוט, כפי שנקבע בע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.2019), אשר בתי המשפט קמא והמבקש אזכרו.

בנסיבות דנן בית משפט השלום מצא כי הראיות מצביעות על "שווי עבירות" בסך 4,300,000 ש"ח, ועוד קודם לכן קבע כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות. אותו חשד סביר התבסס על הראיות שהספיקו למצוא "פוטנציאל חילוט" בהחלטות הקודמות בעניין זה, ולא נטען כי בינתיים נפגמו משקלן או אמינותן.

בכך, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, נחתם שלב בדיקת "פוטנציאל החילוט". הדרישה להוסיף ראיות בשל התמשכות ההליך מקומה אולי בשלב הבא, בדיקת המידתיות, אולם הערכאות שלפניי לא נדרשו לסוגיה זו. אם יש למבקשים טענות בנוגע אליה, הן שמורות להם.

במצב הדברים האמור עולה "שווי העבירות" על שווי התפוסים, ומשבית משפט השלום לא קבע טעם אחר לשחרור חלק מהרכוש, לא היה מקום להורות על כך.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור והורה על הותרת התפוסים בידי המדינה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

מועד מרץ 2020 בבחינת המגשרים

בג"צ הכריע בסעד זמני במסגרת עתירה שמכוונת לבחינה בכתב שאמורה להתקיים ביום 5.2.2020 בגדר תקנות בתי משפט (רשימת מגשרים) התשע"ח-2017, וכן לבחינה מעשית בהמשך.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

בגדר עתירה זו התבקש גם סעד ביניים שיאסור על קיום הבחינה שנועדה למחר. בית המשפט נדרש בעניין לשקילת טיעוני הצדדים. ושקילתם גם של עמדת ארגון המגשרים בישראל שביקש להצטרף כידיד בית משפט ועתר לאפשר את קיום הבחינה מחר כמו גם קיומו של מועד נוסף אליו יוכלו לגשת מגשרים שסבורים שההתראה שניתנה בדבר קיומה של הבחינה לא הייתה מספקת; זאת בהינתן ציבור רחב של מגשרים שנערך לקיום בחינה מחר ואין לפגוע בציפיותיו הלגיטימיות.

לאחר שיח ושיג הסכימה המדינה כי בנוסף לבחינה בכתב שתיערך מחר ייקבע מועד נוסף לבחינה בכתב בסוף חודש מרץ הקרוב, ולמועד זה יוכל לגשת מי שסבר כי אין בידיו להיערך לבחינה מחר בהינתן ההתראה הקצרה שניתנה בעניין זה על ידי המדינה. בנוסף, נקבע כי מי שייגש לבחינה ולא יקבל ציון עובר, יוכל אף הוא לגשת למועד הבא בחודש מרץ הקרוב. יודגש שמדובר בהוראת שעה שתקפה למועדים האמורים בלבד ויסודה בלוח הזמנים הקצר שהצריך את קיום הבחינה מחר בהתראה קצרה.

בהינתן הסכמה זו, ונוכח השינוי במסד הנתונים הצריך לעניינה של העתירה שהצו על תנאי שהתבקש בגדרה כוון כאמור לבחינה של מחר ולבחינה מעשית בעקבותיה, מצא בג"צ כי העתירה מיצתה עצמה. העתירה במתכונתה הנוכחית נמחקה אפוא, טענות הצדדים שמורות להם לרבות טענות שיהוי אפשריות של המשיבים. אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

הארכת מועד מיוחדת לאוכלוסיות המוחלשות

בית המשפט העליון (כבוד הרשמת שרית עבדיאן) הכריעה בימים אלו בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.8.2019 (ה"פ 22888-03-18; כבוד השופט מ' תמיר) (להלן: פסק הדין). בגדרי פסק הדין נדחתה תביעה שהגישה המבקשת על דרך של המרצת פתיחה בגדרה ביקשה להצהיר כי המשכון שנרשם לטובת המשיב על זכויותיה בדירה בעיר פתח תקווה בטל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

המבקשת, הגב' פטל הגישה את הבקשה שבכותרת ביום 24.11.2019. במסגרת בקשתה טוענת המבקשת, אשר הייתה מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, כי פנתה מיד לאחר מתן פסק הדין באמצעות בא-כוחה אל הלשכה לסיוע משפטי לצורך קבלת אישור להגשת ערעור לבית משפט זה, וכי בשל עיכובים שחלו בטיפול בבקשתה, נדרשת לה הארכת מועד להגשת הערעור. המבקשת מציינת כי היא הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, ואולם זו נדחתה משום שלא הוגשה לערכאת הערעור. על רקע האמור ובשים לב למצבה הכלכלי והבריאותי וכן למהות ההליך, עותרת המבקשת למתן ארכה להגשת הערעור בת 45 ימים לצורך הגשת הערעור. המשיב, בנק לאומי, מתנגד מצדו לבקשה.

לפי החלטת בית המשפט, קיימים בענייננו, שיקולים כבדי משקל המושכים לעבר דחיית הבקשה. המועד האחרון להגשת הערעור חלף עוד ביום 29.10.2019 (בהתחשב בפגרת הקיץ ובפגרת חג הסוכות) ומכאן כי הבקשה שבכותרת הוגשה באיחור ניכר. יצוין כי  הבקשה להארכת מועד, שהוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי ביום 3.11.2019, הוגשה באיחור אף היא. זאת, למרות שמצופה מבעל דין להגיש את הבקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת ההליך הערעורי, גם מקום בו הארכת המועד נדרשת לצורך הסדרת ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, וזאת כחלק מהחובה לנהוג כבוד בסדרי הדין ובבית המשפט, וכן כדי למנוע מהצד שכנגד לפתח צפייה לגיטימית לסיום ההליך (ראו: בש"א 9102/18 לוי נ' ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד, פיסקאות 9-7 (11.3.2019)).

יחד עם זאת, ולמרות השיקולים שפורטו לעיל, סברה כבוד הרשמת, כי קיימים מספר שיקולים אשר בהצטברם יחד מטים את הכף לעבר מתן ארכה קצובה להגשת ההליך: ראשית, המבקשת פעלה בשקידה הראויה ובזריזות המתבקשת ופנתה ללשכה לסיוע משפטי בסמוך לאחר מתן פסק הדין ולכן לפחות חלק מסיבת האיחור נעוצה כאמור בהמתנה לאישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי (ראו והשוו, למשל: בש"ם 2209/14 חזיזה נ' מדינת ישראל, משרד השיכון, פיסקה 2 (22.4.2014)). שנית, תשובתו של המשיב לבקשה אינה כוללת אינדיקציות להסתמכות קונקרטית על סופיותו של פסק הדין. שלישית, וזה העיקר, יש לתת משקל לא מבוטל בענייננו לנסיבות חייה של המבקשת, כפי שפורטו בפיסקה 22 לפסק הדין, וכבר הבעתי דעתי בעבר כי "הקושי המובנה בהסדרת הייצוג לאוכלוסיות מוחלשות שידם אינה משגת צריך להוות שיקול בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי" (ראו: בש"א 1514/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פיסקה 5 (14.11.2018); בש"א 932/18 פלונית נ' פלוני, פיסקאות 14-13 (16.6.2019). כן ראו: בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון, פ"ד נד(4) 702, 705 (2000); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי, פיסקה 2 (1.6.2009)). נסיבות חייה של המבקשת, הקושי המובנה בהסדרת ייצוגה, מהות ההליך והיותו ערעור בזכות (להבדיל מערעור ברשות) ופערי הכוחות בין הצדדים, מובילים כולם למסקנה כי אין יהיה זה נכון לחסום את שעריו של בית משפט זה בפני המבקשת.

הבקשה מתקבלת אפוא במובן זה שהמועד להגשת ערעור על פסק הדין מוארך עד ל-14 ימים מיום המצאת החלטה זו לידי המבקשת. תוך קביעה שהחלטה זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

מרכנתיל דיסקונט ימסור מידע לרשויות המס באוסטרליה

בנק מרכנתיל דיסקונט הגיע עד לבית המשפט העליון בכדי לנסות להימנע ממסירת מידע בנקאי לרשויות המס באוסטרליה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שבח (סג"נ), י' אטדגי ו-ש' יעקובוביץ) בע"א 75450-10-18 מיום 28.1.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקש (להלן: הבנק) על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט א' צימרמן) בחד"א 18657-05-17 מיום 24.10.2018, במסגרתה התקבלה בקשה למתן צו להצגת מסמכים נגדו מכוח חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998 (להלן: הבקשה), אגב הליכים שמנהל נציב המס באוסטרליה בפני בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה, הוא המשיב 1.

בהחלטה מפורטת ומנומקת, בבחינת דבר דבור על אופניו, נעתר בית משפט השלום לבקשה בקבעו כי אין כל ענין לגיטימי בחיסוי המסמכים המבוקשים וכי מדובר בניסיון הבנק לדחיית הקץ, תוך הימנעות בלא צידוק מהצגת המסמכים המבוקשים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הבנק על כל טיעוניו לאחר שאימץ את קביעות בית משפט השלום, והוסיף כי התנהלות הבנק, הפוגעת בחקר האמת, עולה כדי חוסר תום לב, וכי טיעוניו נועדו לנסות ולעקר את מימוש הצו להצגת מסמכים.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החליט בית המשפט העליון, בתוקף סמכותו לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצא כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוססות היטב, אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ומתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

הבקשה לרשות ערעור נדחתה ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצידה.

בית המשפט העליון אף חייב את הבנק בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עושקי הקשישים לא יסלקו אשראי

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית להליך בבית המשפט המחוזי בת"א, העוסק בהחלטת חברת סליקת כרטיסי האשראי להפסיק מתן שירותי סליקה לחברה שיש לגביה חשש, כי גבתה כספים אגב הונאה של לקוחות ותוך השפעה בלתי הוגנת בעיקר כלפי אוכלוסיות מוחלשות ובתוכן אוכלוסיית הקשישים. בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, וזאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות וביניהם קשישים.

נועם קוריס משה אביב
עו"ד נועם קוריס

ההליך שבו התייצב היועץ המשפטי לממשלה הוא מקרה פרטי של תופעה כואבת ורחבת היקף בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקאות טלפוניות. נמצא, כי יותר ויותר עוסקים פועלים בשיטות פסולות בדרך של פנייה בטלפון או אמצעי טכנולוגי אחר או הגעה פיזית לבית הלקוח, ומפילים צרכנים רבים קורבן להטעיות ולחץ שיווקי, אשר מסבים להם חסרון כיס משמעותי של אלפי ולעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים. במקרים בהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי חיוב, בתי העסק נזקקים לשירותיהם של חברות הנותנות שירותי סליקה במסגרתם מועברת התמורה מהלקוח. המצב כיום הוא שכאשר מתעורר חשש ממשי מצד חברת הסליקה שהעסקאות הן תוצאה של הטעיית צרכנים ומעשי הונאה, חברות הסליקה מחליטות על סמך שיקול דעתן להפסיק לספק שירותי סליקה לבית העסק. לאור חשיבות הנושא, הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר בחודש דצמבר 2018, שלפיו במקרים בהם קיים חשש ממשי, כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

הנתבעת בהליך הנוכחי, חברת הסליקה "מקס" (לאומי קארד), קיבלה תלונות מצד לקוחות רבים בנוגע לעסקאות שערכו עם התובעת, חברת "הלפ. פי. סי. טכנולוגיות", בהן נטען שהעסקאות נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין מצד התובעת. בעקבות כך, התעורר אצל "מקס" חשש כי העסקאות המועברות אליה מבית העסק לסליקה הן תוצאה של מעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן והיא החליטה לעצור את שירותי הסליקה לבית העסק. "מקס" התבססה בהחלטתה גם על כך שחברת "הלפ. פי. סי." עוסקת בממכר של מוצרי מחשוב ושירותי מחשוב באמצעות שיווק מדלת לדלת לבתי לקוחות ובאמצעות פניות טלפוניות יזומות ללקוחות. בעסקאות מעין אלו, הלקוח נמצא במעמד פגיע יותר. בעקבות הפסקת הסליקה, תבעה "הלפ פי סי" את "מקס" על מנת שתמשיך בשירותי הסליקה עבורה ושתעביר לה את התשלומים.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), צוין כי היועמ"ש מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי, והוא רואה בחומרה פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט, ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי הטעיה והונאה, תוך ניצול חולשותיהם הייחודיות.

 עוד צוין, כי הודעת הרשות להגנת הצרכן לחברת "הלפ. פי. סי." על הכוונה לחייבה בעיצום כספי, לאחר ההחלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה ומאששת את המסקנה, כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.

לפי עמדת היועמ"ש, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר. פעמים רבות יש לחברת הסליקה מידע בזמן אמת על אופן התנהלות בית העסק והיא עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר להפסיק באופן מיידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן, תוך הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות. התייצבות היועמ"ש להליך נועדה לבטא את החשיבות הרבה שבצורך להגביר את ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים, מפני עוסקים המנצלים ציבור מוחלש, על מנת לגרום לו תוך מסירת מידע שגוי ותוך שיווק אגרסיבי והפעלת לחצים, לכרות עסקאות שאינן כדאיות עבורו.

לפיכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בכל הנוגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי עסק לגביהם עולה חשש ממשי לפגיעה וניצול לקוחות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה בהובלת פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) ובסיוע היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, בנק ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

קנס על סך 80 אלף ₪ ותשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות הוטלו על בעל מוסך בגין הנפקת חשבוניות פיקטיביות

למרות הסרת המחדלים במלואם:

קנס על סך 80 אלף ₪ ותשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות הוטלו על בעל מוסך בגין הנפקת חשבוניות פיקטיביות

ראפע אמארה, בעל מוסך ועוסק בתחום מכונאות רכב, הורשע לאחרונה בעבירות של הנפקת חשבוניות כוזבות על סך  3.5 מלש"ח והשמטת הכנסות.

על פי גזר הדין, אמארה, תושב כפר כנא, הוציא בין השנים 2012-2015 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 3.5 מיליון שקלים, שחלקן הגדול לא שיקפו עסקאות אמת. החשבוניות הפיקטיביות שימשו אחרים לדרישת הוצאות כוזבות בספרי החשבונות והדו"חות שהוגשו.

במעשיו פעל אמארה במטרה להתחמק מתשלום מס וסייע לאחר להתחמק ממס. מדובר בעבירה מתמשכת אשר גרמה נזק לקופת המדינה והובילה לשיבוש פעילותה השוטפת של מערכת המסים. יחד עם זאת, יצוין כי במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בעבירות, לקח אחריות מלאה על מעשיו והסיר את כל המחדלים. על כן, הטיל כבוד השופט נעמן אדריס מבית משפט השלום בנצרת מאסר של תשעה חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, 80,000 ₪ קנס ותשעה חודשי מאסר על תנאי.

החקירה בנושא נוהלה על ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, וכתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מחוז נצפון ע"י  עו"ד שרית מזרחי.

ת.פ. 2367-05-17

חמישה אחוזים בלבד מבתי העסק שנבדקו, לא רשמו הכנסות כחוק

חמישה אחוזים בלבד מבתי העסק שנבדקו, לא רשמו הכנסות כחוק

כך נמצא במבצע מס הכנסה בחדרה והאזור

פקיד שומה חדרה ערך לאחרונה מבצע ביקורות ניהול ספרים בעסקים מתחום התעשייה והמסחר, המקצועות החופשיים ונותני השירותים. במבצע נערכו ביקורות ב- 93 בתי עסק, ונמצא כי רק בחמישה מהם לא נרשמו הכנסות כחוק.

הביקורות התמקדו בין היתר בעסקים בהם קיים נפח פעילות גואה, עסקים בעלי מחזורים גבוהים במיוחד, עסקים לגביהם התקבלו מיידעים על חשדות לכאורה לאי רישום תקבולים ובעסקים בהם נמצאו ליקויים בביקורות קודמות. האזורים שנבדקו במהלך מבצע הביקורות כללו את חדרה, זיכרון יעקב, אור עקיבא, פרדס חנה- כרכור, בנימינה, קיסריה, עין שמר, גבע הכרמל, כפר קרע, כפר פרדיס ובאקה אל גרביה.

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

לקראת ביקורת בפיצוציה בחדרה, בה נמצאו בעבר ליקויים, נערכה קנייה מקדימה מספר ימים לפני המבצע. ביום המבצע נערכה ביקורת במקום, ונמצא כי הקנייה המקדימה לא נרשמה, וכי גם פדיון יום הביקורת בסך 897 ₪ לא נרשם בספרי העסק. בעלת העסק טענה כי יש לה הקלות בניהול ספרים, ולכן קניית הביקורת ויתר ההכנסות לא נרשמו. בדיקה מעמיקה של הנושא העלתה כי לבעלת העסק אין כלל פטור או הקלה מניהול ספרים.

בביקורת נוספת, אצל רופא שיניים בבאקה אל גרביה, עלה מבדיקת ספרי החשבונות אי רישום של הכנסות בסך כולל של 10,550 ₪, שהתקבלו במהלך החודש האחרון משישה עשר לקוחות שונים. כנשאל על כך, הסביר רופא השיניים: "לא התפניתי לרשום".  בעקבות הביקורת נחקר בעל העסק והתיק הועבר להמשך טיפול. בביקורת אחרת בנגריה בפרדס חנה, נמצא אי רישום הכנסות בסך 4,500 ₪. תגובת בעל העסק על כך: "במקרה זה, לא הספקתי לרשום".

מבצע הביקורת, נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ולשימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.

הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור

במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: שאלה לגבי רישום משכון, אם צד א' חייב כסף לצד ב', האם ניתן לבצע רישום החוב/רישום משכון ?

עיקר שאלתי במקרה שצד א' חייב כסף לצד ב' וכרגע אין לצד א' כסף לשלם וצד ב' רוצה לבטח את כספו וצד ב' לא רוצה להסתפק בשטר ההלוואה, באיזה תנאים ניתן לרשום משכון?

תשובה: ניתן לרשום משכון על זכויות מסויימות או על נכס מסויים, למשל זכויות בני"ע, ברכב, על תכשיטים, על נכס נדל"ן שאינו רשום בטאבו, מכונות  וכו.

הרישום של המשכון מתבצע ברשם המשכונות ורישום זה אומר למעשה שלא ניתן לערוך בנכס לגביו נרשם המשכון עסקאות הסותרות את הסכם ההלוואה- למשל אסור למכור את הנכס לצד שלישי.

שאלה: איך מביאים את היורש מחו"ל? אני ועוד שלושה יורשים נהנים בצוואה שהוריש מוריש שנפטר. לצורך מימוש הצוואה ושחרר כספים שמצויים בחשבון הבנק- דורש הבנק שכל היורשים שרשומים בצוואה יגיעו יחדיו לסניף בו מצויים הכספים וייחתמו על מסמכי שחרור הכספים.

אחד היורשים נמצא בחו"ל ואין בכוונתו להגיע לישראל בשנים הקרובות. האם ניתן לעשות משהו ?

תשובה: פתרון לבעיה שהצגת הינה הגשת בקשה לבית המשפט למינוי מנהל עזבון, אשר בית המשפט רשאי למנותו גם אם אין שיתוף פעולה או הסכמה על מינויו- מאת כל היורשים.

במידה ואכן ימונה מנהל עזבון, יש להניח שהבנק יסתפק בחתימתו או בנוכחותו ולא יידש להביא את היורש במיוחד מחו"ל.

שאלה: פניתי לעורך דין לצורך הגשת תביעה בסכום של אלפי שקלים, ומאחר ושכר טרחת עורכי הדין שנדרשתי לשלם היה גבוה יחסית ביחס לתביעה, נאמר לי שאוכל לזכות בהחזר שכר הטרחה ובהוצאות משפט אם תתקבל תביעתי, איך בית המשפט קובע את סכום הוצאות המשפט ושכר הטרחה?

תשובה: ראשית כדאי לשים לב לעובדה, שבמרבית התיקים המשפטיים לא נפסקות הוצאות משפט והחזר שכר טרחה למי מהצדדים, ומוטב לבחון את הנתונים הסטטיסטיים בנושא, ולא לנסות להיצמד ל'חוק היבש'. בתי המשפט גם נוהגים במקרים רבים גם לפסוק הוצאות ותשלומי שכר טרחה נמוכים מאשר הוציאו הצדדים בפועל, ומנגד, וגם מקרים כאלו קורים, בית המשפט גם מטיל לעיתים הוצאות משפט ושכר טרחה בסכומים גבוהים יחסית, למשל אם דרך ניהול המשפט על ידי צד, הייתה מסרבלת או באה להקשות במקום שלא היה נכון לעשות זאת.

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור

נועם קוריס

במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: אני עובדת השנה- שנה שלישית בגן. אני מקבלת שכר גלובלי. באמצע השנה שעברה ילדתי ויצאתי לחופשת לידה שהארכתי. האם מותר לי להאריך את חופשת הלידה ? האם מותר לי להאריך חופשת לידה על חשבון ימי מחלה ?

השכר שלי ירד מאוד משמעותית כשניצלתי את ימי המחלה והמנהל שלי אמר לי שהוא עושה לי טובה שהוא משלם לי חצי. האם זה חוקי ?

תשובה: עובדת בחופשת לידה רשאית להאריך את חופשת הלידה ואף רשאית להאריך את חופשת הלידה על חשבון ימי מחלה.

לא שלחת את תלוש השכר שלך לעיוני אבל יש להניח שלא היו לך ימי מחלה צבורים ולכן למעשה לא קיבלת שכר חלף ימי המחלה בהם לא נכחת בעבודה.

לציין, שצבירת ימי מחלה נעשית בהתאם לוותק במקום העבודה וכאשר ניתן לצבור את מקסימום 90 ימי מחלה.

כאשר מנצלים את ימי המחלה, יום המחלה הראשון הוא ללא תשלום, השני והשלישי הם בעבור מחצית השכר ולאחר מכן העובד זכאי למלוא השכר אך בכפוף שלעובד קיימים ימי מחלה מספיקים שלא נוצלו.

שאלה: קניתי רכב מסוחר רכבים, והתברר לי לאחר זמן שהיו הרבה שקרים במה שהוא אמר על הרכב: זה היה יד 4 ולא יד 2, מליסינג ולא מפרטי, ועל פי הבלאי בהערכת מכונאי, הסוחר גם הוריד את הקילומטראז'. הבאתי בשעת הקניה בודק, שכנראה שיתף פעולה עם הסוחר, והוא אמר לי שהרכב עבר תאונה אבל אין פגיעה בשלדה. עכשיו, שנה אחרי, רציתי למכור את הרכב והתברר בבדיקה שהשלדה חתוכה לגמרי… השאלה היא אם יש לי כרגע ממי ואיך לתבוע את עשרות אלפי השקלים שהוא לקח ממני במרמה, בהנחה שכבר אין לי מסמכים רלוונטיים?

תשובה: על פניו ברגע שהבאת בודק ובדקת את הרכב נראה שיהיה לך כעת קשה לבוא בטענות למוכר אך במידה והבודק שהבאת נתן לך חוות דעת רשלנית שגרמה לך לחסרון כיס יש להניח שאתה יכול להגיש נגד הבודק תביעה על התרשלותו.

נראה למשל שבודק סביר היה צריך להעיר בפנייך שהשלדה לא תקינה וכך היה מצופה ממנו לעשות. מאחר והבודק לא עשה את המצופה ממנו ולך נגר ם חיסרון כיס מאחר ורכשת רכב פגום בגלל שהסתמכת על חוות דעתו השגויה של הבודק יש להניח שאתה יכול לתבוע מהבודק את ההפסד שלך.

שאלה: לקחת בעבר הלוואה חוץ בנקאית ולאחר שפספסתי מספר תשלומים נפתח נגדי תיק הוצאה לפועל באמצעות השיק לביטחון ונראה לי שסכום תיק ההוצאה לפועל גדול בהרבה מהחוב האמיתי. יש לי משהו לעשות?

תשובה: באפשרותך להגיש התנגדות לתיק ההוצאה לפועל בתוך 20 ימים מיום שקיבלת את אזהרת ההוצאה לפועל לידייך (אם איחרת אולי אפשר להגיש עם הארכת מועד). שים לב שעל הזוכה הייתה חובה בהתאם לחוק לצרף את הסכם ההלוואה ואת פירוט כל התשלומים ששילמת, כל התשלומים שפספסת, וכן פרטים נוספים לגבי ההלוואה והחוב. שים לב גם שבהתאם לתיקון מספר 5 המוכר בכינוי חוק אשראי הוגן שנכנס לתוקף לאחרונה- רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את התיק נגדך אם לא צורפו על ידי המלווה כל הפרטים והנתונים שציינתי וכן נתונים נוספים שהיה עליו לציין.

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.