שעתיים לפני שבת: העליון שחרר נער בן 14.5 למעצר בית

שעתיים לפני כניסת השבת החליט בית המשפט העליון לשחרר ממעצר חשוד קטין מהישוב עתניאל

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

האם ד"ר דוד ביטון יכול לשמש תובע ייצוגי ? – קו עיתונות

בית המשפט העליון ציין בהחלטתו כי זו ניתנה כשעתיים לפני כניסת השבת שלאחריה חג הפסח. בלוח זמנים צפוף זה, ובשים לב לגילו הצעיר של העורר (14.5), ולכך שהחקירה בעניינו הסתיימה, ואנו בשלב הצהרת התובע, סבר בית המשפט העליון (כבוד השופט עופר גרוסקופף), כי לא נכון להותירו במעצר מאחורי סורג ובריח במהלך החג, וזאת בהינתן הצעת סנגורו כי ישהה בתקופה זו במעצר בית בביתו ובפיקוחו. 

לאור זאת הורה בית המשפט העליון לקבל את בקשת רשות הערר במובן זה שהעורר ישוחרר לעת הזו למעצר בית מלא בפיקוחו של עו"ד שלום בן שבת ובביתו ברחוב מצפה קדם 74 בעתניאל. 

בית המשפט הבהיר, כי עו"ד בן שבת יתלווה אל העורר בכל עת עד לדיון הארכת המעצר בבית המשפט המחוזי, הקבוע ליום ב' 29.03.2021, דהיינו יאסוף אותו ממקום המעצר במגרש הרוסים, יביאו לביתו בעותניאל בדרך הקצרה ביותר, ויחזירו בדרך זו לבית המשפט המחוזי ביום ב' לדיון הארכת המעצר.   

שירות בתי הסוהר ישחרר את העורר לידי עו"ד שלום בן שבת בהקדם האפשרי, והוא מתבקש לעשות ככל הניתן על מנת לזרז את השחרור, כך שתתאפשר הגעת העורר למקום למעצר הבית קודם לכניסת השבת. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

בדיקת ה DNA שלחה את הרוצה למאסר

נועם קוריס

למעלה מ 16 שנים הסתובב הרוצח חופשי עד שדגימות די אנ איי הובילו ללכידתו והעמדתו לדין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

בית המשפט העליון (מפי השופט יצחק עמית, בהסכמת השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף) דחה היום את ערעורו של דניאל נחמני שהורשע ברצח האכזרי של נערה בת 17, נועה אייל ז"ל, בשנת 1998, והשאיר על כנו את עונש המאסר שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי –  מאסר עולם ו-16 שנות מאסר בפועל שירוצו במצטבר.

משך 16 שנים נותר הרצח של נועה אייל ז"ל בלתי מפוענח, עד אשר בשנת 2014  התאפשר פענוחו בזכות התקדמות מדעית בתחום הזיהוי הפלילי, היכולת לבצע "חיפוש משפחתי" במאגר דנ"א (כלומר, חיפוש המכוון למציאת דמיון בין הדגימות שבמאגר לדגימות מזירת הפשע, ולא רק זהות). החיפוש שערכה משטרת ישראל בשנת 2014 במאגר הדנ"א המשטרתי, העלה כי מנחם נחמני, אביו של דניאל נחמני, שפרופיל הדנ"א שלו נכלל במאגר, עשוי להיות קרוב משפחה של הרוצח. בדיקה ראשונית העלתה כי למנחם נחמני שני בנים, ולאחר סדרת בדיקות נוספות הגיעו במשטרה למסקנה כי דניאל נחמני הוא החשוד הרלוונטי. המשטרה עקבה אחרי דניאל נחמני באופן סמוי, תפסה דגימת רוק מיריקה שרקק באחד מרחובות ירושלים והעבירה את הדגימה לבדיקת דנ"א שהעלתה כי ישנה התאמה מלאה בין פרופיל הדנ"א של המערער לפרופיל הדנ"א שהופק ממוצגי הזירה. מהלכים אלה הובילו להשלמת החקירה, למעצרו של נחמני ולהעמדתו לדין. במהלך חקירתו ניטלה מנחמני בהסכמתו דגימה נוספת לשם הפקת דנ"א, וגם לפיה התקבלה התאמה מלאה לפרופיל שהופק ממוצגי זירת הרצח.

בפסק דין ארוך ומפורט דחה בית המשפט העליון את כל טענות ההגנה, לרבות הטענה שראיות הדנ"א הושגו בצורה בלתי חוקית, והטענה לפיה יש לפסול את השימוש ב"חיפוש המשפחתי", כמו גם את פירותיו. נפסק כי משטרת ישראל מוסמכת לבצע "חיפוש משפחתי" במאגר הדנ"א המשטרתי, שכן הדין מאפשר לה "לערוך השוואה" בין נתוני זיהוי שהופקו במהלך חקירה לנתוני זיהוי שבמאגר הדנ"א לצרכים פליליים. עוד נפסק, כי לא קמה עילה לפסול את דגימת הרוק של נחמני שנתפסה על-ידי המשטרה ברחוב, וכי הדבר אינו עולה כדי "חיפוש בגוף החשוד", כנטען ידי ההגנה. בית המשפט העליון ציין כי "אשמתו של המערער זועקת מההצטברות הראייתית" בתיק. בית המשפט דחה גם את הערעור על העונש ועל הקביעה כי הרצח בוצע "בנסיבות חריגות בחומרתן", בציינו כי "אין בכוחן של מילים לתאר את התופת שהעביר המערער את המנוחה ברגעי חייה האחרונים".

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

כתב אישום בגין הצתת בית המדרש של הרב אמנון יצחק

בהמשך לידיעות על הצתת בית המדרש של הרב אמנון יצחק הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב על הגשת כתב אישום נגד המצית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר, כתב אישום נגד אברהם אלנה, בגין הצתת בית המדרש של הרב אמנון יצחק בבני ברק.

על פי כתב האישום שהוגש, ביום שישי האחרון, על ידי עו"ד סימי יפית דרי, הנאשם חשד כי הרב אמנון יצחק "רדף אותו רוחנית" ולכן החליט להצית את בית מדרשו של הרב. ביום שלישי האחרון, בסמוך לשעה 3:00, הגיע הנאשם לבית המדרש, ניפץ את זכוכית דלת הכניסה באמצעות פטיש, התיז חומר בעירה דרך הדלת והשליך ניירות בוערים פנימה. הנאשם חזר על פעולה זו מספר פעמים בעודו שולח אש על פני חזית בית המדרש במקומות שונים, כתוצאה מכך נגרם נזק לבית המדרש.

בבקשה למעצר על תום ההליכים ציינה עו"ד דרי: " גם אם לשיטתו של המשיב לא רצה לפגוע בנפש ורצונו רק "להעביר מסר" למתלונן, כמוצא פיו, הרי שאין הוא יכול להיות בטוח שהצתה זו לא תביא לאבידות ולפגיעה בנפש."

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

שוחד וריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים במשרד הבריאות מחוז תל אביב

בשלב זה ישנו צו איסור פרסום על כל פרט מזהה של המעורבים בתיק שנחשדו במתן השוחד.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד דמיאן גלפרין, מפקח במחלקת שירות המזון במשרד הבריאות שבמחוז תל אביב, בגין  לקיחת שוחד וריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים.

על פי כתב האישום, שהוגש אתמול על ידי עו"ד שרית ארונוב, בין השנים 2009-2019, במספר רב של הזדמנויות לקח הנאשם שוחד מ- 16 מפעלי מזון עליהם פיקח, וזאת בעד הסיוע שהעניק להם. השוחד מסתכם בסכום כולל של כ- 119,000 ₪ במזומן, אותו שלשל לכיסו, וכן מוצרי בשר, דגים, ביצים, אלכוהול, ומוצרי קונדיטוריה, בשווי מוערך בסך של כעשרות אלפי שקלים ומכשיר טלפון נייד בעלות של 5,500 ₪.

לשם הוצאת רישיון יצרן נדרש מפעל מזון להציג תכנית אשר תאושר תחילה על ידי משרד הבריאות ולאחר מכן על ידי הרשות המקומית. רישיון היצרן הינו תקופתי ובעל מפעל מזון נדרש לחדשו מפעם לפעם. על מנת לחדשו, על בעלי המפעל להציג מצב תברואתי תקין בעסק, לעבור ביקורות ונטילת דגימות ועוד. ככל שמפעל מזון אינו עומד בתנאי הרישיון, משרד הבריאות יכול לבטל את רישיון היצרן.

תפקידו של מפקח במחלקת שירות המזון הינו לבדוק את מפעלי המזון שתחת אחריותו, בין היתר, עליו לוודא כי הם פועלים בהתאם לחוק, שהמצב התברואתי בעסק משביע רצון, לדגום מוצרים ממפעלי המזון, לעמוד בקשר עם ווטרינרים עירוניים שונים, לערוך ביקורות תקופתיות (כאשר על רובן להיות ביקורות פתע) ועוד. בסמוך למועד חידוש הרישיון, על המפקח לתת המלצה לחידוש רישיון היצרן.

כתב האישום מייחס לנאשם מסכת ענפה של עבירות לקיחת שוחד ומעשי מרמה והפרת אמונים. בין היתר, במהלך תקופת עבודתו, הפך הנאשם את תפקידו לכלי למילוי צרכיו האישיים. הנאשם פעל לשם הפקת רווחים כספיים וטובות הנאה רבות תוך ניצול בוטה של עיסוקו, מעמדו, ויחסי התלות הטבועים בין מפקח לבין מפוקח.

בין היתר, הנאשם פעל לזירוז הוצאת רישיונות היצרן של מפעלי מזון מהם לקח שוחד; הנאשם נהג להתריע מראש בפני בעלי מפעלי המזון על הגעתו לביקורות "פתע" ולביקורים לצורך נטילת דגימות על מנת שייערכו מראש; הנאשם נהג להתריע על הביקורות הצפויות על ידי מנהליו על מנת שייערכו בהתאם ויעלימו ראיות המנוגדות לפעילות הרישיון ועוד.

בנוסף, במשך תקופה ארוכה מפוקח של הנאשם הפך אותו לכלי שרת במסגרת התחרות העסקית בינו לבין מתחרהו. המפוקח פנה אל הנאשם וביקש ממנו כי יפעיל את סמכויותיו כמפקח נגד מפוקח אחר הקונה את סחורתו מהמתחרה.

במקביל, על מנת להגדיל את רווחיו, פנה הנאשם אל בעלי עסקים הנמצאים בתהליכי הוצאת רישיון והפנה אותם ליועץ מסוים עמו כרת הסכם לחלוקת שכר הטרחה.

בנוסף, ביקש הנאשם מחלק מבתי העסק תשלום בעבור "שירותיו". כמו כן, הנאשם נהג להגיע לבתי העסק המפוקחים וליטול לעצמו מהסחורה בעסק, ולעיתים אף להזמין מראש את המצרכים בהם חשקה נפשו, וזאת ללא ששילם על כך.

כפועל יוצא מהתנהלות הנאשם, במהלך התקופה הרלבנטית בכתב האישום, התקבלה תמונה בלתי מייצגת של המצב התברואתי של מפעלי המזון היצרניים, באופן שעלול לפגוע בבריאות הציבור.

התיק נחקר על ידי יאל"כ בלהב 433 שבמשטרת ישראל.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

נועם קוריס משה אביב
עו"ד נועם קוריס

בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

בג"צ דחה את עתירתו של פעיל השמאל אייבי בנימין וקבע כי אין להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד נתניהו

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

בעתירה דנן ביקש העותר כי בג"צ יורה ליועץ המשפטי לממשלה, הוא המשיב 1 (להלן: היועץ) לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, שצורף לעתירה כמשיב 2, בחשד לביצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

העותר מסתמך על מסמך שכותרתו "עיקרי הנימוקים שלא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות" שהוגש על-ידי היועץ במסגרת תשובה לעתירה שכבר הוגשה לבית משפט זה על-ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, ועודנה תלויה ועומדת (בג"ץ 3921/20). לשיטתו של העותר, העובדות המפורטות במסמך זה מקימות חשד לקיום עבירות לכאורה. העותר מציין שפנה בעניין זה ליועץ ביום 7.1.2021 וטרם נענה. כמו כן הוא מציין כי פנה לעותרת בהליך הנזכר לעיל וניסה להביאה להוסיף אף נושא זה לעתירתה, אך משלא עשתה כן פעל בעניין זה בעצמו.

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. כאמור, פנייתו של העותר ליועץ נערכה לפני עשרה ימים בלבד. בנסיבות אלה העותר לא הותיר זמן סביר לבחון את טענותיו ולגבש מענה להן, ומשכך אין לראות בפנייתו מיצוי הליכים מספק (ראו: בג"ץ 355/19 ‏עמותת הרצליה למען תושביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (15.1.2019); בג"ץ 7944/19 פוקס נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 9 (1.12.2019); בג"ץ 7387/20 הלב היהודי ברשות אלי יוסף נ' ראש הממשלה (27.10.2020); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 351-348 (2017)).

אשר על כן נקבע, כי העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

לעקוף את הפקקים – מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (השופטת העמיתה ז' בוסתן) בעפ"ת 38331-08-20, מיום 28.10.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת הבכירה א' וישקין) בת"ד 1445-19-18, מיום 21.7.2020.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

 כעולה מכתב האישום, ביום 22.8.2017, המבקש נהג בחוסר זהירות תוך שסטה לשולי הכביש לאחר שהגיע לעומס תנועה, וחסם את דרכו של רוכב אופנוע שנהג בשולי הכביש והתנגש בו

כתוצאה מהתאונה, רוכב האופנוע נחבל בגופו חבלות של ממש, נגרמו נזקים משמעותיים בגופו והוא נזקק לניתוח חירום.

המבקש הודה בעובדות כתב האישום, אשר ייחס לו עבירות של סטייה מקו הנסיעה, לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961 (להלן: התקנות); נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות; והתנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות – כל זאת, בנסיבות סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה).

בית משפט השלום לתעבורה שקל בגזר דינו מיום 21.7.2020, את ערך השמירה על חיי האדם וביטחונם שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה; את חוסר הזהירות שהפגין המבקש בנהיגתו; את רשלנותו התורמת של נהג האופנוע; את עברו התעבורתי של המבקש, הכולל 27 הרשעות קודמות; ואת נסיבותיו האישיות, ובכללן מחלת בת זוגו.

לנוכח האמור, גזר בית משפט השלום לתעבורה על המבקש קנס בסך 2,000 ש"ח; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 16 חודשים; פסילה על תנאי למשך 3 חודשים; וכן מאסר על תנאי למשך 3 חודשים לבל יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

יוער, כי לפנים משורת הדין הורה בית משפט השלום לתעבורה על דחיית עונש הפסילה בשלושה חודשים על מנת לאפשר למבקש לסעוד את בת זוגו; וקבע כי עונש הפסילה לא יחול לגבי כלי רכב מסוג מחפרון, על מנת שלא לפגוע במקור פרנסתו.

ערעור המבקש על גזר הדין לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 28.10.2020.

טענות המבקש שלפיהן נקט בזהירות בטרם סטה מהכביש, וכי ביקש לפנות לשדות הסמוכים, באופן המצדיק הקלה בעונשו – נדחו. נקבע כי טענות עובדתיות אלו אינן מבוססות על כתב האישום בו הודה המבקש, וממילא אין לקבלן. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שבית המשפט השלום לתעבורה שקל כראוי את נסיבותיו האישיות של המבקש – ואף הקל בעונשו לפנים משורת הדין – נקבע כי אין להקל בעונשו.

בבקשתו אל בית המשפט העליון שב המבקש על טענותיו העובדתיות כפי שנטענו בבית המשפט המחוזי, וטוען כי העונש שנגזר עליו חמור יתר על המידה.

הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן אך ורק במקרים חריגים שבהם מתעוררת סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים שבהם עולה חשש שנגרם לו עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני (רע"פ 4766/19 יחיה נ' מדינת ישראל (15.7.2019)).    

זאת ועוד, בקשת רשות ערעור המופנית כלפי חומרת העונש בלבד, לא תתקבל, אלא אם מדובר במקרה שבו ניכרת סטייה קיצונית מרמת הענישה הנוהגת והמקובלת בעבירות דומות (רע"פ 9468/17 לוי נ' מדינת ישראל (5.12.2017)).

בית המשפט העליון קבע שהבקשה אינה עומדת באמות המידה האמורות, ועל כן דינה להידחות.

עיקר טענות המבקש הן טענות שבעובדה, אשר אינן מבוססות על כתב האישום, שבעובדותיו הודה. טענות אלו אינן חורגות מעניינו הפרטני, וממילא אין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

אף עונשו של המבקש אינו חמור כלל, ודאי שלא באופן המצדיק רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בית המשפט העליון אף ציין, כי נוכח ריבוי תאונות הדרכים בארץ, יש להשית ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות תעבורה, במטרה להביא להקפדה על כללי הזהירות בדרכים, ולשמירה על חייהם של משתמשי הדרך ועל שלמות גופם (רע"פ 1694/19 יאסין נ' מדינת ישראל (31.3.2019)).

במקרה דנן, בית משפט השלום לתעבורה העניק משקל רב לנסיבותיו האישיות של המבקש, ובכללן הפגיעה בפרנסתו ומחלת בת זוגו, והקל בעונשו לפנים משורת הדין על מנת לצמצם את הפגיעה שתיגרם לו ולבת זוגו.

בית המשפט העליון אף הביע ספקות האם העונש שהוטל על המערער מבטא את חומרת מעשיו, וזאת בשים לב לנזקים הקשים שגרם לרוכב האופנוע שבו פגע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

ריסס גז מדמיע בבית הכנסת ויכלא למאסר

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (סגנית הנשיא א' הלמן והשופטים י' שטרית ו-ג' צפריר) בע"פ 22744-12-19, מיום 9.12.2020, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בקרית שמונה (השופטת ר' שפילברג-כהן) בת"פ 1728-03-14, מיום 29.1.2018 ומיום 23.10.2019, בהתאמה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

כעולה מכתב האישום, המבקש הגיע ביום 6.4.2013 לבית מדרש האר"י האשכנזי בצפת (להלן: בית הכנסת), במהלך טקס ברית מילה שנערך במקום, והחל לרסס בגז מדמיע, אשר גרם לנוכחים במקום, לרבות שני קטינים, להשתעל ולסבול מצריבה בעיניהם.

לאחר שאחד מהנוכחים במקום (להלן: המתלונן), ניגש אל המבקש לבדוק את פשר מעשיו, החל האחרון להכותו באגרופים על ראשו, הפילו ארצה ובעט בבטנו ובצלעותיו. כל זאת, תוך שצרח לעברו "אני ארצח אותך אני אהרוג אותך". כתוצאה ממעשיו של המבקש, נזקק המתלונן לטיפול רפואי.

בגין מעשה התזת הגז המדמיע יוחסה למבקש עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין) של תקיפה סתם; ובגין תקיפת המתלונן יוחסו למבקש עבירות לפי סעיף 380 ו-192 לחוק העונשין של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

בית משפט השלום הרשיע בהכרעת דינו מיום 29.1.2018, את המבקש במיוחס לו בכתב האישום, וזאת בתום שמיעת ראיות, תוך שנתן אמון בעדות המתלונן ובעדותם של נוכחים נוספים.

בגזר דינו, שקל בית משפט השלום את נסיבות ביצוע העבירות, ובכלל זה את התכנון שקדם למעשי המבקש וחלקו המרכזי בהם; האדישות הרבה שהפגין כלפי סבלם של משתתפי האירוע בבית הכנסת, אשר לא היה לו עימם דבר קודם לכן; ואת עוגמת הנפש שנגרמה לאורחי האירוע.

באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש שקל בית משפט השלום לחובת המבקש את עברו הפלילי, הכולל הרשעה בגין עבירות תקיפת בת זוג, הסגת גבול והפרת צווי בית משפט, שבוצעו בסמוך לאחר האירוע בתיק נשוא הליך זה, ובגינן ריצה המבקש עונש מאסר בפועל קצר במסגרת עבודות שירות. כמו כן, ניתן ביטוי להתנהלותו המזלזלת כלפי בית המשפט לאורך ההליך; האמור בתסקיר שירות המבחן וההתרשמות כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגותו העבריינית של המבקש, אשר אינו מעוניין להשתתף בהליך טיפולי; והעובדה כי המבקש לא התייצב כנדרש בפני הממונה על עבודות שירות.

לצד זאת, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, נמנע בית משפט השלום מלהטיל עליו קנס או פיצוי כספי.

בסופו של יום, בית משפט השלום גזר על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או פשע או עבירת איומים; וכן התחייבות על סך 3,000 ש"ח להימנע מעבירת אלימות או עבירת איומים.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נתקבל בחלקו. נקבע כי "נותר ספק של ממש בזיהוי" המבקש על ידי המתלונן ואחר כמי שנכח בבית הכנסת בחלקו הראשון של האירוע, נשוא כתב האישום, זאת לאור אמירתו של המתלונן במהלך מסדר הזיהוי כי "הוא אינו מזהה באופן פוזיטיבי אף אחד". לפיכך זיכה בית המשפט המחוזי את המבקש מביצוע עבירה של תקיפה סתם.

משכך, נתקבל גם בחלקו הערעור על גזר הדין, באופן שהמבקש יישא ב-3 חודשי מאסר בפועל בלבד מאחורי סורג ובריח. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.

בהקשר זה הודגש כי לנוכח עמדתו העקבית של הממונה על עבודות שירות, בשלוש חוות דעת שונות, אין להורות על נשיאת מאסר בדרך של עבודות שירות; וכן כי אין להסתפק בצו של"צ, חרף האמור בתסקיר שירות המבחן בעניין.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד להכרעה בבקשה.

בבקשתו למתן רשות ערעור, המבקש טען כי שגה בית המשפט המחוזי עת גזר עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, חרף מצבו הנפשי; וכי היה מקום להקל בעונשו מחמת שיקולי שיקום.

הלכה היא כי רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד, אשר מעוררים סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני.

יתירה מזאת, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש לא תתקבל אלא במקרים של סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים (רע"פ 8388/19 שלאעטה נ' מדינת ישראל (18.12.2019))

הבקשה דנן, אינה עומדת באמות המידה האמורות, וכפי שכבר נכתב לא אחת, די בכך בכדי לדחותהּ.

בית משפט זה שב ופסק כי חרף חשיבותם של שיקולי שיקום, הם אינם חזות הכל, ולצידם ניצבים שיקולים נוספים, כגון שיקולי הרתעה, עיקרון הגמול והגנה על שלום הציבור (רע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.2019)).

מעשיו של המבקש, אשר תקף את המתלונן על לא עוול בכפו וגרם לו לנזקי גוף, תוך שהשבית את שמחת ברית המילה וגרם לאורחי האירוע "לטלטלה" עמוקה, מצדיקים ענישה מוחשית, אשר יש בה כדי להרתיע מפני התנהגות אלימה במרחב הציבורי (ראו והשוו רע"פ 6819/19 סרוסי נ' מדינת ישראל (28.10.2019)).

בנסיבות אלו, בית המשפט העליון לא סבר כי העונש שנגזר על המבקש חמור באופן המצדיק מתן רשות ערעור.

ממילא, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש.

לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט העליון על דחיית מועד התייצבות המבקש למאסר בשבוע, לצרכי התארגנות.

על המבקש להתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 24.1.2021 עד השעה 10:00 בבית מעצר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

מי החביא 40 אלף דולר בתוך דג ? כסף במקום יהלומים ושכר לימוד בירדן

רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם במחצית השנייה של שנת 2018. הפרסום מכיל 96 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על 2,423,570 ₪. מההחלטות עולה כי  72% מההפרות בוצעו במעברים יבשתיים ו-28% בוצעו במעברים אוויריים. המעבר בו התרחשו ההפרות הרבות ביותר הוא "נהר הירדן", עם 34 הפרות. אחריו נתב"ג, "בגין", "ארז" ו"רבין", בהם התרחשו 27, 23, 7 ו-5 מקרי הפרות, בהתאמה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles

לפי החוק לאיסור הלבנת הון חלה חובת דיווח על הכנסת כספים או הוצאתם בסכום העולה על 50,000 ₪ במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 ₪ במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

בין ההחלטות בקובץ זה:

משלוח של מאות אלפי דולרים שלא שייך לאף אחד: באוגוסט 2018 הגיעה לנתב"ג, באמצעות חברת שילוח בין-לאומית, חבילה שנשלחה מהונג-קונג, לבורסת היהלומים ברמת גן. ע"פ המוצהר, החבילה אמורה הייתה להכיל יהלומים בשווי 285 אלף דולר ארה"ב, אולם הכילה 290,000 דולר ארה"ב במזומן. לוועדה זומנו גם הנמען וגם הבלדרים של חברת השילוח. הנמען התקשה להסביר מדוע החבילה הכילה מזומנים, למרות שנשלחה מחברה בשליטתו, וטען כי נשלחה בטעות. לדבריו, הוא אינו בעל הכספים, והשולח הוא ספק שלו מהונג קונג, שכנראה שלח כספים במקום יהלומים. הבלדרים הכחישו קשר או ידיעה על הימצאות הכספים בחבילה, כי לחברת השילוח אסור לפתוח חבילות כדי לבדוק את תוכנן, ולכן הוסר מהם החשד למסירת החבילה ביודעין. למעשה, עד למועד התכנסות הוועדה, איש לא הגיש תביעת בעלות על הכספים שנתפסו. הוועדה החליטה על תשלום מיידי של 290,000 דולר שנתפסו. החלטה מס' 141/18

דגי הכסף: מקרה הפרת דיווח לא שגרתי היה של יורי מושייב, שנתפס בנתב"ג נושא סכום כסף מזומן בסך של 40,000 דולר (כ-155,000 ₪). מושייב עבר במסלול האדום, במטרה להצהיר על 2 טלפונים חכמים. אולם בשיקוף מזוודותיו, התגלו, בין היתר, מוצרי בשר ודגים קפואים, זאת למרות האיסור על הכנסת מוצרי בשר ודגים לישראל, ולכן הובהר לו כי אלו יישלחו להשמדה. בשלב זה, הפתיע מושייב ודיווח כי בבטן הדגים, מוסלקים כספים ואכן, בבטן הדגים נמצא סכום כולל של 40,000 דולר ארה"ב במזומן. מושייב, אזרח ישראל ובעל מסעדה בארה"ב, טען כי מקור הכספים בחשבון בנק של חברה בבעלות אחיינו בארה"ב, והוא התבקש על ידו להביא את הכספים לארץ. הוועדה סברה כי ניסיונו של מושייב להבריח כספים עבור אחר, במסווה של הצהרה על טלפונים סלולריים על מנת לטשטש את הימצאות הכסף ובכך להתחמק מדיווח, הוא חמור ביותר. על-כן, הטילה  עליו עיצום כספי בסך 80,000 ₪. החלטה מס' 178/18.

איש עסקים שידע אבל חשב – מקרה הפרה נוסף הוא של איש העסקים ולרי קוגן, שעבר בנתב"ג כשעליו סכום כסף בסך 160,000 דולר בלי שדיווח עליו. לדבריו, הכסף שנתפס, נועד לממן את הוצאות השהייה שלו ושל אורחיו בישראל, והוא תמך בטענתו באמצעות אישור משיכת הכספים מהבנק. קוגן טען כי הכיר את חובת הדיווח, אך טעה לחשוב כי נציגי המכס יפנו אליו ביוזמתם. בנוסף, טען כי הוטעה ע"י נציג ה-VIP שליווה אותו בכניסתו לישראל, והחתים אותו על טופס ריק ומילא לאחר מכן את שדות הצהרת נשיאת הכספים בעצמו. כששקלה הוועדה את מכלול הנסיבות, קבעה עיצום כספי בסך 120,000 ₪. החלטה מס' 164/18.

ראש מועצה מקומית שהפר את חובת הדיווח – בסוף דצמבר 2018 נכנס לישראל דרך מעבר "נהר הירדן" ראש המועצה המקומית של היישוב ערערה, נאיף אבו עראר, כשברשותו סכום כסף בשווי של כ-34,500 ₪ במגוון מטבעות, זאת לאחר שיצא מישראל יום קודם לכן כשעליו סכום שווה ערך לכ-38,000 ₪, שוב במגוון מטבעות בלי שדיווח על הכנסת והוצאת הכספים. אבו עראר טען כי מקור הכספים מעבודתו, ונועדו לצורך תשלום שכר הלימוד של בנו בירדן, אך לטענתו, הוא שילם סכום חלקי בלבד ואף הציג אסמכתה לעניין יעד הכספים. אולם, לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכספים. לפיכך, בשיקול מכלול נסיבות המקרה, החליטה הוועדה להטיל על אבו עראר עיצום כספי בסך 14,000 ₪. החלטה מס' 207/18.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 נועם קוריס

"שתהיה לך צלקת כל החיים, שתזכור אותי טוב", 7 שנות מאסר בפועל בגין תקיפה

"שתהיה לך צלקת כל החיים, שתזכור אותי טוב", 7 שנות מאסר בפועל בגין תקיפה

בית המשפט העליון דן בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' פורת) בת"פ 18410-04-19 מיום 18.6.2020, בגדרו נגזרו על המערערים עונשי מאסר בפועל. זאת, בגין הרשעתם בשורת עבירות שעניינן בין היתר באיומיהם על המתלונן, גרימת נזק לרכושו ורכוש משפחתו, ותקיפתו – אשר במהלכה הושחתו פניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – Legal-Article

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, ביום 23.3.2019 נסע מערער 1 ברכבו בסמוך לחנות אשר בבעלות אחיו של המתלונן ולחנות גיסו, קילל את האח, ואיים עליו כי הוא ואחרים ישובו למקום ויגרמו נזק לחנותו. זאת, חרף החלטת בית משפט השלום בחדרה מיום 9.12.2018, בגדרה אסר על בני המשפחות "ליצור כל קשר בעל תוכן מאיים" ביניהן, לשון כתב האישום המתוקן. דקות ספורות לאחר מכן, הגיעו המערערים לחנויות מצויידים באלות ומלוּוים באחרים והסבו להן נזק. זמן קצר לאחר מכן, הבחין המערער 3 במתלונן אשר שהה באותה עת ברכבו בקרבת מקום, ניגש אליו, וניסה להוציאו מהרכב. המתלונן נמלט מהמקום ברכבו בבהלה בעוד המערער 3 רץ בעקבותיו.במנוסתו, נכנס המתלונן לרחוב ללא מוצא. בעת שהחל לשוב על עקבותיו במטרה להיחלץ מהמקום, הגיעו המערערים 1, 2 ו-4 חמושים באלות ובסכין, ברכב בעל לוחית זיהוי מזויפת אשר רישיונו פג זה מכבר.

המערער 2, אשר נהג ברכב חרף היותו בשלילת רישיון נהיגה לצמיתות, התנגש במכוון ובעוצמה בחזית רכבו של המתלונן, במטרה לעצור אותו ממנוסתו. או אז, יצאו השלושה מרכבם, תפסו את המתלונן שהחל לנוס על נפשו, ויחד עם המערער 3, אשר הצטרף אליהם, היכו בו בכל חלקי גופו תוך שימוש באלות מתכת ועץ ובאגרופים, על אף תחינותיו כי יניחו לו – ואיימו עליו כי יגרמו למותו. בשלב מסוים, שלף המערער 1 סכין, התקרב אל המתלונן אשר שב והתחנן על חייו, וקרא למותו. המערערים 2 ו-3 החזיקו בגופו של המתלונן, והמערער 1 אחז בפניו וחתכם לאורכם, ממצחו של המתלונן ועד לאחורי אוזנו השמאלית, באומרו: "זה בשביל לא לשכוח אותי כל החיים, שתהיה לך צלקת כל החיים, שתזכור אותי טוב". המערערים הפילו את המתלונן ארצה, המשיכו להכותו בעודו שכוב על הקרקע, וחתכו את עורו באמצעות הסכין באזור החזה והגב.

עוברי אורח שהגיעו למקום בשל זעקות המתלונן צעקו לעבר המערערים שיחדלו ממעשיהם, אולם הללו המשיכו להכותו תוך שהמערער 1 הפטיר לעברו: "תמות יא מניאק, מפה לקבר". לבסוף, נמלטו המערערים מהמקום רגלית, ואילו המתלונן הובהל לבית החולים תוך שהוא סובל מחבלות חמורות ונזקק לאשפוז למשך ימים מספר.

בגין מעשים אלו, יוחסו למערערים עבירת החזקת סכין שלא כדין בצוותא, לפי סעיפים 186(א) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין); ועבירת היזק בזדון בצוותא, לפי סעיפים 452 ו-29 לחוק זה.

 נוסף על כך, למערערים 2–4 יוחסה עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא, לפי סעיפים 333, 335(א)(1)(2) ו-29 לחוק העונשין; ולמערער 1 יוחסה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(1) ו-29 לחוק העונשין.

כמו כן, למערער 2 יוחסו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיפים 67 ו-62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף, לפי סעיפים 2 ו-62 לפקודה זו; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

ביום 5.4.2020 הורשעו המערערים, על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום המתוקן. לבקשת המערער 3, צורף לגזר דינו תיק נוסף (ת"פ (שלום חד') 2037-05-18) שבו הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעת תושבים זרים שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בנסיבות סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק זה (להלן: התיק המצורף).

בגזר דינו מיום 18.6.2020, עמד בית המשפט המחוזי על חומרת מעשיהם של המערערים, אשר פגעו בערכים שעניינם בהגנה על בריאות הגוף ושלמותו, ובהגנה על הרכוש, וקבע כי הפגיעה בערכים אלו היתה גבוהה לנוכח חומרת העבירות ותוצאותיהן הקשות. בהקשר זה צוין כי כעולה מתסקיר נפגע העבירה, נגרמו למתלונן נזקים קשים במישור הפיזי, הנפשי והכלכלי, שעמם ייאלץ להתמודד במשך שנים ארוכות.

בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת, לנוכח הרשעתו של המערער 1 בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, ובשים לב לחלקו הדומיננטי בתקיפה ובאיומים על חיי המתלונן, נקבע בעניינו מתחם של 6–9 שנות מאסר בפועל; למערער 2, אשר יחד עם המערער 3 החזיק את המתלונן בעת שהתבצע חתך בפניו, ונהג ברכב על אף שרישיונו נשלל לצמיתות – נקבע מתחם של 40–72 חודשי מאסר בפועל; למערער 3 נקבע מתחם של 35–70 חודשי מאסר בפועל; ואילו למערער 4, אשר לא נטל חלק פעיל בהשחתת פניו של המתלונן, נקבע מתחם של 30–70 חודשי מאסר בפועל.

בקביעת עונשיהם בתוך מתחמים אלו, שקל בית המשפט המחוזי לחומרא את עברו הפלילי של המערער 1, אשר ריצה בעבר עונש של 24 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולחובתו אף הרשעה בעבירה של תקיפת שוטר; ואת עברו התעבורתי של המערער 2, אשר לא היה בו כדי להרתיעו מביצוע עבירות תעבורה חמורות במהלך האירוע דנן.

עוד הדגיש בית המשפט המחוזי, כי המערערים לא הותירו עליו רושם שלפיו הם התחרטו חרטה כנה על מעשיהם, ואף מטעם זה קיים צורך בענישה מוחשית ומרתיעה שיהיה בה כדי לצמצם את החשש להישנות מעשים דומים על ידם בעתיד.

מנגד, נשקלה לקולא הודאתם של המערערים במיוחס להם, אף שזו נעשתה רק בתום פרשת התביעה; היותם הורים לילדים צעירים והמפרנסים העיקריים במשפחותיהם; ומעצרם של המערערים 3 ו-4 באיזוק אלקטרוני למשך 9 חודשים.

לאור כל האמור, גזר בית המשפט המחוזי על המערער 1 עונש של 7 שנות מאסר בפועל, פיצוי בסך 25,000 ש"ח למתלונן, ומאסר מותנה; על המערער 2 נגזרו עונשים של 45 חודשי מאסר בפועל, פיצוי בסך 10,000 ש"ח למתלונן, ומאסר מותנה; עונשו של המערער 3 נגזר ל-37 חודשי מאסר בפועל, פיצוי בסך 10,000 ש"ח למתלונן, ומאסר מותנה, כאשר לכך נלווה עונש בגין התיק המצורף, של 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו במצטבר, ופסילת מותנית של רישיון הנהיגה שלו; ואילו על המערער 4 נגזרו עונשים של 32 חודשי מאסר בפועל, פיצוי בסך 10,000 ש"ח למתלונן, ומאסר מותנה.

הערעור שלפנינו מופנה כלפי חומרת עונשי המאסר בפועל שנגזרו על המערערים, החורגת לשיטתם באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים.

עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק להודאותיהם. לשיטתם, אומנם הודאותיהם ניתנו בשלב מאוחר בהליך, אולם "לו כתב האישום היה מוגש מלכתחילה במתכונת המתוקנת היו נחסכים שמיעת המתלוננים ובית המשפט היה חוסך זמן שיפוטי יקר", כלשונם.

נוסף על כך נטען, כי יום קודם לאירועים דנן פנה המערער 1 למשטרה והלין על איומים וקללות מצד המתלונן, ואף סיפר כי הוא חושד שברשות המתלונן נמצא אקדח. לטענתם, משתלונתו לא טופלה, ובשים לב לסכסוך המשפחתי בין הצדדים – הרי שהאירוע "נכפה" עליהם, ואף זאת, כך נטען, יש לשקול לזכותם.

בדיון שנערך לפני בית המשפט העליון ביום 1.12.2020 שבה באת-כוח המערערים על טענות אלו, והוסיפה כי ביום 7.10.2020 נחתם הסכם "סולחה" בין הצדדים. לטענתה, אף מטעם זה יש להקל בעונשיהם.

מנגד, באת כוח המשיבה סמכה ידיה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי וביקשה לדחות את הערעור.

הודגש כי נסיבותיו החמורות של האירוע והנזקים הקשים אשר נגרמו למתלונן, כפי שמשתקפים מתסקיר נפגע העבירה, מצדיקים ענישה מחמירה ומרתיעה. זאת, בפרט בשים לב לכך שהמעשים נעשו תוך הפרה של החלטה שיפוטית שניתנה כשלושה חודשים בלבד עובר לאירוע; ולעברו הפלילי של המערער 1 הכולל עבירת אלימות בגינה נשא בעבר בעונש מאסר בפועל.

לבסוף נטען כי אין לייחס משקל רב להסכם ה"סולחה" שנערך בין הצדדים, שכן אין לדעת מה עומד בבסיסו לנוכח פערי הכוחות בין הצדדים.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בנימוקי הערעור ובנספחיו, ושמע את טיעוני באות כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, הגיע לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בבוֹאה לגזור את דינו של הנאשם, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בעונש שנגזר על ידה. התערבות כאמור תיעשה כאשר העונש שנקבע סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר קיימים שיקולי צדק אחרים המטים את הכף לעבר הקלה בעונש (ע"פ 6469/19 אבו דקה נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (27.11.2019)).

בנסיבות המקרה דנן, לנוכח חומרת המעשים בהם הורשעו המערערים ובשים לב לתוצאותיהם הקשות, איני סבור כי קיימת עילה המצדיקה התערבות בעונשם.

המסכת העובדתית המתוארת בכתב האישום המתוקן, שבו הורשעו המערערים, מגוללת השתלשלות אירועים חמורה, קשה ואלימה. המערערים איימו על בני משפחת המתלונן, הסבו נזק לרכושם, רדפו אחריו, פגעו בגופו והותירו מום בפניו, אשר ישמש כ"אות קין", למען יידעו הכול מה עונשו של מי ש"העז" להתעמת עימם. תמונות הממחישות את הפגיעה בגופו של המתלונן אף הוצגו לעיוננו בדיון, ולא ניתן אלא לתהות הכיצד אירוע כה חמור וברוטאלי התרחש לאור יום.

אין להשלים עם האופן בו נטלו המערערים את החוק לידיהם, וביקשו לזרוע הרס, אימה ופחד בקרב המתלונן ובני משפחתו. על בתי המשפט ליתן ביטוי לחומרה שיש לראות בהתנהלות אלימה ובריונית של חבורות עבריינים הפוגעות בתחושת הביטחון הבסיסית בחברה, ונוטלות את הדין לידיהן. על כן, יש לקבוע ענישה חמורה ומרתיעה בגין מעשים כגון אלו, בתקווה כי יהיה בכך כדי למנוע את הישנותם של אירועים דומים.

בהתייחס להסכם ה"סולחה" שנערך בין הצדדים, הרי שכפי שציינה באת כוח המשיבה, אין אנו יודעים מה עמד מאחורי הסכם זה. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הסכמתם על "שלילת" זכותו של המתלונן לפיצויים אשר נפסק כי על המערערים לשלם לו (וראו גם ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח, בפסקה 22 5.11.2019)).

מכל מקום, בית המשפט העליון לא סבר כי יש בהסכם זה כדי לייתר את חיוב המערערים בתשלום הפיצויים שנקבעו לטובת המתלונן, ועל המערערים היה לעמוד בתשלומים כפי שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי – שהרי דינו לעניין גבייתו כדין קנס (סעיף 77(ג) לחוק העונשין).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

כתב אישום נוסף נגד אורן קובי וחברת אדמה

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לפני זמן קצר כתב אישום לביהמ"ש המחוזי בעיר נגד אורן קובי וחברות שבבעלותו הכולל עבירות של (כל נאשם על פי חלקו): סחיטה באיומים (ריבוי עבירות), תקיפה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), הונאת נושים הסתרת נכסים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), עבירות מס, עבירות על חוק המע"מ, הלבנת הון (ריבוי עבירות) ועבירות נוספות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב THEMARKER

עו”ד נועם קוריס –  מקור ראשון,  על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס: "תובענה ייצוגית יכולה לשרת את הציבור יותר מכל …

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אלעד ברק, בשנת 2012 הקים קובי את קבוצת "אדמה" שעסקה בסיחור אופציות בלעדיות לקניית קרקע חקלאית. קבוצת "אדמה" הציעה לקהל הרחב השקעה בנדל"ן חקלאי. בשנת 2016 קרסה קבוצת אדמה, בעקבות הקריסה, נכנס הנאשם להליכי פשיטת רגל ופירוק.

החל משנת 2017, בעודו תחת חקירה פלילית, תוך הליכי פשיטת רגל ולאחר הטלת צו כינוס על נכסיו – הקים הנאשם בחשאי, מערך חברות שתחום עיסוקו זהה לזה של קבוצת אדמה. ביודעו כי התנהלותו הובילה לכך שמוסדות בנקאיים ורשויות המדינה יסרבו לתת לו שירותים, רשם הנאשם את א.א ואישה נוספת כבעלים יחיד בחברות.

במסגרת הליכי הפשיטה והפירוק, תבעו הנושים מהנאשם וחברת אדמה מעל ל-244,000,000 ₪, במהלך שנת 2016 הוטל צו כינוס על נכסי הנאשם. בכדי להמשיך לייצר הכנסות לשימושו האישי ועל מנת להונות ולהסתיר מנושיו את הכנסותיו, פעל הנאשם להקמת חברות בעלות תחום עיסוק דומה לחברת אדמה, תוך הסוואת שליטתו בחברות והיותו נהנה בהם.

החל משנת 2017, הכניס הנאשם באמצעות מערך החברות הכנסות בסך של כ 72 מיליון ₪. את אותן ההכנסות העביר הנאשם אל חשבונות הבנק ייעודיים במטרה להסתיר את נכסיו מנושיו בהליך פשיטת הרגל. במקביל, הנאשם נכנס להסכם עם נושיו, שאושר בהחלטת בימ"ש באפריל 2018, המבוסס על הצהרות שקר, מצגי שווא באשר למצבת נכסיו ומקורות הכנסתו.

הסדר הנושים שהושג במרמה היטיב עם הנאשם בכך שהסיר שלל מגבלות שהוטלו עליו, אפשר לו לעבוד וקבע כי על הנאשם לשלם לקופת הנושים 16,000,000 ₪ תוך 7 שנים או 50% מסך החובות שיאושרו ע"י הנאמן – מחילת החוב מוערכת בכ-33,000,000 ש"ח. על מנת לעמוד בתנאי התשלום שנקבעו בהסדר הנושים העביר הנאשם את נכסיו ממערך החברות אל קופת הנושים באמצעות צדדי ג' במטרה להסתיר את נכסיו.

בנוסף, החל משנת 2017, העביר הנאשם ממערך החברות נכסים בגובה של כ- 19 מיליון ₪ לשימושו האישי בין היתר לטובת רכבי יוקרה מסוג Ferrari, Land Rover ו-Mercedes Benz, תשלומי שכ"ט עו"ד ועוד.

כמו כן, על מנת להתחמק ממס העביר הנאשם לידיו מעל ל- 8 מיליון ₪ מקופת אחת החברות לטובת צרכיו האישיים מבלי שנרשמו כמתחייב בספרי החברות. הנאשם אף השמיט עסקה בסכום של מעל למיליון ₪ מרישומי החברה.

עוד על פי כתב האישום, א.א, שהייתה בעליה של 5 חברות במערך החברות, לא לקחה החלטה מהותית בחברה, מודרה, נסחטה באיומים כאשר הביעה את מורת רוחה או התנגדות לאופן התנהלות החברות והנאשם אף איים להפיץ סרטון אינטימי שלה. בנוסף, בשני מקרים שונים אף תקף הנאשם את א.א. על מנת להטיל עליה אימה ולגרום לה להמשיך לשתף עימו פעולה. בין היתר, שלח לה הנאשם את ההודעות הבאות: "מחר אם אין צ'קים חדשים של … אני אקפל אותך לקופסא";  "אם את משחקת עם הסיסמאות; מחר בבוקר אין עובדים; אותך מחזיר אותך לבית קברות";  "אני שם אותך ואת אמא שלך בסגולה ליד אבא שלך ביום ראשון; חכי תראי מי זה אורן קובי הפעם… אני אראה של  מי החברה הזו בפעם האחרונה""ושוב תביני, קשה לך להפנים זה שהקמתי את העסק ושמתי על שמך; נגיע גם לבית קברות; הכל הולך"

כמו כן, במהלך התקופה הרלבנטית לכתב האישום, תקף הנאשם עובד שעבד תחתיו כאיש מכירות; איים הנאשם על מוכר, אשר מכר לו מספר סלולרי קליט, ובשל סכסוך על התשלומים בעבור המספר ניתק לו את המספר, ואיים על בעל קרקע שנקשר עם מערך החברות, אשר ביקש להסיר את הערות האזהרה שנרשמו על הקרקע שבבעלותו בשל חוב של מערך החברות.

החקירה בתיק התנהלה על ידי יחידת ההונאה מחוז תל אביב של המשטרה והוגש על ידי עו"ד אלעד ברק מהצוות הכלכלי של פרקליטות מחוז ת"א.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.