הממונה הבכיר ברשות המסים לא יקבל משפט חוזר

בית המשפט העליון דחה בימים אלו את בקשתו של ממונה לשעבר ברשות המסים לאפשר לו משפט חוזר לאחר שהורשע בהסדר טיעון בשורת עבירות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון     

ההכרעה בבקשה לפתוח מחדש בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בעניינו של המבקש, מר בנימין ינאי, ניתנה בימים אלו תוך דחיית האפשרות למשפט חוזר.

 

המבקש הועסק כממונה בכיר (מבצעים חקירות) באגף המכס והמע"מ ברשות המיסים והורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק שירות המדינה), זאת לאחר שנמצא כי מסר פרטים כוזבים – ביחס לעברו התעסוקתי וההשכלה שרכש – בקורות החיים שהגיש במסגרת מועמדותו במכרז לאיוש משרת סמנכ"ל בכיר (מינהל ומשאבי אנוש) ברשות המיסים.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעניין אמצעי המשמעת שיינקטו נגד המבקש, קבע בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (להלן: בית הדין המשמעתי) בתאריך 11.01.2016 כי על המבקש יושת עונש משמעתי של נזיפה חמורה והפקעת משכורת אחת. כמו כן ציין בית הדין המשמעתי בגזר דינו את הודעת המבקש בפניו, לפיה הוא עתיד לעזוב את תפקידו ברשות המיסים בתוך תקופה קצרה לאחר מתן גזר הדין.

המבקש לא ערער על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הנ"ל, אלא הגיש בתאריך 26.02.2018 בקשה למשפט חוזר בפני בית משפט העליון, בגדרה ביקש להשיג על הרשעתו ועל העונש שהוטל עליו.

בתאריך 24.01.2019, דחה בית המשפט העליון את הבקשה וזאת מן הטעם שהליך בקשה לקיום משפט חוזר בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק בתי המשפט – איננה האכסניה המתאימה לדון בהשגותיו של המבקש, שכן במסגרת בקשה לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט – אין הסמכות נתונה להורות על קיום משפט חוזר בהליכי משמעת שאינם הליך פלילי. כך נפסק מבלי להכריע בשאלה האם קיימת סמכות כזו, לאב בית הדין המשמעתי, לאור ההסדרים הקבועים בסעיפים 60-56 לחוק שירות המדינה.

המבקש פנה איפוא לאב בית הדין המשמעתי, ובקשתו נדחתה על ידי כב' אב בית הדין א' כהן בתאריך 12.08.2019, וזאת עקב לשונו של סעיף 56 לחוק שירות המדינה, המאפשר, לשיטתו, להורות על קיומו של משפט חוזר רק על פי בקשתו של מי שנגזר עליו עונש של פיטורין או פסילה, ולא העונשים שנגזרו על המבקש.

בבקשתו לבית המשפט העליון, מבקש המבקש להשיג על ההחלטה הנ"ל של בית הדין המשמעתי, וזאת משורה של טעמים:

ראשית, לטענת המבקש, אי הסדרה של האפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר, למי שהורשע בדין משמעתי, אך נגזר עליו עונש שאינו פיטורין או פסילה, הינו בבחינת חוסר, ("לקונה"), בהוראות החוק, אותו היה על אב בית הדין המשמעתי למלא.

שנית, לטענת המבקש, פרשנות תכליתית של סעיף 56 לחוק שירות המדינה תומכת בעמדתו כי יש לבית הדין המשמעתי סמכות להורות על קיומו של משפט חוזר גם למי שנגזר עליו עונש קל מפיטורין או פסילה.

לבסוף, המבקש טוען, כי בנסיבות העניין יש לראות בעונש שנגזר עליו, ובהודעה שמסר בדבר פרישתו משירות המדינה, כאילו מדובר למעשה בעונש של פיטורין, אף שלא נגזרו עליו פיטורין כעונש פורמלי.

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה שבפניו – נמצא כי דינה להידחות על הסף, וזאת מבלי להידרש לטענותיו של המבקש ואף מבלי להזדקק לתגובתה של המשיבה.

להלן בתמציתיות את הנימוקים למסקנה זו.

הסמכות להורות על קיומו של משפט חוזר בדין המשמעתי, נתונה לאב בית הדין המשמעתי, כפי שקובע סעיף 56 לחוק שירות המדינה:

"על פי בקשתו של נידון לפיטורים או לפסילה או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי אב בית הדין, להורות על קיום דיון חוזר בענינו של הנידון"

(ההדגשה שלי – ח"מ)

גם אם נפלה שגגה בהחלטתו של אב בית הדין, ובית המשפט העליון לא קבע כך, הרי שההליך של משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט – איננו ההליך המתאים לערער או להשיג על החלטתו בנושא.

 

כפי שצוין בהחלטה מתאריך 24.01.2019 הרי שבמסגרת בקשה לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט – לא ניתן לבקש, או להורות על קיום משפט חוזר בהליכי משמעת שאינם הליך פלילי, ובוודאי שלא ניתן להשתמש בנתיב זה גם כדי לערער או להשיג על החלטותיה של הערכאה המוסמכת לכך.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

משפט נתניהו לא ישודר

בית המשפט העליון (כבוד השופט עופר גרוסטקוף) הכריע בימים אלו בעתירה שהוגשה בעניין שידור ההליכים מתוך אולם הדיונים בו מואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון     

ההחלטה עוסקת בערעור על פי סעיף 70ד(א)(2) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, אשר הוגש על ידי שני עיתונאים (המערערים 1 ו-2) ופורום נאמני ארץ ישראל בליכוד (המערער 3). עניינו של הערעור בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים רבקה פרידמן-פלדמןמשה בר-עם ועודד שחם), מיום 21.5.2020 במסגרת ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו, שלא להתיר את צילום דיוני בית המשפט בהליך הפלילי המתנהל בתיק זה.

עובר להחלטה מושא הערעור, ביום 10.5.2020 הורה בית המשפט קמא כי נוכח הנחיות משרד הבריאות לאור התפרצות נגיף הקורונה, יוגבלו מספר האנשים שיוכלו להיכנס לאולם הדיונים. עוד נקבע כי הדיון יוקרן בטלוויזיה במעגל סגור בשני אולמות נוספים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, וכי הוא לא יצולם ולא ישודר בשידור ישיר (להלן: "ההחלטה מיום 10.5.2020").

המערערים טוענים כי צילום הדיונים מתבקש לצורך שמירה על "תיעוד מדויק ומלא של הדיונים [למערערים], לצדדים ולבית המשפט מחד, וכדי לפרסמם לציבור כצרכני התקשורת של המבקשים, מאידך" (פסקה 9 לערעור). לטענת המערערים, מההחלטה מיום 10.5.2020 ניתן ללמוד כי בית המשפט קמא לא אסר את צילום הדיונים בהליך הפלילי ושידורם לציבור, אלא אך ורק את שידורם באופן ישיר. על כן, אין מניעה, לשיטתם, לפרסם את הצילומים בשלב מאוחר למועד התקיימות הדיונים. עוד טוענים המערערים כי החלטת בית המשפט קמא פוגעת באופן קשה בחופש הביטוי של המערערים ושל ציבור קוראיהם ומאזיניהם. יתרה מכך, המערערים גורסים כי אי התרת שידור הדיונים יביא לפגיעה בעקרון פומביות הדיון, בעקרון השוויון בפני החוק וכן לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק, בשים לב לעניין הציבורי הרב בהליך הפלילי בענייננו.

בית משפט העליון נדרש לסוגיה מושא הערעור אך בתחילתו של השבוע במסגרת בג"ץ 3072/20 גרינצייג נ' בית משפט המחוזי בירושלים (17.5.2020) (להלן: "עניין גרינצייג"), שם נדחתה עתירתם של שני עיתונאים ושל עיתון גלובס התוקפת את ההחלטה מיום 10.5.2020. משהערעור שלפנינו מעלה טענות בעלות אופי דומה, אשר נדונו והוכרעו על ידי מותב תלתא, לא ראה כבוד השופט גרוסטקופף כל הצדקה להידרש לכך בשנית (וראו גם עניין גרינצייג, פסקה 7). ויובהר, אין בטענת המערערים כי בקשתם "אינה ל'שידור ישיר' כבקשת העותרים הנ"ל בבג"ץ, אלא לשמירת התיעוד של הדיונים ופרסומם שלא 'בשידור ישיר'", כדי להביא למסקנה שונה מזו שאליה הגיע המותב שדן בעניין גרינצייג.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

מגפת הקורונה- כתב אישום בגין הפצת פייק ניוז

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה למאור מזרחי, בן 25 מבני ברק, כי נשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בגין ביצוע עבירות של פרסום ידיעות כוזבות והעברת מידע כוזב במחשב. זאת, בשל שליחתם של מסרונים פיקטיביים אשר נחזו ככאלה שנשלחו על ידי משרד הבריאות וגרמו לתלמידת תיכון, בת 18, להסתגר בבידוד עד שהתגלה לה שמדובר בתרמית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

על פי מכתב השימוע, שנשלח על ידי עו"ד עמוס איתן, החשוד שלח מסרון פיקטיבי לתלמידת כיתה י"ב המורה לה להיכנס לבידוד, תוך שימוש ביישומון המאפשר שליחת מסרונים ממספרים פיקטיביים. המסרון נחזה ככזה שנשלח על-ידי משרד הבריאות. כתוצאה מקבלת המסרון, שהתה המתלוננת בבידוד ביתי, בריחוק מבני ביתה. למחרת ניסתה המתלוננת להתקשר למספר הטלפון ממנו נשלח המסרון כדי לוודא את אמיתות המידע. בעקבות זאת, החלה התכתבות מסרונים בין המתלוננת לבין החשוד, בעוד המתלוננת סבורה שהיא מתכתבת עם מוקד של משרד הבריאות. במהלך התכתבות זו, ביקש הנאשם מהמתלוננת להשיב על מספר שאלות שהביאו לחשיפת פרטים אישיים אודותיה. כך למשל, שאל החשוד את המתלוננת האם היא מתגוררת בבית פרטי או בבית דירות; האם יש לה רישיון נהיגה; במה הוריה עוסקים; מה כתובת מגוריה וכיוצא באלה פרטים אישיים נוספים, אותם מסרה המתלוננת לחשוד כתוצאה ממצג השווא שהציג לה. לאחר בירור שערכה המתלוננת מול משרד הבריאות התברר לה כי נשלחו אליה הודעות כוזבות.

התיק נחקר בידי תחנת בני-ברק במרחב דן שבמשטרת-ישראל, כחלק ממדיניות האכיפה עליה הוחלט בפרקליטות, בכל הנוגע לעבירות המבוצעות בקשר עם המאבק הלאומי בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל, ובכל הנוגע להפצת חדשות כזב ("Fake News") סביב התפשטות הנגיף בישראל.

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, ציין כי המחלקה עוסקת בימים אלה באופן אינטנסיבי בטיפול בפרסומי כזב בנוגע למאבק הלאומי בנגיף הקורונה בדרך של טיפול בתיקי החקירה שנחקרים במשטרה, וכן בדרך של הסרת התכנים הכוזבים המתפרסמים ברשתות החברתיות. עוד ציינו בפרקליטות את הנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה משליחת הודעות כוזבות כגון אלה, אשר עשויות להביא לפגיעה בפרנסה או בחיי המשפחה של הנמענים. בפרקליטות רואים בחומרה תופעה זו ופועלים במהירות בטיפול בתיקים אלו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.