נדחתה העתירה נגד חלוקת הארנונה בנתב"ג

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה), התשע"ט-2018 (להלן: התקנות או  תקנות החלוקה), אשר הותקנו מכוחו של סעיף 25א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: החוק, או  חוק ההתייעלות 2016).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון 

העותרות, עיריית ראשון לציון ועיריית חולון, מבקשות לבטל את התקנות, ולחלופין – לתקנן, וזאת בנימוקים שונים, שעיקרם אי-סבירות כללי החלוקה שנקבעו בתקנות והשיקולים שביסודם. בקשת העותרות למתן צו ביניים למניעת חלוקת הכספים בהתאם לתקנות עד להכרעה בעתירה נדחתה (החלטת השופטת י' וילנר מיום 12.2.2019).

להלן בתמצית רבה רקע הדברים. בחוק ההתייעלות 2016 כוננה "קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות", אשר כספיה אמורים להיות מחולקים בכל שנה לפי כללי חלוקה שייקבעו בתקנות על ידי שר האוצר ושר הפנים, בהתאם לאמות מידה שנקבעו בחוק (פרק ד' – סעיפים 25-21 לחוק).

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2019), התשע"ח-2018 תוקן חוק ההתייעלות 2016 והוסף סעיף 25א, הקובע הסדר ספציפי לחלוקת כספים שיוקצו בכל שנת כספים לתשלום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן גוריון (להלן: נתב"ג). סעיף 25א לחוק קובע כי כספים אלה יחולקו בהתאם לכללי חלוקה שיקבע בתקנות שר הפנים בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעקרונות אותם מונה סעיף 25א לחוק.

בהתאם לאמור, הותקנו ביום 31.12.2018 תקנות החלוקה מושא העתירה. תקנות אלה הותקנו כהוראת שעה לשנים 2019-2018 בלבד, והן קובעות כללים לחלוקת הכספים לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג לשנים 2018-19, בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 25א לחוק, המבוססים בעיקרם על מידת הקרבה לנתב"ג, האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית וגודל האוכלוסיה של הרשות המקומית.

תקנות החלוקה הותקנו כאמור כהוראת שעה לשנים 2018-19, ותוקפן נקבע עד ליום 31.12.2019 (תקנה 8). ואולם בשל התפזרות הכנסת והבחירות מועד פקיעתן נדחה, בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עד "לתום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת", היינו עד ליום 16.6.2020.

העותרות קובלות על כך שבהתאם לתקנות החלוקה הן אינן נמנות על הרשויות הזכאיות לקבל מכספי החלוקה, בהיותן "עירייה איתנה", כהגדרתה בפקודת העיריות. לטענתן, כללי החלוקה שנקבעו בתקנות לוקים בחוסר סבירות בכך שהם מתעלמים משיקול רלבנטי – אף שאינו נמנה על העקרונות הקבועים בסעיף 25א לחוק – והוא  עוצמת הפגיעה הנגרמת לרשות המקומית מפעילות נתב"ג. לצד זאת הועלו על ידי העותרות טענות המתייחסות לעיתוי התקנת התקנות ערב הבחירות וכן להעדר הליך שימוע מספק.

בתגובה מפורטת מטעם שר הפנים ושר האוצר (המשיבים 2-1, להלן: המשיבים) הם עמדו על הרקע וההליכים שקדמו לחקיקת סעיף 25א לחוק ההתייעלות 2016 ולהתקנת תקנות החלוקה, וכן ניתן מענה מפורט לטענות השונות שהעלו העותרות, ובכלל זה הובהר כי הכללים שנקבעו בתקנות לחלוקת הכספים לרשויות הסמוכות לנתב"ג  לשנים 2018-19, משקפים את העקרונות שנקבעו בחוק גופו.

גם המשיבות האחרות לעתירה, עיריות ומועצות מקומיות אחרות שבקרבה לנתב"ג, הגישו תגובותיהן – הרשויות אשר בהתאם לתקנות נהנות מכספי החלוקה – התנגדו לעתירה, ואילו אחרות שמצבן דומה לזה של העותרות – תמכו בעתירה.

להשלמת התמונה נציין כי בפני בית משפט זה תלויה ועומדת עתירה אחרת, שהוגשה קודם לעתירה דנן, התוקפת את חוקתיותו של סעיף 25א(ב) לחוק ההתייעלות 2016. בעתירה זו ניתן צו-על-תנאי, והיא קבועה לדיון בחודש יולי שנה זו בפני הרכב מורחב (בג"ץ 2600/18 מועצה מקומית בית דגן נ' כנסת ישראל). שתי עתירות נוספות, שהוגשו לאחר העתירה דנן, המכוונות גם כן נגד הוראת סעיף 25א לחוק וכן נגד התקנות, ממתינות לתגובות המשיבים וטרם נקבעו לדיון (בג"ץ 1675/19 המועצה המקומית סביון נ' כנסת ישראל, ו- בג"ץ 1702/19 עיריית קרית אונו נ' כנסת ישראל).

ביום 3.3.2020 התקיים דיון בעתירה, במסגרתו נשמעו באריכות טיעוני באי כוח הצדדים. בסיום שמיעת טיעוני באי כוח העותרות והמשיבים המליץ בית המשפט לעותרות לחזור בהן מן העתירה תוך שמירת זכויות, וזאת בין היתר מאחר שמדובר בתקנות העומדות בפני פקיעה, וממילא תידרש בחינה מחודשת של כללי החלוקה קודם להתקנת התקנות לשנת 2020. בהמשך לכך ניתנה החלטה לפיה יודיעו העותרות עד ליום 11.3.2020 אם הן עומדות על עתירתן.

ביום 11.3.2020 הודיעו העותרות כי הן עומדות על עתירתן, ולצד זאת הן ביקשו להשהות את ההכרעה בעתירה עד להכרעה בעתירות האחרות הנזכרות לעיל.

המשיבים  התבקשו להגיב לעמדת העותרות. בתגובה מטעמם התנגדו המשיבים להשהיית ההכרעה בעתירה, וזאת מאחר ותוקף התקנות יפקע קודם לדיון ולהכרעה בעתירות האחרות. כן צוין כי לקראת התקנת תקנות החלוקה לשנה הנוכחית יוכלו העותרות, אם רצונן בכך, להציג עמדתן בפני השרים, וכן בפני ועדת הכספים של הכנסת אשר אמורה לקיים דיון בסעיף 25א לחוק. נוכח האמור נטען כי העתירה הנוכחית בנוגע לחלוקת הכספים לשנים 2018-19 אינה עוד אקטואלית, ואילו התקנות לשנת 2020 טרם הותקנו, ועל כן אין טעם בהותרת העתירה תלויה ועומדת.

לאחר עיון הגיע הרכב בית המשפט למסקנה כי הדין עם המשיבים, וכי דין העתירה להידחות, תוך שמירת זכותן של העותרות להעלות טענותיהן בנוגע לכללי החלוקה שיש לקבוע במסגרת התקנות לשנת 2020.

עתירת העותרות מכוונת כאמור נגד תקנות החלוקה, שהן הוראת שעה לשנים 2018-19. כמצוין לעיל, בעתירת העותרות לא ניתן צו ביניים וחלוקת הכספים בהתאם לתקנות מוצתה, והתקנות צפויות לפקוע בימים הקרובים. בנסיבות אלה העתירה אינה אקטואלית עוד, והיא מיצתה עצמה ועל כן אין מנוס מדחייתה (בג"ץ 5027/17 פורום יצרני חשמל פרטי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (‏4.7.2018)). עם זאת, שמורות לעותרות טענותיהן בנוגע לכללי החלוקה שייקבעו בתקנות שיותקנו לשנת 2020.

גם בעתירות התלויות ועומדות, שעיקרן כאמור בתקיפה חוקתית של הוראת סעיף 25א לחוק, אין כדי להצדיק הותרת העתירה דנן תלויה ועומדת.

בית המשפט ציין עוד, כי גם בטענות העותרות לגופן של התקנות לא מצאנו הצדקה להותרת העתירה תלויה ועומדת, ולענין זה נוסיף כי אין אנו סבורים גם כי נפל פגם בהתקנת התקנות כנטען, עקב כך שהן הותקנו "בתקופת בחירות". בהתאם לחוק מדובר בחלוקת כספים ביחס לכל שנת כספים, ומפירוט ההליכים שהוצג לפנינו עולה בבירור כי הליכי גיבוש כללי החלוקה והכנת התקנות על ידי הדרגים המקצועיים במשרדי האוצר והפנים, בוצעו עוד קודם להחלטה על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, וללא כל זיקה אליהן. בנסיבות אלה לא הייתה כל הצדקה לעכב את התקנת התקנות וחלוקת הכספים לרשויות הזכאיות.

העתירה נדחתה אפוא, תוך שמירת זכויות וטענות העותרות בנוגע להתקנת תקנות החלוקה לשנה הנוכחית.  בנסיבות הענין לא נקבע צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

הממונה הבכיר ברשות המסים לא יקבל משפט חוזר

בית המשפט העליון דחה בימים אלו את בקשתו של ממונה לשעבר ברשות המסים לאפשר לו משפט חוזר לאחר שהורשע בהסדר טיעון בשורת עבירות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון     

ההכרעה בבקשה לפתוח מחדש בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בעניינו של המבקש, מר בנימין ינאי, ניתנה בימים אלו תוך דחיית האפשרות למשפט חוזר.

 

המבקש הועסק כממונה בכיר (מבצעים חקירות) באגף המכס והמע"מ ברשות המיסים והורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק שירות המדינה), זאת לאחר שנמצא כי מסר פרטים כוזבים – ביחס לעברו התעסוקתי וההשכלה שרכש – בקורות החיים שהגיש במסגרת מועמדותו במכרז לאיוש משרת סמנכ"ל בכיר (מינהל ומשאבי אנוש) ברשות המיסים.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעניין אמצעי המשמעת שיינקטו נגד המבקש, קבע בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (להלן: בית הדין המשמעתי) בתאריך 11.01.2016 כי על המבקש יושת עונש משמעתי של נזיפה חמורה והפקעת משכורת אחת. כמו כן ציין בית הדין המשמעתי בגזר דינו את הודעת המבקש בפניו, לפיה הוא עתיד לעזוב את תפקידו ברשות המיסים בתוך תקופה קצרה לאחר מתן גזר הדין.

המבקש לא ערער על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הנ"ל, אלא הגיש בתאריך 26.02.2018 בקשה למשפט חוזר בפני בית משפט העליון, בגדרה ביקש להשיג על הרשעתו ועל העונש שהוטל עליו.

בתאריך 24.01.2019, דחה בית המשפט העליון את הבקשה וזאת מן הטעם שהליך בקשה לקיום משפט חוזר בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק בתי המשפט – איננה האכסניה המתאימה לדון בהשגותיו של המבקש, שכן במסגרת בקשה לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט – אין הסמכות נתונה להורות על קיום משפט חוזר בהליכי משמעת שאינם הליך פלילי. כך נפסק מבלי להכריע בשאלה האם קיימת סמכות כזו, לאב בית הדין המשמעתי, לאור ההסדרים הקבועים בסעיפים 60-56 לחוק שירות המדינה.

המבקש פנה איפוא לאב בית הדין המשמעתי, ובקשתו נדחתה על ידי כב' אב בית הדין א' כהן בתאריך 12.08.2019, וזאת עקב לשונו של סעיף 56 לחוק שירות המדינה, המאפשר, לשיטתו, להורות על קיומו של משפט חוזר רק על פי בקשתו של מי שנגזר עליו עונש של פיטורין או פסילה, ולא העונשים שנגזרו על המבקש.

בבקשתו לבית המשפט העליון, מבקש המבקש להשיג על ההחלטה הנ"ל של בית הדין המשמעתי, וזאת משורה של טעמים:

ראשית, לטענת המבקש, אי הסדרה של האפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר, למי שהורשע בדין משמעתי, אך נגזר עליו עונש שאינו פיטורין או פסילה, הינו בבחינת חוסר, ("לקונה"), בהוראות החוק, אותו היה על אב בית הדין המשמעתי למלא.

שנית, לטענת המבקש, פרשנות תכליתית של סעיף 56 לחוק שירות המדינה תומכת בעמדתו כי יש לבית הדין המשמעתי סמכות להורות על קיומו של משפט חוזר גם למי שנגזר עליו עונש קל מפיטורין או פסילה.

לבסוף, המבקש טוען, כי בנסיבות העניין יש לראות בעונש שנגזר עליו, ובהודעה שמסר בדבר פרישתו משירות המדינה, כאילו מדובר למעשה בעונש של פיטורין, אף שלא נגזרו עליו פיטורין כעונש פורמלי.

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה שבפניו – נמצא כי דינה להידחות על הסף, וזאת מבלי להידרש לטענותיו של המבקש ואף מבלי להזדקק לתגובתה של המשיבה.

להלן בתמציתיות את הנימוקים למסקנה זו.

הסמכות להורות על קיומו של משפט חוזר בדין המשמעתי, נתונה לאב בית הדין המשמעתי, כפי שקובע סעיף 56 לחוק שירות המדינה:

"על פי בקשתו של נידון לפיטורים או לפסילה או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי אב בית הדין, להורות על קיום דיון חוזר בענינו של הנידון"

(ההדגשה שלי – ח"מ)

גם אם נפלה שגגה בהחלטתו של אב בית הדין, ובית המשפט העליון לא קבע כך, הרי שההליך של משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט – איננו ההליך המתאים לערער או להשיג על החלטתו בנושא.

 

כפי שצוין בהחלטה מתאריך 24.01.2019 הרי שבמסגרת בקשה לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט – לא ניתן לבקש, או להורות על קיום משפט חוזר בהליכי משמעת שאינם הליך פלילי, ובוודאי שלא ניתן להשתמש בנתיב זה גם כדי לערער או להשיג על החלטותיה של הערכאה המוסמכת לכך.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"צ: נדחתה עתירת המורים

בג"צ דחה בימים אלו את עתירת מורה בדבר התגמול לעובדי ההוראה בעבור הלמידה מרחוק.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון     

העתירה הוכוונה בעיקרה כלפי ההחלטות שהורו על פעולה של מערכת החינוך במתכונת של "עבודה מרחוק" במהלך חלק מן התקופה שבה אירע משבר הקורונה, ובאופן ספציפי על הפחתת שכרם של עובדי ההוראה כתוצאה מכך. כמפורט בהמשך, העתירה נדחתה בשל פגמים בעתירה כפי שהוגשה, כמו גם שינוי הנסיבות המשמעותי שחל בינתיים במערכת החינוך.

 

בתמצית, במרכז הטענות שעליהן נסבה העתירה עמדה החלטת ממשלה מס' 4910 שעניינה "היערכות המגזר הציבורי לעבודה במתכונת חירום בתקופת משבר נגיף הקורונה" מיום 20.3.2020, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס' 4996 מיום 19.4.2020. החלטה זו קבעה, בין היתר, כי בתקופה זו יעמוד היקף משרתם של עובדי ההוראה ככלל (ככל שלא חל בעניין הסכם קיבוצי מיוחד ובנתון לחריגים) על 50%.

 

העותרת, שלטענתה מייצגת אלפי עובדים במערכת החינוך (מבלי שהוסיפה פרטים בקשר לכך), גרסה כי הסדר זה (שאותו הגדירה כ"תקנות שעת חירום"), מגלם פגיעה כלכלית קשה בציבור עובדי ההוראה, שרובו נשים. לשיטתה, ההחלטה בעניין זה הייתה "מחטף" שנעשה ללא סמכות בדין ותוך פגיעה בזכויות יסוד, ובהן זכויותיהם של העובדים לקניין, לחופש העיסוק ולכבוד. כמשיבים לעתירה צירפה העותרת את ראש הממשלה ואת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (שיכונו להלן יחד: המדינה), כמו גם את כנסת ישראל (להלן: הכנסת).

 

ביום 3.5.2020, בסמוך לאחר הגשת העתירה, ניתנה החלטה שהורתה לעותרת לפרט מה היו הצעדים שנקטה עובר להגשתה. בהתאם לכך, ביום 6.5.2020 העותרת הגישה הודעה שבה ציינה, בין היתר, כי ביום 28.4.2020 וביום 30.4.2020 פנתה במכתבים למשרד ראש הממשלה, ובהם הציגה את "טענות המורים לעניין החזרה ללימודים של מערכת החינוך" וכי פניותיה אלה לא זכו במענה. כמו כן, היא צירפה מכתב ששלחה יושבת-ראש סיעה בהסתדרות המורים למנכ"ל משרד החינוך ביחס למכסת ימי החופש של ציבור עובדי ההוראה.

 

ביום 21.5.2020 הגישה המדינה את תגובתה המקדמית לעתירה, ובגדרה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מכמה טעמים, ובהם העובדה שהעותרת לא מיצתה הליכים כנדרש. המדינה טוענת כי עיון במסמכים שצירפה העותרת מלמד כי מרביתם הם פניות ששלחו ארגוני המורים לציבור עובדי ההוראה וכלל לא הופנו אל מי מהמשיבים או אל גורמי ממשלה אחרים הנוגעים בדבר. יתר על כן, הפנייה היחידה שנעשתה למנכ"ל משרד החינוך וצורפה לעתירה לא הייתה מטעם העותרת עצמה. עוד נטען כי המכתבים שהעותרת כן שלחה מלמדים כי לא העלתה בפני הגורמים הרלוונטיים את טענותיה הספציפיות ביחס לתיקון בהחלטת ממשלה 4910, ואף לא המתינה למענה להם, אלא מיהרה להגיש את העתירה דנן.

 

טענות סף נוספות שמעלה המדינה נוגעות לאי-בהירות באשר לזיקתה של העותרת לנושא העתירה ולאי-צירופם של משיבים רלוונטיים, אשר נגזר למעשה מהתשתית המשפטית החסרה שהונחה בבסיסה של העתירה. המדינה מטעימה בהקשר זה כי הטענות בעתירה כוונו כנגד ההוראה בדבר הפחתת שכר שנטען כי היא תקנה לשעת חירום, הגם שלמעשה נקבעה בהחלטת ממשלה. בהמשך לכך, נטען כי עקב הנחתה השגויה של העותרת בדבר הבסיס המשפטי להחלטות שהתקבלו היא צירפה את הכנסת כמשיבה לעתירה, אף שזו אינה נוגעת בדבר כלל. טענה זהה הועלתה בידי הכנסת עצמה. לצד זאת, נטען, העותרת נמנעה מצירופם של משיבים רלוונטיים מבין משרדי הממשלה, כמו גם מצירופם של ארגוני המורים.

 

יוער כי בצד דברים אלה המדינה מציינת כי היא נכונה לבוא בדברים עם ארגוני המורים הרלוונטיים באשר להשלכות שהיו למשבר הקורונה על עובדי ההוראה בגין מתכונת עבודתם במהלך משבר הקורונה.

 

בשים לב לאמור לעיל, ביום 21.5.2020 ניתנה החלטה שהורתה לעותרת להודיע אם היא מוסיפה לעמוד על העתירה, וביום 25.5.2020 היא הודיעה שאכן כך הוא. בהודעה זו העותרת חזרה על טענותיה ואף גרסה כי עמדת המדינה כי אין מדובר בתקנות לשעת חירום נגועה בחוסר תום לב.

 

לאחר שבית המשפט עיין בעתירה, בנספחיה ובתגובות לה, מצא הרכב השופטות כי דינה להידחות על הסף. העתירה אינה מעלה טענות משפטיות ההולמות את הביסוס הנורמטיבי להחלטה שאותה היא תוקפת – החלטת ממשלה. בהמשך לכך, וכפי שציינו המשיבים השונים, נפלו פגמים בצעדים למיצוי הליכים כמו גם בצירופם של הצדדים המתאימים לעתירה. די היה בכך לדחיית העתירה.

 

על כך ניתן להוסיף, גם אם למעלה מן הצורך, כי בהתחשב בצעדים שננקטו להפעלתה מחדש של מערכת החינוך, אף השתנתה באופן מהותי התשתית העובדתית שעמדה ביסוד העתירה, ואף מטעם זה אין מקום לדון בה.

 

סוף דבר: העתירה נדחתה. לפנים משורת הדין לא חוייבה העותרת בהוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

משפט נתניהו לא ישודר

בית המשפט העליון (כבוד השופט עופר גרוסטקוף) הכריע בימים אלו בעתירה שהוגשה בעניין שידור ההליכים מתוך אולם הדיונים בו מואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון     

ההחלטה עוסקת בערעור על פי סעיף 70ד(א)(2) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, אשר הוגש על ידי שני עיתונאים (המערערים 1 ו-2) ופורום נאמני ארץ ישראל בליכוד (המערער 3). עניינו של הערעור בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים רבקה פרידמן-פלדמןמשה בר-עם ועודד שחם), מיום 21.5.2020 במסגרת ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו, שלא להתיר את צילום דיוני בית המשפט בהליך הפלילי המתנהל בתיק זה.

עובר להחלטה מושא הערעור, ביום 10.5.2020 הורה בית המשפט קמא כי נוכח הנחיות משרד הבריאות לאור התפרצות נגיף הקורונה, יוגבלו מספר האנשים שיוכלו להיכנס לאולם הדיונים. עוד נקבע כי הדיון יוקרן בטלוויזיה במעגל סגור בשני אולמות נוספים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, וכי הוא לא יצולם ולא ישודר בשידור ישיר (להלן: "ההחלטה מיום 10.5.2020").

המערערים טוענים כי צילום הדיונים מתבקש לצורך שמירה על "תיעוד מדויק ומלא של הדיונים [למערערים], לצדדים ולבית המשפט מחד, וכדי לפרסמם לציבור כצרכני התקשורת של המבקשים, מאידך" (פסקה 9 לערעור). לטענת המערערים, מההחלטה מיום 10.5.2020 ניתן ללמוד כי בית המשפט קמא לא אסר את צילום הדיונים בהליך הפלילי ושידורם לציבור, אלא אך ורק את שידורם באופן ישיר. על כן, אין מניעה, לשיטתם, לפרסם את הצילומים בשלב מאוחר למועד התקיימות הדיונים. עוד טוענים המערערים כי החלטת בית המשפט קמא פוגעת באופן קשה בחופש הביטוי של המערערים ושל ציבור קוראיהם ומאזיניהם. יתרה מכך, המערערים גורסים כי אי התרת שידור הדיונים יביא לפגיעה בעקרון פומביות הדיון, בעקרון השוויון בפני החוק וכן לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק, בשים לב לעניין הציבורי הרב בהליך הפלילי בענייננו.

בית משפט העליון נדרש לסוגיה מושא הערעור אך בתחילתו של השבוע במסגרת בג"ץ 3072/20 גרינצייג נ' בית משפט המחוזי בירושלים (17.5.2020) (להלן: "עניין גרינצייג"), שם נדחתה עתירתם של שני עיתונאים ושל עיתון גלובס התוקפת את ההחלטה מיום 10.5.2020. משהערעור שלפנינו מעלה טענות בעלות אופי דומה, אשר נדונו והוכרעו על ידי מותב תלתא, לא ראה כבוד השופט גרוסטקופף כל הצדקה להידרש לכך בשנית (וראו גם עניין גרינצייג, פסקה 7). ויובהר, אין בטענת המערערים כי בקשתם "אינה ל'שידור ישיר' כבקשת העותרים הנ"ל בבג"ץ, אלא לשמירת התיעוד של הדיונים ופרסומם שלא 'בשידור ישיר'", כדי להביא למסקנה שונה מזו שאליה הגיע המותב שדן בעניין גרינצייג.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

קורונה: המדינה תשיב לעתירת גני האירועים

קורונה: המדינה תשיב לעתירת גני האירועים

ממשלת ישראל, ראש ממשלת ישראל, שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות יאלצו להגיש את תשובתם לעתירה ב בג"ץ 3432/20.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

כבוד השופט מני מזוז הורה למדינה להשיב לעתירה שהוגשה על ידי טרקלין אולמות ואירועים – אולמי מונדיאל, י.ג. היכלי מלכות, כליל מלכות, נאות שש אולמי קונקורד ונאות ירושלים, יוסקוביץ גרופ אירועים – אולמי דימול פלטינום, טעמים בכתום – אולמי נוף ירושלים, מרכז אירועים שירה חדשה, דוד רוטמן – אולמי פאבליון, בראשית אירועים – אולמי בראשית, יחדיו אירועים – אולמי רמת רחל, שירותי מזון יואב – ארמונות חן

בהתאם להחלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית תמציתית לעתירה, וזאת עד ליום 4.6.2020 שעה 12:00.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

אין קיזוז מס על מכירת מניות- למי שחדל להיות תושב ישראל

ערעור שהגיש תושב ישראל לשעבר לבית המשפט העליון בעניין שומות מס בהן חויב נדחה ברובו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

בשנת 2007 מכר המערער את מניותיו בחברה אמריקנית שהחזיקה במלוא הון המניות של חברה-בת ישראלית, וקיבל בתמורה סך של כ- 3.5 מיליון ₪ בשני תשלומים בשנים 2008-2007. המשיב הוציא למערער שומות בצו בגין השנים האמורות, במסגרתן הלה חויב במס רווח הון בגין תמורת מכירת המניות בשל היותו תושב ישראל במועד מכירתן, ולחלופין – מכוח סעיף 100אלפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), המתייחס לנכס של מי שחדל להיות תושב ישראל.

המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (השופט ה' קירש), אשר קבע ביום 27.5.2015 כי המערער לא היה תושב ישראל במועד מכירת המניות והורה כי הדיון יוחזר לשלב ההשגה על מנת לאפשר למערער להמציא ראיות ואסמכתאות במספר סוגיות שהועלו על ידו (ע"מ 31489-01-13). בהתאם, קיים המשיב דיונים בהשגה עם המערער, בסיומם קבע למערער שומה בצו אשר חייבה אותו ב"מס יציאה" לפי סעיף 100א לפקודה.

המערער הגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה ביום 1.5.2018 (ע"מ 13807-01-17) (להלן: פסק הדין השני). בית המשפט (השופטת י' סרוסי) קבע בפסק הדין כי המערער חייב במס בישראל מכוח סעיף 100א לפקודה בגין רווח ההון שנוצר לו בשל מכירת מניותיו, וכי הוא איננו זכאי לקזז הפסדים כלשהם כנגד רווח ההון.

על פסק הדין השני הגיש המערער ערעור ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – היא הבקשה שלפני. נטען בבקשה כי הנזק שייגרם למערער כתוצאה מביצוע פסק הדין הינו "בלתי הפיך" נוכח מצבו הכלכלי הקשה, עד כדי סילוקו לרחוב. המערער לא צירף או הפנה לכל אסמכתא התומכת בטענתו זו.

המשיב סבור בתגובתו כי הבקשה אינה מצביעה על נזק ממשי ממנו עתיד לסבול המערער אם יקיים את פסק הדין, ודאי בנסיבות בהן המדינה היא הזוכה כך שלא קיים חשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. לצד זאת, מסר המשיב כי הוא ער לחשש שהביע המערער כי "ייזרק לרחוב", אף שחשש זה לא הוכח, וציין כי הוא אינו מתנגד להסרת העיקול שהוטל על חשבון הבנק של המערער שמספרו 303-313816/53 המתנהל בבנק לאומי סניף 806.

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המערער וקבע שהכלל הוא שהגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), והמבקש לעכב את ביצועה נדרש להראות כי אם לא יינתן עיכוב הביצוע המבוקש לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. בנטל זה לא עמד המערער.

עם זאת, לאור הסכמת המשיב, קבע בית המשפט העליון שהעיקול על חשבונו של המערער כאמור– יוסר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

מגפת הקורונה- כתב אישום בגין הפצת פייק ניוז

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה למאור מזרחי, בן 25 מבני ברק, כי נשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בגין ביצוע עבירות של פרסום ידיעות כוזבות והעברת מידע כוזב במחשב. זאת, בשל שליחתם של מסרונים פיקטיביים אשר נחזו ככאלה שנשלחו על ידי משרד הבריאות וגרמו לתלמידת תיכון, בת 18, להסתגר בבידוד עד שהתגלה לה שמדובר בתרמית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   

על פי מכתב השימוע, שנשלח על ידי עו"ד עמוס איתן, החשוד שלח מסרון פיקטיבי לתלמידת כיתה י"ב המורה לה להיכנס לבידוד, תוך שימוש ביישומון המאפשר שליחת מסרונים ממספרים פיקטיביים. המסרון נחזה ככזה שנשלח על-ידי משרד הבריאות. כתוצאה מקבלת המסרון, שהתה המתלוננת בבידוד ביתי, בריחוק מבני ביתה. למחרת ניסתה המתלוננת להתקשר למספר הטלפון ממנו נשלח המסרון כדי לוודא את אמיתות המידע. בעקבות זאת, החלה התכתבות מסרונים בין המתלוננת לבין החשוד, בעוד המתלוננת סבורה שהיא מתכתבת עם מוקד של משרד הבריאות. במהלך התכתבות זו, ביקש הנאשם מהמתלוננת להשיב על מספר שאלות שהביאו לחשיפת פרטים אישיים אודותיה. כך למשל, שאל החשוד את המתלוננת האם היא מתגוררת בבית פרטי או בבית דירות; האם יש לה רישיון נהיגה; במה הוריה עוסקים; מה כתובת מגוריה וכיוצא באלה פרטים אישיים נוספים, אותם מסרה המתלוננת לחשוד כתוצאה ממצג השווא שהציג לה. לאחר בירור שערכה המתלוננת מול משרד הבריאות התברר לה כי נשלחו אליה הודעות כוזבות.

התיק נחקר בידי תחנת בני-ברק במרחב דן שבמשטרת-ישראל, כחלק ממדיניות האכיפה עליה הוחלט בפרקליטות, בכל הנוגע לעבירות המבוצעות בקשר עם המאבק הלאומי בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל, ובכל הנוגע להפצת חדשות כזב ("Fake News") סביב התפשטות הנגיף בישראל.

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, ציין כי המחלקה עוסקת בימים אלה באופן אינטנסיבי בטיפול בפרסומי כזב בנוגע למאבק הלאומי בנגיף הקורונה בדרך של טיפול בתיקי החקירה שנחקרים במשטרה, וכן בדרך של הסרת התכנים הכוזבים המתפרסמים ברשתות החברתיות. עוד ציינו בפרקליטות את הנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה משליחת הודעות כוזבות כגון אלה, אשר עשויות להביא לפגיעה בפרנסה או בחיי המשפחה של הנמענים. בפרקליטות רואים בחומרה תופעה זו ופועלים במהירות בטיפול בתיקים אלו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

כתב אישום נגד מתפלל בבית שמש

לפי הודעת דוברות הפרקליטות, עולה כי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לביהמ"ש השלום בירושלים כתב אישום נגד תושב בית שמש (48) בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו וסירוב להוראת פיזור התקהלות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

ב- 31.3.2020 השתתף הנאשם בהתקהלות יחד עם עשרות אחרים סמוך לבית כנסת בבית שמש. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד דקלה לוי דמרי מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), במסגרת פעילות בקרה ואכיפה של כוחות משטרה ומג"ב את צו בריאות העם בבתי כנסת בבית שמש, כרזו השוטרים מספר פעמים, באמצעות מערכת הכריזה כי "על הקהל להתפזר ולקיים את הנחיות צו משרד הבריאות". חלק מהנוכחים עזבו את המקום, אך מרבית הקהל, וביניהם הנאשם, נותר לעמוד במקום, צעק לעבר השוטרים וקילל אותם. הנאשם הוזהר פעמיים, לבל יתקרב לשוטרים אחרת ייעצר. על אף האמור חזר הנאשם אל השוטרים, ביקש שיעצרו אותו ואף קיללם.

לאחר מכן, התקהלו כ- 30 אנשים סמוך לבית כנסת נוסף שבו התבצעה אכיפה, והנאשם הצטרף אליהם. משלא עזבו הנוכחים את המקום, הנפיקו להם השוטרים דו"חות לפי צו בריאות העם. אז, החל הנאשם לקלל ולצעוק לעבר השוטרים, בין היתר:  "נאצים, אין לכם בושהאתם אוסרים עלינו להתפלל". כמו כן, התסיס הנאשם את המתקהלים לא להישמע להוראות השוטרים. תוך כדי שהנאשם צועק ומתפרע, ביקשו השוטרים מהנאשם להתפנות, אך הוא סירב. בשלב מסוים, נעמדה שוטרת מול הנאשם, במרחק של כמטר, והורתה לו להירגע. בתגובה ירק הנאשם לעברה ופגע בחולצתה. בעקבות האמור ניסו השוטרים לעצור את הנאשם ולהלביש על פניו מסיכה כדי להכניסו לניידת, תוך שהם מסבירים לו שהוא מסכן את עצמו ואת השוטרים.

במעשיו המתוארים לעיל, תקף הנאשם שוטרת בעת מילוי תפקידה כחוק; עשה מעשה בכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים תפקידם כחוק, או להכשילם בכך וסירב להוראת שוטר המורה על התפזרות של התקהלות שנעשתה בניגוד לסעיף 3א לצו בריאות העם.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עתירת נסים ברנס לשחרור מוקדם נדחתה

בית המשפט העליון דחה בימים אלו את עתירתו של נסים ברנס שביקש לאשר שחרור מוקדם בהתחשב במגפת הקורונה ונסיבותיו האישיות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון    

בית המשפט העליון קבע כי עניינה של העתירה הוא תנאי מאסרו של העותר, אסיר בכלא "אלה",  וכן בקשה לשחרור מוקדם מטעמים רפואיים ולמתן חופשה – זאת, לאור התפרצות נגיף הקורונה והשתייכות העותר לקבוצת סיכון.

בית המשפט העליון הכריע כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי: כאמור בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, על עתירה בכגון דא להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר בו מוחזק האסיר. מקום שבו קיים לעותר סעד חלופי, קל וחומר, סעד חלופי שעל אי-נתינתו ניתן לערער ברשות לבית משפט זה, אין מקום שבית המשפט הגבוה לצדק יידרש לעתירה (ראו למשל: בג"ץ 3665/05 מסארוה נ' שר הפנים (15.6.2006)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

בג"צ החזיר עתירת אזרחית בורמה למחוזי

בג"צ דחה בקשת רשות ערעור על שתי החלטות ביניים שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביום 20.2.2020 (עמ"ן 51985-02-20) – האחת מפי השופטת ע' זינגר והשנייה מפי רשמת בית המשפט המחוזי השופטת ת' בר-אשר. ההחלטות ניתנו במסגרת הליך הערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 4.2.2020 (ערר (י-ם) 6223-18, הדיין מ' דורפמן).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום

נועם קוריס- קבלו נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

בפתח הדברים יוער בקצרה כי המבקשת היא אזרחית בורמה, וכי בית הדין לעררים קבע כי עליה לעזוב את ישראל לא יאוחר מיום 4.3.2020. המבקשת ערערה על כך כאמור לבית המשפט המחוזי, וכן הגישה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון לצורך כך. על-פי האמור בבקשת רשות הערעור, רשמת בית המשפט המחוזי דחתה את הבקשה למתן פטור כאמור אף מבלי לבקש את תגובת הצד שכנגד. בנוסף לכך, המבקשת הגישה בקשה למתן צו ביניים במסגרת הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי. בהקשר לכך נטען בבקשת רשות הערעור כי השופטת ע' זינגר קבעה בהחלטתה שעל המבקשת לעזוב את ישראל עד ליום 4.3.2020. אקדים ואומר כבר עתה כי תיאור זה של הדברים אינו מדויק.

בקשת רשות הערעור מכוונת כלפי שתי ההחלטות שהתקבלו בעניינה של המבקשת, ונטען בה כי יש להתערב בשתיהן.

דין בקשת רשות הערעור להידחות על שני ראשיה, קודם כל משום שעיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי זו לא דקה פורתא בהתייחסותה להחלטות שניתנו.

הבקשה למתן פטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי מן הטעם שלא נתמכה בתצהיר כדין, וזה היה גם הטעם לכך שלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד. מעבר לכך אף צוין בהחלטה כי הבקשה שהוגשה לא כללה כל התייחסות לסיכויי הערעור או למצבה הכלכלי של המבקשת, כנדרש. בשבועיים שחלפו מאז ניתנה ההחלטה, המבקשת לא הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר הנתמכת בתצהיר מתוקן, ואף אין כל אינדיקציה לכך שהגישה ערעור על החלטת הרשמת.

בכל הנוגע לבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי למתן צו ביניים יובהר כי החלטתה של השופטת זינגר לא הורתה על גירושה של המבקשת – לא ביום 4.3.2020 ולא בכלל. ההחלטה אך התייחסה למועד זה, שנזכר גם בהחלטת בית הדין לעררים, בקוצבה למדינה מסגרת זמנים קצרה להגשת תגובה. זאת ועוד, המדינה הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי את האפשרות ליתן צו ביניים שיאסור על הרחקתה של המבקשת עד להכרעה בערעור. וטרם ניתנה החלטה בבקשה למתן צו ביניים.

למעשה, ההחלטה העדכנית ביותר הנוגעת לעניינה של המבקשת כלל לא הוזכרה בבקשה דנן. ביום 1.3.2020 ציין בית המשפט המחוזי כי אף הערעור שהגישה המבקשת ואשר פתח את ההליך כולו לא נתמך בתצהיר כדין. בהתאם לכך הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להגיש תצהיר מתוקן ולשלם את האגרה והפיקדון שנקבעו עד ליום 4.3.2020 שאם לא כן ערעורה יימחק.

בנסיבות אלה ולנוכח כל שפורט לעיל לא ניתן כאמור לקבל את בקשת רשות הערעור, וזאת חרף ההבנה למצבה של המבקשת שאינו פשוט.

יחד עם זאת, משהבקשה הונחה על שולחנו של בג"צ אך כעת ולנוכח יום השבתון שחל אתמול לרגל הבחירות הכלליות, ניתנה למבקשת שהות קצרה נוספת להגיש לבית המשפט המחוזי את שנדרש ממנה, וזאת עד ליום 8.3.2020. זכויותיה של המבקשת בכל הנוגע להגשת בקשות לבית המשפט המחוזי כמובן שמורות לה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.