עו"ד נועם קוריס – ישראל 2017, מחשב לכל ילד אבל מה עם המדינה ?

עו"ד נועם קוריס –  ישראל 2017, מחשב לכל ילד אבל מה עם המדינה ?

מדינת ישראל נחשבת מדינה מובילה מבחינה טכנולוגית, מכל העולם מקדשים את הקדמה הטכנולוגית וההמצאות בתחום הטכנולוגיה המגיעה מישראל. לעיתים נראה שהתדמית המתקדמת של ישראל בנושאי הטכנולוגיה והמחשוב פסחו ודילגו על היכולות הטכנולוגיות של הרשויות, לפחות בכל מה שקשור לשירות לאזרח.

כך למשל, בשבועות האחרונים התפרסם, שהארכיון הציבורי של מדינת ישראל מפרסם באינטרנט מסמכים רבים שכלל אסור היה לו לפרסם וביניהם פרטים אישיים של גורמים שונים, רשימת העולים החדשים שעברו ברית מילה מאוחרת, פרטים אישיים של משת"פים של ישראל ביהודה ושומרון, פרטים אישיים של קורבנות עבירה ועוד נתונים רבים שמפורסמים דווקא על ידי המדינה באינטרנט, בניגוד לחוק.

בצורה דומה, פורסם לפני מספר שנים על נסיעות של חברי כנסת לחו"ל למטרה תמוהה במיוחד- לצורך בדיקה והשוואה של אתרי אינטרנט במדינות שונות, לפני הקמת אתרים דומים בישראל, וכאילו ששכחו שכל הרעיון של אתרי אינטרנט הוא שניתן לצפות בהם מכל מקום בעולם ואין צורך לחצות יבשות בשביל לעיין למשל באתר האינטרנט של אוסטרליה.

זה די עצוב, כי המדינה עצמה לא כל כך אוהבת לדבר על הטעויות והכשלים שלה ואם מדובר בכשלים טכנולוגיים, אז למה בכלל פרסם זאת ? והנה למשל בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מיום 16.11.2011, אפילו יושבת ראש הועדה דאז הגב' רונית תירוש הלינה בעניין קריסת מערכות המחשוב במשרדי הממשלה, כי "בעקבות אותה קריסה שהיתה במשרדי הממשלה של כל מערכת המִחשוב, אמרתי לעצמי שהכול כל-כך בשו-שו, הכול כל-כך סודי, אני לא יודעת על מה אנחנו נדבר פה היום. "

מערכת ממשל זמין כידוע קרסה עוד יותר מפעם אחת, וגם בינואר 2014 ובאוקטובר 2015 עוד פורסם על תקלות וקריסות במערכת ממשל זמין, שכשמה היא אמורה להיות זמינה תמיד.

אז גם בלי מתקפות זדוניות זרות יוצא שמדי פעם גם "שער הממשלה" הממוקם ב gov.il קורס, נופל ונעלם ושלא יהיו טעויות, לא רק גנזך המדינה וחברי הכנסת בישראל פועלים לעיתים בנושא המחשוב בדרך חלם, והשבוע היה זה תורה של הרשות השופטת או ליתר דיוק מערכת בתי המשפט להפגין במפגן חלם שהסתיים רק לאחר התערבותו של היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט.

במערכת בתי המשפט, מאז קום המדינה ובמשך שנים, עבדו בתי המשפט ומזכירויות בתי המשפט במתכונת של 3 פגרות במהלך השנה, כאשר הפגרה הארוכה מכולן הינה פגרת הקיץ.

במהלך פגרת הקיץ למשל, לא היה ניתן אפילו להגיש מסמכים לבית המשפט, ולמעשה משך כמעט חודשיים בשנה לא היה ניתן אפילו להגיש מסמכים לבית המשפט.

לפני מספר שנים השתדרגו מערכות בתי המשפט בישראל, באמצעות מערכת נט המשפט המאפשרת לכל בעל דין ו/או עורך דין להיכנס לתיקים הרלוונטיים אליו און ליין, לצפות בהחלטות ובמסמכים שהגיש הצד שכנגד ואף להגיש בקשות ותביעות חדשות און ליין מהבית או מהמשרד- באמצעות מערכת נט המשפט.

למרות מערכת נט המשפט, שגרת הפגרה נותרה בעינה ולהבדיל מההיגיון ששרר קודם לכן בדבר החופשה לה זכאים גם עובדי בית המשפט, הרי שבשנים האחרונות הופסקה בצורה יזומה האפשרות להגשת מסמכים במערכת נט המשפט, בתקופת הפגרה.

יצא, שלמרות שהגשות מסמכים במערכת בית המשפט לא דורשות בעצם שום התערבות של פקידי בית המשפט, עדיין נמנעה מהציבור האפשרות להגיש מסמכים במערכת, ועוד החסימה המדוברת אף נעשתה בצורה יזומה.

אחרי כמה שנים כאלו, בימים האחרונים הוגשה בסוף פנייה טרום הגשת עתירה לבג"ץ בנושא, ואכן עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט הרים את הכפפה, הבין את מדיניות החלם לכאורה ואישר שהמערכת האוטומטית לא זקוקה לחופשת קיץ כמו הפקידים בשר ודם, כך שהחל ממחר לא תיסגר עוד המערכת האוטומטית, ושוב יהיה ניתן להגיש און ליין מסמכים לבתי המשפט, באמצעות מערכת נט המשפט.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

 

עו"ד נועם קוריס: על חקירות ומעצרים מתוקשרים, איקיוטק ולשון הרע

עו"ד נועם קוריס: על חקירות ומעצרים מתוקשרים, איקיוטק ולשון הרע

זה לא סוד שמשרד עורכי דין נועם קוריס ושות אותו ייסדתי בשנת 2004 נתן משך השנים שירותים משפטיים למאות רבות של עסקים בישראל וביניהם גם חברות מובילות ובולטות במשק. בהיקפים מסויימים של תיקים נדמה לפעמים שמקבלי השירות והמענה הם גם הצדדים שכנגד בתיקים, ולא רק הלקוחות הפורמליים.

אנשים מהצד פחות יודעים מה ההשפעה של חקירת משטרה ומעצר מתוקשר על משרד עורכי דין מוביל, וכנראה על כל מי שחשוף לציבור רחב הם מאוד משמעותיים.

לא מזמן סיפרתי בטור בישראל היום בנושא פרשת איקיוטק, על כך שחקירה או מעצר מתוקשרים, הם בדיוק כשמם- מתוקשרים. לא מאוד הרחבתי על ההשלכות של חקירה ומעצר מתוקשרים אבל ציינתי בכל מקרה שחקירה או מעצר אינם נחשבים כעונש ולמעשה כל אדם עלול למצוא עצמו נחקר או אף נעצר, גם אם לא עשה מעשה אסור ולא חוקי.

בשיטת המשפט הישראלית, קיומה של חקירה אינה מהווה עונש, כמו גם שמעצר במסגרת חקירה או מעצר בית כלל אינם מהווים עונש, לבתי המשפט גם אין סמכות להטיל מעצר בית כעונש, אלא שמעצר בית הנו כלי חקירתי, אשר באמצעותו מחייבים חשוד שעדיין נמצא תחת חזקת חף מפשע בהגבלות של אי יציאה מהבית למשל, ללא אישור של החוקרים במשטרה, לפרק זמן מוגבל- ובדרך כלל לצורך ביצוע חקירה מוגדרת מראש על ידי המשטרה, אשר יציאתו של אותו אדם מביתו- עלולה אולי לסכן.

בשלב בו אדם מצוי במעצר בית, אין כמעט חשיבות ברמה הפרקטית לראיות שבידיו בדבר חפותו, שכן ממילא הרשות החוקרת עוסקת בצורה שיטתית של איסוף ראיות להוכחת תיזה, ובדרך כלל רק זמן רב יחסית לאחר מכן בוחנת הרשות התובעת האם נאספו די ראיות על מנת להצדיק הגשת כתב אישום, כך שלרוב בפועל- ראיות מפריכות לא ימנעו את מעצר הבית, לצורך ביצוע חקירה מוגדרת בזמן זה- של הרשות החוקרת.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

גניזת פרשת איקיוטק – ישראל היום

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

פרסומים על מעצרים וחקירות אנחנו שומעים ורואים הרבה, פרסומים על תוצאות של חקירות או סיומן של פרשות בהן איש ציבור או אדם זה או אחר נעצר ולאחר החקירה הוברר שאין להעמידו לדין, כמעט איננו שומעים.

לא כולם יודעים, אבל סעיף 25 (א) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 קובע, כי אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה – החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה.

תת הסעיף (ב) של אותו סעיף בחוק קובע, כי החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.

נראה לי שרובכם שמתם לב, שבעבר לפני מספר שנים פורסמו בתקשורת ידיעות מרובות בעניין פרשת איקיוטק, כאשר רבות מהכתבות בתקשורת אודות פרשת איקיוטק עסקו דווקא בעורכי הדין שנטלו על עצמם לייצג חברה זו.

בעניין פרשת איקיוטק, בחרו רבים בתקשורת ואחריהם גם חלק מהרשויות להפנות חשדות נגד עורכי הדין שייצגו את החברה ואף דבר החקירה והבדיקה של לשכת עורכי הדין בעניינם של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק זכתה לכותרות רבות.

הרבה כלי תקשורת פרסמו את הבדיקות והחקירות של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק אבל אם להגיד את האמת, בינתיים לא ראיתי כתבות דומות שעדכנו את הציבור על כך שדווקא בחינת הטענות ובחינת העובדות לימדו, שעורכי הדין של איקיוטק לא עברו עבירות משמעתיות לפי החלטתה של לשכת עורכי הדין כך שפרשת איקיוטק נגנזה לאחר בדיקות מקיפות ומעמיקות שנעשו על ידי לשכת עורכי הדין- תוך שנקבע שעורכי הדין עצמם פעלו בצורה סבירה ומבלי שעברו שום עבירה.

בכל מקרה ובינתיים, עד שאמצעי התקשורת שפרסמו את דבר החקירה של לשכת עורכי הדין יפרסמו גם עדכון מתאים על גניזת פרשת איקיוטק בהקשר של עורכי הדין- אז הנה אני מעדכן אותכם שלשכת עורכי הדין קבעה שפרשת איקיוטק נגנזה, ושהבדיקה הראתה שלפחות הח"מ לא ביצע שום עבירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

בית המשפט העליון: "שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כדי להרתיע שופט ממלאכתו".

עו"ד נועם קוריס- בית המשפט העליון: "שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כדי להרתיע שופט ממלאכתו".

בית המשפט העליון, כבוד השופט י' עמית דחה בפסק דינו את ערעורו של ישראל בן עזרא, לאחר שתביעת לשון הרע שהגיש נדחתה בערכאה הראשונה והשניה ותוך ביקורת על ניסיונות סרק לפסול שופט מלדון בתיק,  "על מנת שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כמו במקרה דנן, כדי להרתיע שופט ממלאכתו."

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- על מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

לידי עיריית עכו הגיע מידע שלפיו בן עזרא ביקש מקבלן "לנפח" הצעת מחיר, ומתוך התמורה ששילמה העיריה הועברו 8,000 ש"ח לבִתו. בעקבות זאת הוגשה תלונה במשטרה, ובהמשך החליטה המשטרה לסגור את תיק החקירה. ביום 30.5.2014 דווח על סגירת התיק בעיתון "צפון 1", בכתבה שכותרתה: "עכו: המשטרה סגרה את התיק נגד ישראל בן עזרא". בסיום הכתבה הובאה תגובה מטעם עיריית עכו, ותגובה זו היא מושא הסכסוך הנוכחי. נוסח התגובה הוא:

"עיריית עכו טרם קיבלה כל הודעה ממשטרת ישראל על סגירת התיק. התלונה שהוגשה על ידי היועצת המשפטית של העיריה עו"ד כנרת הדר נגד בן עזרא הוגשה לאחר שהתגלו בפניה ממצאים חמורים על התנהלות לכאורה שלא כדין. בכוונת העיריה לערער על ההחלטה לסגור את התיק בפני היועץ המשפטי לממשלה ובמקביל להגיש תביעה אזרחית להשבת הכספים שהוצאו מקופת העיריה שלא כדין ובניגוד מוחלט לנהלים".

העירייה אכן הגישה ערר על החלטה לסגור את התיק. הערר התקבל והוחלט לחדש את החקירה. בנוסף הוכנה בעיריה טיוטת תביעה אזרחית נגד המבקש.

פרסום התגובה בעיתון הוביל את המבקש להגיש תביעת לשון הרע נגד המשיבה ונגד היועצת המשפטית של העיריה באופן אישי, על סך 500,000 ש"ח. בפסק דין מיום 16.12.2016 נדחתה התביעה (ת"א 60766-01-15). בית משפט השלום בעכו (כב' השופט א' בולוס) קבע כי מדובר בפרסום לשון הרע, אך המשיבה הצליחה להרים את הנטל ולהראות שהיא זכאית להגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק). נקבע כי בפני המשיבה נגלו "ממצאים מחשידים", שהונחו גם בפני בית המשפט, בעוד שגרסתו של המבקש מעוררת תמיהות ותהיות רבות. בנוסף נקבע כי הפרסום מגלה עניין לציבור, ולפיכך זכאית המשיבה ליהנות מהגנת "אמת הפרסום" לפי סעיף 14 לחוק. בנוסף נפסק, כי עומדת למשיבה גם הגנת תום הלב, משום שקיימת חובה מוסרית וחברתית לפרסם את החשדות (סעיף 15(2) לחוק). בהקשר זה הודגש כי הפרסום לא נעשה ביוזמת המשיבה אלא בתגובה לכתבה, ונקבע כי הפרסום נעשה בתום לב, לאחר שננקטו אמצעי זהירות ראויים.

המבקש ערער על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי  (כב' השופטים י' כהן; א' טובי; ת' נאות פרי) סמך את ידיו על מסקנותיו של בית משפט השלום בדבר תחולת ההגנות הקבועות בחוק, ודחה את הערעור בפסק דין מנומק מיום 3.7.2017 (ע"א 62261-01-17).

בבקשה לרשות ערעור הועלו טענות רבות בפני בית המשפט העליון, תוך טענות שפסקי הדין של הערכאות הקודמות רצופים עשרות טעויות בדין ובעובדות. המבקש פרש את גרסתו העובדתית לאירועים מושא התלונה, וטען כי בנסיבות העניין לא חלה הגנת "אמת הפרסום". לעניין הגנת תום הלב נטען, בין היתר, כי ענייננו בפרסום על הגשת תלונה לרשות מוסמכת, שאינו חוסה תחת סעיף 15(8) לחוק; כי הפרסום נעשה בזדון; וכי המשיבה לא בדקה את נכונות הפרטים.

בית המשפט העליון קבע, כי לא נגרם למבקש עיוות דין או חוסר צדק. נוכח טענותיו של המבקש יש להבהיר, כי קורא סביר של הכתבה מבין כי עמדת המשיבה היא שהתעוררו חשדות נגד המשיב, וכי החשדות מבוססים על תשתית עובדתית מוצקה ("ממצאים חמורים"). בניגוד לטענת המבקש, המשיבה לא היתה חייבת להוכיח, לצורך הגנתה, כי החשדות התבררו כנכונים.

למעשה, המבקש טען שבקשתו מעוררת "שאלה חוקתית חשובה ביותר" בשתי סוגיות הנוגעות לדיני פסלות שופט. ובית המשפט העליון החליט להתייחס בקצרה לשתי השאלות שהציג המבקש:

"האם ראוי כי שופט בהרכב אשר דחה בקשה לפסול אותו מדיון בתיק, ייטול על עצמו את המושכות ויכתוב את פסק הדין בעצמו"?

ותשובת  בית המשפט העליון לקושיא "חוקתית" זו: כן. ולעיתים הדבר אף רצוי, על מנת שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כמו במקרה דנן, כדי להרתיע שופט ממלאכתו. שופט רשאי להביע דעתו המקדמית (להבדיל מדעה מוקדמת) הן בערכאה הדיונית ועל אחת כמה וכמה בערכאת הערעור, שעה שטיעוני הצדדים פרוסים בפניו לאחר שהערכאה הדיונית נתנה פסק דינה, ואין בכך עילה לפסילתו.

"האם ראוי שבית המשפט ישחרר את פסק הדין מתחת ידו, בטרם חלף המועד להגשת ערעור על החלטתו שלא לפסול את עצמו"?

ותשובת  בית המשפט העליון לקושיא "חוקתית" זו: כן. ולעיתים הדבר אף רצוי, על מנת שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כמו במקרה דנן, כדי לעכב מתן פסק הדין.

בסופו של יום קבע בית המשפט העליון, כי הבקשה – שהשתרעה על 26 עמודים וכללה מאות עמודי נספחים – הייתה חסרת עילה על פניה. משכך, המבקש ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ₪.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס: על סודיות בנקאית ועיתונות כלכלית

עו"ד נועם קוריס: על סודיות בנקאית ועיתונות כלכלית

קצת הפתיע אותי לקרוא בעיתון דה מרקר (themarker) בכתבה של כתב שוק ההון ערן אזרן אודות פנייה שפניתי למספר בנקים, אודות לקוח שלי שרצה לגייס 300,000,000 ₪ (שלוש מאות מיליון ₪) בשוק ההון בשביל להשקיע בפיתוח נוסף של המתחמים ובכדי לפתור בעיה משפטית שהייתה לו עם שני בתי מלון ולשם כך נעזר בשירותי.

הכתבה שפרסם עזרן עסקה בגישושים שנעשו במערכת הבנקאית ובשוק ההון, על מנת לגייס חוב עבור המלונות מג'יק סנרייז המתופעל על ידי רשת פתאל ומלון סנרטל פארק אילת שמתופעל על ידי רשת רימונים ובכדי לסיים את הסכסוך המשפטי רב השנים והאמוציות, עם בנק דיסקונט.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

הסיקור המוזר של אזרן שנראה (לפחות לי) כאילו הוזמן על ידי בנק דיסקונט שלו אולי בגלל ההליכים המשפטיים האינטרס לפגוע בעסקה, ושכלל במהדורה המודפסת ובכותרת את המילים הון, תיווך, מלון…

הכתבה של אזרן עוד עברה שינויים ועריכות לא מעטות בגרסת האון ליין באינטרנט, אבל גם נכון למועד כתיבת שורות אלו אין ספק שהוא מתבסס על מידע שנמסר לכתב על ידי בנק כפי העולה מן הכתבה בהקשר לפנייתו של הח"מ, ולמרות שהכתבה לא חשפה לציבור את המידע הרלבנטי .למדי-  על איזה בנק מדובר ?

זה קצת מציק, כי הטיעון של חיסיון לגבי מקור עיתונאי לא יוכל לעולם לגבור על זכותו של הציבור לדעת איזה בנק הפר את חובתו הקבועה בחוק לסודיות של הבנק: "חובתו של בנקאי שלא לגלות לצד ג’, שאינו מוסמך"

הבנק גם, לא יוכל לטעון לפגיעה בפרטיותו, שכן הבנק בחשיפת מידע עסקי או פניה של לקוח פוגע בפרטיותו של אדם בשר ודם, אשר חוק הגנת הפרטיות בא להגן עליו ואילו החיסיון העיתונאי במקרה זה אינו יכול לפגוע בזכות לפרטיות, לא שברור שמדליף המידע הסודי הינו בנק.

 בקשר לאותה כתבה מוזרה, כדאי אולי לשתף, גם בפנייתו הראשונה של אזרן אלי, בטענה שהלקוח שלי ביקש ממני לדבר איתו ולמסור לו פרטים לצורך כתבה (מה שלטענת הלקוח שלי לא היה ולא נברא), וכעבר פחות מדקה- סמס מהלקוח שלי לגבי אזרן שדווקא טען בפניו שאני הוא זה שביקש שהלקוח ימסור מידע ?! (מה שכמובן לא היה ולא נברא).

אציין שניסיתי לאמת עם אזרן את הפנייה המוזרה והמקבילה אלי ואל הלקוח שלי בטענה שהפנינו אותו אחד אל השני, אבל הוא טען בסתמיות שהוא לא עשה שימוש בשמי..

בכל מקרה, לא אני לא יודע אם הכתבה התרשלה גם בעוד נושא או סתם ניסתה ליצור קצת צהוב בסיפור, אבל ראיתי ששוב ושוב הזכיר עזרן את שמי בכתבה בהקשר לחקירת פרשת איקיוטק, מסיבותיו שלו הוא רק שכח ציין שהפרשה נגנזה כמו שפורסם למשל בישראל היום.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס: עודף הליכים מטרידים הביא לדחיית עתירה לבגצ

עו"ד נועם קוריס: עודף הליכים מטרידים הביא לדחיית עתירה לבגצ

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה את עתירתה של הגב' סידי קליין וקבע שלשון משתלחת יש בה די בכדי לסלק עתירה על הסף.

לפעמים קשה להבין למה חייבים לקחת עורך דין לצורך ניהול תביעה משפטית, נראה שקשה להיות אובייקטיבים כשמייצגים את עצמך וזו סיבה מספקת.

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בפסק הדין בעניין העתירה שהתפרשה על פני 31 עמודים (לא כולל נספחים), התרשם בית המשפט העליון שדברי העותרות אינם סדורים, ודי בטעם זה כדי לדחות את העתירה על הסף, משאינה מגלה עילה להתערבותו (השוו: בג"ץ 6373/08 שלמה נ' בית נשיא מדינת ישראל (20.7.2008); בג"ץ 7178/97 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.12.1997); בג"ץ 5715/94 מלכה נ' שירות בתי הסוהר (20.10.1994)).

העתירה עסקה בכך, שבשנת 2005 פנתה העותרת 1 לעורך דין שייצג אותה בתביעת פיצויים.

עקב טענות שהיו לעותרת 1 נגד אופן ניהולו של עורך הדין את התביעה, בין היתר מכיוון שבחר לפנות לגישור, היא הפסיקה את התקשרותם, ופנתה לייצוג אחר

בשנת 2011 פנתה העותרת 1 ללשכה לסיוע משפטי (להלן: הלשכה) בבקשה לייצוג בהליכים נגד עורך הדין והמגשר, בטענה כי אלה התרשלו בניהול התביעה ובקידום הליך הגישור. פנייתה סורבה בטענה כי היא נעדרת סיכוי משפטי.

באפריל 2013 הגישה העותרת 1 ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי. לאחר מספר חודשים ניתנה החלטה על סגירת התיק.

בסוף 2013 הגישה העותרת 1 ערעור נוסף על החלטת הלשכה לסיוע משפטי, אשר נדחה בפסק דין.

במהלך 2013 הגישו העותרות תביעה נגד עורך הדין והמגשר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ללא ייצוג. בקשתן לפטור מאגרה בתיק נדחתה בשנת 2016.

בשנת 2015 הגישה העותרת 1 תביעה בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, ובה התבקש ביטול פסקי הדין בהם נדחו ערעוריה על החלטת הלשכה שלא לייצגה.

בשנת 2017 הגישו העותרות לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה לביטול ההחלטה המוזכרת בסעיף ו', שלא לפטור אותן מתשלום אגרה. במסגרת התביעה הוגשה בקשה לפטור מאגרה, שנדחתה.

העותרות הגישו ערעור נוסף על ההחלטה המוזכרת בסעיף ו'.

העותרות הגישו ערעור על החלטה נוספת הקשורה במתן ארכה להגשת ערעור על ההחלטה המוזכרת בסעיף ו'.

ביום 23.10.2017 הגישו העותרות עתירתן זו, ובה התבקש כי יוצא צו המורה, בין היתר, על הקפאת כל ההליכים בערעורים המוזכרים בסעיפים ט' ו-י', עד אשר תתקבל החלטה בתביעה המוזכרת בסעיף ז'. כן התבקש צו ביניים באותו עניין.

כאמור, בית המשפט העליון קבע שדין העתירה להידחות על הסף מהטעמים שפורטו לעיל. טעם נוסף לדחיית העתירה על הסף הוא, שאין בית משפט העליון משמש ערכאת ערעור על החלטות של ערכאות שיפוטיות אחרות, ובכללן בתי המשפט האזרחיים, אלא "במקרים נדירים ביותר ובדרך כלל, מקום שעולה טענה של חוסר סמכות או אם מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור (ראו, לדוגמה, בג"ץ 10539/08 פלוני נ' יו"ר ראש הוצאה לפועל בטבריה,בפסקה ו (26.1.09); בג"ץ 499/12 קולקר נ' לשכת תביעות תעבורה ירושלים (18.01.2012); בג"ץ 5298/17 פלונית נ' פרקליטות מחוז מרכז (31.10.2017)). בית המשפט העליון קבע שלא מתקיימת איזו מן העילות המחריגות את הכלל. ואף כי הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בהליכים תלויים ועומדים.

בית המשפט העליון אף קבע, כי העותרות חוזרת ומטרידה את הערכאות השונות, כאשר כל הליך גורר אחריו הליכי ערעור, פטור מאגרה, הארכת מועד לפטור מאגרה וכיו"ב וקבע, כי לא לעולם חוסן וכי למרות מצבה הכלכלי היא עלולה למצוא עצמה משלמת הוצאות משפט בגין ההליכים- לטובת אוצר המדינה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס – על כסף קל, תום לב וסטארטאפים משפטיים

עו"ד נועם קוריס – על כסף קל, תום לב וסטארטאפים משפטיים

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

אין לי ספק שבעלי הזיכרון הטוב מביננו שמו לב, שבשנים האחרונות יש פחות מעשנים פחות במקומות ציבוריים ואין לי גם ספק, שללא פיתוח טכנולוגי מתמיד ופעילות חקיקתית ומשפטית עניפה, היינו מקבלים הרבה יותר הודעות פרסומיות לא רצויות אל הטלפונים החכמים שלנו ואל תיבות הדואר הדיגיטליות.

פגשתי גם כבר מספר מקרים בעבר, בהם יושבים חברי הכנסת יחד עם אנשי המקצוע, בונים מנגנון של אכיפה אזרחית וזאת במטרה לחסוך בכספי משלם המיסים הנדרשים להקמתו ותפעולו של מערך אכיפה מנהלי לאכיפה יעילה של חוק. הרעיון של האכיפה האזרחית הוא מאוד פשוט ויעיל, במקום להקים מנגנונים ציבוריים, לממן פקחים ותובעים וניירת ומשרדים, באים ואומרים לציבור קבל פיצוי ללא הוכחת נזק על עוולה שבוצעה נגדך או אף קבל  תגמול על כך שהבאת אל בית המשפט עוולה שנעשתה לרבים, במסגרת תביעה ייצוגית.

האכיפה האזרחית בחוק ני"ע למשל, ותביעות ייצוגיות שהוגשו לצד אכיפה מנהלית או פלילית או במקומן, שינו את הסטנדרטים המקובלים בניהול ודיווח בחברות ציבוריות ובשמירה טובה יותר על הכסף של הציבור בישראל, בארה"ב ובכל העולם.

מנגד, היה עורך דין שהחליט לפני כמה שנים לקחת צעד קדימה את נושא מניעת העישון במקומות ציבוריים, אך בתביעות שהגיש או לפחות בחלקן, ראה בית המשפט "ביוזמה", משום חוסר תום לב המאיין (הופך מיש לאין) את הזכות לפיצוי בהתאם לחוק.

לאור הפרוטוקולים בוועדות הכנסת שניסחו את החוק והעדר דרישת הימנעות מיוזמה בחוק, לא בטוח שנכון היה למנוע את ההיגיון הכלכלי שבאכיפה האזרחית, כמו בעוד אחד מהמקרים המוכרים בשנים האחרונות, בחוק דואר הזבל.

בחוק דואר הזבל, הפיצוי ללא הוכחת נזק, נקבע בתיקון לחוק התקשורת והמוכר גם כחוק הספאם, והוא יכול להגיע לעד 1,000 שח לכל הודעה פרסומת.

החוק אומר בצורה פשוטה יחסית, שאם שולחים לאדם פרסומת לא רצויה מבלי לעמוד בתנאי ההסדרה- האדם שקיבל את הודעת הפרסומת זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק עד סכום זה, לכל הודעה.

על החלטות בבתי המשפט בהם פוסקים לטובת מקבלי דואר זבל אלפי שקלים אנחנו קוראים בתקשורת חדשות לבקרים, אך את הערך המוסף באכיפה האזרחית המתממשת והקטנת עוצמת המטרדים בחיי היומיום שלנו, ספק אם אנו יודעים לאמוד, במימוש החוק ללא עלויות הכרוכות בהפעלת מנגנוני פיקוח ואכיפה חסכונית לקופה הציבורית.

אז יהיו מי שיגידו ואולי בצדק שיש בישראל יותר מדי עורכי דין ובמצב שנוצר עורכי הדין עושים הכל בשביל למצוא לעצמם תעסוקה אבל יהיו גם מי שיראו בתהליך שנוצר חלק מהפנמת הקיימות ותהליך מבורך שנמצל את החסרונות במציאות הישראלית הקיימת ומביא הפםרטה חיובית למשק, גם בתחום האכיפה האזרחית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

עו"ד נועם קוריס – על חדלות פרעון ושיעור בחשבון

סיפרתי כאן על תיק פש"ר 37981-09-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו נכה התלוי ברכב הנכה שברשותו נאלץ להתמודד עם דרישות הבנק הבינלאומי לתפוס ולמכור את רכב הנכה, למרות האיסור לעקל כסאות גלגלים ורכבי נכה לפי חוק ההוצאה לפועל,  ואף עם דרישת המנהל המיוחד בתיק, לתפוס ולעקל את קצבת הנכות הזעומה, גם כן למרות הוראות חוק הביטוח הלאומי האוסרות על עיקול קצבת נכות.

סיפרתי גם באותו המאמר, שבשקט בשקט, מתנהלת בחודשים האחרונים מהפכה חקיקתית משמעותית אשר עומדת לשנות סדרי עולם בדיני חדלות הפרעון בישראל. שרת המשפטים אילת שקד יחד עם פרופ' דוד האן הכונס הרשמי של מדינת ישראל הצליחו לקדם את הצעת החוק לחדלות פרעון ושיקום כלכלי, אשר ככל הנראה כבר בזמן הקרוב תהפוך לעובדה בשטח ותחליף את פקודת פשיטת הרגל, ואשר לאחריה יש להניח, דיני החובות בישראל ישתנו ללא היכר.

בינתיים אני חייב לציין, היו כל מיני התפתחויות מוזרות בתיק הזה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבנק והחייב הגיעו להסכמות לפיהן תמורת 80,000 ₪ שצד שלישי הסכים לתרום, ישוחרר הרכב לידי החייב, כשהוא נקי מכל טענה או עיקול.

להסכמות האלו, התנגד המנהל המיוחד מטעם הכונס הרשמי, הוא טען שאין בכך די בשביל למלא את קופת הפש"ר הריקה. הוא גם טען שהעובדה שקיצבת הנכות מעוקלת אינה גורעת מהטענה שהחייב בינתיים לא שילם מתוכה את הסכום החודשי שנקצב לו, לצורך התשלום לקופת הפש"ר.

לפעמים אתה נשאר בלי מילים, כי בפועל לא רק שהחייב שילם את הסכום שנקצב למרות שעיקלו לו את קצבת הנכות, אז גם בסופו של דבר הסתבר, שההתנגדות הקשה של המנהל המיוחד לשחרר את הרכב תמורת 80,000 ₪ הובילה לעיכוב נוסף ולתשלום אחסון על הרכב לעוד זמן מה ובסוף להמלצה של המנהל המיוחד לשחרר את הרכב בפחות מהסכום המקורי, ב 77,000 ₪ בלבד.

אולי לא הבנתי משהו למרות שאני לא רע בחשבון, אבל להצעה השניה הנמוכה יותר, פתאום כולם הסכימו, מוזר לא ?

אז החוק החדש שסיפרתי עליו עדיין לא נכנס לתוקף אבל בקרוב זה כנראה יקרה, ולאחריו ולאורו יש להניח, שהמדינה תראה בשיקום החייב משום ערך עליון, אפילו על חשבון החזר החוב לנושים ותוך תפיסה חדשה, לפיה בראיה גלובלית מוטב להחזיר את פושטי הרגל למעגל הכלכלי הנורמטיבי במהירות האפשרית ולהימנע מהתהליך הארוך הנהוג היום, שבו משך כמה שנים פועל הכונס הרשמי בחקירה, הגבלות ודרישה כנגד החייבים, לצורך השבת החוב לנושים.

עניין מהפכני נוסף בחוק החדש הנו ביטול חלקי של קדימות הנשייה של הנושים המובטחים (בעיקר בנקים), והעברת תשלומים דווקא לנושים הקטנים והבלתי מובטחים של החייבים, שהנם בעיקר העסקים הקטנים, על חשבון חלקם של הבנקים.

בהתאם להודעת הכנסת מיום 24.5.2016, מצפה המחוקק, כי עם אישרורו של החוק החדש ישתפר  מצבם של העסקים הקטנים במצבת הנשייה, כך שהבנקים לא יוכלו לממש את מלוא השעבודים שרשמו לעצמם ואילו העסקים הקטנים יזכו לחלק מהתקבולים שיתקבלו ממכירת נכסים משועבדים על ידי הבנקים, במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק. עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על הצלחה, טעויות ופאבלו פיקאסו

במשרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' שבבעלותי והנושא את שמי נוהלו משך השנים, בערך 200,000  עניינים משפטיים שונים, עבור לקוחות רבים.

אם מישהו מצפה מצד אחד שאכיר באופן אישי כל אחד ממאות אלפי העניינים שעברו אצלי במשרד משך השנים, או מאידך אם מישהו חושב שאפשר לנהל מערכת גדולה מהסוג הזה ולעשות הכל תמיד מושלם, אז אני אפנה אותו לסיור של פאבלו פיקאסו, שהיה אחד האומנים הגדולים במאה העשרים.

פאבלו פיקאסו,  השאיר אחריו אלפי יצירות אומנות ותרבות שלמה לגבי קוביזם ובכלל ציור ופיסול מודרני. קראתי איפשהו, שאחד הסממנים של עבודתו האומנותית של פיקאסו, הייתה שמירת עבודות שהיו מעין טיוטה, בדרך אל היצירה המושלמת, וכך למעשה ובדיעבד, ייצר פיקאסו אלפי יצירות אומנות נפרדות, שכל אחד ראויה כשלעצמה לתואר יצירת אומנות ומנגד כל אחד מיצירותיו הינה יצירה נפרדת, שונה מרעותה.

אמנים אחרים, סירבו לחשוף את עבודותיהם לפני שהיו מושלמות, והעדיפו להשמיד את הטיוטות, שלא היו מושלמות לטעמם וההיסטוריה מדברת בעד עצמה, לפחות לגבי נוהגו של פיקאסו, שהשאיר לנו אלפי יצירות אומנות יחודיות, לא מושלמות לחלוטין לדעת האומן שייצר אותן, אך בעלת חותם מיוחד.

זה כנראה לא סוד, שבתחומים מסויימים טעויות ואגירת טיוטת עלולה להיחשב ליותר רע מאשר טוב, אבל נראה לי שכל יזם מודרני יכול לפעמים להזדהות עם פיקאסו, לגבי יוזמות או רעיונות שלא יצאו מושלמים, אבל עדיין ניתן לראות בהם כחלק מהדרך שנעשתה, עד ליצירה מושלמת.

אני כשלעצמי מוצא השראה בדרכו של פיקאסו, שכן ראיה בריאה היא ראיה, המצליחה לראות במשהו שנעשה בדרך בצורה לא מושלמת, רק חלק מהדרך אל ההצלחה אבל בשום מקרה לא כישלון.

אחד הנרטיבים הקובעים אצל כל האנשים שעשו בחייהם דברים גדולים וזכו להצלחות רבות הוא, שכל עוד ממשיכים לנסות אז לא באמת נכשלנו, וזוהי למעשה כל תורת ההצלחה כולה לתפיסתם של רבים.

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

נועם קוריס כותב בישראל היום

עו”ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס - ביטוח

עו"ד נועם קוריס – על כלכלת ספאם וכסף קל

שאלו אותי על יזמות בתחום המשפט ועל הפיכת חסרון ובעיה לעסקים אל יתרון והכנסה, זה הזכיר לי לדוגמא שבדצמבר 2008 נכנס חוק הספאם לתוקפו לאחר דיונים ממושכים והליכי חקיקה ארוכים, שהחלו אי שם בשנת 2005 ולאחר שמבלי הסדרה בחוק, בתי המשפט לא באמת רצו להתערב בתופעה.

אחרי שהסתיימה חקיקת החוק בנושא עלה שנהיה לנו חוק פשוט יחסית, אם שולחים לאדם פרסומת לא רצויה מבלי לעמוד בתנאי ההסדרה- האדם שקיבל את הודעת הפרסומת זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק- של עד 1,000 שח לכל הודעה.

אחרי שנכנס החוק, כתבתי עליו כמה מאמרים ובמקביל הצעתי לכמה מלקוחותיי הקבועים, לטפל להם בבעיית הספאם. הרעיון היה פשוט, יש חברה שמעסיקה 2000 עובדים ולכל עובד יש מחשב ומייל של החברה  ולחלק מעובדי החברה יש גם ניידים של החברה. בממוצע מגיע ספאם או שניים לכל אי מייל בכל יום.

כל עובד מבזבז איזה חצי דקה ביום על מחיקת הספאמים מתיבת הדואר הנכנס שלו, כפול 200 עובדי החברה, זה אומר כמעט שעתיים בכל יום מבזבזת החברה על הספאם, ומנגד החברה יכולה לתבוע עד 200,000 ₪ ביום, רק בגין בזבוז הזמן הנובע מדואר הזבל שהיא מקבלת.

די מדהים, כי תוך בערך 3 חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד עם מספר לקוחות על כל הודעות הספאם שקיבלו, כבר הצטברו אצלי בערך 10,000 תיקי ספאם נפרדים, שמגיע בהם פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה. מדהים!

בכל מקרה, היום המצב כבר אפילו יותר ברור, כאשר בתי המשפט כבר הורגלו במימוש החוק ופוסקים מדי יום ביומו גם את הסכום המקסימאלי לכל הודעת דואר זבל.

אפשר גם לדרוש פיצוי גבוה יותר שיכול להגיע לסכומים ממש משמעותיים, עד סכום הפיצוי במכפלת מספר מקבלי ההודעה, במסגרת חוק תובענות ייצוגיות שהוחל גם הוא בנושא.

פשוט נכון ? ועל הדרך גם מנקה את תופעת הזבל מתיבות הדואר הנכנס שלנו ומהסמסים המציקים שרבים מאיתנו מקבלים.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד, לאתר משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס- טיפה

עו"ד נועם קוריס – תודה לגולשים ותגובות כייפיות

חוץ מהבלוג שלי באתר המשרד עו"ד נועם קוריס יצא לי לכתוב כאן באתר כל הזמן מקבוצת קו עיתונות, עוד מספר מאמרים על הוצאה לפועל, חדלות פרעוןשכר טרחת עורכי דין, פלילים, פשיטות משטרה ואפילו על בנימין נתניהו ודונלד טראמפ. בעצם על דונלד טראמפ כבר כתבתי אפילו כמה פעמים…

כתבתי כאן גם כמה מאמרים על תביעות ייצוגיות, על גירושין, על סכנות בעסקאות נדל"ן ועל הפרטיות שלנו שנפגעת, לאור סמכויות הסוקרים לפי חוק הלמ"ס.

פרשתי כאן גם לקוראים, את הכללים והמידע על הקלטות ומתי ואיך אפשר להגיש הקלטה כראיה לבית המשפט.

יצא לי לכתוב כאן גם, על פסיקה תקדמית בענייני יבוא רכב מקביל, ועל חיוב חברת הביטוח לשלם מע"מ למבוטח, בניגוד לעמדת חברות הביטוח, ולטובת משלם המיסים.

כתבתי כאן גם כמה מילים על מנוע החיפוש של גוגל ועל הסרה מגוגל, וגם פרסמתי שאילתה כמו שהיא,  אחרי שאמרו לי שהיא יכולה לשמש ממש כמו כתבה.

בדרך כלל, המאמרים שאני כותב כאן כתובים יותר בצורה סיפורית ופחות כמאמר מקצועי, יותר סיפור כזה מעניין ופחות נתונים יבשים, ככה הסבירו לי , שזה יותר עיתונאי ופחות עורך דין.

הפעם רציתי להגיד כאן בטור שלי תודה לאחד הקוראים שלי כאן, זה כיף במיוחד שקורא של הטור שלך חושב שהמאמר שזה עתה הוא קרא הוא מאמר מעניין ששווה להמליץ עליו לעיתון המקצועי בתחום עיסוקו, וזה כיף כפול, שעורך של עיתון מקצועי מוצא לנכון לבקש ממך לפרסם את המאמר שלך גם אצלו, בעיתון המקצועי. הנה, כאן.

בכל מקרה, רציתי הפעם בעיקר להגיד תודה לגולשים ותודה לקוראים, כיף לקבל תגובות על כתבה או מאמר, אז תגיבו, כנראה שזה 'הדלק' האמיתי לכתיבה, של כל מי שכותב.

חוץ מהבלוג שלי באתר המשרד עו"ד נועם קוריס יצא לי לכתוב כאן באתר כל הזמן מקבוצת קו עיתונות, עוד מספר מאמרים על הוצאה לפועל, חדלות פרעוןשכר טרחת עורכי דין, פלילים, פשיטות משטרה ואפילו על בנימין נתניהו ודונלד טראמפ. בעצם על דונלד טראמפ כבר כתבתי אפילו כמה פעמים…

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

 עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מסחרי ובליטיגציה מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרדנועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044.

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס