עו"ד נועם קוריס: איגוד האינטרנט, לשון הרע והוצאת דיבה

עו"ד נועם קוריס: איגוד האינטרנט, לשון הרע והוצאת דיבה

כתבתי כמה טורים על איגוד האינטרנט הישראלי שעוסק במגוון תחומים הקשורים לאינטרנט בישראל, מסתבר שבמקרים מסויימים חברות מסחריות שעוברות שיימינג ברשת יכולות לפנות בעתירה למוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיסייע בידיהן.

השבוע פנה אלי למשרדי נועם קוריס ושות', לקוח במייל וביקש לקבל שירותים משפטיים ממשרדי בכדי להסיר מהאינטרנט פרסומים לא מחמיאים שפורסמו בפייסבוק, באמצעות אתר הנושא את שמו ובמקומות נוספים, זה הזכיר לי את הסיפור האישי שלי כשיום בהיר אחד בתחילת שנת 2016  רשמה חב' דומיין דה נט, שמחזיקה ברישיון מטעם איגוד האינטרנט, ולבקשת פלוני את שם המתחם המורכב משמי באנגלית עם סיומת ישראלית, ואפשרה לו לנהל אתר ובו פרסומים נגדי, גם לאחר שפניתי מספר פעמים לשירות הלקוחות הבעייתי שסיפקו לי בחברת דומיין דה נט, לא הופסקה ההפרה של זכויותיי.

יחד עם זאת, הגשתי עתירה עניינית לאחד ממוסדות איגוד האינטרנט הישראלי, שהינו מוסד ישוב הסכסוכים החלופי של האיגוד, ה IL-DRP, הפועל תחת כללי ה – IL-DRP הישראלי אשר אמורים להיות תואמים גם לכללי -DRP COM העולמיים.

גוף יישוב סכסוכים זה של איגוד האינטרנט עוסק במחלוקות לגבי שמות מתחם (url) המוכרים גם כשמות דומיינים, ובסמכותו להורות לרשם הדומיינים לבטל רישום של דומיין מסויים או להעביר את הבעלות בו, לגורם שעתירתו להעברת הבעלות בדומיין נמצאת מוצדקת.

בעשור האחרון פאנל IL-DRPהישראלי הכריע בעשרות עתירות שעניינן היה בעיקר ניסיונות לתפוס דומיינים הנושאים שמות של חברות מסחריות גדולות לצורך מכירתם תמורת כופר לאותן חברות, למשל עתירות של     חב' פייסבוק וגוגל שהתבררו והוכרעו על ידי הפאנל הביאו לתוצאה שעל מחזיקי הדומיינים היה למסור את השליטה בדומיינים  לחברות, ללא תנאי.

בעניינה של פייסבוק למשלקבע מוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיש להעביר את הדומיין לשליטת פייסבוק, אף ללא תשלום הכופר שהציעה פייסבוק לשלם אז, בסך של 3,000 דולר

לאחרונה (26.7.2017) הכריע פאנל ה IL-DRP הישראלי בעתירה לשחרור שם הדומיין noam-kuris.co.il, ההכרעה שהינה תקדימית בישראל, איגוד האינטרנט קיבל את העמדה, שגוף מסחרי שמוכיח את זכותו והכרתו בשם מסויים הנכלל בשם שנרשם כמתחם מסויים (דומיין), תחת הסיומת co.il רשאי להגיש עתירה לשחרור או העברת בעלות בשם המתחם.

בהחלטת הפאנל נקבע עוד ובצורה תקדימית בישראל, שכאשר האתר המפורסם בשם המתחם עוסק בביקורות ובטרוניות כנגד הגוף המסחרי, הרי שיש בכך עוד ראיה שרישום שם המתחם מלכתחילה נעשה בחוסר תום לב ובצורה פסולה.

התקדים בהחלטת הפאנל מותח קו גבול לתופעת השיימינג נגד גופים מסחריים בישראל, ואף מצרף קביעות משמעותיות לכך שבמקרים כפי שנעשו לעניין noam-kuris.co.il, נעשה הרישום ופרסום האתר בצורה פסולה, מטעה וחסרת תום לב, בהתאם לכללים שנקבעו בנושא בעולם.

עו"ד נועם קוריס כותב על גוגל בישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

ועד הבית אוסר לבנות סוכה בחצר • אתם שאלתם – עו"ד נועם קוריס משיב

שאלה: מדי שנה אני בונה סוכה בשטח המשותף בבניין, השנה הודיע ועד הבית שרוב הדיירים החליטו שאסור לבנות סוכות באזור המשותף ושכל דייר בבניין יוכל לבנות את הסוכה רק בשטח הפרטי שלו. לכל הדיירים חוץ ממני יש אזור פרטי מתאים לבניית סוכה ולכן ההחלטה פוגעת רק בי, איך מתמודדים עם החלטה כזו?

תשובה: סעיף 71(ב)(ז) לחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969 (בתים משותפים) עוסק בשינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה ברכוש המשותף בבתים משותפים וקובע שלא יכולה להתקבל החלטה המונעת מדייר לבנות סוכה בשטח הרכוש המשותף, ובלבד שעד לאותה ההחלטה אכן נהג הדייר לבנות סוכה ברכוש המשותף.

שאלה: אני ומספר חברים רוצים לקדם רעיון חברתי מסוים ומתלבטים האם להקים לשם כך עמותה או תנועה, מהו ההבדל?

תשובה: עמותה הינה תאגיד לכל דבר ועניין, לצורך הקמת עמותה יש לשלם אגרה לרשם העמותות ובקשה לרישום עמותה שתוגש לפחות על ידי שבעה בני אדם, מייסדי העמותה. להבדיל מעמותה, לצורך הקמת תנועה לא נדרש לשלם כל אגרה ואין צורך להגיש בקשה לרשם העמותות או לגייס מינימום של חברים בתנועה.

שאלה: איך ניתן לחייב הפעלת מעלית בבניין כמעלית שבת בבניין שבו כל הדיירים חילוניים?

תשובה: סעיף 59ז. לחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969 (בתים משותפים) עוסק בעניין הפעלת מעלית כמעלית שבת וקובע כך: "בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת."

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

שנה טובה ומתוקה – משרד עו"ד נועם קוריס

נועם קוריס שנה טובה

 

שנה טובה, עלינו באינטרנט:

עו"ד נועם קוריס בלוג

עו"ד נועם קוריס קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

NEWS1 נועם קוריס עו"ד 

עו"ד נועם קוריס

התקדים של נועם קוריס סי או אי אל – גבולות השיימינג באינטרנט

התקדים של נועם קוריס סי או אי אל – גבולות השיימינג באינטרנט

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית והגבולות של האינטרנט בטח שעדיין לא נקבעו. בישראל מטפל איגוד האינטרנט הישראלי בלא מעט מההשלכות של הרשת על המציאות ולהיפך.

אחד ממוסדות איגוד האינטרנט הישראלי הינו מוסד ישוב הסכסוכים החלופי של האיגוד, ה IL-DRP, הפועל תחת כללי ה – IL-DRP הישראלי אשר אמורים להיות תואמים גם לכללי -DRP COM העולמיים.

גוף יישוב סכסוכים זה של איגוד האינטרנט עוסק במחלוקות לגבי שמות מתחם (url) המוכרים גם כשמות דומיינים, ובסמכותו להורות לרש  ם הדומיינים לבטל רישום של דומיין מסויים או להעביר את הבעלות בו, לגורם שעתירתו להעברת הבעלות בדומיין נמצאת מוצדקת.

בעשור האחרון פאנל IL-DRP הישראלי הכריע בעשרות עתירות שעניינן היה בעיקר ניסיונות לתפוס דומיינים הנושאים שמות של חברות מסחריות גדולות לצורך מכירתם תמורת כופר לאותן חברות, למשל עתירות של      חב' פייסבוק וגוגל שהתבררו והוכרעו על ידי הפאנל הביאו לתוצאה שעל מחזיקי הדומיינים היה למסור את השליטה בדומיינים  לחברות, ללא תנאי.

בעניינה של פייסבוק למשל, קבע מוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיש להעביר את הדומיין לשליטת פייסבוק, אף ללא תשלום הכופר שהציעה פייסבוק לשלם אז, בסך של 3,000 דולר

לאחרונה (26.7.2017) הכריע פאנל ה IL-DRP הישראלי בעתירה לשחרור שם הדומיין noam-kuris.co.il, ההכרעה שהינה תקדימית בישראל, הינה לא פחות מאשר סימון דרך וקו גבול, בכל הקשור לתופעות השיימינג ברשת, באמצעות רישום שם מתחם הנושא את שם הנפגע, כאשר הצד הנפגע בשיימינג הינו גוף מסחרי.

באותה ההכרעה מהימים האחרונים בעניין שם הדומיין noam-kuris.co.il, נקבע שלאחר שגוף מסחרי מוכיח את זכותו והכרתו בשם מסויים הנכלל בשם שנרשם כמתחם מסויים (דומיין), תחת הסיומת co.il, ומאידך הצד שרשם לבעלותו את הדומיין לא מוכיח זכות מקבילה שלו, רשאי העותר להגיש עתירה לשחרור או העברת בעלות בשם המתחם.

בהחלטת הפאנל נקבע עוד ובצורה תקדימית בישראל, שכאשר האתר המפורסם בשם המתחם עוסק בביקורות ובטרוניות כנגד הגוף המסחרי, הרי שיש בכך אף הוכחה שרישום שם המתחם מלכתחילה נעשה בחוסר תום לב ובצורה פסולה.

בהחלטת הפאנל בעניין noam-kuris.co.il עוד נקבע, שהקמת אתר ביקורת או תלונות הנושא בשם המתחם את שמו של הגוף המסחרי נשוא הביקורת, יש בכך אף משום הטעיה כלפי ציבור הגולשים, וניסיון פסול להטעות גולשים להגיע לאתר הביקורת, על חשבון ההגעה לאתר או לנוכחות האינטרנטית של הגוף המסחרי.

התקדים בהחלטת הפאנל מותח קו גבול לתופעת השיימינג נגד גופים מסחריים בישראל, ואף מצרף קביעות משמעותיות לכך שבמקרים כפי שנעשו לעניין noam-kuris.co.il, נעשה הרישום ופרסום האתר בצורה פסולה, מטעה וחסרת תום לב, בהתאם לכללים שנקבעו בנושא בעולם.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

נועם קוריס
זנזיבר החוף הצפוני- צלם נועם קוריס