בית המשפט העליון – מתוך אתר הרשות השופטת

בית המשפט העליון
מעמדו
שופטים
בית משפט לערעורים סמכויות:
בית משפט גבוה לצדק
"דיון נוסף"
"משפט חוזר"
הרכב
אב בית הדין
בית המשפט העליון
ראו: חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-‏1984,
סעיפים ‏32‎-25.
.
  מעמדו: בית המשפט העליון עומד בראש מערכת השיפוט במדינה. מקום מושבו בירושלים. תחום שיפוטו – המדינה כולה. הלכה שפוסק בית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון. זה עקרון התקדים המחייב הנוהג בישראל.
  שופטים: את מספר שופטי בית המשפט העליון קובעת הכנסת בהחלטה. ברגיל, מכהנים בבית המשפט העליון חמישה עשר שופטים.
היום מכהנים חמישה עשר שופטים. בראש בית המשפט העליון ובראש מערכת השיפוט בכללה עומד נשיא בית המשפט העליון. לידו – המשנה לנשיא.
  סמכויות: בית המשפט העליון יושב כבית משפט לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק.
  כבית המשפט לערעורים, דן בית המשפט העליון בערעורים (פליליים ואזרחיים) על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים. כן דן הוא בערעורים על החלטות שיפוטיות ומעין-שיפוטיות שונות, שעניינן, למשל, חוקיות הבחירות לכנסת, שיפוט משמעתי של לשכת עורכי הדין, עתירות אסירים, ומעצר מינהלי.
  כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ), דן בית המשפט העליון כערכאה ראשונה, בעיקר בטענות נגד החוקיות של החלטות שלטוניות:
החלטות של הממשלה, של רשויות מקומיות וכן של גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין.
  "דיון נוסף" בית המשפט העליון יושב גם ב"דיון נוסף" על פסקי-דינו. עניין שפסק בו בית המשפט העליון – בין בשבתו כבית משפט לערעורים ובין בשבתו כבית משפט גבוה לצדק – בשלושה שופטים או יותר, רשאי הוא לדון בו דיון נוסף במספר גדול יותר של שופטים. דיון נוסף אינו מתקיים אלא במקרים מיוחדים ומעטים, בהם נודעת, לדעת בית המשפט, חשיבות מיוחדת לפסק הדין.
  משפט חוזר: בית המשפט העליון רשאי להורות גם על קיום משפט חוזר בעניין פלילי שנפסק בו סופית. משפט חוזר יכול להיערךבתנאים שנקבעו לכך בחוק, בעיקר, אם נתגלו עובדות חדשות או התעורר חשש של ממש כי נגרם עיוות דין לנאשם. בפועל משפטים חוזרים נדירים ביותר.
  הרכב: בית המשפט העליון, הן בשבתו כבית משפט לערעורים והן בשבתו כבג"צ, יושב ברגיל בהרכב של שלושה. שופט אחד דןבבקשות ביניים, בצווים זמניים ובבקשות למתן צווים על תנאי, וכן בערעורים על החלטות ביניים של בתי המשפט המחוזיים או על פסקי דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום. בית המשפט העליון יושב בהרכב של חמישה שופטים או יותר בדיון נוסף. בית המשפט העליון יכול לדון במספר בלתי זוגי גדול יותר משלושה שופטים בעניינים שכרוכות בהם שאלות יסוד משפטיות או חוקתיות.
  אב בית הדין: עניין שיושב בו בדין נשיא בית המשפט העליון – הנשיא הוא אב בית הדין; יושב בדין המשנה לנשיא ואין הנשיא יושב בו – המשנה לנשיא הוא אב בית הדין; בהרכב אחר – הוותיק שבשופטים הוא אב בית הדין. את הוותק קובעים לפי תאריך מינוי השופט לבית המשפט העליון.

נועם קוריס – כל מה שחשוב לדעת עליו

עו"ד נועם קוריס | כל הזמן

www.kolhazman.co.il › דעות

עו"ד נועם קוריס – תודה לגולשים ותגובות כייפיות. חוץ מהבלוג שלי באתר המשרד עו"ד נועם קוריס יצא לי לכתוב כאן באתר כל הזמן מקבוצת קו עיתונות, עוד מספר מאמרים על הוצאה לפועל, …

נועם קוריס

kurislaw.com/

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים L.L.M מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב …

נועם קוריס

noam-kuriss.blogspot.com/

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה … עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט …

נועם קוריס – כל מה שחשוב לדעת עליו

נועם קוריס פורטל עורכי דין – Home | Facebook

https://www.facebook.com/נועם-קוריס-פורטל-עורכי-דין-191220034258261/

נועם קוריס פורטל עורכי דין . 19696 likes · 51 talking about this. https://twitter.com/izraelface https://www.youtube.com/user/kurislaw.

עו"ד נועם קוריס

odnoamkuris.blogspot.com/

עו"ד נועם קוריס כותב על אקטואליה ועולם המשפט, משרד עו"ד נועם קוריס נוסד בשנת 2004 ….. עו"ד נועם קוריסבעל תואר שני במשפטים L.L.M מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס …

עו"ד נועם קוריס – על הימורים, פשיטות משטרה ויעוץ משפטי

עו"ד נועם קוריס –  על הימורים, פשיטות משטרה ויעוץ משפטי

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:

 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים

המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו–מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."

אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן: 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו 2017, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם

ע"פ 338/17 איתי שטרום נ' מדינת ישראל

בבית המשפט העליון

 

ע"פ  338/17

 

לפני: כבוד השופט נ' הנדל

 

המבקש: איתי שטרום

 

  נ  ג  ד

 

המשיבה: מדינת ישראל

 

בקשה להיתר יציאה מן הארץ

תאריך הישיבה:                     כ"ז באייר התשע"ז (23.5.2017)

בשם המבקש:                        עו"ד איריס ניב סבאג; עו"ד מור סמואל שחר

בשם המשיבה:                       עו"ד עמית בכר

החלטה

הבקשה המונחת בפניי עניינה מתן היתר ליציאה מן הארץ למבקש למספר ימים. זאת, לאחר שהורשע, ועונש המאסר בפועל שהוטל עליו מעוכב עד להכרעה בערעור.

המקרה הינו בעל מאפיינים חריגים, בשל החלטות קודמות שניתנו על ידי ערכאה זו וערכאה קמא ולנוכח עיתויין. לאחר שמיעת טענות באי כוח הצדדים בהרחבה ומתן הזדמנות לצדדים להתייעץ, הם הגיעו להסדר, גם על סמך הצעתי. הצעה זו כוללת הצהרה מפי הסניגורית, עו"ד ניב סבאג, לאחר שהתייעצה עם מרשה, לפיה מעבר לבקשה זו המבקש לא יבקש יותר מבקשה אחת נוספת בדבר ביטול עיכוב יציאה מן הארץ. לכך הסכים בא כוח המדינה, בנסיבות העניין כפי שהסביר, אך הסכמתו מותנית בהגשת תיעוד מתאים על ידי המבקש. הסכמת הצדדים מקובלת עלי בענייננו.

צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד המבקש יבוטל באופן זמני בלבד בין התאריכים 25-28.5.2017, כמפורט בבקשתו. זאת, בתנאים הבאים: ערבות בנקאית בגובה 1,800,000 ש"ח, וערבות צד ג' בסך 2,000,000 ש"ח על שם אביטל בן שטרית ת.ז. 57372112 ועל שם ארנון שטרום ת.ז. 059035790. הערבות הבנקאית וערבויות צד ג' הופקדו בבית המשפט המחוזי ויחולו על היציאה הנדונה.ניתנה היום, ‏כ"ז באייר התשע"ז (‏23.5.2017).

    ש ו פ ט

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץלכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי 

ע"א 28/16 טליה פבזנר נ' יונתן שפר ואח'

בבית המשפט העליון

 

ע"א  28/16

 

לפני: כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

 

המבקש להצטרף:

 

 

המערערת:

עו"ד דניאל א.ח. כהן

 

 

טליה פבזנר

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. יונתן שפר
  2. איתי אופטובסקי
  3. מיכאלה כספי
  4. הדס גזי
  5. יפית הודיה מלכה
  6. ראובן סער
  7. פורמלי די נפי פצ'יפיקו

 

בקשה להצטרף כצד להליך

 

החלטה

הבקשה שבכותרת, במסגרתה עותר המבקש להצטרף כמשיב נוסף בערעור, הועברה לטיפולי.

הרקע העובדתי בקליפת אגוז: המשיבים 2-1 (להלן: המוכרים) הם הבעלים הרשומים של דירה מסוימת, לרבות זכויות הבנייה הצמודות לה בגג הבניין (להלן: הדירה). המוכרים כרתו הסכם למכירת הזכויות בדירה (להלן: הסכם המכר) למערערת ולמשיבים 6-3 (יחד להלן: הרוכשים). בניגוד להוראות הסכם המכר, הרוכשים לא פרעו את חוב המוכרים לבנק (שהיה מובטח במשכנתא), ואף לא הסבו את החוב (והמשכנתא) על שמם. משבא כוח המוכרים ניסה לברר את פשר העניין, הוא גילה כי נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיב 7 (להלן: הרוכש הנוסף) בגין הסכם מכר בין המשיבה 4 לבין המשיב 7  ביחס לזכויות בדירה (להלן: הסכם המכר הנוסף). עוד התברר לו, כי החתימות המופיעות על גבי המסמכים אשר הוגשו לרשם המקרקעין לצורך רישום הערת האזהרה – מזויפות.

על רקע האמור, הגישו המוכרים לבית המשפט המחוזי תובענה כנגד הרוכשים וכנגד הרוכש הנוסף ובגדרה עתרו לכך שבית המשפט יורה על ביטולו של הסכם המכר ועל מחיקתן של הערות האזהרה אשר נרשמו לטובתם. המערערת והמשיבה 3 התנגדו לקבלת התובענה, הרוכש הנוסף לא התנגד לקבלתה, ואילו המשיבים 6-4 לא נטלו חלק בהליך. ביום 17.11.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את התובענה והעניק למוכרים את הסעדים המבוקשים (להלן: פסק הדין). מכאן הערעור שלפניי, המופנה כנגד פסק הדין. יצוין, כי המשיבה 3 הגישה אף היא ערעור על פסק הדין (ע"א 34/16), ושני הערעורים צפויים להידון במאוחד.

לטענת המבקש, עורך דין במקצועו, הוא אשר ייצג את המשיבה 4 במסגרת  הסכם המכר הנוסף אשר נכרת בינה לבין הרוכש הנוסף. המבקש מוסיף וטוען, כי בד בבד עם כריתת הסכם המכר הנוסף, כרת הרוכש הנוסף גם הסכם למתן שירותי בנייה עם חברה קבלנית מסוימת; וכי הוא – המבקש – ייצג חברה זו. הרוכש הנוסף העביר חלק מן התמורה על פי שני ההסכמים האמורים לידי המבקש בנאמנות, והלה העבירה לידי המשיבה 4.

בעקבות מתן פסק הדין, הרוכש הנוסף הגיש לבית משפט השלום תובענה כנגד המבקש וכנגד המשיבה 4, ובגדרה עתר להשבת הסכומים אותם שילם במסגרת שני ההסכמים ולחיוב הנתבעים בתשלום נזקיו. תובענה זו עודנה תלויה ועומדת. לטענת המבקש קיים "קשר גורדי" בין הערעור דנן לבין התובענה התלויה ועומדת נגדו. כך, שכן ככל שיתקבל הערעור ויוחלט שהסכם המכר תקף, לא תהיה עוד מניעה לקיום הסכם המכר הנוסף וממילא "…תישמט לחלוטין הקרקע מתחת תביעת המשיב 7 [הרוכש הנוסף – ג'ל'] כנגד המבקש" (פיסקה 24 לבקשה). מאידך, "…דחיית הערעור דנא עשויה לכבול את המבקש במעשה בית דין, ולהשפיע באופן מהותי על התביעה שהוגשה נגדו…" (סעיף 23 לבקשה. ההדגשה במקור). לפיכך סבור המבקש, כי אי צירופו לערעור עלול לפגוע בו באופן ישיר וכי יש מקום להורות על צירופו. המערערת והמשיבה 3 (היא המערערת בע"א 34/16) מסכימות לבקשת הצירוף, ואילו המוכרים מתנגדים לה.

בחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה החלות בכגון דא (תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לעניין "המבחן המשולש" החל בהקשר זה ראו למשל, בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 (1991); עע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון, פיסקה 10 (24.6.2009)) – ואיני רואה להיעתר לה.

כעולה מהרקע העובדתי שהובא לעיל, פסק הדין מושא הערעור עוסק בסוגיית ביטולו של הסכם המכר, וכנגזרת מכך אף בביטולן של הערות האזהרה אשר נרשמו לטובת הרוכשים ולטובת הרוכש הנוסף. ואולם המבקש כלל לא היה צד להסכם המכר האמור (בין צד ישיר ובין בא כוח של איזה מהצדדים), ופסק הדין אינו כולל סעד כלשהו כנגדו. התובענה בבית המשפט המחוזי לא עסקה בסוגית הסכם המכר הנוסף והסכם שירותי הבנייה, על היבטיה השונים, וממילא אף הערעור דנן לא יעסוק בסוגיות אלה. משכך, איני סבור כי ניתן לומר שהמבקש עלול להיפגע באופן ישיר מתוצאות ההכרעה בערעור.

אכן, מוכן אני להניח (מבלי להביע עמדה בעניין) כי ככל שהערעור יתקבל ויוחלט שהסכם המכר תקף, יהיה בכך כדי להועיל למבקש במסגרת התובענה אשר הוגשה נגדו על ידי הרוכש הנוסף. ואולם תועלת זו, ככל שהיא קיימת, הינה בעלת אופי עקיף בלבד, ואין בה כדי לגבש עניין ישיר של המבקש בעסקת מכר אשר לא הייתה לו כל נגיעה אליה.

ומזווית אחרת: המבקש לא ביקש להצטרף להליך אשר התנהל בבית המשפט המחוזי, וזאת אף שלא טען כי לא היה מודע לקיומו. כידוע, הכלל בהקשר זה הוא כי "הטוען כי יש לו עניין ישיר בהליך משפטי, נדרש לפעול ללא שיהוי לצורך צירופו כבעל דין מרגע שנודע לו דבר ההליך, ולא להמתין ולכלכל צעדיו בהתאם להתפתחויות" (ע"א 7603/11 עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' שטילמן, פיסקה 3 (13.5.2012); עוד ראו, עע"מ 3055/13 ראש עיריית בני ברק נ' חורוזובסקי (27.10.2013)). ודוק: לא ניתן לקבל כי הגשת התובענה כנגד המבקש יצרה, יש מאַיִן, עניין ישיר של המבקש בערעור, שעה שזה לא היה קיים קודם לכן.

באשר לטענת המבקש בעניין מעשה בית דין אציין, מבלי להביע עמדה לגבי המקרה הקונקרטי, כי ככלל ולמעט חריגים כאלה ואחרים, "…צד אשר לא צורף להתדיינות, ואשר לא הייתה לו הזדמנות להעלות את טיעוניו בקשר לאותה פלוגתא, אינו קשור – לעניין העיקרון בדבר השתק פלוגתא – בפסק הדין שניתן בסיומה של ההתדיינות" (ע"א 686/02 עמותת בעלי ודיירי קריית וולפסון ירושלים נ' קריית וולפסון בירושלים חברה לניהול ושירותים בע"מ, פ"ד נט(1) 943, 958 (2004)).

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקש ללא דיחוי ואף תעדכן אותו טלפונית בדבר תוכנה.

ניתנה היום, ‏כ"ז באייר התשע"ז (‏23.5.2017).

    גלעד לובינסקי זיו, שופט
    ר ש ם

עו"ד נועם קוריס – על גביית חובות, הסתבכות בפלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס –  על גביית חובות, הסתבכות בפלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

בשנת 2004 כאשר רק הקמתי את משרד עורכי הדין שבבעלותי, אחד מלקוחותיי היה ח', בעל עסק בינוני שהיה מעביר אל משרדי את כל השיקים החוזרים שהתקבלו אצלו בעסק, לצורך גבייתם באמצעות ההוצאה לפועל. 

יום אחד, במסגרת ישיבות העבודה ביננו, משך ח' את אחד מהשיקים החוזרים בחבילה אותה הביא אל משרדי לצורך הטיפול המשפטי בהם, ואמר לי: "את השיק הזה חבל לתת לך, זה שיק של שוכר בדירה שלי ואגש עליו בעצמי, חבל לשלם שכר טרחה…"

לא היה מדובר בשיק גדול, אלא בשיק בגין שכר דירה לחודש אחד בדירה קטנה בפריפריה ואחרי שהבעתי את תמיהתי מה ההבדל בין שיק זה לבין יתר השיקים שח' קיבל במהלך עסקיו הרגיל בעסקו, התראתי בחצי פה בפני ח' שחבל שיסתבך ועדיף לו לגבות את סכום השיק באמצעות משרדי ולאחר שהתעקש לגבות בעצמו את השיק הספציפי הזה, המשכתי בשגרת יומי.

כמה שעות לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת, התקשר אלי ח' מספר פעמים ולבסוף שעניתי סיפר לי ח' שהוא עצור בתחנת המשטרה מסובים, שכן ויכוח קולני בינו לבין השוכר החייב הביא את השכנים להזעיק משטרה, כאשר הבירור הראשוני שערכה המשטרה במקום, הצדיק לטעמה את הובלתו של ח' לעיכוב ולחקירה בתחנת המשטרה.

אז לא היה לי נעים לומר לח' "אמרתי לך" ולמרות שלא עסקתי בדין הפלילי כלל, נסעתי עוד באותו הלילה לתחנת מסובים של משטרת ישראל, שכנעתי את הקצינה האחראית לשחרר את ח' לדרכו, ונאלצתי לחייב את ח' בשכר טרחה המצדיק יציאת חירום של עורך דין באמצע הלילה ונסיעתו לתחנת משטרה… 

אני לא זוכר בדיוק את הסכום של שכר הטרחה שדרשתי, אבל אני בטוח שהוא היה גבוה יותר מסכום השיק או מחודש שכירות של דירה קטנה בפריפריה (זה גם היה בשנת 2004, כשמחירי השכירות של הדירות היו פחות גבוהים), אבל מה שבטוח, הסיפור הזה הוא מהות המקצוע שלי וגם היום, כאשר משרדי מייצג חברות ענק כניופאן, בזק ואח', אני תמיד מזכיר את הסיפור הזה.

מוסר השכל: מסתבר שבישראל כמעט תמיד תצטרך עורך דין, ועורך דין ששוכרים לפני הבעיה תמיד יעלה פחות מעורך דין ששוכרים אחרי הבעיה. 

תחשבו על זה. 

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, חובות, פלילים

עו"ד נועם קוריס – חברות הביטוח צריכות לפצות מבוטחים גם בגין נזקי המע"מ

עו"ד נועם קוריס – חברות הביטוח צריכות לפצות מבוטחים גם בגין נזקי המע"מ

די ידוע, שחברות הביטוח מנסות להימנע מתשלום המע"מ על הנזקים המכוסים בפוליסות הביטוח.

הסיפור הוא סיפור פשוט שלצערנו קורה יום-יום, יש תאונת דרכים, בעל הרכב הנפגע מזמין שמאי ומתקן את רכבו, ואז שולח את החשבון לחברת הביטוח, במקרה בו אני נתקלתי,  חברת הביטוח שירביט.

חברת הביטוח בודקת את החשבון ואז קובעת שאת רכיב המע"מ בקשר לתיקון היא לא צריכה לשלם, כי המדינה תשלם אותו במקומה, לפחות אם מדובר בעוסק מורשה או בחברה בע"מ.

חברת הביטוח גם תעמיס קשיים, תדרוש אישור רואה חשבון לאי קיזוז המע"מ, תדרוש הסבר, ותמשיך ותתעקש גם כשהמחלוקת תגיע לבית המשפט.

כך, להערכתי מיליארדים של שקלים, שהינם רכיב המע"מ בנזקי רכבים בתאונות דרכים לא משולמים למבוטחים על ידי חברות הביטוח, אלא שהנפגעים מופנים לקבל את רכיב המע"מ באמצעות החזרי מע"מ, בדיווח העוסק שלהם לשלטונות.

חברת הביטוח שירביט המורגלת כל כך בנוהג של לא לשלם את רכיב המע"מ לנפגעים ומבוטחים, הרהיבה טיעונים בדיון בתיק בו טיפלתי בבית המשפט,  ואף הסבירה שעל מבוטח לקחת יעוץ מקצועי בתחום המיסים בכדי שהיא לא תשלם את רכיב המע"מ, והמדינה תשלם במקומה.

לתפיסתי, לא ניתן לחייב אדם לפנות לקבל את החזרי המע"מ על נזקיו דווקא מרשויות המס ולא נכון לאפשר לחברת הביטוח לדרוש ממבוטח אן מצד שלישי 'להתגושש' מול רשויות המס, בגין נזק מבוטח ברכיב המע"מ.

לציין, שגם מהצד השני, בשאלה האם יש לשלם מע"מ בגין פיצוי, התשובה המסתמנת היא שאין חובה לשלם מע"מ בגין פיצוי על גניבה או תאונה, כך שנראה שרשויות המס גם הן אינן מקבלות את הטענה השיגרתית של חברות הביטוח, בעניין המע"מ.

כך למשל, סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") קובע אימתי יוטל מס ערך מוסף, כדלקמן
"על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת." 
סעיף 1 לחוק מע"מ מגדיר "עסקה" כך

"1.מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו…; 
2.מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר
3.עסקת אקראי;" 


יוצא, שאם הפיצוי מחברת הביטוח נתקבל בגין נזק הגניבה, ולא בעבור "עסקה" כהגדרתה לעיל, אזי הפיצוי אינו חייב במע"מ, ולפיכך החברה או האדם אינם חייבים להוציא חשבונית מס בגין הפיצוי

שופט אמיץ אחד בבית המשפט בנתניה קיבל את טיעוני והסביר בפסק דינו לשירביט ואולי גם לשאר חברות הביטוח, שגם לדעתו, אי אפשר לכפות על נפגע בתאונה להתחיל להתדיין עם שלטונות המס בשביל לחסוך לחברת הביטוח כספים, וכדבריו בפסק הדין: "לא מקובלת עלי הגישה לפיה מי שניזוק בין היתר בתשלום מע"מ (להבדיל מעסקה רצונית שהובילה לתשלום מע"מ) צריך לנסות לשכנע את מע"מ לקזז את המע"מ ששילם במסגרת עיסקו…"

אומנם פסק הדין ניתן נגד חברת הביטוח שירביט, אבל נראה שהחלטת בית המשפט בהחלט יכולה להתאים גם למקרים הקשורים ליתר חברות הביטוח ואולי עוד תובעים נחושים ושופטים אמיצים יביאו להפסקת הסבסוד של חברות הביטוח מכספי משלמי המיסים ומקופת מע"מ והמדינה.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, שירביט, מע"מ

רע"א 3301/17 בדיחי נ' משה

בבית המשפט העליון

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץלכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי 

 

רע"א  3301/17

 

לפני: כבוד השופט מ' מזוז

 

המבקשים: 1. שושנה בדיחי
  2. דבורה בדיחי

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. יהודית משה
  2. אפרים אופיר משה

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.4.2017 בע"א  36102-10-16 (ע"י השופטיםמ' י' הכהן, ע' כהן ו-א' דורות)

בשם המבקשים:                     עו"ד עומר נירהוד

בשם המשיבים:                     עו"ד תומר שניאור

 

החלטה 
  1. בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים מ' י' הכהן, ע' כהן, א' דורות) מיום 4.4.2017 בע"א 36102-10-16, בגדרו התקבלו חלקית ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת א' אייכנשטיין שמלה) מיום 31.8.2016 בת"א 28235-09-11 ובת"א 24204-09-12.
  2. עסקינן בסכסוך בין שכנים הנובע מעבודות בניה שביצעו המבקשות בקומה שמעל דירת המשיבים בירושלים בין חודש ספטמבר 2009 לחודש ספטמבר 2010. לטענת המשיבים, נגרמו להם נזקים שונים כתוצאה מעבודות אלה, ומשכך הגישו תביעה נגד המבקשות על סך כולל של 530,398 ש"ח, בעילות שונות: נזקים למבנה ולמיטלטלין; ארבעה חודשי שכירות "אבודים" בשל הנזק ליחידת דיור המושכרת על-ידם; עגמת נפש; עלות חוות דעת המומחה מטעמם; פיצוי בגין דיור חלופי לו יזדקקו במהלך השיפוץ; ופיצוי על שימוש המבקשות ביסודות ובגג דירתם לצורך הבניה.

המבקשות טענו כי חלק מהנזקים הנטענים נגרמו כתוצאה מבלאי טבעי של המבנה, ואף הבהירו כי הציעו לתקן את הנזקים על חשבונן, אך הצעתן נדחתה על-ידי המשיבים. המבקשות גם הגישו מצדן תביעה נגדית שעיקרה פגיעה ברכוש המשותף, אך במהלך דיון ההוכחות הן ביקשו למחוק את התביעה ולברר את טענותיהן לפני המפקח על הבתים המשותפים

  1. במסגרת ההליך מינה בית המשפט מומחה מטעמו, אשר קבע כי עלות התיקונים של הנזקים הנטענים מסתכמת ב-34,000 ש"ח. בית המשפט אימץ במלואה את חוות דעת המומחה מטעמו וקבע כי המשיבים זכאים לפיצוי בשיעור זה בגין הנזקים שנגרמו להם, וכן פסק לטובתם פיצויים בגין עגמת נפש בסך 7,500 ש"ח.
  2. על פסק דינו זה של בית משפט השלום הגישו המבקשות ערעור לבית המשפט המחוזי, והמשיבים הגישו מצדם ערעור שכנגד. ביום 24.1.2017 הגישו המשיבים עיקרי טיעון מטעמם, וזאת טרם ששילמו אגרה והפקידו עירבון, ולאחר חלוף המועד האחרון לכך. ביום 19.2.2017 קבע בית המשפט המחוזי (הרשם א' רון) כי "בהיעדר עירבון ובחלוף המועד, נדחה הערעור שכנגד". עם זאת, באותו יום קיבלה מזכירות בית המשפט את סכומי האגרה והעירבון מבא-כוח המשיבים, ולאחר מכן התנהל דיון לגופם של הערעור והערעור שכנגד. למחרת, ביום 20.2.2017, הגישו המבקשות "בקשה לדחיית הערעור שכנגד" בהתבסס על החלטת הרשם האמורה. בית המשפט (השופט מ' י' הכהן) קבע כדלקמן:

"בפתח הדיון שהתקיים אתמול 19.2.17 הציג ב"כ המערערים שכנגד קבלה על הפקדת העירבון בקופת בית המשפט שנעשתה אתמול. זאת לאחר שהוסבה תשומת ליבו להחלטת כבוד הרשם על דחיית הערעור בשל אי התשלום.

המשיבה שכנגד 2 הייתה ערה למהלך זה ולא התנגדה לשמיעת הערעור שכנגד. לפיכך, מוצע לה לשקול אם היא עומדת על הבקשה וזאת עד ליום 22.2.17.

במידה ותעמוד על הבקשה, יגיב עליה ב"כ המערערים שכנגד עד ליום 27.2.17."

ביום 22.2.2017 הוגשה תגובת המבקשות, לפיה לא הוסבה תשומת ליבן במעמד הדיון ביום 19.2.2017 לנושא העיכוב בתשלום האגרה ובהפקדת העירבון, כמו גם להחלטת הרשם הדוחה את הערעור שכנגד על בסיס כך. המבקשות טענו כי לא נדרשו להביע עמדתן בנושא, וכי בהתאם גם אין כל ביטוי בפרוטוקול לחלק זה בדיון. בתגובת המשיבים לטענות אלה מיום 2.3.2017, נטען כי בטרם החל הדיון, ובמעמד שני הצדדים, הוצגו בפני המותב אישורים בדבר תשלום האגרה והפקדת העירבון על-ידי המשיבים, ואף הובהרה סיבת העיכוב בהסדרתם.

ביום 6.3.2017 ניתנה החלטת השופט הכהן, לפיה בנסיבות אלה אין מקום להמשיך ולהיזקק לערעור שכנגד, ואולם "מאחר שהערעור שכנגד נדון לגופו, הרי ככל שתבוטל ההחלטה על מחיקת הערעור שכנגד, יחודש ההליך". בהמשך לכך, הגישו המשיבים "תגובה" מטעמם, בה הסבירו את פשר העיכוב בהסדרת תשלומי האגרה והעירבון, ביקשו לקבוע כי הם "עמדו בכל תנאי הסף, הפקידו את העירבון הנדרש ואף שילמו מלוא האגרה לטובת קיום ההליך בפני ביהמ"ש הנכבד", ועתרו לרשם "שידחה החלטתו מיום 19.2.2017 וזאת בכדי שיוכלו לקבל החלטות ביהמ"ש הנכבד בהליך שהתקיים בפניהם".

ביום 7.3.2017 ניתנה החלטת הרשם, לפיה "בגבול שורת הדין, ובהינתן שמלוא העירבון מופקד, ותוך שאזכיר שברקע להחלטה זו גם החלטת כב' השופט הכהן מיום 6/3, תבוטל מחיקת הערעור שכנגד".

בהמשך לכך, ניתן ביום 4.4.2017 פסק דינו של בית המשפט המחוזי שעיקרו בחיוב המבקשות לשלם למשיבים סכום נוסף של 20,053 ₪, בגין עגמת נפש ופיצוי על שימוש ביסודות של דירת המשיבים. כן חויבו המבקשות בהוצאות המשיבים בערעור בסך 3,000 ש"ח

  1. כעת פונות המבקשות בבקשה כי תינתן להן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בטענה כי לא היה מקום לדון, לא כל שכן לקבל חלקית, את ערעורם שכנגד של המשיבים, לאחר שזה נדחה מחמת אי הפקדת עירבון, ומשההחלטה ל"החייאתו" ניתנה מבלי שהוגשה כל בקשה מתאימה לכך מטעם המשיבים ובלא שניתנה למבקשות ההזדמנות להציג עמדתן ביחס לכך. המבקשות סבורות כי עניינן מעלה סוגיות משפטיות כלליות, וטוענות כי ייגרם להן עיוות דין אם לא תתקבל בקשתן.
  2. המשיבים טוענים מצדם כי יש לדחות את הבקשה, ומציינים כי החלטות בית המשפט המחוזי מבהירות כי המבקשות היו מודעות לכל השתלשלות האירועים בתיק ונתנו את הסכמתן לכך. המשיבים טוענים כי ביום 19.2.2017, יום הדיון בערעור ובערעור שכנגד בבית המשפט המחוזי, התייצב בא-כוח המשיבים במזכירות בית המשפט והסדיר את נושא העירבון והאגרה ללא כל קושי, וזאת כמדומה משום שהחלטתו של הרשם על דחיית הערעור שכנגד טרם הוקלדה ונחתמה בשלב זה. נטען כי המבקשת 2 העלתה את טענת הדחייה עוד בטרם תחילת הדיון, ואז הציג בא-כוח המשיבים את האישורים בענין האגרה והפיקדון והסביר את פשר העיכוב בהסדרתם, ולאחר מכן הסכימה המבקשת 2 לנהל את הדיון בערעור ובערעור שכנגד. משכך, טוענים המשיבים כי אין למבקשות זכות להביע כעת את התנגדותן לעצם מתן פסק הדין.
  1. ביום 4.5.2017 הוריתי על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 4.4.2017 עד למתן החלטה אחרת.
  2. לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, על בקשות רשות לערער ב"גלגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עיון בבקשה מגלה כי אין היא עומדת במבחן זה, משכל כולה נטוע בנסיבותיו הפרטניות של מקרה זה.

אכן אין להקל ראש באיחורו של מערער לשלם אגרת בית משפט או להפקיד עירבון לטובת הבטחת הוצאותיו של המשיב. עם זאת, אין הדבר מצדיק בהכרח התערבות בשיקול דעתו של בית משפט קמא. מהחלטתו של השופט הכהן מיום 20.2.2017 עולה כי דבר העיכוב בהסדרת האגרה והעירבון הובא לידיעת המבקשות בפתח הדיון בערעור ובערעור שכנגד לגופם, והן מצאו שלא להתנגד לקיומו של הדיון. אמנם דומה כי השתלשלות האירועים בבית משפט קמא לא הצטיינה בהקפדה יתירה על סדרי הדין, ובפרט יש להצטער על כך שלא צוינו בפרוטוקול חילופי הדברים האמורים בפתח הדיון, אולם איני סבור כי יש בהשארת פסק דינו של בית משפט קמא על כנו כדי להביא לעיוות דין – לא כל שכן לעיוות דין חמור – למבקשות ברמה המצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה; קל וחומר משהמבקשות אינן מעלות כל טענה לגופו של פסק הדין.

  1. אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל בזאת. בנסיבות הענין לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ח באייר התשע"ז (‏24.5.2017).

    ש ו פ ט

החלטה על עיכוב ביצוע ע"א 3381/17 אשכנזי נ' בן שלמה

בבית המשפט העליון

עו"ד נועם קוריס הוא מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מאסטר במשפט, מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

 

ע"א  3381/17 – א'

 

לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשים: 1. שאול אשכנזי
  2. ש.א פתרונות תוכנה אחזקות בע"מ

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. ציון בן שלמה
  2. אבי בן שלמה

 

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.2.2017 בת"א 9663-06-12 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' מקובר

 

בשם המבקשים:                     עו"ד עופר צור

בשם המשיבים:                     עו"ד בעז בן צור, עו"ד אברהם אברהמוף

 

החלטה
  1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 27.2.2017 (ת"א 9663-06-12, השופטת א' מקובר).
  2.        לצורך הדיון בבקשה דנן אין צורך להידרש לכל פרטי הסכסוך בין הצדדים. אין חולק על כך שהצדדים פעלו בעבר במשותף והתקשרו ביניהם בחוזה שעניינו רכישת מניות. עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי השאלה האם בהמשך לכך התקשרו בחוזה נוסף שמכוחו חייב המבקש כספים למשיב.
  3.        המבקש החזיק באמצעות חברה בשליטתו, ש.א. פתרונות תוכנה אחזקות בע"מ (להלן: חברת האחזקות), בכ-31.5% ממניותיה של חברת אס. פי. אל. תוכנה בע"מ (להלן: אס. פי. אל.). 62.5% ממניותיה של אס. פי. אל. הוחזקו על-ידי מר צבי (צביקה) בארינבוים (להלן: בארינבוים) באמצעות חברה אחרת בשליטתו. יתר מניות החברה הוחזקו על-ידי בעלי מניות אחרים.
  4. בשנת 2004 התגלע סכסוך בין המבקש ובין בארינבוים, אשר במסגרתו הביא בארינבוים לפיטוריו של המבקש מתפקיד מנכ"ל החברה, ופעל לדילול מניותיו בה.
  5. בשנת 2005 פנה המבקש למשיב, ציון בן שלמה, ולבן דודו, אורן סקיזדה (להלן: סקיזדה), והציע להם לרכוש מניות בחברת האחזקות לנוכח הסכסוך בינו לבין בארינבוים. המשיב וסקיזדה נענו להצעה וביום 2.10.2005 נחתם הסכם בין חברת האחזקות לבין סקיזדה, הן בעצמו והן כנאמן עבור המשיב, שלפיו נמכרו להם 5% מהון המניות של חברת האחזקות תמורת סכום של 1,875,000 שקל, וכן אופציה לרכישת 10% נוספים תמורת סכום של 3,750,000 שקל (להלן: הסכם המניות). ביום 14.2.2006 המחה סקיזדה את כל זכויותיו על פי הסכם המניות לבנו של המשיב.
  6. על-פי הנטען על-ידי המשיב, בשלב מאוחר יותר, בדצמבר 2005, נעשה בין המבקש למשיב הסכם נוסף, שעל-פיו התחייב המבקש לשלם למשיב 15% מכל סכום שיקבל בעבור מכירת מניותיו ב-אס. פי. אל. במחיר שיהיה מקובל על המבקש (להלן: הסכם הייזום). בסופו של דבר, ביום 29.12.2006, המניות של חברת האחזקות ב-אס. פי. אל. אכן נמכרו בסכום של 52,180,000 שקל למר איתן אלדר (להלן: אלדר).
  7. בחודש יוני 2012 המשיב ובנו הגישו אפוא תביעה לבית המשפט המחוזי שנועדה לאכוף, כך נטען, את זכותם לפי הסכם הייזום.
  8. הסכם הייזום, שעל-פי הנטען נעשה בעל-פה, מוכחש על-ידי המבקש.
  9. ביום 27.2.2017 נתן בית המשפט המחוזי את פסק דינו ובו קיבל בעיקרו של דבר את התביעה. בית המשפט המחוזי קיבל את גרסת התובעים (שיכונו כאן גם המשיבים, הגם שמלכתחילה הבקשה הוגשה כנגד המשיב בלבד) וקבע, בניגוד לעמדת המבקש, כי המשיב והמבקש אכן התקשרו בהסכם הייזום כפי שנטען, וכן כי המשיב היה מי שפנה לאלדר והיה גורם דומיננטי ומעורב ביותר במשא ומתן למכירת המניות של חברת האחזקות ב-אס. פי. אל.. כתוצאה מכך נפסק כי על המבקש לשלם למשיב 15% מסכום העסקה של מכירת המניות – סך של 7,827,000 שקל שממנו נוכו וקוזזו סכומים שונים והתווספו סכומים אחרים, ובכלל זה החזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין (להלן: הסכום הפסוק). בבקשה צוין כי סכום זה עומד כעת על כ-10 מיליון שקלים, ובתגובת המשיב אף צוין שהסכום מתקרב ל-11 מיליון שקלים.
  10.  בערעור שהוגש על פסק הדין על-ידי המבקש וחברת האחזקות נטען כי אין יסוד לחיובו של המבקש בסכום כלשהו כלפי המשיב. בעיקרו של דבר, נטען בערעור כי קיומו של הסכם הייזום המוכחש לא הוכח כדבעי. כמו כן, נטען כי ביום 9.1.2007 חתם המשיב על כתב ויתור גורף בכתב כלפי המבקש וחברת האחזקות, שלפיו אין ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המבקש או חברת האחזקות (להלן: כתב הוויתור), ושגה בית המשפט המחוזי כש"התעלם" מכתב הוויתור.
  11.      בד בבד עם הערעור הוגשה בקשה דחופה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. יצוין כי הבקשה הוגשה בשם המבקש בלבד. לטענת המבקש סיכויי הערעור טובים מאד, בעיקר בשים לב לכך שקיומו של הסכם הייזום לא הוכח כדבעי, וכן לנוכח כתב הוויתור אשר שומט את הבסיס לחיוב לפי הסכם הייזום, ככל שזה יוכח. באשר למאזן הנוחות נטען כי אם לא יעוכב פסק הדין ייגרמו למבקש ל"נזקים בלתי הפיכים", בהתחשב בכך שפסק הדין מחייב אותו בתשלום סכום עתק שאותו לא יוכל לגבות בחזרה בשים לב, בין היתר, לכך ששווי נכסיו של המשיב נמוך מהסכום הפסוק. מנגד, המבקש טוען כי לא ייגרמו למשיב כל נזק או חסרון כיס אם יעוכב הסכום הפסוק, שאינו נדרש לו לצורך מיידי חיוני כלשהו כדוגמת פירעון חוב או למחייתו. בהמשך לכך, המבקש מצהיר כי הוא מוכן להפקיד ערבות בנקאית על מלוא הסכום הפסוק, ואף להפקיד את מלוא הסכום בקופת בית המשפט.
  12.      ביום 25.4.2017 הוריתי על הגשת תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע, וביום 27.4.2017 הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד למתן החלטה אחרת.
  13.      ביום 10.5.2017 הגיש המשיב את תגובתו לבקשה. לשיטת המשיב, הבקשה אינה אלא ניסיון סרק לדחות את הקץ ולהימנע מתשלום של הסכום הפסוק. באשר לסיכויי הערעור, נטען כי מדובר בערעור עובדתי מובהק על פסק דין שהתבסס על ראיות חפציות וממצאי מהימנות, ועל כן, כך נטען, סיכוייו "קלושים שבקלושים". המשיב מוסיף וטוען כי בית המשפט המחוזי אימץ את גרסתו שנתמכה בגרסאותיהם של שמונה עדים מטעמו, ולעומת זאת דחה את גרסתו של המבקש בציינו כי זו אינה נתמכת בעדויותיהם של העדים מטעמו. כמו כן, נטען כי הטענה בעניין כתב הוויתור לא הועלתה בפני בית המשפט המחוזי. באשר למאזן הנוחות, המשיב טוען כי הוא אדם אמיד ובעל ארבעה נכסי מקרקעין באזור המרכז, לרבות נכס מסחרי בעיר גבעתיים  ששוויו כחמישה מיליון שקל (להלן: הנכס המסחרי), וכן טוען כי המבקש לא הציג תשתית ראייתית באשר למצבו הכלכלי של המשיב. לחלופין, המשיב מציין כי על בית המשפט להורות למצער על תשלום סך של 7,646,000 שקל שהוא הסכום שנפסק בגין דמי הייזום, בעוד יתרת הסכום תופקד בחשבון נאמנות ייעודי שייפתח לצורך כך.
  14.      בתגובה נוספת שהוגשה מטעם המבקש ביום 16.5.2017 הועלו טענות כנגד גרסתו של המשיב כי הוא אדם אמיד. בהקשר זה נטען בין השאר כי רבים מן הנכסים שצוינו בתגובתו של המשיב אינם רשומים על שמו, וכי לכאורה שווי הנכסים נופל מן החוב הפסוק, כן צוין כי המשיב כלל לא טען שייגרם לו נזק לנוכח קבלת הבקשה. בנוסף, המבקש הוסיף וחזר באריכות על טענותיו באשר לסיכויי הערעור ולמאזן הנוחות.

דיון והכרעה

  1.      לאחר שבחנתי את הדברים החלטתי, לא בלי התלבטות, שדין הבקשה להתקבל.
  2.      כידוע, צד הזוכה במשפטו זכאי לממש את פסק הדין שניתן לטובתו בסמוך למועד שבו הוא ניתן, והגשת ערעור עליו אינה טעם ראוי לעיכוב ביצועו (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי); ע"א 6359/14 קרויס נ' פרידמן, פסקה 10 (16.11.2014); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 368 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין)). המבקש לחרוג מכלל זה נדרש להוכיח כי סיכוייו של הערעור להתקבל הם טובים וכי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה בבירור לטובתו. כידוע, שני התנאים האמורים הם מצטברים, ומתקיים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך (ראו למשל: ע"א 8293/13 נעמן נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 22 (18.2.2014) (להלן: עניין נעמן); ע"א 2043/17 מעוז נסיעות בע"מ נ' יו.בי.אמ. טרוול בע"מ, פסקה 17 (‏9.4.2017) (להלן: עניין מעוז); רע"א 2592/17 מ.פ עמית בניה וייזום בע"מ נ' דהן, פסקה 17 (‏26.4.2017)).
  3. במקרה שמעורר סכסוך מסחרי מורכב מסוג זה ראוי לפתוח בבחינתו של מאזן הנוחות. בהקשר זה, הצדדים האריכו בטענותיהם בדבר מצבו הכלכלי של המשיב, שלו חשיבות מכרעת מבחינת האפשרות של המבקש להיפרע ממנו אם יתקבל הערעור. הצדדים העלו בעניין זה טענות רבות ומפורטות, לרבות כאלה שהטילו דופי זה בזה. לאחר "נטרול" רעשי הרקע דומה שניתן לומר שקיים ספק מסוים ביחס ליכולתו של המשיב לתת מענה מלא להבטחת האינטרסים של המבקש ככל שיתקבל הערעור, בין היתר בהתחשב בעובדה שחלק מהנכסים המוזכרים בבקשה אינם רשומים על שמו, כפי שציין אף המשיב בעצמו. מנגד, המבקש נתן מענה מלא לאינטרסים של המשיב בהציעו להפקיד את מלוא הסכום הפסוק בקופת בית המשפט. אמנם מדובר בפסק דין כספי, והכלל שלפיו אין לעכב את ביצועו של פסק דין חל לגביו ביתר שאת (ראו למשל: ע"א 3559/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני, פסקה 8 (‏9.5.2017) וההפניות שם;בן-נון וחבקין, בעמ' 372-371). עם זאת, יש להתחשב גם בכך שמדובר בסכום חיוב משמעותי ביותר ולכן החשש כי המשיב לא יוכל להחזיר את הסכום הפסוק במלואו מקבל משנה תוקף (ראו למשל: ע"א 5365/14 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מור, פסקה 10 (24.10.2014); ע"א 7116/14 הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' יהודה, פסקה 7 (‏19.1.2015)).
  4. במקרה מסוג זה שבו מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו של המבקש יש לתת לעובדה זו משקל רב (ראו למשל: עניין נעמן, פסקה 22; ע"א 5120/14 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (20.8.2014); עניין מעוז, פסקה 17; בן-נון וחבקין, בעמ' 371-370). לא ראיתי לנכון לסטות מכלל זה במקרה הנוכחי. הדברים מקבלים משנה חיזוק בהתחשב באופיו של הסכסוך בין הצדדים שהוא סכסוך מסחרי מורכב, אשר מקשה על הערכת סיכויי הערעור. הערעור הוא עובדתי במידה רבה, ויש בעובדה זו כדי להשפיע על סיכוייו, אך אין בכך בהכרח כדי להכריע את הכף. לא למותר לחזור, בהקשר זה, על דבריו של בית המשפט המחוזי בציינו כי "ההכחשות ההדדיות הגורפות כמעט בכל דבר ועניין לא עוררו אמון רב בשני הצדדים. מתברר כי שני הצדדים אינם טלית שכולה תכלת" (פסקה 219 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).
  5.      בבואי לאזן בין כלל השיקולים שפורטו, אני סבורה שיש לתת משקל לצורך להגן על האינטרסים של המבקש נוכח נכונותו להבטיח באופן מלא את האינטרסים של המשיבים.
  6. לקראת סיום, לא ניתן להימנע מהתייחסות לתגובתו הנוספת של המבקש לתגובת המשיב. ביום 10.5.2017 הוריתי למבקש להגיש תגובה קצרה לתגובת המשיב, שבה יבהיר את עמדתו לגבי עניין אחד בלבד – האם הוא מסכים לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי כפי שהוצע על-יד המשיב. תחת זאת, המבקש הגיש "בקשה בהולה" למתן ארכה להגשת תגובה, והגיש בסופו של דבר תגובה מפורטת בת 13 עמודים (בתוספת נספחים המשתרעים על פני 24 עמודים) שהתייחסה שוב לסיכויי הערעור ולמאזן הנוחות. הדעת אינה יכולה להיות נוחה מכך, ובמקרים אחרים חריגה מסוג זה מגדרי החלטה עשויה לשמש בסיס לחיוב בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה.
  7.      סוף דבר: אני מורה בזאת על עיכוב ביצועו של פסק הדין, בכפוף לכך שעד יום 4.6.2017 יופקד הסכום הפסוק בקופת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. אם לא כן, יתבטל צו עיכוב הביצוע ללא צורך בהחלטה נוספת של בית משפט זה. במכלול נסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ח באייר התשע"ז (‏24.5.2017).

                            ש ו פ ט ת

עו"ד נועם קוריס – על משמורת משותפת והרגשת שליחות של עורך דין

עו"ד נועם קוריס –  על משמורת משותפת והרגשת שליחות של עורך דין

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

את עו"ד דנה בר-נר הכרתי בשנת 2003 כאשר התמחתי במשרד עורכי דין שהתעסק בעיקר בסכסוכים מסחריים, פירוקים וכינוסי נכסים. דנה אז הייתה כבר עורכת דין בכירה שניהלה ביד רמה כינוסי נכסים ותיקי ליטיגציה מורכבים בשווי של מאות מיליוני דולרים ויותר.

אותו משרד בו עבדנו יחד, היא כעורכת דין בכירה ואני כמתמחה, נתן אז שירותים משפטיים בתחום המשפט המסחרי לכל הבנקים הגדולים, לקבלני הבניין הידועים בישראל ואפילו לרשויות עצמן, בנושאים בהן הוחלט לתת למשרד מסחרי מקצועי לטפל בעניינים, ולא לעשות שימוש במחלקה האזרחית (המקצועית גם היא), של פרקליטות המדינה.

תמיד היה חשוב לדנה, שיהיה ברור שאת ההישגים המרשימים שלה בעולם המשפט היא משיגה בזכות עצמה וכנראה שבתור נסיכה של עולם המשפט ובת של שופט עליון ויועץ משפטי לממשלה לשעבר, ההישגים כבר אז היו פחות חשובים לה, העיקר שהיא תוכל להתגאות בדרך אליהם.

אחרי חיזורים מצד המשרדים המובילים בישראל, החליטה אז דנה לעבוד במשרד שקיבל אותה לעבודה על סמך הצטיינותה הרבה בלימודי המשפטים, ולא על סמך הקשרים של אבא, או על סמך הקשרים שרצו מסביב להשיג עם אבא שלה…

לא מזמן שמעתי, שעו"ד דנה בר-נר כבר לא עוסקת בתיקי ענק של ליטיגציה מסחרית, וכבר שנים שהמשרד שעתה היא עומדת בראשו, עוסק בעיקר בדיני משפחה, בגירושין, במשמורת ילדים ועם הרבה תשומת לב לענייני משמורת משותפת.

קצת הפתיע אותי, שעורכת דין שניהלה תיקים מורכבים עבור החברות הגדולות בישראל, החליטה יום אחד ולפני לא מעט שנים לעזוב את היוקרה שבדבר ולהתחיל לעסוק במשפטי גירושין, של אנשים רגילים ופרטיים, ממש כמו כל אחד מאיתנו.

אני חייב להודות, שההסבר של דנה שהכסף והיוקרה פחות חשובים מהשליחות וההרגשה בהחלט דיבר אלי, אין לי ספק, שעורך דין שנהנה ממה שהוא עושה ורואה בלקוחותיו את האפשרות לעשות את העולם טוב יותר עבור הילדים של זוגות מתגרשים, בהחלט מתיישב עם הרגש וההיגיון.

כשניסיתי לסכם ואמרתי, או קיי, אז את רואה שליחות בלסייע לגברים מתגרשים לנוכח המצב המשפטי בארץ, היא ישר קפצה ואמרה. מה פתאום, אני מסייעת לילדים והילדים צריכים אבא, ואת זה אני יודעת להביא לבית המשפט בצורה הנכונה ביותר עבור הילדים. זה הרעיון של משמורת משותפת.

לפנייה במייל לעו"ד דנה בר נר

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, משמורת משותפת, דנה בר נר