עו"ד התחצף לשופט ויושהה למשך 18 חודשים

בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשת רשות לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' בר-עם) בעב"י 68-09-19 מיום 28.11.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בבד"א 19/19 מיום 31.7.2019, שדחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי על כל חלקיו (בד"מ 10/11).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

נגד המבקש הוגש כתב קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז דרום (להלן: בית הדין המשמעתי המחוזי), המייחס לו עבירות של פגיעה בכבוד בית המשפט לפי כלל 32 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, פגיעה בכבוד הצד שכנגד לפי כלל 33 לכללים האמורים, וכן עבירות של פגיעה בכבוד המקצוע לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק האמור. על פי הנטען בכתב הקובלנה בשנים 2010-2008 התבטא המבקש בשלוש הזדמנויות שונות, במסגרת הליכים משפטיים שונים, באופן שאינו הולם כלפי שופטים וכלפי הצד שכנגד.

ביום 3.2.2019 הורשע המבקש בעבירות המיוחסות לו בגין התבטאויותיו. בהכרעת דינו נקבע, בין היתר, כי מדובר בביטויים פוגעניים, חמורים ופסולים וכי אין להתירם מפיו של עורך דין כלל, ובוודאי שלא במסגרת ותוך כדי עבודתו. כמו כן נקבע ביחס לטענתו בדבר עינוי דין והימשכות ההליכים, כי המבקש הוא זה שהביא להימשכות ההליכים בסרבו לקבל מסמכים שהומצאו אליו על ידי הקובלת.

ביום 1.4.2019 גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על המבקש עונש השעיה בפועל, לתקופה של 18 חודשים, שירוצו רק בתום השעיה בה היה נתון באותה העת, ובמצטבר לכל עונש אחר שנגזר עליו בהליכי המשמעת הקודמים והרבים שהתנהלו נגדו.

המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: בית הדין המשמעתי הארצי).

ביום 31.7.2019 דחה בית הדין המשמעתי הארצי את ערעורו של המבקש על כל חלקיו, תוך שקבע כי מדובר במקרה חריג ביותר וכי המבקש נקט, כמעט בדרך קבע, בביטויים פוגעניים נגד ערכאות שיפוטיות ונגד חבריו למקצוע. כמו כן נקבע כי דבריו הקיצוניים והבוטים של המבקש חורגים מהזכות לביקורת לגיטימית שאין מוסד אשר חסין מפניה. כמו כן נקבע, ולא מבלי התלבטות, כי בנסיבות הענין אין בהימשכות ההליכים ובנסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות גילו ומצבו הכלכלי עקב הרחקתו ממקצוע עריכת הדין, כדי להטות את הכף לטובתו. עם זאת, הומלץ למבקש לפנות, בסמוך לתום ריצוי עונשו הכולל ובכפוף לכך שיוכיח כי שינה דרכיו, בבקשת חנינה לגורמים המוסמכים.

המבקש ערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו תוך שציין כי לא מצא עילה בדין להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי. בין היתר צוין כי על עורכי דין להקפיד הקפדה יתירה על שיח מכבד כלפי מותב היושב בדין וכלפי הצד שכנגד, במיוחד בין כותלי בית המשפט, בהיותם "קציני בית המשפט" המייצגים את מערכת שלטון החוק. עוד נקבע כי אין בהליכים ובהכרעות הקודמות שניתנו משום פגיעה יתרה במבקש, ועל כן נדחו טענותיו על פגמים חמורים שנפלו כנטען בהליך המשמעתי נגדו. עוד הוטעם כי בגזר דינו לא נמצאה סטייה מהותית מרף הענישה הראוי במקרים דומים.

מכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, בה שב וטען המבקש נגד אופן ניהול ההליכים נגדו ונגד הקביעות של בתי הדין המשמעתיים ביחס להתבטאויותיו, תוך שהוא ממשיך ומטיל דופי בניקיון הידיים ובתום ליבם של בתי הדין ושל לשכת עורכי הדין. כמו כן טוען הוא ביחס לשגיאות, לטענתו, שנפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכים משמעתיים של לשכת עורכי הדין מגיעות לבית משפט העליון רק "בגלגול רביעי", קרי לאחר שנבחנו לפני שלוש ערכאות. בהתאם, רשות ערעור במקרים מעין אלה ניתנת במשורה, בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה הידועה, כדבריו של השופט רובינשטיין בבר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פסקה ז (10.5.2009). בענייננו קבע בית המשפט, לא מתעוררת כל שאלה עקרונית כללית המצדיקה רשות לערער, ומכאן שדין הבקשה להידחות.

בית המשפט חייב גם עו"ד גם ב 2,500 ₪ הוצאות משפט.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 + 15 =