רע"א 1601/17יורם אדלר נ' יובל אלון חברה לבנין בע"מ

בבית המשפט העליון

 

רע"א 1601/17

 

לפני: כבוד השופט מ' מזוז

 

המבקשים: 1. יורם אדלר
  2. טלילה אדלר

 

  נ  ג  ד

 

המשיבה: יובל אלון חברה לבנין בע"מ

 

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא י' כהן) מיום 19.1.2017 בע"א 27348-10-16

 

בשם המבקשים: עו"ד טל רבינוביץ'

 

החלטה

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן) מיום 19.1.2017 בע"א 27348-10-16, בו דחה את רוב טענותיהם של המבקשים בערעור שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט א' גולדקורן) מיום 12.8.2016 בת"א 40733-09-13.

במוקד הסכסוך בין הצדדים עומדת דירה בנשר שרכשו המבקשים מהמשיבה ביום 27.8.2004, וקיבלו בה את החזקה ביום 29.4.2007. ביום 24.9.2016 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבה בגין הפרת הסכם המכר ביניהם וביצוע עוולות נזיקיות של רשלנות והפרת חובה חקוקה. המבקשים טענו לקיומם של ליקויי בניה שונים בדירה ובחניה הצמודה לה, ותבעו לחייב את המשיבה בתיקון הליקויים וכן בתשלום פיצוי כספי בסך 120,000 ש"ח בגין עלות תיקון הליקויים בדירה ובחניה, ירידת ערך ונזק לא ממוני של עגמת נפש. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה מטעם המבקשים שהעריך את עלויות התיקונים, לרבות פיקוח הנדסי, בסך 78,918 ש"ח.

בית משפט השלום מינה מומחה מטעמו על מנת שיבדוק את דירת המבקשים ויעריך את עלות תיקון הליקויים, ככל שקיימים בה כאלה. המומחה מטעם בית המשפט אכן מצא מספר ליקויים בדירה, אך העריך את עלות תיקונם בסכום של 8,201 ש"ח. לאחר שהגיש המומחה מטעם בית המשפט את חוות דעתו ביום 8.2.2015, הסכימו הצדדים כי המשיבה תתקן את הליקויים שפורטו בה ולאחר מכן תוגש חוות דעת משלימה. ביום 8.11.2015 הוגשה חוות הדעת המשלימה, בה נקבע כי עלות השלמת תיקון הליקויים שלא בוצעו עדיין על-ידי המשיבה עומדת על סך של 3,120 ש"ח. בית המשפט בחן את ממצאיו של המומחה מטעמו ומצא כי הם הגיוניים וסבירים, ומשכך אימץ את מרבית חלקיה של חוות דעתו. כתוצאה מכך, חייב בית המשפט את המשיבה לפצות את המערערים בסך של 2,850 ש"ח בצירוף מע"מ, וכן בסך של 11,000 ש"ח בגין הליקויים בחניה, פיצוי על נזק לא ממוני בסך 5,000 ש"ח, והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.

המבקשים הגישו ערעור מפורט לבית המשפט המחוזי על קביעותיו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי בחן את טענותיהם הרבות של המבקשים אחת לאחת ודחה את רובן, למעט ביחס לשני רכיבים בגינם מצא להוסיף לזכות המבקשים סך של 3,100 ש"ח. משום שרוב טענות המבקשים בערעור נדחו, החליט בית המשפט שכל צד יישא בהוצאותיו.

המבקשים לא השלימו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי והגישו את הבקשה לרשות ערעור שלפני, במסגרתה מעלים הם טענות נגד אחדות מקביעותיו.

לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת בלא צורך בתגובת המשיבה. כידוע, על בקשות רשות לערער ב"גלגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עיון בבקשה מגלה כי אין היא עומדת במבחן זה, משטענות המבקשים נטועות כולן במחלוקת הפרטנית בין הצדדים, ואף המבקשים אינם טוענים אחרת. לפיכך, גם אם יש ממש בחלק מטענותיהם כלפי פסק דינו של בית משפט קמא, אין בכך די כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבה לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ט באייר התשע"ז (‏15.5.2017).

    ש ו פ ט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 × one =