עו"ד נועם קוריס: איגוד האינטרנט, לשון הרע והוצאת דיבה

כתבתי כמה טורים על איגוד האינטרנט הישראלי שעוסק במגוון תחומים הקשורים לאינטרנט בישראל, מסתבר שבמקרים מסויימים חברות מסחריות שעוברות שיימינג ברשת יכולות לפנות בעתירה למוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיסייע בידיהן.

השבוע פנה אלי למשרדי נועם קוריס ושות', לקוח במייל וביקש לקבל שירותים משפטיים ממשרדי בכדי להסיר מהאינטרנט פרסומים לא מחמיאים שפורסמו בפייסבוק, באמצעות אתר הנושא את שמו ובמקומות נוספים, זה הזכיר לי את הסיפור האישי שלי כשיום בהיר אחד בתחילת שנת 2016  רשמה חב' דומיין דה נט, שמחזיקה ברישיון מטעם איגוד האינטרנט, ולבקשת פלוני את שם המתחם המורכב משמי באנגלית עם סיומת ישראלית, ואפשרה לו לנהל אתר ובו פרסומים נגדי, גם לאחר שפניתי מספר פעמים לשירות הלקוחות הבעייתי שסיפקו לי בחברת דומיין דה נט, לא הופסקה ההפרה של זכויותיי.

יחד עם זאת, הגשתי עתירה עניינית לאחד ממוסדות איגוד האינטרנט הישראלי, שהינו מוסד ישוב הסכסוכים החלופי של האיגוד, ה IL-DRP, הפועל תחת כללי ה – IL-DRP הישראלי אשר אמורים להיות תואמים גם לכללי -DRP COM העולמיים.

גוף יישוב סכסוכים זה של איגוד האינטרנט עוסק במחלוקות לגבי שמות מתחם (url) המוכרים גם כשמות דומיינים, ובסמכותו להורות לרשם הדומיינים לבטל רישום של דומיין מסויים או להעביר את הבעלות בו, לגורם שעתירתו להעברת הבעלות בדומיין נמצאת מוצדקת.

בעשור האחרון פאנל IL-DRPהישראלי הכריע בעשרות עתירות שעניינן היה בעיקר ניסיונות לתפוס דומיינים הנושאים שמות של חברות מסחריות גדולות לצורך מכירתם תמורת כופר לאותן חברות, למשל עתירות של     חב' פייסבוק וגוגל שהתבררו והוכרעו על ידי הפאנל הביאו לתוצאה שעל מחזיקי הדומיינים היה למסור את השליטה בדומיינים  לחברות, ללא תנאי.

בעניינה של פייסבוק למשלקבע מוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיש להעביר את הדומיין לשליטת פייסבוק, אף ללא תשלום הכופר שהציעה פייסבוק לשלם אז, בסך של 3,000 דולר

לאחרונה (26.7.2017) הכריע פאנל ה IL-DRP הישראלי בעתירה לשחרור שם הדומיין noam-kuris.co.il, ההכרעה שהינה תקדימית בישראל, איגוד האינטרנט קיבל את העמדה, שגוף מסחרי שמוכיח את זכותו והכרתו בשם מסויים הנכלל בשם שנרשם כמתחם מסויים (דומיין), תחת הסיומת co.il רשאי להגיש עתירה לשחרור או העברת בעלות בשם המתחם.

בהחלטת הפאנל נקבע עוד ובצורה תקדימית בישראל, שכאשר האתר המפורסם בשם המתחם עוסק בביקורות ובטרוניות כנגד הגוף המסחרי, הרי שיש בכך עוד ראיה שרישום שם המתחם מלכתחילה נעשה בחוסר תום לב ובצורה פסולה.

התקדים בהחלטת הפאנל מותח קו גבול לתופעת השיימינג נגד גופים מסחריים בישראל, ואף מצרף קביעות משמעותיות לכך שבמקרים כפי שנעשו לעניין noam-kuris.co.il, נעשה הרישום ופרסום האתר בצורה פסולה, מטעה וחסרת תום לב, בהתאם לכללים שנקבעו בנושא בעולם.

עו"ד נועם קוריס כותב על גוגל בישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס – על רכישת חניה בבית המשותף

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק, עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

רכישת חניה בבית המשותף/ עו"ד יפית לוי

החוק המסדיר את העניין:-

חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 ( להלן: “החוק")

האם בעל דירה בבניין משותף יכול לקנות חניה מהשכן ?

מכירה ורכישה של חניה בבניין הרשום כבית משותף – אפשרית רק בין בעלי דירות באותו הבניין.

תשריט בית משותף:-

לצורך רישום בית כבית משותף, נדרש, בין היתר, להגיש תשריט של הבניין המפרט את כל הדירות, ואת ההצמדות לכל דירה בבניין.

כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

מהי הצמדה לדירה ?

מי שרוכש דירה בבית משותף, רוכש גם חלק מהרכוש המשותף, ובנוסף גם חלקים מסוימים מהרכוש המשותף המוצמדים לדירה שרכש.

הצמדה יכולה להיות של חצר, מחסן, גג, חניה.

כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

צו רישום בית משותף:

בהתאם לתשריט ניתן צו לרישום הבניין כבית משותף.

בצו זה מופיעה טבלה של כל הדירות בבניין, גודל כל דירה, מיקום (קומה) וכן ההצמדות לכל דירה.

מכירת חניה בין בעלי דירות בבניין הרשום כבית משותף – האם זאת עיסקה במקרקעין ?

מכירת חניה בין בעלי דירות בבית משותף למעשה היא עיסקה במקרקעין – לכל דבר ועניין, עבורה יש לשלם מיסים – מס שבח ומס רכישה.

מיסוי מכירת/קניית חנייה בבית משותף:

המיסים בעסקה זאת הם נגזרת של מחיר החניה.

באשר למס שבח – נגזרת לשבח (רווח) שנוצר מיום רכישת החניה  ועד למועד מכירתה כעת.

האם ניתן לקבל פטור ממיסים בעיסקה לרכישת/מכירת חניה בבית משותף ?

לא ניתן לקבל פטור מתשלום המיסים, בגין עיסקת מקרקעין זאת.

היות ולא מדובר ברכישת דירה אלא רק בחלק מהמקרקעין המוצמד לדירה.

עיסקה למכירת/רכישת חניה – טעונה הסכם בכתב:

המדובר בעיסקת מקרקעין, לכל דבר, ומשכך לפי דרישות החוק נדרש הסכם כתוב המגדיר את כל התנאים בעיסקה. (מיקום החניה, שטחה, סכום ותנאיי תשלום ועוד).

האם יש לדווח על העיסקה לרשויות המס ?

לאחר חתימת ההסכם, חובה לדווח ללשכת מיסוי מקרקעין האזורי על העיסקה, לא יאוחר מ – 50  ימים ממועד חתימת ההסכם.

רישום החניה על-שם הקונה:-

נדרש לתקן את מסמכי רישום הבית המשותף, כך שהחניה שנקנתה תוצמד לדירתו של הקונה, וכן לפעול לרישום החניה ע"ש הקונה בטאבו.

 

יפית לוי , עו"ד ומגשרת

רחוב בן גוריון 19, בני ברק (קומה 2)

050-7680636

פקס': 077-3179176

yafitadv@walla.com

אתר המשרד : www.yafit-law.co.il

קנית רכב מיבואן מקביל? בטח תשמח לקרוא שרק השבוע, קיבל בית המשפט בנתניה את הטענות שהצגתי וניתן פסק דין הקובע בין היתר, שהטענה שברישיון הרכב נרשמים בעלים קודמים, עלולה להפוך לטענה פורמלית בלבד.

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה נגד חברת הביטוח שירביט, אשר ניסתה להפחית מהתשלומים שעליה לשלם למבוטח, בטענה שרכבו שווה פחות משהעריך השמאי, לאור בעלויות קודמות ברכב.

בית המשפט דחה את טענות שירביט וקבע שמדובר בטענה פורמלית בלבד, במקרה הספציפי נקבע שעל שירביט לשלם לפי מלוא שווי הרכב, ובהתעלמות מהבעלויות הקודמות הרשומות ברישיון הרכב.

בית המשפט אף מצא לנכון לחייב את שירביט בהוצאות משפט, ואפילו בעוגמת נפש לאור הניסיונות להתחמק ולהפחית את התשלומים שעליה לשלם.

בשנים האחרונות הארץ גועשת וקוצפת על האישור שניתן למספר חברות ליסינג להפוך ליבואניות רכב מקבילות, לצד יבואני הרכב הותיקים. המהלך נועד על מנת לייצר תחרות גם בשוק הרכב ובכדי להוזיל את מחירי הרכבים החדשים, עבור האזרחים.

מנגד וככל הנראה בניסיון להקשות על היבוא המקביל וככל הנראה בהשפעת יבואני הרכב הוותיקים, נקבע כי רכבים הנמכרים על ידי יבואניות הרכב המקבילות יירשמו ברישיון הרכב, כאילו כיד שניה.

המנגנון הנו פשוט, המדינה דורשת לרשום ברישיון הרכב את היבואן המקביל כבעלים ראשון ברכב ולאחר מכירת הרכב לרוכש, נרשם הרוכש כבעל הרכב ברישיון, אבל נרשם ברישיון שלרכב היו בעלים קודמים. ( היבואן המקביל)

בתיק המדובר, ניסתה שירביט לטעון שרכב שנקנה מחב' אלדן בכובעה כיבואן רכב מקביל (להבדיל מחברת ליסינג), לא יכול להיחשב רכב חדש, יד ראשונה, למרות שהרכב נקנה עם אפס קילומטראז', ואפילו ב'ניילונים'.

אומנם פסק הדין ניתן נגד חברת הביטוח שירביט, אך נראה שהבשורה האמיתית הינה לטובת יבואני הרכב המקביל, כאשר עכשיו גם בית המשפט נתן גושפנקא לכך שאין הבדל בין רכישה מיבואן ותיק או  רכישה מיובאן מקביל, למרות הרישום השונה ברישיון הרכב.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004

 

שאלה: מדי שנה אני בונה סוכה בשטח המשותף בבניין, השנה הודיע ועד הבית שרוב הדיירים החליטו שאסור לבנות סוכות באזור המשותף ושכל דייר בבניין יוכל לבנות את הסוכה רק בשטח הפרטי שלו. לכל הדיירים חוץ ממני יש אזור פרטי מתאים לבניית סוכה ולכן ההחלטה פוגעת רק בי, איך מתמודדים עם החלטה כזו?

תשובה: סעיף 71(ב)(ז) לחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969 (בתים משותפים) עוסק בשינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה ברכוש המשותף בבתים משותפים וקובע שלא יכולה להתקבל החלטה המונעת מדייר לבנות סוכה בשטח הרכוש המשותף, ובלבד שעד לאותה ההחלטה אכן נהג הדייר לבנות סוכה ברכוש המשותף.

שאלה: אני ומספר חברים רוצים לקדם רעיון חברתי מסוים ומתלבטים האם להקים לשם כך עמותה או תנועה, מהו ההבדל?

תשובה: עמותה הינה תאגיד לכל דבר ועניין, לצורך הקמת עמותה יש לשלם אגרה לרשם העמותות ובקשה לרישום עמותה שתוגש לפחות על ידי שבעה בני אדם, מייסדי העמותה. להבדיל מעמותה, לצורך הקמת תנועה לא נדרש לשלם כל אגרה ואין צורך להגיש בקשה לרשם העמותות או לגייס מינימום של חברים בתנועה.

שאלה: איך ניתן לחייב הפעלת מעלית בבניין כמעלית שבת בבניין שבו כל הדיירים חילוניים?

תשובה: סעיף 59ז. לחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969 (בתים משותפים) עוסק בעניין הפעלת מעלית כמעלית שבת וקובע כך: "בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת."

מה המשותף לפייסבוק, גוגל, שלום עכשיו, אחים צדיק וקבוצת עזריאלי ועוד כמה עשרות של גופים נוספים בארץ ובעולם ?

מסתבר שכל הגופים כאמור פנו לסיוע של מוסד ישוב הסכסוכים IL-DRP, של איגוד האינטרנט הישראלי, לצורך יישוב מחלוקות לגבי חוקיות אחזקות של דומיינים (שמות מתחם) מסויימים המוקצים על ידי רשמי הדומיינים הישראליים.

 אם אתם זוכרים, פעם בעבר הרחוק רצה שמועה כזו שניתן לקנות שם מתחם באינטרנט עם השם של חברה גדול ובסיומת co.il  הישראלית, ואז לדרוש כספים מאותה חברה, בכדי לשחרר לה את שם המתחם הנושא את שמה.

 מאז עברו הרבה קילו בייטים ברשת האינטרנט וכבר ידוע שזה לא ממש כך, אי אפשר לתפוס שם דומיין הנושא את שמה של החברה המתחרה, זה פשוט לא עובד ככה.

 מסתבר, שפייסבוק למשל נאלצה להגיש בקשה ליישוב מחלוקות בנוגע ל facebook.co.il, אשר ישראלי אחד רשם על שם עצמו, ולא כל כך מיהר לשחרר כאשר פייסבוק פנתה אליו בזמנו.

 מוסד הבוררות של איגוד האינטרנט קבע שיש להעביר את הדומיין לשליטת פייסבוק, אף ללא תשלום הכופר שהציעה פייסבוק לשלם אז, בסך של 3,000$.

 בצורה דומה הלינה גוגל על רישום הדומיין androidstore.co.il שגם הוא שוחרר לפי החלטת הIL-DRP, וכך עוד שורה לא מבוטלת של שמות מתחם, ובין היתר דומיין ששוחרר לבקשת שלום עכשיו, חב' אסוס ב-  , asos.co.il קבוצת עזריאלי ושם המתחם azrieli.co.il, ועוד רבים אחרים.

 אל המוסד ליישוב מחלוקות IL-DRP רשאי לפנות כל אדם, בין באמצעות עורך דין ובין בעצמו, בקשר לכל דומיין שלדעתו הוא יכול להיות המחזיק החוקי היחיד שלו.

 המוסד הישראלי ליישוב מחלוקות IL-DRP, שואב כמובן את הכללים המדריכים אותו מהמקובל בעולם, כך שברור לכולם הצורך באחידות, בין הנעשה באינטרנט הישראלי, למה שנעשה באינטרנט במקומות אחרים.

 עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'  עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044.

בשנת 2004 נכנס אל משרדי בחור צעיר וסיפר לי סיפור מדהים, הוא הצליח לאסוף רשימה של כמעט מיליארד כתובות דואר אלקטרוני בעולם וכמה מיליונים מתוכן בישראל והוא יודע בלחיצת כפתור לשלוח הודעה ללא עלות, ישירות למיליארד איש בעולם.

הוא סיפר לי, שבלחיצת כפתור הוא יכול לשלוח ממש "מסר לאנושות" או סתם פרסום לכל עסק או כל מטרה. הוא סיפר לי על חבר שלו, שרצה למכור אוטו ולא הצליח ולאחר שהמודעה לגבי האוטו נשלחה במייל לכמה מיליון ישראלים פנו להתעניין ברכב בערך 560 מתעניינים…

הסתבר, שהמשלוח החינמי והקל שלו בעצם עולה בכספים ובמשאבים רבים למייקרוסופט, שבדיוק תבעה אותו על מאות מיליוני שקלים, שכן לטענתה אותו בחור ישראלי צעיר הצליח לתפוס כמעט 80 אחוז מהתעבורה באינטרנט, והיא זו שצריכה לשלם על שרתי המחשב האדירים המשמשים אותו חינם…

בבית המשפט מייקרוספט לא הצליחו להוכיח שהלקוח שלי עבר על איזה שהוא חוק וחוץ מהעלויות הלא מבוטלות של ההגנה המשפטית שהענקתי לו, הוא בעצם לא ניזוק כלל מהתביעה הגרנדיוזית נגדו.

לאור תוצאות המשפט, פנתה מיקרוסופט לכנסת ישראל וביקשה לחוקק חוק נגד תופעת דואר הזבל המוכר בכינוי "ספאם" ואכן לאחר מספר שנים של עבודת חקיקה בכנסת (שגם בה לקחתי חלק), חוקק בשנת 2008 תיקון מספר 40 לחוק הבזק, הידוע בכינוי "חוק הספאם".

מטרתו המוצהרת של חוק הספאם הנה עצירת משלוח פרסומות בלתי רצויות באמצעות אמצעים דיגיטליים והחוק שהנו חוק חדש יחסית מקנה לכל מי שקיבל הודעת פרסומת בסמס, פקס או מייל, לקבל פיצוי של עד 1,000 ₪, אף אם לא נגרם לו שום נזק ואף אם הוא לא טוען שנגרם לו נזק בעקבות הודעת הפרסומת.

החוק גם מאפשר, להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצת נמענים גדולה, וכך אדם אחד שקיבל הודעת  פרסומת לא רצויה יכול לתבוע עבור כל שאר האנשים שקיבלו הודעה דומה, להגיע לתביעה בסכומים של עשרות מיליוני שקלים ואפילו לזכות בתגמול על השירות לציבור שביצע, אם תביעתו אכן הצליחה והתקבלה על ידי בית המשפט.

בשורה התחתונה, נראה שכל אחד מאיתנו מקבל מפעם לפעם הודעת פרסומת בסמס או במייל, אפילו שלא ביקשנו וכנראה בניגוד לחוק.

אז אם גם אתה קיבלת הודעות פרסומת לא רצויות יכול להיות שמגיע לך יחסית בלי הרבה מאמץ, פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה באמצעות פניה לבית המשפט לתביעות קטנות ואולי אפילו יש מקום וכמה לך הזכות, להגיש נגד שולחי הפרסומות הבלתי רצויות גם תביעה ייצוגית במיליונים.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת  2004

עו"ד נועם קוריס –  על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס הוא מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מאסטר במשפט, מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

איזה מישהי סיפרה לי, שאיזה פלוני אובססיבי הקים נגדה בלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים.

בכל מקרה, הסתבר שרכלנות, ירידה נמוך, שימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.

אומנם בהתייחס לגוגל, לפי בית המשפט בישראל, בכתבה של חן מענית, גלובס: "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל במציאות מסתבר, שרובנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של רבים מהאנשים שנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה, יחסים אישיים וחברתיים, ויחסים רומנטיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

השבוע  הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.

השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ – 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור סופר על ידי הבעל – שם – טוב (הבעש"ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.
אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

עו"ד נועם קוריס כותב בקפה themarker על הסרה מגוגל

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל ,  עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ, , לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

 

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

תביעה ייצוגית הינה מכשיר משפטי המאפשר לאדם אחד למצות את הדין בעבור כלל הציבור כנגד עוולה שנעשית בצורה שיטתית נגד ציבור גדול.

למשל, אם מסתבר שהבנק גבה מכל אחד מלקוחותיו 10 שקלים יותר מדי, יכול אחד מלקוחות הבנק לתבוע את הבנק בעשרות מיליוני שקלים, בעבור קבוצת כל לקוחות הבנק.

לפני כמה שנים למשל, הגשתי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב ונגד קופות הגמל של הלמן אלדובי, לאחר שהסתבר שחלק מהתנאים של קופות הגמל שלהם שונו אך הפרסומים באינטרנט אודות אותן קופת הגמל לא עודכנו, עובדה אשר הביאה להטעיית ציבור גדול ולפסק דין בהסכמה שהורה לבנק ולקופות הגמל לתקן את המחדל ואף לפצות את התובע הייצוגי ולשלם את שכר הטרחה של משרדי בעניין.

לאור היכולת של כל אדם מהשורה להגיש תביעות בסכומים עצומים ואף במקרים מסוימים לקבל על כך תגמול כספי משמעותי, מותג לאחרונה מכשיר התביעות הייצוגיות כסטאטאפ של עולם המשפט.

כאשר אדם מגיש תביעה ייצוגית הוא אף אינו צריך לשלם אגרת בית משפט (שיכולה בתביעות רגילות להגיע אף למאות אלפי שקלים ויותר) וגם זהו קטליזטור להגשת תביעות ייצוגיות מרובות בשנים האחרונות, על ידי אנשים רבים.

מצד אחד, מנגנון התביעה הייצוגית משמש כמכשיר אכיפה אזרחית, בו הציבור עצמו במסגרת הליכים אזרחיים וללא התערבות הרשויות (משטרה, פרקליטות, הרשות להגנת הצרכן, משרד התמ"ת) יכול לתקן ולקבל פיצוי בגין עוולות שנעשות לעיתים על ידי גופים מסחריים ומנהליים משמעותיים ומצד שני, דווקא הקלות והכדאיות הפוטנציאלית מביאה מקרים של תביעות המוגשות ומנוהלות בצורה רשלנית, אשר מחטיאות את מטרתן.

כך, רק לאחרונה ייצגתי נתבעים בתביעה ייצוגית בפני בית המשפט המחוזי, ולאחר שכל תובע הצהיר שנזקו עומד על כ- 100 ₪ הגישו התובעים את תביעתם על סכום של 10,000,000 ₪ (עשרה מיליון ₪).

לאחר דיון ארוך שכלל גם הליכי הוכחות וחקירת המצהירים, קבע לאחרונה בית המשפט שיש לדחות את התביעה, שכן למרות שהוכח לכאורה שאכן נגרם עוול ואכן לקוחותיי פעלו לכאורה בצורה בעייתית, עדיין יש לדחות את התביעה נגדם ואף לשפותם בהוצאות, שכן בית המשפט התרשם שהתביעה הייצוגית הוגשה  ונוהלה כלאחר יד, מבלי למצות כראוי את כלי התובענות הייצוגיות.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת  2004